שאלה 1

שאלה 2

שכרה של סיגי משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 56 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ה’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סיגי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סיגי, בשבוע שהחל ב-20/6/2023 והסתיים ב-24/6/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסיגי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 3

שאלה 4

עוזי, חייל בשירות סדיר (חובה), יליד 3/1/2004, הוא בַּעַל שְׁלִיטָה בְּחֶבְרַת מְעַטִים. חברת המעטים היא מַעֲסִיקָתוֹ היחידה והוא מְשַׁמֵּשׁ בה כִּמְתַכְנֵת. שכרו החודשי בתלוש 2/2023 – 8,554 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקתו (חברת המעטים), בְּגִין שכר 2/2023 של עוזי (סכום מעוגל) ?

שאלה 5

ב-24/10/2023 התחיל נבו לעבוד כפקיד הזמנות אצל מעסיקו, בחצי משרה. שבוע עבודתו בן 5 ימי עבודה (א-ה). שכרו משתלם על בסיס של חודש. נבו מבקש לקבוע, בחוזה העבודה האישי שלו [חוזה לתקופת עבודה לא קצובה], כי בשנת 2023 יהיה זכאי לתמורת חופשה בשיעור מסוים משכרו הרגיל, שתשולם לו בתלוש כל חודש, במקום שתינתן לו חופשה שנתית בְּעַיִן (ימי חופשה בְּפֹועַל) בעד שנה זו. 

האם רשאי המעסיק להיענות לבקשתו של נבו ולשלם לו תמורת חופשה בעד שנת 2023, במקום ימי חופשה בְּעַיִן (בְּפֹועַל)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 6

טדי התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-8/1/23. שכרו משתלם על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). ב-2/3/23 (יום ב’), יום הבחירות לכנסת, נקרא לְשֵׁרוּת מילואים למשך יומיים. טדי נעדר ביום הבחירות וביום שלאחריו, 2 הימים שֶׁבָּהֶם שירת במילואים. הוא הגיש תביעה אישית לתגמולי מילואים למוסד לביטוח לאומי וקיבל תגמול מילואים עבור ה-2 וה-3 במרץ 2023. יצויין שמתחילת עבודתו אצל המעסיק טדי עבד ברציפות וּלְמַעֵט היעדרות זו, לא נִפְקַד מעבודתו.

האם על המעסיק לשלם לטדי את השכר שהיה מִשְׂתַּכֵּר אצלו ביום בחירות לכנסת ב-2/3/2023 אִילּוּלֵא נעדר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 7

רננה, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/12/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, במשכורת ספטמבר (בעד התקופה המסתיימת ב-30 בספטמבר).  מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/12/2021, עד 30/9/2022 רננה לא קיבלה עדיין דמי הבראה בעד כל תקופת עבודתה (ב-30/9/2022 לא עבדה עדיין שנה אחת אצל המעסיק).

אם מיום 1/12/2022 ועד (כולל) יום 31/12/2022 רננה שהתה בחופשה ללא תשלום, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 9/2023?

שאלה 8

טדי עובד זה 9 שנים אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). הוא לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות עובד לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

ב-27/9/23 טדי נעדר מעבודתו. על היעדרותו זו הודיע למעסיק ב-13/9/23. בהודעה כתב: “הִנְנִי לְהוֹדִיעֲךָ כי איעדר ביום 27/9/23, בו חל ערב יום הכיפורים, לָרִאשׁוֹנָה על חשבון החופשה השנתית שֶׁמַּגִּיעָה לי בעד שנת 2023”. המעסיק לא אישר את ההיעדרות וְדָרַשׁ מטדי להגיע לעבודה באותו היום. המעסיק הוסיף שמדובר ביום קצר, ערב חג, שֶׁבּוֹ צפויה עבודה רבה בעסק. 

