שאלה 1

רויה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה ב- 23/1/2019. היא הועסקה שבוע עבודה מלא בן 5 ימי עבודה (א’-ה’). שכרה השתלם לה על בסיס שעות עבודה. בתום 4 שנים ו – 8 חודשי עבודה רצופים, ביום שישי 24/9/2021 (בשעה 03:30 לפנות בוקר), יָּלְדָּה בת בריאה ויצאה לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות (ללא הארכות), עד (כולל) יום חמישי 24/3/2024.
4 שבועות לפני תום תקופת ה לידה וההורות, הודיעה רויה למעסיק כי היא מבקשת לנצל את זכותה לפי סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים ולהיעדר מהעבודה תקופה נוספת בת מספר חודשים (חל”ת מִּ תֹום תקופת לידה  והורות). יצויין שרויה קיבלה דמי לידה בעד 15 שבועות, עד (כולל) יום חמישי 6/1/2024.
יצויין גם שבן זוגה של רויה לא ניצל ולא ינצל את זכותו להיעדר מעבודתו מכוח החוק האמור.

אם רויה מעוניינת לנצל את כל תקופת ההיעדרות לה היא רשאית מכוח הסעיף האמור, מתי היא צפויה לשוב בפועל לעבודתה אצל המעסיק? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים) (ככל שהדבר דרוש לכם, ניתן להיעזר בלוח השנה שבעמוד האחרון בטבלאות  הביטוח הלאומי)

שאלה 2

במטרה לחזק את הקשר בין החברה שבה מועסק מייק למשפחות העובדים, הזמינה הנהלת החברה את כל העובדים והעובדות, עם בנות ובני זוגם, ליום גיבוש בטבריה והאיזור.
פעילות הגיבוש נערכה ביום א’ 6/8/2024 (מהשעה 10:00 עד 19:00),  הוכרה כיום חופשה, ושולמו בגינה דמי חופשה.
לו”ז הפעילות נקבע ואושר על ידי הנהלת החברה. הפעילות כָּלְלָּה תרגילים לגיבוש העובדים ובני הזוג, הרצאות משותפות וסיור מודרך משותף במרכז למורשת הצ’רקסית בכפר כמא.
בתום הפעילות הוענקה במתנה, לכל עובד, צידנית מתקפלת שערכה ועלותה 100 ₪. את עלות ההרצאות והתרגילים לגיבוש העובדים ובני זוגם, סך 330 ₪ לכל עובד .(כולל בן הזוג), ואת עלות הסיור המודרך, סך 130 ₪ לכל עובד (כולל בן הזוג), שילמה החברה ישירות למארגני הפעילות. יצויין שכל עובדי החברה ובני הזוג (כולל מייק ואשתו), השתתפו בפעילות זו.

מהו הסכום שיש לִזְקֹוף לשכרו של מייק, לצורך חישוב מס, בשל יום הגיבוש הנ”ל? ← Back to Questions

שאלה 3

תלוש 1/2024 של ענר, עובד שכיר בן 42, מוּמְחֶה לְשִׁימּוּר עַתִּיקוֹת, הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

1. שכר יסוד 16,050     ₪
2. שכר פרמיות 5,886   ₪
3. החזר הוצאות נסיעה מביתו לעבודה וממנה (לְפִי עֲלוּת מוּכַחַת) 459      ₪
4. שווי ריבית הלוואה 267      ₪
5. גילום שווי ריבית הלוואה 237      ₪

בחודש זה נוכו משכרו 963 ₪, חלקו בתשלומים לקרן הפנסיה (חלק עובד, כנגד תשלומי המעסיק).

מהו שכרו של ענר שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש 1/2024?

