שאלה 1

מ-4/2/2018 וילי עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שוילי היה זכאי לה מאת מעסיק זה, בשנת 2024, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 101,269₪
2. עבודה במשמרת השניה 24,082 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 22,136 ₪
4. שווי השימוש ברכב צמוד, קצובת הבראה ובונוס חד פעמי 53,291 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של וילי מעבודה במשמרות בשנת 2024, לפי ס’ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 2

להלן רכיבי תלוש 1/2024 של יגיל: שכר יסוד בסך 9,600 ₪, גמול שעות נוספות בסך 400 ₪ ושווי שימוש ברכב צמוד (אופנוע) בסך 930 ₪. מעסיקו משלם בעדו, בתלוש 1/2024, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח – 576 ₪ למרכיב פיצויים, 624 ₪ למרכיב תגמולי מעביד ו-240 ₪ לביטוח אובדן כושר עבודה [למען הסר ספק, יגיל משלם גם הוא את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף ליגיל, לצורך חישוב מס, בתלוש 1/2024, בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים, מרכיב תגמולי המעביד וביטוח אבדן כושר העבודה (סכום מעוגל)?

שאלה 3

שכר העבודה של וילי מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס של חודש. ב-6 בכל חודש משלם המעסיק לוילי את שכר החודש הקודם. ברם, חשבת השכר החדשה לא הספיקה, עד יום חמישי, ה-6/2/24, להכין את משכורות העובדים. מאחר שהימים שישי ושבת אינם ימי עבודה אצל המעסיק, שכר 1/2024 שולם לוילי רק ביום ראשון (יום העבודה הראשון אחרי יום חמישי), כלומר, באיחור של מספר ימים.

האם השכר ששולם לוילי במועד האמור, הוא “שכר מולן”, כְּמַשְׁמָעוּתוֹ בחוק הרלוונטי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 4

ינון התחיל לעבוד ב-1/1/2024 אצל מעסיקו. תלוש 9/2024 שלו כלל את התשלומים הבאים:

שכר יסוד                                                                                                    18,549 ₪

שווי מתנה לחג (ראש השנה)                                                                              270  ₪

דמי חגים                                                                                                     2,061   ₪

מענק חד-פעמי                                                                                            1,230   ₪

מהי הכנסתו של ינון לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 9/2024(סכום מעוגל)?

שאלה 5

ינון הוא עובד נשוי, יליד 26/3/2002, אב ל-2 ילדים (תְּאוֹמִים) ילידי 3/1/24. ב-30/4/24, בתום 2.5 שנות עבודה רצופות כְּיוֹצֵר תֹּוכֶן לְטִיקְטוֹק ומנהל מֶדְיָה חֶבְרָתִית אצל מעסיקו (משרד פרסום בירושלים), הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם התפטרותו (על מנת לטפל בילדיו). משכורתו החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לו לחודש 4/2024, היתה 22,330 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 4/2024, חוּשַּׁב לו מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 5,808 ₪, חייב במס.

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה ינוכה ממענק הפרישה החייב במס של ינון?

שאלה 6

גאיה עבדה אצל מעסיקה 5 שנים, עד שתמו יחסי העבודה ביניהם, עם פיטוריה. יום עבודתה האחרון היה יום שישי, 7/8/2023.
3 ימים לאחר יום עבודתה האחרון, ביום שני ה- 10/8/2023, דרשה בכתב מהמעסיק לתת לה אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי העבודה.
לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, בנסיבות שתוארו בשאלה, מתי על המעסיק לתת לגאיה, לכל המאוחר, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי העבודה, בלי שיהיה חׂשּוף ְלסנְקציֹות ולעיצומים כספיים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 7

נוני עבד אצל 2 מעסיקים:
מעסיק א’-  3 שנים 6,854 ₪ משרה מלאה  

מעסיק ב’-  5 שנים 9,342 ₪ משרה מלאה  

כַּאֲשֶׁר פרש ממעסיק א’, נוני ביקש “רצף זכויות פיצויים”. פקיד השומה אישר את בקשתו. לאחר 3 חודשים התחיל לַּעֲבֹוד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורו, לאותה קופת גמל לקצבה, מתחילת עבודתו אצלו. עם פיטוריו ממעסיק ב’, ב – 9/2024, מבקש נוני לִּמְשֹוְך את כל כספי הפיצויים שהצטברו משני המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל האמורה – 111,014 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים). יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של נוני במועד שבו שולמו לקופת הגמל לקצבה.  

