רמז

2.75*9לחלקל12=2.06

רמז

לְפִי ס’ 44 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) –

“(א) בפרק זה –

“הכנסה” – הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה לרבות הכנסה כאמור שהופקה או שנצמחה באזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה האמורה;

“השכר הממוצע במשק” – כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודת מס הכנסה;

“מעסיק” – כל המשלם הכנסה לעובד זר, או האחראי לתשלומה, לרבות מי שדינו לענין תשלום מסים כדין המדינה;

“עובד זר” – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ”א-1991, למעט כל אחד מאלה:

     (1) עובד זר שפרק ו’ לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ”ה-1994, חל עליו;

(2) עובד זר המועסק כדין בישראל שהוא אזרח במדינה הגובלת בישראל והיוצא את ישראל, בדרך כלל בתום יום העבודה, למקום מגוריו באותה מדינה;

(3) עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי;

(4) עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ, כהגדרתם בסעיף 75א לפקודת מס הכנסה;

(5) עובד זר שמשולמת לו, בעבור חודש עבודה, הכנסה בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה, ולגבי עובד זר המועסק פחות מ-180 שעות בחודש – הכנסה בסכום השווה למספר השעות שבו הוא עובד בחודש כשהוא מחולק ב-180 ומוכפל בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה;

(6) עובד זר שנעברה נגדו עבירה לפי סעיף 203א לחוק העונשין, התשל”ז-1977, או עבירות נלוות, השוהה במקלט לקרבנות סחר בתל-אביב-יפו, והעובד, במשך שהותו במקלט האמור;

(7) עובד זר בעל אשרה ורישיון ישיבה שניתנו לו מכוח הסכם חופשת עבודה בין מדינת ישראל ובין מדינה אחרת המנוי בתוספת ונכללים בו תנאים כמפורט להלן (בחוק זה – הסכם חופשת עבודה), והוא מועסק בהתאם לתנאים שבהסכם:

(א) הגעתו של העובד לישראל היא למטרת חופשה, ועבודתו בישראל היא מטרה משנית;

(ב) התקופה המרבית לשהות העובד בישראל אינה עולה על 12 חודשים;

(ג)  התקופה המרבית להעסקת העובד אצל מעסיק מסוים אינה עולה על שלושה חודשים;

(ד) העובד מבוטח בביטוח רפואי בכל תקופת שהותו בישראל;

(ה) מספר העובדים המועסקים אינו עולה על מכסת עובדים מרבית לשנה;

(8) משקיע זר שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 לפי חוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952, וכן עובד חיוני שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 לפי החוק האמור, ובני זוגם.

(ב) לכל מונח בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. “

לפי ס’ 45(א) לחוק האמור – מעסיק חייב בהיטל בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס (בפרק זה – ההיטל) ואם העובד הזר מועסק על ידו לפי היתר להעסקת עובד זר בענפים אלה יהא שיעור ההיטל כמפורט להלן: בענף החקלאות – 0%, ובענף המסעדות האתניות, בענף התעשייה או בענף הבניין – 15%.

לפי ס’ 45(ב) לחוק – ההיטל לא ינוכה, במישרין או בעקיפין, מההכנסה של העובד הזר.

לפי ס’ 1 לפקודת מס הכנסה, “השכר הממוצע במשק” – השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי.   השכר הממוצע האמור, נכון לשנת המס 2019 – 10,273 ₪ בחודש.

ניל מועסק פחות מ-180 שעות בחודש. מספר השעות שבו הוא עובד בחודש כשהוא מחולק ב-180 ומוכפל בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק –

19,518.70 ₪ = 2 × 10,273 השכר הממוצע במשק × 180 / 171 מספר השעות שניל עובד בחודש

התשלום בשל רכישת ביגוד מָגֵן, שֶׁהוּתַּר לניל כהוצאה, לא נכלל בהכנסתו לפי ס’ 2(2) לפקודה. לפיכך,  משולמת לו, בעבור חודש עבודה, הכנסה בסכום הנמוך ממספר השעות שבו הוא עובד בחודש כשהוא מחולק ב-180 ומוכפל בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק:

       19,360 ₪ הכנסתו של ניל בעד 171 שעות עבודה בחודש < 19,518.70 ₪

לפיכך, סכום “היטל העסקת עובד זר” שיש לשלם בכל חודש בְּגִין שכרו של ניל –

2,904 ₪ = 15% שיעור ההיטל בענף התעשייה × 19,360