- פרטי: קורס חשבי שכר בכירים – 2022
- ביטוח לאומי
- ביטוח אימהות 3
- תרגול ביטוח אימהות
תקציר המבחן
0 מתוך 23 שאלות הושלמו
שאלות:
מידע
כבר השלמת את המבחן בעבר. לכן אינך יכול להתחיל אותו שוב.
המבחן נטען…
עליך להתחבר או להירשם כדי להתחיל את המבחן.
אתה חייב להשלים קודם את הבאים:
תוצאות
מבחן הושלם. התוצאות נרשמות
תוצאות
מתוך 23 שאלות נענו נכון 0
הזמן שלך:
זמן חלף
השגת 0 מתוך 0 נקודה(ות), (0)
נקודה(ות) שקיבלת: 0 מתוך 0, (0)
0 שאלות פתוחות בהמתנה (נקודה(ות) אפשרית(יות): 0)
קטגוריות
- כללי 0%
- ביטוח לאומי 0%
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- הנוכחי
- ביקורת
- נענו
- נכון
- לא נכון
-
Question 1 of 23
שאלה 1
ב-31/5/2021 דנה ילדה תֹאוִֹמִים בריאים ויצאה לחופשת לידה. בטבלה שלהלן סומנו ב-× החודשים שֶׁקדְמוּ ליום הַקובע, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּכָָרָהּ כעובדת:
דצמ’ נוב’ אוק’ ספט’ אוג’ יולי יוני מאי אפר’ מרץ פבר’ ינו’ x x 2019 x x x x x x x x x 2020 x x x x x 2021 בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, דנה הייתה עקרת בית.
מהו פֶֶּרֶק הַזְַּמַן שבעדו זכאית דנה לקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי?
נכוןלא נכון -
Question 2 of 23
שאלה 2
נילי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זֶה 3 שנים. ב-5/5/2021 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. כשהגישה למוסד לביטוח לאומי את מִסְמְכֵי הַתְּבִיעָה לתשלום דמי הלידה, גִּילְּתָה שבכל תקופת עבודתה, המעסיק לא שילם ולא העביר למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בגין שווי השימוש ברכב צמוד שֶׁנִּזְקַף לשכרה.
האם זכותה של נילי לדמי לידה תִּיפָּגַע, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)
נכוןלא נכון -
Question 3 of 23
שאלה 3
ב-1/3/2021 , בשעה 3:25 בבוקר, נורה ילדה תְּאוֹמִים בריאים ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:
ינו’ פבר’ מרץ אפר’ מאי יוני יולי אוג’ ספט’ אוק’ נוב’ דצמ’ 2019 x x x x x x x x 2020 x x x x x שמירת הריון שמירת הריון 2021 x x בחודשים שלא סומנו ב-‘×’ או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, נורה היתה עקרת בית.
אם שכר העבודה הרגיל של נורה, לעניין סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 286 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?
נכוןלא נכוןרמז
לפי סעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת…, תהיה זכאית לדמי לידה –
- בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.
- בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
לפי ס’ 50(ב)(1) לחוק, לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח – “תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה’ בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י”ב או תגמול לפי פרקים י”ג או י”ג1 בשל נכות שדרגתה 100%”.
ינו’ פבר’ מרץ אפר’ מאי יוני יולי אוג’ ספט’ אוק’ נוב’ דצמ’ 2019 x x x x x x x x 2020 x x x x x שמירת הריון שמירת הריון 2021 x x נורה עונה על התנאי שבסעיף 50(א)(1), שכן שולמו בעדה דמי ביטוח בעד 15 חודשים מתוך 22 חודשים שקדמו ליום הקובע (למעשה, שולמו בעדה דמי ביטוח בעד 16 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע). כלומר, לפי סעיף זה היא זכאית לדמי לידה בעד פרק זמן של 15 שבועות.
לפי ס’ 51(א1) לחוק הביטוח הלאומי –
” מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
(1) שלושה שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);
(2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2). “
מֵאַחַר שילדה תאומים, נורה זכאית, לפי ס’ 51(א1)(1) שלעיל, לדמי לידה של שלושה שבועות נוספים בגין ילד אחד נוסף שילדה באותה לידה.