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הַנִיחּו שהפטור שֶבְסַמְכּות המנהל לְהַעֲנִיק, הּוגְדָּל אוטומטית].    

שאלה 8

נורה, בת ה-17, היא צעירה העובדת 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע (א’-ה’), כפקידה אצל מעסיקה, עורך דין עצמאי. את עבודתה במשרד עורך הדין היא מסיימת בכל יום בשעה 18:00. רו”ח וילי, שמשרדו סמוך למשרד עורך הדין בו נורה מועסקת, מחפש פקידה למשרה חלקית בשעות אחה”צ, 5 ימים בשבוע (א’-ה’), שעתיים בכל יום. נורה פנתה לוילי, פירטה בפניו את שעות עבודתה בכל יום (8 שעות), והציעה שתעבוד אצלו לאחר שהיא מסיימת את שעות העבודה האמורות במשרד עורך הדין השכן. כלומר, בין השעות 18:00 ל-20:00.

האם, לפי החוק הרלוונטי, בְּיוֹדְעוֹ שנורה מועסקת על ידי מעסיק אחר 8 שעות עבודה ביום, רשאי רו”ח וילי להעסיקה שעתיים בכל יום (העודפות על אותן 8 שעות שהיא מועסקת אצל המעסיק האחר) כפקידה במשרדו?  (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 9

לרני עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/6/2024. ההלוואה צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 0.1% לחודש. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 10/2024, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 9,849 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/12/2024.]

אם המדד עלה ב-0.1% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של רני, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (10/2024)? [התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם.]

שאלה 10

נוני עבד 10 חודשים כמלצר אצל מעסיקו (בעל מסעדה), עד שב- 31/10/2024, תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו במסעדה, נִּפְגָּע בתאונה. המוסד לביטוח לאומי הִּכִּיר בתאונה כ”תאונת עבודה”. כשהגיש נוני למוסד לביטוח לאומי את מִּסְמְכֵי הַּתְבִּיעָּה לדמי פגיעה, מצא שהשכר שקיבל בפועל, היה גבוה מהשכר שהמעסיק דיווח עליו למוסד לביטוח לאומי ושילם לְפִּיו דמי ביטוח. ההפרש נָּבַּע מֵהַּתֶׁשֶׁר שניתן למלצרים באופן וֹולּונְטָּרִּי על ידי הלקוחות, ׁשֶׁנׁאֱסַּף על ידי המעסיק וחלקו היחסי שולם לו בתלוש השכר, בתום כל חודש, בנוסף לשכרו הרגיל. 

האם, בַנְסִיּבֹות שתוארו לעיל, נוני זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי לפי שכר עבודתו כולל התשר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 11

מאז שנולדה ועד 31/10/2023 גאיה היתה תושבת קבועה בישוב פטיש. ב- 1/11/2023 עברה לגור בדירה ששכרה בתל אביב, לאחר שמצאה בה עבודה במקצֹועּה. פעמיים בחודש היא נוהגת לחזור לבית הוריה בישוב פטיש ולשהות אצלם במשך סוף השבוע (שישי-שבת).
הכנסתה בשנת 2023 הורכבה משכר עבודה בסך 136,382 ₪ ומתגמולי מילואים בסך 8,694 ₪ שקיבלה ישירות מהמוסד לביטוח לאומי.
מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית גאיה בשנת 2023 (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שגאיה חייבת בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי].

שאלה 12

לוסי, ילידת 1/2/1958, נעשתה לראשונה “תושב ישראל” ב-1/3/2021. היא עובדת כשכירה מִזֶּה שנה וחצי אצל מעסיקה היחיד. שכרה ב-6/2024 – 9,342 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בְּגִין שכר 6/2024 של לוסי  (סכום מעוגל)?

שאלה 13

להלן שכרה של ענוה, רווקה בת 25, בחודשים 1/2024 עד 6/2024:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2024, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנה בתלוש 6/2024?

