שאלה 1

על הלל ועל מעסיקו חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. במקום העבודה (המרוחק 11 ק”מ מביתו של הלל) קיימת הַסָּעָה מְאוּרְגֶּנֶת לעבודה וממנה, על חשבון המעסיק. בכל יום אוספת ההסעה את הלל בשעה 7:00 מביתו. בשעה 16:30, בתום יום העבודה, יוצאת ההסעה ממקום העבודה לכיוון ביתו.

מאחר שהלל לומד באוניברסיטה 3 פעמים בשבוע, בשעות הערב, הוא נוסע בימים אלה ישירות ממקום העבודה לאוניברסיטה (המרוחקת 4 ק”מ ממקום העבודה) באוטובוס ציבורי, ולא משתמש בהסעה.

מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין מקום העבודה לאוניברסיטה, כמו גם בין ביתו למקום העבודה – 5.50 ₪ לכיוון אחד. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו, האוניברסיטה ואת מקום עבודתו – 143 ₪. בחודש 3/2024 הלל עבד בפועל 21 ימים, מִתּוֹכָם 13 ימים בָּהֶם נסע באוטובוס ציבורי ללימודיו באוניברסיטה, ומשם לביתו.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם להלל, בגין חודש 3/2024?

שאלה 2

מיום 27/10/99 ענוה עובדת אצל מעסיקה, עורך דין בתחום הפלילי, בתפקיד מזכירה משפטית. מֵאַחַר שהתחילה לעבוד כשנתיים ו-8 חודשים לִפְנֵי יום הַתְּחִילָּה של חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), לא קיבלה הודעה לעובד על תנאי עבודתה.

אם מִתְּחִילַּת עבודתה ועד 31/5/24 הממונה הישיר עליה היה עורך הדין ש’, והחל ב-1/6/24 הממונה הישיר עליה הוא עורך הדין ב’, האם על מעסיקה של ענוה למסור לה הודעה על שינוי בתנאי העבודה שלה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 3

רויה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה ב- 23/1/2019. היא הועסקה שבוע עבודה מלא בן 5 ימי עבודה (א’-ה’). שכרה השתלם לה על בסיס שעות עבודה. בתום 4 שנים ו – 8 חודשי עבודה רצופים, ביום שישי 24/9/2021 (בשעה 03:30 לפנות בוקר), יָּלְדָּה בת בריאה ויצאה לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות (ללא הארכות), עד (כולל) יום חמישי 24/3/2024.
4 שבועות לפני תום תקופת ה לידה וההורות, הודיעה רויה למעסיק כי היא מבקשת לנצל את זכותה לפי סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים ולהיעדר מהעבודה תקופה נוספת בת מספר חודשים (חל”ת מִּ תֹום תקופת לידה  והורות). יצויין שרויה קיבלה דמי לידה בעד 15 שבועות, עד (כולל) יום חמישי 6/1/2024.
יצויין גם שבן זוגה של רויה לא ניצל ולא ינצל את זכותו להיעדר מעבודתו מכוח החוק האמור.

אם רויה מעוניינת לנצל את כל תקופת ההיעדרות לה היא רשאית מכוח הסעיף האמור, מתי היא צפויה לשוב בפועל לעבודתה אצל המעסיק? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים) (ככל שהדבר דרוש לכם, ניתן להיעזר בלוח השנה שבעמוד האחרון בטבלאות  הביטוח הלאומי)

שאלה 4

ב-30/11/2024, בשעה 23:40, ריקי ילדה תְּאוֹמִים פגים, שחייבים היו להישאר מְאוּשְׁפָּזִים בְּמַחְלֶקֶת פַּגִּים בבית החולים, לתקופה של 13 שבועות. ריקי החליטה לְהַאֲרִיךְ את תקופת הלידה וההורות שלה למשך 13 שבועות אלה, והודיעה על מִימּוּשׁ זכותה זו כנדרש. בטבלה שלהלן סומנו ב-“x” החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת:

בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, ריקי היתה עֲקֶרֶת בַּיִת.

בעד איזה פרק זמן זכאית ריקי לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי? [שימו לב למגבלות]

שאלה 5

נוני נשוי + 2 ילדים (בת זוגו עקרת בית). שכרו, אצל מעסיקו היחיד, משתלם על בסיס של חודש. שכר עבודתו בחודש 3/2024 – 8,400 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 710 ₪. כמו כן, מנוכה משכרו סך 504 ₪ – חלקו בתשלומים לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הַּרְחָּבָּה (נוסח משולב) לפנסיה חֹובָּה.  

