שאלה 1

לוילי עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/3/2024. ההלוואה צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 0.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 7/2024, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 15,634 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/3/2025.]

אם המדד עלה ב-0.2% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של וילי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (7/2024)? [התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם.]

שאלה 2

נוני עובד כטייס ריסוס אצל מעסיקו. ב- 4/2024 קיבל מהמעסיק סרבל טייסים חַּסין אֵש, מהסוג שהוא (נוני) לובש במהלך הטיסה, שערכו ועלותו 570 ₪ וזוג סנדלים מתוצרת ” טבע נאות” שערכו ועלותו 240 ₪. בחודש זה קיבל מהמעסיק גם מתנה שערכה ועלותה 340 ₪ לרגל יום הולדתו, ומתנה לרגל חג הפסח שערכה ועלותה 230 ₪.
לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנת 2024. ב- 3/2024 קיבל ממעסיקו “משלוח מנות” שערכו ועלותו 110 ₪ לרגל חג הפורים.

מהו הסכום שיש לִזְקֹוף לשכרו של נוני, לצורך חישוב מס, בשל סרבל הטייסים, הסנדלים והמתנות שקיבל ב- 4/2024?

שאלה 3

מ-26/2/2011 ועד 31/10/2024 היה רני, רווק בן 32, תושב קבוע בעכו, שם גם עבד אצל מעסיק א’. החל ב-1/11/2024 הוא מתגורר בחדרה ועובד אצל מעסיקו החדש בעיר זו (חדרה) – מעסיק ב’. הכנסתו בשנת 2024 הורכבה משכר עבודה בסך 159,160 ₪ אצל מעסיק א’ (בעכו) ומשכר עבודה בסך 39,200 ₪ אצל מעסיק ב’ (בחדרה).

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי רני בשנת 2024 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שרני חייב בו.]

שאלה 4

יואב, העובד זה 4 שנים אצל מעסיקו, נָשׂוּי לרננה. לְאַחַר שסִיימָה את יום העבודה, בְּתֹום יום 3/6/2023, ילדה רננה בן ויצאה לתקופת לידה והורות. לפני יציאתה לתקופת הלידה וההורות, עבדה 3 שנים אצל מעסיקה. כחודש לאחר תחילת התקופה, החליטו בני הזוג לְחַלֵּק את תקופת הלידה וההורות ביניהם. רננה הִסְכִּימָה בִּכְתָב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ולחזור לעבודתה. 

אִם בְּדַעְתּוֹ של יואב לצאת לתקופת לידה והורות חֶלְקִית, מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ובתקופה זו רננה תעבוד אצל מעסיקה, ובהנחה שנמסרו בזמן כל הַמִּסְמָכִים הַנִּדְרָשִׁים (לשני המעסיקים), מהי תקופת הלידה וההורות החלקית המרבית שתינתן לו?

שאלה 5

פלג, מוֹרֶה דֶּרֶךְ הַמַּדְרִיךְ תַּיָּרִים בִּכְלִי-רֶכֶב שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ (“רֶכֶב אֶשְׁכּוֹל”), מנהל תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי. לפי הסכם שֶׁנֶּחְתַּם מֵרֹאשׁ בֵּינוֹ לְבֵין “ריקי” (משרד נסיעות), פלג מַדְרִיךְ (מורה דרך) בִּמְכוֹנִיתוֹ תַּיָּרִים בְּטִיּוּלִים הַמְּאוּרְגָּנִים על ידי “ריקי”. על פי ההסכם, “ריקי” מְשַׁלֶּמֶת לפלג גְּמוּל בעד העבודה.

האם, לפי צו הביטוח הלאומי הרלוונטי, לְעִנְיַן חוק הביטוח הלאומי, פלג נֶחְשַׁב כעובד של “ריקי”? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 6

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה שנתיים. ב-1/7/2024 יצא לשירות מילואים חצי-יומי (בהתייצבות אחת), שהתחיל בשעה 16:30 ונמשך חמש שעות (כולל נסיעה אל מקום השירות וממנו).

 להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2024 הלל קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, הֶפְרְשֵׁי שכר בסך 5,687 ₪, בעד חודש 2/2024.