שאלה 14

האם, לפי החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), ייחשב מענק עבודה לעובד שכיר (שאינו בעל שליטה), לפי פרק ב’ לחוק האמור, כהכנסה לעניין הפקודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 15

ב-23/8/2024 התחיל נוני לעבוד כנהג משאית אצל מעסיקו. באותו היום מסר לו המעסיק הודעה בכתב שבה פירט את תנאי עבודתו לפי הוראות החוק הנוגע לעניין (“הודעה על תנאי עבודה”). אֲבָּל, כְ ׁשֶׁהֵזִּינָּה חשבת השכר רויה את פרטיו של נוני בתוכנת השכר וקלטה את שעות עבודתו, היא שמה לב שעל ההודעה שהועברה אליה, חָּתּום רק המעסיק וחסרה חתימתו של נוני עצמו.  האם, לפי החוק הנוגע לעניין, הודעה על תנאי עבודה מחייבת את חתימתו של העובד עָּלֶיהָּ? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵין המשפטים הבאים)

שאלה 16

נורה, אשה בהריון, עובדת אצל מעסיקה היחיד, בְּהֶיקֵּף משרה של 40% (משרה חלקית), שבוע עבודה מָלֵא בן 5 ימים. במקום עבודתה נהוגה משרה מלאה בת 182 שעות עבודה בחודש.

לפי החוק הרלוונטי, כמה שעות זכאית נורה להיעדר מעבודתה, במשך חודשי הריונה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לְשֵׁם פיקוח רפואי ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים?

שאלה 17

רויה היא עובדת גרושה בת 58. אין לה בן זוג (לרבות כזה הידוע בציבור כבן זוגה). היא חיה בדירת מגורים יחידה ׁשֶׁבְבַּעֲלּותָּה, ואין לה כל נֶׁכֶׁס נוסף או זְכּות נוספת בִּמְקַּרְקְעִּין (כמו דירה, חנות, מגרש  וכו’) בישראל או בחו”ל. הכנסתה החודשית הַּמְמּוצָּעַּ ת בשנת 2023 היתה 5,360 ₪ (כולה מעבודה  אצל מעסיקה היחיד). יצויין שמעסיקה של רויה הִּגִּיׁש למס הכנסה, ב- 7/4/2024, דו”ח מעסיק מקוון לשנת המס 2021, לפי הוראות ס’ 166 לפקודה. [למען הסר ספק, רויה לא קיבלה ולא מקבלת  הכנסה מֵאֵת קְרֹובֶׁיהָּ].  

ּבְכָּפּוף לְהַגָּשַת תביעה ומסמכים מתאימים בַמֹועֵד, האם רויה עשויה להיות זכאית למענק לעובד שכיר, בעד שנת 2021, לפי החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולְצִמְצּום פְעָּרִים חברתיים (מענק עבודה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵין המשפטים הַבּאִים)

שאלה 18

נוגה, עובדת בת 36, היא עולה חדשה שעלתה לישראל ב-1/7/2023 ושהתה בה מאז ברציפות. היא נשואה לינאי (בן 38) ולהם 2 ילדים, ילידי 11/2012 ו-9/2020 (שנמצאים אצלם וכלכלתם עליהם).

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של נוגה בשנת המס 2024?

שאלה 19

מתחילת עבודתו של ינון אצל המעסיק, ב-7/2/23, העמיד המעסיק לרשותו ולשימושו רכב צמוד. שנת רישום הרכב: 2021, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 312, קוד דגם: 74. בנוסף, העמיד לרשותו גם טלפון סלולרי (רט”ן). ההוצאה החודשית בשל הרט”ן קבועה ועומדת על 89.90 ₪ (כולל ב-11/2024). לפי הסכם העבודה, ינון משתתף ב-20% מההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן. ביום 29/10/23 גּוּיַס ינון לשירות מילואים. הוא נסע לבסיס הצבאי ברכב הצמוד. ב-31/10/24 הגיעה אשתו של ינון לבסיס הצבאי ולקחה מינון את הטלפון הסלולרי (רט”ן) ואת מפתחות הרכב. באותו היום בערב (31/10/24) הֶחְזִירָה את הרכב הצמוד למעסיקו של ינון. את הטלפון הסלולרי השאירה בביתם. בכל חודש 11/2024 ינון היה במילואים. ברכב לא נעשה כל שימוש בחודש זה.

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של ינון, בתלוש 11/2024, בשל הרכב הצמוד והרט”ן (סכום מעוגל)?

