שאלה 1

שכרה של ריטה משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 80 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ב’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה, משעה 8:15 עד שעה 9:00, מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ריטה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של ריטה, בשבוע שהחל ב-3/4/2024 והסתיים ב-7/4/2024:

מהו השכר שיש לשלם לריטה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 2

לוסי, שבשנת המס 2024 מלאו לה 67 שנים, עובדת אצל מעסיקה היחיד. בכרטיס העובד (טופס 101) שמסרה למעסיק (שמולא ונחתם כנדרש), ביקשה זיכוי ממס בגין בן זוגה ינון, שבשנת המס  האמורה מלאו לו 66 שנים, המתגורר עימה ואין לו הכנסות בשנת המס. יצויין שלזוג שני בנים שבשנת 2024 מלאו להם 39 ו-42 שנה.

האם, לאור בקשתה, בחישוב המס על הכנסתה, זכאית לוסי לזיכוי ממס (נקודת זיכוי או חלק מנקודת זיכוי) בגין בן זוגה ינון? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 3

זה 8 שנים שינון גר עם אשתו ו-5 ילדיו בבני ברק. ילדיו לומדים במוסדות לימוד בבני ברק. הוא ובני משפחתו משתייכים לקופת חולים כללית (מרפאת בְּלוּמֶנְטָל) בבני ברק וחשבון הבנק שלו ושל אשתו מתנהל בסניף בני ברק. ב-7/5/2023 ינון התחיל לעבוד בישוב קצרין שברמת הגולן. מִפְּאַת המרחק הרב מבני ברק, הוא מועסק 4 ימי עבודה בשבוע (בימים ב’-ה’) ולן בימים ב’, ג’ ו-ד’ בקצרין, בדירת חדר קטנה ששכר עבורו המעסיק. המעסיק משלם את חשבון הארנונה בדירה. ינון משלם את חשבונות המים והחשמל בדירה זו וקונה מִצְרָכִים בַּמַּרְכּוֹל השכונתי בישוב.

האם ינון זכאי לזיכוי ממס מכוח סעיף 11 לפקודת מס הכנסה בשנת 2024 (זיכוי תושב ישוב)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 4

ינאי הוא אחד מ-86 עובדי הייצור אצל מעסיקו. באוקטובר 2024 נקרא לשירות מילואים בְּצַו חירום. הוא שירת במילואים במשך 21 ימים רצופים, ושוחרר. לאחר שעבד שבועיים, נקרא שוב לשירות מילואים של 10 ימים. היעדרויותיו אלה של ינאי מעבודתו מאלצות את המעסיק להעסיק עובדים אחרים, לעיתים אף בשעות נוספות, ולשלם להם שכר גבוה מהמתוכנן בשל כך.

האם, בְּשֶׁל תְּדִירוּת השירות במילואים או מִשְּׁכוֹ, רשאי המעסיק לפטר את ינאי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 5

גאיה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 3 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 1/2023, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.
ב- 1/8/2023 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי ׁשּוב עליה להפסיק את עבודתה, לצֹוֶרְך ְׁשמירת אֹותֹו הָריֹון, למשך תקופה נֹוספת של 18 ימים רצופים, החל ב- 1/8/2023.
הכנסתּה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל- 1/8/2023:

[למען הסר ספק, גאיה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקּה. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אחר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 18 הימים) ב- 8/2023?

שאלה 6

סיגי, נשואה, ילידת 1/1/1955. מ-1/1/1973 עד 31/12/1985 עבדה כשכירה. ב-1/1986 התחתנה, ילדה 5 ילדים והיתה לעקרת בית. מאז שהגיעה לגיל הפרישה היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי (על פי פרק ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים בחוק). קצבת האזרח הותיק האמורה היא הקיצבה היחידה שסיגי זכאית לה. ב-1/9/2021 התחילה לעבוד אצל מעסיק א’ ופרשה אחרי 4 חודשי עבודה, בגיל פרישת חובה. ב-1/11/2023 התחילה לעבוד אצל מעסיק ב’. בכל הַקָּשׁוּר לביטוח עובדיו, פועל מעסיק ב’ על פי הוֹרָאוֹת צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. סיגי לא היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני כלשהו, כשהתקבלה לעבודה אצל מעסיק ב’.

בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים:

שאלה 7

גאיה מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’).
גמּול עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 13,268 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקבעת לפי חוק דמי מחלה.
תקופת המחלה הצבּוָרה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 88 ימים.
ענר, בן זוגה של גאיה, חלה במחלה ממאֶרת והפך להיות תלוי לחלּוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום.
החל ביֹום ג’ (7/1/2023) ועד יום א’ (19/1/2023), גאיה נעדרה מעבודתה בשל מחלת בן זוגה, (נמסרה הודעה למעסיק במועד). גאיה חזרה לעבודה ביום ב’ (20/1/2023) ומסרה למעסיק את כל המסמכים הנדרשים, לפיהם בן זוגה היה זקוק לטיפול מ- 7/1/2023 ועד (כולל) 19/1/2023 (והיה באותם ימים, תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום), והצהרה חתומה כנדרש בתקנות.
שכר העבודה שהיתה זכאית לקבל בתקּופת היעדרותה, איּלּו המשיכה בעבודתה – 5,564 ₪ (428 ₪ בממּוצע ליום). סכום זה נּוכה משכָרּה בשל ההיעדרות.
מהו, לפי החוק הרלוונטי ותקנותיו, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לה בתלוש 1/2023?

שאלה 8

לוסי, בת 51, עובדת כשכירה באופן קבוע אצל 2 מעסיקים. שכר 5/2024 אצל מעסיקה העיקרי עמד על 25,495 ₪. אצל מעסיקה המשני עמד שכר אותו חודש (5/2024) על 18,762 ₪.

אם לא נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקה המשני, בְּגִין שכר 5/2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 9

שכרו החודשי של וילי קבוע – משכורת יסוד בסך 32,960 ₪, הוצאות רכב בסך 2,140 ₪ ותוספת ביצוע (מותנית בתנאי) בסך 17,680. מעסיקו מפריש עבורו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח (שאינה מבטיחה תשואה), סך של 3,656.90 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,737.95 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [וילי משלם את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לוילי, לצורך חישוב מס, בכל שנת 2024 (12 תלושי שכר 2024), בשל הפרשות המעסיק לְמַרְכִּיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד בקופת הגמל לקצבה (סכום מעוגל)?

שאלה 10

ב-2/3/2024 קיבלה ריטה הודעה בכתב ממעסיקה, לפיה הָחֵל בשכר 5/2024 לא יימסר לה תלוש השכר בְּדֶרֶךְ שֶׁל דְּפוּס, אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת שְׁלִיחָתוֹ לכתובת דואר אלקטרוני פרטית שלה.

ריטה, שלא מחזיקה בכתובת דואר אלקטרונית פרטית, מבקשת להמשיך לקבל את תלוש השכר מודפס. האם חייב המעסיק להמשיך למסור לה תלוש מודפס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 11

הלל, יליד 1/4/1989, הִתְקַבֵּל לעבודה ב-1/10/2010, כְּשֶׁהוּא אֵינֶנּוּ מְבוּטָּח בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. כמתחייב, המעסיק הפריש עבורו לפנסיה מקיפה, לפי הוראות צו ההרחבה האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו, מהיום שבו הלל היה זַכָּאי לביטוח פנסיוני ולביצוע ההפרשות. מְלוֹא שכרו, סך 8,904 ₪, בּוּטַּח בקרן הפנסיה.

ב-31/7/2024 הסתיימו יחסי העבודה בין הלל למעסיקו, עם פיטוריו. מלוא שכרו, המבוטח בקרן הפנסיה, עמד על 8,904 ₪. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 50,634 ₪.

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים להלל (בחישוב חודשי, מקורב ומעוגל)?

שאלה 12

וילי, רווק בן 28, התחיל לעבוד אצל מעסיקו היחיד ב-4/8/2019. תלוש 1/2024 שלו הורכב משכר יסוד בסך 9,250 ₪ ושווי שימוש ברכב צמוד בסך 2,430 ₪. בחודש זה (1/2024) שילם עבורו המעסיק, לקרן פנסיה מקיפה, 6.5% משכר היסוד (חלק המעסיק). כנגד תשלום המעסיק, שילם וילי, בתלוש זה, 6.0% משכר היסוד, לאותה קרן פנסיה (תגמולי עובד).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לוילי (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 13

ינאי, בן ה-41, עבד כשכיר אצל מעסיקו היחיד 6 שנים, עד שב-1/6/2024 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מכך, נפגע לחלוטין כושרו לעבודה והוא אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה. מאז יום הפגיעה ינאי אינו עובד. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר שנסתיימה תקופת דמי הפגיעה (שולמו לו דמי פגיעה מלאים בעד 13 שבועות), הוא נמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, נקבעה לו דרגת נכות יציבה (לצמיתות) של 100% ואושרה לו קצבה לנכה עבודה לפי ס’ 105(א) לחוק הביטוח הלאומי.

הכנסתו של ינאי, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/6/2024:

אם הקצבה לנכה עבודה שאושרה לינאי (לכל חודש) היא בשיעור דמי הפגיעה שהגיעו לו ליום כָּפוּל 30, מהו סכום קצבה זו לחודש?

