רמז

לפי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות אלה הם:

”    (א)  (1)   שכר יסוד;

             (2)   תוספת ותק;

             (3)   תוספת יוקר המחיה;

             (4)   תוספת משפחה.

      (ב)             נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.

      (ג)   לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות. “

רמז

לפי ס’ 1(א) לחוק פיצויי פיטורים – מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי-פיטורים.

לפי ס’ 2 לחוק, לענין סעיף 1 יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מֵחֲמַת –

(1)  שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש”ט-1949, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, תשס”ח-2008 (בחוק זה – חוק שירות המילואים);

(2)  יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;

(3)  חופשה שנתית;

(4)  חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;

(5)  חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;

(6)  שביתה או השבתה;

(7)  תאונה או מחלה;

(8)  ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;

(9)  הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים;

(10) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ”ז-1967.

לפי תקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) – לְעִנְיַן קְבִיעַת סכום הפיצויים לא יובאו במנין:

(1)  שירות צבאי, או שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות קבע, כאמור בסעיף 2(1) לחוק;

(2)  תקופה של שירות חלקי כאמור בסעיף 2(1) לחוק העודפת של 120 יום;

(3)  תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי”ד-1953;

(4)  הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה;

(5)  הפסקה כאמור בסעיף 2(9) לחוק העודפת על 7 ימים לשנת עבודה.

מועד תחילת עבודתו של יגיל היה ב-1/4/2023. מועד סיום העבודה היה ביום 31/3/2024. תקופת עבודתו היתה 24 חודשים, שהם 2 שנים. הוא נעדר במשך 90 יום עקב מחלה. על פי חוזה העבודה שלו, היה זכאי לדמי מחלה ממעסיקו בעד כל אותה תקופה. לפיכך, לענין קביעת סכום הפיצויים יובאו במנין 60 ימים מתוך ההפסקה האמורה.

רמז

ריטה עבדה אצל מעסיקה ובמקום עבודתה החדש 18 חודשים רצופים ופוטרה. מאחר שכך, היא זכאית לקבל פיצויי פיטורים ממעסיק זה.

שכרה השתלם לה על בסיס של חודש. לפיכך, היא “עובד במשכורת”.

לפי תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) – “עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו”.

לפי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), שכר היסוד (שכר נורמה) שקיבלה ריטה, יובא בחשבון שכר העבודה שלה לענין תקנות אלה.

הפרמיה המדודה ודמי ההבראה לא נחשבים חלק מהשכר הקובע לענין חישוב פיצויי פיטורים.

שכרה של ריטה ערב פיטוריה (ל-75% משרה) – 6,840 ₪.

שכר האחרון למשרה מלאה –                     9,120 ₪ = 75% משרה / 6,840 שכר אחרון ל-75% משרה

חבות פיצויי הפיטורים של המעסיק:

תקופת עבודה 1:   2,128   ₪ = 4/12 × 70%   חלקיות משרה × 9,120 שכר אחרון למשרה מלאה

תקופת עבודה 2:   6,080   ₪ = 8/12 × 100% חלקיות משרה × 9,120 שכר אחרון למשרה מלאה

תקופת עבודה 3:   3,420   ₪ = 6/12 × 75%   חלקיות משרה × 9,120 שכר אחרון למשרה מלאה

סה”כ:    11,628 ₪

רמז

לפי ס’ 3(א) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) – “מפעל לצורך חוק זה, הוא כל מקום עבודה, שבו מועסק לפחות עובד אחד, בין שהוא לתכלית רווחים ובין לתכלית אחרת, בין שהוא של המדינה, של רשות מקומית, של מוסד ציבורי או של גוף מאוגד ובין שהוא פרטי”.

יגיל הוא חייל משוחרר, כמשמעותו בס’ 2 לחוק האמור.

סמוך לפני התגייסותו לשירות צבאי (כמשמעותו בס’ 1 לחוק) היה עובד קבוע, כמשמעותו בס’ 4 לחוק.

לפי ס’ 6 לחוק –

” (א)  חייל משוחרר שסמוך לפני התגייסותו היה עובד קבוע במפעל, חייב בעל המפעל, בהתאם להוראות פרק זה –

(1)   לקבלו בחזרה לעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, בתנאים שאינם גרועים לחייל המשוחרר מן התנאים שבהם היה עובד באותה עבודה אלמלא התגייס; או

(2)   אם קבלתו לעבודה האמורה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית – לקבלו לעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית.

   (ב)  סעיף זה לא יחול על חייל משוחרר שלפני התגייסותו קיבל מבעל המפעל פיצויי-פיטורים. כן לא יחול סעיף זה על חייל משוחרר אשר אחרי התגייסותו קיבל פיצויי-פיטורים על פי הסכם בתום-לב עם בעל המפעל. “

מאחר שקיבל מהמעסיק פיצויי פיטורים לפני התגייסותו, סעיף 6 לחוק האמור לא חל על יגיל. לפיכך, בנסיבות שתוארו, המעסיק לא חייב לקבל את יגיל בחזרה לעבודה, לאחר שחרורו.

רמז

לפי ס’ 22 לחוק חוק שעות עבודה ומנוחה – “מפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועסק בו עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שבועיים”.

בחקיקת המגן נעשה שימוש תדיר במונח “מפעל” לצורך התייחסות למקום עבודה. למען הסר ספק, תחנת דלק, בה עובדים במשמרות, היא “מפעל” לעניין ס’ 22 לחוק.

העסקתו של יגיל ברציפות בעבודת לילה בלבד, נוגדת את ס’ 22 לחוק האמור.

ס’ 11 לחוק פיצויי פיטורים עוסק בהתפטרות אחרת שדינה כפיטורים.