שאלה 4

רני עובד אצל מעסיקו היחיד זה 11 שנים ברציפות. ב-1/7/2024 יצא ל-34 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 5

שאלה 6

ינון גר בקרית אתא ועובד בְּמִתְחַם אוניברסיטת חיפה. דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל בוקר ינון נוסע לעבודה בַּמֶּטְרוֹנִית עד מֶרְכָּזִית הַמִּפְרָץ ומשם ממשיך בָּרַכַּבְלִית עד אוניברסיטת חיפה. בחזרה מהעבודה לביתו מסיעה אותו לוסי, אשתו (בדרכה חזרה ממקום עבודתה). מחיר נסיעה במטרונית וברכבלית (כרטיס המשך) או באוטובוס אחד בין ביתו לעבודתו – 5.50 ₪ לכל כיוון. מחיר “חופשי יומי” (באוטובוס, מטרונית, רכבלית, כרמלית) הכולל את בֵּיתוֹ ומקום עבודתו – 13 ₪ ליום. מחיר “חופשי ארצי” חודשי (באוטובוס, מטרונית, רכבלית, כרמלית) – 225 ₪. ב-6/2024 ינון עבד בפועל 20 ימים.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לינון בגין חודש זה?

שאלה 7

נוני הוא “עובד זר חוקי“, המועסק כדין בענף החקלאות. הוא נשוי ואב לילד בן 5 שנשאר עם אימו בתאילנד. ב – 1/10/2021 התחיל לעבוד בענף החקלאות בישראל כעובד זר חוקי. נוני עבד אצל מעסיקו היחיד בישראל מ- 1/10/2021 עד 30/9/2024 ושהה בישראל באותו זמן בלבד. כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס על הכנסתו, בשנת המס 2024?

שאלה 8

בהסכם העבודה של גיטי, שנחתם בינה לבין מעסיקה בתחילת עבודתה, נקבע כי במידה וְתַתְמִיד לעבוד שנתיים וְתִזְכֶּה לְהַעֲרָכַת הַמְּמוּנִּים עָלֶיהָ, היא תקבל, בְּתֹום אותן שנתיים, מענק הַתְמָדָה חד-פעמי בסך 2,500 ₪.

בתום שנת העבודה הראשונה התפטרה גיטי מהעבודה. היא פנתה למעסיק ודרשה את המענק, בְּטַעֲנָה שֶׁשְּׁלִילָתוֹ מִמֶּנָּה מְנוּגֶּדֶת לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

האם צודקת גיטי, ומענק התמדה מוּתְנֶה זה מהווה הֲפָרָה של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 9

ענוה, ילידת 1/3/1959, נעשתה לראשונה “תושב ישראל” ב-1/5/2021. היא עובדת כשכירה מִזֶּה שנתיים אצל מעסיקה היחיד. שכרה ב-8/2024 – 8,745 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בְּגִין שכר 8/2024 של ענוה  (סכום מעוגל)?

שאלה 10

נוני עובד כשכיר בחצי משרה אצל מעסיקו היחיד. בְהַּסְכָּמַּת המעסיק, יצא ב- 27/3/2024 לחופשה ללא תשלום של 3 חודשים רְצּופִּים. שכרו אצל המעסיק קבוע – 5,820 ₪ בחודש.
נוני הוא גם עובד עצמאי, שעוסק בְמִּשְלַּח יָּדֹו כ- 21 שעות בשבוע בלבד. בזמן החל”ת המשיך לעסוק כרגיל במשלח ידו כעצמאי.  

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שעל המעסיק לשלם בעד נוני עֲבּור חודש 4/2024?  

שאלה 11

רני עובד כטבח אצל מעסיקו (שרותי הַסְעָדָה). ב-9/2024 השתתף ביום עיון מקצועי לטבחים בנושא “תנאים תברואיים נדרשים בעסקי הסעדה”. את עלות יום העיון, סך 95 ₪, שילם המעסיק יְשִׁירוֹת למארגניה (ב-9/2024). באותו החודש (9/2024) קיבל רני מהמעסיק גם מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל חגיגת נישואיו, והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג הסוכות. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנה זו. ב-3/2024 קיבל ממעסיקו מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל יום הולדתו והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג פסח. במטרה לְהִתְקַדֵּם לתפקידים בְּכִירִים יותר בעתיד, רני לומד לתואר אקדמי ראשון בהנדסת מזון במכללה אקדמית. בחודש 9/2024 שילם המעסיק 200 ₪ למכללה, הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ החודשית בשכר הלימוד של רני.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של רני, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבל ב-9/2024?