אם נוני קיבל מהמעסיק ב- 16/3/2024 מִקְדָּמָּה בסך 4,932 ₪ עַל חֶשְבֹון שכר העבודה, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְרַבִי שניתן לְנַכֹות משכר עבודתו בתלוש 3/2024, לכיסוי מקדמה זו ? (סכום מעוגל)

שאלה 6

שכרו החודשי של וילי קבוע – משכורת יסוד בסך 32,960 ₪, הוצאות רכב בסך 2,140 ₪ ותוספת ביצוע (מותנית בתנאי) בסך 17,680. מעסיקו מפריש עבורו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח (שאינה מבטיחה תשואה), סך של 3,656.90 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,737.95 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [וילי משלם את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לוילי, לצורך חישוב מס, בכל שנת 2024 (12 תלושי שכר 2024), בשל הפרשות המעסיק לְמַרְכִּיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד בקופת הגמל לקצבה (סכום מעוגל)?

שאלה 7

רני עובד זה 4 שנים אצל מעסיקו (שירותי תמיכה במשתמשי תוכנה). הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְּמוּל עבודתו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’), 8 שעות ביום. שכרו – 76 ₪ לשעה רגילה. מעסיקו משלם לעובדיו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום אותו הם מקבלים בעד 8 שעות עבודה רגילות. ביום ב’, ה-17/5/2023, בו חל חג שבועות, עקב בעיה אצל לקוח, דָּרַשׁ המעסיק מרני לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בחירתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, רני עבד 10.25 שעות עבודה ביום זה, הָחֵל בשעה 02:30 לפנות בוקר. 

אם רני לא החסיר ימי עבודה בחודש זה, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה (17/5/2023), בו נדרש לעבוד?

שאלה 8

יגיל, מְעַצֵּב הַפְּנִים, הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי הכנסיה הָאוֹרְתּוֹדוֹקְסִית. הוא עובד אצל מעסיקו (משרד אדריכלים) זה 26 שנה. תלוש 1/2024 שלו הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד בסך 12,429 ₪, תוספת יוקר בסך 119 ₪, דמי חגים בסך 2,762 ₪, וקצובת ביגוד בסך 402 ₪.

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר יגיל, בעד שכר 1/2024, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום שעל יגיל לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 9

ענר עובד כשכיר אצל מעסיקו זה 8 שנים. ב- 1/9/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו.
כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 20 ימים בנֹוסף על יום הפגיעה, נעדר בהם מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכָרה  על יְֵדי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 20 הימים חזר לעבודה מלאה רגילה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 3/2023 עד 8/2023 היתה 17,040 ₪.
באוקטובר 2023 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 8,520 ,₪ בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל כאמור לעבוד בהם.
אם בתלוש 12/2023 ענר קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (17,040 ₪) בונוס שנתי בסך 3,456 ₪,
מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי? (שכ”מ 5,300)

שאלה 10

ענוה, אלמנה בת 39, שילמה 38,982 ₪ בשנת 2024 בְּעַד הַחְזָקַת בִּתָּהּ המשותקת (בת ה-9) במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת בשנת 2024 – 193,776 ₪. לילדה אין הכנסה.

בהנחה שמולאו כל הטפסים הרלוונטיים וצורפו כל מסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שענוה יכולה לקבל בשנת 2024 בְּעַד בתה, לפי הסעיפים 44 / 45 לפקודה?

שאלה 11

ב-21/5/24 התחילה נוגה לעבוד אצל מעסיקה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). שכרה משתלם לה על בסיס שעות עבודה. ב-21/9/24 , יום חמישי בשבוע, נתנה למעסיק הודעה מוקדמת בכתב להתפטרותה, לפיה תסיים את עבודתה בתום תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות.

אם ב-24/9/24 (יום א’) חל ערב יום כיפור וב-25/9/24 (יום ב’) חל יום כיפור, האם ב-26/9/24 (יום ג’) נוגה צריכה להתייצב לעבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 12

גאיה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 3 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 1/2023, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.
ב- 1/8/2023 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי ׁשּוב עליה להפסיק את עבודתה, לצֹוֶרְך ְׁשמירת אֹותֹו הָריֹון, למשך תקופה נֹוספת של 18 ימים רצופים, החל ב- 1/8/2023.
הכנסתּה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל- 1/8/2023:

[למען הסר ספק, גאיה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקּה. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אחר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 18 הימים) ב- 8/2023?