לפי ס’ 11(א) לחוק האמור – “התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות  שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים“.

העסקתו הרצופה של יגיל בעבודת לילה בלבד, מהווה קיפוח זכותו החוקית שלא להיות מועסק בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שבועיים.

בנסיבות אלה, יגיל זכאי להתפטר מעבודתו, אם ימשיך להיות מועסק ברציפות ובאופן קבוע במתכונת השעות האמורה, ויראו לעניין חוק פיצויי פיטורים את התפטרותו זו כפיטורים.

הרחבת ההסבר:

העסקתו של יגיל ברציפות בעבודת לילה בלבד חושפת את המעסיק גם לעיצום כספי לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.

לפי ס’ 3 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (סכומי העיצום נכונים לשנת 2024) –

”   עשה מעסיק או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה (בפרק זה – מעסיק), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן: 1)

רמז

ריטה עבדה אצל מעסיקה מ-1/9/11 ועד שהסתיימו יחסי העבודה ביניהם, עם פיטוריה ב-28/2/24. כלומר, תקופת עבודתה היתה 12.5 שנים (126 חודשים). מאחר שעבדה שנה אחת לפחות ברציפות אצל מעסיקה ופוטרה, היא זכאית לקבל פיצויי פיטורים.

לפי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה של ריטה לענין תקנות אלה הם שכר היסוד בלבד.

גמול השעות הנוספות הגלובליות שקיבלה בגין עבודה בשעות נוספות, שבא כתחליף גמול עבור שעות נוספות מדווחות (שאותן ביצעה בפועל), לא מובא בחשבון שכר העבודה לעניין חישוב פיצויי פיטורים.

כמי שהתקבלה לעבודה כשהיא מבוטחת בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי, לְפִי סעיף 6(ה) לצו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, ריטה היתה זכאית לביצוע ההפרשות לביטוח הפנסיוני הָחֵל מהיום הראשון לעבודתה (ההפרשות בוצעו לאחר 3 חודשי עבודה, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתה).

כילידת 6/9/1986, במועד תחילת ההפרשות (1/9/2011) חל עליה צו ההרחבה האמור.

לפי צו ההרחבה האמור, תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים בשיעורים המפורטים בטבלה שבסעיף 6ד’ לצו (בטור “פיצויי פיטורים”) יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

השכר שבוטח היה שכר היסוד – 6,850 ₪ בחודש (“שכר מופטר”).

שיעורי ההפרשות לפיצויים, מהשכר הַמְּבוּטָּח –

החישוב (סכומים מקורבים ומעוגלים):

1.  בעד 4 חודשים, מ-1/9/2011,  בהם  שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים         1,368.17 ₪ =59.92%  ×  4/12   חודשים × 6,850
2. בעד 12 חודשים, מ-1/1/2012,  בהם  שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים               3,414.04 ₪ =49.84% × 12/12  חודשים × 6,850
3.  בעד 12 חודשים, מ-1/1/2013,  בהם  שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים         2,740.00 ₪ =40.00% × 12/12  חודשים × 6,85
4. בעד 122 חודשים, מ-1/1/2014,  בהם  שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים         19,499.66          ₪ =28.00% × 122/12   חודשים × 6,850

סה“כ על המעסיק להשלים לריטה (מקורב ומעוגל)     23,185.88 ₪   =  27,022 ₪

רמז

לפי ס’ 1(א) לחוק פיצויי פיטורים – “מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים”.

לפי ס’ 3 לחוק האמור – “פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים”.

כלומר, ענוה זכאית לקבל ממעסיקה שפיטרה פיצויי פיטורים, אם לא הוכח שהפיטורים לא נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים.

הרחבת ההסבר:   “…בהתאם לפסיקה, יש לפרש את המונח “סמוך” בהתאם לנסיבותיו של כל עניין. אנו סבורים, כי אין מקום לקבוע שסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים חל רק בתנאי שהעובד הועסק לפחות 11 חודשים, וייתכנו מקרים בהם עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, גם אם הועסק פרק זמן קצר יותר. אם מתברר כי המעביד מעסיק עובדים בשיטת “הדלת המסתובבת”, דהיינו: מעסיק עובדים לפרק זמן קרוב לשנה; מסיים את העסקתם ללא סיבה הקשורה לתפקודם או לצרכי העבודה, אלא רק על מנת להימנע מתשלום זכויות המגיעות לעובדים לאחר שנת עבודה מלאה  (פיצויי פיטורים, דמי הבראה); ומקבל עובדים חדשים במקומם, יש מקום לפסוק פיצויי פיטורים גם אם תקופת ההעסקה הייתה קצרה מ- 11 חודשים. במקרה בו בית הדין משוכנע כי סיום העסקתו של העובד נעשה רק על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים,  והעובד הועסק פרק זמן של קרוב לשנה,  יש תחולה לסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים גם אם העובד הועסק תקופה קצרה יותר מ- 11 חודשים.” [עע (ארצי) 420/06 ליאוניד קוגן נ’ כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע”מ ].

רמז

רני עבד אצל מעסיקו החדש ובמקום עבודתו החדש 14 חודשים רצופים ופוטר. מאחר שכך, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים ממעסיק זה.

שכר היסוד השתלם לו על בסיס שעות עבודה. היקף שעות עבודתו היה שונה מחודש לחודש. כלומר, הוא עבר מעבודה מלאה יותר לעבודה חלקית יותר או לְהֵפֶך, בכל חודש. בהתאם להלכה הפסוקה [ע”ע 44824-03-16 י.ב.שיא משאבים בע”מ – ADHENOM BERH TEAMI],  חישוב הפיצויים, הנוגע לשכר היסוד שלו, ייערך ברוח תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).

