רמז

לפי ס’ 3(ה) לפקודה –

 ”  סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז-1957, (להלן – הסכם קיבוצי), ולגבי עובד שאין הסכם קיבוצי החל עליו – בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו, הוותק שלו ותנאי העבודה שלו דומים, אך לא יותר מ-8.4% מהמשכורת הקובעת לגבי עובד הוראה ולא יותר מ-7.5% מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר, יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקרן. לְעִנְיַן זה –

“משכורת קובעת” – הַכְנָסַת עֲבוֹדָה – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בְּשֶׁל מאמץ מיוחד או אירוע מסויים – אך לא יותר מכפל הסכום המהווה תקרה לְעִנְיַן תשלום תוספת היוקר כְּפִי שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בֵּין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לְבֵין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; “

לפי קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (“חבק מס הכנסה“) – “משכורת קובעת” כוללת את המרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספות היוקר המתוספות לשכר וכן כל תוספת קבועה אחרת הנכללת כמרכיב לפנסיה לרבות דמי הבראה. “משכורת קובעת” איננה כוללת שכר שעות נוספות, שכר פרמיות, פריון עבודה או כל תשלום הבא לכיסוי הוצאות העובד: כגון החזר הוצאות רכב, קצובת נסיעה, ביגוד. כמו כן אין לכלול במשכורת הקובעת תשלום עבור אירוע מסוים או עבור מתן שירות חד פעמי למעביד.

לפיכך, “תוספת דסק ביקורת”, שהיא תוספת קבועה שנכללת כמרכיב לפנסיה, תיכלל במשכורת הקובעת לקה”ל.

במשכורת הקובעת לקה”ל אין לכלול “שכר שעות נוספות”, אין לכלול “פריון עבודה” ואין לכלול קצובת נסיעה, המהווה תשלום שניתן לעובד לכיסוי הוצאותיו. כמו כן, לא תעלה המשכורת הקובעת לקה”ל על 15,712 ₪.

“משכורת קובעת” לקרן השתלמות של נורה:

15,308 ₪ = [ (174 תוספת דסק ביקורת + 15,134 שכר יסוד ) ; 15,712 תקרת שכר לקה”ל ] min

7.5% מהמשכורת הקובעת של נורה:   1,148.10 ₪ = 7.5% × 15,308 משכורת קובעת

רמז

קופת הגמל לקיצבה, אליה הפריש המעסיק, היא מסוג “קופת ביטוח” (שאינה מבטיחה תשואה). כלומר, היא איננה “קרן ותיקה”.

חישוב הזקיפה בְּגִין ההפרשה למרכיב הפיצויים בקופ”ג לקיצבה:

הכנסת עבודה, ללא תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו וללא שווי שימוש ברכב: 50,640 ₪.

50,640 ₪ = 17,680 + 32,960

הפרשה שנתית למרכיב הפיצויים בקופת הגמל לקיצבה – 37,282.80 ₪ = 12 × 3,106.90

37,282.80 ₪ הפרשה בפועל למרכיב הפיצויים > 34,900 ₪ = ( 34,900 תקרה ; 50,640 ) min

זקיפה בְּגִין ההפרשה למרכיב הפיצויים בקופ”ג לקיצבה:

2,382.80 ₪ = 34,900 – 37,282.80

חישוב הזקיפה בְּגִין ההפרשה למרכיב תגמולי מעביד בקופ”ג לקיצבה:

הכנסת עבודה, ללא שווי שימוש ברכב: 52,780 ₪.

הפרשת המעסיק למרכיב תגמולי המעביד: 3,365.80 ₪

3,365.80 ₪ > 1,978.35 ₪ = 7.5% × ( 26,378 התקרה ; 52,780 הכנסת עבודה ללא שווי שימוש ברכב) min

    זקיפה בְּגִין ההפרשה למרכיב תגמולי המעביד בקופ”ג לקיצבה:

16,649.40 ₪ = 12 × ( 1,978.35 – 3,365.80 )

השווי שיש לִזְקוֹף בשנת 2020 בשל הפרשות המעסיק האמורות (מעוגל):