שאלה 13

רני, יליד 1/1/1980, פרש מעבודתו ב-25/4/2023 וְחָדַל לעבוד, בְּשֶׁל נכות יציבה בדרגה של 78% שנקבעה על פי פרק ט’ לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח נכות). החל ב-1/5/2023 הוא מקבל קִצְבָּה בסך 5,875 ₪ בכל חודש, מקופת גמל לְקִיצְבָּה (פנסיה מקיפה) שֶׁעָרַך עבורו מעסיקו לשעבר. 

יְצוּיַן שרני לא קיבל מענקי פרישה בגין שנות עבודתו (בכל פעם שפרש הודיע לפ”ש על רצונו להמשיך ולהשאיר את הסכומים העומדים לזכותו בקרן הפנסיה למטרת תשלום קיצבה. כמו כן, לא ביקש כל קיבוע זכויות). 

בהנחה שלא קיבל “קצבה מוּכֶּרֶת”, מהי הקצבה החייבת במס של רני בשנת 2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 14

ריקי, עובדת בהיקף משרה של 78%, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/5/2009. על הצדדים חַלּוֹת הוראות צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה בכל חודש. בתלוש 6/2024 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2024 ועד 30/6/2024.

אם בכל חודש 6/2024 ריקי היתה מאושפזת בבית החולים עקב מחלת קורונה והיתה זכאית לדמי מחלה בעד כל ימי מחלתה, ואם מחיר יום הבראה הוא 418₪ , לפי צו ההרחבה הנ”ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 6/2024?

שאלה 15

נורה, בת ה-17, היא צעירה העובדת 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע (א’-ה’), כפקידה אצל מעסיקה, עורך דין עצמאי. את עבודתה במשרד עורך הדין היא מסיימת בכל יום בשעה 18:00. רו”ח וילי, שמשרדו סמוך למשרד עורך הדין בו נורה מועסקת, מחפש פקידה למשרה חלקית בשעות אחה”צ, 5 ימים בשבוע (א’-ה’), שעתיים בכל יום. נורה פנתה לוילי, פירטה בפניו את שעות עבודתה בכל יום (8 שעות), והציעה שתעבוד אצלו לאחר שהיא מסיימת את שעות העבודה האמורות במשרד עורך הדין השכן. כלומר, בין השעות 18:00 ל-20:00.

האם, לפי החוק הרלוונטי, בְּיוֹדְעוֹ שנורה מועסקת על ידי מעסיק אחר 8 שעות עבודה ביום, רשאי רו”ח וילי להעסיקה שעתיים בכל יום (העודפות על אותן 8 שעות שהיא מועסקת אצל המעסיק האחר) כפקידה במשרדו?  (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 16

רני, בן ה-19, הוא עובד עם מוּגְבָּלוּת בַּעַל יְכוֹלֶת עבודה מוּפְחֶתֶת, המועסק קבוע בהיקף משרה מלאה. גְּמוּל עבודתו מִשְׁתַּלֵּם לו עַל בָּסִיס חודש. נִקְבַּע כי יכולת עבודתו, עֵקֶב מוגבלותו, עומדת על 73% מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד (שהוא מְמַלֵּא במקום העבודה). מִשֶּׁכָּךְ, נקבע לו שכר מינימום מוּתְאָם לְגַבָּיו בשיעור הַמַּתְאִים מבין הַמְּפֹורָטִים בתקנה 4(א) לתקנות שכר מינימום הנוגעות לענין. ב-7/2023 רני עבד עבודה מְלֵאָה ולא נעדר מעבודתו. תלוש 7/2023 שלו (לפני בדיקת ההשלמה לשכר מינימום) הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 3,687 ₪ והוצאות כַּלְכָּלָה בסך 425 ₪.  

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 17

בהסכם העבודה של גיטי, שנחתם בינה לבין מעסיקה בתחילת עבודתה, נקבע כי במידה וְתַתְמִיד לעבוד שנתיים וְתִזְכֶּה לְהַעֲרָכַת הַמְּמוּנִּים עָלֶיהָ, היא תקבל, בְּתֹום אותן שנתיים, מענק הַתְמָדָה חד-פעמי בסך 2,500 ₪.