שאלה 14

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אַלְמָנָה, עקרת בית, שֶׁעִמָּהּ 2 ילדיהם (בני 3 ו-5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שֶׁמִּזֶּה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תִּיפָּגַע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 15

ינאי מְשַׁמֵּשׁ כמנהל תַּשְׁתִּיּוֹת מַעַרְכוֹת מַחְשֵׁב אצל מעסיקו. יום המנוחה השבועי שלו – יום שבת. ב”הודעה לעובד על תנאי עבודה” שלו פֹּורַשׁ “יום שבת” בַּהֶקְשֵׁר של “מוֹרֶשֶׁת ישראל” – מִכְּנִיסַת השבת ביום שישי ועד יציאת השבת ביום שלמחרת. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. בְּעַד כּל שְׁעַת עבודה רגילה (ביום עבודה רגיל), הוא מקבל שכר יסוד בסך 132 ₪ ותוספת הֶסְכֵּמִית בסך 34 ₪. בימים א’-ה’ (22/10/2024 – 26/10/2024) עבד בְּמִצְטַבֵּר 40.6 שעות עבודה רגילות. ביום ה’ (26/10/2024) סיים לעבוד בשעה 17:48. עֵקֶב הַמַּעֲבָר לשעון חורף, נִדְרַשׁ לעבוד ביום שבת (28/10/2024). שעת תחילת עבודתו ביום זה – 18:42. שעת סיום העבודה – 23:39 (ללא הפסקה).

אם שעת יציאת השבת (במקום עבודתו בטבריה), ביום שבת (28/10/2024), היתה בשעה 18:30, כמה על המעסיק לשלם לו בעד שעות העבודה שהועסק בהן ביום זה?

שאלה 16

ינאי הוא “בעל שליטה” (כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה) בחברה שבשליטתם של 5 בני אדם, ועובד בה כְּרַתָּך. תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו בחברה נפגע באירוע תאונתי. כתוצאה מכך לא היה מסוגל לכל עבודה 5 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היה רתוק למיטתו וְנִזְקַק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

האם הוא עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 17

פלג, איש מכירות, עובד אצל מעסיקו זֶה 7 שנים. תלוש 7/2024 שלו כלל את הרכיבים הבאים:

1. משכורת חודש 8,345 ₪
2. עמלה חודשית 912 ₪
3. שווי פרס עובד מצטיין השנה (המחאת שי שהוענקה לו בטקס העובד המצטיין) 1,200 ₪
4. הפרשי שכר [בעד חודש 5/2024] 264 ₪

מהי הכנסתו של פלג לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2024 ?

שאלה 18

ענוה, גְּאוֹנִית תִּכְנוּת הָאַפְּלִיקַצְיוֹת, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/3/2022, בהיקף משרה מלאה. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר אפריל (בעד התקופה המסתיימת ב-30 באפריל). מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/3/2022, לא שולמו לה עדיין דמי הבראה, מיום תחילת עבודתה.

אם בתקופה שמ-1/4/2022 ועד (כולל) 14/7/2022 ענוה שהתה בתקופת לידה והורות עפ”י חוק, ובתקופה שמ-1/3/2023 ועד (כולל) 31/3/2023 שהתה בחופשה ללא תשלום (לצורך סיום עבודת הַתֶּזָה שלה בלימודי התואר השני באוניברסיטה), ואם מחיר יום הבראה הוא 418₪, לפי צו ההרחבה, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 4/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 19

ריטה, נשואה, בת 39, אם ל-4 ילדים שבשנת המס 2024 מלאו להם 2, 5, 14 ו-16 שנים. בכל אחד מהחודשים 1/2024, 2/2024 ו-3/2024 שכרה היה 18,500 ₪ (“ברוטו למס”). בחודש 4/2024 הוּפְחַת שכרה החודשי והועמד על 18,000 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ– 1/1/2024, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנה בתלוש 4/2024?

שאלה 20

ינאי, בן ה-54, עבד ברציפות כשכיר אצל מעסיקו היחיד 25 שנה, עד שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ב-31/5/2024, עם פיטוריו. שכרו בעד חודש 5/2024 היה 18,560 ₪. ב-1/7/2024 שולם לו פיצוי בגין אי תחרות בסך 13,920 ₪. הפיצוי האמור שולם בניתוק המוחלט של יחסי העבודה בין ינאי למעסיקו ועקב ניתוקם על פי דין.

מהו סך דמי הביטוח שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי המעסיק, בְּגִין פיצוי זה ששולם לינאי?