 19,032 ₪ (מעוגל) = 19,032.20 = 16,649.40 שווי קצבה+ 2,382.80 שווי פיצויים

רמז

לפי ס’ 3(ה) לפקודה –

 ”  סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז-1957, (להלן – הסכם קיבוצי), ולגבי עובד שאין הסכם קיבוצי החל עליו – בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו, הוותק שלו ותנאי העבודה שלו דומים, אך לא יותר מ-8.4% מהמשכורת הקובעת לגבי עובד הוראה ולא יותר מ-7.5% מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר, יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקרן. לְעִנְיַן זה –

“משכורת קובעת” – הַכְנָסַת עֲבוֹדָה – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בְּשֶׁל מאמץ מיוחד או אירוע מסויים – אך לא יותר מכפל הסכום המהווה תקרה לְעִנְיַן תשלום תוספת היוקר כְּפִי שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בֵּין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לְבֵין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; “

לפי קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (“חבק מס הכנסה“) – “משכורת קובעת” כוללת את המרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספות היוקר המתוספות לשכר וכן כל תוספת קבועה אחרת הנכללת כמרכיב לפנסיה לרבות דמי הבראה. “משכורת קובעת” איננה כוללת שכר שעות נוספות, שכר פרמיות, פריון עבודה או כל תשלום הבא לכיסוי הוצאות העובד: כגון החזר הוצאות רכב, קצובת נסיעה, ביגוד. כמו כן אין לכלול במשכורת הקובעת תשלום עבור אירוע מסוים או עבור מתן שירות חד פעמי למעביד.

לפיכך, “תוספת דסק ביקורת”, שהיא תוספת קבועה שנכללת כמרכיב לפנסיה, תיכלל במשכורת הקובעת לקה”ל.

במשכורת הקובעת לקה”ל אין לכלול “שכר שעות נוספות”, אין לכלול “פריון עבודה” ואין לכלול קצובת נסיעה, המהווה תשלום שניתן לעובד לכיסוי הוצאותיו. כמו כן, לא תעלה המשכורת הקובעת לקה”ל על 15,712 ₪.

“משכורת קובעת” לקרן השתלמות של נורה:

15,308 ₪ = [ (174 תוספת דסק ביקורת + 15,134 שכר יסוד ) ; 15,712 תקרת שכר לקה”ל ] min

7.5% מהמשכורת הקובעת של נורה:   1,148.10 ₪ = 7.5% × 15,308 משכורת קובעת

רמז

קופת הגמל לקיצבה, אליה הפריש המעביד, היא מסוג “קופת ביטוח”. כלומר, היא אֵינָהּ “קרן ותיקה”.

השכר המבוטח בקופת הגמל לקצבה:   51,213 ₪ = 9,536 + 16,707 + 24,970

חישוב הזקיפה בְּגִין ההפרשה למרכיב הפיצויים בקופ”ג לקיצבה:

הפרשה חודשית למרכיב הפיצויים בקופת הגמל לקיצבה – 3,072.78 ₪ = 6.00% × 51,213

הכנסת עבודה, ללא תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו וללא שווי שימוש ברכב: 51,213 ₪.

3,072.78 ₪ הפרשה בפועל למרכיב הפיצויים > 2,908.33 ₪ = 8.3333% × ( 34,900 תקרה ; 51,213 ) min

זקיפה בְּגִין ההפרשה למרכיב הפיצויים בקופ”ג לקיצבה: 164.45 ₪  = 2,908.33 – 3,072.78

חישוב הזקיפה בְּגִין ההפרשה למרכיב תגמולי מעביד בקופ”ג לקיצבה:

הפרשת המעסיק למרכיב תגמולי המעביד: 3,584.91 ₪ = 7.00% × 51,213

3,584.91 ₪ > 1,978.35 ₪ = 7.5% × ( 26,378 התקרה ; 51,213 הכנסת עבודה ללא שווי שימוש ברכב) min

    זקיפה בְּגִין ההפרשה למרכיב תגמולי המעביד בקופ”ג לקיצבה: 1,606.56 ₪ = 1,978.35 – 3,584.91

השווי שיש לִזְקוֹף לארד בשנת 2020 בשל הפרשות המעסיק לקופת הגמל לקצבה:

 21,252 ₪ (מעוגל)  =  21,252.12 = 12 × ( 1,606.56 שווי קצבה+ 164.45 שווי פיצויים)