שאלה 12

שאלה 13

שאלה 14

רויה היא עובדת נשואה בת 41 + 2 ילדים שבשנת 2024 מלאו להם 14 ו- 17 שנה. ב- 31/8/2024, בתום 4 שנות עבודה רצופות אצל מעסיקה היחיד, הסתיימו יחסי העבודה בינה לְבֵינֹו, עם פיטוריה. משכורת ה החודשית, לְרַּבֹות משכורת החודש ששולמה לה לחודש 8/2024 היתה  15,672 ₪. בטופס ה- 161 ׁשֶׁ מּולָּא במועד תשלום שכר 8/2024 חּושַּב לה מענק פרישה ׁשֶׁחֶׁלְקֹו סך 7,872 ₪, חייב במס.  

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של רויה?

שאלה 15

החל ב-1/8/2013 ינון עובד אצל מעסיקו היחיד. בכל שנות עבודתו (כולל 2024) נשמר הקשר המשפטי בינו לבין המעסיק. בשנת 2024 עבד 187 ימים בפועל [למען הסק ספק, ינון הועסק שבוע עבודה מלא בן 6 ימים בשבוע].

אם זכויות החופשה השנתית שלו נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה הוא זכאי בעד שנת 2024?

שאלה 16

רני, בן 64, מועסק זה 3 חודשים אצל בִּתּוֹ, בעלת המתפרה. שכרו משתלם על בסיס ימי עבודה.

האם הוא יכול להיחשב “עובד”, לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 17

רויה, ילידת 26/7/1993, התקבלה לעבודה ב- 1/2/2013, כשהיא אֵינָּּה מבוטחת בביטוח פֶׁנְסְיֹונִּי כלשהו. החל ביום שבו היתה זכאית לביטוח פנסיוני ולביצוע הפרשות, מכוח הֹורָּאֹות צַּו הַּרְחָּבָּה (נוסח משולב) לפנסיה חֹובָּה, הִּפְרִּיׁש עבורה המעסיק לפנסיה מקיפה לפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בצו האמור- ב1/1/2020. התחיל המעסיק לשלם לקרן הפנסיה 8.333% מהשכר המבוטח למרכיב הפיצויים (במקום 6%). המעסיק הודיע בכתב לקרן הפנסיה, עם העתק לרויה, שכספי השלמת פיצויי הפיטורים (עד 8.333%) שהוא מְשַּלְמָּם הָּחֵל ב – 1/1/2020, יבואו במקום פיצויי פיטורים, בְהֶׁתְאֵם לָּאָּמּור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.  

בכל השנים הועסקה רויה במשרה מלאה. השכר ׁשֶׁבּוטַּח בקרן הפנסיה היה שכרה הרגיל, שעמד בשנתיים האחרונות על 9,750 ₪ בחודש.
ב- 31/7/2024, הסתיימו יחסי העבודה בינה לבין המעסיק, עם פיטוריה. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה , במועד הפיטורים, נצברו 62,692 ₪ (כולל רווחים).  

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרויה (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 18

מ-4/2/2018 וילי עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שוילי היה זכאי לה מאת מעסיק זה, בשנת 2024, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 101,269₪
2. עבודה במשמרת השניה 24,082 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 22,136 ₪
4. שווי השימוש ברכב צמוד, קצובת הבראה ובונוס חד פעמי 53,291 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של וילי מעבודה במשמרות בשנת 2024, לפי ס’ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 19

וילי, בן 58, עובד האריזה, מועסק בהיקף משרה של 92%. גְּמוּל עבודתו מִשְׁתַּלֵּם לו עַל בָּסִיס של חודש. בחודש 12/2024 לא נעדר מעבודתו. תלוש 12/2024 שלו (לפני בדיקת ההשלמה לשכר מינימום) הוּרְכַּב מהתשלומים הבאים:

✔  שכר יסוד                                                             4,138  ₪

✔  משכורת י”ג                                                             345  ₪

✔  תוספת ותק                                                              140   ₪

