שאלה 1

טדי, בן ה-37, עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. ב-5/2022 תרם כִּלְיָה לשם הַשְׁתָּלָתָהּ בְּגוּפוֹ של אדם אחר (תושב ישראל), וקיבל אישור על פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות מהמוסד לביטוח לאומי. הניתוח לִנְטִילַת האיבר וניתוח ההשתלה בוצעו ב-5/2022 ועברו בהצלחה. 

אם תלוש 6/2023 של טדי הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 16,637 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 1,440 ₪, מהו סך דמי הביטוח שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר זה (סכום מעוגל) ?

שאלה 2

טוני, בן 41, נשוי ואב לילד שבשנת 2023 מלאו לו 19 שנים, התחיל ב-7/6/2023 לעבוד אצל מעסיק. בטופס ה-101 שמסר למעסיק, סימן שיש לו הכנסה נוספת ממשכורת חודש, וסימן “אני מקבל נקודות זיכוי ומדרגות מס בהכנסה אחרת ועל כן איני זכאי להן כנגד הכנסה זו”. המעסיק ניכה משכרו, בכל חודש, מס כַּנִּדְרָשׁ. ב-21/11/2023 מסר למעסיק אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 56,000 ₪ יש לְנַכּוֹת ממנו מס בשיעור 39%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה יש לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. להלן שכרו של טוני אצל המעסיק, בכל חודשי עבודתו:

כמה מס הכנסה היה על המעסיק לנכות משכרו של טוני בתלוש 11/2022?

שאלה 3

שאלה 4

שאלה 5

שאלה 6

שאלה 7

שאלה 8

שאלה 9

שאלה 10

ריטה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 6 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 2/2023, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/9/2023 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 17 ימים רצופים, החל ב-1/9/2023.  

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/9/2022:

[ למען הסר ספק, ריטה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 17 הימים), ב-9/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 11

סיגי, בת ה-60, תושבת קבועה באילת זֶה 30 שנה ועובדת בישוב באר אורה שבחבל אילות. כל הכנסתה בשנת 2023, סך 260,680 ₪, הופקה בחבל אילות, כולה מיגיעה אישית. ב-6/2023 תרמה 3,600 ₪ ל”קרן רמון”, המוכרת על ידי רשות המיסים כמוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות סיגי לא  תרמה סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית סיגי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שסיגי חייבת בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 12

ניצן, יליד 1/6/2003, עבד כפקיד כללי אצל מעסיקו ובמקום עבודתו מ-1/2/22 ועד 30/9/23. בתום חודש 9/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. שכרו השתלם לו על בסיס של חודש. מתחילת עבודתו ועד 30/9/22 הועסק בהיקף משרה של 75%. החל ב-1/10/22 ועד 30/9/23 הועסק בהיקף משרה של 100%. בכל תקופת עבודתו היה זכאי לתוספת מחלקתית בשיעור 20% משכר היסוד. להלן התשלומים שקיבל בחודשי עבודתו (בשקלים חדשים):

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לניצן, לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו?

שאלה 13

יואב התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-1/4/2020. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 60 יום. ב-3/6/2023 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

אם הָחֵל ב-24/6/2023 (יום א‘) יואב נֶעֱדָר עקב מַחֲלַה, ואם מָסַר למעסיק אישור מחלה לתקופה של 5 ימים, מתי יִכָּנְּסוּ פיטוריו לתוקף?

שאלה 14

שאלה 15

טדי עובד אצל מעסיקו מ-16/6/17. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו מִשְׁתַּלֵּם על בסיס חודש. דמי חופשה משולמים לו לפי חוק חופשה שנתית. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 54 ימים. הָחֵל ב-2/2/23 (יום א’) הוּצָא לחופשה שנתית שֶׁתּוּכְנְנָה להימשך 18 ימים רצופים, עד (כולל) 19/2/23 (יום ד’). ברם, ב-4/2/23 (יום ג’), בשעה 4:30 בבוקר, כשיצא  לטיול, מָעַד בדרכו וְנֶחְבָּל. עקב הפגיעה היה רָתוּק למיטתו 16 ימים, עד 19/2/23 (נמסרה מייד הודעה למעסיק). כשחזר לעבודה ב-20/2/23, טדי מסר למעסיק אישור מחלה כדין לימים 4/2/23 עד (כולל) 19/2/23. שכר העבודה שהיה זכאי לקבלו בִּתְקוּפַת היעדרותו, בת 18 הימים, אִילּוּ המשיך בעבודתו – 6,768 ₪ (376 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה משכרו בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו סך דמי החופשה וסך דמי המחלה הַמִּזְעָרִיִּים שהיה על המעסיק לשלם לטדי בעד תקופת היעדרותו זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 16

שאלה 17

יואב נשוי לבת זוגו, עקרת בית, ולהם (בחזקתם) 2 ילדים, שבשנת 2023 מלאו להם 6 ו-8 שנים. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. ב-16/9/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 5,400 ₪ על חשבון שכר העבודה. שכרו ברוטו, בתלוש 9/2023 – 8,552 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 462.00 ₪, דמי ביטוח לאומי בסך 206.34 ₪ ודמי ביטוח בריאות בסך 314.66 ₪.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר העבודה של יואב ב-9/2023, לכיסוי המקדמה?

