שאלה 1

ינאי עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. ב-6/8/2024 יצא ל-5 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 2

גאיה, רווקה בת 21, התחילה ב-2/8/24 לעבוד אצל מעסיקה הַמִּשְׁנִי. בטופס ה-101/130 שמסרה לו ב-2/8/24, שהיה מְמוּלָּא וְחָתוּם כַּנִּדְרָשׁ על כל סעיפיו, בפרטים על הכנסות אחרות, סימנה שיש לה הכנסה אחרת מ”משכורת חודש”. כמו כן, סימנה “אני מקבלת נקודות זיכוי ומדרגות מס בהכנסה אַחֶרֶת ועל כן אֵינֶנִּי זַכָּאִית להן כְּנֶגֶד הכנסה זו”. ב-24/10/24 גאיה מסרה למעסיק זה אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 32,200 ₪ עליו לְנַכּוֹת ממנה מס בשיעור 31%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי.

אם המעסיק המשני ניכה משכרה מס כַּנִּדְרָשׁ, בכל חודש, ואם שכרה אצלו, בכל אחד מחודשי עבודתה, היה קבוע – 11,400 ₪,  כמה מס הכנסה היה עליו לנכות ממנה בתלוש 10/2024?

שאלה 3

מעסיקו של נוני לא משלם לעובדיו בגין הפסקות, אלא אם כן הוא חייב לשלם עבורן לפי החוק. יום העבודה אצל המעסיק מתחיל בשעה 07:50. בכל יום, משעה 12:29 ועד 13:20 מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. במהלך ההפסקה חופשיים העובדים לעשות כרצונם, לצאת ממקום העבודה וכמובן, גם ללכת לחדר השירותים. העובדים רשאים גם לצאת להפסקה לצרכי תְפִּילָּה במהלך יום העבודה, בהתחשב בדרישות דתם (לא נקבע במקום העבודה זמן תפילה מסויים).  ביום ד’, 2/11/2024 נוני התחיל לעבוד בשעה 07:50. משעה 09:23 עד שעה 09:32 הפסיק את עבודתו לשם שימוש בשירותים (בהתאם לצרכיו). בשעה 12:29 יצא להפסקה, כמו כל העובדים, וחזר לעבוד בשעה 13:20. משעה 15:44 עד שעה 16:02 הפסיק את עבודתו לצורך תפילה (בהתאם לדרישות דתו). בשעה 17:14 סיים את עבודתו ויצא לביתו.  

כמה שעות עבודה, כמשמעותן בחוק הנוגע לעניין, עבד נוני ביום זה? (יש לחשב שבר עשרוני)

שאלה 4

נוני, בן ה- 37, נשוי,2+ עובד זה 12 שנה כמסגר אצל מעסיקו (בית מלאכה לתיקון מקררים), בהיקף משרה של 90%. גְמּול עבודתו מִּשְתַּלֵם לו עַּל בָּסִּיס של חודש. בחודש 1/2024 לא נעדר מעבודתו. תלוש 1/2024 שלו הּורְכַּב מהתשלומים הבאים:
שכר יסוד …………………………………………..4,582 ₪
תוספת ותק ……………………………………………. 98 ₪ תוספת זיווד קבועה (משתלמת עקב עבודה כמסגר)
תוספת משפחה ……………………………………… 105 ₪
פרמיה קבוצתית ……………………………………. 276 ₪ 

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 5

גאיה היא עוֹבֵדת נִקָּיוֹן. לְפִי הֶסְכֵּם שֶׁנֶּחְתַּם מֵרֹאשׁ בֵּינה לְבֵין ענר, היא אַחְרָאִית לְנַקּוֹת את משרדו בכל יום שישי בשבוע, חמש שעות בְּכָל פַּעַם, מֵהַשָּׁעָה 8:30 ועד הַשָּׁעָה 13:30. באוֹתוֹ הֶסְכֵּם, התחייב ענר לשלם לגאיה 750 ₪ לכל יום שישי, עֲבוּר הָעֲבוֹדָה. כנגד תשלום זה, התחייבה גאיה לְהַנְפִּיק לענר קַבָּלָה. מֵאַחַר שמדובר במשרד גדול (אולם ישיבות, 6 חדרי עבודה וחדר שירותים), גאיה מַעֲסִיקה עוֹבֵד אֶחָד שֶׁעוֹזֵר לה בעבודת הנקיון.

האם, לפי צו הביטוח הלאומי הרלוונטי, לְעִנְיַן חוק הביטוח הלאומי, גאיה נחשבת כעובדת של ענר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 6

וילי התחיל לעבוד אצל מעסיקו היחיד ב-1/10/2008, ועבד אצלו ברציפות עד 31/8/2024, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו מעבודתו. בכל תקופת עבודתו הועסק שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה. בשנת 2024 עבד 199 ימים בפועל.

אם זכויות החופשה השנתית שלו נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה הוא זכאי בעד שנת 2024?

