שאלה 1

ינאי, עורך דין מומחה בדיני עבודה, התקבל ב-3/9/2024 לעבודה כשכיר אצל מעסיקו, משרד עורכי דין. עם קבלתו לעבודה, מֵאַחַר שהוא אמור להופיע בבית הדין הארצי לעבודה, נתן לו המעסיק גלימת משפט, אותה יידרש ללבוש בהופעותיו בבית דין זה [על פי כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט)]. ערך הגלימה ועלותה – 259 ₪. לרגל קבלתו לעבודה, העניק המעסיק לינאי באותו החודש (9/2024) גם תיק גב לטיולים שערכו ועלותו 386 ₪. בחודש זה, כמו לשאר העובדים במשרד, העניק לו המעסיק גם שי לרגל חג ראש השנה, שערכו ועלותו 127 ₪.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ינאי, לצורך חישוב מס, בשל גלימת המשפט, תיק הגב והשי לחג שקיבל ב-9/2024?

שאלה 2

שאלה 3

יגיל, נשוי בן 42, אב לילד שבשנת המס 2024 מלאו לו 5 שנים, התחיל לעבוד ביום 1/5/2024 אצל מעסיקתו ריטה והוא מקבל אצלה “משכורת חודש”. בטופס ה-101 שמסר לה, בפרטים על הכנסות אחרות, סימן שיש לו הכנסות אחרות, אך לא סימן כל פרטים נוספים לגביהן.

משכורתו ב-5/2024 אצל ריטה – 12,383 ₪. בגין משכורתו זו, ריטה הפרישה עבורו 6.5% למרכיב תגמולי המעביד בקופת גמל לקצבה ו-7.5% לקרן השתלמות (חלק מעביד). כנגד תשלומיה, יגיל שילם את חלקו (חלק העובד) – 6% לקופ”ג לקצבה ו-2.5% לקרן ההשתלמות.

אם יגיל לא מסר לריטה אישור תיאום מס מפקיד שומה, כמה מס הכנסה עליה לנכות ממנו בתלוש 5/2022?

שאלה 4

וילי, נכה בשיעור 100% מִלֵּידָה, התחיל לעבוד ב-2/2/2024, במשכורת של 62,640 ₪ בכל חודש. משכורת זו, שקיבל בעד כל אחד מחודשי עבודתו בשנת המס, היתה הכנסתו היחידה.

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס’ 9(5) לפקודה שוילי יכול לְנַצֵּל בשנת המס 2024 ?

שאלה 5

הלל, בן ה-36, הוא נכה (נכות רפואית של 100% מלידה) המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קִצְבַּת נָכוּת כְּלָלִית יַצִּיבָה בשיעור 100%. הלל נשוי לגיטי (עקרת בית) ולהם 2 ילדים שבשנת 2024 מלאו להם 8 ו-11 שנים. תלוש 7/2024 שלו, אצל מעסיקו היחיד, הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 7,555 ₪ ושווי ארוחות ושתיה בסך 224 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר 7/2024 של הלל (סכום מעוגל) ?

שאלה 6

רויה מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְמּול עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 15,690 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִּקְבַּעַּת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַּצְבּורָּה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 82 ימים. 

הָּחֵל בְ יֹום א’ (12/6/22), רויה נעדר ה מעבודתה בשל מחלת ילדה בן ה- 13 (נמסרה הודעה למעסיק  במועד). היתה זו היעדרותה הראשונה מעבודתה בשנת 2024. בן זוגה של רויה, עובד במשרה מלאה, לא נעדר מעבודתו באותם ימים. רויה חזרה לעבודה ביום ב’ (20/6/22) ומסרה למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מיום א’ (12/6/22) ועד (כולל) יום א’ (19/6/22), והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָּש. שכר העבודה שהיתה זכאית לקבל בִּתְקּופַּת היעדרותה, אִּילּו המשיכה בעבודתה – 4,184 ₪ (523 ₪ בִּמְמּוצָּע ליום). סכום זה נּוכָּה מִּשְכָּרָּה בְשֶׁל ההיעדרות. 

