שאלה 1

שאלה 2

ריטה עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 5 שנים. תלוש 12/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 18,347 ₪ ומענק שנתי בסך 4,032 ₪.

אם החל ב-1/5/2023 ועד 13/8/2023 שָׁהֲתָה בתקופת לידה והורות (ולא קיבלה כל שכר ממעסיקה בתקופה זו), מהי הכנסתה של ריטה לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 12/2023 ?

שאלה 3

ניצן עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/4/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 94 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה ניצן קיבל שכר מלא.]

הכנסתו של ניצן, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/4/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו ניצן זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 4

את משכורת 9/2023 של עובדיו שילם הלל ב-2/10/2023 (יום ד’). לפי התקנות, מתי על הלל לשלם את התשלומים לקופות הגמל של העובדים, בעד משכורת זו? (העזרו בלוח השנה שלהלן) 

שאלה 5

שאלה 6

סול, בת ה-52, עבדה שנתיים כמלצרית אצל מעסיקה, מסעדת מזון מהיר, עד שמונתה ב-4/2/23 להיות אַחְרָאִית מִשְׁמֶרֶת בה. זמן רב חיפש המעסיק עובדים הַכְּשִׁירִים למלא תפקיד זה, עד שמצא שסול, החרוצה והיעילה, שימשה בעבר כאחראית משמרת במסעדות רבות שֶׁבָּהֶן עבדה. לשם הַבְטָחַת הִישָּׁאֲרוּתָהּ בעבודה, דרש ממנה המעסיק לחתום על שְׁטָר, לפיו היא מתחייבת לשלם לו סך 2,500 ₪, אם תפרוש מעבודתה לפני שֶׁתַּשְׁלִים שנת עבודה נוספת במסעדה. סול חתמה על השטר. אֲבָל, לאחר 5 חודשי עבודה נוספים, הודיעה למעסיק שהיא מתפטרת, בתום תקופת הודעה מוקדמת להתפטרות שהיא חייבת לתת לו, על מנת לעבור למקום עבודה אחר.

האם רשאי המעסיק לְמַמֵּשׁ את השטר ולנכות את הסכום האמור (2,500 ₪) משכר עבודתה האחרון של סול? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 7

שאלה 8

זה 5 שנים שסול, נשואה בת 26, מְנַתַּחַת מַעַרְכוֹת מֵידָע, עובדת אצל מעסיקה בנהריה. מיום 1/1/22 ועד יום 30/9/23 היתה תושבת קבועה בירכא. ב-1/10/23 עברה עם בעלה להתגורר בקריית-ביאליק. הכנסתה בשנת 2023 הורכבה ממשכורת בסך 144,000 ₪ שֶׁהוּפְקָה בחודשים 1/2023 עד 9/2023, וממשכורת בסך 87,360 ₪ שֶׁהוּפְקָה בחודשים 10/2023 עד 12/2023.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית סול בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שסול חייבת בו.]

שאלה 9

שכרה של סול משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 84 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סול רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סול, בשבוע שהחל ב-1/8/2023 והסתיים ב-6/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסול בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 10

הלל עובד כפקיד אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 90 יום. מ-3/11/2023 (א’) וְעַד (כּוֹלֵל) 5/11/2023 (ג’) הלל נעדר מעבודתו עקב מחלה. הוא חזר לעבודה ב-6/11/2023 ומסר למעסיק תעודת מחלה לתקופה האמורה. 

ברם, המעסיק קיבל הוכחות וּרְאָיוֹת (אותן אישר הלל) שבכל אותם 3 ימים הלל הועסק בְּמָסִיק זֵיתִים, על ידי בַּעַל מַטַּע זֵיתִים. בִּתְמוּרָה לעבודתו הלל קיבל מבעל המטע פַּח שֶׁמֶן זַיִת כָּתִית מְעוּלֶּה (18 ליטר), שעלותו 650 ₪, ו-10 ק”ג זיתים, שעלותם 180 ₪.