שאלה 21

גאיה, בת ה-37, אלמנה הַמְּגַדֶּלֶת לבדה את שתי בנותיה הקטינות (בנות 6 ו-8), תְּלוּיָה לְפַרְנָסָתָהּ במקום עבודה מַתְאִים. במפעל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית, המעסיק 627 עובדי יצור, מִתְקַיֶּמֶת עבודה ב-3 משמרות. המשמרת השלישית מתקימת בשעות הלילה. גאיה, פועלת יצור מוסמכת, בעלת ניסיון וכישורים רבים לעבודה זו, התקבלה לעבודה כפועלת יצור בַּמִּפְעָל. עם קבלתה לעבודה, הודיעה למעסיק כי מִטְּעָמִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים היא אֵינָהּ מַסְכִּימָה לעבוד בלילה.

האם רשאי המעסיק לְסָרֵב לקבל את גאיה לעבודה בְּשֶׁל כָּךְ בִּלְבַד שהיא הודיעה לו עם קבלתה לעבודה שֶׁאֵינָהּ מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 22

נורה, בת ה-17, היא צעירה העובדת 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע (א’-ה’), כפקידה אצל מעסיקה, עורך דין עצמאי. את עבודתה במשרד עורך הדין היא מסיימת בכל יום בשעה 18:00. רו”ח וילי, שמשרדו סמוך למשרד עורך הדין בו נורה מועסקת, מחפש פקידה למשרה חלקית בשעות אחה”צ, 5 ימים בשבוע (א’-ה’), שעתיים בכל יום. נורה פנתה לוילי, פירטה בפניו את שעות עבודתה בכל יום (8 שעות), והציעה שתעבוד אצלו לאחר שהיא מסיימת את שעות העבודה האמורות במשרד עורך הדין השכן. כלומר, בין השעות 18:00 ל-20:00.

האם, לפי החוק הרלוונטי, בְּיוֹדְעוֹ שנורה מועסקת על ידי מעסיק אחר 8 שעות עבודה ביום, רשאי רו”ח וילי להעסיקה שעתיים בכל יום (העודפות על אותן 8 שעות שהיא מועסקת אצל המעסיק האחר) כפקידה במשרדו?  (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 23

יגיל, שֶׁגָּר ועובד בטבריה, נשלח ע”י מעסיקו ב-5/2024 למשך יומיים לעבוד בירושלים. הנסיעה  וְהַשְּׁהִיָּה בירושלים היו הֶכְרֵחִיִּים לְיִיצּוּר הכנסתו של המעסיק. יגיל הגיש למעסיק את החשבון ואת כל המסמכים הנִדְרָשִׁים וזה הֶחְזִיר לו את ההוצאות (לינה אחת במלון זוֹל בירושלים).

האם יובא התשלום האמור עבור הנסיעה לירושלים בחשבון הכנסתו של יגיל לְעִנְיַן דמי ביטוח לאומי המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 24

רני התחיל לעבוד ב-1/11/2022 אצל מעסיקו. תלוש 4/2023 שלו כלל את התשלומים הבאים:

✔ שכר יסוד 14,287 ₪

✔ שווי מתנה לרגל אירוע אישי 818 ₪

✔ שווי רכב צמוד 1,460 ₪

✔ קצובת ביגוד שנתית 576 ₪

מהי הכנסתו של רני לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 4/2023 ?

שאלה 25

ריקי, עובדת שכירה בת 32, פוטרה בתום 13 חודשי עבודה אצל מַעְסִיקָהּ, בלי שניתנה לה הודעה מוקדמת לפיטוריה. בתלוש השכר האחרון שילם לה המעסיק “פיצוי בְּשֶׁל אי מתן הודעה מוקדמת”, כְּחוֹבָתוֹ על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. ריקי נרשמה בשירות התעסוקה, הִתְיַצְּבָה כַּנִּדְרָשׁ, אך לא נמצאה עבורה כל עבודה והיא נותרה מחוסרת תעסוקה.

האם ריקי זכאית לדמי אבטלה בעד תקופה זו, שבה היא זכאית לפיצוי בשל אי מתן ההודעה המוקדמת לפי החוק הרלוונטי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 26

ריני, עובדת של קבלן כוח אדם, מועסקת אצל מעסיק בפועל בְּתַחְזוּקָה, פִּתּוּחַ וְהַטְמָעָה שֶׁל מַעַרְכוֹת מִחְשׁוּב. בְּקָרוֹב היא צפויה להשלים 9 חודשי עבודה רצופים אצל המעסיק בפועל.