שאלה 18

זה חצי שנה שסיגי, בת ה-19, פקידת הקבלה, עובדת כשכירה בחברה המוגדרת כְּחֶבְרַת מְעַטִּים.

האם, לפי חוק הביטוח הלאומי, היא מבוטחת בפרק ביטוח זכויות עובדים בַּהֲלִיכֵי חַדְלוּת פֵּירָעוֹן? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 19

רננה, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/12/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, במשכורת ספטמבר (בעד התקופה המסתיימת ב-30 בספטמבר).  מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/12/2021, עד 30/9/2022 רננה לא קיבלה עדיין דמי הבראה בעד כל תקופת עבודתה (ב-30/9/2022 לא עבדה עדיין שנה אחת אצל המעסיק).

אם מיום 1/12/2022 ועד (כולל) יום 31/12/2022 רננה שהתה בחופשה ללא תשלום, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 9/2023?

שאלה 20

ניצן עובד אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים ברציפות. ב-1/8/2023 יצא ל-19 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 21

טדי, נשוי, בן 28, אב לבת ילידת 2/1/2023. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 שכרו היה 11,895 ₪ (“ברוטו למס”). בחודש 3/2023 הוּפְחַת שכרו החודשי והועמד על 11,328₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו בתלוש 3/2023?

שאלה 22

שאלה 23

שאלה 24

יגיל, נשוי בן 42, אב לילד שבשנת המס 2023 מלאו לו 5 שנים, התחיל לעבוד ביום 1/5/2023 אצל מעסיקתו ריטה והוא מקבל אצלה “משכורת חודש”. בטופס ה-101 שמסר לה, בפרטים על הכנסות אחרות, סימן שיש לו הכנסות אחרות, אך לא סימן כל פרטים נוספים לגביהן. 

משכורתו ב-5/2023 אצל ריטה – 12,383 ₪. בגין משכורתו זו, ריטה הפרישה עבורו 6.5% למרכיב תגמולי המעביד בקופת גמל לקצבה ו-7.5% לקרן השתלמות (חלק מעביד). כנגד תשלומיה, יגיל שילם את חלקו (חלק העובד) – 6% לקופ”ג לקצבה ו-2.5% לקרן ההשתלמות.

אם יגיל לא מסר לריטה אישור תיאום מס מפקיד שומה, כמה מס

הכנסה עליה לנכות ממנו בתלוש 5/2022?

שאלה 25

שאלה 26

הלל עובד זה 11 שנה אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). הוא לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם על בסיס ימי עבודה (סכום קבוע של 500 ₪ בעד כל יום עבודה). המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות עובד לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

מיום 2/10/2023 ועד (כולל) 8/10/2023 הלל נֶעֱדָר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל (הלל מסר למעסיק את כל האישורים הרלוונטיים, כנדרש). ב-20/10/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע מראש על היעדרות זו וללא אישורו של המעסיק.

אם, לְמַעֵט ימים האלה, הלל לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023 וב-10/2023, בַּעֲבוּר כמה ימים בחודש זה (10/2019) הוא זכאי לתשלום בתלוש שכר 10/2023?

שאלה 27

תלוש 1/2023 של ניצן, רווק בן 36, הורכב משכר יסוד בסך 14,994 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 475 ₪ ושווי הסעה בסך 118 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם את שווי ההסעה). עקב תשלומי המעסיק לקרן ההשתלמות, החורגים מהתקרה, נזקף לשכרו גם שווי קה”ל בסך 33 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם גם את שווי הקה”ל).

מהו סך כל שכרו של ניצן לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 28

שאלה 29

עוזי, בן ה-59, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 6,048 ₪ (ממעסיקו לשעבר). עוזי גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 1/2023 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  המעסיק השמן בע”מ 31,893 ₪.

2. המעסיק הרזה בע”מ 16,529 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של עוזי בחודש 1/2023?

שאלה 30

ב-31/3/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “גיטי בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה להלל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-10 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/3/2023, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של הלל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של הלל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 12,986 ₪ (בשל הלל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 6,566 ₪ (בשל הלל). יצויין ששכר עבודתו של הלל שולם לו בכל אותם חודשים.

