רמז

לְפִי ס’ 344(א) לחוק הביטוח הלאומי – “יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בְּעַד החודש שקדם ל- 1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה…”

לפי סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה, “הַכְנָסַת עֲבוֹדָה” היא:

”    השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לְרַבּוֹת תשלומים בְּשֶׁל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך לְמַעֵט תשלומים כָּאָמוּר המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בֵּין שניתנו בכסף וּבֵין בשווה כסף, בֵּין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; “

לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), “לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף 9(5), (11) ו-(12) לפקודה. כלומר, אין בפטור על פי ס’ 9(5) לפקודה, שלו זכאית נורה, כדי לפטור אותה מדמי ביטוח.

לפי הנחיות המוסד לביטוח לאומי, פדיון חופשה, שמקבל עובד עֵקֶב פרישתו, פטור מדמי ביטוח.

שאר הסכומים שנכללו בתלוש 4/2021ה של נורה (משכורת בתקופת הודעה מוקדמת ורכיב “פדיון הבראה”) מהווים הכנסה לפי ס’ 2(2) לפקודה ואינם פטורים מדמי ביטוח.

10,895 ₪ = 1,024 פדיון הבראה + 9,871 משכורת בתקופת הודעה מוקדמת

לפי ס’ 348(א) לחוק הביטוח הלאומי – “לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א”.

לפי האמור בלוח י”א, ההכנסה המרבית לעניין דמי ביטוח בעד עובד שכיר לחודש – “הסכום הבסיסי, כפול 5”.        44,020 ₪ = 5 × 8,804

שכרה של נורה שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח בחודש 4/2020 (השכר החייב בדמי ביטוח):

10,895 ₪ = ( 10,895 ; 44,020 ההכנסה מְרַבִּית לענין ד.ב.) min

רמז

אצל מעסיק שלשי יש לה עוד מהחלק המופחת 6331 עוד 1183 מופחת כפול 3.5% = 41.41

585 כפול 12% = 70.20

חלק המעסיק = 1768*3.55% = 62.76  וסה”כ = 174.37 שח

רמז

כיליד 1/4/1955, ב-8/2020 מלאו לוילי זה מכבר 65 שנה, וטרם מלאו לו 67 שנה. כלומר, הוא גבר מתחת לגיל הפרישה (גיל 67). הוא נעשה תושב ישראל ב-5/5/2018, כלומר, כשמלאו לו 63 שנה. מכאן שוילי נמנה על סוג העובדים הבא, לעניין תשלום דמי הביטוח: “אישה וגבר מתחת ל”גיל הפרישה” שנעשו לראשונה “תושבי ישראל” מעל גיל 62“.

שכרו של וילי ב-8/2020 – 21,351 ₪.

לפי ס’ 348(א) לחוק הביטוח הלאומי – “לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א”.

לפי האמור בלוח י”א, ההכנסה המרבית לעניין דמי ביטוח בעד עובד שכיר לחודש – “הסכום הבסיסי, כפול 5”.           44,020 ₪ = 5 × 8,804

שכרו של וילי שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח בחודש 3/2021 (השכר החייב בדמי ביטוח):

21,351 ₪ = ( 21,351 ; 44,020 ההכנסה מְרַבִּית לעניין ד.ב.) min

סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, בְּגִין שכר 8/2021 של וילי:

             257.04    ₪ = 4.06%   × 6,331  הכנסה מְּרַבִּית לתשלום ד.ב. בשיעור המופחת

             1,536.55  ₪ = 10.23% × ( 6,331  ד.ב. בשיעור המופחת – 21,351  השכר החייב בדמי ביטוח )

             1,793.59  ₪

סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, בְּגִין שכר 8/2021 של וילי (סכום מעוגל): 1,794 ₪.

רמז

בנתוני השאלה לא מצוין “מעסיק עיקרי” או “מעסיק משני”, ולא סתם הדבר.

לפי ס’ 345ב(ה) לחוק הביטוח הלאומי:

” (1)   מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י’ על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת).