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לרויה בתלוש 6/2024?

שאלה 7

שכר היסוד של גאיה קבוע – 27,386 ₪ בכל חודש. נוסף על שכר היסוד, מעסיקה העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה וטלפון סלולרי (רט”ן). שנת רישום הרכב: 2021, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 806, קוד דגם: 73. ההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן, ב-1/2022, הורכבה מחיוב קבוע בסך 30 ₪, חיוב משתנה בסך 71.90 ₪, שיחות לחו”ל בסך 104.10 ₪ ומע”מ בסך 35.02 ₪. לפי הסכם העבודה של גאיה, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-166 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 166 ₪. בחודש 1/2022 גאיה נעדרה 12 ימים רצופים מעבודתה. באותם 12 ימים אושפזה בבית חולים לשמירת הריון. בעד תקופת היעדרותה זו קיבלה ממעסיקה דמי מחלה. באותם 12 ימים הרכב נִשְׁאַר במגרש חניה ציבורי סמוך לבית החולים, בלי שגאיה עשתה בו כל שימוש.

מהו סך כל שכרה של גאיה לצורך חישוב מס ב-1/2022 (“שכר ברוטו למס”) (סכום מעוגל)?

שאלה 8

ריקי, עובדת בהיקף משרה של 78%, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/5/2009. על הצדדים חַלּוֹת הוראות צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה בכל חודש. בתלוש 6/2024 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2024 ועד 30/6/2024.

אם בכל חודש 6/2024 ריקי היתה מאושפזת בבית החולים עקב מחלת קורונה והיתה זכאית לדמי מחלה בעד כל ימי מחלתה, ואם מחיר יום הבראה הוא 418₪ , לפי צו ההרחבה הנ”ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 6/2024?

שאלה 9

גיטי עבדה אצל 3 מעסיקים:

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ גיטי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 10 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה מייד לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה גיטי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-8/2024, מבקשת גיטי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 94,398 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק לה, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 10

מאז שנולדה ועד 31/10/2024 גאיה היתה תושבת קבועה בישוב פטיש. ב-1/11/2024 עברה לגור בדירה ששכרה בתל אביב, לאחר שמצאה בה עבודה בְּמִקְצוֹעָהּ. פעמיים בחודש היא נוהגת לחזור לבית הוריה בישוב פטיש ולשהות אצלם במשך סוף השבוע (שישי-שבת). הכנסתה בשנת 2024 הורכבה משכר עבודה בסך 151,356 ₪ ומתגמולי מילואים בסך 8,694 ₪, שקיבלה ישירות מהמוסד לביטוח לאומי.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית גאיה בשנת 2024 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שגאיה חייבת בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 11

שאלה 12

שכרו של יגיל, נשוי+1, אצל מעסיקו היחיד, משתלם על בסיס של חודש. שכר עבודתו בחודש 7/2024 – 11,600 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,419 ₪. כמו כן, מנוכה משכרו סך 696 ₪ – חלקו בתשלומים לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. ב-31/7/23 יגיל נתן למעסיקו הודעה מוקדמת של חודש ימים להתפטרותו, לפיה יסיים את עבודתו בתום חודש 8/2024. כלומר, תלוש 7/2024 הוא התלוש שלפני האחרון, ותלוש 8/2024 יהיה התלוש האחרון (שני התלושים צפויים להיות זהים).

אם יגיל חייב למעסיקו 18,970 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו בתלוש 7/2024, לכיסוי חוב זה (סכום מעוגל)?