שאלה 7

נורה, אשה בהריון, עובדת אצל מעסיקה היחיד, בְּהֶיקֵּף משרה של 40% (משרה חלקית), שבוע עבודה מָלֵא בן 5 ימים. במקום עבודתה נהוגה משרה מלאה בת 182 שעות עבודה בחודש.

לפי החוק הרלוונטי, כמה שעות זכאית נורה להיעדר מעבודתה, במשך חודשי הריונה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לְשֵׁם פיקוח רפואי ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים?

שאלה 8

ינון הוא הַמְּפַרְנֶס הַיָּחִיד שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ (אָבִיו הַחוֹלֶה, אִמּוֹ, עֲקֶרֶת הַבַּיִת, ו-5 אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו הַקְּטַנִּים). ב-3/1/2023, היום שֶׁמָּלְאוּ לו 18 שנה, התחיל לעבוד כשכיר אצל מעסיקו, במשרה מלאה, שבוע עבודה מלא בן 5 ימי עבודה. הוא עבד אצלו ברציפות עד 2/8/2024, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו מעבודתו.

אם ינון התייצב ב-3/8/2024 בלשכת שירות התעסוקה, מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת, אך עבודה לא נמצאה לו, האם הוא עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 9

וילי, בן 47, נשוי לנורה ולהם 2 בנים – הצעיר בן 17, והבכור בן 18, שהוא אָדָם עִם מוּגְבָּלוּת. זה 7 שנים שוילי עובד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 50 ימים. החל ב-1/1/2024 וילי נעדר 5 ימים רְצוּפִים מעבודתו, בְּשֶׁל מחלת הַשַּׁפַּעַת בה לָקָה בנו הַצָּעִיר. החל ב-7/1/2024 נעדר 20 ימים רְצוּפִים נוספים, לאחר שבנו הבכור (אדם עם מוגבלות) שבר את שתי ידיו וְנָקַע קַרְסֹול רֶגֶל שמאל. לְמַעֵט ימים אלה, לא נעדר מעבודתו. וילי מבקש לִזְקוֹף עַל חֶשְׁבּוֹן תקופת המחלה הצבורה שלו את שתי תקופות ההיעדרות הנ”ל. הוא מסר למעסיקו את כל האישורים, הַהַצְהָרוֹת והמסמכים הנדרשים לפי החוק והתקנות, ביניהם 2 אישורי מחלת הבנים – הראשון ל-5 ימי מחלת הבן הצעיר והשני ל-20 ימי מחלת הבן הבכור, ואישור רופא בדבר הִזְדַּקְּקוּתוֹ של בנו הבכור לסיוע אישי שחייב את ההיעדרות האמורה. יצויין שבת זוגו של וילי עובדת במשרה מלאה ולא נעדרה מעבודתה באותם ימים.

כמה, מתוך ימי היעדרותו הנ”ל, יִזָּקְפוּ עַל חֶשְׁבּוֹן תקופת מחלתו הצבורה, לְפִי החוק הרֵלֵוַנְטִי?

שאלה 10

תלוש 6/2024 של נוני, בן ה- 56, שפרש מעבודתו ב- 30/6/2024,  הּורְכַּב מֵהַּסְכּומִּים הבאים:

שכר משולב …………………………………………………………….. 13,861 ₪ 

פדיון חופשה (לפי ס’ 13 לחוק חופשה שנתית) …………………………..2,158 ₪ 

פיצויי פיטורים – סכום פטור ממס לְפִּ י ס’ 9(7א) לפקודה ……………21,493  ₪ 

פיצויי פיטורים – סכום חייב במס לְפִּ י ס’ 9(7א) לפקודה ……………. 724 ₪

פדיון דמי הבראה (יתרת דמי הבראה שלא שולמו עד תאריך הפרישה) …………. 1,287 ₪ 

מהו סך כל הרכיבים החייבים בדמי ביטוח בתלוש 6/2024 של נוני?

שאלה 11

הלל, בן ה-36, הוא נכה (נכות רפואית של 100% מלידה) המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קִצְבַּת נָכוּת כְּלָלִית יַצִּיבָה בשיעור 100%. הלל נשוי לגיטי (עקרת בית) ולהם 2 ילדים שבשנת 2024 מלאו להם 8 ו-11 שנים. תלוש 7/2024 שלו, אצל מעסיקו היחיד, הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 7,555 ₪ ושווי ארוחות ושתיה בסך 224 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר 7/2024 של הלל (סכום מעוגל) ?

שאלה 12

נוני מועסק כנהג שכיר ברכב מסחרי שתוכנן, נבנה ויועד להובלת סחורה. משקלו הכולל המותר הוא 5,500 ק”ג וסיווגו 2N. הרכב נרשם לראשונה ב- 1/2024 ומחיר המחירון שלו 196,300 ₪. מאחר שנוני נדרש לצאת בכל יום לאסוף סחורה מִּספקים שונים, בשעות הבוקר המוקדמות, ולעיתים הוא נדרש לעשות זאת גם בשעות הלילה, אישר לו המעסיק לנסוע ברכב האמור לביתו.