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 7

גאיה נִפְגְּעָה בתאונה בביתה (כשעלתה על כיסא במטרה להחליף נוּרָה שְׂרוּפָה וּמָעֲדָה ממנו). עקב התאונה נִגְרַם לה אובדן מלא של כושר הַתִּפְקוּד למשך 30 ימים רצופים (אובדן כושר עבודה מלא). באותם ימים היתה רתוקה למיטתה (בביתה), נעדרה מעבודתה ולא עסקה למעשה בעבודה כלשהי.

אם גאיה זכאית, על פי חוזה העבודה שלה, לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בעד כל תקופת אי הכושר האמורה, האם היא זכאית לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בְּעַד אותה תקופה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 8

תלוש 1/2023 של סיגי, רווקה בת 26, הורכב משכר בסיס בסך 21,472 ₪ (ברוטו), השתתפות מעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה בסך 149 ₪ נטו (המעסיק מגלם את ההשתתפות בהוצאות הנסיעה) והחזר הוצאות רט”ן פרטי בסך 64 ₪ נטו (המעסיק מגלם את החזר הוצאות הרט”ן הפרטי).

מהו סך כל שכרה של סיגי לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 9

ב- 30/11/2023 בשעה 23:40, ריקי ילדה תאֹומים פגים, שחייבים היו להישאר מאּושפזים במחלקת פגים בבית החולים, לתקופה של 13 שבועות. ריקי החליטה להֲאריְך את תקופת הלידה וההורות שלה למשך 13 שבועות אלה, והודיעה על ִמיּמּוׁש זכותה זו כנדרש. בטבלה שלהלן סומנו ב-“x “החודשים ֶׁשקדמּו ליום הּקֹובע, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח משכָרּה כעובדת:

בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, ריקי היתה עקֶרת ביִת.
בעד איזה פרק זמן זכאית ריקי לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי? [שימו לב למגבלות]

שאלה 10

מעסיקו של וילי העמיד טלפון סלולרי (רט”ן) לשימושו. לפי הסכם העבודה שלו, הוא (וילי) משלם 10% מההוצאה החודשית בשל הרט”ן. בחודש 2/2024 וילי היה שבועיים בחופשה בארגנטינה. ההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן, ב-2/2024, הורכבה מהוצאה קבועה בסך 34.80 ₪ (תכנית בסיס), חיובים משתנים בסך 135.10 ₪, שירותים נלווים בסך 34.80 ₪, ומע”מ בסך 34.80 ₪.

מהו שווי השימוש ברט”ן שיזקף לשכרו של וילי, לצורך חישוב מס, ב-2/2024?

שאלה 11

ריקי, עובדת גרושה בת 35, אם ל-2 ילדים שנמצאים בחזקתה. להלן הכנסתה בשנת 2024:

שכר עבודה                                                                                                   73,440 ₪

דמי מזונות שהיא מקבלת בעד ילדיה מפלג, שהיה נשוי לה (גְּרוּשָׁהּ, אב ילדיה)           28,080 ₪

קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אִמָּהוּת בחוק הרלוונטי)             4,128   ₪

מהי “הכנסה חייבת” של ריקי בשנת 2024?

שאלה 12

עוזי, בן 39, נשוי + בן יליד 2017, התחיל לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקו. ב-1/2023 עבד 5 ימים. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 980 ₪.

אם משכר העבודה של עוזי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 5 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 13

ענוה התפטרה מעבודתה אצל מעסיקהּ. בגין עבודתה אצלו, היא זכאית למענק ו/או לקיצבה. אלה נצברו, בתקופת עבודתה זו, בקופת גמל לקיצבה מסוג קרן פנסיה מקיפה חדשה. המעסיק ממלא טופס 161 בו הוא מודיע לפקיד השומה על פרישתה מעבודתה ועל כך שהוא מעמיד לרשותה את כל הכספים שנצברו במרכיב הפיצויים בקרן.

אם ענוה לא מעוניינת להשאיר סכומים העומדים לזכותה במרכיב הפיצויים למטרת תשלום קצבה ולא מבקשת לִמְשֹׁוך עכשיו מהקרן כספים כלשהם, האם עָלֶיהָ למלא טופס 161א? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 14

ריטה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 6 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 2/2024, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/9/2024 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 17 ימים רצופים, החל ב-1/9/2024.