✔  דמי הבראה (בעד חודש 12/2024)                             174 ₪

✔  תוספת אריזה קבועה המשתלמת לוילי עֵקֶב עבודתו          424 ₪

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 20

שאלה 21

ב-3/2024 קיבלה לוסי 3 מתנות. האחת – לרגל חג הפורים, קיבלה מהמעסיק כרטיס כניסה משפחתי לְנֶשֶׁף מַסֵּכוֹת “אורה ושמחה” במתנ”ס הָעִירוֹנִי, שערכו ועלותו 55 ₪. השניה – סידור פרחים מהמעסיק לרגל יום הולדתה, שערכו ועלותו 110 ₪. השלישית – מתנה לְרֶגֶל גיוסה לצה”ל של בִּתָּהּ, מִוַּעַד העובדים בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט שבו היא עובדת, שערכה ועלותה 75 ₪, מִדְּמֵי הַוַּעַד שמשלמים כל עובדי הסופרמרקט בכל חודש. לא היו אלו המתנות הראשונות שלוסי קיבלה בשנת 2024. ב-2/2024 המעסיק העניק לה המחאת שי על סך 135 ₪, לרגל נישואי בְּנָהּ הַבְּכוֹר, וּמַגָּשׁ פֵּירוֹת יְבֵשִׁים שערכו ועלותו 45 ₪, לרגל ט”ו בשבט (“ראש השנה לאילנות”).

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרה של לוסי, לצורך חישוב מס, בשל המתנות שקיבלה ב-3/2024?

שאלה 22

מעט לאחר שמלאו לו 20 שנה, התגייס יגיל לשירות סדיר בצה”ל (שירות חובה). סָמוּך לפני שהתגייס לצה”ל וּבְשֶׁל גיוסו זה, התפטר מעבודתו כְּמוֹכְרָן בחנות לְתַשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה, אצל מעסיקו, בעל החנות. מאחר שעבד כשכיר אצל המעסיק ובאותו מקום עבודה שנה וחצי ברציפות, ומאחר שהתפטרותו זו נחשבה על ידי הצדדים כפיטורים, הוא קיבל מהמעסיק פיצויי פיטורים לפני התגייסותו. שבוע לאחר שִׁחְרוּרוֹ (בתום שירות חובה מלא של 36 חודשים) מסר יגיל לאותו מעסיק בקשה בכתב לְהִתְקַבֵּל בַּחֲזָרָה לעבודה. בבקשה הודיע שהוא מוכן להתחיל לעבוד מייד. העתק מהבקשה שלח גם ללשכת העבודה. 

האם חלה על המעסיק חובה לקבל בחזרה את יגיל לעבודה בה עבד לפני התגייסותו, בתנאים שֶׁאֵינָם גרועים מאלה שבהם היה עובד אִלְמָלֵא התגייס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 23

נוני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב- 1/8/2024 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 15 ימים בְנֹוסָּף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִּזְקָּק לטיפול רפואי ולְהַּחְלָּמּה. הפגיעה הּוכְרָּה עַּל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. הכנסתו של נוני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל- 1/8/2024 :
חודש 5/2024 6/2024 7/2024
הכנסה 25,184 ₪ 25,922 ₪ 26,654 ₪

למען הסר ספק, נוני קיבל שכר מלא  ב- 3 החודשים שקדמו לפגיעה. 
מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 24

לנוגה מִשְׁתַּלֶּמֶת בכל חודש  קִצְבַּת  אֶזְרַח  וָתִיק  לפי פרק י”א לחוק הביטוח הלאומי. אם היא גם עובדת כשכירה,  הַאִם  וְכֵיצַד עליה לדווח שהיא מקבלת קצבה זו, בכרטיס העובד שלה (טופס 101)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 25

שאלה 26

ריזי, עובדת בת 49, היא נכה שנקבעה לה דרגת אי-כושר להשתכר של 100%, והיא מקבלת בכל חודש קצבה חודשית מלאה לפי ס’ 200 לחוק הביטוח הלאומי (קצבת נכות כללית), עקב נכותה.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו קצבה זו כהכנסה אצל ריזי והיא נדרשת להמציא למעסיקה תיאום דמי ביטוח? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִ בֵין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 27

גיטי, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 8 שנים בִּרְצִיפוּת, קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים, הָחֵל ב-1/8/2024.

שכרה, בשישה החודשים שקדמו ל-1/8/2024, הורכב מהתשלומים הבאים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2024 גיטי קיבלה ממעסיקה, בְּנוֹסָף לשכרה החודשי הרגיל, הֶפְרְשֵׁי שכר בסך 312 ₪, בעד חודש 3/2024.