אם, לְמַעֵט יום זה (27/9/2020), טדי לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 9

ב-3/2023 נשלח טדי לקאטר, ע”י מעבידו, למשך 21 יממות. הנסיעה לקאטר וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעביד (היתה זו נסיעתו הראשונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות הַמּוּכָחוֹת שֶׁהוּצְאוּ בקשר לנסיעה לקאטר:

1. כרטיס טיסה במח’ עסקים – 986 $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 560.75 $].
2. הוצאות לינה: 21 לינות במלון, במחיר 216 $ לכל לינה – סה”כ 4,536 $.
3. הוצאות אחרות: 122 $ בכל אחד מ-21 ימי הַשְּׁהִיָּה בקאטר – סה”כ 2,562 $.
4. שכירת רכב בקאטר: שְׂכִירַת רכב ל-21 ימים, במחיר 81 $ ליום – סה”כ 1,701 $.

טדי הגיש את החשבון ואת כל המסמכים הנִדְרָשִׁים למעבידו וזה הֶחְזִיר לו את כל ההוצאות.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של טדי לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות ]

שאלה 10

שאלה 11

מ-19/6/2021 סול עובדת במפעל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. סול אֵינָהּ עובדת יצור במפעל, אֶלָּא עובדת מינהלה שבעל המפעל הוֹכִיחַ, לַהֲנָחַת דעתו של פקיד השומה, כי עבודתה במשמרת השניה או השלישית חִיּוּנִית להפעלת קווי הייצור במפעל. 

ההכנסה שסול היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

עבודה במשמרת הראשונה 60,240 ₪

עבודה במשמרת השניה 46,718 ₪

עבודה במשמרת השלישית 41,896 ₪

החזקת רכב, דמי הבראה ושווי רט”ן 3,860 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של סול מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 12

עקב פגיעת גוף, נקבעה לעוזי נכות של 100% לצמיתות, החל ב-1/1/2022. הכנסתו בשנת 2023:

 1. הכנסה מיגיעה אישית (ממשכורתו אצל מעסיקו היחיד) 67,254 ₪

 2. הכנסה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו בפיקדון אשר מְקוֹרָם בפיצויים שקיבל עוזי בְּשֶׁל פְּגִיעַת גּוּף 31,487 ₪

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס‘ 9(5) לפקודה שעוזי יכול לְנַצֵּל בשנת המס 2023 ? 

שאלה 13

יגיל הוא עובד יליד 9/5/1961. אשתו ריטה ילידת 10/12/1961. שניהם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים [במקרים כאלה, מומלץ להקדים ולבדוק מהו גיל הפרישה, לפי חוק גיל פרישה].

האם יגיל זכאי לזיכוי ממס (נקודת זיכוי או חלק מנקודת זיכוי) לפי ס‘ 37 לפקודה, בחישוב המס על הכנסתו בשנת 2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 14

שאלה 15

בֵּין עוזי, בן ה-30, מדריך הנוער, ובין המתנ”ס, נערך מראש הסכם עבודה לתקופה של שנה. בהסכם נקבע תחום עבודתו וּזְמַנֵּי בִּיצּוּעָהּ, נקבע כי יהיה כפוף למנהלת המתנ”ס, וסוכם שאין הוא רשאי להשתמש בעוזר או במחליף על חשבונו. עוד נקבע כי עוזי לא יקבל תלושי שכר מהמתנ”ס, אלא יֵרָשֵׁם כעצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, ויַנְפִּיק למתנ”ס חשבוניות מס כנגד הגמול שיקבל עבור העסקתו. בתום תקופת ההסכם (ב-31/7/2023) הופסקה עבודתו של עוזי. ב-1/8/2023 נרשם בשירות התעסוקה (לראשונה בחייו), התייצב בימים ובזמנים שֶׁנִּקְבְּעוּ לו, אך לא נמצאה עבורו כל עבודה.