בתום שנת העבודה הראשונה התפטרה גיטי מהעבודה. היא פנתה למעסיק ודרשה את המענק, בְּטַעֲנָה שֶׁשְּׁלִילָתוֹ מִמֶּנָּה מְנוּגֶּדֶת לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

האם צודקת גיטי, ומענק התמדה מוּתְנֶה זה מהווה הֲפָרָה של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 18

פלג, עובד אלמן בן 44, אב ל-3 ילדים שנמצאים בְּחֶזְקָתוֹ וכלכלתם עליו: הַבְּכוֹר יליד 3/3/2006, האמצעי יליד 5/5/2018 והצעיר יליד 6/6/2019 ( השלושה הם ילדיהם של פלג ובת זוגו ז”ל שֶׁנִּפְטְרָה ב-4/2023). פלג חי לְבַד עם ילדיו ולא מקיים מֶשֶׁק בית מְשׁוּתָּף עם יחיד אחר.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של פלג בשנת המס 2024?

שאלה 19

ינאי, תושב קבוע בחצבה זה 18 שנה, עבד 6 שנים אצל מעסיקו בחצבה, עד שפוטר ביום 30/11/2024 והיה למובטל. הכנסתו בשנת 2024 היתה כְּדִלְהַלָּן:

שכר יסוד                                                                                                  156,596 ₪

פדיון חופשה                                                                                              5,742     ₪

מענק פרישה פטור ממס הכנסה (לפי ס’ 9(7א) לפקודה)                                       67,329   ₪

דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי]               7,173     ₪

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי ינאי בשנת 2024 (סכום מעוגל) ? [הניחו כי סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שינאי חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 20

יגיל, בן ה-56, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 5,348 ₪ (ממעסיקו לשעבר). יגיל גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 4/2024 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  המעסיק הראשון    29,150 ₪.

2. המעסיק השני      18,825  ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של יגיל בחודש 4/2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 21

נורה התחילה לעבוד ב-1/1/2024 אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה. שבוע עבודתה בן 6 ימים (א’-ו’). בשל סיבות אישיות, ביקשה נורה מהמעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום בת חודשיים. זה נַעֲנָה לבקשתה והחל ביום א’, 1/3/2024, ועד יום ה’, 30/4/2024, נורה שהתה בחל”ת. ברם, שבועיים לאחר יציאתה לחל”ת, נפטר אביה ז”ל (בגיל 99, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה). נורה, שהיא יהודיה, ישבה שבוע על מנת לקיים את חוֹבַת הָאֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹתו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, נורה זכאית לתשלום שכר עבור אותם ימי אבל (“שבעה”)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 22

רני פוטר מעבודתו אצל מעסיקו, בתום חודש הודעה מוקדמת לפיטוריו.  עם פיטוריו, הוא זכאי לסכומים הבאים:

1. שכר בתקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים 8,423   ₪
2. פִּדְיוֹן ימי מחלה 2,139   ₪
3. פִּדְיוֹן חופשה 3,961   ₪
4. פיצויי פיטורים 17,354 ₪

מהו סכום הרכיבים שניתן לכלול אותם בטופס ה-161 של רני כ”מענק פרישה”?

שאלה 23

גאיה נִפגעה בתאונה בביתה (כשעלתה על כיסא במטרה להחליף נּוָרה ְׂשרּוָפה ומֲעָדה ממנו).
עקב התאונה נגְרם לה אובדן מלא של כושר התפקּוד למשך 30 ימים רצופים (אובדן כושר עבודה מלא). באותם ימים היתה רתוקה למיטתה (בביתה), נעדרה מעבודתה ולא עסקה למעשה בעבודה כלשהי.
אם גאיה זכאית, על פי חוזה העבודה שלה, לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בעד כל תקופת אי הכושר האמורה, האם היא זכאית לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בעד אותה תקופה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר ִמ ֵּבין המשפטים הבאים)

שאלה 24

שכרה של ריטה, נערה שֶׁמָּלְאוּ לה 16 שנה וְשֶׁטֶּרֶם מָלְאוּ לה 17 שנה, מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס שעות עבודה. בחודש 8/2024 (בחופשת הקיץ) הועסקה 37 שעות. תלוש 8/2024 שלה היה כַּלְּהַלָּן:

✔ שכר יסוד                                724 ₪

 ✔ דמי נסיעות לעבודה וממנה         50   ₪

 ✔ החזר הוצאות אש”ל                  59   ₪

כמה על המעסיק להוסיף בתלוש האמור, כדי לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום (סכום מעוגל)?

שאלה 25

תלוש 1/2024 של יגיל, בן 42, נשוי+2 ילדים בני 15 ו-17 שנה, הורכב משכר יסוד בסך 15,172 ₪ ושווי אינטרנט ביתי בסך 130 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קופת ביטוח” (“ביטוח מנהלים”) שילם יגיל 7% משכר היסוד בתלוש זה. לקרן השתלמות שילם את חלקו – 2.5% משכר היסוד (תשלומיו אלה בוצעו כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש לאותן קופות).