[ למען הסר ספק, גיטי קיבלה שכר מלא בששה החודשים שקדמו להפסקת העבודה. היא מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן,  היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שגיטי זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 28

שאלה 29

נוני עובד כטייס ריסוס אצל מעסיקו. ב- 4/2024 קיבל מהמעסיק סרבל טייסים חַּסין אֵש, מהסוג שהוא (נוני) לובש במהלך הטיסה, שערכו ועלותו 570 ₪ וזוג סנדלים מתוצרת ” טבע נאות” שערכו ועלותו 240 ₪. בחודש זה קיבל מהמעסיק גם מתנה שערכה ועלותה 340 ₪ לרגל יום הולדתו, ומתנה לרגל חג הפסח שערכה ועלותה 230 ₪.
לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנת 2024. ב- 3/2024 קיבל ממעסיקו “משלוח מנות” שערכו ועלותו 110 ₪ לרגל חג הפורים.

מהו הסכום שיש לִזְקֹוף לשכרו של נוני, לצורך חישוב מס, בשל סרבל הטייסים, הסנדלים והמתנות שקיבל ב- 4/2024?

שאלה 30

שאלה 31

הלל, תושב קבוע במצפה רמון, זה 7 שנים, עבד 5 שנים אצל מעסיקו בדימונה, עד שפוטר ביום 29/11/2024. מאז ועד תום שנת המס לא היתה לו הכנסה. הכנסתו בשנת 2024 היתה כְּדִלְהַלָּן:

1. שכר משולב 170,667 ₪
2. פדיון חופשה 4,783 ₪
3. מענק פרישה פטור ממס הכנסה (לפי ס’ 9(7א) לפקודה) 59,945 ₪

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי הלל בשנת 2024 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שהלל חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 32

יגיל, אלמן בן 47, הוא “הורה עצמאי” לילד בן 15 שנמצא בְּהַחְזָקָתוֹ הַבִּלְעָדִית. הוא עובד עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 386 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) עומדת על 74 ימים. הָחֵל בְּיוֹם א’ (2/1/24) יגיל נעדר מעבודתו בשל מחלת דלקת רֵאוֹת בה חלה ילדו (נמסרה הודעה למעסיק במועד). יגיל חזר לעבודה ביום ב’ (17/1/24) ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מ-2/1/24 ועד (כולל) 16/1/24 והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ בתקנות. לְמַעֵט היעדרות זו, יגיל לא נעדר מעבודתו ב-1/2024.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם ליגיל בתלוש 1/2024?

שאלה 33

מייק עובד זה 9 שנים אצל מעסיקו כמנהל אתר (WebMaster). הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְמּול עבודתו משתלם על בסיס של שעות עבודה. שבוע עבודתו במקום עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). בְעַד כל שְעַת עבודה רגילה (ביום עבודה רגיל), הוא מקבל שכר יסוד בסך 52.25 ₪ ותוספת אישית בסך 29.75 ₪. המעסיק משלם לעובדים, בְכָּפּוף לְזַכָּאּותָּם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶׁה לסכום שאותו הם מקבלים בעד יום עבודה רגיל בן 8 שעות עבודה. בימים א’ עד ה’ (21/5/24 – 25/5/24) מייק עבד 37.5 שעות רגילות במצטבר. ביום שישי, ה -26/5/24, בו חל חג השבועות, דָּרַש המעסיק ממייק לעבוד.
שֶׁלא מִתֹוְך בחירתו, אֶׁלָּא מתוך כֹורַח, מייק ציית לִדְרִישָּתֹו של המעסיק.
שעת תחילת עבודתו ביום זה – 07:09 שעת סיום העבודה – 16:18. בין השעות 11:45 ל12:30- הופסקה עבודתו למנוחה ולסעודה.
בְעֵת ההפסקה היה רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

אם מייק לא נעדר מהעבודה סָּמּוך ליום החג, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה ( 26/5/2024), בו נדרש לעבוד? 

שאלה 34

ענוה (ילידת 2/8/61) עובדת כפקידת לוגיסטיקה והזמנות אצל מעסיקה (שירותי שילוח בינלאומי). במסגרת תפקידה, היא אחראית על הֲפָקַת תעודות משלוח ועדכוני מלאי. מעסיקה מבקש לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן יהיה לחייב אותה לפרוש מעבודתה בְּשֶׁל גִּילָהּ יהיה גיל 63.