האם, לפי תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) יש לזקוף לשכרו של נוני שווי שימוש ברכב צמוד, בשל הרכב הָּאָּמּור? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)  

שאלה 13

מייק עבד אצל מעסיקו היחיד 24 שנים ברציפות, באותו סוג עבודה ובאותה מחלקה, עד שפוטר ב-31/8/2024. שכרו שולם לו על בסיס חודש.
ב- 8 השנים הראשונות הועסק בהיקף משרה של  50%. ב- 12 השנים הבאות הועסק בהיקף משרה של 75%.
ב-4 השנים האחרונות הועסק בהיקף משרה של 100%.
תלוש 8/2024 שלו (כמו גם 12 התלושים שקדמו לו) הורכב מהסכומים הבאים: שכר יסוד בסך 9,600 ₪ (למשרה מלאה) ותוספת מחלקתית בסך 4,800 ₪ (50% משכר היסוד). עם פיטוריו, ב- 31/8/23- מייק קיבל מענק פרישה בסך 345,600 ₪ (אותו הוא מבקש למשוך). [יצויין  שלא היו במענק האמור סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה].

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה האמור (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הַנִיחּו שהפטור שֶׁבְסַמְכּות המנהל לְהַעֲנִיק, הּוגְדָּל לבקשת מייק].

שאלה 14

עקב מחלה, נקבעה לנוני (עובד בן 36), החל ביום 1/5/2024, נכות כללית רפואית קבועה בשיעור 100% לצמיתות. נוני עבד עד 30/4/2024 במשרה מלאה אצל מעסיקו, במשכורת בסך 56,873 ₪ בכל חודש (“ברוטו למס”). ב- 1/5/2024 צִּמצם את היקף משרתו והחל בחודש זה (5/2024) ואילך, עמדה משכורתו על סך 37,982 ₪ בכל חודש (“ברוטו למס”). משכורתו אצל מעסיקו היתה הכנסתו היחידה בשנת 2024. עקב הכנסתו החודשית הגבוהה, נוני לא היה זכאי לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. 

מהו הפטור הַמְרַבִי לְפִי ס’ 9(5) לפקודה שנוני יכול לְנַצֵל בשנת המס 2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 15

מייק עובד זה 9 שנים אצל מעסיקו כמנהל אתר (WebMaster). הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְמּול עבודתו משתלם על בסיס של שעות עבודה. שבוע עבודתו במקום עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). בְעַד כל שְעַת עבודה רגילה (ביום עבודה רגיל), הוא מקבל שכר יסוד בסך 52.25 ₪ ותוספת אישית בסך 29.75 ₪. המעסיק משלם לעובדים, בְכָּפּוף לְזַכָּאּותָּם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶׁה לסכום שאותו הם מקבלים בעד יום עבודה רגיל בן 8 שעות עבודה. בימים א’ עד ה’ (21/5/24 – 25/5/24) מייק עבד 37.5 שעות רגילות במצטבר. ביום שישי, ה -26/5/24, בו חל חג השבועות, דָּרַש המעסיק ממייק לעבוד.
שֶׁלא מִתֹוְך בחירתו, אֶׁלָּא מתוך כֹורַח, מייק ציית לִדְרִישָּתֹו של המעסיק.
שעת תחילת עבודתו ביום זה – 07:09 שעת סיום העבודה – 16:18. בין השעות 11:45 ל12:30- הופסקה עבודתו למנוחה ולסעודה.
בְעֵת ההפסקה היה רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

אם מייק לא נעדר מהעבודה סָּמּוך ליום החג, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה ( 26/5/2024), בו נדרש לעבוד? 

שאלה 16

ריקי, בת ה-27, התקבלה לעבודה ב-9/2/24, כשהיא מבוטחת בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי. כשהתקבלה לעבודה, היתה בחודש השני להריונה. בכל תקופת עבודתה, הָחֵל מהיום הראשון, נהגו היא והמעסיק לשלם תשלומים לקרן פנסיה מקיפה (ההפרשות בוצעו לאחר 3 חודשי עבודה, רֶטְרוֹאַקְטִיבִית לתחילת עבודתה). ב-3/10/24, בתום 9 חודשי הריון, ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות.

הַאִם, בתקופת הלידה וההורות, על המעסיק האמור להמשיך ולשלם בעד ריקי את התשלומים לקרן הפנסיה החלים עליו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 17

נורה גרה ועובדת בהרצליה. במטרה לְהַגְדִּיל את שְׂבִיעוּת רְצוֹנָהּ מעבודתה אצלו, שלח אותה מעסיקה, ב-9/2024, לסוף-שבוע במלון בטבריה. המעסיק שילם למלון, בעד לינת סוף-השבוע שלה בטבריה, סך 220 ₪. באותו חודש (9/2024) נורה קיבלה גם הַמְחָאַת שַׁי על סך 120 ₪, לרגל יום הולדתה, ומתנה שערכה ועלותה 110 ₪, לרגל ראש השנה. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבלה בשנה זו. ב-2/2024 קיבלה ממעסיקה מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 200 ₪, לרגל נישואי בְּנָהּ.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של נורה, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבלה ב-9/2024?