האם, לפי החוק הנוגע לענין, רשאי המעסיק בפועל להמשיך ולהעסיק את ריני באמצעות קבלן כוח האדם, בתפקידי המחשוב האמורים, תקופה העולה על 9 חודשים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 27

ענוה, נשואה בת 32, אם ל-2 ילדים שבשנת המס 2023 מלאו להם 3 ו-5 שנים, התחילה לעבוד ב-2/5/2023 אצל רני והיא מקבלת אצלו “משכורת בעד משרה נוספת”. בטופס ה-101 שמסרה לו, בפרטים על הכנסות אחרות, סימנה שיש לה הכנסה אחרת מ”משכורת חודש”, אך לא סימנה כל פרטים נוספים לְגַבֶּיהָ. משכורתה ב-5/2023 אצל רני – 14,200 ₪. בגין משכורת זו, רני הפריש עבורה 6.5% למרכיב תגמולי המעביד בקופת גמל לקצבה ו-7.5% לקרן השתלמות (חלק מעביד). כנגד תשלומיו אלה, ענוה שילמה את חֶלְקָהּ – 6% לקופ”ג לקצבה ו-2.5% לקרן ההשתלמות.

אם ענוה לא מסרה לרני אישור תיאום מס מפקיד שומה, כמה מס הכנסה עליו לנכות ממנה בתלוש 5/2023?

שאלה 28

ב-1/4/2024 התחילה נורה לעבוד אצל מעסיקה בקניון הנגב בבאר שבע. ביום שֶׁבּוֹ התקבלה לעבודה, בְּשִׂיחָה שֶׁהִתְקַיְּמָה בין הצדדים, פירט בְּפָנֶיהָ המעסיק (בְּעַל פֶּה) את תנאי עבודתה.

האם במסירת הודעה בעל פה על תנאי העבודה יָצָא המעסיק יְדֵי חוֹבָתוֹ, לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 29

ב- 9 בכל חודש נוני משלם לעובדיו את שכר החודש הקודם. בְרַּם, עקב הוצאתו של חשב השכר לחופשה שנתית, הוא לא הספיק להכין את כל תלושי שכר חודש 7/2024 במועד. מספר עובדים תבעו את נוני בגין סך כל 178,400 ₪, שכר 7/2024 ׁשֶׁהּולַּן, ושולם להם רק ב- 30/8/2024 (עם שובו  של חשב השכר מהחופשה). בית הדין לעבודה קיבל את תביעותיהם של עובדים אלה וחִּיֵיב את נוני, בְשֶׁל איחור זה של תשלום השכר, בפיצויי הֲלָּנַּת-שָּכָּר מְלֵאִּים, לְפִּ י ס’ 17(א)(1) לחוק הגנת השכר. 

מהו סך כל הפיצוי שֶיֵאָּלֵץ נוני להוסיף לשכר הַמּולָּן של עובדיו אלה, שתבעו אותו, על פי פסיקת בית הדין לעבודה?

שאלה 30

בין ריטה (מורה להנה”ח) ובין המכללה ללימודי מנהל וכלכלה נערך מראש הסכם עבודה לתקופה של חודש. בהסכם נקבע כי היא תְּלַמֵּד במכללה ב-8/2024, שלושה שיעורים בכל שבוע, כמורה, בזמנים שתקבע המכללה, ותהיה כפופה לרכזת האקדמית של הקורס להנה”ח. עוד סוכם כי אין היא רשאית להשתמש בעוזר או במחליף על חשבונה. מאחר שריטה, מנהלת חשבונות עצמאית, מנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, סוכם כי תַּנְפִּיק למכללה חשבוניות מס תמורת הגמול שתקבל עבור העסקתה כאמור. ריטה הִדְגִּישָׁה בפני המכללה כי היא משלמת למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח כעצמאית בגין הכנסותיה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, חייבת המכללה בתשלום דמי ביטוח בעד ריטה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 31

ב-4/2024 נשלח יגיל לגרמניה, ע”י מעסיקו, למשך 19 יממות. הנסיעה לגרמניה וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעסיק (היתה זו נסיעתו הראשונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה לגרמניה:

1. כרטיס טיסה במח’ ראשונה – 1,676 $  [מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה – 1,459  $. מחיר כרטיס טיסה במחלקת תיירים באותה טיסה – 1,041 $].
2. הוצאות לינה: 19 לינות במלון, במחיר 433 $ לכל לינה – סה”כ 8,277 $.
3. הוצאות אחרות: 125$ בכל אחד מ-19 ימי הַשְּׁהִיָּה בגרמניה – סה”כ 2,375 $.
4. שכירת רכב בגרמניה: שְׂכִירַת רכב ל-19 ימים, במחיר 90 $ ליום – סה”כ 1,710 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעסיק, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של יגיל לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות]

שאלה 32

ענוה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 5 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 5/2023, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/12/2023 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 14 ימים רצופים, החל ב-1/12/2023.  