האם, לפי החוק הנוגע לעניין, הוא רשאי לקבוע זאת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 35

רויה, בת 29, הנמצאת בחודש השישי להריונה, מחזיקה ב- 6% מהון המניות של “חברה בע”מ”, שהיא חברת מעַּטִּים.
ב- 6% נוספים מהון המניות מחזיק אָּחִּיהָּ . רויה משמשת בחברה כמנהלת פרויקטים ומקבלת שכר חודשי בעד עבודתה.
“חברה בע”מ” היא מקום עבודתה היחיד זה 6 שנים. תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 8/2024 עמדה על 79 ימים.
ב- 31/8/22 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָּלֶׁיהָּ לְהַּפְסִּיק את עבודתה , לְצֹורֶׁך ׁשְמִּירַּת הֵרָּיֹון, למשך 30 ימים רצופים, הָּחֵל ב- 1/9/22. רויה נעדרה מעבודתה בכל אותם ימים, וחזרה לעבודתה רק ב- 2/10/22.
יצוין שהיא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַּחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון.

האם רויה עֲׂשּויָּה להיות זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי חוק הביטוח הלאומי, בְעַד תקופת היעדרותה זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 36

וילי, רווק בן 28, התחיל לעבוד אצל מעסיקו היחיד ב-4/8/2019. תלוש 1/2024 שלו הורכב משכר יסוד בסך 9,250 ₪ ושווי שימוש ברכב צמוד בסך 2,430 ₪. בחודש זה (1/2024) שילם עבורו המעסיק, לקרן פנסיה מקיפה, 6.5% משכר היסוד (חלק המעסיק). כנגד תשלום המעסיק, שילם וילי, בתלוש זה, 6.0% משכר היסוד, לאותה קרן פנסיה (תגמולי עובד).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לוילי (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 37

לפי התקנות הרלוונטיות, עד איזה תאריך חייב מעביד להגיש לפקיד השומה דו”ח בטופס 126 לגבי עובדים תושבי ישראל שהעסיק או ששילם להם משכורת בשנת המס הקודמת (בהנחה שלא נקבעה דְּחִיָּה של המועד ובהנחה שלא חדל להעסיק עובדים במהלך שנת המס הקודמת)?   (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 38

חברת איי בע”מ נמצאת בִּשְׁלִיטָתָם של לֹא יוֹתֵר מחמישה בני אדם. יגיל (בְּנוֹ של ישמעאל) מחזיק ב-5% מהון המניות שֶׁהוּצָא ובת דודו ריטה (בִּתּוֹ של יצחק) מחזיקה ב-5% מהון המניות שֶׁהוּצָא. בְּיִתְרַת הון המניות שהוצא (90%) מחזיקים אנשים שאינם קרובים של יגיל או של ריטה.

ישמעאל (אביו של יגיל) ויצחק (אביה של ריטה) הם אחים. לשניהם אין כל קשר לחברה ואין להם כל זכויות או מניות בה.

לצורך הגדרתו בתוכנת השכר, האם יגיל הוא “חָבֵר בַּעַל שְׁלִיטָה” בחברה, לפי ס’ 32 לפקודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 39

ב-30/4/2024 פלג פוטר מעבודתו אצל מעסיקתו, חברה בע”מ, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לְפֵירוּקָהּ (שניתן לפי פרק ד’ לחלק ב’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). מְפָרֵק החברה קִבֵּל את תביעתו של פלג לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. משכורתו החודשית עמדה על 8,928 ₪. חוב שכר העבודה שאושר, בְּעַד 11 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריו, עמד על 98,208 ₪.

נוסף על הגמלה לעובד שאושרה לפלג, אישר המוסד לביטוח לאומי את זַכָּאוּתָהּ של קופת הגמל “ריקי” לגמלה מְרַבִּית לפי פרק זה, בשל חוב בסך 20,373 ₪, שהחברה חייבת לה בעד פלג.

מהי הגמלה לקופת גמל שישלם המוסד לביטוח לאומי לקופת הגמל “ריקי”?

שאלה 40

מייק וריזי, הורים לילד שבשנת 2024 מלאו לו 17 שנים, הִתְגָּרְשּו, והם חיים בְנִפְרָּד. הילד נמצא בחזקתו המלאה של מייק, והוא מקבל בגינו קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי.