(2)   הייתה הכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) בפקודת מס הכנסה, נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין 60% מהשכר הממוצע. “

שקול הדבר לקביעה, שבמצבים בהם משתלמת לעובד פנסיה מוקדמת, המעסיק, המשלם לו שכר העבודה, יהיה תמיד “עיקרי”, ככל שהדבר נוגע לתשלום דמי ביטוח. אם יש מספר מעסיקים, כל אחד מהם “יַקְדִּים” את הפנסיה המוקדמת, ככל שהדבר נוגע לניצול השיעורים המופחתים החלים על חלק ההכנסה שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע.

אם לא נעשה תֵּאוּם דמי ביטוח, יחול השיעור המלא על סכום הכנסתו של ארד מפנסיה מוקדמת

                                                1,008.05 ₪ = 11.79% ד.ב. בשיעור מלא × 8,550 ₪

סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של ארד בחודש 2/2020 – 1,008.05 ₪

רמז

לְפִי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), “תשלום נוסף” הוא “שכר הניתן לעובד בְּנוֹסָף לשכר החודשי הרגיל, לְרַבּוֹת תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולְמַעֵט הפרשים”.

לפיכך, “שווי מתנה לרגל אירוע אישי” ו”שווי מתנה לחג”, הם “תשלום נוסף”.

“תשלום נוסף” שקיבל ארד בחודש 9/2020 –  1,360 ₪ = 444 שווי מתנה לחג+ 916 שווי מתנה לאירוע אישי

לְפִי תקנה 5 לתקנות האמורות, על תשלום נוסף יחולו, לְעִנְיַן תשלום דמי ביטוח, הוֹרָאוֹת אלה:

  ”  (1)     אם שיעורו 25% או יותר או יותר משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום (להלן שכר המינימום) יחולק לשנים עשר, והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם ולשכר כל אחד מאחד עשר החודשים שקדמו לו; תשלום נוסף כאמור, ששולם לעובד שעבד אצל מעבידו פחות מאחד עשר החודשים שקדמו לחודש שבו שולם, יחולק במספר החודשים שבהם עבד העובד אצל אותו מעביד (להלן – חודשי העבודה הקודמים), והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודשי הרגיל בְּעַד כל אחד מחודשי העבודה הקודמים”.

(2)     אם שיעורו נמוך מ-25% משכר המינימום, יצורף לשכר החודשי הרגיל בחודש שבו שולם. “

שיעורו של “התשלום הנוסף” שקיבל ארד ב-9/2020 הוא 25.66% משכר המינימום.

( 25.66% = 5,300 / 1,360 )

מאחר ששיעורו של “התשלום הנוסף” אינו נמוך מ-25% משכר המינימום, יחולו עליו, לְעִנְיַן תשלום דמי ביטוח, הוראות תקנה 5(1) שלעיל.

ארד עבד אצל מעסיקו פחות מאחד עשר חודשים שקדמו לחודש שבו שולם “התשלום הנוסף”. לפיכך, “התשלום הנוסף” יחולק במספר החודשים שבהם ארד עבד אצל אותו מעביד (להלן – חודשי העבודה הקודמים), והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודשי הרגיל בְּעַד כל אחד מחודשי העבודה הקודמים.

שכר החודש שבו שולם  “התשלום הנוסף” –                     14,652 ₪ = 1,332 דמי חגים + 13,320 שכר יסוד

14,788 ₪ = ( 10 חודשי העבודה הקודמים / 1,360 תשלום נוסף) + 14,652 שכר החודש שבו שולם “התשלום הנוסף”

לפי ס’ 348(א) לחוק הביטוח הלאומי – “לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א”.

הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א (ההכנסה המרבית לעניין דמי ביטוח) – 44,020 ₪ לחודש [מחושב לפי “הסכום הבסיסי” (8,804 ₪), כפול 5].

44,020 הכנסה מְרַבִּית לענין דמי ביטוח > 14,788 ₪ הכנסתו של ארד לענין תשלום דמי ביטוח ב-9/2020

הכנסתו של ארד לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 9/2020  – 14,788 ₪.