שאלה 20

רויה, בת 29, הנמצאת בחודש השישי להריונה, מחזיקה ב- 6% מהון המניות של “חברה בע”מ”, שהיא חברת מעַּטִּים.
ב- 6% נוספים מהון המניות מחזיק אָּחִּיהָּ . רויה משמשת בחברה כמנהלת פרויקטים ומקבלת שכר חודשי בעד עבודתה.
“חברה בע”מ” היא מקום עבודתה היחיד זה 6 שנים. תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 8/2024 עמדה על 79 ימים.
ב- 31/8/22 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָּלֶׁיהָּ לְהַּפְסִּיק את עבודתה , לְצֹורֶׁך ׁשְמִּירַּת הֵרָּיֹון, למשך 30 ימים רצופים, הָּחֵל ב- 1/9/22. רויה נעדרה מעבודתה בכל אותם ימים, וחזרה לעבודתה רק ב- 2/10/22.
יצוין שהיא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַּחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון.

האם רויה עֲׂשּויָּה להיות זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי חוק הביטוח הלאומי, בְעַד תקופת היעדרותה זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 21

שכרה של ריקי משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 72 ₪ לכל שעת עבודה רגילה.
שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים )א’-ה'(. תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות.
יום ד’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה ריקי רשאית לצאת ממקום העבודה.
זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.
להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של ריקי, בשבוע שהחל ב- 3/1/2023 והסתיים ב- 7/1/2023:

מהו השכר שיש לשלם לריקי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 22

מ-1/4/2022 ענר עובד אצל מעסיקו. שכרו מִשְׁתַּלֵּם על בסיס ימי עבודה. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 17 ימים. ב-5/6/2024, בתום יום העבודה, הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.

אם הָחֵל ב-8/6/2024 (יום ב’) ענר נֶעֱדָר מעבודתו 3 ימים עקב מַחֲלַה, ואם מָסַר למעסיק אישור מחלה לימי היעדרותו אלה, מתי יחול יום העבודה האחרון שלו אצל המעסיק?

שאלה 23

רני עובד כטבח אצל מעסיקו (שרותי הַסְעָדָה). ב-9/2024 השתתף ביום עיון מקצועי לטבחים בנושא “תנאים תברואיים נדרשים בעסקי הסעדה”. את עלות יום העיון, סך 95 ₪, שילם המעסיק יְשִׁירוֹת למארגניה (ב-9/2024). באותו החודש (9/2024) קיבל רני מהמעסיק גם מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל חגיגת נישואיו, והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג הסוכות. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנה זו. ב-3/2024 קיבל ממעסיקו מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל יום הולדתו והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג פסח. במטרה לְהִתְקַדֵּם לתפקידים בְּכִירִים יותר בעתיד, רני לומד לתואר אקדמי ראשון בהנדסת מזון במכללה אקדמית. בחודש 9/2024 שילם המעסיק 200 ₪ למכללה, הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ החודשית בשכר הלימוד של רני.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של רני, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבל ב-9/2024?

שאלה 24

ינון, יליד 8/3/1987, התקבל לעבודה ב-1/9/2009, כשהוא אֵינֶנּוּ מבוטח בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. החל ביום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני, הִפְרִישׁ עבורו המעסיק לפנסיה מקיפה לפי השיעורים מפורטים בס’ 6(ד) בצו האמור. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר היסוד ששולם לו, שעמד בחצי השנה האחרונה על 11,680 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שולמה לו, בכל חודש, תוספת מחלקתית שעמדה בחצי השנה האחרונה על סך 648 ₪. המעסיק גם הֶעֱמִיד לרשותו רכב צמוד (אופנוע) לשימושו. שווי השימוש ברכב שנזקף לשכרו בחצי השנה האחרונה עמד על 980 ₪ בחודש. בגין התוספת המחלקתית ושווי השימוש ברכב לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. ינון עבד ברציפות עד (כולל) 30/6/2024, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 86,802 ₪ (כולל רווחים).

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לינון (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 25

נוגה, בת ה-28, התחילה לעבוד כבודקת איכות אצל מעסיקה, מפעל טקסטיל, לתקופה בִּלְתִּי קְצוּבָה. המעסיק הוא צַד לְהֶסְכֵּם קיבוצי, הַמַּסְדִּיר אֶת תְּנָאֵי הָעֲבוֹדָה של כל עוֹבְדָיו. שכר עבודתה של נוגה נקבע על פי דירוג, מכוח ההסכם הקיבוצי האמור.

