שאלה 1

שאלה 2

שאלה 3

שאלה 4

שאלה 5

שאלה 6

סול, בת ה-32, עובדת נשואה ואם לילד שבשנת 2023 מלאו לו 3 שנים, התחילה ב-5/4/23 לעבוד אצל מעסיקה הַמִּשְׁנִי. בטופס ה-101 שמסרה לו, לא מילאה פרטים על הכנסות אחרות. המעסיק ניכה משכרה, בכל חודש, מס כַּנִּדְרָשׁ. ב-12/7/23 מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 81,400 ₪ עליו לְנַכּוֹת ממנה מס בשיעור 39%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. שכרה של סול אצל המעסיק, בכל אחד מחודשי עבודתה, היה כלהלן:

כמה מס הכנסה היה על המעסיק לנכות משכרה של סול בתלוש 10/2023?

שאלה 7

יואב, בן ה-½19, הנשוי לרננה (עקרת בית) ואב לילד בן שנה, הוא מובטל שֶׁהִשְׁלִים את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק. הוא הַמְּפַרְנֵס היחיד של משפחתו. כל כלכלתם של בת זוגו וילדו עליו.

האם הוא עָשׂוּי להיות זכאי לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 8

שאלה 9

רננה, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/12/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, במשכורת ספטמבר (בעד התקופה המסתיימת ב-30 בספטמבר).  מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/12/2021, עד 30/9/2022 רננה לא קיבלה עדיין דמי הבראה בעד כל תקופת עבודתה (ב-30/9/2022 לא עבדה עדיין שנה אחת אצל המעסיק).

אם מיום 1/12/2022 ועד (כולל) יום 31/12/2022 רננה שהתה בחופשה ללא תשלום, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 9/2023?

שאלה 10

שאלה 11

חברה בע”מ נמצאת בִּשְׁלִיטָתָם של חמישה בני אדם, שֶׁאֵינָם “קְרוֹבִים”. נבו, סמנכ”ל הכספים בחברה, מחזיק בזכות להחזיק 8% מהון המניות שֶׁהוּצָא, ומחזיק בזכות לקבל 8% מהרווחים.

לצורך הגדרתו בתוכנת השכר, האם נבו הוא “חָבֵר בַּעַל שְׁלִיטָה” בחברה, לפי ס’ 32 לפקודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 12

שכרה של ריטה משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 80 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ב’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה, משעה 8:15 עד שעה 9:00, מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ריטה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של ריטה, בשבוע שהחל ב-3/4/2024 והסתיים ב-7/4/2024:

מהו השכר שיש לשלם לריטה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 13

טדי נשוי לריני (עקרת בית) וְעִמָּם 3 ילדים (שבשנת 2023 מלאו להם 11, 14 ו-17 שנים). הוא עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. שכרו משתלם על בסיס חודש. שכר עבודתו בתלוש 2/2023 – 10,128 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,412 ₪. 

אם המעסיק קיבל ב-18/2/23 צו עיקול על שכרו של טדי, עד לסכום של 8,716 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב לחנות למוצרי חשמל, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום שֶׁיְּעוּקַּל מטדי (סכום מעוגל)?

שאלה 14

להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2023 של לונה, מנהלת המחלקה, ואחוזי ההפרשה לקופות הגמל:

אם כל תלושי 2023 היו זֵהִים לתלוש 1/2023, מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף ללונה, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל הפרשות המעסיק לקופות הגמל האמורות (סכום מעוגל)?

שאלה 15

שאלה 16

ב-8/2024 הלל תרם 60 ₪ לוועד הבית שבו הוא גר, לצורך כיסוי חוב של שכן שֶׁנִּקְלַע לקשיים כלכליים. ב-9/2024 הלל תרם 100 ₪ ל”אגודה ישראלית לסוכרת” ו-80 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, מוסד ציבורי וקרן לאומית לעניין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. [למען הסר ספק, בשנים קודמות הלל לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנת מס.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2024 היתה 158,000 ₪, מהו הזיכוי ממס שהלל עָשׂוּי לֵהָנוֹת ממנו, בשל תרומות אלה, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 17

מעסיקו של נבו קיבל ב-20/1/2023 צו עיקול על שכרו (של נבו), עד לסכום של 3,036 ₪, לְשֵׁם תשלום מזונות. נבו הוא גרוש, אב לילד בן 17. שכר עבודתו, אצל המעסיק, משתלם על בסיס של יום. שכר העבודה היומי שלו – 650 ₪ (ליום). משכר עבודה יומי זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 130 ₪ (לפי אישור תיאום מס), ודמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 78 ₪ (על פי תיאום דמי ביטוח). בחודש 1/2023 עבד 6 ימים אצל המעסיק. סך כל שכר עבודתו ב-1/2023, אצל המעסיק, עמד על 3,900 ₪ (6×650). סך כל התשלום אשר המעסיק היה חייב לנכותו משכר העבודה על פי חיקוק, בחודש זה, עמד על 1,248 ₪ (6×6+78×130).