שאלה 18

ינאי מְשַׁמֵּשׁ כמנהל תַּשְׁתִּיּוֹת מַעַרְכוֹת מַחְשֵׁב אצל מעסיקו. יום המנוחה השבועי שלו – יום שבת. ב”הודעה לעובד על תנאי עבודה” שלו פֹּורַשׁ “יום שבת” בַּהֶקְשֵׁר של “מוֹרֶשֶׁת ישראל” – מִכְּנִיסַת השבת ביום שישי ועד יציאת השבת ביום שלמחרת. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. בְּעַד כּל שְׁעַת עבודה רגילה (ביום עבודה רגיל), הוא מקבל שכר יסוד בסך 132 ₪ ותוספת הֶסְכֵּמִית בסך 34 ₪. בימים א’-ה’ (22/10/2024 – 26/10/2024) עבד בְּמִצְטַבֵּר 40.6 שעות עבודה רגילות. ביום ה’ (26/10/2024) סיים לעבוד בשעה 17:48. עֵקֶב הַמַּעֲבָר לשעון חורף, נִדְרַשׁ לעבוד ביום שבת (28/10/2024). שעת תחילת עבודתו ביום זה – 18:42. שעת סיום העבודה – 23:39 (ללא הפסקה).

אם שעת יציאת השבת (במקום עבודתו בטבריה), ביום שבת (28/10/2024), היתה בשעה 18:30, כמה על המעסיק לשלם לו בעד שעות העבודה שהועסק בהן ביום זה?

שאלה 19

ענר, רווק בן 28, התחיל לעבוד אצל מעסיקו היחיד ב-1/1/2024. תלוש 1/2024 שלו הורכב משכר יסוד בסך 16,123 ₪ ושווי הסעה בסך 127 ₪. בחודש זה (1/2024) שילם עבורו המעסיק, לקרן השתלמות, 5% משכר היסוד (חלק המעסיק). כנגד תשלום המעסיק, שילם ענר, בתלוש זה, 2.5% משכר היסוד, לאותה קרן השתלמות (חלק עובד).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לענר (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 20

הכנסתה של לוסי, אלמנה בת 44, בשנת 2024, הורכבה מהסכומים שלהלן:

 שכר עבודה                                                                                                  66,892  ₪

 קִצְבַּת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ה’ בחוק הביטוח הלאומי)                  29,340 ₪

 מענק פטירה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק י”ד, סימן ב’ בחוק הביטוח הלאומי)        9,613 ₪

 קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אִמָּהוּת בחוק הרלוונטי)                  4,452  ₪

מהי “הכנסה חייבת” של לוסי בשנת 2024?

שאלה 21

לוילי עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/3/2024. ההלוואה צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 0.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 7/2024, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 15,634 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/3/2025.]

אם המדד עלה ב-0.2% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של וילי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (7/2024)? [התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם.]

שאלה 22

מ-1/1/2024 הלל עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. הכנסתו של הלל אצל מעסיק זה, בשנת 2024, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 41,241 ₪
2. עבודה במשמרת השניה 38,587 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 36,193 ₪
4. דמי נסיעות, דמי הבראה ושווי מתנות 5,086 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של הלל מעבודה במשמרות בשנת 2024, לפי ס’ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 23

להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2024 של גאיה, מוכרת פִּרְטֵי הָאַסְפָנוּת, ואחוזי ההפרשה לקופות הגמל:

אם כל תלושי 2024 היו זֵהִים לתלוש 1/2024, מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לגאיה, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2024), בשל הפרשות המעסיק לקופות הגמל האמורות?

שאלה 24

ריטה, נשואה, בת 39, אם ל-4 ילדים שבשנת המס 2024 מלאו להם 2, 5, 14 ו-16 שנים. בכל אחד מהחודשים 1/2024, 2/2024 ו-3/2024 שכרה היה 18,500 ₪ (“ברוטו למס”). בחודש 4/2024 הוּפְחַת שכרה החודשי והועמד על 18,000 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ– 1/1/2024, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנה בתלוש 4/2024?

שאלה 25

להלן רכיבי תלוש 1/2024 של ינון, רווק בן 26, ושיעורי ההפרשה לקופות גמל:

מהו שכר ה”נטו” שישולם לינון (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים (סכום מעוגל)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 26

ב-1/2024 נשלח ענר לְקַמֶרוּן, ע”י מעבידו, למשך 96 יממות. הנסיעה לקמרון וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לְיִיצּוּר הכנסתו של המעביד (היתה זו נסיעתו הראשונה לחו”ל מזה שנתיים).