ככלל, בנסיבות שתוארו לעיל, האם חייב המעסיק למסור לנוגה “הודעה על תנאי עבודה”, במועד הקבוע בחוק הרלוונטי, שבה יְפָרֵט את תְּנָאֵי העבודה שלה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 26

ב-1/3/2024, בשעה 3:25 בבוקר, נורה ילדה תְּאוֹמִים בריאים ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:

בחודשים שלא סומנו ב-‘×’ או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, נורה היתה עקרת בית.

אם שכר העבודה הרגיל של נורה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 286 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?

שאלה 27

עקב מחלה, נקבעה לנוני (עובד בן 36), החל ביום 1/5/2024, נכות כללית רפואית קבועה בשיעור 100% לצמיתות. נוני עבד עד 30/4/2024 במשרה מלאה אצל מעסיקו, במשכורת בסך 56,873 ₪ בכל חודש (“ברוטו למס”). ב- 1/5/2024 צִּמצם את היקף משרתו והחל בחודש זה (5/2024) ואילך, עמדה משכורתו על סך 37,982 ₪ בכל חודש (“ברוטו למס”). משכורתו אצל מעסיקו היתה הכנסתו היחידה בשנת 2024. עקב הכנסתו החודשית הגבוהה, נוני לא היה זכאי לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. 

מהו הפטור הַמְרַבִי לְפִי ס’ 9(5) לפקודה שנוני יכול לְנַצֵל בשנת המס 2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 28

ינאי, בן ה-35, עובד כשכיר אצל 3 מעסיקים. שכר 8/2024 שלו אצל כל אחד מהם:

מעסיק עיקרי א’                         5,348 ₪.

מעסיק מִשְׁנִי ב’                          3,145 ₪.

מעסיק מִשְׁנִי ג’                           2,456 ₪.

אם לא נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי 3 מעסיקיו, בְּגִין שכר 8/2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 29

וילי התחיל לעבוד אצל מעסיקו בבית שאן ב-1/7/2017. עד 30/11/2023 היה תושב קבוע בעפולה. ב-1/12/2023, עבר לגור בבית שאן והיה לתושב קבוע בישוב זה (בית שאן). וילי עבד במקום עבודתו בבית שאן עד 31/10/2024, ואז פרש. הוא ניסה למצוא עבודה אחרת והמשיך לְהִתְגוֹרֵר בבית שאן עוד חודש אחד. ביום 1/12/2024 חזר וילי לגור באופן קבוע בעפולה. הכנסתו מיגיעה אישית בשנת 2024 הורכבה ממשכורת בסך 202,120 ₪ ופדיון חופשה בסך 17,880 ₪.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי וילי בשנת 2024 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שוילי חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 30

הלל, בן ה-36, הוא נכה (נכות רפואית של 100% מלידה) המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קִצְבַּת נָכוּת כְּלָלִית יַצִּיבָה בשיעור 100%. הלל נשוי לגיטי (עקרת בית) ולהם 2 ילדים שבשנת 2024 מלאו להם 8 ו-11 שנים. תלוש 7/2024 שלו, אצל מעסיקו היחיד, הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 7,555 ₪ ושווי ארוחות ושתיה בסך 224 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר 7/2024 של הלל (סכום מעוגל) ?

שאלה 31

נורה גרה ועובדת בהרצליה. במטרה לְהַגְדִּיל את שְׂבִיעוּת רְצוֹנָהּ מעבודתה אצלו, שלח אותה מעסיקה, ב-9/2024, לסוף-שבוע במלון בטבריה. המעסיק שילם למלון, בעד לינת סוף-השבוע שלה בטבריה, סך 220 ₪. באותו חודש (9/2024) נורה קיבלה גם הַמְחָאַת שַׁי על סך 120 ₪, לרגל יום הולדתה, ומתנה שערכה ועלותה 110 ₪, לרגל ראש השנה. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבלה בשנה זו. ב-2/2024 קיבלה ממעסיקה מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 200 ₪, לרגל נישואי בְּנָהּ.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של נורה, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבלה ב-9/2024?

