- פרטי: קורס חשבי שכר בכירים – 2022
- ביטוח לאומי
- תאונות אישיות
- מבחן תאונות אישיות
תקציר המבחן
0 מתוך 5 שאלות הושלמו
שאלות:
מידע
כבר השלמת את המבחן בעבר. לכן אינך יכול להתחיל אותו שוב.
המבחן נטען…
עליך להתחבר או להירשם כדי להתחיל את המבחן.
אתה חייב להשלים קודם את הבאים:
תוצאות
מבחן הושלם. התוצאות נרשמות
תוצאות
מתוך 5 שאלות נענו נכון 0
הזמן שלך:
זמן חלף
השגת 0 מתוך 0 נקודה(ות), (0)
נקודה(ות) שקיבלת: 0 מתוך 0, (0)
0 שאלות פתוחות בהמתנה (נקודה(ות) אפשרית(יות): 0)
קטגוריות
- כללי 0%
- ביטוח לאומי 0%
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- הנוכחי
- ביקורת
- נענו
- נכון
- לא נכון
-
Question 1 of 5
שאלה 1
יגל, רווק בן 32, עובד ברציפות כשכיר בחצי משרה אצל מעסיקו היחיד זה שנתיים. ב-1/1/2021, בשעות הערב, נפגע באירוע תאונתי בביתו. עקב התאונה האמורה (הראשונה מזה שנים רבות), אָבַד לו כּוֹשֶׁר הַתִּפְקוּד בְּמֶשֶׁךְ 13 ימים בְּנוֹסָף על יום התאונה. בכל אותם ימים היה רָתוּק לביתו, לא היה מסוגל לעבודה כלשהי ולא עסק למעשה בעבודה כלשהי. המוסד לביטוח לאומי הִכִּיר בו כְּמִי שעומד בִּתְנָאֵי הַזַּכָּאוּת לדמי תאונה.
הכנסתו של יגל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/1/2021 (הכנסתו היחידה):
חודש
10/2021
11/2021
12/2021
למען הסר ספק, יגל קיבל שכר מלא, עבור חצי משרה, ב-3 החודשים שקדמו לתאונה
הכנסה
2,849 ₪
2,828 ₪
2,873 ₪
אם יגל לא זכאי לכל תשלום שהוא, מכל גורם שהוא (לרבות המעסיק), בעד תקופת אי-הכושר האמורה, מהו סכום דמי התאונה אותו הוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, בהתחשב בהכנסתו ובסכום המזערי (סכום מעוגל)?
נכוןלא נכון -
Question 2 of 5
שאלה 2
וילי ואשתו נורה מתגוררים בצפון תל אביב. מקום עבודתו של וילי במרכז תל אביב ומקום העבודה של אשתו נורה באזור התעשיה המערבי בהרצליה. מידי בוקר נוסעים בני הזוג לעבודה במכוניתם יחדיו. תחילה הם נוסעים מביתם להרצליה, שם יורדת נורה מהמכונית, ליד מקום עבודתה. משם חוזר וילי לְבַדּוֹ במכוניתם למרכז תל-אביב, למקום עבודתו. זוהי הדרך הרגילה של בני הזוג לעבודתם מִיָּמִים יָמִימָה. ביום 10/5/2021 נפגע וילי בתאונת דרכים בְּמֶחְלָף הרצליה, שאירעה במהלך הנסיעה עם נורה להרצליה. עֵקֶב התאונה איבד את כושרו לעבוד למשך שבוע.
האם רואים תאונה זו כתאונת עבודה אצל וילי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)
נכוןלא נכוןרמז
לְפִי ס’ 80 לחוק הביטוח הלאומי – “רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
(2) … “
לפי ס’ 81 לחוק האמור:
(א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
(ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
(1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
(2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.
כמוזכר לעיל, המחוקק קבע שני מקרים בהם מוכרת הסטיה מן הדרך אל מקום העבודה. האחד – הובלת ילד אל גן הילדים והשני – קיום מצוות תפילה (סעיף 81(ב) לחוק). הכרה בשני מצבים אלה בלבד שוללת את ההכרה בסטיה מן הדרך למטרות אחרות.