סך כל שעות עבודתו הרגילות, בכל חודשי עבודתו אצל המעסיק:

1,407 שעות = 145+135+62+95+152+86+49+122+87+171+116+42+91+54

שעות עבודה רגילות בממוצע בחודש: 100.5 = 14 / 1,407.  תעריף אחרון לכל שעת עבודה רגילה: 34 ₪.

שכר יסוד רגיל, שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים – 3,417 ₪.

3,417 ₪ = 34 תעריף לשעת עבודה × 100.5 שעות עבודה בממוצע בחודש

מִקְצָת מהשכר שולם בחלק מהפדיון (2% מפדיון הטלמרקטינג). לפי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) – “היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים”.

ממוצע רכיב “2% מפדיון הטלמרקטינג” של 12 החודשים שקדמו לפיטורים:

553 ₪ = 12 / (290+424+1189+800+518+1139+141+851+118+100+565+501)

שווי הטלפון הנייד שנזקף לשכרו של רני לא מובא בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים.

“שכר רגיל” של רני, שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים – 3,970 ₪.

3,970 = 553 ממוצע 2% מפדיון הטלמרקטינג של 12 החודשים שקדמו לפיטורים + 3,417 שכר יסוד

לפי ס’ 13ב לחוק פיצויי פיטורים – “…לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ”ז-1987, לפי היקף המשרה”. שכר העבודה של רני, המובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, גבוה משכר המינימום, לפי היקף משרתו.

שיעור הפיצויים לו זכאי רני – שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. לפיכך, על המעסיק החדש לשלם לו פיצויי פיטורים בסך 4,632 ₪ (סכום מקורב ומעוגל).

4,631.67 ₪ = 12 חודשים בשנה / 14 חודשי עבודה × 3,970 שכר המובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים

רמז

לפי ס’ 11(ב) לחוק פיצויי פיטורים – “התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה – רואים אותו כאילו פוטר.”

לפיכך, לעניין חוק פיצויי פיטורים, רואים את התפטרותה זו של גאיה כפיטורים.

הרחבת ההסבר:

לפי ס’ 12(א) לחוק פיצויי פיטורים, עובד עונתי עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים אפילו אם סך תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה:

”  שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה … … …; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי – חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה, “עובד במשכורת” – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; “עובד-בשכר” – עובד שאינו עובד במשכורת.(ב)  שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה. “

רמז

גאיה עבדה אצל מעסיקה ובמקום עבודתה 18 חודשים רצופים ופוטרה. מאחר שכך, היא זכאית לקבל פיצויי פיטורים ממעסיק זה.

שכר היסוד השתלם לה על בסיס שעות עבודה. היקף שעות עבודתה היה שונה מחודש לחודש. כלומר, היא עברה מעבודה מלאה יותר לעבודה חלקית יותר או לְהֵפֶך, בכל חודש. בהתאם להלכה הפסוקה [ע”ע 44824-03-16 י.ב.שיא משאבים בע”מ – ADHENOM BERH TEAMI],  חישוב הפיצויים, הנוגע לשכר היסוד שלה, ייערך ברוח תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).

סך כל שעות עבודתה הרגילות של גאיה, בכל חודשי עבודתה אצל המעסיק:

1,728 שעות = 71+143+43+160+151+32+128+109+47+118+168+115+111+30+46+34+120+102

שעות עבודה רגילות בממוצע בחודש: 96 = 18 / 1,728.    תעריף אחרון לכל שעת עבודה רגילה: 42 ₪.

שכר יסוד רגיל של גאיה, שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים – 4,032 ₪.

4,032 ₪ = 42 תעריף לשעת עבודה × 96 שעות עבודה בממוצע בחודש

מִקְצָת משכרה של גאיה שולם לה בחלק מהפדיון (5% מפדיון המכירות).

לפי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) – “היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים”.

ממוצע רכיב “5% מפדיון המכירות” של 12 החודשים שקדמו לפיטורים:

1,584 ₪ = 12 / (396+1,204+1,100+3,888+212+1,732+4,112+644+1,792+496+2,856+576)

“שכר רגיל” של גאיה, שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים – 5,616 ₪.

5,616 = 1,584 ממוצע 5% מפדיון המכירות + 4,032 שכר יסוד אחרון

שיעור הפיצויים לו זכאית גאיה – שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. לפיכך, על המעסיק לשלם לה פיצויי פיטורים בסך 8,424 ₪.

8,424 ₪ = 12 חודשים בשנה / 18 חודשי עבודה × 5,616 שכר חודש אחד

רמז

ענר עבד אצל מעסיקו מ-1/12/2012 ועד שהסתיימו יחסי העבודה ביניהם, עם פיטוריו ב-31/12/2024. כלומר, תקופת עבודתו היתה 12.08333 שנים (145 חודשים). מאחר שעבד שנה אחת לפחות ברציפות אצל מעסיקו ופוטר, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים.

לפי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה של ענר לענין תקנות אלה הם שכר היסוד והתוספת המחלקתית שקיבל.

תוספת “אי היעדרות” שקיבל נועדה לעודד הימנעות מאיחורים וחיסורים, והיתה מותנית בתנאי. לפיכך, היא אינה חלק מהשכר הרגיל.

לְפִי סעיף 6(ה) לצו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, ענר היה זכאי לביטוח הפֶּנְסְיוֹנִי ולביצוע ההפרשות עַל פִּי צַו הַרְחָבָה זֶה, מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה, כלומר, ב-1/6/2013. ב-1/6/2013, מועד תחילת ההפרשות, חל על ענר, זה מכבר, צו ההרחבה האמור (ב-1/2/2011 מלאו לו 21 שנים).