האם בתקופת האכשרה של עוזי, לצורך זכאותו לדמי אבטלה, יכולה לבוא בחשבון השנה שֶׁבָּהּ הועסק כמדריך במתנ”ס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 16

שבוע העבודה של נבו בן 6 ימים (א’-ו’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בתום כל יום עבודה עומדת לשירות העובדים הסעה מאורגנת ממקום העבודה לביתם, על חשבון המעסיק. עד 26/6/2023 נהג נבו לנסוע לעבודה בתחבורה ציבורית (מרחק 8 ק”מ). בחזרה מהעבודה לביתו השתמש בְּהַסָּעָה הַמְּאוּרְגֶּנֶת על חשבון המעסיק. החל ב-27/6/2023 נבו נוסע לעבודה וממנה באופניים שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ, וכלל לא משתמש בתחבורה ציבורית או בהסעה המאורגנת. בחודש 7/2023 עבד בפועל 26 ימים. מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתו לעבודתו – 8.60 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 213 ₪.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס‘ 2 לצו ההרחבה הנ“ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לנבו בגין חודש 7/2023?

שאלה 17

ב-1/2023, לרגל ט”ו בשבט, ניצן תרם 160 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, שהיא קרן לאומית לְעִנְיַן תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. ב-8/2023 שילם 250 ₪ למתנ”ס בעיר מגוריו, תמורת חוג ערבית מדוברת, אֵלָיו נִרְשַׁם וּבוֹ לָמַד. המתנ”ס האמור מוכר כמוסד ציבורי לענין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודה. כנגד התשלום ששילם בעד החוג, ניצן קיבל מהמתנ”ס קבלה שֶׁעַל גַּבֶּיהָ נרשם כי קיים אישור לעניין תרומות לפי הפקודה, ותרומות למתנ”ס יַקְנוּ לתורם זיכוי מהמס שהוא חייב בו. ב-10/2023 ניצן תרם 210 ₪ לעמותת ידידי בית החולים יוספטל באילת, שגם היא מוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות ניצן לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 162,300 ₪, מהו הזיכוי ממס שניצן עשוי לֵהָנוֹת ממנו, בשל התשלומים שלעיל, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 18

ריני, בת ה-43, עובדת כשכירה אצל 3 מעסיקים. שכר 11/2023 שלה אצל כל אחד מהם:

מעסיק עיקרי (א.א. בע”מ) 4,241 ₪. 

מעסיק מִשְׁנִי (ב.ב. בע”מ) 2,090 ₪.

מעסיק מִשְׁנִי (ג.ג. בע”מ) 1,860 ₪.

אם לא נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי 3 מעסיקיה, בְּגִין שכר 11/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 19

ללונה עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-6/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 7/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 6,250 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/1/2024.]

אם המדד עלה ב-1.1% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של לונה, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (7/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 20

ב-9/2023 נשלחה לונה לפולין, ע”י מעסיקה, למשך 92 יממות. הנסיעה לפולין וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעסיק (היתה זו נסיעתה הראשונה של לונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה לפולין:

1. כרטיס טיסה במח’ עסקים – 730 $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 480 $].
2. הוצאות לינה: 92 לינות במלון, במחיר 153 $ לכל לינה – סה”כ 14,076 $.
3. הוצאות אחרות: 98 $ בכל אחד מ-92 ימי הַשְּׁהִיָּה בפולין – סה”כ 9,016 $.
4. שכירת רכב בפולין: שְׂכִירַת רכב ל-92 ימים, במחיר 75 $ ליום – סה”כ 6,900 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעסיק, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרה של לונה לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות]

שאלה 21

סול עובדת אצל 2 מעסיקים שונים, באותם ימים. אצל מעסיק א’ (מרפאת שיניים), היא עובדת מ-8:00 עד 12:30. אצל מעסיק ב’ (חנות בגדים), היא עובדת מ-15:00 ועד 19:30. שני מקומות העבודה נמצאים בגרנד קניון בחיפה (מרכז קניות גדול), בְּקוֹמוֹת שונות. על סול ועל מעסיקיה חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום היא נזקקת לתחבורה ציבורית כדי להגיע לגרנד קניון ובחזרה לביתה (מרחק 5 ק”מ, 20 תחנות עירוניות לכל כיוון). מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין ביתה לגרנד קניון – 5.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת הגרנד קניון – 208.50 ₪. בצהריים, בין השעות 12:30 ל-15:00, היא נשארת לִפְעָמִים בגרנד קניון ואוכלת באחת המסעדות שבו, ולפעמים היא נוסעת לאכול ולנוח בביתה. בחודש 3/2023 סול עבדה 17 ימים, בתוכם נסעה 7 פעמים לביתה בצהריים, בתום עבודתה אצל מעסיק א’, לנוח ולאכול, וחזרה לעבודתה אצל מעסיק ב’.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל מעסיק ב’ (חנות הבגדים) לשלם לסול בגין חודש זה?