האם מייק רשאי לסמן בכרטיס העובד (טופס 101/130) את הריבוע המתאים לבקשת הזיכוי ממס מהסיבה “אני הורה יחיד לילדי שבחזקתי”? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 41

על הלל ועל מעסיקו חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. במקום העבודה (המרוחק 11 ק”מ מביתו של הלל) קיימת הַסָּעָה מְאוּרְגֶּנֶת לעבודה וממנה, על חשבון המעסיק. בכל יום אוספת ההסעה את הלל בשעה 7:00 מביתו. בשעה 16:30, בתום יום העבודה, יוצאת ההסעה ממקום העבודה לכיוון ביתו.

מאחר שהלל לומד באוניברסיטה 3 פעמים בשבוע, בשעות הערב, הוא נוסע בימים אלה ישירות ממקום העבודה לאוניברסיטה (המרוחקת 4 ק”מ ממקום העבודה) באוטובוס ציבורי, ולא משתמש בהסעה.

מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין מקום העבודה לאוניברסיטה, כמו גם בין ביתו למקום העבודה – 5.50 ₪ לכיוון אחד. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו, האוניברסיטה ואת מקום עבודתו – 143 ₪. בחודש 3/2024 הלל עבד בפועל 21 ימים, מִתּוֹכָם 13 ימים בָּהֶם נסע באוטובוס ציבורי ללימודיו באוניברסיטה, ומשם לביתו.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם להלל, בגין חודש 3/2024?

שאלה 42

בתקופת לימודיו באוניברסיטה, הועסק נוני כמלצר אצל מעסיקו, במקום מגוריו בכפר סבא, מיום 1/11/2019 ועד 31/7/2024. ביום 29/6/2024 הודיע למעסיק (בכתב) כי הוא מתפטר ביום  31/7/2024 לאחר שמצא מקום עבודה כמורה במקצוע ובמגדל העמק.
העתקת מקום המגורים למגדל העמק, הוסיף נוני, מביאה לכך שאינו יכול להמשיך לעבוד בכפר סבא, הן בגלל המרחק (91 ק”מ) והן בגלל הזמן ׁשֶׁתֶׁאֱרּך לו הנסיעה לעבודה. על כן הוא מתפטר מעבודתו. נוני אומנם התפטר מעבודתו אצל המעסיק ביום 31/7/2024 ועבר באותו היום להתגורר במגדל העמק.

האם, לְעִנְיָּן חוק פיצויי פיטורים, יראו את התפטרותו של נוני, עקב העתקת מקום מגוריו למגדל-העמק, כפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 43

ריטה, ילידת 2/2/1956, נעשתה לראשונה “תושבת ישראל” ב-2/2/2020. היא עובדת כשכירה מִזֶּה 3 שנים ברציפות אצל מעסיקה היחיד. שכרה ב-3/2024 – 11,340 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בְּגִין שכר 3/2024 של ריטה  (סכום מעוגל)?

שאלה 44

ינאי עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. ב-6/8/2024 יצא ל-5 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 45

שכר העבודה של וילי מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס של חודש. ב-6 בכל חודש משלם המעסיק לוילי את שכר החודש הקודם. ברם, חשבת השכר החדשה לא הספיקה, עד יום חמישי, ה-6/2/24, להכין את משכורות העובדים. מאחר שהימים שישי ושבת אינם ימי עבודה אצל המעסיק, שכר 1/2024 שולם לוילי רק ביום ראשון (יום העבודה הראשון אחרי יום חמישי), כלומר, באיחור של מספר ימים.

האם השכר ששולם לוילי במועד האמור, הוא “שכר מולן”, כְּמַשְׁמָעוּתוֹ בחוק הרלוונטי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 46