שאלה 32

גיטי עבדה אצל 3 מעסיקים:

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ גיטי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 10 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה מייד לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה גיטי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-8/2024, מבקשת גיטי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 94,398 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק לה, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 33

ינון גר בקרית אתא ועובד בְּמִתְחַם אוניברסיטת חיפה. דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל בוקר ינון נוסע לעבודה בַּמֶּטְרוֹנִית עד מֶרְכָּזִית הַמִּפְרָץ ומשם ממשיך בָּרַכַּבְלִית עד אוניברסיטת חיפה. בחזרה מהעבודה לביתו מסיעה אותו לוסי, אשתו (בדרכה חזרה ממקום עבודתה). מחיר נסיעה במטרונית וברכבלית (כרטיס המשך) או באוטובוס אחד בין ביתו לעבודתו – 5.50 ₪ לכל כיוון. מחיר “חופשי יומי” (באוטובוס, מטרונית, רכבלית, כרמלית) הכולל את בֵּיתוֹ ומקום עבודתו – 13 ₪ ליום. מחיר “חופשי ארצי” חודשי (באוטובוס, מטרונית, רכבלית, כרמלית) – 225 ₪. ב-6/2024 ינון עבד בפועל 20 ימים.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לינון בגין חודש זה?

שאלה 34

יגיל הוא עובד יליד 9/5/1962. אשתו ריטה ילידת 10/12/1962. שניהם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים [במקרים כאלה, מומלץ להקדים ולבדוק מהו גיל הפרישה, לפי חוק גיל פרישה].

האם יגיל זכאי לזיכוי ממס (נקודת זיכוי או חלק מנקודת זיכוי) לפי ס‘ 37 לפקודה, בחישוב המס על הכנסתו בשנת 2024? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 35

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ענוה, הנדסאית היצור, בשנת 2024, הורכב משכר יסוד בסך 15,300 ₪, פרמיות מותנות בתנאי בסך 2,900 (ממוצע בחודש) והחזקת רכב בסך 1,200 ₪. מעסיקה משלם בעדה, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח – 1,616.67 ₪ למרכיב הפיצויים, 1,261.00 ₪ למרכיב תגמולי המעביד ו-291.00 ₪ לביטוח אובדן כושר עבודה [למען הסר ספק, ענוה משלמת גם היא את חלקה, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לענוה, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2024), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים, מרכיב תגמולי המעביד וביטוח אבדן כושר העבודה (סכום מעוגל)?

שאלה 36

יגיל התחיל לעבוד אצל מעסיקו ובמקום עבודתו ב-1/4/2023. בעבודתו חלה הפסקה בת 90 יום מֵחֲמַת מחלה – מ-1/1/2024 עד (כולל) 31/3/2024 . על פי חוזה העבודה האישי שלו, מכוח היותו עובד, בעד כל אותה תקופת מחלה (90 ימים) היה זכאי לתשלום דמי מחלה ממעסיקו. בתום יום 31/3/2024 הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו של יגיל מעבודתו.

לפי תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), לְעִנְיַן קְבִיעַת סכום הפיצויים, מה דִּינָהּ של אותה הפסקה בעבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 37

פלג, בן 46, נשוי + 2 ילדים שבשנת 2024 מלאו להם 13 ו-17 שנים, התחיל ב-6/5/24 לעבוד אצל מעסיק משני. בתחילת עבודתו מסר למעסיק אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 53,200 ₪ עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור 38%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. המעסיק המשני ניכה משכרו, בכל חודש, מס כנדרש. ב-16/12/24 מסר לו אישור תֵּאוּם מַס מתקן מפקיד שומה (הַמְּבַטֵּל את האישור הראשון). לפי האישור המתקן (הֶחָדָשׁ), עד שכר שנתי של 66,100 ₪ על המעסיק לְנַכּוֹת משכרו מס בשיעור 30%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. שכרו של פלג אצל המעסיק המשני, בכל אחד מחודשי עבודתו, היה כלהלן:

כמה מס הכנסה על המעסיק המשני לנכות משכרו של פלג (או להחזיר לו) בתלוש 12/2024?

שאלה 38

יגיל הועסק כמתדלק בתחנת דלק אשר למעסיקו, החל ב-13/8/24 . תחנת הדלק פעלה 24 שעות ביממה, והעבודה בה היתה בארבע משמרות. כשהתקבל לעבודה, נֶאֱמַר לו כי יהיה עליו לעבוד בלילות. יגיל, בן ה-71, ששמח למצוא עבודה בגילו, הסכים לעבוד בלילה. הוא הועסק ברציפות ובאופן קבוע, בימים א’-ה’, בין השעות 23:30 בערב ל-6:30 בבוקר (משמרת לילה). בחצי השנה הראשונה לעבודתו התרחשו בתחנת הדלק שלושה מקרי שוד. ב-16/8/24 , לאחר שנת עבודה, פנה למעסיק וביקש שֶׁיְּסַדְּרוּהוּ גם בעבודת יום, וְלוּ מֵאַחַר שהוא מפחד להמשיך לעבוד באופן קבוע בלילה. המעסיק סירב לבקשתו. מִשֶּׁלֹּא נֶעֱתַר המעסיק לבקשה, הודיע יגיל למעסיק (בכתב) שאם ימשיך להיות מועסק ברציפות בלילה בלבד, הוא ישקול להתפטר מֵחֲמַת נְסִיבּוֹת הַעֲסָקָתוֹ.