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/9/2022:

[ למען הסר ספק, ריטה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 17 הימים), ב-9/2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 15

רני עובד זה 4 שנים כטכנאי אצל מעסיקו (מעבדה לתיקון טלפונים חכמים). שבוע עבודתו בן 6 ימים (ימים א’-ו’). רני לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות העובד, לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

אחיו ז”ל של רני הוא חלל מערכות ישראל. רני נעדר מעבודתו ב-14/4/21, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. על היעדרותו הַצְּפוּיָה ביום זה, הודיע למעסיק רק ב-6/4/21. המעסיק קיבל את ההודעה, אך לא הֵגִיב. ב-1/4/21, יום לפני ערב שביעי של פסח, נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע מראש על כוונתו להיעדר ביום זה וללא אישורו של המעסיק.

אם, לְמַעֵט ימים אלה, רני לא החסיר ימי עבודה ב-4/2024, בַּעֲבוּר כמה ימים בחודש זה (4/2024) הוא זכאי לתשלום בתלוש שכר 4/2024?

שאלה 16

נורה, בת ה-27, נשואה + ילד שבשנת 2024 מלאו לו 3 שנים (בן זוגה עובד). שכר היסוד שלה בחודש 1/2024 היה 31,866 ₪ (“ברוטו”). כמו כן, נזקף לשכרה שווי שימוש ברכב צמוד בסך 7,940 ₪ (“ברוטו”). בְּנוֹסָף, משלם עבורה המעסיק השתתפות במימון מעון יום לילד בסך 1,740 ₪ “נטו” בכל חודש (המעסיק מְגַלֵּם את השתתפותו במימון מעון היום וזוקף את הסכום המגולם לשכרה).

מהו סך כל שכרה של נורה לצורך חישוב מס ב-1/2024 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 17

יגיל הוא עובד אלמן בן 42, אב ל-3 ילדים שבשנת 2024 מלאו להם 9, 11 ו-14 שנים. הילדים נמצאים אצלו וכלכלתם עליו. הוא חי לבדו עם ילדיו ואין לו בת זוג (לרבות כזו הידועה בציבור כבת זוגו). הכנסתו החודשית הַמְּמוּצָּעַת בשנת 2024 היתה 10,375 ₪ (כולה מעבודה אצל מעסיקו היחיד). יגיל ו-3 ילדיו חיים לְבַדָּם בדירת מגורים יחידה שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ. אין להם כל נֶכֶס נוסף או זְכוּת נוספת בִּמְקַרְקְעִין (כמו דירה, חנות, מגרש וכו’) בישראל או בחו”ל. יצויין שמעסיקו של יגיל הִגִּישׁ למס הכנסה, ב-24/4/2024, דו”ח מעסיק מקוון לשנת המס 2021, לפי הוראות ס’ 166 לפקודה. [למען הסר ספק, יגיל לא קיבל מֵעוֹלָם הכנסה מֵאֵת קְרוֹבֶיו].

בְּכָפוּף לְהַגָּשַׁת תביעה ומסמכים מתאימים בַּמּוֹעֵד, האם יגיל עשוי להיות זכאי למענק לעובד שכיר, בעד שנת 2024, לפי החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וּלְצִמְצוּם פְּעָרִים חברתיים (מענק עבודה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 18

טדי, נשוי, בן 28, אב לבת ילידת 2/1/2023. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 שכרו היה 11,895 ₪ (“ברוטו למס”). בחודש 3/2023 הוּפְחַת שכרו החודשי והועמד על 11,328₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו בתלוש 3/2023?

שאלה 19

תלוש 1/2023 של ניצן, נציג הדרכת הלקוחות, הורכב משכר יסוד בסך 12,172 ₪, דמי חופשה בסך 2,148 ₪, שעות נוספות בסך 676 ₪, קצובת ביגוד בסך 743 ₪ ודמי מחלה בסך 716 ₪.

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר ניצן, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום הַמִּזְעָרִי שעל ניצן לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 20

טוני, בן ה-63, עובד כשכיר אצל 3 מעסיקים. שכרו בחודש 6/2023, אצל כל אחד מהם, לפי סֵדֶר ההכנסות שטוני בחר בו: 1.  מעסיק ראשון – מעסיק עיקרי 3,187 ₪. 

2. מעסיק שני – מעסיק מִשְׁנִי א’ 2,732 ₪.
3. מעסיק שלישי – מעסיק מִשְׁנִי ב’ 2,084 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי המעסיק השלישי, בְּגִין שכר 6/2023 של טוני?