מהו שכר ה”נטו” שישולם ליגיל (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 26

ב-31/1/2024 רני פוטר מעבודתו כשכיר אצל מעסיקתו, חברה בע”מ, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לְפֵירוּקָהּ (לפי פרק ד’ לחלק ב’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). מְפָרֵק החברה קִבֵּל את תביעתו של רני לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פֵּירָעוֹן. חוב שכר העבודה שאושר, בְּעַד 12 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריו, עמד על 87,096 ₪ (7,258 ₪ בחודש). חוב פיצויי הפיטורים שאושר עמד על 41,825 ₪. נוסף על הגמלה לעובד שאושרה לרני, אישר המוסד לביטוח לאומי את זַכָּאוּתָהּ של קופת הגמל “ענוה” לגמלה לפי פרק זה, בשל חוב בסך 16,837 ₪, שהחברה חייבת לה בעד רני.

מהו סך הגמלאות שישלם המוסד לביטוח לאומי לעובד רני ולקופת גמל “ענוה”?

שאלה 27

ענוה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה ב-3/1/2024. בתחילת אוקטובר 2024 הודיעה למעסיק שקיבלה הודעה מאת עמותה מוכרת לעניין, ולפיה נִמְצָא בִּמְדִינַת חוּץ ילד בן 9, הַמַּתְאִים לאימוץ בְּיָדֶיהָ לפי חוק אימוץ בין-ארצי. ענוה מסרה למעסיק את כל המסמכים והאישורים הנוגעים לעניין, כנדרש ובזמן (לרבות הודעה של הורה מאמץ בדבר היעדרות מעבודתו לצורך נסיעה למדינת חוץ למטרת אימוץ בין-ארצי). ענוה חזרה לישראל עם הילד בן ה-9, והיתה ל”הורה מְאַמֵּץ”. ה-1/11/2024 נחשב יום קבלת הילד לביתה. ענוה ובן זוגה (עובד שכיר), לו היא נשואה באושר, בָּחֲרוּ שהיא תצא לחופשה, על מנת לטפל בילד (ובן הזוג ימשיך לעבוד כרגיל במשרה מלאה).

האם, לפי חוק עבודת נשים, זכאית ענוה לתקופת לידה והורות, ואם כן, מהי התקופה לה היא זכאית? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 28

הכנסתה של לוסי, אלמנה בת 44, בשנת 2024, הורכבה מהסכומים שלהלן:

 שכר עבודה                                                                                                  66,892  ₪

 קִצְבַּת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ה’ בחוק הביטוח הלאומי)                  29,340 ₪

 מענק פטירה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק י”ד, סימן ב’ בחוק הביטוח הלאומי)        9,613 ₪

 קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אִמָּהוּת בחוק הרלוונטי)                  4,452  ₪

מהי “הכנסה חייבת” של לוסי בשנת 2024?

שאלה 29

נוני, עובד נשוי בן 56 + 2 בנות שבשנת 2024 מלאו להן 16 ו- 20 שנה, התחיל ב- 3/8/2024 לעבוד אצל מעסיק משני. בטופס ה – 101 שמסר למעסיק, לא מילא פרטים על הכנסות אחרות. המעסיק ניכה משכרו, בכל חודש, מס כַּנִּדְרּש. ב – 22/11/2024 מסר למעסיק אישור תֵאּום מַּ ס מפקיד שומה. לְפִּי האישור, עד שכר שנתי של 36,200 ₪ יש לְנַּכֹות ממנו מס בשיעור 31%. מֵעֵבֶׁר לסכום זֶׁה יש לְנַּכֹות מס בשיעור הַּמרַּבִּי. להלן שכרו של נוני אצל המעסיק, בכל אחד מחודשי עבודתו:
חודש 8/2024 9/2024 10/2024 11/2024
שכר בש”ח 10,321 11,343 11,055 10,627 

לפי תיאום המס, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו, אצל המעסיק המשני, בתלוש 11/2024?

שאלה 30

גיטי, בת 34, נשואה ואם לילד שבשנת 2024 מלאו לו 16 שנים. ביום 1/7/2024 התחילה לעבוד אצל מעסיקה, ב”משכורת חלקית”. בתחילת עבודתה מסרה למעסיק אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 15,800 ₪ יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 44%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה יֵשׁ לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. להלן רכיבי שכרה, בכל חודש, מתחילת עבודתה ועד 12/2024:

אם המעסיק ניכה, בכל חודש, מס לפי האישור, כמה מס הכנסה נוכה ממנה בתלוש 12/2024?