שאלה 13

ענר, רווק בן 28, התחיל לעבוד אצל מעסיקו היחיד ב-1/1/2024. תלוש 1/2024 שלו הורכב משכר יסוד בסך 16,123 ₪ ושווי הסעה בסך 127 ₪. בחודש זה (1/2024) שילם עבורו המעסיק, לקרן השתלמות, 5% משכר היסוד (חלק המעסיק). כנגד תשלום המעסיק, שילם ענר, בתלוש זה, 2.5% משכר היסוד, לאותה קרן השתלמות (חלק עובד).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לענר (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 14

שאלה 15

ב-3/2024 קיבלה גיטי 3 מתנות ממעסיקה. האחת – מתנה שערכה ועלותה 170 ₪, לרגל יום הולדתה. השניה – הַמְחָאַת שַׁי על סך 140 ₪, לרגל חגיגת בר המצווה של בנה. השלישית – זר פרחים מפואר שערכו ועלותו 150 ₪, לרגל יום האישה הבינלאומי. יְצוּיָן שב-1/2024, לרגל זכייתה בתואר “עובדת השנה”, קנה המעסיק שולחן עבודה חדש למשרדי החברה, שערכו ועלותו 130 ₪, וְיִעֵד אותו לשימושה של גיטי בעבודתה.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של גיטי, לצורך חישוב מס, בשל המתנות שקיבלה ב-3/2024?

שאלה 16

נורה עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 5 שנים. ב-1/4/2024 נפגעה תוך כדי עבודתה ועקב עבודתה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. כתוצאה מהפגיעה נִגְרַם לה אי-כושר חֶלְקִי לעבוד למשך 8 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. שעות אי-הכושר שֶׁנִּקְבְּעוּ לה באישור הרפואי שנתן מי שֶׁהוּסְמַךְ לתת אישור כאמור לפי החוק, היו 4.5. כלומר, במקום לעבוד 8 שעות עבודה ביום עבודה רגיל שלה, הוּתַּר לה לעבוד רק 3.5 שעות ביום. בשעות אי-הכושר האמורות נורה לא עבדה למעשה בכל עבודה. [3.5 שעות = 4.5 שעות אי כושר – 8 שעות עבודה ביום רגיל]

הכנסתה של נורה, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/4/2024:

האם, לאור הצמצום בשעות עבודתה עקב תאונת העבודה, עשויה נורה להיות זכאית לדמי פגיעה כלשהם מהמוסד לביטוח לאומי וכמה היא עשויה לקבל?

שאלה 17

שכרה של ריטה, אצל מעסיקה, משתלם על בסיס של חודש. בשנת עבודתה השניה אצל מעסיקה נכללה בתלוש המשכורת שלה “תוספת ותק”, בסך 64 ₪ בחודש (שלא היתה קיימת בשנת עבודתה הראשונה). בשנת עבודתה השלישית (2024) גדל סכום התוספת ל-96 ₪ בכל חודש.

האם תּוּבָא התוספת האמורה (תוספת ותק) בְּחֶשְׁבּוֹן שכר העבודה של ריטה לְעִנְיַן תקנות פיצויי פיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 18

ריטה, בת ה-65, מועסקת בחצי משרה אצל מעסיקה. היא גרה במרחק של 415 מטרים ממקום עבודתה, אך מֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ בריאה והיא מוגבלת בְּנַיָּדוּת, היא מִתְקַשָּׁה להגיע לעבודתה ברגל. בבוקר היא משתמשת בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודתה (תחנת אוטובוס אחת). בתום יום העבודה היא נעזרת בִּשְׁכֵנָה טובת לב שעוברת באיזור במכוניתה, בדרך ממקום עבודתה (באותה שעה),  ומסיעה אותה בחזרה ממקום העבודה לביתה. דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. כ”אזרח וָתִיק”, ריטה זכאית להנחה בשיעור 50% בתחבורה הציבורית. מחיר נסיעה באוטובוס בין ביתה לעבודתה – 2.90 ₪ לאזרח וָתִיק, לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו חופשי חודשי, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה – 105 ₪ לאזרח וָתִיק. ב-4/2024 ריטה עבדה בפועל 20 ימים.