לפיכך, נורה זכאית לקבל דמי לידה בעד פרק זמן של 18 שבועות. [ 3 ס’51(א1)(1) + 15 ס’ 50(א)(1)]
לפי ס’ 53(א) לחוק הביטוח הלאומי, דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
שכר העבודה הרגיל של נורה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 286 ₪ ליום (לפי נתוני השאלה).
שכר עבודה רגיל זה (412 ₪) לא עולה על הסכום הבסיסי (8,915 ₪) כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
286 ₪ =< 1,485.83 תקרה ( = 30 / 5 × 8,915)
לפיכך, דמי הלידה ליום של נורה הם 286 ₪.
סה”כ דמי הלידה להם זכאית נורה: 36,036 ₪ = 286 דמי לידה ליום × 7 ימים בשבוע × 18 שבועות
-
Question 4 of 23
שאלה 4
דנה עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד 5 שנים, במשרה מלאה. בבוקר יום 1/6/2021 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. הכנסתה, שממנה היו מגיעים דמי ביטוח, בכל אחד משישה החודשים שקדמו ל”יום הקובע”, הייתה 14,610 ₪. דליה קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (באוגוסט 2020) דמי לידה עבור 15 שבועות – סך 51,135 ₪ (לפי 487 ₪ ליום).
ב-1/11/2021 דליה חזרה לעבודה. באותו החודש (11/2021) קיבלה ממעסיקה, בנוסף לשכרה החודשי הרגיל, הפרשים (הפרשי שכר) בסך 1,728 ₪, בעד חודש 5/2021 .
מהם הפרשי דמי לידה שעשויה דנה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, עקב הפרשי השכר שקיבלה ממעסיקה?
נכוןלא נכון -
Question 5 of 23
שאלה 5
דליה התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ב-6/10/19. ב-1/3/21 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, החל ב-1/3/21, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים. דליה נעדרה מעבודתה בימים אלו וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי, בעד אותה תקופה. ב-1/10/2021 קיבלה מאותו רופא אישור כי שוב עליה להפסיק את עבודתה, לצורך שמירת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, למשך תקופה נוֹסֶפֶת של 21 ימים רצופים, החל ב-1/10/21.
הכנסתה של דליה, שֶׁמִּמֶּנָּה מגיעים דמי ביטוח, בכל אחד משישה החודשים שקדמו ל-1/10/21:
חודש 4/2021 5/2021 6/2021 7/2021 8/2021 9/2021 הכנסה 8,835 ₪ 9,002 ₪ 8,691 ₪ 8,764 ₪ 9,018 ₪ 8,974 ₪ [למען הסר ספק, לא משולם לדליה תשלום בעד תקופת שמירת ההריון מגוף אחר. כמו כן, היא מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה].
מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שדליה זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 21 הימים), ב-10/2021?
נכוןלא נכון -
Question 6 of 23
שאלה 6
דבי עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד 3 שנים ברציפות, עד שבתום יום 31/3/2021 ילדה בת בריאה ויצאה לתקופת לידה והורות. הכנסתה, שממנה היו מגיעים דמי ביטוח, בכל אחד משישה החודשים שקדמו ל”יום הקובע”, הייתה 17,040 ₪. דבי קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (ביולי2020) דמי לידה עבור 15 שבועות – סך 59,640 ₪ (שכר העבודה הרגיל שלה לעניין סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, לפיו חושבו דמי הלידה, היה 568 ₪ ליום). ב-1/9/2021 דבי חזרה לעבודה (לאחר 5 חודשים בהם לא עבדה כלל). באותו החודש (9/2021) קיבלה ממעסיקה, בנוסף לשכרה החודשי הרגיל, מענק חד-פעמי (“תשלום נוסף“) בסך 3,528 ₪.
מהו הפרש דמי לידה שעשויה דבי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, עקב המענק החד-פעמי שקיבלה ממעסיקה?
נכוןלא נכון -
Question 7 of 23
שאלה 7
רדה עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זֶה 9 שנים. שכרה הרגיל קבוע – 9,840 ₪ בחודש. בחודש 4/2021 נעדרה מעבודתה 30 יום רצופים, לצורך שמירת הריון. רדה קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי גימלה לשמירת הריון עבור כל 30 ימי היעדרותה – סך 8,915 ₪ (לפי 297.17₪ ליום). [רדה קיבלה את הגימלה ביוני 2021].