רמז

כיליד 1/4/1955, ב-8/2020 מלאו לוילי זה מכבר 65 שנה, וטרם מלאו לו 67 שנה. כלומר, הוא גבר מתחת לגיל הפרישה (גיל 67). הוא נעשה תושב ישראל ב-5/5/2018, כלומר, כשמלאו לו 63 שנה. מכאן שוילי נמנה על סוג העובדים הבא, לעניין תשלום דמי הביטוח: “אישה וגבר מתחת ל”גיל הפרישה” שנעשו לראשונה “תושבי ישראל” מעל גיל 62“.

שכרו של וילי ב-8/2020 – 21,351 ₪.

לפי ס’ 348(א) לחוק הביטוח הלאומי – “לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א”.

לפי האמור בלוח י”א, ההכנסה המרבית לעניין דמי ביטוח בעד עובד שכיר לחודש – “הסכום הבסיסי, כפול 5”.           44,020 ₪ = 5 × 8,804

שכרו של וילי שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח בחודש 3/2020 (השכר החייב בדמי ביטוח):

21,351 ₪ = ( 21,351 ; 44,020 ההכנסה מְרַבִּית לעניין ד.ב.) min

סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, בְּגִין שכר 8/2020 של וילי:

             257.04    ₪ = 4.06%   × 6,331  הכנסה מְּרַבִּית לתשלום ד.ב. בשיעור המופחת

             1,536.55  ₪ = 10.23% × ( 6,331  ד.ב. בשיעור המופחת – 21,351  השכר החייב בדמי ביטוח )

             1,793.59  ₪

סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, בְּגִין שכר 8/2020 של וילי (סכום מעוגל): 1,794 ₪.

רמז

לְפִי תקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח) – “הפרשים ייראו כשכרו החודשי הרגיל של העובד, בעד החודשים שבעדם שולמו”.

לפיכך, ההפרשים בסך 432 ₪ שקיבל בתלוש 6/2020, ייראו כשכרו הרגיל של וילי בעד חודש 4/2020.

לְפִי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), “תשלום נוסף” הוא “שכר הניתן לעובד בְּנוֹסָף לשכר החודשי הרגיל, לְרַבּוֹת תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולְמַעֵט הפרשים”.

לְפִי התקנה שלעיל, מענק השתתפות ברווחי המעסיק, ששולם לוילי, הוא “תשלום נוסף”.

לְפִי תקנה 5 לתקנות האמורות, על תשלום נוסף יחולו, לְעִנְיַן תשלום דמי ביטוח, הוֹרָאוֹת אלה:

  ”  (1)     אם שיעורו 25% או יותר או יותר משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום (להלן שכר המינימום) יחולק לשנים עשר, והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם ולשכר כל אחד מאחד עשר החודשים שקדמו לו; תשלום נוסף כאמור, ששולם לעובד שעבד אצל מעבידו פחות מאחד עשר החודשים שקדמו לחודש שבו שולם, יחולק במספר החודשים שבהם עבד העובד אצל אותו מעביד (להלן – חודשי העבודה הקודמים), והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודשי הרגיל בְּעַד כל אחד מחודשי העבודה הקודמים”.

(2)     אם שיעורו נמוך מ-25% משכר המינימום, יצורף לשכר החודשי הרגיל בחודש שבו שולם. “

שיעורו של “התשלום הנוסף” שקיבל וילי ב-6/2020 הוא 24.68% משכר המינימום.

( 24.68% = 5,300 / 1,308 )

מאחר ששיעורו של “התשלום הנוסף” נמוך מ-25% משכר המינימום, יחולו עליו, לְעִנְיַן תשלום דמי ביטוח, הוראות תקנה 5(2) שלעיל. כלומר, הוא יצורף לשכר החודשי הרגיל בחודש 6/2020, הוא החודש שבו שולם.

השכר החודשי הרגיל ב-6/2020 – 16,923 ₪ = 48  תוס’ בשל עבודה במשמרות + 16,875 משכורת חודש

צירוף המענק לשכר הרגיל ב-6/2020 – 18,231 ₪ = 1,308 מענק + 16,923 שכר חודשי רגיל ב-6/2020

לפי ס’ 348(א) לחוק הביטוח הלאומי – “לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א”.

הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א (ההכנסה המרבית לעניין דמי ביטוח) – 44,020 ₪ לחודש [מחושב לפי “הסכום הבסיסי” (8,804 ₪), כפול 5].

44,020 הכנסה מְרַבִּית לענין דמי ביטוח > 18,231 ₪ הכנסתו של וילי לענין תשלום דמי ביטוח ב-6/2020

הכנסתו של וילי לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 6/2020  – 18,231 ₪.

רמז

לְפִי ס’ 344(א) לחוק הביטוח הלאומי – “יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בְּעַד החודש שקדם ל- 1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה…”

לפי סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה, “הַכְנָסַת עֲבוֹדָה” היא:

”     השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לְרַבּוֹת תשלומים בְּשֶׁל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך לְמַעֵט תשלומים כָּאָמוּר המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בֵּין שניתנו בכסף וּבֵין בשווה כסף, בֵּין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; “

לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), “לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף 9(5), (11) ו-(12) לפקודה”.

התשלום שניתן לארד ממעסיקו, לכיסוי הוצאות הנסיעה האמורה לחו”ל, לא יובא בחשבון הכנסתו לעניין דמי ביטוח, ובלבד שהוצאות אלה שהוחזרו לו, היו מותרות בניכוי על פי התקנות. תשלום כזה, המותר לעובד כהוצאה, לא נחשב כהכנסת עבודה בידיו לפי ס’ 2(2) לפקודה.

רמז

לְפִי ס’ 344(א) לחוק הביטוח הלאומי – “יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בְּעַד החודש שקדם ל- 1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה…”

לפי סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה, “הַכְנָסַת עֲבוֹדָה” היא:

”     השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לְרַבּוֹת תשלומים בְּשֶׁל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך לְמַעֵט תשלומים כָּאָמוּר המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בֵּין שניתנו בכסף וּבֵין בשווה כסף, בֵּין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; “

לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), “לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף 9(5), (11) ו-(12) לפקודה.

לכאורה, כל הסכומים שנכללו בתלוש 6/2019 של ניל (משכורת בתקופת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ופיצוי בגין אי תחרות) מהווים הכנסה לפי ס’ 2(2) לפקודה. ברם, לפי הנחיות המוסד לביטוח לאומי פדיון חופשה ופיצוי בגין אי תחרות, ששולמו על פי דין בניתוק מוחלט של יחסי העבודה ועקב ניתוקם, פטורים מדמי ביטוח.

הרכיב היחיד החייב בדמי ביטוח בתלוש 6/2019 של ניל הוא רכיב המשכורת בתקופת ההודעה המוקדמת – 12,287 ₪.

לפי ס’ 348(א) לחוק הביטוח הלאומי – “לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א”.

לפי האמור בלוח י”א, ההכנסה המרבית לעניין דמי ביטוח בעד עובד שכיר לחודש – “הסכום הבסיסי, כפול 5”.                                                                                             43,890 ₪ = 5 × 8,778

שכרו של ניל שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח בחודש 6/2019 (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי), הוא השכר החייב בדמי ביטוח:

12,287 ₪ = (12,287 ; 43,890 ההכנסה מְרַבִּית לענין ד.ב.) min

רמז

חודש פברואר 2019 של ניל לא נחשב כחודש חל”ת, לעניין דמי ביטוח, מאחר שעבד אצל מעסיקו בחלק מהחודש  (מ-21/2/2019 ועד תום החודש).

שכרו החודשי בתלוש 2/2019 – 13,452 ₪.

השכר החייב בדמי ביטוח לא יעלה על ההכנסה המרבית לענין דמי ביטוח.

שכרו של ניל שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (השכר החייב בדמי ביטוח):

13,452 ₪ = ( 13,452; 43,890 ההכנסה מְרַבִּית לענין ד.ב.) min

סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, בְּגִין שכר 2/2019 של ניל:

    1,863.01 ₪ = 19.60% × ( 6,164 – 13,452 ) + 7.05% × 6,164 ד”ב בשיעור המופחת

רמז

ניל נמנה על סוג העובדים הבא, לעניין תשלום דמי הביטוח: “תושב זר ממדינת אמנה”.