האם יגיל עשוי להיות זכאי להתפטר מעבודתו, אם ימשיך להיות מועסק ברציפות ובאופן קבוע בְּמַתְכֹּונֶת השעות האמורה, וְיִרְאוּ לעניין חוק פיצויי פיטורים את התפטרותו זו כפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 39

שכרו של רני משתלם לו על בסיס שעות עבודה – 64 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 8:30, מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה רני רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של רני, בשבוע שהחל ב-4/7/2021 והסתיים ב-8/7/2021:

מהו השכר שיש לשלם לרני בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 40

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’, נוגה ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 4 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה, לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשפרשה מעבודתה אצל מעסיק ב’ ועברה לאחר 5 חודשים לַעֲבוֹד אצל מעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה נוגה “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-6/2024, מבקשת נוגה לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 102,324 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק הפטור במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל לבקשת נוגה.]

שאלה 41

לוסי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 8 שנים. ב-1/6/2024 נפגעה תוך כדי עבודתה ועקב עבודתה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. כתוצאה מהפגיעה נִגְרַם לה אי-כושר חֶלְקִי לעבוד למשך 11 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. שעות אי-הכושר שֶׁנִּקְבְּעוּ לה באישור הרפואי שנתן מי שֶׁהוּסְמַךְ לתת אישור כאמור לפי החוק, היו 5.5. כלומר, בִּמְקוֹם לעבוד 8 שעות עבודה ביום עבודה רגיל שלה, הוּתַּר לה לעבוד רק 2.5 שעות ביום. בשעות אי-הכושר האמורות לוסי לא עבדה למעשה בכל עבודה. [2.5 שעות = 5.5 שעות אי כושר – 8 שעות עבודה ביום רגיל]

הכנסתה של לוסי, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/6/2024:

האם, לאור הצמצום בשעות עבודתה עקב תאונת העבודה, עשויה לוסי להיות זכאית לדמי פגיעה כלשהם מהמוסד לביטוח לאומי וכמה היא עשויה לקבל?

שאלה 42

ינאי, יליד 1/5/2005, עבד כשכיר אצל מעסיקו, במשרה מלאה, כאחראי משמרת צוות מכירות טלפוניות, החל ב-1/4/23 ועד שהתפטר בתום חודש 11/2024, סמוך לפני שהתגייס לשירות סדיר (חובה) בצה”ל ובשל גיוסו זה. שכר היסוד שלו השתלם לו על בסיס של חודש. נוסף על שכר היסוד, שולמה לו ללא כל תנאי תוספת אחראי משמרת (“תוספת אחמ”ש”) בשיעור 15% משכר היסוד, ועמלה חודשית – 0.1% מפדיון המכירות שלו. להלן רכיבי התשלום בתקופת עבודתו:

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לינאי, לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 43

ענוה היא עובדת גרושה שמלאו לה 38 שנים בשנת 2024 , אֵם לילד בן 12, הנמצא אצלה וכלכלתו עָלֶיהָ. היא חיה בְּנִפְרָד מֵהַהוֹרֶה השני ואין לה בן זוג, לְרַבּוֹת אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגה. הכנסתה החודשית הַמְּמוּצָּעַת בשנת 2024 היתה 9,030 ₪ (כולה מעבודה אצל מעסיקה היחיד). ענוה וּבְנָהּ חיים לְבַדָּם בדירה שהיא שׁוֹכֶרֶת. אין להם כל נֶכֶס או זְכוּת בִּמְקַרְקְעִין (כמו דירה, חנות, מגרש וכו’) בישראל או בחו”ל. יצויין שמעסיקה של ענוה הִגִּישׁ למס הכנסה, ב-31/3/2024, דו”ח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166 לפקודה. [למען הסר ספק, ענוה לא קיבלה מֵעוֹלָם כל הכנסה מֵאֵת קְרוֹבֶיהָ].