בתלוש 7/2021, נוסף על שכרה החודשי הרגיל (9,840 ₪), קיבלה רדה בונוס בסך של 1,260 ₪.
האם רדה זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי הֶפְרֵשִׁים לגימלה לשמירת הריון, עקב הבונוס שקיבלה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)
נכוןלא נכוןרמז
הבונוס קטן מרבע משכר מינימום 1325 לכן כולו מצטרף לשכר בו הושלם
-
Question 8 of 23
שאלה 8
נילי, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 8 שנים בִּרְצִיפוּת, קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים, הָחֵל ב-1/11/2021.
הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/11/2021:
חודש
5/2021
6/2021
7/2021
8/2021
9/2021
10/2021
הכנסה
8,792 ₪
8,934 ₪
8,896 ₪
8,751 ₪
8,692 ₪
8,711 ₪
[למען הסר ספק, נילי קיבלה שכר מלא בששה החודשים שקדמו להפסקת העבודה. היא מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].
מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שנילי זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?
נכוןלא נכון -
Question 9 of 23
שאלה 9
ב-1/11/21, בשעה 4:00 בבוקר, דסי ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘x’ החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת:
ינו’
פבר’
מרץ
אפר’
מאי
יוני
יולי
אוג’
ספט’
אוק’
נוב’
דצמ’
2020
x
x
x
x
x
x
x
x
x
x
2021
x
x
x
x
x
בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, דסי הייתה עֲקֶרֶת בַּיִת.
אם הכנסתה של דסי (כולה משכרה כעובדת), בכל אחד מהחודשים שבהם עבדה (שסומנו ב”×” בטבלה שלעיל), הייתה קבועה – 43,080 ₪, מהו סך דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית?
נכוןלא נכון -
Question 10 of 23
שאלה 10
בְּתוֹךְ הַזְּמַן שֶׁבַּעֲדוֹ משתלמים לה דמי לידה עבדה דבי, מידי פעם, אצל מעסיקה.
האם, בְּשֶׁל האמור לעיל, רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלול את זכותה של דבי לדמי לידה, כולם או מִקְצָתָם? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)
נכוןלא נכון -
Question 11 of 23
שאלה 11
ב-30/11/2021 נאוה ילדה בת בְּרִיאָה ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘x‘ החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת:
ינו’
פבר’
מרץ
אפר’
מאי
יוני
יולי
אוג’
ספט’
אוק’
נוב’
דצמ’
2020
x
x
x
x
x
x
x
x
x
x
2021
x
x
x
x
x
בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, נאוה הייתה עקרת בית.
מהו פֶּרֶק הַזְּמַן שבעדו זכאית נאוה לקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי?
נכוןלא נכון -
Question 12 of 23
שאלה 12
ב-1/11/2021 רדה ילדה תְּאוֹמִים בריאים ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘x’ החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת:
ינו’
פבר’
מרץ
אפר’
מאי
יוני
יולי
אוג’
ספט’
אוק’
נוב’
דצמ’
2020
x
x
x
x
x
x
x
2021
x
x
x
x
x
x
x
בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, רדה הייתה עקרת בית.
אם שכר העבודה הרגיל של רדה, לעניין סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 293 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?
נכוןלא נכון -
Question 13 of 23
שאלה 13
ב-1/12/2021 ניצה ילדה בן בריא ויצאה לחופשת לידה. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘x‘ החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת:
ינו’
פבר’
מרץ
אפר’
מאי
יוני
יולי
אוג’
ספט’
אוק’
נוב’
דצמ’
2020
x
x
x
x
x
2021
x
x
x
x
x
x
בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, ניצה הייתה עקרת בית.
אם שכר העבודה הרגיל של ניצה, לעניין סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 438 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?
נכוןלא נכון -
Question 14 of 23
שאלה 14
דסי, העובדת אצל מעסיקה היחיד 5 שנים בִּרְצִיפוּת, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, מ-2/1/21 ועד 31/1/21 , וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.
ב-1/8/21 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 12 ימים רצופים, החל ב-1/8/21 . דסי נעדרה מעבודתה בימים אלו וחזרה לעבודה רגילה ב-13/8/21 . מאז שחזרה לעבודה ועד יום הלידה, בבוקר יום 29/8/21 (בו ילדה בת בריאה), דסי לא נעדרה מעבודתה.