שאלה 21

סול התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-8/2/23. היא מועסקת אצלו ברציפות, במשרה מלאה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). ב-15/7/21 הודיעה למעסיק שהיא לוקחת ב-22/8/23 יום אחד מן החופשה השנתית שמגיעה לה בעד שנת העבודה 2023 (יום חופשה ראשון שלה מתחילת עבודתה). בהודעתה למעסיק ציינה שבאותו היום (22/8/23), היא נִישֵּׂאת לַחֲתָנָהּ הַמְּיֹועָד ניצן. 

האם, בנסיבות שתוארו בשאלה, זכאית סול לקחת ב-22/8/23 יום חופשה, מתוך החופשה שמגיעה לה בעד שנת 2021? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 22

שכרו של ענר משתלם לו על בסיס שעות עבודה – 36 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות רצופות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ענר רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של ענר, בשבוע שהחל ב-6/9/2024 והסתיים ב-11/9/2024:

מהו השכר שיש לשלם לענר בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 23

ענר עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים ברציפות. ב- 1/9/2023 יצא ל- 17 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6  החודשים שקדמו ל- 1 בחודש שבו החל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 24

סול, בת ה-36, התקבלה לעבודה ב-1/8/20, כשהיא מבוטחת בַּעֲלַת וֶתֶק קֹודֶם וּמוּכָּר בקרן חדשה מקיפה (פנסיה מקיפה). עליה ועל מעסיקה חל צַו הַרְחָבָה בענף התעשיה – מִסְגֶּרֶת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה, והיא זכאית לִהְיוֹת מבוטחת לְפִיו. עם קבלתה לעבודה, סול ביקשה להמשיך בתשלומים לאותה קרן פנסיה. מהיום שבו היתה זכאית לביטוח הפנסיוני ולביצוע הפרשות ועד 31/12/22, הִפְרִישׁ עבורה המעסיק לקרן הפנסיה 6% משכרה למרכיב הפיצויים (לפי הסעיפים 11, 12(א)(3) ו-13 בצו ההרחבה האמור). מיום 1/1/23 ועד 31/10/23 הפריש עבורה המעסיק 8.33% משכרה למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה (תוספת 2.33% לפי סעיף 12(ב)(1) בצו ההרחבה ולפי ס’ 11 ו-13 בו). מלוא שכרה הרגיל, שעמד על 18,640 ₪ בחודש, בּוּטַּח בקרן הפנסיה. בנוסף לשכר הרגיל, קיבלה בכל חודש החזקת רכב בסך 307.70 ₪. בגין החזקת הרכב לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. סול עבדה ברציפות עד (כולל) 31/10/23, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 47,116 ₪ (כולל רווחים), בגין עבודתה אצל מעסיק זה.

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לסול (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 25

ענר, עובד שכיר בן 24, השתחרר ב-30/9/2021 משירות בצה”ל, בתום 22 חודשים מלאים של  שירות סדיר (חובה). ב-2/2/2024 נישא לגאיה (בת ה-25), אלמנה ואם לילד משותק יליד 3/3/2021. לילד אין הכנסה. הוא נמצא אצל גאיה וענר בְּבֵיתָם. גאיה עקרת בית ומטפלת בילד.

כמה נקודות זיכוי, לכל היותר, יובאו בחשבון בחישוב המס של ענר בשנת המס 2024?

שאלה 26

יואב הוא עובד רווק בן 37. ב-9/2023 הועסק, במשך שבוע אחד, 6 ימים רצופים, כ”עובד יומי” אצל מעסיקו. שכר העבודה שקיבל בעד כל יום עבודה – 2,375 ₪.

אם משכר העבודה של יואב יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 6 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 27

יואב, עובד שעתי, התחיל לעבוד ב-2/2/2017 אצל מעסיקו. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (ימים א’-ה’). יואב לא עובד בחגי ישראל.  מתוך לוח השנה לחודש 9/2023 –

ב-9/9/2023 יואב ניצל את זכותו לפי ס’ 6(ב) לחוק חופשה שנתית ולקח חופשה ביום זה (הודיע על כך למעסיק ב-6/8/2018). מ-12/9/2023 ועד 17/9/2023 נֶעֱדָר עקב שירות מילואים (מסר אישור מילואים לימים האלה). ב-18/9/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע על כך מראש למעסיקו ובלי אישורו. ב-23/9/2023 נעדר מפאת מחלה (מסר אישור מחלה ליום זה).