שאלה 31

הלל עובד כפקיד אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 90 יום. מ-3/11/2024 (א’) וְעַד (כּוֹלֵל) 5/11/2024 (ג’) הלל נעדר מעבודתו עקב מחלה. הוא חזר לעבודה ב-6/11/2024 ומסר למעסיק תעודת מחלה לתקופה האמורה.

ברם, המעסיק קיבל הוכחות וּרְאָיוֹת (אותן אישר הלל) שבכל אותם 3 ימים הלל הועסק בְּמָסִיק זֵיתִים, על ידי בַּעַל מַטַּע זֵיתִים. בִּתְמוּרָה לעבודתו הלל קיבל מבעל המטע פַּח שֶׁמֶן זַיִת כָּתִית מְעוּלֶּה (18 ליטר), שעלותו 650 ₪, ו-10 ק”ג זיתים, שעלותם 180 ₪.

האם, לפי חוק דמי מחלה, הלל זכאי לתשלום דמי מחלה ממעסיקו עבור 3 ימים אלו, בהם נעדר מעבודתו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 32

שכרה של ריטה, נערה שֶׁמָּלְאוּ לה 16 שנה וְשֶׁטֶּרֶם מָלְאוּ לה 17 שנה, מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס שעות עבודה. בחודש 8/2024 (בחופשת הקיץ) הועסקה 37 שעות. תלוש 8/2024 שלה היה כַּלְּהַלָּן:

✔ שכר יסוד                                724 ₪

 ✔ דמי נסיעות לעבודה וממנה         50   ₪

 ✔ החזר הוצאות אש”ל                  59   ₪

כמה על המעסיק להוסיף בתלוש האמור, כדי לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום (סכום מעוגל)?

שאלה 33

מייק מחזיק ב- 18% מהון המניות בְחֶׁבְרַת מְעַטִים, בה הוא משמש כמנכ”ל. חברת המעטים היא מעסיקו היחיד. הוא בן 74 ומקבל קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי.

אם שכרו ב- 8/2024 היה 49,690 ₪, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְגִין שכר זה (סכום מעוגל)? 

שאלה 34

ריטה, בת ה-65, מועסקת בחצי משרה אצל מעסיקה. היא גרה במרחק של 415 מטרים ממקום עבודתה, אך מֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ בריאה והיא מוגבלת בְּנַיָּדוּת, היא מִתְקַשָּׁה להגיע לעבודתה ברגל. בבוקר היא משתמשת בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודתה (תחנת אוטובוס אחת). בתום יום העבודה היא נעזרת בִּשְׁכֵנָה טובת לב שעוברת באיזור במכוניתה, בדרך ממקום עבודתה (באותה שעה),  ומסיעה אותה בחזרה ממקום העבודה לביתה. דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. כ”אזרח וָתִיק”, ריטה זכאית להנחה בשיעור 50% בתחבורה הציבורית. מחיר נסיעה באוטובוס בין ביתה לעבודתה – 2.90 ₪ לאזרח וָתִיק, לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו חופשי חודשי, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה – 105 ₪ לאזרח וָתִיק. ב-4/2024 ריטה עבדה בפועל 20 ימים.

מהו סכום דמי הנסיעות המינימלי שעל המעסיק לשלם לריטה בגין חודש זה?

שאלה 35

ענר עובד כשכיר אצל מעסיקו זה 8 שנים. ב-1/9/2024 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 20 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה, נעדר בהם מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 20 הימים חזר לעבודה מלאה רגילה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 3/2024 עד 8/2024 היתה 17,040 ₪. באוקטובר 2024 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 8,520 ₪, בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל כאמור לעבוד בהם.

אם בתלוש 12/2024 ענר קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (17,040 ₪), בונוס שנתי בסך 3,834 ₪, מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 36

יגיל, נשוי בן 42, אב לילד שבשנת המס 2024 מלאו לו 5 שנים, התחיל לעבוד ביום 1/5/2024 אצל מעסיקתו ריטה והוא מקבל אצלה “משכורת חודש”. בטופס ה-101 שמסר לה, בפרטים על הכנסות אחרות, סימן שיש לו הכנסות אחרות, אך לא סימן כל פרטים נוספים לגביהן.