שכרה, בשישה החודשים שקדמו ל-1/8/2021 , הורכב מהתשלומים הבאים:
חודש
2/2021
3/2021
4/2021
5/2021
6/2021
7/2021
שכר
8,943 ₪
9,036 ₪
8,931 ₪
8,847 ₪
8,854 ₪
8,849 ₪
מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שדסי זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעד התקופה הנוספת של 12 הימים, ב-8/2021 ?
נכוןלא נכון -
Question 15 of 23
שאלה 15
ג’ני עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זֶה 5 שנים. בחודש 5/2020 נעדרה מעבודתה 30 יום רצופים, לצורך שמירת הריון. כשהגישה למוסד לביטוח לאומי את מִסְמְכֵי הַתְּבִיעָה לתשלום גמלה לשמירת הריון, גִּילְּתָה שבכל תקופת עבודתה, המעסיק לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בגין עמלה מיוחדת, המותנית במינימום מכירות, שמשולמת לה.
האם זכותה של ג’ני לגמלת שמירת הריון תִּיפָּגַע, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)
נכוןלא נכוןרמז
לְפִי סעיף 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי – “המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו…”
לְפִי סעיף 365 לחוק זה – “היה אדם חייב לְפִי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כְּאִילּוּ שולמו”.
לפיכך, זכותה של ג’ני לגמלה לֹא תיפגע עקב אי תשלום דמי הביטוח בגין העמלה האמורה.
-
Question 16 of 23
שאלה 16
ב-1/8/2020, בשעה 3:00 לפנות בוקר, ג’ני ילדה תינוק פַּג, שחייב היה להישאר בְּמַחְלֶקֶת פַּגִּים וְיִלּוֹדִים בבית החולים, לתקופה של שישה שבועות. ג’ני החליטה להאריך את תקופת הלידה וההורות שלה למשך שישה שבועות אלה, והודיעה על מִימּוּשׁ זכותה זו כנדרש. בטבלה שלהלן סומנו ב-“x” החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת:
ינו’ פבר’ מרץ אפר’ מאי יוני יולי אוג’ ספט’ אוק’ נוב’ דצמ’ 2019 Ï Ï Ï Ï Ï Ï Ï 2020 Ï Ï Ï Ï בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, ג’ני היתה עֲקֶרֶת בַּיִת.
אם שכר העבודה הרגיל של ג’ני, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 322 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?
נכוןלא נכוןרמז
לפי סעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, זכאית לדמי לידה –
(1) בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.
(2) בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
ג’ני עונה על התנאי שבסעיף 50(א)(2). לפיכך, היא זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי לידה בעד פרק זמן של 8 שבועות.
לפי ס’ 6 לחוק עבודת נשים –
” (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
(1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
(2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
(ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1) ו-(ד)(1) לא יעלו יחד על עשרים שבועות. “
לפי נתוני השאלה, ילדה של ג’ני חייב היה להישאר בבית החולים, תוך תקופת הלידה וההורות, לתקופה של ששה שבועות (העולה על שבועיים). לפיכך, היא זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות ב-6 שבועות.
לפי סעיף 51(א) לחוק הביטוח הלאומי, “מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ב1) ו-(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי ס’ 50, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
(1) 20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);
(2) 12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2). “
מכאן שג’ני זכאית לדמי לידה בעד 14 שבועות. 14 שבועות = ( 6 שבועות ; 12 שבועות תקרה ) min + 8 שבועות
לפי ס’ 53(א) לחוק הביטוח הלאומי, דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
שכר העבודה הרגיל של ג’ני, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 322 ₪ ליום (על פי נתוני השאלה).
שכר עבודה רגיל זה (322 ₪) לא עולה על הסכום הבסיסי (8,915 ₪) כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
322 ₪ =< 1,485.83 תקרה ( = 30 / 5 ×8,915)
לפיכך, דמי הלידה ליום של ג’ני הם 322 ₪.
סה”כ דמי הלידה להם זכאית ג’ני: 31,556 ₪ = 322 דמי לידה ליום × 7 ימים בשבוע × 14 שבועות
-
Question 17 of 23
שאלה 17
ג’ני עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זֶה 5 שנים. בחודש 5/2020 נעדרה מעבודתה 30 יום רצופים, לצורך שמירת הריון. כשהגישה למוסד לביטוח לאומי את מִסְמְכֵי הַתְּבִיעָה לתשלום גמלה לשמירת הריון, גִּילְּתָה שבכל תקופת עבודתה, המעסיק לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בגין עמלה מיוחדת, המותנית במינימום מכירות, שמשולמת לה.