לפי צו ההרחבה האמור, תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים בשיעורים המפורטים בטבלה שבסעיף 6ד’ לצו (בטור “פיצויי פיטורים”) יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

לפי ס’ 9א’ לצו ההרחבה “מעסיק המפריש את פיצויי הפיטורים כאמור בטבלה שבסעיף 6ד’ לצו זה, או בשיעורים גבוהים יותר, יהיה רשאי לשלם את השלמת פיצויי הפיטורים עד ל-8.33% מרכיבי השכר שבגינם מפריש המעביד לקופת גמל (להלן – השלמת פיצויי פיטורים) לקופת גמל אישית לפיצויים על שם העובד או לקופת גמל לקצבה. הסכים או בחר המעסיק לשלם את השלמת הפיצויים לקופה כאמור, יהיה רשאי להודיע בהודעה בכתב לקופה עם העתק לעובד, כך שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים…”.

השכר שבוטח היה שכר היסוד – 10,550 ₪ בחודש (“שכר מופטר”).

החישוב (סכומים מקורבים ומעוגלים):

1.  בשל  8.08333 שנים (97 חודשים),  בהם  לא  שולמו כספים  לקרן  הפנסיה  בגין  התוספת  המחלקתית,  יש להשלים  7,885.58 ₪ = 100% × 12.08333 שנים × 652.60

2. בעד  6  חודשים  ראשונים, מ-1/12/2012,  בהם לא שולמו כספים לקרן הפנסיה, יש להשלים 5,275.00 ₪ =100%  ×  12 / 6   חודשים × 10,550

3. בעד  7  חודשים, מ-1/6/2013,  בהם  שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים   2,461.67 ₪ =40%  ×   7/12    חודשים × 10,550

4. בעד 108 חודשים, מ-1/1/2014,  בהם  שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים  26,586.00   ₪ =28%   ×   12 / 108   חודשים × 10,550

5. בעד 24 חודשים, מ-1/1/2019,  בהם  שולמו כספים  לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים   0.00       ₪ =0%   ×     12 / 24   חודשים × 10,550

סה”כ על המעסיק להשלים לענר (מקורב ומעוגל)    42,208.25 ₪   =  42,208 ₪

רמז

לפי פיסקה ה’ בסעיף 6 לצו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה – “…העובד יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני ולביצוע ההפרשות על פי צו זה, כמפורט בסעיף ד’ לעיל, מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה (להלן – תקופת המתנה). עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל ביום הראשון לעבודתו בשיעורים שנקבעו בפסקה (ד) לעיל; ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה האמורה”.

לְפִי פיסקה 7 בסעיף 4 לצו, הצו לא יחול על “מי שטרם מלאו לו – באישה 20 שנים ובגבר 21 שנים. למען הסר ספק מובהר בזה, כי בהגיע העובד/ת לגיל האמור, יחולו עליה/ו הוראות צו זה, תוך שתילקח בחשבון, לעניין חישוב תקופת ההמתנה כהגדרתה להלן, תקופת עבודתה/ו טרם הגיעה/ו לגיל האמור”.

רני היה בן 19 שנים כשהתקבל לעבודה אצל מעסיקו. הוראות צו ההרחבה האמור חלו עליו כשהגיע לגיל 21, ולעניין חישוב תקופת ההמתנה, נלקחה בחשבון תקופת עבודתו טרם הגיעו לגיל האמור (שעלתה על 6 חודשים). לפיכך, הוא היה זכאי לביטוח הפנסיוני ולביצוע ההפרשות ב-1/9/2019.

רני עבד אצל מעסיקו מ-1/9/2017 ועד שהסתיימו יחסי העבודה ביניהם, עם פיטוריו ב-30/11/2024. כלומר, תקופת עבודתו היתה 7.25 שנים (87 חודשים). מאחר שעבד שנה אחת לפחות ברציפות אצל מעסיקו ופוטר, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים.

לפי צו ההרחבה האמור, תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים בשיעורים המפורטים בטבלה שבסעיף 6ד’ לצו (בטור “פיצויי פיטורים”) יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

השכר שבוטח – 6,800 ₪ בחודש (להלן: שכר מופטר).

שיעורי ההפרשות לפיצויים, מהשכר הַמְּבוּטָּח –

חישוב הסכומים שיש להשלים (סכומים מקורבים ומעוגלים):

1. בשל 24  חודשים,  בהם  לא  שולמו  כספים לקרן

      הפנסיה, יש להשלים                                      13,600.00 ₪ = 100% × 12 / 24  חודשים × 6,800

2. בעד 63 חודשים, מ-1/9/2019, בהם שולמו כספים

      לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים       9,996     ₪ = 28%          × 12 / 63 חודשים × 6,800

סה”כ על המעסיק להשלים לרני (מקורב ומעוגל)     23,596.00         ₪  

רמז

לפי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות אלה הם:

”    (א)  (1)   שכר יסוד;

             (2)   תוספת ותק;

             (3)   תוספת יוקר המחיה;

             (4)   תוספת משפחה.

      (ב)             נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.

      (ג)   לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות. “

רכיב השכר “תוספת סניור”, משתלם לפלג עקב הותק שלו בעבודה, והוא משולם ללא כל התניה נוספת. כ”תוספת ותק”, הוא מובא בחשבון שכר העבודה לענין חישוב פיצויי פיטורים.

בחינה מִזָּוִית נוספת:

שמו של רכיב שכר אינו בהכרח קובע לעניין ההכרעה בשאלה האם הוא מהווה חלק משכר היסוד המשמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים. המבחן בסוגיה זו הוא האם הרכיב שולם עבור עבודתו הרגילה של העובד או לאו.