האם, לפי חוק דמי מחלה, הלל זכאי לתשלום דמי מחלה ממעסיקו עבור 3 ימים אלו, בהם נעדר מעבודתו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 11

עוזי, נער שֶׁמָּלְאוּ לו 17 שנה וְשֶׁטֶּרֶם מָלְאוּ לו 18 שנה, עובד פעמיים בשבוע, בחופשת הקיץ, בשטיפת כלים אצל מעסיקו במקום עבודתו (פיצריה). שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס שעות עבודה. ביום ג’, 6/8/2023, עבד 7 שעות ברציפות, בתוכן יצא לשתי הפסקות קצרות וּמוּסְכָּמוֹת להחלפת כוח ואויר (כ–5 דקות כל אחת) ופעם אחת הפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים. 

האם, לפי החוק הנוגע לָעִנְיָן, מעסיקו של עוזי פועל כדין כשהוא מעסיק את עוזי 7 שעות ברציפות כמתואר לעיל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 12

שאלה 13

שאלה 14

תלוש 1/2023 של ויקי, רווקה בת 24, הורכב משכר יסוד בסך 10,080 ₪ ושווי הסעה בסך 167 ₪. מעסיקה משלם עבורה, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה – 8.33% משכר היסוד למרכיב הפיצויים ו-7.50% למרכיב תגמולי המעביד. כנגד תשלומי המעסיק, משלמת ויקי 6.00% משכר היסוד, למרכיב תגמולי העובד באותה קופת גמל.

מהו שכר ה”נטו” שישולם לויקי (“נטו לתשלום”) בתלוש זה, בהתחשב בתשלומיה לקופת הגמל ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 15

שאלה 16

נוני הוא עובד יליד 9/5/1960. אשתו רויה ילידת 10/11/1960 שניהם בריאים ושֵלמים.
האם נוני זכאי לזיכוי ממס (נקודת זיכוי או חלק מנקודת זיכוי) לפי ס’ 37 לפקודה, בחישוב המס על הכנסתו בשנת 2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 17

עוזי התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-1/3/1996. שכרו השתלם לו על בסיס חודש. ב-1/12/1996 התחיל המעסיק להפריש עבורו לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הרחבה ענפי שֶׁחָל על הצדדים. שיעור הפרשת המעסיק למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה – 6%. לפי צו ההרחבה האמור, תשלומי המעסיק לפיצויי פיטורים יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם 72% מפיצויי הפיטורים, בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים והתקופות שבגינם נעשתה ההפרשה. 

עוזי עבד אצל המעסיק, בכל השנים, בהיקף משרה מלאה. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה (לפי הוראות צו ההרחבה) היה שכר היסוד ששולם לו, שבשנים האחרונות עמד על 14,700 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שולמה לו, בכל חודש, באופן קבוע וללא כל תנאי, תוספת מקצועית שבשנים האחרונות עמדה על סך 944 ₪. בגין תוספת זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. 

ב-31/5/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינו לבין המעסיק, עם פיטוריו. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 249,165 ₪. 

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לעוזי (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 18

שאלה 19

שאלה 20

ניצן הוא עובד אלמן, בן 58, אב לשני ילדים בוגרים ועצמאיים (בני 22 ו-26, שאינם סמוכים על שולחנו). שכר עבודתו משתלם לו על בסיס של חודש. שכר עבודתו בתלוש 1/2023 – 7,851 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 761 ₪. ב-17/1/2023 קיבל, לבקשתו, מִקְדָּמָה בסך 6,320 ₪ עַל חֶשְׁבּוֹן שכר עבודה זֶה.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו של ניצן ב-1/2023, לכיסוי המקדמה שקיבל (סכום מעוגל)?

שאלה 21

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ניצן, מהנדס חומרה בן 31, בשנת 2023, הורכב משכר יסוד בסך 53,060 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 3,320 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 3,377.72 ₪. מעסיקו משלם בעדו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קרן חדשה מקיפה – 3,568.85 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,924.04 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [ניצן משלם גם הוא את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לניצן, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד?