מהו הסכום שֶׁיְּעוּקַּל משכר עבודתו של נבו אצל המעסיק, בחודש 1/2023, לְפִי חוק הגנת השכר?

שאלה 18

שאלה 19

טדי, רווק בן 28, התחיל לעבוד אצל מעסיקו היחיד ב-1/1/2023. תלוש 1/2023 שלו הורכב משכר יסוד בסך 15,640 ₪, שעות נוספות בסך 5,705 ₪, ושווי שימוש ברכב צמוד בסך 910 ₪. בחודש זה (1/2023) שילם עבורו המעסיק, לקרן השתלמות, 7.5% משכר היסוד (חלק המעסיק). כנגד תשלום המעסיק, שילם טדי, בתלוש זה, 2.5% משכר היסוד, לאותה קרן השתלמות.

מהו שכר ה”נטו” שישולם לטדי (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 20

ב-7/2/2023 התחילה סיגי לעבוד אצל מעסיקה היחיד. עם קבלתה לעבודה, הודיעה לו כי היא מקבלת בכל חודש קצבת ילדים בסך 536 ₪, בעד 3 ילדיה, לפי חוק הביטוח הלאומי.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, רואים את קצבת הילדים האמורה, המשולמת לה, כהכנסה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 21

שאלה 22

מעסיקו של טוני העמיד לרשותו רכב צמוד לשימושו ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן). 

שנת הרישום של הרכב: 2022, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 885, קוד דגם: 69.

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2023 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 59.90 ₪, שיחות לחו”ל בסך 29.84 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של טוני, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-85.50 ₪, הוא משלם את ההפרש מעל 85.50 ₪. 

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד (רט”ן מְאוּבְטָח). ב-1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 60.00 ₪, טוני לא משתתף בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרו של טוני בתלוש 1/2023, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט“ן)?

שאלה 23

יגיל ז”ל עבד אצל מעסיקו היחיד 9 שנים ברציפות, במשרה מלאה, עד שנפטר ב-30/6/2024, בגיל 62. שכרו השתלם לו על בסיס חודש. משכורתו החודשית, לרבות זו האחרונה לפני מותו (“המשכורת האחרונה”), היתה כלהלן:

משכורת יסוד (נורמה)                                                                            13,370 ₪

פרמיה קבוצתית (ממוצע 12 חודשים אחרונים)                                                890      ₪

קצובת אש”ל [כיסוי הוצאות ארוחה ושתיה, ממוצע 12 חודשים אחרונים]                   521      ₪

סך מענק הַהוֹן שהמעסיק שילם עֵקֶב מותו של יגיל – 240,680 ₪. [יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של יגיל במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה.]

מהו החלק הפטור ממס של המענק האמור, לפי ס’ 9(7א) לפקודה?

שאלה 24

שאלה 25

יואב, העובד זה 4 שנים אצל מעסיקו, נָשׂוּי לרננה. לְאַחַר שסִיימָה את יום העבודה, בְּתֹום יום 3/6/2023, ילדה רננה בן ויצאה לתקופת לידה והורות. לפני יציאתה לתקופת הלידה וההורות, עבדה 3 שנים אצל מעסיקה. כחודש לאחר תחילת התקופה, החליטו בני הזוג לְחַלֵּק את תקופת הלידה וההורות ביניהם. רננה הִסְכִּימָה בִּכְתָב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ולחזור לעבודתה. 

אִם בְּדַעְתּוֹ של יואב לצאת לתקופת לידה והורות חֶלְקִית, מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ובתקופה זו רננה תעבוד אצל מעסיקה, ובהנחה שנמסרו בזמן כל הַמִּסְמָכִים הַנִּדְרָשִׁים (לשני המעסיקים), מהי תקופת הלידה וההורות החלקית המרבית שתינתן לו?

שאלה 26

שאלה 27

שאלה 28

ניצן עובד עבודה מלאה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 388 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 88 ימים.

הָחֵל ב-6/1/23 [יום ד’] ועד 17/1/23 [יום א’] ניצן נעדר מעבודתו עקב מחלה (נמסרה הודעה למעסיק, כנדרש). ניצן חזר לעבודה ב-18/1/23 [יום ב’] ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין לכל ימי היעדרותו.

מהו, לפי חוק דמי מחלה, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לניצן בתלוש 1/2023?