האם זכותה של ג’ני לגמלת שמירת הריון תִּיפָּגַע, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)
נכוןלא נכוןרמז
לְפִי סעיף 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי – “המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו…”
לְפִי סעיף 365 לחוק זה – “היה אדם חייב לְפִי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לעניין הזכות לגמלה, כְּאִילּוּ שולמו”.
לפיכך, זכותה של ג’ני לגמלה לֹא תיפגע עקב אי תשלום דמי הביטוח בגין העמלה האמורה.
-
Question 18 of 23
שאלה 18
ב-1/8/2020, בשעה 3:00 לפנות בוקר, ג’ני ילדה תינוק פַּג, שחייב היה להישאר בְּמַחְלֶקֶת פַּגִּים וְיִלּוֹדִים בבית החולים, לתקופה של שישה שבועות. ג’ני החליטה להאריך את תקופת הלידה וההורות שלה למשך שישה שבועות אלה, והודיעה על מִימּוּשׁ זכותה זו כנדרש. בטבלה שלהלן סומנו ב-“x” החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת:
ינו’ פבר’ מרץ אפר’ מאי יוני יולי אוג’ ספט’ אוק’ נוב’ דצמ’ 2019 Ï Ï Ï Ï Ï Ï Ï 2020 Ï Ï Ï Ï בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, ג’ני הייתה עֲקֶרֶת בַּיִת.
אם שכר העבודה הרגיל של ג’ני, לעניין סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 322 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?
נכוןלא נכוןרמז
לפי סעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, זכאית לדמי לידה –
(1) בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.
(2) בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
ג’ני עונה על התנאי שבסעיף 50(א)(2). לפיכך, היא זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי לידה בעד פרק זמן של 8 שבועות.
לפי ס’ 6 לחוק עבודת נשים –
” (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
(1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
(2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
(ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1) ו-(ד)(1) לא יעלו יחד על עשרים שבועות. “
לפי נתוני השאלה, ילדה של ג’ני חייב היה להישאר בבית החולים, תוך תקופת הלידה וההורות, לתקופה של ששה שבועות (העולה על שבועיים). לפיכך, היא זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות ב-6 שבועות.
לפי סעיף 51(א) לחוק הביטוח הלאומי, “מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ב1) ו-(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי ס’ 50, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
(1) 20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);
(2) 12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2). “
מכאן שג’ני זכאית לדמי לידה בעד 14 שבועות. 14 שבועות = ( 6 שבועות ; 12 שבועות תקרה ) min + 8 שבועות
לפי ס’ 53(א) לחוק הביטוח הלאומי, דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
שכר העבודה הרגיל של ג’ני, לעניין סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 322 ₪ ליום (על פי נתוני השאלה).
שכר עבודה רגיל זה (322 ₪) לא עולה על הסכום הבסיסי (8,915 ₪) כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
322 ₪ =< 1,485.83 תקרה ( = 30 / 5 ×8,915)
לפיכך, דמי הלידה ליום של ג’ני הם 322 ₪.
סה”כ דמי הלידה להם זכאית ג’ני: 31,556 ₪ = 322 דמי לידה ליום × 7 ימים בשבוע × 14 שבועות
-
Question 19 of 23
שאלה 19
ב-1/3/2020, בשעה 3:25 בבוקר, נורה ילדה תְּאוֹמִים בריאים ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:
ינו’ פבר’ מרץ אפר’ מאי יוני יולי אוג’ ספט’ אוק’ נוב’ דצמ’ 2018 x x x x x x x x 2019 x x x x x שמירת הריון שמירת הריון 2020 x x בחודשים שלא סומנו ב-‘×’ או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, נורה היתה עקרת בית.
אם שכר העבודה הרגיל של נורה, לעניין סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 286 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?
נכוןלא נכוןרמז
לפי סעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת…, תהיה זכאית לדמי לידה –
- בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.
- בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
לפי ס’ 50(ב)(1) לחוק, לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח – “תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה’ בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י”ב או תגמול לפי פרקים י”ג או י”ג1 בשל נכות שדרגתה 100%”.