תושב זר ממדינת אמנה לא מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי ואין מנכים משכרו דמי ביטוח בריאות.

סך הרכיבים החייבים בדמי ביטוח בתלוש 6/2019 של ניל –

9,764 ₪ = 336   שווי ארוחות + 9,428 שכר יסוד

לפי ס’ 348(א) לחוק הביטוח הלאומי – “לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א”.

לפי האמור בלוח י”א, ההכנסה המרבית לעניין דמי ביטוח בעד עובד שכיר לחודש – “הסכום הבסיסי, כפול 5”.                                                                                               43,890 ₪ = 5 × 8,778

שכרו של ניל שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח בחודש 6/2019 (השכר החייב בדמי ביטוח):

9,764 ₪ = ( 9,764 ; 43,890 ההכנסה מְרַבִּית לענין ד.ב.) min

סך כל דמי הביטוח שיועברו למוסד לביטוח לאומי, בְּגִין שכר 6/2019 של ניל:

                243.48     ₪ = 3.95% × 6,164  הכנסה מְּרַבִּית לתשלום ד.ב. בשיעור המופחת

                525.60     ₪ = 14.60% × ( 6,164  ד.ב. בשיעור המופחת – 9,764  השכר החייב בדמי ביטוח )

                769.08     ₪

רמז

סוזי נמנית על סוג העובדים הבא, לעניין תשלום דמי הביטוח: עובדים “תושבי ישראל” שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו ל”גיל הפרישה”.

חישוב דמי הביטוח שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי המעסיק הַמִּשְׁנִי:

סוזי לא מסרה למעסיק המשני אישור תיאום דמי ביטוח. כמו כן, לא בוצע תיאום דמי ביטוח בידי מעסיקה זה. לפיכך, לא חלות לגביה הוראות תקנה 3א לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים). על המעסיק הַמִּשְׁנִי לנכות מסוזי דמי ביטוח בשיעור מלא גם מחלק שכרה, שאינו עולה על 60% השכר הממוצע.

משכרו של העובד מנכים את חלקו של העובד:

שכר חייב בִּדְמֵי ביטוח:              18,375 ₪ = ( 18,375 ; 43,890  הכנסה מְּרַבִּית לענין ד.ב. ) min

סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות אשר יְנוּכֶּה משכרה של סוזי בחודש זה אצל המעסיק הַמִּשְׁנִי (ללא תיאום דמי ביטוח):        2,205.00 ₪ =12% ד.ב. בשיעור המלא × 18,375

לְפִי ס’ 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי, “המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בְּעַד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כְּאִילּוּ הוא בלבד היה מעבידו…”

חלק המעסיק בדמי הביטוח, שישלם המעסיק הַמִּשְׁנִי:

לְפִי ס’ 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי, “המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בְּעַד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כְּאִילּוּ הוא בלבד היה מעבידו…”

השכר החייב בִּדְמֵי ביטוח אצל המעסיק הַמִּשְׁנִי, לעניין חלק המעסיק:

   18,375 ₪ = ( 18,375 ; 43,890  הכנסה מְּרַבִּית לתשלום ד.ב.) min

דמי ביטוח (חלק מעסיק) שישלם המעסיק הַמִּשְׁנִי:

1,146.86 ₪ =7.60%  ד.ב. בשיעור מלא × ( 6,164 – 18,375 ) + 3.55%  ד.ב. בשיעור מופחת × 6,164

סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקה המשני, בְּגִין שכר 9/2019 של סוזי:                     3,351.86 ₪ = 1,146.86 + 2,205.00

רמז

לְפִי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), “תשלום נוסף” הוא “שכר הניתן לעובד בְּנוֹסָף לשכר החודשי הרגיל, לְרַבּוֹת תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולְמַעֵט הפרשים”.

לְפִי התקנה שלעיל, “משכורת 13″ ו”דמי הבראה”, הם “תשלום נוסף”.