מהו סכום דמי הנסיעות המינימלי שעל המעסיק לשלם לריטה בגין חודש זה?

שאלה 19

עיקר שכר עבודתו של רני, עובד היצור, משולם לו לְפִי כַּמּוּת הַתּוֹצֶרֶת. להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2024:

1. משכורת בסיס 5,880 ₪
2. שכר קבלני (משתלם בכל חודש לפי כמות התוצרת – 3 ₪ עבור כל פָּרִיט שֶׁיִּצֵּר) 8,500 ₪
3. דמי הבראה בעד חודש 1/2024 (נכללים כמרכיב לפנסיה) 252 ₪
4. דמי חגים (בגין חג הנביא אלח’דר – רני הוא עובד דרוזי) 670 ₪
5. החזקת רכב 418 ₪

המעסיק הִפְרִישׁ עֲבוּר רני, בעד שכר 1/2024 שלעיל, סך 1,178.40 ₪ לקרן השתלמות [למען הסר ספק, כנגד תשלום המעסיק לקה”ל, הפריש רני  את חלקו, כנדרש, לאותה קופה].

מהו שכרו של רני לצורך חישוב מס ב-1/2024 (“שכר ברוטו למס”)?

שאלה 20

מתי, לפי חוק הביטוח הלאומי, לראשונה, על מעסיק לְשַדֵר למוסד לביטוח לאומי דו”ח 126 (באופן מקוון) על שכר עבודה ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 342(ב), לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של שנת 2024? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵין המשפטים הבאים) [בהנחה שלא נקבעה דחיה של המועד]

שאלה 21

ענר עובד זה 4 שנים אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה [שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה]. בכל יום ענר נוסע לעבודה וממנה בתחבורה ציבורית (מרחק 16 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתו לעבודתו – 5.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו  208.50 ₪. מיום 1/6/2024 (יום ב’) ועד (כולל) 7/6/2024 (יום א’) ענר נֶעֱדָר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל. ענר מסר למעסיק את כל האישורים הרלוונטיים, כנדרש, וקיבל שכר מלא עבור אותם ימי אבל (“שבעה”).

מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לענר בגין חודש זה? [לצורך חישוב הימים, היעזרו בלוח השנה שבעמוד האחרון בטבלאות הביטוח הלאומי המצורפות למבחן.]

שאלה 22

נוני הוא “עובד זר חוקי“, המועסק כדין בענף החקלאות. הוא נשוי ואב לילד בן 5 שנשאר עם אימו בתאילנד. ב – 1/10/2021 התחיל לעבוד בענף החקלאות בישראל כעובד זר חוקי. נוני עבד אצל מעסיקו היחיד בישראל מ- 1/10/2021 עד 30/9/2024 ושהה בישראל באותו זמן בלבד. כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס על הכנסתו, בשנת המס 2024?

שאלה 23

שאלה 24

שכר היסוד של גאיה קבוע – 27,386 ₪ בכל חודש. נוסף על שכר היסוד, מעסיקה העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה וטלפון סלולרי (רט”ן). שנת רישום הרכב: 2019, סוג הרכב: 2, קוד תוצר: 593, קוד דגם: (10,480). ההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן, ב-1/2024, הורכבה מחיוב קבוע בסך 30 ₪, חיוב משתנה בסך 71.90 ₪, שיחות לחו”ל בסך 104.10 ₪ ומע”מ בסך 35.02 ₪. לפי הסכם העבודה של גאיה, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-166 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 166 ₪. בחודש 1/2024 גאיה נעדרה 12 ימים רצופים מעבודתה. באותם 12 ימים אושפזה בבית חולים לשמירת הריון. בעד תקופת היעדרותה זו קיבלה ממעסיקה דמי מחלה. באותם 12 ימים הרכב נִשְׁאַר במגרש חניה ציבורי סמוך לבית החולים, בלי שגאיה עשתה בו כל שימוש.