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/12/2023:

[ למען הסר ספק, ענוה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 14 הימים), ב-12/2023?

שאלה 33

ריטה, חשבת שכר בכירה אצל מעסיקה, נשואה ליגיל ולהם תינוק בן 7 חודשים, הנמצא עימם. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה). ריטה מְמַמֶּשֶׁת בכל יום את זכותה לשעת הורות לפי ס’ 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים. ביום 7/3/2024 יצא בן זוגה יגיל לתקופת שירות מילואים רצופה בת 7 ימים.

בהנחה שניתנה בַּזְּמַן הודעה למעסיק ונמסרו כל האישורים כדין, הַאִם בנוסף על היעדרותה שעה אחת ביום בשל מימוש הזכות לשעת הורות, ריטה זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת נוספת ביום, בכל התקופה הָאֲמוּרָה שבה יגיל שׁוֹהֶה במילואים, בלי שֶׁתְּנוּכֶּה משכרה (כלומר, היעדרות של שעתיים ביום כזה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 34

9 שנים הועסק מייק אצל מעסיקו במשרדי ההנהלה. כל תפקידו היה מזכירות כללית. הַמְמּונָּה הישירה עליו היתה ריזי (מנהלת המשרד).
ב- 1/6/23 הוא מועבר למחלקת השיווק, שם כל תפקידו יהיה תיאום מכירות. הַמְמּונָּה הישירה שלו במחלקת השיווק – ירדנה (מנהלת השיווק והמכירות).

בתוך כמה זמן על המעסיק למסור למייק (בן ה- 43) הודעה לעובד על שינוי בתנאי עבודתו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵין המשפטים הַ בָּאִים)

שאלה 35

שכר היסוד של ענר, רווק בן 28, בחודש 1/2024, עמד על 22,059 ₪ (“ברוטו”). לשכרו נזקפים, בכל חודש, אחזקת רכב בסך 791 ₪ “נטו” ושווי רט”ן בסך 105 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם את אחזקת הרכב ואת שווי הרט”ן).

מהו סך כל שכרו של ענר לצורך חישוב מס ב-1/2024 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 36

מעט לאחר שמלאו לו 20 שנה, התגייס יגיל לשירות סדיר בצה”ל (שירות חובה). סָמוּך לפני שהתגייס לצה”ל וּבְשֶׁל גיוסו זה, התפטר מעבודתו כְּמוֹכְרָן בחנות לְתַשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה, אצל מעסיקו, בעל החנות. מאחר שעבד כשכיר אצל המעסיק ובאותו מקום עבודה שנה וחצי ברציפות, ומאחר שהתפטרותו זו נחשבה על ידי הצדדים כפיטורים, הוא קיבל מהמעסיק פיצויי פיטורים לפני התגייסותו. שבוע לאחר שִׁחְרוּרוֹ (בתום שירות חובה מלא של 36 חודשים) מסר יגיל לאותו מעסיק בקשה בכתב לְהִתְקַבֵּל בַּחֲזָרָה לעבודה. בבקשה הודיע שהוא מוכן להתחיל לעבוד מייד. העתק מהבקשה שלח גם ללשכת העבודה. 

האם חלה על המעסיק חובה לקבל בחזרה את יגיל לעבודה בה עבד לפני התגייסותו, בתנאים שֶׁאֵינָם גרועים מאלה שבהם היה עובד אִלְמָלֵא התגייס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 37

הלל, עובד במשרה מלאה, התחיל ב-1/5/2009 לעבוד אצל מעסיקו הפרטי היחיד. על הצדדים חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר מאי. בתלוש 5/2024 קיבל דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2023 ועד 31/5/2024.

אם בתקופה שמ-1/7/2023 ועד (כולל) 31/7/2023 הלל נעדר מעבודתו בְּשֶׁל שירות מילואים, ובעד תקופה זו שילם לו המעסיק תגמול מילואים, ואם מחיר יום הבראה הוא 418₪, לפי צו ההרחבה האמור, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לו בתלוש 5/2024?