שאלה 22

ריני התחילה לעבוד אצל מעסיקה ביום 20/4/2001. את עבודתה התחילה כעובדת פשוטה, ובמשך השנים התקדמה בְּתַפְקִידֶיהָ. ביום 1/5/2020 מונתה לתפקיד מנהלת מחסן המשלוחים אצל המעסיק. עם כניסתה לתפקיד זה (מנהלת המחסן), הודיע לה המעסיק כי למשכורתה החודשית הרגילה, שעמדה על 9,720 ₪ לחודש, תִּוָּסֵף תוספת בסך 2,000 ₪ בכל חודש, שתיקרא בתלוש השכר “תוספת מאמץ ניהולי”. התוספת נועדה לְפַצּוֹת את ריני בשל האחריות היום-יומית הַמּוּטֶּלֶת עַל כְּתֵפָיו של כל מנהל, הגדולה יותר מאשר בתפקידו של עובד זוּטָר, ולהעניק לה את הגמול הראוי בעד מִילּוּיוֹ. יצויין שלא חל כל שינוי בשעות עבודתה או בהיקף מִשְׂרָתָהּ של ריני.

האם רכיב השכר “תוספת מאמץ ניהולי” יובא בחשבון שכר העבודה של ריני לענין חישוב פיצויי הפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 23

תלוש 1/2023 של סול, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 11,450 ₪ ושווי רט”ן בסך 64 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קופת ביטוח”, שילמה סול בתלוש זה 6% משכר היסוד (כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש משכר היסוד לאותה קופה).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לסול (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיה ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 24

יואב עובד שכיר אצל מעבידו היחיד זֶה 9 שנים. תלוש 8/2023 שלו כלל את התשלומים הבאים:

1. שכר יסוד 9,269 ₪
2. תוספת וותק 348 ₪
3. מענק הִשְׁתַּתְּפוּת ברווחי המעביד 1,236 ₪
4. הֶפְרְשֵׁי שכר (בעד חודש 6/2023) 864 ₪ 

מהי הכנסתו של יואב לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 8/2023 ?

שאלה 25

שאלה 26

שאלה 27

טדי (בן יחיד, רווק) משלם בְּעַד הַחְזָקָתָם של זוג הוריו הזקנים, המרותקים למיטה בתמידות, במוסד מיוחד. בשנת 2023 שילם למוסד, בעד אביו – 21,649 ₪ ובעד אמו – 20,663 ₪.

הכנסתו החייבת של טדי בשנת 2023 – 259,824 ₪. הכנסתם החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של הָאָב – 179,586, ושל הָאֵם (בת זוּגוֹ של האב) – 88,349 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי שיוּתַר לטדי, בשנת 2023, בְּעַד הוצאותיו בְּשֶׁל הַחְזָקַת זוג הוריו במוסד המיוחד?

שאלה 28

טוני, מכונאי רכב בן 46, היה תושב קבוע בישוב שכניה מאז שנולד ועד 31/5/2023. מתחילת שנת 2023 ועד 31/5/2023 היה מובטל. ב-1/6/2023 עבר לגור בעפולה, לאחר שמצא בה עבודה במקצועו. הכנסתו בשנת 2023 הורכבה משכר משולב בסך 128,496 ₪ ומדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] בסך 34,827 ₪.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי טוני בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שטוני חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 29

טוני, גבר בריא, יליד 1/8/1956, פרש מעבודתו ב-1/9/2023. בכל חודש מחודשי שנת 2023 הוא מקבל קִצְבָּה חודשית בסך 6,349 ₪ מקרן פנסיה מקיפה חדשה, אשר ערך עבורו מעסיקו לשעבר. נוסף על הקצבה מקרן הפנסיה, הוא מקבל בכל חודש קצבת אזרח ותיק בסך 2,394 מהמוסד לביטוח לאומי (הַמִּשְׁתַּלֶּמֶת לפי פרק י”א לחוק הביטוח הלאומי – ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים).