מהו סך כל שכרה של גאיה לצורך חישוב מס ב-1/2024 (“שכר ברוטו למס”) (סכום מעוגל)?

שאלה 25

פלג, בן ה-59, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 5,210 ₪ (ממעסיקו לשעבר). פלג גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 8/2024 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  מעסיק עיקרי  4,621   ₪.

2. מעסיק מִשְׁנִי 3,669 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי המעסיק המשני, בְּגִין שכר 8/2024 של פלג (סכום מעוגל)?

שאלה 26

גיטי, עובדת בת 33, נשואה להלל (בן ה-38). לזוג 2 ילדים (בחזקתם), ילידי: 1/1/2019 ו-4/4/2024. גיטי בחרה שנקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית בעד יַלְדָּהּ הצעיר, תובא בחשבון בשנת המס שֶׁלְּאַחַר השנה בה הוא נולד. גיטי סיימה את לימודיה לתואר אקדמי שני באוניברסיטת חיפה (שנמשכו שנתיים) ב-30/6/2022 וזכתה בתואר הנכסף. את נקודות הזיכוי עבור לימודי התואר השני, גיטי בחרה לקבל לא בשנת המס שֶׁלְּאַחַר שנת המס שבה הסתיימו לימודיה לתואר, אלא בשנת המס שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של גיטי בשנת המס 2024?

שאלה 27

שאלה 28

ריטה (בת 49) נשואה ליגיל (בן 58). עקב מחלה, יגיל הפך להיות מְשׁוּתָּק לַחֲלוּטִין. ריטה שילמה 31,460 ₪ בשנת 2024 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ריטה בשנת 2024 – 118,240 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של יגיל בשנה זו – 126,980 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שריטה יכולה לקבל בשנת 2024 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 29

שאלה 30

שאלה 31

תלוש 1/2024 של רני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 9,400 ₪, פרמיות בסך 646 ₪ ושווי ריבית בסך 16 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” (קרן פנסיה מקיפה חדשה) שילם רני 564 ₪ בתלוש זה (6% משכר היסוד). לקרן השתלמות שילם את חלקו – 235 ₪ (2.5% משכר היסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לרני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 32

שאלה 33

שכרה של נורה משתלם לה על בסיס של חודש. ב-2/12/2024, יומיים לאחר שהשלימה 8 חודשי עבודה אצל מעסיקה ובמקום עבודתה, נתן לה המעסיק הודעה מוקדמת לפיטוריה. בהודעה נכתב כי בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק (בתאריך שחושב בהתאם) היא מפוטרת מעבודתה. חופשתה הצבורה (לפי החוק), במועד פיטוריה, עומדת על 4 ימים. המעסיק מבקש להוציא את נורה לחופשה שנתית, החל ביום א’ (6/12/2024) ועד יום ד’ (9/12/2024).

האם יכולים הימים האמורים (6/12/2024 – 9/12/2024) לבוא בחשבון במנין ימי החופשה של נורה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 34

פלג עובד כְּרַתָּך אצל מעסיקו. שכרו משתלם על בסיס שעות עבודה. במטרה לעודד אותו להישאר אצל המעסיק, נקבע בהסכם העבודה שלו כי אם יַתְמִיד בעבודתו 60 חודשים לפחות, יקבל החל בחודש ה-61 ואילך “תוספת סֶנְיוֹר” של 12 ₪ לשכרו השעתי (לכל שעת עבודה), ללא הַתְנָיָה נוספת. בחודש 6/2024, חודש עבודתו ה-61, ראה פלג את “תוספת הסניור” האמורה בתלוש השכר שלו.