ינו’ פבר’ מרץ אפר’ מאי יוני יולי אוג’ ספט’ אוק’ נוב’ דצמ’ 2018 x x x x x x x x 2019 x x x x x שמירת הריון שמירת הריון 2020 x x נורה עונה על התנאי שבסעיף 50(א)(1), שכן שולמו בעדה דמי ביטוח בעד 15 חודשים מתוך 22 חודשים שקדמו ליום הקובע (למעשה, שולמו בעדה דמי ביטוח בעד 16 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע). כלומר, לפי סעיף זה היא זכאית לדמי לידה בעד פרק זמן של 15 שבועות.
לפי ס’ 51(א1) לחוק הביטוח הלאומי –
” מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
(1) שלושה שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);
(2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2). “
מֵאַחַר שילדה תאומים, נורה זכאית, לפי ס’ 51(א1)(1) שלעיל, לדמי לידה של שלושה שבועות נוספים בגין ילד אחד נוסף שילדה באותה לידה.
לפיכך, נורה זכאית לקבל דמי לידה בעד פרק זמן של 18 שבועות. [ 3 ס’51(א1)(1) + 15 ס’ 50(א)(1)]
לפי ס’ 53(א) לחוק הביטוח הלאומי, דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
שכר העבודה הרגיל של נורה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 286 ₪ ליום (לפי נתוני השאלה).
שכר עבודה רגיל זה (412 ₪) לא עולה על הסכום הבסיסי (8,915 ₪) כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
286 ₪ =< 1,485.83 תקרה ( = 30 / 5 × 8,915)
לפיכך, דמי הלידה ליום של נורה הם 286 ₪.
סה”כ דמי הלידה להם זכאית נורה: 36,036 ₪ = 286 דמי לידה ליום × 7 ימים בשבוע × 18 שבועות
-
Question 20 of 23
שאלה 20
סוזי, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 3 שנים בִּרְצִיפוּת, קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים, הָחֵל ב-1/9/2019.
הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/9/2019:חודש 3/2019 4/2019 5/2019 6/2019 7/2019 8/2019 הכנסה 8,952 ₪ 8,983 ₪ 8,966 ₪ 8,891 ₪ 8,852 ₪ 8,834 ₪ [ למען הסר ספק, סוזי קיבלה שכר מלא בששה החודשים שקדמו להפסקת העבודה. היא מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].
מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שסוזי זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?
נכוןלא נכוןרמז
לפי ס’ 59 לחוק הביטוח הלאומי – “מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר”.
לפי ס’ 60 וס’ 54 לחוק הביטוח הלאומי – שיעור הקצבה לשמירת הריון ליום יהיה בסכום הנמוך מבין שני הסכומים שלהלן – (1) או (2):
(1) הגבוה מבין השניים:
(א) הסכום המתקבל מחלוקת ההכנסה של האשה שממנה מגיעים דמי ביטוח, ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה עֵקֶב שמירת ההיריון, ב-90.
(ב) הסכום המתקבל מחלוקת ההכנסה של האשה שממנה מגיעים דמי ביטוח, בששת החודשים שקדמו להפסקת העבודה עֵקֶב שמירת ההיריון, ב-180.
(2) סכום בסיסי 1 לחישוב קצבאות לחודש (8,888 ₪) מחולק ב-30 לכל יום, כלומר 296.27 ₪.