“העובדה שמכנים סכום הכלול בשכר עבודה בשם ‘תוספת’ אינה קובעת מהותו של אותו סכום, אם אכן מהווה הסכום ‘תוספת’ לעניין חוק פיצויי פיטורים והתקנות לפיו, כך שאם אינו נמנה במפורש עם התוספות הנקובות בתקנות לפי החוק, אין הסכום מובא בחשבון לעניין חישוב סכום פיצויי הפיטורים… על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה ‘תוספת’ ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב – חדל התשלום” [דב”ע (ארצי) מב/3-44 רות גולדברג נ’ עירית בת-ים].

מבחן זה, לבדיקת מהותה של “תוספת”, יש לערוך בכל מקרה ומקרה, תוך בדיקת הנסיבות הקשורות לתשלום הספציפי.

תשלום רכיב השכר “תוספת סניור” לא קשור בכל תְּנַאי מֵעֵבֶר לחובות היום-יומיות הרגילות המוטלות על פלג כעובד. גם לא נדרשת ממנו פעולה מיוחדת כלשהי, בנוסף למילוי חובותיו הרגילות, על מנת שיהיה זכאי לרכיב שכר זה. כלומר, הוא מקבל אותו תמורת עבודתו הרגילה.

לפיכך, התוספת האמורה תובא בחשבון שכר העבודה של פלג לענין חישוב פיצויי הפיטורים.

רמז

פלג עבד אצל מעסיקו החדש ובמקום עבודתו החדש 16 חודשים רצופים ופוטר. מאחר שכך, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים ממעסיק זה.

שכרו של פלג השתלם לו על בסיס חודש.

מִקְצָת משכרו, רכיב עמלת השירות, שולם לו בחלק מהפדיון.

לפי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) – “היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים”.

שכר היסוד האחרון של פלג, סך 9,360 ₪, יובא בחשבון שכר העבודה לענין תקנות פיצויי פיטורים.

ממוצע רכיב השכר “עמלת שירות” של 12 החודשים שקדמו לפיטורים:

1,254 ₪ = 12 / ( 1,403+801+1,178+1,084+1,255+1,343+1,591+1,626+941+1,062+1,313+1,451 )

השתתפות המעסיק בהוצאות רכב (“החזקת רכב”) לא תובא בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים.

“שכר רגיל” של פלג, שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים – 10,614 ₪.

10,614 = 1,254 ממוצע עמלת שירות של 12 החודשים שקדמו לפיטורים + 9,360 שכר יסוד אחרון

לפי ס’ 13ב לחוק פיצויי פיטורים – “…לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ”ז-1987, לפי היקף המשרה”.

שכר העבודה המובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים של פלג (10,614 ₪) גבוה משכר המינימום, לפי היקף משרתו (5,880.42 ₪).

שיעור הפיצויים לו זכאי פלג – שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. לפיכך, על המעסיק החדש לשלם לו פיצויי פיטורים בסך 14,152 ₪ (סכום מקורב ומעוגל).

14,152 ₪ = 12 חודשים בשנה / 16 חודשי עבודה × 10,614 שכר המובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים

רמז

לפי ס’ 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם:

”  בחוק זה –

    “הסכם קיבוצי” –      כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז-1957, לרבות צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור, והסדר קיבוצי בכתב;

    “מעסיק בפועל” –     מי שאצלו מועסק עובד של קבלן כוח אדם, למעט יחיד שהעובד האמור מועסק אצלו במתן שירותי סיעוד; לענין זה, “שירותי סיעוד” – כהגדרתם בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995;

    “קבלן כוח אדם” –    מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי”ט-1959, העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם;

    “קבלן שירות” – מי שעיסוקו במתן שירות באחד תחומי העבודה המפורטים בתוספת השניה, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;   “

לפי התוספת השניה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, “קבלן שירות” שבסעיף 1 וסעיף 10א לחוק, הוא מי שעיסוקו באחד התחומים הבאים:

1. שמירה ואבטחה.
2. ניקיון.

לפי ס’ 9א לחוק פיצויי פיטורים:

   ”  (א)   בסעיף זה –

             “מזמין שירות” – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות;

             “מעסיק בפועל”, “קבלן כוח אדם” ו”קבלן שירות” – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1996;

             “קבלן” – קבלן כוח אדם או קבלן שירות, לפי העניין.

      (ב)   הסתיימה ההתקשרות בין קבלן ובין מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, ועבר עובדו של הקבלן להיות מועסק על ידי קבלן אחר שהתקשר עם אותו מעסיק בפועל או אותו מזמין שירות, יהיה העובד שצבר תקופת העסקת המזכה בפיצויי פיטורים זכאי לפיצויי פיטורים מהקבלן שההתקשרות עמו הסתיימה כאילו פוטר, אף אם אותו קבלן הציע לו עבודה חלופית.

      (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות –

       (1)  סעיף 1 לגבי עובד כאמור בסעיף קטן (ב) שלא צבר במועד סיום ההתקשרות תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים;

(2)  סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1996.  “

לפיכך, לעניין חוק פיצויי פיטורים, פלג זכאי לפיצויי פיטורים מ”ניקיון טוב”, כאילו פוטר.

רמז

ריקי עבדה אצל מעסיקה מ-1/11/2011 ועד שהסתיימו יחסי העבודה ביניהם, עם פיטוריה ב-31/1/2024. כלומר, תקופת עבודתה היתה 9.25 שנים (111 חודשים). מאחר שעבדה שנה אחת לפחות ברציפות אצל מעסיקה ופוטרה, היא זכאית לקבל פיצויי פיטורים.