ככל שהמוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון (זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד), בשל חובות אלה של החברה (בשל הלל), מהי הגימלה המרבית שתקבל כל אחת מהן? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים):

שאלה 31

שאלה 32

ב-18/1/2024, יום לאחר שריטה השלימה 4 שנות עבודה אצל מעסיקה ובמקום עבודתה, נתן לה המעסיק הודעה מוקדמת בת חודש ימים לפיטוריה והודיע לה כי הוא מוותר על נוֹכְחוּתָהּ ועל עבודתה בפועל בכל תקופת ההודעה הָאֲמוּרָה, מכוח זכותו לפי ס’ 6(א) לחוק הנוגע לעניין.

האם התקופה שבה ויתר המעסיק על נוכחותה של ריטה ועל עבודתה בפועל, נֶחְשֶׁבֶת תקופת עבודה לעניין חוק פיצויי פיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 33

במהלך עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיקו לָקָה הלל, מהנדס הכימיה, בְּהַרְעָלַת נִיקֶל וְתִרְכּוֹבוֹתָיו, חומרים המזיקים לבריאות שעבודתו כְּרוּכָה בַּחֲשִׁיפָה אליהם. עקב ההרעלה הַחֲרִיפָה שֶׁלָּקָה בה, היה רָתוּק לביתו ולא היה מסוגל לעבוד כלל במשך 63 ימים. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. יצויין שהרעלת הניקל בה לקה נקבעה כמחלת מקצוע בתקנות הרלוונטיות.

האם ניתן לראות במחלה זו, בה לקה הלל, כפגיעה בעבודה, שֶׁעֲשׂוּיָה לזכות אותו בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 34

ב-12/2023 קיבלה ויקי (מהנדסת היצור הנוצריה) 3 מתנות. לרגל יום הולדתה קיבלה 2 מתנות – האחת מהמעסיק, שערכה ועלותה 190 ₪, והשניה מִוַּעַד העובדים, שערכה ועלותה 85 ₪, מִדְּמֵי הַוַּעַד אֲשֶׁר נוּכּוּ בכל חודש משכר העובדים (כולל ויקי). כמו כן, קיבלה מהמעסיק, בחודש זה, גם הַמְחָאַת שַׁי על סך 85 ₪, לרגל חג המולד. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבלה ממעסיקה בשנת 2023. ב-4/2023 קיבלה ממנו הַמְחָאַת שַׁי על סך 85 ₪, לרגל חג הפסחא, ומתנה לרגל הולדת יַלְדָּהּ הבכור – סט לתינוק, שערכו ועלותו 190 ₪.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של ויקי, לצורך חישוב מס, בשל המתנות שקיבלה ב-12/2023?

שאלה 35

שכרה של גיטי משתלם על בסיס שעות עבודה – 44 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 10:30, מופסקת העבודה למשך שעה אחת למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה גיטי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של גיטי, בשבוע שהחל ב-4/8/2023 והסתיים ב-8/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לגיטי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 36

הלל, תושב קבוע במצפה רמון, זה 7 שנים, עבד 5 שנים אצל מעסיקו בדימונה, עד שפוטר ביום 29/11/2023. מאז ועד תום שנת המס לא היתה לו הכנסה. הכנסתו בשנת 2023 היתה כְּדִלְהַלָּן:

1. שכר משולב 170,667 ₪ 

2. פדיון חופשה 4,783 ₪

3. מענק פרישה פטור ממס הכנסה (לפי ס’ 9(7א) לפקודה) 59,945 ₪ 

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי הלל בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שהלל חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 37

נבו השתחרר מצה”ל ב-9/2/2023, בתום 36 חודשי שירות חובה. ב-14/3/2023 התחיל לעבוד בבית מלאכה לעבודות מתכת. הוא הועסק בְּחָרָטוּת וְכִרְסוּם (עבודות מתכת), במשרה מלאה (42 שעות בשבוע), שבוע עבודה מלא בן 5 ימי עבודה. לעבודה זו נשלח על ידי לשכת התעסוקה (יצוין שנבו לא קיבל דמי אבטלה). לפי דו”ח הנוכחות שלו, הוא עבד ברציפות ולא נעדר מעבודתו, אף לא יום אחד. עד 31/10/2023 עבד בפועל 157 ימי עבודה. 

האם, לפי חוק הביטוח הלאומי (פרק ביטוח אבטלה) ותקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), נבו עשוי להיות זכאי למענק מלא לחייל משוחרר בעבודה נִדְרֶשֶׁת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 38

יואב, העובד זה 4 שנים אצל מעסיקו, נָשׂוּי לרננה. לְאַחַר שסִיימָה את יום העבודה, בְּתֹום יום 3/6/2023, ילדה רננה בן ויצאה לתקופת לידה והורות. לפני יציאתה לתקופת הלידה וההורות, עבדה 3 שנים אצל מעסיקה. כחודש לאחר תחילת התקופה, החליטו בני הזוג לְחַלֵּק את תקופת הלידה וההורות ביניהם. רננה הִסְכִּימָה בִּכְתָב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ולחזור לעבודתה. 