“תשלום נוסף” שקיבל ניל בחודש 12/2019 –                    3,108 ₪ = 1,218 משכורת 13+ 1,890 דמי הבראה

לְפִי תקנה 5 לתקנות האמורות, על תשלום נוסף יחולו, לְעִנְיַן תשלום דמי ביטוח, הוֹרָאוֹת אלה:

  ”   (1)     אם שיעורו 25% או יותר או יותר משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום (להלן שכר המינימום) יחולק לשנים עשר, והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם ולשכר כל אחד מאחד עשר החודשים שקדמו לו; תשלום נוסף כאמור, ששולם לעובד שעבד אצל מעבידו פחות מאחד עשר החודשים שקדמו לחודש שבו שולם, יחולק במספר החודשים שבהם עבד העובד אצל אותו מעביד (להלן – חודשי העבודה הקודמים), והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודשי הרגיל בְּעַד כל אחד מחודשי העבודה הקודמים”.

(2)     אם שיעורו נמוך מ-25% משכר המינימום, יצורף לשכר החודשי הרגיל בחודש שבו שולם. “

שיעורו של “התשלום הנוסף” שקיבל ניל ב-12/2019 הוא 58.64% משכר המינימום.

( 58.64% = 5,300 / 3,108 )

מאחר ששיעורו של “התשלום הנוסף” אינו נמוך מ-25% משכר המינימום, יחולו עליו, לְעִנְיַן תשלום דמי ביטוח, הוראות תקנה 5(1) שלעיל.

ניל עבד אצל מעסיקו לא פחות מאחד עשר חודשים שקדמו לחודש שבו שולם “התשלום הנוסף”. לפיכך, “התשלום הנוסף” יחולק לשנים עשר, והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם ולשכר כל אחד מאחד עשר החודשים שקדמו לו.

שכר החודש שבו שולם  “התשלום הנוסף” –       10,114 ₪ = 1,380 שווי שימוש ברכב צמוד+ 8,734 שכר יסוד

10,373 ₪ = ( 12 חודשי העבודה הקודמים / 3,108 תשלום נוסף) + 10,114 שכר החודש שבו שולם “התשלום הנוסף”

לפי ס’ 348(א) לחוק הביטוח הלאומי – “לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א”.

הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א (ההכנסה המרבית לעניין דמי ביטוח) – 43,890 ₪ לחודש [מחושב לפי “הסכום הבסיסי” (8,778 ₪), כפול 5].

43,890 הכנסה מְרַבִּית לענין דמי ביטוח > 10,373 ₪ הכנסתו של ניל לענין תשלום דמי ביטוח ב-12/2019

הכנסתו של ניל לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 12/2019  – 10,373 ₪.

רמז

לפי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים):

1. מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בטור א’ בתוספת הראשונה, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב’, ייחשב לענין החוק כעובד.
2. כמעבידו של עובד כאמור בסעיף 1 ייחשב מי שצוין לצידו בטור ג’ לתוספת הראשונה.

כמלווה רפואי בטיולים המאורגנים על ידי המוסד, ניל הוא מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בטור א’ שבתוספת הראשונה. בעד עבודתו, משתלם לניל גמול. כלומר, הוא נתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט בטור ב’.

מאחר שהוא חייב בתשלום גמול העבודה, בית האבות נחשב, לעניין החוק האמור, כמעבידו.

לפי ס’ 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי – “המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו …“

היות שכך, בנסיבות שתוארו בשאלה, בית האבות חייב בתשלום דמי ביטוח בעד ניל.

רמז

לְפִי ס’ 344(א) לחוק הביטוח הלאומי – “יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בְּעַד החודש שקדם ל- 1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה…”

לפי סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה, “הַכְנָסַת עֲבוֹדָה” היא:

”     השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לְרַבּוֹת תשלומים בְּשֶׁל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך לְמַעֵט תשלומים כָּאָמוּר המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בֵּין שניתנו בכסף וּבֵין בשווה כסף, בֵּין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; “

לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), “לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף 9(5), (11) ו-(12) לפקודה”.