שאלה 22

שאלה 23

רננה, בת 43, נשואה + 2 בנות שבשנת המס 2023 מלאו להן 16 ו-21 שנים, התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/1/2023 ב”משכורת חודש”. משכורתה קבועה – 8,940 ₪ בחודש. בכל חודש, עד תלוש 3/2023, ניכה המעסיק מרננה מס רגיל לפי לוח הניכויים [לפי תוספת א’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)].  ב-16/4/2023, לְהַפְתָּעָתוֹ של המעסיק, רננה מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 32,520 ₪ יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 14%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה, עד שכר שנתי של 97,440 ₪, יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 20%. מֵעֵבֶר ל-97,440 ₪ יֵשׁ לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי.

כמה מס הכנסה על המעסיק לנכות מרננה בתלוש 4/2023?

שאלה 24

הלל, איש המכירות, הוא הוֹרֶה שילדו נִפְטַר (ב-1/2023), שהגיע ב-7/8/2023 לגיל פרישת חובה כְּמַשְׁמָעוּתוֹ בחוק גיל פרישה (גיל 67). הוא מועסק אצל מעסיקו (סַפַּק שירותי ניוּ-מֶדְיָה וְדִיגִיטָל מצליח), במקום עבודתו, זה 21 שנים. יצויין שהמעסיק הָאָמוּר מעסיק 39 עובדים. [למען הסר ספק, הלל כָּשִׁיר להמשיך בעבודתו.]

האם, לפי החוק הנוגע לעניין, בנסיבות שתוארו לעיל, רשאי המעסיק לחייב את הלל לפרוש מעבודתו בגיל 67, בשל גילו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 25

ריטה עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה 5 שנים, עד שילדה בת בריאה ויצאה ב-8/5/2023 לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות. ריטה חזרה לעבודה רגילה ב-6/11/2023.

על מי חלה חובת תשלום דמי הביטוח, בעד חודש 10/2023, אם ב-20/8/2023 חל המועד שֶׁבּוֹ הסתיים תשלום גמלת דמי הלידה מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 26

אדי, יליד 1/7/91, התקבל לעבודה ב-1/8/12, כשהוא אֵינֶנּוּ מבוטח בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. המעסיק הִפְרִישׁ עבורו לפנסיה מקיפה, לפי הוראות צו ההרחבה האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו, מהיום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני ולביצוע ההפרשות. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר היסוד ששולם לו, שעמד ב-3 השנים האחרונות על 5,325 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שולמה לו בכל חודש השתתפות מעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה בסך 164 ₪. בגין השתתפות זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. ב-1/1/23 התחיל המעסיק לשלם לקרן הפנסיה 8.333% מהשכר המבוטח למרכיב הפיצויים (במקום 6%). המעסיק הודיע בכתב לקרן הפנסיה, עם העתק לטדי, שכספי השלמת פיצויי הפיטורים (עד 8.333%) שהוא מְשַׁלְּמָם הָחֵל ב-1/1/23, יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בְּהֶתְאֵם לָאָמוּר בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. בכל השנים הועסק טדי במשרה מלאה. ב-30/11/23 הסתיימו יחסי העבודה בינו לבין המעסיק, עם פיטוריו. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 31,398 ₪.

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לטדי (בחישוב חודשי, מקורב ומעוגל)?

שאלה 27

שאלה 28

לרשותו של ניצן ולשימושו מעמיד המעסיק רכב צמוד. שנת רישום הרכב: 2018, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 490, קוד דגם: 21. בנוסף, הוא מעמיד לרשותו גם טלפון סלולרי (רט”ן). ההוצאה החודשית בשל הרט”ן קבועה ועומדת על 39.90 ₪ (כולל ב-7/2023). ניצן לא משתתף בהוצאות הרט”ן. בכל חודש 7/2023 ניצן שירת במילואים. בכל אותו החודש הרכב עמד בַּחֲנָיַת בסיס המילואים. את הרט”ן השאיר ניצן בְּבֵיתוֹ ולכן לא נעשה בו כל שימוש בכל תקופת המילואים.

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של ניצן, בתלוש 7/2023, בשל הרכב הצמוד והרט“ן?