שאלה 29

שאלה 30

גיטי, עובדת בת 33, נשואה להלל (בן ה-38). לזוג 2 ילדים (בחזקתם), ילידי: 1/1/2018 ו-4/4/2023. גיטי בחרה שנקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית בעד יַלְדָּהּ הצעיר, תובא בחשבון בשנת המס שֶׁלְּאַחַר השנה בה הוא נולד. גיטי סיימה את לימודיה לתואר אקדמי שני באוניברסיטת חיפה (שנמשכו שנתיים) ב-30/6/2021 וזכתה בתואר הנכסף. את נקודות הזיכוי עבור לימודי התואר השני, גיטי בחרה לקבל לא בשנת המס שֶׁלְּאַחַר שנת המס שבה הסתיימו לימודיה לתואר, אלא בשנת המס שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של גיטי בשנת המס 2023?

שאלה 31

סיגי, עובדת נשואה בת 28, סיימה לימודי תואר שני בהנדסת כימיה וב-1/12/2022 התחילה לעבוד כשכירה אצל מעסיקה הראשון. היא עבדה אצלו ברציפות 9 חודשים, עד שב-31/8/2023 מסרה לו אישור רפואי בכתב מרופא מומחה למחלות נשים ולידה, לפיו היא בהריון, בחודש השלישי, וסוג העבודה שלה אצלו ומקום ביצוע העבודה מְסַכְּנִים אותה בשל הֱיוֹתָהּ בהיריון, וּמְסַכְּנִים גם את עוּבָּרָהּ. לאישור האמור צירפה גם חוות דעת רפואית דומה מרופא תַּעֲסוּקָתִי.

אם לא נמצאה לה עבודה חלופית על ידי המעסיק, האם היעדרותה מהעבודה בתקופת ההיריון הַמִּתְחַיֶּבֶת בְּשֶׁל האמור לעיל, תיחשב “שמירת היריון”, לפי חוק הביטוח הלאומי?

שאלה 32

שאלה 33

תלוש 1/2023 של טוני, טכנאי היצור, הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד (שכר נורמה) בסך 12,960 ₪, דמי מחלה בסך 688 ₪, מקדמת דמי מילואים בסך 1,032 ₪ (תשלום על חשבון תגמול המילואים בסכום שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים בחודש 1/2022 והמשיך לעבוד), דמי הבראה בגין 1/2023 בסך 252 ₪ (נכללים כמרכיב לפנסיה), ופריון עבודה (בשל ייצור גבוה מהנורמה) בסך 780 ₪. 

אם טוני ומעסיקו נוהגים לשלם בכל חודש תשלומים לקרן השתלמות, מהו הסכום הַמְּרַבִּי אותו רשאי המעסיק לשלם לקרן ההשתלמות עֲבוּר טוני (חלק מעסיק בלבד), בְּעַד שכר 1/2023, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו?

שאלה 34

שאלה 35

שאלה 36

ב-8/2023 הלל תרם 60 ₪ לוועד הבית שבו הוא גר, לצורך כיסוי חוב של שכן שֶׁנִּקְלַע לקשיים כלכליים. ב-9/2023 הלל תרם 100 ₪ ל”אגודה ישראלית לסוכרת” ו-80 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, מוסד ציבורי וקרן לאומית לעניין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. [למען הסר ספק, בשנים קודמות הלל לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנת מס.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2022 היתה 158,000 ₪, מהו הזיכוי ממס שהלל עָשׂוּי לֵהָנוֹת ממנו, בשל תרומות אלה, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 37

שאלה 38

הלל התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-5/9/2022. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. ב-5/7/2023 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.

כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, על המעסיק לָתֵת להלל?

שאלה 39

בְּהַסְכָּמַת מעסיקהּ, לונה (רווקה בת 28) יצאה ב-4/1/2023 לחופשה ללא תשלום, עד 9/5/2023. בכל תקופת  החל”ת האמורה לא עבדה אצל מעסיק אחר ולא היתה עובדת עצמאית.

האם המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בְּעַד לונה, עֲבוּר חודש 3/2023 ? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 40

רננה, אלמנה בת 58, עובדת אצל מעסיקה היחיד. המוסד לביטוח לאומי משלם לה בכל חודש קצבת שאירים, לפי פרק י”א לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים).