שאלה 38

נורה התחילה לעבוד ב-1/1/2024 אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה. שבוע עבודתה בן 6 ימים (א’-ו’). בשל סיבות אישיות, ביקשה נורה מהמעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום בת חודשיים. זה נַעֲנָה לבקשתה והחל ביום א’, 1/3/2024, ועד יום ה’, 30/4/2024, נורה שהתה בחל”ת. ברם, שבועיים לאחר יציאתה לחל”ת, נפטר אביה ז”ל (בגיל 99, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה). נורה, שהיא יהודיה, ישבה שבוע על מנת לקיים את חוֹבַת הָאֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹתו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, נורה זכאית לתשלום שכר עבור אותם ימי אבל (“שבעה”)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 39

גאיה עבדה כשכירה בעמותה עד שפוטרה מעבודתה ב-30/9/2024, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לפירוק העמותה (שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות). מְפָרֵק העמותה קִבֵּל את תביעתה של גאיה לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה ופיצויי פיטורים, ואישר את הסכומים. חוב שכר העבודה, בְּעַד 12 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריה, עמד על 98,364 ₪ (8,197 ₪ בחודש). חוב פיצויי הפיטורים (המגיעים מכוח חוק פיצויי פיטורים) עמד על 46,873 ₪.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את זַכָּאוּתָהּ של גאיה לגמלה לעובד, לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון שבחוק הביטוח הלאומי (פש”ר), כיצד תִיזָקֵף גמלה זו (לְטוֹבַת איזה חוב, לפי הסעיף הרלוונטי בפרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, הדן בזקיפת חובות)?

שאלה 40

ריטה עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה 5 שנים, עד שילדה בת בריאה ויצאה ב-8/5/2024 לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות. ריטה חזרה לעבודה רגילה ב-6/11/2024.

על מי חלה חובת תשלום דמי הביטוח, בעד חודש 10/2024, אם ב-20/8/2024 חל המועד שֶׁבּוֹ הסתיים תשלום גמלת דמי הלידה מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 41

זה שנתיים ברציפות שלוסי, בת ה-34, מְשַׁמֶּשֶׁת עובדת נקיון אצל 5 מעסיקים שונים (בכל יום בשבוע אצל מעסיק אחר). כְּמִי שעוסקת בסוג עבודה המפורט בטור א’ בתוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), וּנְתוּנָה בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב’, היא נחשבת לענין חוק הביטוח הלאומי כעובדת אצל 5 מעסיקיה האמורים.

ב-1/3/2024 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים. לוסי נעדרה מעבודתה אצל 5 מעסיקיה בכל אותם ימים.

האם לוסי עֲשׂוּיָה להיות זכאית לגמלה לשמירת היריון, לפי חוק הביטוח הלאומי, בְּעַד תקופת היעדרותה זו מעבודתה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 42

שכרו של וילי משתלם על בסיס שעות עבודה – 84 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות רצופות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה וילי רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של וילי, בשבוע שהחל ב-7/6/2024 והסתיים ב-11/6/2024:

מהו השכר שיש לשלם לוילי בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 43

וילי מועסק זה שנתיים כִּמְתַכְנֵת אצל מעסיקו, מְפַתֵּחַ תוכנה. חוק שעות עבודה ומנוחה חל לגביו. בחוזה העבודה האישי שלו נקבע כי יקבל בכל חודש שכר גְּלוֹבָּלִי בסך 13,104 ₪ (שכר כולל). שכר זה, לפי חוזה העבודה האישי, כולל תשלום בעד שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית. לפיכך, הוא אינו זכאי לתשלום שעות נוספות ולתשלום גמול עבודה במנוחה השבועית, בנוסף על שכר גלובלי זה. למען הסר ספק, לא חל על הצדדים הסכם קיבוצי כלשהו הַקּוֹבֵעַ הוראות לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית.

אם ב-1/2024 וילי הועסק 182 שעות עבודה רגילות, 18 שעות נוספות בימי חול (בימים א’-ה’) ו-4 שעות נוספות במנוחה השבועית, שכולן במסגרת שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, מה רואים כ”שכר רגיל” שלו בחודש זה (1/2024), לפי חוק הגנת השכר?

שאלה 44

שכר עבודתו של הלל, נשוי+1, אצל מעסיקו היחיד, משתלם על בסיס של יום. בעד כל יום עבודה הוא מקבל 424 ₪. בחודש 5/2024 עבד 17 ימים. משכרו בחודש זה, סך 7,208 ₪ (ברוטו), נוכו מס הכנסה בסך 266 ₪ ודמי ביטוח בסך 341 ₪.

הלל חייב למעסיקו 2,064 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב. ב-21/5/2024 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 1,640 ₪, על חשבון שכר העבודה לחודש זה.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שהמעסיק רשאי לנכות משכרו, בתלוש 5/2024, לכיסוי החוב (2,064 ₪) ולכיסוי המקדמה (1,640 ₪)  גם יחד (סכום מעוגל)?