שיעור הקצבה לשמירת הריון ליום:
הכנסתה של סוזי בעד רבע השנה שקדם ל-1/9/2019: 26,577 ₪ = 8,891 + 8,852 + 8,834
חלוקת ההכנסה האמורה ב-90: 295.30 ₪ = 90 / 26,577
הכנסתה של סוזי בעד 6 החודשים שקדמו ל-1/9/2019:
53,478 ₪ =8,952 + 8,983 + 8,966 + 8,891 + 8,852 + 8,834
חלוקת ההכנסה האמורה ב-180: 297.10 ₪ = 180 / 53,478
הגבוה מבין השניים: 297.10 ₪ = ( 297.10 ; 295.30 ) max
…ולא יותר מהשיעור המרבי: 296.27 ₪ = [ 297.10 ; ( 296.27 = 30 / 8,888 הסכום הבסיסי) ] min
הגמלה לשמירת הריון שתחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד תקופת שמירת ההריון:
8,888 ₪ = 30 ימי שמירת הריון × 296.27 ₪
-
Question 21 of 23
שאלה 21
סוזי עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד 12 חודשים ברציפות, עד שילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. לאחר תום 6 שבועות של תקופת לידה והורות הִצְטָרֵף אליה ניל (בן זוגה) לתקופת לידה והורות מַקְבִּילָה בת 7 ימים, בה שָׁהוּ שניהם בְּיַחַד עם בְּנָם. בתום השבוע השביעי סוזי חזרה לעבודתה ומהשבוע השמיני ניל החליף אותה והמשיך לְבַדּוֹ את תקופת הלידה וההורות. סוזי הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה המגיעים לה בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, עבור החופשה המקבילה, לבן זוגה ניל. כמו כן, הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה המגיעים לה בתקופה בה החליף אותה ניל, עקב חזרתה לעבודה. יְצוּיָן שניל עבד אצל מעסיקו היחיד 4 שנים ברציפות, טרם יציאתו לתקופת לידה והורות.
מהו פֶּרֶק הַזְּמַן שבעדו ניל זכאי לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי?
נכוןלא נכוןרמז
סוזי עונה על התנאי שבסעיף 50(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, שכן כמי שעבדה 12 חודשים ברציפות אצל מעסיקה, בוודאי שולמו בעדה דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע. כלומר, לפי סעיף זה היא זכאית לדמי לידה בעד פרק זמן של 15 שבועות.
תקופת הלידה וההורות בת 8 השבועות (מהשבוע ה-8 עד השבוע ה-15), בה ניל החליף את סוזי:
ניל זכאי לתקופת לידה הורות חלקית לפי ס’ 6(ח)(1) לחוק עבודת נשים.
לפי ס’ 49(ב) לחוק הביטוח הלאומי, המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ג) או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים… דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
(1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;
(2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע… לעניין סעיף קטן זה, “היום הקובע” – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
(3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור בסעיף 50(א) או בסעיף 51, לפי העניין;
(4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי סעיף 6(ח)(1) או (1א), פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי סעיף 50(א) ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים.
תקופת הלידה וההורות החלקית לה זכאי ניל היא מהשבוע השמיני. כלומר, היא אינה כוללת תקופה של שישה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, ואינה כוללת תקופה שבעדה שולמו לאשתו סוזי דמי לידה [ס’ 49(ג) לחוק הביטוח הלאומי]. לפי נתוני השאלה, סוזי הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה המגיעים לה בתקופה בה ניל החליף אותה, עקב חזרתה לעבודה.
לפיכך, ניל זכאי לדמי לידה בעד 8 שבועות שבהם החליף את סוזי ושהה בתקופת לידה והורות חלקית.
תקופת הלידה והורות המקבילה בת השבוע (השבוע השביעי):
ניל זכאי גם לתקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו סוזי, לפי ס’ 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים, לאחר שהסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות ס’ 50 ו-51 לחוק הביטוח הלאומי.
לפיכך, ניל זכאי לדמי לידה, לפי ס’ 49(ד1) לחוק הביטוח הלאומי, בעד אותו שבוע שבו שהה עם בת זוגו בתקופת לידה והורות מַקְבִּילָה.
מכל האמור לעיל, פֶּרֶק הַזְּמַן שבעדו ניל זכאי לקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי – 9 שבועות
-
Question 22 of 23
שאלה 22
זהבית בת 39 ילדה במזל טוב בחודש ספטמבר 2022. להלן תקופות עבודתה:
- יולי- ספטמבר 2020 – חברת השלושה בע”מ.
- ינואר- אפריל 2021 – חברת הדובים בע”מ.
- מאי 2021 – חברת הכפיות בע”מ.
- נובמבר- דצמבר 2021 – חברת הדייסות בע”מ.
- פברואר- אוגוסט 2022 – חברת הקעריות בע”מ.
בחר/י את המשפט הנכון ביותר:
נכוןלא נכון -
Question 23 of 23
שאלה 23
ביום 15/2/2022 נירה חדלה לעבוד עקב לידה. ידוע כי היא עבדה ברציפות במשך שנתיים.
להלן נתוני שכרה:
מהו סכום דמי הלידה שישלם המוסד לביטוח לאומי לנירה (זכאות ל- 105 ימים)?
נכוןלא נכון