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו קצבה זו כהכנסה אצל רננה והיא תידרש לתיאום דמי ביטוח? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 41

יגיל עבד ברציפות אצל מעסיקו (שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה), החל ב-1/1/22 ועד 3/4/23 (יום א’), אז חָדַל לעבוד, לְאַחַר שהתפטר מעבודתו. שכרו שולם לו על בסיס ימי עבודה. בשנת 2022 עבד 213 ימים בפועל ובשנת 2023 עבד 75 ימים בפועל. ב-2/6/22 ניתן לו, לפי בקשתו, יום חופשה אחד. ב-15/9/22 ניתן לו יום חופשה, לפי בקשתו, בערב יום כיפור. החל ביום 19/12/22 הוּצָא לחופשה רצופה בת 12 ימים קלנדריים, עד (כולל) 30/12/22. בשנת 2023 ניתנו לו, על פי בקשתו, יום חופשה אחד ב-8/2/22, ויום חופשה אחד ב-17/3/23, בחג הפורים.

אם זכויותיו של יגיל לחופשה נקבעו לפי חוק חופשה שנתית בלבד, ושכר העבודה הַיּוֹמִי הַמְּמוּצָּע שלו הוא 542 ₪, מהו סכום פדיון החופשה שעל המעסיק לשלם לו, לפי החוק האמור?

שאלה 42

עד 30/9/2023 טדי היה תושב קבוע בישוב נֹועַם ועבד אצל מעסיקו בישוב תְּלָמִים. ב-1/10/2023, לאור מצבו הכלכלי הָרָעוּעַ של המעסיק עקב הקורונה, הוצא לחל”ת עד תום השנה. עקב הירידה החדה הצפויה בהכנסתו, שֶׁתָּסֵב לו קֹושִׁי בתשלום שכר דירה, חזר טדי לגור בבית הוריו בישוב אַשְׁדּוֹד (החל ב-1/10/2023). הכנסתו בשנת 2023 הורכבה משכר עבודה בסך 122,832 ₪ ודמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] בסך 19,780 ₪.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי טדי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שטדי חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 43

לונה, בת ה-17, היא בעלת שְׁלִיטָה בְּחֶבְרַת מְעַטִים. חברת המעטים היא מעסיקתה היחידה. תלוש 7/2023 שלה הוּרְכַּב מֵהָרְכִיבִים הבאים:

1. שכר יסוד 6,825 ₪
2. דמי נסיעות (השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה) 213 ₪
3. שווי ארוחות 326 ₪

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקתה, בְּגִין שכר 7/2023 של לונה?

שאלה 44

סול, נשואה ועמה 2 ילדים (בני 6 ו-10). בעלה לומד ולא עובד. היא עבדה אצל מעסיקה חודשיים רצופים, עד 30/6/23, אז תמו יחסי העבודה בין הצדדים, עם התפטרותה מהעבודה (לאחר שקיבלה הצעת עבודה טובה יותר ממעסיק אחר). שכר עבודתה השתלם על בסיס של חודש. שכרה האחרון בתלוש 6/2023 – 14,138 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 2,157 ₪. ב-20/6/23 (כשבוע וחצי לפני שסיימה לעבוד אצלו) קיבל המעסיק צו עיקול על שכרה, עד לסכום של 9,780 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב לקבלן שערך שיפוץ בְּבֵיתָהּ.

מהו הסכום שהיה על המעסיק לעקל משכרה זה של סול, לְפִי חוק הגנת השכר (סכום מעוגל)?

שאלה 45

הלל, בן ה-31, אזרח סין, הוא “עובד זר” כהגדרתו בחוק עובדים זרים [“חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)”], ששהייתו בישראל והעסקתו בישראל מותרות לפי דין.

האם, על פי החוק הרלוונטי, יְנוּכֶּה מהכנסתו של הלל ההיטל על העסקת עובד זר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 46

שאלה 47

שאלה 48

ויקי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים. תלוש 7/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 23,129 ₪ ובונוס חד פעמי בסך 6,048 ₪.

אם מ-30/1/2023 ועד 14/5/2023 שָׁהֲתָה בתקופת לידה והורות (ולא קיבלה כל שכר ממעסיקה בתקופה זו), מהי הכנסתה של ויקי לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 49

ב-2/2023 נשלח ניצן לקפריסין, ע”י מעסיקו, למשך 9 יממות. הנסיעה לקפריסין וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעסיק (היתה זו נסיעתו הראשונה של ניצן לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה לקפריסין:

1. כרטיס טיסה במח’ עסקים – 585 $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 340 $].
2. הוצאות לינה: 9 לינות במלון, במחיר 164 $ לכל לינה – סה”כ 1,476 $.
3. הוצאות אחרות: 96 $ בכל אחד מ-9 ימי הַשְּׁהִיָּה בקפריסין – סה”כ 756 $.
4. שכירת רכב בקפריסין: שְׂכִירַת רכב ל-9 ימים, במחיר 71 $ ליום – סה”כ 639 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעסיק, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות]

שאלה 50