ההוצאות הַמּוּכָחוֹת שֶׁהוּצְאוּ בקשר לנסיעה לקמרון:

1. כרטיס טיסה במחלקת עסקים: 1,800 $ [כרטיס במחלקת תיירים באותה טיסה – 648 $]
2. הוצאות לינה: 96 לינות במלון, במחיר 210$ לכל לינה – סה”כ 20,160 $.
3. הוצאות אחרות: 109$ בכל אחד מ-96 ימי הַשְּׁהִיָּה בקמרון – סה”כ 10,464 $.
4. שכירת רכב בקמרון: שְׂכִירַת רכב ל-96 ימים, במחיר 81 $ ליום – סה”כ 7,776 $.

ענר הגיש את החשבון ואת כל המסמכים הנִדְרָשִׁים למעבידו וזה הֶחְזִיר לו את כל ההוצאות.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ענר לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות ]

שאלה 27

שכר היסוד של גאיה קבוע – 27,386 ₪ בכל חודש. נוסף על שכר היסוד, מעסיקה העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה וטלפון סלולרי (רט”ן). שנת רישום הרכב: 2019, סוג הרכב: 2, קוד תוצר: 593, קוד דגם: (10,480). ההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן, ב-1/2024, הורכבה מחיוב קבוע בסך 30 ₪, חיוב משתנה בסך 71.90 ₪, שיחות לחו”ל בסך 104.10 ₪ ומע”מ בסך 35.02 ₪. לפי הסכם העבודה של גאיה, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-166 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 166 ₪. בחודש 1/2024 גאיה נעדרה 12 ימים רצופים מעבודתה. באותם 12 ימים אושפזה בבית חולים לשמירת הריון. בעד תקופת היעדרותה זו קיבלה ממעסיקה דמי מחלה. באותם 12 ימים הרכב נִשְׁאַר במגרש חניה ציבורי סמוך לבית החולים, בלי שגאיה עשתה בו כל שימוש.

מהו סך כל שכרה של גאיה לצורך חישוב מס ב-1/2024 (“שכר ברוטו למס”) (סכום מעוגל)?

שאלה 28

נורה פוטרה מעבודתה אצל מעסיקהּ. בתקופת העבודה, בגין עבודתה אצלו, נצברו כל זכויותיה למענק (פיצויים) ב-2 קופות גמל לקצבה (“משלמים אחרים”). המעסיק מבקש למלא טופס 161 בו הוא מודיע לפקיד השומה על פרישתה מעבודה ועל מענק פיצויי הפיטורים שמשולם לה. בטופס 161א שמסרה לו, שהיה ממולא וחתום כדין, הִצְהִירָה שלא הָיוּ לה פְּרִישׁוֹת נוֹסָפוֹת ממעסיקים אחרים בתקופת עבודתה אצלו, והיא מבקשת פטור לפי ס’ 9(7א) למענק המשולם לה מכל המשלמים. למען הסר ספק, היא לא ביקשה רצף פיצויים או רצף קיצבה.

האם רשאי המעסיק לחשב את סכום המענק הפטור ואת סכום הניכוי במקור מחלק המענק החייב, ולהורות בהתאם ל-2 קופות הגמל לקצבה (“משלמים אחרים”)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 29

פלג, בן 46 נשוי + 2 ילדים שבשנת 2023 מלאו להם 13 ו- 17 שנים, התחיל ב- 6/5/21 לעבוד אצל מעסיק משני. בתחילת עבודתו מסר למעסיק אישור תאּום מס מפקיד שומה.
ְלפי האישור, עד שכר שנתי של 53,200 ₪ עליו לנַּכֹות מס בשיעור 38%. מעבר לסכום ֶזה עליו לנַּכֹות מס בשיעור המַרבי. המעסיק המשני ניכה משכרו, בכל חודש, מס כנדרש.
ב- 16/12/23 מסר לו אישור תאּום מס מתקן מפקיד שומה (המבטל את האישור הראשון). לפי האישור המתקן (החדׁש), עד שכר שנתי של 66,100 ₪ על המעסיק לנַּכֹות משכרו מס בשיעור 30%. מעבר לסכום זה עליו לנַּכֹות מס בשיעור המַרבי. שכרו של פלג אצל המעסיק המשני, בכל אחד מחודשי עבודתו, היה כלהלן:

כמה מס הכנסה על המעסיק המשני לנכות משכרו של פלג (או להחזיר לו) בתלוש 12/2023?

שאלה 30

ב-1/6/2019 התחיל וילי (פנסיונר בן 69) לעבוד אצל מעסיקו, כְּפוֹעֵל בְּמַחְלֶקֶת הַהַרְכָּבָה. הוא הועסק בִּרְצִיפוּת עד שֶׁתַּמּוּ יחסי העבודה בין הצדדים ב-30/9/2024, עם פיטוריו. שכרו השתלם לו על בסיס שעות עבודה. בעד כל שעת עבודה רגילה קיבל 56 ₪. נוסף על שכר היסוד, בחודשים שבהם תפוקת עבודתו עלתה על הַנּוֹרְמָה (לפי נוסחה מְדוֹרֶגֶת שנקבעה), שולמה לו פרמיה מדודה. הֶיקֵּף שְׁעוֹת עֲבוֹדָתוֹ הָיָה שׁוֹנֶה מֵחֹודֶשׁ לְחֹודֶשׁ. להלן שעות עבודתו [בשעות], והפרמיה המדודה ששולמה לו [בשקלים חדשים], בכל תקופת עבודתו:

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לוילי, לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 31

תלוש 1/2024 של הלל, טכנאי ייצור העובד אצל מעסיקו במפעל, כָּלַל את הָרְכִיבִים הבאים:

• שכר יסוד                                                                                                   10,517 ₪
• שווי סוף שבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם                                                        1,235 ₪
• גילום שווי סוף השבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם                                              582  ₪
• החזר הוצאה בְּגִין כְּלֵי עֲבוֹדָה שהלל קנה מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי עֲבוּר מִפְעַל המעסיק            653 ₪

מהו שכרו של הלל לְצוֹרֶךְ תַּשְׁלוּם מס (“שכר בְּרוּטוֹ לְמַס”) בתלוש זה?

שאלה 32

פלג, בן ה-52, עבד אצל מעסיקו עד שפרש ב-31/8/2024, בְּשֶׁל מחלה. עקב מחלה זו, נקבעה לו נכות של 100% לתקופה שמ-1/9/2024 ועד 31/3/2025. בכל תקופת הנכות היה מוגדר כמי שאיבד את כושר הַתִּפְקוּד. הכנסתו בשנת 2024 – 198,988 ₪, כולה מִשָּׂכָר שקיבל טֶרֶם פְּרִישָׁתוֹ.

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס’ 9(5) לפקודה שיכול פלג לְנַצֵּל בשנת המס 2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 33

וילי התחיל לעבוד אצל מעסיקו בבית שאן ב-1/7/2017. עד 30/11/2023 היה תושב קבוע בעפולה. ב-1/12/2023, עבר לגור בבית שאן והיה לתושב קבוע בישוב זה (בית שאן). וילי עבד במקום עבודתו בבית שאן עד 31/10/2024, ואז פרש. הוא ניסה למצוא עבודה אחרת והמשיך לְהִתְגוֹרֵר בבית שאן עוד חודש אחד. ביום 1/12/2024 חזר וילי לגור באופן קבוע בעפולה. הכנסתו מיגיעה אישית בשנת 2024 הורכבה ממשכורת בסך 202,120 ₪ ופדיון חופשה בסך 17,880 ₪.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי וילי בשנת 2024 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שוילי חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 34

הלל, בן ה-36, הוא נכה (נכות רפואית של 100% מלידה) המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קִצְבַּת נָכוּת כְּלָלִית יַצִּיבָה בשיעור 100%. הלל נשוי לגיטי (עקרת בית) ולהם 2 ילדים שבשנת 2024 מלאו להם 8 ו-11 שנים. תלוש 7/2024 שלו, אצל מעסיקו היחיד, הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 7,555 ₪ ושווי ארוחות ושתיה בסך 224 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר 7/2024 של הלל (סכום מעוגל) ?

שאלה 35

רויה היא עובדת גרושה בת 58. אין לה בן זוג (לרבות כזה הידוע בציבור כבן זוגה). היא חיה בדירת מגורים יחידה ׁשֶׁבְבַּעֲלּותָּה, ואין לה כל נֶׁכֶׁס נוסף או זְכּות נוספת בִּמְקַּרְקְעִּין (כמו דירה, חנות, מגרש  וכו’) בישראל או בחו”ל. הכנסתה החודשית הַּמְמּוצָּעַּ ת בשנת 2023 היתה 5,360 ₪ (כולה מעבודה  אצל מעסיקה היחיד). יצויין שמעסיקה של רויה הִּגִּיׁש למס הכנסה, ב- 7/4/2024, דו”ח מעסיק מקוון לשנת המס 2021, לפי הוראות ס’ 166 לפקודה. [למען הסר ספק, רויה לא קיבלה ולא מקבלת  הכנסה מֵאֵת קְרֹובֶׁיהָּ].  

ּבְכָּפּוף לְהַגָּשַת תביעה ומסמכים מתאימים בַמֹועֵד, האם רויה עשויה להיות זכאית למענק לעובד שכיר, בעד שנת 2021, לפי החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולְצִמְצּום פְעָּרִים חברתיים (מענק עבודה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵין המשפטים הַבּאִים)

שאלה 36

החל ב-4/3/2023 לוסי, בת ה-41, גרה עם משפחתה באילת. האם היא עשויה להיות זכאית לזיכוי תושב ישוב בשנת המס 2024? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 37

גיטי התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ב-1/11/2011, ועבדה אצלו ברציפות עד 15/9/2024, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה מעבודתה. בכל תקופת עבודתה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה. בשנת 2024 עבדה 218 ימים בפועל.

אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2024?

שאלה 38

נורה, ילידת 26/12/1955, מחזיקה ב-9% מֵהוֹן הַמְּנָיוֹת של חברת מעטים בע”מ ומועסקת בה, מזה 20 שנה, כאחראית קִשְׁרֵי לָקוֹחוֹת (במשרה חלקית). בְּיִתְרַת הון המניות (91%) מחזיק וילי, אָחִיהָ של נורה.