משכורתו ב-5/2024 אצל ריטה – 12,383 ₪. בגין משכורתו זו, ריטה הפרישה עבורו 6.5% למרכיב תגמולי המעביד בקופת גמל לקצבה ו-7.5% לקרן השתלמות (חלק מעביד). כנגד תשלומיה, יגיל שילם את חלקו (חלק העובד) – 6% לקופ”ג לקצבה ו-2.5% לקרן ההשתלמות.

אם יגיל לא מסר לריטה אישור תיאום מס מפקיד שומה, כמה מס הכנסה עליה לנכות ממנו בתלוש 5/2022?

שאלה 37

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ענוה, הנדסאית היצור, בשנת 2024, הורכב משכר יסוד בסך 15,300 ₪, פרמיות מותנות בתנאי בסך 2,900 (ממוצע בחודש) והחזקת רכב בסך 1,200 ₪. מעסיקה משלם בעדה, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח – 1,616.67 ₪ למרכיב הפיצויים, 1,261.00 ₪ למרכיב תגמולי המעביד ו-291.00 ₪ לביטוח אובדן כושר עבודה [למען הסר ספק, ענוה משלמת גם היא את חלקה, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לענוה, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2024), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים, מרכיב תגמולי המעביד וביטוח אבדן כושר העבודה (סכום מעוגל)?

שאלה 38

רני פרש מעבודתו אצל מעסיקו הקודם, במקום עבודתו הקודם, ב-10/2/2023, בגיל פרישת חובה, והתחיל לקבל קיצבה מקרן פנסיה. ב-1/4/2023 התחיל לעבוד אצל מעסיק חדש ובמקום עבודה חדש, כאיש טלמרקטינג. הוא הועסק ברציפות אצל מעסיק זה, עד שפוטר ב-31/5/2024. שכר היסוד השתלם לו על בסיס שעות עבודה – 34 ₪ בעד כל שעת עבודה רגילה. נוסף על שכר היסוד, קיבל בכל חודש 2% מִפִּדְיוֹן הטלמרקטינג שלו. כמו כן, המעסיק החדש העמיד טלפון נייד לשימושו. הֶיקֵּף שְׁעוֹת עבודתו הָיָה שׁוֹנֶה מֵחֹודֶשׁ לְחֹודֶשׁ. להלן שעות עבודתו [בשעות], 2% מפדיון הטלמרקטינג ששולם לו [בשקלים חדשים], ושווי הטלפון הנייד, בכל תקופת עבודתו:

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לרני, לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 39

יגיל, רווק בן 35, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד במטולה, מִזֶּה 6 שנים. בכל חודשי שנת 2024 עבד קבוע במטולה. מיום שנולד ועד 30/9/2024 היה תושב בישוב קריית שמונה. ב-1/10/2024 עבר לגור בישוב גבעת אבני. סך הכנסתו בשנת 2022 היתה 241,244 ₪, כולה ממשכורת אצל מעסיקו. מאחר שהפקיד סכומים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך 3,619 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי יגיל בשנת 2024 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שיגיל חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי].

שאלה 40

ינאי, יליד 1/5/2005, עבד כשכיר אצל מעסיקו, במשרה מלאה, כאחראי משמרת צוות מכירות טלפוניות, החל ב-1/4/23 ועד שהתפטר בתום חודש 11/2024, סמוך לפני שהתגייס לשירות סדיר (חובה) בצה”ל ובשל גיוסו זה. שכר היסוד שלו השתלם לו על בסיס של חודש. נוסף על שכר היסוד, שולמה לו ללא כל תנאי תוספת אחראי משמרת (“תוספת אחמ”ש”) בשיעור 15% משכר היסוד, ועמלה חודשית – 0.1% מפדיון המכירות שלו. להלן רכיבי התשלום בתקופת עבודתו:

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לינאי, לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 41

לוסי, ילידת 1/2/1958, נעשתה לראשונה “תושב ישראל” ב-1/3/2021. היא עובדת כשכירה מִזֶּה שנה וחצי אצל מעסיקה היחיד. שכרה ב-6/2024 – 9,342 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בְּגִין שכר 6/2024 של לוסי  (סכום מעוגל)?

שאלה 42

בשנת 2024 הלל שילם 23,585 ₪ בעד הַחְזָקַת אִמּוֹ האלמנה, בת ה-95, המרותקת למיטה בתמידות, במוסד סיעודי מיוחד. הכנסתו החייבת של הלל באותה השנה – 254,760 ₪. הכנסתה החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של האם – 93,480 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי הַמְּרַבִּי שיותר להלל בשנת 2024 בְּעַד הוצאות החזקת אמו במוסד?