לפי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה של ריקי לענין תקנות אלה הם שכר היסוד (“שכר הנורמה”) והתוספת המקצועית שקיבלה.  גמול השעות הנוספות והפרמיה שהיתה מותנית בתנאי, שניהם אינם חלק מהשכר הרגיל ואינם מובאים בחשבון שכר העבודה של ריקי לענין תקנות פיצויי פיטורים האמורות.

כמי שהתקבלה לעבודה כשהיא מבוטחת בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי, לְפִי סעיף 6(ה) לצו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, ריקי היתה זכאית לביצוע ההפרשות לביטוח הפנסיוני הָחֵל מהיום הראשון לעבודתה (הפרשות ראשונות בוצעו בְּתוֹם שְׁנַת הַמַּס 2011, רֶטְרוֹאַקְטִיבִית ל-1/11/11).

לפי צו ההרחבה האמור, תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים בשיעורים המפורטים בטבלה שבסעיף 6ד’ לצו (בטור “פיצויי פיטורים”) יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

השכר שבוטח – 11,500 ₪ בחודש (להלן: שכר מופטר).

שיעורי ההפרשות לפיצויים, מהשכר הַמְּבוּטָּח –

חישוב הסכומים שיש להשלים (סכומים מקורבים ומעוגלים):

1. בשל  9.25  שנים  (111 חודשים),  בהם  לא שולמו כספים  לקרן הפנסיה  בגין  התוספת המקצועית, יש להשלים  1,665.00 ₪ = 100% × 9.25  שנים × 180

2. בעד 2 חודשים, מ-1/11/2011, בהם שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים            1,148.47 ₪ =59.92%  × 12 / 2  חודשים × 11,500

3. בעד 12 חודשים, מ-1/1/2012, בהם שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים       5,731.60 ₪ =49.84%   ×  12/12  חודשים × 11,500

4. בעד 12 חודשים, מ-1/1/2013, בהם שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים       4,600.00 ₪ =40.00% × 12 / 12   חודשים × 11,500

5. בעד 121חודשים, מ-1/1/2014, בהם שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים       32,468.32 ₪ =28.00%× 12 / 121  חודשים × 11,500

   סה”כ על המעסיק להשלים לריקי (מקורב ומעוגל)           45,613    ₪  = 45,613 ₪ (מעוגל)

רמז

לפי ס’ 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, יראו כפיטורים (לעניין חוק זה) התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו – “לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו “ישוב חקלאי” או “ישוב באזור פיתוח” – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין”.

התנאים שנקבעו בתקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים):

” רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק, אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.

בתקנת משנה זו –

“ישוב חקלאי” – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;

“ישוב באזור פיתוח” – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, חרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שורשים. “

לפי התקנה שלעיל, גם בית-שמש וגם מצפה-רמון הם “ישוב באזור פיתוח”. כלומר, נורה לא העתיקה את מקום מגוריה לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח. לפיכך, לא יראו את התפטרותה זו, עקב העתקת מקום מגוריה מבית שמש למצפה-רמון, כפיטורים.

רמז

וילי עבד אצל מעסיקו החדש ובמקום עבודתו החדש 16 חודשים רצופים ופוטר. מאחר שכך, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים ממעסיק זה.

שכר היסוד השתלם לו על בסיס שעות עבודה. היקף שעות עבודתו היה שונה מחודש לחודש. כלומר, הוא עבר מעבודה מלאה יותר לעבודה חלקית יותר או לְהֵפֶך, בכל חודש. לפיכך, ובהתאם להלכה הפסוקה [ע”ע 44824-03-16 י.ב.שיא משאבים בע”מ נ’ ADHENOM BERH TEAMI],  חישוב הפיצויים, הנוגע לשכר היסוד שלו, ייערך ברוח תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).

סך כל שעות עבודתו הרגילות של וילי, בכל 16 חודשי עבודתו אצל המעסיק:

1,884 שעות = 104+160+21+174+157+133+129+151+97+53+105+41+175+156+107+121

שעות עבודה רגילות בממוצע בחודש: 117.75 = 16 / 1,884.

תעריף אחרון לכל שעת עבודה רגילה: 56 ₪.

שכר יסוד רגיל של וילי, שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים – 6,594 ₪.

6,594 ₪ = 56 תעריף לשעת עבודה × 117.75 שעות עבודה בממוצע בחודש

רכיב השכר “שעות נוספות” מהווה תוספת לשכר, בהיותו מותנה בתנאי של ביצוע עבודה נוספת. ככזה, הוא לא מובא בחשבון שכר העבודה לענין תקנות פיצויי פיטורים.

רכיב השכר “פרמיה מדודה”, שהיה מותנה בתפוקה גדולה מהנורמה (לפי נוסחה מְדוֹרֶגֶת שנקבעה), גם הוא אינו “שכר עבודה רגיל” של וילי. גם הוא לא מובא בחשבון שכר העבודה לענין תקנות פיצויי פיטורים.

שיעור הפיצויים לו זכאי וילי – שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. לפיכך, על המעסיק לשלם לו פיצויי פיטורים בסך 8,792 ₪.

8,792 ₪ = 12 חודשים בשנה / 16 חודשי עבודה × 6,594 שכר חודש אחד

רמז

וילי עבד אצל מעסיקו מ-1/7/2002 ועד שהסתיימו יחסי העבודה ביניהם, עם פיטוריו ב-30/9/2024. כלומר, תקופת עבודתו היתה 22.25 שנים (268 חודשים). מאחר שעבד שנה אחת לפחות ברציפות אצל מעסיקו ופוטר, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים.

לפי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות אלה הם:

”     (א)  (1)   שכר יסוד;

             (2)   תוספת ותק;

             (3)   תוספת יוקר המחיה;

             (4)   תוספת משפחה.

      (ב)  נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.