אם הכנסתה של נורה קבועה, ועומדת על 4,220 ₪ בכל חודש (40% מהשכר הממוצע), האם היא זכאית לקצבת אזרח ותיק ב-1/2024 ? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 39

שכר העבודה של וילי מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס של חודש. ב-6 בכל חודש משלם המעסיק לוילי את שכר החודש הקודם. ברם, חשבת השכר החדשה לא הספיקה, עד יום חמישי, ה-6/2/24, להכין את משכורות העובדים. מאחר שהימים שישי ושבת אינם ימי עבודה אצל המעסיק, שכר 1/2024 שולם לוילי רק ביום ראשון (יום העבודה הראשון אחרי יום חמישי), כלומר, באיחור של מספר ימים.

האם השכר ששולם לוילי במועד האמור, הוא “שכר מולן”, כְּמַשְׁמָעוּתוֹ בחוק הרלוונטי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 40

ינאי, בן ה-54, עבד ברציפות כשכיר אצל מעסיקו היחיד 25 שנה, עד שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ב-31/5/2024, עם פיטוריו. שכרו בעד חודש 5/2024 היה 18,560 ₪. ב-1/7/2024 שולם לו פיצוי בגין אי תחרות בסך 13,920 ₪. הפיצוי האמור שולם בניתוק המוחלט של יחסי העבודה בין ינאי למעסיקו ועקב ניתוקם על פי דין.

מהו סך דמי הביטוח שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי המעסיק, בְּגִין פיצוי זה ששולם לינאי?

שאלה 41

רויה, בת ה- 41, נשואה לנוני בן ה- 44. לזוג 4 ילדים בחזקתם (ילידי: 1/2006 ,10/2012, 2/2019 ו- 4/2023). בשנת 2023 השנה שבה נולד יַּלְדָּה הצעיר, רויה בחרה שנקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית בעדו, תובא בחשבון בשנת המס ׁשֶׁלְאַּחַּר השנה ׁשֶׁבָּה הוא נולד. הילד השני (יליד 10/2010) הוא ילד משותק. אין לו הכנסה. יצוין שארבעה הילדים נמצאים עימם בביתם וכלכלתם עליהם. כמו כן, נוני מְטַּפֵל בַּיְלָּדִּים ובּבַּיִּת ולא היתה לו כל הכנסה בשנת 2024. 

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של רויה בשנת המס 2024?

שאלה 42

הלל, בן 37, נשוי + 2 ילדים שבשנת המס 2024 מלאו להם 9 ו-13 שנים. שכרו (“ברוטו למס”) בחודשים 1/2024 עד 5/2024 הורכב מהתשלומים הבאים:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2024, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו בתלוש 5/2024?

שאלה 43

פלג עובד זה 6 שנים כמוכר אצל מעסיקו (חנות לכלי בית). שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). פלג לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות העובד, לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

מה-1/8/24 ועד 11/9/24 פלג שהה בחל”ת. ב-12/9/24 חזר לעבודתו בחנות. פלג הוא הורה של ילד בן 16, שהוא אָדָם עִם מוּגְבָּלוּת. ב-15/9/24 ליווה את ילדו לבדיקה רפואית (סיוע שילד זה נִזְקָק לו בְּשֶׁל מוגבלותו ושחייב הֵיעָדְרוּת כָּאָמוּר). יְצוּיַּן שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימי היעדרות לצורך זה. פלג מסר למעסיקו את כל המסמכים והאישורים הנדרשים על פי החוק והתקנות. ב-20/9/24 נסע לְשׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים, במטרה להצטייד לקראת חג הסוכות, ונעדר מעבודתו באותו היום, בלי שהודיע מראש על כוונתו להיעדר וללא אישור המעסיק. בימים 29/9/24 ו-30/9/24 שהה בבידוד בביתו, לאחר שב-29/9/24, ב-6:30 בבוקר, קיבל הודעה ממשרד הבריאות שעליו להכנס מייד לבידוד, עקב חֲשִׂיפָתוֹ לחולה קורונה מְאוּמָּת (נמסרה הודעה למעסיק).

אם, לְמַעֵט הימים האמורים, פלג לא החסיר ימי עבודה ב-9/2024, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2024, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 44

ענר, עובד במשרה מלאה, התחיל ב-1/8/2021 לעבוד אצל מעסיקו הפרטי. על הצדדים חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר אוקטובר. בתלוש 10/2024 קיבל דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/11/23 ועד 31/10/24.

אם בכל חודש 9/2024 (מ-1/9/20 ועד 30/9/20) ענר נעדר מעבודתו בְּשֶׁל שירות מילואים, ובעד תקופה זו שילם לו המעסיק תגמול מילואים, ואם מחיר יום הבראה הוא 418 ₪, לפי צו ההרחבה האמור, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לו בתלוש 10/2024?