שאלה 43

לאחר שעבדה ברציפות כשכירה אצל מעסיקים שונים במשך 29 שנים, פרשה ריטה מעבודתה, בהגיעה לגיל הפרישה. למעט קצבת האזרח הותיק שהיא זכאית לה מכוח חוק הביטוח הלאומי, הכנסתה היחידה לאחר פרישתה מקורה בפנסיה צְנוּעָה שהיא מקבלת מקרן פנסיה מקיפה, שנערכה עבורה מכוח הסכם קיבוצי. בשנות עבודתה חלו שינויים בהיקף משרתה. 12 שנים עבדה במשרה מלאה, 13 שנים עבדה בחצי משרה ו-4 שנים עבדה בשליש משרה.

כיצד משפיע היקף המשרה של ריטה, בשנות עבודתה, על קצבת האזרח הותיק שישלם לה המוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 44

ענר הוא בעל שליטה (כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה) בחברה שבשליטתם של 5 בני אדם, ועובד בה כמנהל מוצר. האם הוא מבוטח לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 45

 לרויה עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב- 1/3/2024. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 0.2% לחודש. בתקופת הַּזְקִּיפָּה, חודש 9/2024 עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 22,740 .₪ [קרן ה הלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב- 30/11/2024].  אם המדד עלה ב- 0.2% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקֹוף לשכרה של רויה, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (9/2024)? [התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם].

שאלה 46

ענוה, גרושה בת 43 + 3 ילדים, עובדת אצל מעסיקה היחיד במשרה חלקית. המוסד לביטוח לאומי משלם לה בכל חודש גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו גמלה זו כהכנסה אצל ענוה והיא תדרש להמציא למעסיק תיאום דמי ביטוח? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 47

ענר עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים ברציפות. ב- 1/9/2023 יצא ל- 17 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6  החודשים שקדמו ל- 1 בחודש שבו החל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 48

ב-8/2024 נשלח ינאי לאירלנד, ע”י מעבידו, למשך 9 יממות. הנסיעה לאירלנד וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לְיִיצּוּר הכנסתו של המעביד (היתה זו נסיעתו היחידה לחו”ל בשנת המס).

ההוצאות הַמּוּכָחוֹת שֶׁהוּצְאוּ בקשר לנסיעה לאירלנד:

כרטיס טיסה במח’ עסקים – 866  $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 623 $].

הוצאות לינה: 9 לינות במלון, במחיר 229 $ לכל לינה – סה”כ 2,061 $.

הוצאות אחרות: 121 $ בכל אחד מ-9 ימי הַשְּׁהִיָּה באירלנד – סה”כ 1,089 $.

שכירת רכב באירלנד: שְׂכִירַת רכב ל-9 ימים, במחיר 77 $ ליום – סה”כ 693 $.

ינאי הגיש את החשבון ואת כל המסמכים הנִדְרָשִׁים למעבידו וזה הֶחְזִיר לו את כל ההוצאות. שער המטבע ביום שבו הוצאו ההוצאות (זהה לשער המטבע ביום רכישת המט”ח) – 3.80 ₪ לדולר.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ינאי לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות ]

שאלה 49

יגיל ז”ל עבד אצל מעסיקו היחיד 9 שנים ברציפות, במשרה מלאה, עד שנפטר ב-30/6/2024, בגיל 62. שכרו השתלם לו על בסיס חודש. משכורתו החודשית, לרבות זו האחרונה לפני מותו (“המשכורת האחרונה”), היתה כלהלן:

משכורת יסוד (נורמה)                                                                            13,370 ₪

פרמיה קבוצתית (ממוצע 12 חודשים אחרונים)                                                890      ₪

קצובת אש”ל [כיסוי הוצאות ארוחה ושתיה, ממוצע 12 חודשים אחרונים]                   521      ₪

סך מענק הַהוֹן שהמעסיק שילם עֵקֶב מותו של יגיל – 240,680 ₪. [יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של יגיל במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה.]

מהו החלק הפטור ממס של המענק האמור, לפי ס’ 9(7א) לפקודה?

שאלה 50

תלוש 1/2023 של רני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 10,100 ₪, פרמיות בסך 646 ₪ ושווי ריבית בסך 16 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” (קרן פנסיה מקיפה חדשה) שילם רני 564 ₪ בתלוש זה (6% משכר היסוד). לקרן השתלמות שילם את חלקו – 235 ₪ (2.5% משכר היסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לרני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)