      (ג)   לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות. “

לפי צו ההרחבה הענפי שחל על הצדדים, תשלומי המעסיק לפיצויי פיטורים, בשיעור 6%, יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם 72% מפיצויי הפיטורים, בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

המעסיק הפריש עבור וילי, לקרן פנסיה מקיפה, החל ב-1/4/2003.

השכר שבוטח היה שכר היסוד – 14,600 ₪ בחודש (“שכר מופטר”).

תוספת השירות שולמה לוילי בכל חודש, באופן קבוע וללא כל תנאי. ככזו, היא מהווה חלק משכר העבודה הרגיל. לפיכך, יש להביאה בחשבון שכר העבודה לענין תקנות פיצויי פיטורים. כלומר, וילי זכאי לתשלום פיצויי פיטורים גם בגין תוספת זו, ששולמה לו, אשר בגינה לא בוצעו הפרשות לפיצויי פיטורים.

החישוב (סכומים מקורבים ומעוגלים):

1. בשל 18.25 שנים,  בהן  לא שולמו  כספים לקרן  הפנסיה  בגין  תוספת  השירות,   שיש   להביאה בחשבון שכר העבודה לענין פיצויים, יש להשלים
   21,258 ₪ = 100% × 22.33 שנים × 952

2. בגין 9 החודשים הראשונים (1/7/02 – 31/3/03),  בהם לא שולמו כספים לק. הפנסיה, יש להשלים
   10,950 ₪ = 100% × 12 / 9 × 14,600

3. בגין 17.50  שנים,  מ-1/4/2003 ועד  30/9/2024, בהן  שולמו   כספים   לקרן    הפנסיה,   מכוח  צו ההרחבה  הענפי,  כאשר תשלומים   אלה באים במקום 72%  מפיצויי הפיטורים המגיעים לוילי, על המעסיק להשלים 28% פיצויי פיטורים
   87,892 ₪ = 28%  × 21.50 שנים × 14,600

סה”כ על המעסיק להשלים (סכום מקורב ומעוגל)     120,100 ₪ פיצויי פיטורים.

רמז

הלל עבד אצל מעסיקו החדש ובמקום עבודתו החדש 14 חודשים רצופים ופוטר. מאחר שכך, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים ממעסיק זה.

שכרו של הלל השתלם לו על בסיס חודש.

מִקְצָת משכרו, רכיב העמלות, שולם לו בחלק מהפדיון.

לפי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) – “היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים”.

לפי ס’ 13ב לחוק פיצויי פיטורים – “…לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ”ז-1987, לפי היקף המשרה”.

שכר היסוד האחרון של הלל, סך 6,890 ₪, יובא בחשבון שכר העבודה לענין תקנות פיצויי פיטורים.

ממוצע רכיב השכר “עמלות” של 12 החודשים שקדמו לפיטורים:

170.08 ₪ = 12 / ( 158 + 168 + 80 + 159 + 179 + 198 + 254 + 246 + 147 + 196 + 143 + 113 )

“שכר רגיל” של הלל, שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים – 7,060.08 ₪.

7,060.08 = 170.08 ממוצע עמלות + 6,890 שכר יסוד אחרון

השכר ששולם להלל בכל חודש היה גבוה משכר המינימום, לפי היקף משרתו (5,880 ₪).

שיעור הפיצויים לו זכאי הלל – שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. לפיכך, על המעסיק החדש לשלם לו פיצויי פיטורים בסך 8,237 ₪ (סכום מקורב ומעוגל).

8,236.76 ₪ = 12 חודשים בשנה / 14 חודשי עבודה × 7,060.08 שעות עבודה

הרחבת ההסבר:     מאחר שהלל פרש מעבודתו הקודמת בגיל פרישת חובה והוא מקבל קיצבה מקרן פנסיה, צו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לא חל עליו, כשהתקבל לעבודה אצל המעסיק החדש. לפיכך, הוא לא היה זכאי לביטוח פנסיוני ולביצוע הפרשות אצל מעסיקו זה. ברם, אין בכך כדי לשלול את זכותו של הלל לפיצויי פיטורים ממעסיקו זה, לאחר שפיטר אותו.

רמז

לפי ס’ 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, יראו כפיטורים (לעניין חוק זה) התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו – “לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו “ישוב חקלאי” או “ישוב באזור פיתוח” – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין; “. 

התנאים שנקבעו בתקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים):  

” רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק, אם העובד גר לפחות 6חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו .  

בתקנת משנה זו –  

“ישוב חקלאי” – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;  

“ישוב באזור פיתוח” – אחד הישובים : אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר- ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת )המושבה(, כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שרשים. ”  לפי הפסיקה, על מנת שיקומו התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים מכח ס’ 8)2( לחוק פיצויי פיטורים, צריך שייווצר מצב אשר בו העתקת המגורים מביאה לכך שהעובד אינו יכול להמשיך לעבוד בעבודתו הקודמת ועל כן מתפטר הוא מעבודתו. עצם העובדה שהמעבר לישוב באזור פיתוח נבע מצרכי פרנסה, אינו שולל את הזכות לפיצויי פיטורים שהרי סיבות פרנסה מביאות אנשים לשנות את מקום מגוריהם ומביאות עובדים לשנות את מקום עבודתם [ר’ ברע (ארצי) 172/03 עו”ד הדר ויצמן נ’ גוני חזן, דיון לב/ 8-3 (ארצי) משה שויקי נ’ מדינת ישראל, משרד הבטחון (תע”ש)].  

עם זאת, יש לשים לב – לא די לו לעובד שיעתיק את מקום מגוריו לישוב באזור פיתוח, אם מתקרב הוא על-ידי כך למקום עבודתו – כדי לזכותו בפיצויי פיטורים. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו, כדי לוודא אם היה קשר סיבתי סביר בין העתקת מקום המגורים וההתפטרות. במקרה שתואר בשאלה, מאחר שמדובר בערים המרוחקות זו מזו מרחק גדול, אין זה סביר לדרוש מנוני להמשיך ולעבוד בכפר סבא, בעודו מתגורר במגדל-העמק. 