מייק עוסק בַחֲכִירַת אוניות וַהֲשָּטַת נוסעים וסחורות בְרַחֲבֵי העולם, ומעסיק 96 עובדים.
במרץ 2024 פרסם מודעת “דרושים” לְמִשְרַת עורך דין. לפי המודעה, נדרשת עבודה בשעות לא שִגְרָּתִיֹות בִימֵי חֹול וזְמִינּות רַבָּה לָּעֲבֹודָּה.
ריזי, עורכת דין בהכשרתה ובעיסוקה, מומחית בתחומים הרלוונטיים למשרה. היא דוברת עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית וערבית עַל בּורְיָּן; מצטיינת ביחסי אנוש וביכולת לְתַקְשֵר עם מגוון רב של אנשים בכל העולם; היא חכמה ויצירתית, ובכל תפקידיה בעבר הוכיחה שהיא עובדת קשה ולא מחפשת ‘הנחות’. היא הדגישה בפני מייק שיש לה את כל העזרה האפשרית עם ילדיה, כדי שתוכל להקדיש את עצמה לפיתוח הקריירה ולפיתוח מקום העבודה, עובדה שמאפשרת לה לעבוד בשעות לא שגרתיות, ככל שידרוש התפקיד . למעלה מן הדרוש, ציינה שֶׁבַעֲלָּּה שּותָּף עִמָּה בְנֵטֶׁל גִדּול הַיְלָּדִים וְהֹורֶׁיהָּ הַמִתגֹורְרִים בִסְמִיכּות, נְכֹונִים לַעֲזֹור בְכָּל עֵת. ברם, לאחר שלמד שהיא נשואה, אם ל- 4 ילדים קטנים, שומרת תורה ומצוות בְהַשְקָּפָּתָּה ומנהלת אורח חיים דתי, מייק הודיע לה שאינו יכול לְקַבְלָּּה לעבודה, מִטְעָּמִים אלה.

האם מייק פעל כחוק? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 47

מעסיקה של גיטי העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן).

שנת הרישום של הרכב: 2017, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 143, קוד דגם: 549(שווי 6300).

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2024 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 50.00 ₪, שיחות בארץ ובחו”ל בסך 49.74 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של גיטי, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-77.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 77.50 ₪.

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד. ב-1/2024 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 20.00 ₪, גיטי לא משתתפת בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי בתלוש 1/2024, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט”ן)?

שאלה 48

שכרו של רני משתלם לו על בסיס שעות עבודה – 64 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 8:30, מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה רני רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של רני, בשבוע שהחל ב-4/7/2024 והסתיים ב-8/7/2024:

מהו השכר שיש לשלם לרני בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 49

פלג עובד זה 6 שנים כמוכר אצל מעסיקו (חנות לכלי בית). שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). פלג לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות העובד, לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

מה-1/8/24 ועד 11/9/24 פלג שהה בחל”ת. ב-12/9/24 חזר לעבודתו בחנות. פלג הוא הורה של ילד בן 16, שהוא אָדָם עִם מוּגְבָּלוּת. ב-15/9/24 ליווה את ילדו לבדיקה רפואית (סיוע שילד זה נִזְקָק לו בְּשֶׁל מוגבלותו ושחייב הֵיעָדְרוּת כָּאָמוּר). יְצוּיַּן שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימי היעדרות לצורך זה. פלג מסר למעסיקו את כל המסמכים והאישורים הנדרשים על פי החוק והתקנות. ב-20/9/24 נסע לְשׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים, במטרה להצטייד לקראת חג הסוכות, ונעדר מעבודתו באותו היום, בלי שהודיע מראש על כוונתו להיעדר וללא אישור המעסיק. בימים 29/9/24 ו-30/9/24 שהה בבידוד בביתו, לאחר שב-29/9/24, ב-6:30 בבוקר, קיבל הודעה ממשרד הבריאות שעליו להכנס מייד לבידוד, עקב חֲשִׂיפָתוֹ לחולה קורונה מְאוּמָּת (נמסרה הודעה למעסיק).

אם, לְמַעֵט הימים האמורים, פלג לא החסיר ימי עבודה ב-9/2024, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2024, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 50

ענוה, בת ה-65, עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד. נוסף על משכורתה, היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. ב-7/12/2024, תּוֹךְ-כְּדֵי נסיעתה לעבודה ועֵקֶב נסיעתה זו, אירעה לה תאונה. יצוין שענוה לא עצרה בדרכה לפני התאונה ולא סָטְתָה מהדרך המקובלת מביתה לעבודתה. כמו כן, לא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה. כתוצאה מהפגיעה לא היתה מסוגלת לכל עבודה 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היתה רתוקה למיטתה ונזקקה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ענוה עשויה להיות זכאית לדמי פגיעה, לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)