שאלה 45

רויה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה ב- 23/1/2019. היא הועסקה שבוע עבודה מלא בן 5 ימי עבודה (א’-ה’). שכרה השתלם לה על בסיס שעות עבודה. בתום 4 שנים ו – 8 חודשי עבודה רצופים, ביום שישי 24/9/2021 (בשעה 03:30 לפנות בוקר), יָּלְדָּה בת בריאה ויצאה לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות (ללא הארכות), עד (כולל) יום חמישי 24/3/2024.
4 שבועות לפני תום תקופת ה לידה וההורות, הודיעה רויה למעסיק כי היא מבקשת לנצל את זכותה לפי סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים ולהיעדר מהעבודה תקופה נוספת בת מספר חודשים (חל”ת מִּ תֹום תקופת לידה  והורות). יצויין שרויה קיבלה דמי לידה בעד 15 שבועות, עד (כולל) יום חמישי 6/1/2024.
יצויין גם שבן זוגה של רויה לא ניצל ולא ינצל את זכותו להיעדר מעבודתו מכוח החוק האמור.

אם רויה מעוניינת לנצל את כל תקופת ההיעדרות לה היא רשאית מכוח הסעיף האמור, מתי היא צפויה לשוב בפועל לעבודתה אצל המעסיק? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים) (ככל שהדבר דרוש לכם, ניתן להיעזר בלוח השנה שבעמוד האחרון בטבלאות  הביטוח הלאומי)

שאלה 46

הלל, בן ה-56, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 6,780 ₪ (ממעסיקו לשעבר). הלל גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 2/2024 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  מעסיק ראשון 2,361 ₪.
2. מעסיק שני      2,703 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של הלל בחודש 2/2024?

שאלה 47

ריטה התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/4/2021. עד 31/5/2024 עבדה ברציפות בהיקף משרה של 75%. החל ב-1/6/2024 היא מועסקת ברציפות במשרה מלאה. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעמיים בשנה. בתלוש 6/2024 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/1/2024 ועד 30/6/2024.

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה הנ”ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לריטה בתלוש 6/2024?

שאלה 48

זה 6 שנים שפלג עובד אצל מעסיקו. החל ב- 5/2023 הוא מועסק אצלו בעבודה במתקנִים חשמליים חיים. לפי תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), לשם מנִיעת סיכוני בטיחות לפלג (כמֹו ִהתחשמלּות), חייב מעסיקו לספק לו נעלי בטיחות מבודדות, ופלג חייב לנְעֹול אותן בזמן עבודתו.
ב- 5/2023 קיבל פלג מהמעסיק נעלי בטיחות כאלה (ראו תמונה למטה). ערכן של הנעליים ועלותן – 380 ₪.
בחודש זה (5/2023), קיבל מהמעסיק גם המחאת שי בסך 90 ₪ לרגל יום הולדתו (שחל ב- 9/5/2023), ומתנה שערכה ועלותה 70 ₪ לרגל חג הפסחא (פלג הוא נוצרי אורתודוכסי). לא היו אלה המתנות הראשונות שקיבל ממעסיקו בשנת 2023.  ב- 1/2023 קיבל מהמעסיק מתנה שערכה ועלותה 70 ₪, לרגל חג ראשית השנה האורתודוכסי, והמחאת שי בסך 100 ₪, לרגל נישואי בנֹו.
מהו הסכום ֶׁשּיִּזקף לשכרו של פלג, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבל ב- 5/2023?

שאלה 49

בתקופת לימודיו באוניברסיטה, הועסק נוני כמלצר אצל מעסיקו, במקום מגוריו בכפר סבא, מיום 1/11/2019 ועד 31/7/2024. ביום 29/6/2024 הודיע למעסיק (בכתב) כי הוא מתפטר ביום  31/7/2024 לאחר שמצא מקום עבודה כמורה במקצוע ובמגדל העמק.
העתקת מקום המגורים למגדל העמק, הוסיף נוני, מביאה לכך שאינו יכול להמשיך לעבוד בכפר סבא, הן בגלל המרחק (91 ק”מ) והן בגלל הזמן ׁשֶׁתֶׁאֱרּך לו הנסיעה לעבודה. על כן הוא מתפטר מעבודתו. נוני אומנם התפטר מעבודתו אצל המעסיק ביום 31/7/2024 ועבר באותו היום להתגורר במגדל העמק.

האם, לְעִנְיָּן חוק פיצויי פיטורים, יראו את התפטרותו של נוני, עקב העתקת מקום מגוריו למגדל-העמק, כפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 50

לונה, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/8/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש יולי (בעד התקופה המסתיימת ב-31 ביולי). לונה עבדה ברציפות אצל המעסיק עד 30/6/2023, אז פוטרה מעבודתה (תום תקופת עבודתה נקבע לסוף יום 30/6/2023). מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/8/2021, לא שולמו לה דמי הבראה בתלוש 7/2022 (גם לא עד 30/6/2023).

אם ערך יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ ללונה בתלוש 6/2023?