התשלום שניתן לארד ממעסיקו, לכיסוי הוצאות הנסיעה האמורה לחו”ל, לא יובא בחשבון הכנסתו לעניין דמי ביטוח, ובלבד שהוצאות אלה שהוחזרו לו, היו מותרות בניכוי על פי התקנות. תשלום כזה, המותר לעובד כהוצאה, לא נחשב כהכנסת עבודה בידיו לפי ס’ 2(2) לפקודה.

רמז

ארד נמנה על סוג העובדים הבא, לעניין תשלום דמי הביטוח: “נשים וגברים המקבלים קצבת אזרח ותיק מהמוסד” – “בעלי שליטה“.

שכרו של ארד ב-3/2020 – 44,980 ₪.

לפי ס’ 348(א) לחוק הביטוח הלאומי – “לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י”א”.

לפי האמור בלוח י”א, ההכנסה המרבית לעניין דמי ביטוח בעד עובד שכיר לחודש – “הסכום הבסיסי, כפול 5”.           44,020 ₪ = 5 × 8,804

שכרו של ארד שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח בחודש 3/2020 (השכר החייב בדמי ביטוח):

44,020 ₪ = ( 44,980 ; 44,020 ההכנסה מְרַבִּית לענין ד.ב.) min

דמי הביטוח שינוכו משכרו של ארד:

             0            ₪ = 0% × 6,331  הכנסה מְּרַבִּית לתשלום ד.ב. בשיעור המופחת

             0            ₪ = 0% × ( 6,331  ד.ב. בשיעור המופחת – 44,020  השכר החייב בדמי ביטוח )

             0            ₪

ד.ב. (חלק מעסיק) שישלם המעסיק:

             29.76      ₪ = 0.47% × 6,331  הכנסה מְּרַבִּית לתשלום ד.ב. בשיעור המופחת

             776.39    ₪ = 2.06% × ( 6,331  ד.ב. בשיעור המופחת – 44,020  השכר החייב בדמי ביטוח )

             806.15    ₪

סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, בְּגִין שכר 3/2020 של ארד:       806 ₪ (סכום מעוגל) = 806.15 ₪ = 0 + 806.15

רמז

בנתוני השאלה לא מצויין “מעסיק עיקרי” או “מעסיק משני”, ולא סתם הדבר.

לפי ס’ 345ב(ה) לחוק הביטוח הלאומי:

” (1)   מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י’ על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת).

(2)   היתה הכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) בפקודת מס הכנסה, נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין 60% מהשכר הממוצע. “

שקול הדבר לקביעה, שבמצבים בהם משתלמת לעובד פנסיה מוקדמת, המעסיק, המשלם לו שכר העבודה, יהיה תמיד “עיקרי”, ככל שהדבר נוגע לתשלום דמי ביטוח. אם יש מספר מעסיקים, כל אחד מהם “יַקְדִּים” את הפנסיה המוקדמת, ככל שהדבר נוגע לניצול השיעורים המופחתים החלים על חלק ההכנסה שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע.

אם לא נעשה תֵּאוּם דמי ביטוח, יחול השיעור המלא על סכום הכנסתו של ארד מפנסיה מוקדמת

                                                1,008.05 ₪ = 11.79% ד.ב. בשיעור מלא × 8,550 ₪

סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של ארד בחודש 2/2020 – 1,008.05 ₪

רמז

ארד, העוסק בסוג עבודה המפורט בטור א’ בתוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), ונתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב’, נחשב לענין חוק הביטוח הלאומי כעובד אצל ג’ני בעסק התיירות שלה.

כעובד המועסק אצלה, לפי ס’ 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי, היא חייבת בתשלום דמי ביטוח בעדו.

כמי שנחשב לענין חוק הביטוח הלאומי כעובד, דמי הביטוח שיחולו על ארד הם דמי הביטוח לעובד.

לפיכך, ג’ני תנכה משכרו של ארד דמי ביטוח כעובד.

הרחבת ההסבר:   מאחר שלא מסר לה כל טופס או אישור נוסף (כמו אישור תיאום דמי ביטוח או טופס 644 שבו הוא מצהיר על הכנסתו אצל מעסיקו העיקרי), ג’ני תנכה משכרו של ארד דמי ביטוח כעובד, לפי השיעור המרבי.