אם, לְמַעֵט ימים האלה, יואב לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 28

שכר עבודתו של רני, נשוי+1, משתלם על בסיס של חודש. שכרו בתלוש 1/2023 – 9,628 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,259 ₪. 

אם הוא חייב למעסיקו 5,218 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, וב-18/1/2023 קיבל מהמעסיק מִקְדָּמָה בסך 950 ₪, על חשבון שכר העבודה לחודש זה, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו בתלוש 1/2021, לכיסוי החוב והמקדמה גם יחד?

שאלה 29

בהסכם העבודה של גיטי, שנחתם בינה לבין מעסיקה בתחילת עבודתה, נקבע כי במידה ותתמיד לעבוד שנתיים ותזְכה להֲעָרכת הממּוּנִים עליה, היא תקבל בתֹום אותן שנתיים, מענק התמָדה חד-פעמי בסך 2,500 ₪.
בתום שנת העבודה הראשונה התפטרה גיטי מהעבודה. היא פנתה למעסיק ודרשה את המענק, בטֲענָה ֶׁששלילתֹו ממּנָה מנּוֶּגֶדת לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

האם צודקת גיטי, ומענק התמדה מּותנֶה זה מהווה הפָרה של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 30

נבו עבד אצל מעסיקו היחיד 10 שנים ברציפות, ב”משכורת חודש”, עד שפוטר ב-31/3/2023:

עם פיטוריו, ב-31/3/2023, נבו קיבל מענק פרישה בסך 119,384 ₪. [יצויין שלא היו במענק האמור סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של נבו במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה.]

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל לבקשת נבו.]

שאלה 31

פלג, בן 46 נשוי + 2 ילדים שבשנת 2023 מלאו להם 13 ו- 17 שנים, התחיל ב- 6/5/21 לעבוד אצל מעסיק משני. בתחילת עבודתו מסר למעסיק אישור תאּום מס מפקיד שומה.
ְלפי האישור, עד שכר שנתי של 53,200 ₪ עליו לנַּכֹות מס בשיעור 38%. מעבר לסכום ֶזה עליו לנַּכֹות מס בשיעור המַרבי. המעסיק המשני ניכה משכרו, בכל חודש, מס כנדרש.
ב- 16/12/23 מסר לו אישור תאּום מס מתקן מפקיד שומה (המבטל את האישור הראשון). לפי האישור המתקן (החדׁש), עד שכר שנתי של 66,100 ₪ על המעסיק לנַּכֹות משכרו מס בשיעור 30%. מעבר לסכום זה עליו לנַּכֹות מס בשיעור המַרבי. שכרו של פלג אצל המעסיק המשני, בכל אחד מחודשי עבודתו, היה כלהלן:

כמה מס הכנסה על המעסיק המשני לנכות משכרו של פלג (או להחזיר לו) בתלוש 12/2023?

שאלה 32

רני עובד אצל מעסיקו היחיד זה 11 שנים ברציפות. ב-1/7/2024 יצא ל-34 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 33

מתי, על פי התקנות הרלוונטיות, על מעביד ששילם משכורת לעובד בשנת המס 2023 , לתת לעובד אישור, בטופס 106, על המשכורת ששילם לו ועל המס שניכה ממנה, אם אותו עובד לא חָדַל להיות מועסק בידי המעביד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 34

לונה, בת 47, נשואה + ילדה שבשנת 2023 מלאו לה 18 שנה, התחילה לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקה. ב-1/2023 עבדה 6 ימים. השכר שמשולם לה בעד כל יום עבודה – 1,430 ₪.

אם משכר העבודה של לונה יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לה (“נטו לתשלום”) בגין 6 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 35

ב- 1/1/2023 התחיל פלג, רווק בן 26 לעבוד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. להלן רכיבי שכרו בחודשים 1/2023 עד 4/2023:

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו,בגין שכר 4/2023 של פלג (סכום מעוגל)?

שאלה 36

טדי, עובד במשרה מלאה, התחיל לעבוד אצל מעסיקו הפרטי ב-1/10/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש אוגוסט (בעד התקופה המסתיימת ב-31 באוגוסט). טדי עבד ברציפות אצל המעסיק עד 31/7/2023, אז הִתְפַּטֵּר מעבודתו (תום תקופת עבודתו נקבע לסוף יום 31/7/2023). מאחר שהתחיל לעבוד ב-1/10/2021, לא שולמו לטדי דמי הבראה בתלוש 8/2022 (גם לא עד 31/7/2023).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לטדי בתלוש 7/2023?