האם “תוספת הסניור” האמורה תובא בחשבון שכר העבודה של פלג לְעִנְיָן חישוב פיצויי הפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 35

יגיל הועסק כמתדלק בתחנת דלק אשר למעסיקו, החל ב-13/8/24 . תחנת הדלק פעלה 24 שעות ביממה, והעבודה בה היתה בארבע משמרות. כשהתקבל לעבודה, נֶאֱמַר לו כי יהיה עליו לעבוד בלילות. יגיל, בן ה-71, ששמח למצוא עבודה בגילו, הסכים לעבוד בלילה. הוא הועסק ברציפות ובאופן קבוע, בימים א’-ה’, בין השעות 23:30 בערב ל-6:30 בבוקר (משמרת לילה). בחצי השנה הראשונה לעבודתו התרחשו בתחנת הדלק שלושה מקרי שוד. ב-16/8/24 , לאחר שנת עבודה, פנה למעסיק וביקש שֶׁיְּסַדְּרוּהוּ גם בעבודת יום, וְלוּ מֵאַחַר שהוא מפחד להמשיך לעבוד באופן קבוע בלילה. המעסיק סירב לבקשתו. מִשֶּׁלֹּא נֶעֱתַר המעסיק לבקשה, הודיע יגיל למעסיק (בכתב) שאם ימשיך להיות מועסק ברציפות בלילה בלבד, הוא ישקול להתפטר מֵחֲמַת נְסִיבּוֹת הַעֲסָקָתוֹ.

האם יגיל עשוי להיות זכאי להתפטר מעבודתו, אם ימשיך להיות מועסק ברציפות ובאופן קבוע בְּמַתְכֹּונֶת השעות האמורה, וְיִרְאוּ לעניין חוק פיצויי פיטורים את התפטרותו זו כפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 36

שאלה 37

ריטה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 6 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 2/2024, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/9/2024 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 17 ימים רצופים, החל ב-1/9/2024.

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/9/2022:

[ למען הסר ספק, ריטה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 17 הימים), ב-9/2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 38

שאלה 39

שאלה 40

שכרו של וילי משתלם על בסיס שעות עבודה – 84 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות רצופות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה וילי רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של וילי, בשבוע שהחל ב-7/6/2024 והסתיים ב-11/6/2024:

מהו השכר שיש לשלם לוילי בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 41

ריני, עובדת של קבלן כוח אדם, מועסקת אצל מעסיק בפועל בְּתַחְזוּקָה, פִּתּוּחַ וְהַטְמָעָה שֶׁל מַעַרְכוֹת מִחְשׁוּב. בְּקָרוֹב היא צפויה להשלים 9 חודשי עבודה רצופים אצל המעסיק בפועל.

האם, לפי החוק הנוגע לענין, רשאי המעסיק בפועל להמשיך ולהעסיק את ריני באמצעות קבלן כוח האדם, בתפקידי המחשוב האמורים, תקופה העולה על 9 חודשים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 42

ענוה, אלמנה בת 39, שילמה 38,982 ₪ בשנת 2024 בְּעַד הַחְזָקַת בִּתָּהּ המשותקת (בת ה-9) במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת בשנת 2024 – 193,776 ₪. לילדה אין הכנסה.

בהנחה שמולאו כל הטפסים הרלוונטיים וצורפו כל מסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שענוה יכולה לקבל בשנת 2024 בְּעַד בתה, לפי הסעיפים 44 / 45 לפקודה?

שאלה 43

בשנת 2024 הלל שילם 23,585 ₪ בעד הַחְזָקַת אִמּוֹ האלמנה, בת ה-95, המרותקת למיטה בתמידות, במוסד סיעודי מיוחד. הכנסתו החייבת של הלל באותה השנה – 254,760 ₪. הכנסתה החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של האם – 93,480 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי הַמְּרַבִּי שיותר להלל בשנת 2024 בְּעַד הוצאות החזקת אמו במוסד?