מכל האמור לעיל, בנסיבות שתוארו בשאלה, יראו את התפטרותו של נוני, עקב העתקת מקום מגוריו לישוב באזור פיתוח (מגדל -העמק) מישוב שאינו באיזור פיתוח (כפר סבא) כפיטורים, אם נוני גר לפחות 6 חודשים.

רמז

לפי ס’ 1(א) לחוק פיצויי פיטורים – מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי-פיטורים.  

לפי ס’ 2 לחוק, לענין סעיף 1 יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מֵחֲמַת –  (1) שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה),  תש”ט- 1949, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, תשס”ח- 2008 (בחוק זה – חוק שירות המילואים); 

(2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או  הסכם, וכן אחד במאי; 

(3) חופשה שנתית;  

(4) חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק; )5( חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;  )6( שביתה או השבתה;  

(7) תאונה או מחלה;  

(8) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד; 

(9) הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה  על שישה חודשים;  

(10) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ”ז- 1967. 

לפי תקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) – לְעִנְיַן קְבִיעַת סכום הפיצויים לא יובאו במנין:  

(1) שירות צבאי, או שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות קבע, כאמור בסעיף 2(1) לחוק;  

(2) תקופה של שירות חלקי כאמור בסעיף 2(1) לחוק העודפת של 120 יום;  (3) תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי”ד- 1953; 

(4) הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד  לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה;  

(5) הפסקה כאמור בסעיף 2(9) לחוק העודפת על 7 ימים לשנת עבודה.  

לפיכך, מתוך שתי התקופות בהם הייתה רויה בחופשה ללא תשלום (שכל אחת מהן עלתה על 14  ימים), היא זכאית לפיצויי פיטורים בעד 14 ימים בשנת 2020 ובעד 14 ימים בשנת ,2021 וביחד בעד 28 ימים.  

לסיכום, במילים אחרות – לענין זה (קביעת סכום הפיצויים) יובאו במנין 28 ימים מתוך ההפסקות האמורות (14+14) .

רמז

חוק פיצויי פיטורים – ס’ 1(א), ס’ 12(א), ס’14 צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה.תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) – תק’ .

רויה עבדה אצל מעסיקה מ – 1/2/13 ועד שהסתיימו יחסי העבודה ביניהם, עם פיטוריה ב- 31/7/24. כלומר, תקופת עבודתה היתה 11.5 שנים (138 חודשים). מאחר שעבדה שנה אחת לפחות ברציפות אצל מעסיקה ופוטרה, היא זכאית לקבל פיצויי פיטורים.  

לפי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה של רויה לענין תקנות אלה הם שכר היסוד והתוספת ההסכמית שקיבלה (ששולמה לה באופן קבוע וללא כל תנאי).  

לְפִּ י סעיף 6(ה) לצו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, רויה היתה זכאית לביטוח הפֶׁנְסְ יֹונִּי ולביצוע ההפרשות עַּל פִּי צַּו הַּרְחָּבָּה זֶׁה, מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה, כלומר, ב- 1/8/2013,  כילידת 26/7/93, במועד תחילת ההפרשות (1/8/2013) מלאו לה 20 שנים וחלו עליה הוראות צו ההרחבה האמור (תוך שנלקחה בחשבון, לעניין חישוב תקופת ההמתנה בת 6 החודשים שלעיל, תקופת עבודתה טרם הגיעה לגיל 20).  

לפי צו ההרחבה האמור, תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים בשיעורים המפורטים בטבלה שבסעיף 6ד’ לצו (בטור “פיצויי פיטורים”) יָּבֹואּו בִּמְקֹום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה .  לפי ס’ 9א’ לצו ההרחבה “מעסיק המפריש את פיצויי הפיטורים כאמור בטבלה שבסעיף 6ד’ לצו זה, או בשיעורים גבוהים יותר, יהיה רשאי לשלם את השלמת פיצויי הפיטורים עד ל- 8.33% מרכיבי השכר שבגינם מפריש המעביד לקופת גמל (להלן – השלמת פיצויי פיטורים) לקופת גמל אישית לפיצויים על שם העובד או לקופת גמל לקצבה. הסכים או בחר המעסיק לשלם את השלמת הפיצויים לקופה כאמור, יהיה רשאי להודיע בהודעה בכתב לקופה עם העתק לעובד, כך שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים…”.  

השכר שבוטח היה שכר היסוד – 9,750 ₪ בחודש (“שכר מופטר”).  

החישוב (סכומים מקורבים ומעוגלים):  

1. בעד 6 חודשים ראשונים, מ- 1/2/2013, בהם לא  שולמו כספים לקרן הפנסיה, יש להשלים.
   4,875.00 ₪ =100% × 12/ 6 חודשים 
2. 9,750 בעד 5 חודשים, מ- 1/8/2013,  בהם שולמו כספים לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים 1,625.00 ₪ =40% × 5/12 חודשים × 9,750.3 בעד 96 חודשים, מ- 1/1/2014, בהם שולמו כספים  לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים 21,840.00 ₪ =28% × 6/12 9 חודשים × 9,750.4 בעד 31 חודשים, מ- 1/1/2020, בהם שולמו כספים  לקרן הפנסיה בגין השכר המופטר, יש להשלים 0.00 ₪ =0% × 12 / 31 חודשים × 9,750 סה”כ על המעסיק להשלים לרויה (מקורב ומעוגל) 22,880.00  ₪