שאלה 37

ריטה התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/4/2021. עד 31/5/2024 עבדה ברציפות בהיקף משרה של 75%. החל ב-1/6/2024 היא מועסקת ברציפות במשרה מלאה. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעמיים בשנה. בתלוש 6/2024 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/1/2024 ועד 30/6/2024.

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה הנ”ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לריטה בתלוש 6/2024?

שאלה 38

ב-3/2024 נשלח רני לקוריאה, ע”י מעסיקו, למשך 26 יממות. הנסיעה לקוריאה וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעסיק (היתה זו נסיעתו הראשונה של רני לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה לקוריאה:

1. כרטיס טיסה במח’ עסקים – 4,826 $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 2,736 $].
2. הוצאות לינה: 26 לינות במלון, במחיר 421 $ לכל לינה – סה”כ 10,946 $.
3. הוצאות אחרות: 117.75$ בכל אחד מ-26 ימי הַשְּׁהִיָּה בקוריאה – סה”כ 3,3061.5 $.
4. שכירת רכב בקוריאה: שְׂכִירַת רכב ל-26 ימים, במחיר 93 $ ליום – סה”כ 2,418 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעסיק, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של רני לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות]

שאלה 39

טוני, גבר בריא, יליד 1/8/1956, פרש מעבודתו ב-1/9/2023. בכל חודש מחודשי שנת 2023 הוא מקבל קִצְבָּה חודשית בסך 6,349 ₪ מקרן פנסיה מקיפה חדשה, אשר ערך עבורו מעסיקו לשעבר. נוסף על הקצבה מקרן הפנסיה, הוא מקבל בכל חודש קצבת אזרח ותיק בסך 2,394 מהמוסד לביטוח לאומי (הַמִּשְׁתַּלֶּמֶת לפי פרק י”א לחוק הביטוח הלאומי – ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים).

אם לא קיבל מענקי פרישה בגין שנות עבודתו, לא ביקש בעבר כל קיבוע זכויות ולא קיבל “קצבה מוּכֶּרֶת“, מהי הקצבה החייבת במס של טוני בשנת 2023 (סכום מעוגל) ?

שאלה 40

שכרה של ריטה, נערה שֶׁמָּלְאוּ לה 16 שנה וְשֶׁטֶּרֶם מָלְאוּ לה 17 שנה, מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס שעות עבודה. בחודש 8/2024 (בחופשת הקיץ) הועסקה 37 שעות. תלוש 8/2024 שלה היה כַּלְּהַלָּן:

✔ שכר יסוד                                724 ₪

 ✔ דמי נסיעות לעבודה וממנה         50   ₪

 ✔ החזר הוצאות אש”ל                  59   ₪

כמה על המעסיק להוסיף בתלוש האמור, כדי לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום (סכום מעוגל)?

שאלה 41

ענוה, בת ה-65, עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד. נוסף על משכורתה, היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. ב-7/12/2024, תּוֹךְ-כְּדֵי נסיעתה לעבודה ועֵקֶב נסיעתה זו, אירעה לה תאונה. יצוין שענוה לא עצרה בדרכה לפני התאונה ולא סָטְתָה מהדרך המקובלת מביתה לעבודתה. כמו כן, לא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה. כתוצאה מהפגיעה לא היתה מסוגלת לכל עבודה 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היתה רתוקה למיטתה ונזקקה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ענוה עשויה להיות זכאית לדמי פגיעה, לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 42

תלוש 1/2024 של רני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 9,400 ₪, פרמיות בסך 646 ₪ ושווי ריבית בסך 16 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” (קרן פנסיה מקיפה חדשה) שילם רני 564 ₪ בתלוש זה (6% משכר היסוד). לקרן השתלמות שילם את חלקו – 235 ₪ (2.5% משכר היסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לרני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 43