שאלה 44

“עמותת גאיה וענר” היא מלכ”ר (מוסד ללא כוונת רווח) ישראלי. כל פעילותה בישראל. סך כל השכר ששילמה לעובדיה, בשנת 2024, היה 236,400 (19,700 ₪ בדיוק, בכל חודש). העמותה הגישה את כל הדו”חות התקופתיים בְּמוֹעֲדָם, כַּנִּדְרָשׁ. כל דו”חותיה היו תַּקִּינִים.

מהו סך כל מס השכר שתשלם “עמותת גאיה וענר” בשנת 2024? [היעזרו בטבלאות מס הכנסה]

שאלה 45

שאלה 46

נוני, בן ה- 37, נשוי,2+ עובד זה 12 שנה כמסגר אצל מעסיקו (בית מלאכה לתיקון מקררים), בהיקף משרה של 90%. גְמּול עבודתו מִּשְתַּלֵם לו עַּל בָּסִּיס של חודש. בחודש 1/2024 לא נעדר מעבודתו. תלוש 1/2024 שלו הּורְכַּב מהתשלומים הבאים:
שכר יסוד …………………………………………..4,582 ₪
תוספת ותק ……………………………………………. 98 ₪ תוספת זיווד קבועה (משתלמת עקב עבודה כמסגר)
תוספת משפחה ……………………………………… 105 ₪
פרמיה קבוצתית ……………………………………. 276 ₪ 

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 47

להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2024 של גיטי, מנהלת החנות, ואחוזי ההפרשה לקופות הגמל:

* פרמיות מותנות בהשגת יעדים אישיים (ממוצע לחודש בשנת 2024).

** גמול מנהל – עמלה בשיעור 1% ממחזור המכירות בכל חודש (ממוצע לחודש בשנת 2024).

אם כל תלושי 2024 היו זהים לתלוש 1/2024, מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של גיטי, לצורך חישוב מס, בשנת 2024 (12 תלושי 2024), בשל הפרשות המעסיק למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקופות הגמל לקצבה ובשל הפרשת המעסיק לקרן ההשתלמות (סכום מעוגל)?

שאלה 48

שכר היסוד של ענוה (רווקה בת 27), בחודש 1/2024, עמד על 10,000 ₪ (“ברוטו”). בנוסף לשכר היסוד, נזקף לשכרה, בכל חודש, שווי הסעה בסך 385 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם שווי ההסעה). כמו כן, נזקף לשכרה, בכל חודש, שווי רט”ן בסך 68 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם שווי הרט”ן).

מהו סך כל שכרה של ענוה לצורך חישוב מס ב-1/2024 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 49

שכרה של גיטי משתלם על בסיס שעות עבודה – 44 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 10:30, מופסקת העבודה למשך שעה אחת למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה גיטי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של גיטי, בשבוע שהחל ב-4/8/2024 והסתיים ב-8/8/2024:

מהו השכר שיש לשלם לגיטי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 50

שבוע עבודתה של נוגה בן 5 ימי עבודה (א’-ה’). שכרה משתלם לה על בסיס שעות עבודה. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 39 ימים. נוגה חלתה במחלה שֶׁנִּדְרַשׁ בְּשֶׁלָּהּ טִיפּוּל קָבוּעַ בְּדִיאָלִיזָה ונעדרה בשל כך מעבודתה לְשֵׁם טיפול תקופתי כאמור בימים 5/9/24, 12/9/24, 19/9/24 ו-26/9/24 (כולם ימי ג’). שכר העבודה שהיתה זכאית לקבל בעד כל יום עבודה, בתקופת זכאותה לדמי מחלה, אילו המשיכה בעבודה כנדרש בחוק – 284 ₪. נוגה מסרה למעסיק אישורים רפואיים בכתב כי הטיפולים האמורים בדיאליזה נִדְרְשׁוּ בְּקֶשֶׁר לאותה מחלה.

מהו, לפי החוק, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לנוגה בשל 4 ימי היעדרותה האמורים?