אם לא קיבל מענקי פרישה בגין שנות עבודתו, לא ביקש בעבר כל קיבוע זכויות ולא קיבל “קצבה מוּכֶּרֶת“, מהי הקצבה החייבת במס של טוני בשנת 2023 (סכום מעוגל) ?

שאלה 30

תלוש 1/2023 של סיגי, רווקה בת 31, הורכב משכר יסוד בסך 9,500 ₪ ושווי אש”ל בסך 290 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה”, שילמה סיגי בתלוש זה 6% משכר היסוד. לקרן השתלמות שילמה את חלקה – 2.5% משכר היסוד. [תשלומיה לקופת הגמל לקיצבה ולקרן ההשתלמות בוצעו כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש לאותן קופות.]

מהו שכר ה”נטו” שישולם לסיגי (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיה ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 31

לונה, בת 47, נשואה + ילדה שבשנת 2023 מלאו לה 18 שנה, התחילה לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקה. ב-1/2023 עבדה 6 ימים. השכר שמשולם לה בעד כל יום עבודה – 1,430 ₪.

אם משכר העבודה של לונה יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לה (“נטו לתשלום”) בגין 6 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 32

שאלה 33

שאלה 34

ריני, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 5 שנים בִּרְצִיפוּת, קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים, הָחֵל ב-1/11/2022.
שכרה, בשישה החודשים שקדמו ל-1/11/2022, הורכב מהתשלומים הבאים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 8/2022 ריני קיבלה ממעסיקה, בְּנוֹסָף לשכרה החודשי הרגיל, הֶפְרְשֵׁי שכר בסך 279 ₪, בעד חודש 5/2022.
[למען הסר ספק, ריני קיבלה שכר מלא בששה החודשים שקדמו להפסקת העבודה. היא מעדיפה לקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה הייתה בשמירת הריון].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שריני זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 35

נוני עבד אצל 2 מעסיקים:

כאשר פרש ממעסיק א’, נוני ביקש “רצף זכויות פיצויים”. פקיד השומה אישר את בקשתו. לאחר 3 חודשים התחיל לעבֹוד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורו, לאותה קופת גמל לקצבה, מתחילת עבודתו אצלו. עם פיטוריו ממעסיק ב’, ב,9/2023- מבקש נוני למׁשֹוְך את כל כספי הפיצויים שהצטברו משני המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל האמורה – 116,374 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים). יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של נוני במועד שבו שולמו לקופת הגמל לקצבה.

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הּנִיחּו שהפטור ֶׁשבסמכּות המנהל להענִיק, הּוגָדל אוטומטית].

שאלה 36

יואב, בן ה-46, מנהל חשבונות בכיר (“מְדוּפְּלָם”), עובד אצל מעסיקו, משרד רואי חשבון. מאחר שהוא עובד מקצועי, וָתִיק וְנֶאֱמָן, ומאחר שהכנסתו אינה מְאַפְשֶׁרֶת לו זאת, החליט המעסיק לְמַמֵּן עבורו לימודים לתואר אקדמי ראשון בחשבונאות, במוסד אקדמי מוכר.  