גאיה, רווקה בת 21 התחילה ב- 2/8/20 לעבוד אצל מעסיקה המשנִי. בטופס ה- 101/130 שמסרה לו ב- 2/8/20 שהיה ממּולא וחתּום כּנִדָרׁש על כל סעיפיו, בפרטים על הכנסות אחרות, סימנה שיש לה הכנסה אחרת מ”משכורת חודש”. כמו כן, סימנה “אני מקבלת נקודות זיכוי ומדרגות מס בהכנסה אחֶרת ועל כן אינֶּנִי זַכאית להן ְּכנֶגֶד הכנסה זו”. ב- 24/10/20 גאיה מסרה למעסיק זה אישור תאּום מס מפקיד שומה. לפי האישור, עד שכר שנתי של 32,200 ₪ עליו לנַּכֹות ממנה מס בשיעור 31%.
ֵמעבר לסכום זֶה עליו לנַּכֹות מס בשיעור המַרבי.
אם המעסיק המשני ניכה משכרה מס כּנדָרׁש, בכל חודש, ואם שכרה אצלו, בכל אחד מחודשי עבודתה, היה קבוע – 11,400 ,₪ כמה מס הכנסה היה עליו לנכות ממנה בתלוש 10/2023?

שאלה 44

ריקי היא מוסלמית שבחרה ביום השישי בשבוע כיום המנוחה השבועית שלה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). שכרה משתלם על בסיס שעות עבודה. תחום יום עבודה רגיל שלה – 8.6 שעות עבודה (היום המקוצר בשבוע הוא יום ג’). בעד כל שעת עבודה רגילה, ביום עבודה רגיל, היא מקבלת 60 ₪. בשבוע העבודה, עד יום ה’ (12/8/2023), ריקי עבדה 39 שעות עבודה רגילות. עקב לחץ עבודה חריג, ביום שישי (13/8/2023) התחילה לעבוד בשעה 15:34 וסיימה לעבוד בשעה 22:39 בין
השעות 17:30 ל- 18:20 הופסקה עבודתה למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה היתה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. שעת כניסת השבת, לעובדים שבחרו בשבת )כמשמעותה בהקשר של “מֹוֶרשת ישָראל”( כיום המנוחה השבועית שלהם, ביום שישי זה (13/8/2023), במקום העבודה, היתה בשעה 19:00.

כמה על המעסיק לשלם לריקי בעד שעות העבודה האמורות ביום שישי זה?

שאלה 45

ענר, בן ה-58, הוא נכה (נכות רפואית של 100% מלידה) המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבת נָכּות כללית יַציבה בשיעור 100%.
ענר בעל ְׁשליטה בחבַרת מעטים. חברת המעטים היא מֲעסיקתֹו היחידה והוא משמׁש בה כמנהל פרֹויֶקטים.
תלוש 7/2023 שלו הּורכב משכר יסוד בסך 38,155 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 10,180 ₪.
מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בגין שכר 7/2023 של ענר (סכום מעוגל)?

שאלה 46

לגאיה עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה. ב- 1/1/2023 ההלוואה לא צמודה למדד ולא נושאת כל ריבית. בתקופת הּזְקיפה, חודש 10/2023 עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,740 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב- 31/12/2023].
אם המדד עלה ב- 0.3% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לזְקֹוף לשכרה של גאיה, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (10/2023)?
[התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם].

שאלה 47

ניצן התחיל לעבוד ב-2/5/2023 אצל מעסיקו ובמקום עבודתו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה – 632 ₪ לכל יום עבודה.
החל ביום ג’, 22/6/2023, ועד (כולל) יום ב’, 28/6/2023, ניצן נעדר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל. ניצן חזר לעבודה ביום ג’, 29/6/2023.
כמה על המעסיק לשלם לניצן בשל היעדרותו זו?

שאלה 48

ככלל, אם חָלִים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, אַחַר אֵיזוֹ הוראה הולכים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 49

שכרה של סיגי משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 56 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ה’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סיגי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סיגי, בשבוע שהחל ב-20/6/2023 והסתיים ב-24/6/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסיגי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 50

שכרו החודשי של וילי קבוע – משכורת יסוד בסך 32,960 ₪, הוצאות רכב בסך 2,140 ₪ ותוספת ביצוע (מותנית בתנאי) בסך 17,680. מעסיקו מפריש עבורו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח (שאינה מבטיחה תשואה), סך של 3,656.90 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,737.95 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [וילי משלם את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לוילי, לצורך חישוב מס, בכל שנת 2024 (12 תלושי שכר 2024), בשל הפרשות המעסיק לְמַרְכִּיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד בקופת הגמל לקצבה (סכום מעוגל)?