שאלה 45

יגיל, אלמן בן 47, הוא “הורה עצמאי” לילד בן 15 שנמצא בְּהַחְזָקָתוֹ הַבִּלְעָדִית. הוא עובד עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 386 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) עומדת על 74 ימים. הָחֵל בְּיוֹם א’ (2/1/24) יגיל נעדר מעבודתו בשל מחלת דלקת רֵאוֹת בה חלה ילדו (נמסרה הודעה למעסיק במועד). יגיל חזר לעבודה ביום ב’ (17/1/24) ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מ-2/1/24 ועד (כולל) 16/1/24 והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ בתקנות. לְמַעֵט היעדרות זו, יגיל לא נעדר מעבודתו ב-1/2024.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם ליגיל בתלוש 1/2024?

שאלה 46

ביום 10/11/23 בתום 8 חודשי עבודה, מייק פוטר מעבודתו אצל מעסיקו היחיד בלי שניתנה לו הודעה מוקדמת לפיטוריו.
לפי הסכם העבודה האישי שלו, היה זכאי לתקופת הודעה מוקדמת לפיטורים ארוכה ב- 50% מזו שנקבעה בחוק. תלוש 11/2024 שלו כלל את התשלומים הבאים:
משכורת יסוד ……………………………………………………………………………….. 14,520 ₪
החזר הוצאות נסיעה לחו”ל (שהיתה הכרחית לפעילותו של המעסיק) שהיו מותָּרֹות בְנִיכּוי על פי התקנות ……………………………………………………………………….. 7,986 ₪
פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת, בעד התקופה שֶׁ נִקְ בְ עָּ ה בַ חֹוק ………………… 5,324 ₪
פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת, בעד תקופה הָּעֹולָּה עַ ל זֹו שֶׁנִקְבְעָּה בַחוק ….. 2,662 ₪

מהו סך כל הרכיבים החייבים בדמי ביטוח בתלוש 11/2024 של מייק? [שימו לב להבדל בין הודעה  מוקדמת בעד תקופה שנקבעה בחוק ובין הודעה מוקדמת בעד תקופה העולה על זו שבחוק.]

שאלה 47

ענוה, אלמנה בת 39, שילמה 38,982 ₪ בשנת 2024 בְּעַד הַחְזָקַת בִּתָּהּ המשותקת (בת ה-9) במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת בשנת 2024 – 193,776 ₪. לילדה אין הכנסה.

בהנחה שמולאו כל הטפסים הרלוונטיים וצורפו כל מסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שענוה יכולה לקבל בשנת 2024 בְּעַד בתה, לפי הסעיפים 44 / 45 לפקודה?

שאלה 48

גאיה, קונדיטורית מוסמכת, עבדה ברציפות אצל מעסיקה היחיד 13 שנים, ב”משכורת חודש” ובמשרה מלאה, עד שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים בתום חודש 6/2023 עם פיטוריה.
משכורתה החודשית (לַרּבֹות “המשכורת האחרונה” לפני הפרישה) היתה כלהלן:
שכר יסוד ₪ 7,618
שעות נוספות מדודות (ממוצע 12 חודשים אחרונים) 389 ₪
גמול מאמץ מיוחד (מותנה בביצוע 135% מהיעד החודשי, ממוצע 12 חודשים אחרונים) 225 ₪
קצובת נסיעה וכיסוי הוצאות אש”ל חייבים במס 412 ₪

אם גאיה קיבלה ממעסיקה מענק פרישה בסך 172,436 ₪ מהו החלק הפטור ממס של מענק זה, לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הּנִיחּו שגאיה ביקשה להגדיל את הפטור, מכוח סמכות המנהל, והפטור הוגדל בהתאם [גאיה מבקשת פטור מרבי על מענק הפרישה. כמו כן, לא היו במענק האמור סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה במועד שבו שולמו לקופת הגמל].

שאלה 49

מעסיקו של וילי קיבל ב-24/9/2024 צו עיקול על שכרו (של וילי), עד לסכום של 3,768 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב לחברת תקשורת. וילי אלמן שֶׁעִמּוֹ ארבעה ילדים. שכר עבודתו, אצל המעסיק, משתלם לו על בסיס של יום. שכר העבודה היומי שלו, הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעסיק חייב לנכותו משכר העבודה על פי חיקוק – 785 ₪. בחודש 9/2024 עבד 6 ימים אצל מעסיק זה.

בהתחשב בהוראות חוק הגנת השכר, העוסקות בעיקול משכר עבודה המשתלם על בסיס של יום, מהו הסכום שֶׁיְּעוּקַּל משכרו של וילי אצל המעסיק האמור, בחודש זה (סכום מעוגל)?

שאלה 50

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה שנתיים. ב-1/7/2024 יצא לשירות מילואים חצי-יומי (בהתייצבות אחת), שהתחיל בשעה 16:30 ונמשך חמש שעות (כולל נסיעה אל מקום השירות וממנו).

 להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2024 הלל קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, הֶפְרְשֵׁי שכר בסך 5,687 ₪, בעד חודש 2/2024.

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?