בְּכָפוּף לְהַגָּשַׁת תביעה ומסמכים מתאימים בַּמּוֹעֵד, האם ענוה עֲשׂוּיָה להיות זכאית למענק לעובד שכיר, בעד שנת 2024, לפי החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וּלְצִמְצוּם פְּעָרִים חברתיים (מענק עבודה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 44

תלוש 1/2024 של נוגה, עובדת שכירה בת 62, הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 11,600 ₪, שווי ביטוח אובדן כושר עבודה (תשלומי מעסיק לביטוח אובדן כושר עבודה שעלו על התקרה) בסך 142 ₪, והחזר הוצאות נסיעה מביתה לעבודה וממנה (לְפִי קבלות) בסך 426 ₪. המעסיק שילם בעדה לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח 696 ₪ למרכיב הפיצויים, 754 ₪ למרכיב התגמולים ו-290 ₪ לביטוח אובדן כושר עבודה. משכרה של נוגה בחודש זה נוכה סך 696 ₪, חלקה (חלק עובד) בתשלומים לאותה קופת גמל לקיצבה.

מהו שכרה של נוגה שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש 1/2024?

שאלה 45

הלל פרש מעבודתו אצל מעסיקו הקודם, במקום עבודתו הקודם, ב-1/5/2018, בגיל פרישת חובה, והתחיל לקבל קיצבה מקרן פנסיה. ב-1/6/2018 התחיל לעבוד אצל מעסיק חדש ובמקום עבודה חדש, כְּמוֹכְרָן. הוא הועסק ברציפות אצל מעסיק זה, במקום עבודה זה, במשרה מלאה, עד שפוטר ב-31/7/2024. שכר היסוד שלו השתלם לו על בסיס של חודש. נוסף על שכר היסוד, מִקְצָת משכרו השתלם לו בְּחֵלֶק קָבוּעַ מֵהַפִּדְיוֹן (“עמלות”). להלן שכרו בכל חודשי עבודתו:

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק החדש לשלם להלל, לפי חוק פיצוי  פיטורים ותקנותיו (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 46

יגיל עובד אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים ברציפות. שכרו משתלם לו על בסיס של ימי עבודה. ב-1/12/2024 יצא ל-12 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 47

ענוה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 5 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 5/2024, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/12/2024 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 14 ימים רצופים, החל ב-1/12/2024.

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/12/2024:

[ למען הסר ספק, ענוה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 14 הימים), ב-12/2024?

שאלה 48

נוני עובד כשכיר בחצי משרה אצל מעסיקו היחיד. בְהַּסְכָּמַּת המעסיק, יצא ב- 27/3/2024 לחופשה ללא תשלום של 3 חודשים רְצּופִּים. שכרו אצל המעסיק קבוע – 5,820 ₪ בחודש.
נוני הוא גם עובד עצמאי, שעוסק בְמִּשְלַּח יָּדֹו כ- 21 שעות בשבוע בלבד. בזמן החל”ת המשיך לעסוק כרגיל במשלח ידו כעצמאי.  

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שעל המעסיק לשלם בעד נוני עֲבּור חודש 4/2024?  

שאלה 49

גאיה היא עֹובדת נִקיֹון. לפי הסכם ֶׁשּנֶחתם מרֹאׁש בינה לבין ענר, היא אחָראית לנַּקֹות את משרדו בכל יום שישי בשבוע, חמש שעות בכל פעם, מהשעה 8:30 ועד השעה 13:30.
באֹותֹו הסכם, התחייב ענר לשלם לגאיה 750 ₪ לכל יום שישי, עבּור הֲעבֹוָדה. כנגד תשלום זה, התחייבה גאיה להנְפיק לענר ַקבלה. מַאחר שמדובר במשרד גדול (אולם ישיבות, 6 חדרי עבודה וחדר שירותים), גאיה מֲעסיקה עֹובד אחד שעֹוזֵר לה בעבודת הנקיון.

האם, לפי צו הביטוח הלאומי הרלוונטי, לענְיַן חוק הביטוח הלאומי, גאיה נחשבת כעובדת של ענר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 50

ענוה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 5 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 5/2024, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/12/2024 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 14 ימים רצופים, החל ב-1/12/2024.

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/12/2024:

[ למען הסר ספק, ענוה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 14 הימים), ב-12/2024?