בנסיבות שתוארו לעיל, האם מימון התואר האקדמי האמור בחשבונאות יזקף לשכרו של יואב, לצורך חישוב מס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 37

שאלה 38

סול עובדת אצל 2 מעסיקים שונים, באותם ימים. אצל מעסיק א’ (מרפאת שיניים), היא עובדת מ-8:00 עד 12:30. אצל מעסיק ב’ (חנות בגדים), היא עובדת מ-15:00 ועד 19:30. שני מקומות העבודה נמצאים בגרנד קניון בחיפה (מרכז קניות גדול), בְּקוֹמוֹת שונות. על סול ועל מעסיקיה חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום היא נזקקת לתחבורה ציבורית כדי להגיע לגרנד קניון ובחזרה לביתה (מרחק 5 ק”מ, 20 תחנות עירוניות לכל כיוון). מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין ביתה לגרנד קניון – 5.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת הגרנד קניון – 208.50 ₪. בצהריים, בין השעות 12:30 ל-15:00, היא נשארת לִפְעָמִים בגרנד קניון ואוכלת באחת המסעדות שבו, ולפעמים היא נוסעת לאכול ולנוח בביתה. בחודש 3/2023 סול עבדה 17 ימים, בתוכם נסעה 7 פעמים לביתה בצהריים, בתום עבודתה אצל מעסיק א’, לנוח ולאכול, וחזרה לעבודתה אצל מעסיק ב’.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל מעסיק ב’ (חנות הבגדים) לשלם לסול בגין חודש זה?

שאלה 39

מעסיקה של גיטי העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן). 

שנת הרישום של הרכב: 2019, סוג הרכב: 1, קוד תוצר:341, קוד דגם: 69.

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2023 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 40.00 ₪, שיחות בארץ ובחו”ל בסך 59.74 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של גיטי, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-72.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 72.50 ₪. 

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד. ב-1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 20.00 ₪, גיטי לא משתתפת בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי בתלוש 1/2023, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט“ן)?

שאלה 40

שאלה 41

שאלה 42

שאלה 43

שאלה 44

יגיל, בן ה-56, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 5,348 ₪ (ממעסיקו לשעבר). יגיל גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 4/2023 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  המעסיק הראשון 29,150 ₪.

2. המעסיק השני 18,825 ₪. 

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של יגיל בחודש 4/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 45

גיטי התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ב-1/7/2023. ב-30/11/2023 ילדה 2 בנות בריאות, בלידה אחת (תאומות), ויצאה לתקופת לידה והורות, בריאה ומאושרת. 

לפי חוק עבודת נשים, מהי תקופת הלידה וההורות, אותה זכאית גיטי לקבל ממעסיקה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 46

יגיל, בן ה-29, טכנאי מחשבים, עובד אצל מעסיקו, מפעל ליצור שְׁבָבִים. מאחר שהוא עובד מקצועי וִיצִירָתִי, המעסיק מעוניין לְקַדֵּם אותו בעתיד לתפקידי פיתוח. במטרה זו, הסכים המעסיק לְמַמֵּן עבורו לימודים לתואר אקדמי ראשון בהנדסת מחשבים, במוסד אקדמי מוכר.

בנסיבות שתוארו לעיל, האם מימון התואר האקדמי האמור בהנדסת מחשבים יזקף לשכרו של יגיל, לצורך חישוב מס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 47

טדי, בן 33, נשוי ואב לילדה ילידת 8/1/2019. ב-5/2023 עבד 8 ימים רצופים כ”עובד יומי” אצל מעסיקו. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 1,235 ₪.

אם משכר העבודה של טדי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות הרלוונטיות], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 8 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 48

יואב הוא עובד רווק בן 37. ב-9/2023 הועסק, במשך שבוע אחד, 6 ימים רצופים, כ”עובד יומי” אצל מעסיקו. שכר העבודה שקיבל בעד כל יום עבודה – 2,375 ₪.

אם משכר העבודה של יואב יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 6 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 49

מ-1/2/2020 לונה עובדת במפעל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שלונה היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן: 

עבודה במשמרת הראשונה 119,280 ₪

עבודה במשמרת השניה 48,327 ₪

עבודה במשמרת השלישית 44,835 ₪

שווי מעון יום (השתתפות המעסיק במימון מעון יום לילדתה של לונה) 5,400 ₪ 

דמי נסיעות ודמי הבראה 4,666 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של לונה מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין (סכום מעוגל)?

שאלה 50