בענייננו, קבעו לעצמם וילי ואשתו דרך מסוימת לנסיעה לעבודה, המשלבת את צרכי שניהם כאחד. הדרך בה בחרו וילי ובעלה מהווה, לגבי וילי, סטיה של ממש מהדרך הסבירה, או “המקובלת” – ממעונו למקום עבודתו. נסיעה מצפון תל-אביב למרכז תל-אביב דרך הרצליה היא דרך עוקפת המאריכה את הנסיעה באופן מהותי, סטיה של ממש. התאונה אירעה בדרך אל מקום עבודתה של נורה. אין זו סטיה “טבעית” בדרכו של וילי ממעונו לעבודתו, הנובעת מאילוצים אובייקטיביים כגון אילוצי תעבורה. זוהי סטיה מכוונת ומודעת שנועדה לשלב את צרכי הנסיעה של שני בני הזוג. זוהי סטיה של ממש במובן הוראות החוק.
לפיכך, מאחר שחלה בנסיעתו של וילי סטיה של ממש מהדרך המקובלת ממעונו למקום עבודתו, אין רואים תאונה זו כתאונה בעבודה.
-
Question 3 of 5
שאלה 3
סהר עובד כשכיר אצל מעסיקו זה 9 שנים. ב-1/7/21, בעת שהיה בביתו, הֶחְלִיק וְנִפְצַע. עקב התאונה האמורה (הראשונה מזה שנים רבות), אָבַד לו כּוֹשֶׁר הַתִּפְקוּד בְּמֶשֶׁךְ 11 ימים בְּנוֹסָף על יום התאונה. בכל אותם ימים היה רָתוּק לביתו, לא היה מסוגל לעבודה כלשהי ולא עסק למעשה בעבודה כלשהי. המוסד לביטוח לאומי הִכִּיר בו כְּמִי שעומד בִּתְנָאֵי הַזַּכָּאוּת לדמי תאונה.
הכנסתו של סהר בשישה החודשים שקדמו ל-1/7/2021:
חודש
1/2021
2/2021
3/2021
4/2021
5/2021
6/2021
הכנסה
6,214 ₪
5,736 ₪
6,493 ₪
5,942 ₪
6,157 ₪
6,261 ₪
אם סהר לא זכאי לכל תשלום שהוא, מכל גורם שהוא (לרבות המעסיק), בעד תקופת אי-הכושר האמורה, מהו סכום דמי התאונה אותו הוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?
נכוןלא נכון -
Question 4 of 5
שאלה 4
ג’ני עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 7 חודשים. ב-1/5/2020, בעת שֶׁהָיְתָה בביתה, הֶחֱלִיקָה בָּאַמְבַּטְיָה וְנֶחְבְּלָה. עקב התאונה האמורה (הראשונה מזה שנים רבות), אָבַד לה כּוֹשֶׁר הַתִּפְקוּד בְּמֶשֶׁךְ 10 ימים בְּנוֹסָף על יום התאונה. בכל אותם ימים היתה רתוקה לביתה, לא היתה מסוגלת לעבודה כלשהי ולא עסקה למעשה בעבודה כלשהי. המוסד לביטוח לאומי הִכִּיר בה כְּמִי שעומדת בִּתְנָאֵי הַזַּכָּאוּת לדמי תאונה.
הכנסתה של ג’ני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/5/2020 (הכנסתה היחידה):
חודש 2/2020 3/2020 4/2020 למען הסר ספק, ג’ני קיבלה שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לתאונה הכנסה 9,207 ₪ 9,529 ₪ 9,344 ₪ אם ג’ני לא זכאית לכל תשלום שהוא, מכל גורם שהוא (לרבות המעסיק), בעד תקופת אי-הכושר האמורה, מהו סכום דמי התאונה אותו היא זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?
נכוןלא נכוןרמז
לפי סעיף 153(א) לחוק הביטוח הלאומי – “בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה”.
מֵאַחַר שאבד לג’ני כושר התפקוד במשך פחות מ-12 ימים שלאחר יום התאונה, לא ישולמו לה דמי תאונה בְּעַד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה.
לפי ס’ 152 לחוק האמור – “דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים”.