שאלה 29

שאלה 30

שכרו של יגיל, נשוי+1, אצל מעסיקו היחיד, משתלם על בסיס של חודש. שכר עבודתו בחודש 7/2023 – 11,600 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,419 ₪. כמו כן, מנוכה משכרו סך 696 ₪ – חלקו בתשלומים לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. ב-31/7/23 יגיל נתן למעסיקו הודעה מוקדמת של חודש ימים להתפטרותו, לפיה יסיים את עבודתו בתום חודש 8/2023. כלומר, תלוש 7/2023 הוא התלוש שלפני האחרון, ותלוש 8/2023 יהיה התלוש האחרון (שני התלושים צפויים להיות זהים).

אם יגיל חייב למעסיקו 18,970 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו בתלוש 7/2023, לכיסוי חוב זה (סכום מעוגל)?

שאלה 31

הלל עובד זה 11 שנה אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). הוא לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם על בסיס ימי עבודה (סכום קבוע של 500 ₪ בעד כל יום עבודה). המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות עובד לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

מיום 2/10/2023 ועד (כולל) 8/10/2023 הלל נֶעֱדָר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל (הלל מסר למעסיק את כל האישורים הרלוונטיים, כנדרש). ב-20/10/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע מראש על היעדרות זו וללא אישורו של המעסיק.

אם, לְמַעֵט ימים האלה, הלל לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023 וב-10/2023, בַּעֲבוּר כמה ימים בחודש זה (10/2019) הוא זכאי לתשלום בתלוש שכר 10/2023?

שאלה 32

שאלה 33

שאלה 34

טוני, עובד שעתי, התחיל לעבוד ב-1/9/2021 כשליח אצל מעסיקו (חֶבְרָה הַמְּסַפֶּקֶת שירותי משלוחים בימים א’-ה’ מ-6:00 עד 24:00 וביום ו’ מ-6:00 עד 14:00). הוא מועסק במשמרות. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). הוא לא עובד בחגי ישראל.  המעסיק משלם דמי חגים בְּכָפוּף לזכאות

ב-21/4/2023 (ערב שביעי של פסח) המעסיק לא שִׁיבֵּץ את טוני למשמרת בעבודה. לפיכך, הוא לא עבד ביום זה. אם, לְמַעֵט יום זה, טוני לא החסיר ימי עבודה בחודש 4/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 4/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 35

נוני עבד אצל 2 מעסיקים:

כאשר פרש ממעסיק א’, נוני ביקש “רצף זכויות פיצויים”. פקיד השומה אישר את בקשתו. לאחר 3 חודשים התחיל לעבֹוד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורו, לאותה קופת גמל לקצבה, מתחילת עבודתו אצלו. עם פיטוריו ממעסיק ב’, ב,9/2023- מבקש נוני למׁשֹוְך את כל כספי הפיצויים שהצטברו משני המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל האמורה – 116,374 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים). יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של נוני במועד שבו שולמו לקופת הגמל לקצבה.

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הּנִיחּו שהפטור ֶׁשבסמכּות המנהל להענִיק, הּוגָדל אוטומטית].

שאלה 36

לויקי עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-1/1/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 5/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 6,240 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/9/2023.]

אם המדד עלה ב-0.7% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של ויקי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (5/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 37

שאלה 38

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ ויקי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 6 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה לאחר 3 חודשים לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה ויקי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-3/2023, מבקשת ויקי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 164,436 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 39

שאלה 40

שאלה 41

עובד נמצא בחופשה ללא תשלום תְּקוּפָה קָלֶנְדָּרִית הָעוֹלָה על שני חודשים תְּמִימִים רְצוּפִים.  באותה תקופה הוא אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי.