אִם בְּדַעְתּוֹ של יואב לצאת לתקופת לידה והורות חֶלְקִית, מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ובתקופה זו רננה תעבוד אצל מעסיקה, ובהנחה שנמסרו בזמן כל הַמִּסְמָכִים הַנִּדְרָשִׁים (לשני המעסיקים), מהי תקופת הלידה וההורות החלקית המרבית שתינתן לו?

שאלה 39

שאלה 40

שאלה 41

שאלה 42

שאלה 43

תלוש 1/2023 של גיטי, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 8,000 ₪, גמול שעות נוספות בסך  869 ₪ ושווי ארוחות בסך 260 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילמה גיטי 480 ₪ בתלוש זה (6% משכר יסוד). לקרן השתלמות שילמה גיטי את חלקה – 200 ₪ (2.5% משכר יסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לגיטי (“נטו לתשלום”) בתלוש זה, בהתחשב בתשלומיה לקופות הגמל ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 44

סיגי, עובדת נשואה בת 28, סיימה לימודי תואר שני בהנדסת כימיה וב-1/12/2022 התחילה לעבוד כשכירה אצל מעסיקה הראשון. היא עבדה אצלו ברציפות 9 חודשים, עד שב-31/8/2023 מסרה לו אישור רפואי בכתב מרופא מומחה למחלות נשים ולידה, לפיו היא בהריון, בחודש השלישי, וסוג העבודה שלה אצלו ומקום ביצוע העבודה מְסַכְּנִים אותה בשל הֱיוֹתָהּ בהיריון, וּמְסַכְּנִים גם את עוּבָּרָהּ. לאישור האמור צירפה גם חוות דעת רפואית דומה מרופא תַּעֲסוּקָתִי.

אם לא נמצאה לה עבודה חלופית על ידי המעסיק, האם היעדרותה מהעבודה בתקופת ההיריון הַמִּתְחַיֶּבֶת בְּשֶׁל האמור לעיל, תיחשב “שמירת היריון”, לפי חוק הביטוח הלאומי?

שאלה 45

סיגי, בת ה-32, עובדת כפקידה כללית אצל מעסיקה, מנהל חשבונות (עבודה שאיננה עבודת כפיים). שבוע עבודתה בן 5 ימי עבודה (א-ה), 7 שעות בכל יום – מהשעה 8:30 עד השעה 15:30.

האם רשאי המעסיק לְהַעֲבִידָהּ 7 שעות ללא הפסקה, לְמַעֵט הפסקות קצרות ומוסכמות שהוא נותן לה להחלפת כוח ואויר או לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לִצְרָכֶיהָ, שֶׁאוֹתָן הוא מחשיב לה כחלק משעות עבודתה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 46

תלוש 1/2024 של נוני, רווק בן ,28 הורכב ממשכורת יסוד בסך 14,377 ₪ (ברוטו), שווי רט”ן בסך 49 ₪ (ברוטו) ואחזקת רכב בסך 1,200 ₪ נטו (המעסיק מגלם את אחזקת הרכב). מהו סך כל שכרו של נוני לצורך חישוב מס ב- 1/2023 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות).

שאלה 47

שאלה 48

שאלה 49

שאלה 50

סיגי התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה (משרד עו”ד פְּרָטִי) ב-19/1/22. במקום העבודה נהוגה משרה מלאה שהיקפה 168 שעות בחודש. סיגי הועסקה ברציפות במשרה מלאה כזו (168 שעות בחודש). שבוע עבודתה בן 5 ימים (א-ה). ב-24/1/23 יצאה לתקופת לידה והורות, לאחר שֶׁיָּלְדָה 2 ילדים בלידה אחת (תְּאוֹמִים). בתום תקופת לידה והורות מְלֵאָה חָזְרָה לעבודתה הרגילה, והיא מועסקת באותו היקף משרה מלאה כִּבְעָבָר. סיגי מבקשת להיעדר מעבודתה שעה אחת ביום 1/12/23 (יום ד’), לְשֵׁם מִימּוּשׁ הזכות לשעת הוֹרוּת, בְּלִי שֶׁתְּנוּכֶּה משכר עבודתה.

הַאִם סיגי רשאית לְהֵיעָדְרוּת זו ב-1/12/2023, בלי שֶׁתְּנוּכֶּה משכרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים) [היעזרו בלוח השנה שבעמוד האחרון בטבלאות הביטוח הלאומי]