כלומר, ג’ני תקבל דמי תאונה בְּעַד 8 ימים. 8 = 2 – 10
לפי ס’ 154 לחוק, דמי תאונה ליום הם –
” (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי פרק ה’ אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור בסעיף 77;
(2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי. “
לפי ס’ 98 לחוק הביטוח הלאומי –
(א) שכר העבודה הרגיל הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבְּעַדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
(ב) לעניין סעיף זה, “הכנסה” –
(1) במבוטח לפי סעיף 75(א)(1) – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
(2) במבוטח אחר שלפי סעיף 75(א) – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. “
שכר העבודה הרגיל של ג’ני: 312 ₪ = 90 / ( 9,207 + 9,529 + 9,344 )
לפי ס’ 97(א) לחוק, דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום בסיסי 1 כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
דמי התאונה ליום: 234 ₪ = 75% × 312
נוודא שדמי התאונה אינם פחותים מהסכום המזערי ואינם עולים על התקרה:
74.29 ₪ מינימום ב-1/2020 ( 30 / 25% × 8,915 ) < 234 ₪ < 1,114.38 תקרה ( 30 / 75% × 5 × 8,915 )
סה”כ דמי התאונה להם זכאית ג’ני: 1,872 ₪ = 234 דמי תאונה ליום × 8 ימים
-
Question 5 of 5
שאלה 5
ג’ני עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 7 חודשים. ב-1/5/2020, בעת שֶׁהָיְתָה בביתה, הֶחֱלִיקָה בָּאַמְבַּטְיָה וְנֶחְבְּלָה. עקב התאונה האמורה (הראשונה מזה שנים רבות), אָבַד לה כּוֹשֶׁר הַתִּפְקוּד בְּמֶשֶׁךְ 10 ימים בְּנוֹסָף על יום התאונה. בכל אותם ימים היתה רתוקה לביתה, לא היתה מסוגלת לעבודה כלשהי ולא עסקה למעשה בעבודה כלשהי. המוסד לביטוח לאומי הִכִּיר בה כְּמִי שעומדת בִּתְנָאֵי הַזַּכָּאוּת לדמי תאונה.
הכנסתה של ג’ני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/5/2020 (הכנסתה היחידה):
חודש 2/2020 3/2020 4/2020 למען הסר ספק, ג’ני קיבלה שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לתאונה הכנסה 9,207 ₪ 9,529 ₪ 9,344 ₪ אם ג’ני לא זכאית לכל תשלום שהוא, מכל גורם שהוא (לרבות המעסיק), בעד תקופת אי-הכושר האמורה, מהו סכום דמי התאונה אותו היא זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?
נכוןלא נכוןרמז
לפי סעיף 153(א) לחוק הביטוח הלאומי – “בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה”.
מֵאַחַר שאבד לג’ני כושר התפקוד במשך פחות מ-12 ימים שלאחר יום התאונה, לא ישולמו לה דמי תאונה בְּעַד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה.
לפי ס’ 152 לחוק האמור – “דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים”.
כלומר, ג’ני תקבל דמי תאונה בְּעַד 8 ימים. 8 = 2 – 10
לפי ס’ 154 לחוק, דמי תאונה ליום הם –
” (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי פרק ה’ אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור בסעיף 77;
(2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי. “
לפי ס’ 98 לחוק הביטוח הלאומי –
(א) שכר העבודה הרגיל הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבְּעַדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
(ב) לענין סעיף זה, “הכנסה” –
(1) במבוטח לפי סעיף 75(א)(1) – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
(2) במבוטח אחר שלפי סעיף 75(א) – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. “
שכר העבודה הרגיל של ג’ני: 312 ₪ = 90 / ( 9,207 + 9,529 + 9,344 )
לפי ס’ 97(א) לחוק, דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום בסיסי 1 כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
דמי התאונה ליום: 234 ₪ = 75% × 312
נוודא שדמי התאונה אינם פחותים מהסכום המזערי ואינם עולים על התקרה:
74.29 ₪ מינימום ב-1/2020 ( 30 / 25% × 8,915 ) < 234 ₪ < 1,114.38 תקרה ( 30 / 75% × 5 × 8,915 )
סה”כ דמי התאונה להם זכאית ג’ני: 1,872 ₪ = 234 דמי תאונה ליום × 8 ימים