על מי חלה חובת תשלום דמי ביטוח בעד התקופה הקלנדרית הַבָּאָה אַחֲרֵי שני חודשים תמימים רצופים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 42

ב-7/2/2023 התחילה סיגי לעבוד אצל מעסיקה היחיד. עם קבלתה לעבודה, הודיעה לו כי היא מקבלת בכל חודש קצבת ילדים בסך 536 ₪, בעד 3 ילדיה, לפי חוק הביטוח הלאומי.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, רואים את קצבת הילדים האמורה, המשולמת לה, כהכנסה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 43

ריני, המנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, עוסקת בסוג עבודה המפורט בטור א’ בתוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), וּנְתוּנָה בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב’, נֶחְשֶׁבֶת לְעִנְיַן חוק הביטוח הלאומי כעובדת אצל טדי. בכל חודש היא מנפיקה לו חשבונית מס כנגד הגמול שהיא מקבלת ממנו.

האם, במקרה שינתן לְגַבֵּי טדי צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היא עשויה להיות זכאית לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פירעון בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 44

יגיל עובד זה 6 שנים אצל מעסיקו (שירותים לחברה לתקשורת  סלולרית). הוא בן הדת הַבָּהָאִית שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְּמוּל עבודתו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’), 7.5 שעות ביום. בעד כל שעת עבודה רגילה הוא מקבל שכר יסוד בסך 49.30 ₪ ותוספת מקצועית בסך 10.70 ₪. מעסיקו משלם לעובדיו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום שאותו הם מקבלים בעד יום עבודה רגיל. ביום ב’, ה-10/10/2023, בו חל חג סוכות, עקב תקלה טכנית, דָּרַשׁ המעסיק מיגיל לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בחירתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, יגיל עבד ביום זה, בשעות החג, החל בשעה 8:10 ועד השעה 13:55, ללא הפסקה.

אם יגיל לא החסיר ימי עבודה בחודש זה, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה (10/10/2022), בו נדרש לעבוד?

שאלה 45

לנבו עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/8/2023. ההלוואה צמודה למדד ונושאת ריבית של 0.5% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 9/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 17,800 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/1/2022.]

אם המדד עלה ב-0.2% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של נבו, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (9/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 46

ב-1/11/23, בשעה 2:30 בבוקר, ויקי (אשה נשואה) ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. אֲבָל, חודש לאחר יום הלידה, ויקי חלתה וְאוּשְׁפְּזָה בבית חולים למשך 4 שבועות. בכל ארבעה השבועות האלה טיפלה בתינוק סָבָתָהּ של ויקי. בטבלה שלהלן סומנו החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם ויקי עבדה (סומנו ב-‘ב) או שקיבלה בעדם דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי:

אם שכר העבודה הרגיל של ויקי, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 416 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית, אם היא הודיעה למוסד לביטוח לאומי על מימוש זכותה להאריך את תקופת הלידה וההורות הַמְּזַכָּה בִּדְמֵי לֵידָה, ככל שניתן (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, ויקי הגישה למוסד לביטוח לאומי את כל המסמכים והאישורים הנדרשים, במועד.]

שאלה 47

טדי (בן יחיד, רווק) משלם בְּעַד הַחְזָקָתָם של זוג הוריו הזקנים, המרותקים למיטה בתמידות, במוסד מיוחד. בשנת 2023 שילם למוסד, בעד אביו – 21,649 ₪ ובעד אמו – 20,663 ₪.

הכנסתו החייבת של טדי בשנת 2023 – 259,824 ₪. הכנסתם החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של הָאָב – 179,586, ושל הָאֵם (בת זוּגוֹ של האב) – 88,349 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי שיוּתַר לטדי, בשנת 2023, בְּעַד הוצאותיו בְּשֶׁל הַחְזָקַת זוג הוריו במוסד המיוחד?

שאלה 48

הלל, יליד 7/7/1956, עבד 29 שנים ברציפות (עד 7/2022) כשכיר אצל מעסיקו הקודם. מ-8/2019 הוא עובד ברציפות כשכיר אצל מעסיקו הנוכחי. 

אם הכנסתו אֵינָהּ עולה על ההכנסה הַמְּרַבִּית, כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בפרק ביטוח אזרחים וָתִיקִים וביטוח שאירים בחוק הרלוונטי, האם הלל זכאי לקצבת אזרח ותיק בחודש 8/2023 ? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 49

שאלה 50