שאלה 1

ריקי, עובדת גרושה בת 35, אם ל-2 ילדים שנמצאים בחזקתה. להלן הכנסתה בשנת 2024:

שכר עבודה                                                                                                   73,440 ₪

דמי מזונות שהיא מקבלת בעד ילדיה מפלג, שהיה נשוי לה (גְּרוּשָׁהּ, אב ילדיה)           28,080 ₪

קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אִמָּהוּת בחוק הרלוונטי)             4,128   ₪

מהי “הכנסה חייבת” של ריקי בשנת 2024?

שאלה 2

ב-28/2/2023, בשעה 23:35 בערב, לונה ילדה בת בְּרִיאָה ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:

בחודשים שלא סומנו ב-‘ב או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, לונה היתה עקרת בית.

אם שכר העבודה הרגיל של לונה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 354 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?

שאלה 3

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’, סול ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 6 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה, לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשפרשה מעבודתה אצל מעסיק ב’ ועברה לאחר 3 חודשים לַעֲבוֹד אצל מעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה סול “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-5/2023, מבקשת סול לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 127,257 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל לבקשת סול.]

שאלה 4

האם, לפי חוק עבודת הנוער, רשאי בית קפה להעסיק נער בן 16 כְּמֶלְצַר ביום שבת, יום המנוחה השבועית שלו, בשעות הצהריים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 5

ללונה עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-6/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 7/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 6,250 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/1/2024.]

אם המדד עלה ב-1.1% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של לונה, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (7/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 6

ב-30/4/2024 פלג פוטר מעבודתו אצל מעסיקתו, חברה בע”מ, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לְפֵירוּקָהּ (שניתן לפי פרק ד’ לחלק ב’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). מְפָרֵק החברה קִבֵּל את תביעתו של פלג לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. משכורתו החודשית עמדה על 8,928 ₪. חוב שכר העבודה שאושר, בְּעַד 11 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריו, עמד על 98,208 ₪.

נוסף על הגמלה לעובד שאושרה לפלג, אישר המוסד לביטוח לאומי את זַכָּאוּתָהּ של קופת הגמל “ריקי” לגמלה מְרַבִּית לפי פרק זה, בשל חוב בסך 20,373 ₪, שהחברה חייבת לה בעד פלג.

מהי הגמלה לקופת גמל שישלם המוסד לביטוח לאומי לקופת הגמל “ריקי”?

שאלה 7

עוזי, רווק בן 27, תושב קבוע בישוב כנרת (מושבה) זה 6 שנים, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד בטבריה, מִזֶּה שנתיים. סך הכנסתו בשנת 2023 היתה 193,000 ₪, כולה ממשכורת אצל מעסיקו היחיד. מאחר שהפקיד סכומים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך 2,800 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי עוזי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שעוזי חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 8

לְפִי החוק הנוגע לענין ותקנותיו, כמה ימי היעדרות בשנה זַכַּאי עובד לִזְקוֹף (בהתקיים התנאים שבחוק ובתקנות), בְּשֶׁל מחלה קָשָׁה של ילדו בן ה-17.5 (מחלה שֶׁנִּדְרָשׁ לְגַבֶּיהָ טיפול קָבוּעַ בְּדִיאָלִיזָה), על חשבון תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, אם הוא עבד שנה לְפָחוֹת אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ובת זוּגוֹ (אֵם ילדו) עֲקֶרֶת בַּיִת?

שאלה 9

נוני עובד כטייס ריסוס אצל מעסיקו. ב- 4/2024 קיבל מהמעסיק סרבל טייסים חַּסין אֵש, מהסוג שהוא (נוני) לובש במהלך הטיסה, שערכו ועלותו 570 ₪ וזוג סנדלים מתוצרת ” טבע נאות” שערכו ועלותו 240 ₪. בחודש זה קיבל מהמעסיק גם מתנה שערכה ועלותה 340 ₪ לרגל יום הולדתו, ומתנה לרגל חג הפסח שערכה ועלותה 230 ₪.
לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנת 2024. ב- 3/2024 קיבל ממעסיקו “משלוח מנות” שערכו ועלותו 110 ₪ לרגל חג הפורים.

מהו הסכום שיש לִזְקֹוף לשכרו של נוני, לצורך חישוב מס, בשל סרבל הטייסים, הסנדלים והמתנות שקיבל ב- 4/2024?

שאלה 10

על מנת לְעוֹדֵד הוֹפָעָה סְדִירָה לעבודה ולהימנע מאיחורים וחיסורים, משלמת רננה, לכל אחד מעובדיה, “תוספת אי היעדרות” של 200 ₪ בכל חודש בו עמד בתנאים הבאים: כלל לא החסיר ימי עבודה, לא איחר לעבודה, לא הקדים לצאת מהעבודה ולא עזב את מקום העבודה במהלך שעות העבודה. בחודשים שבהם לא מתקיימים כל התנאים הנ”ל, העובד לא מקבל את התוספת.

האם תּוּבָא התוספת האמורה בְּחֶשְׁבּוֹן שכר העבודה של העובד לְעִנְיָן תקנות פיצויי פיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 11

שכר עבודתו של רני, נשוי+1, משתלם על בסיס של חודש. שכרו בתלוש 1/2023 – 9,628 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,259 ₪. 

אם הוא חייב למעסיקו 5,218 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, וב-18/1/2023 קיבל מהמעסיק מִקְדָּמָה בסך 950 ₪, על חשבון שכר העבודה לחודש זה, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו בתלוש 1/2021, לכיסוי החוב והמקדמה גם יחד?

שאלה 12

ב- 30/6/2023 בשעה 23:50 בערב, רויה (אשה נשואה) ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. אבל, שבוע לאחר יום הלידה, רויה חלתה ואּושפזָה בבית חולים למשך 12 ימים. בכל אותם ימים טיפלה בתינוק אמּה של רויה. בטבלה שלהלן סומנו ב-“x “החודשים ֶׁשקדמּו ליום הּקֹובע, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח משכָרּה כעובדת (בכל שאר החודשים היתה עקרת בית):

אם שכר העבודה הרגיל של רויה, לענְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 388 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, רויה הגישה למוסד לביטוח לאומי את כל המסמכים והאישורים הנדרשים, במועד].

שאלה 13

להלן רכיבי תלוש 1/2023 של עוזי: שכר יסוד 18,632 ₪

שווי השימוש ברכב צמוד 2,380 ₪

גילום שווי השימוש ברכב צמוד 2,010 ₪ 

שווי קרן השתלמות 219 ₪ 

אם בחודש זה נוכו משכרו מס הכנסה בסך 4,227 ₪, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 2,265, תגמולי עובד לקרן פנסיה בסך 1,118 ₪ (חלקו של העובד בתשלומים לקרן) וקרן השתלמות בסך 466 ₪, מהו שכרו לְצוֹרֶךְ תַּשְׁלוּם מס (“בְּרוּטוֹ לְמַס”) בתלוש זה?

שאלה 14

ניצן התחיל לעבוד ב-2/5/2023 אצל מעסיקו ובמקום עבודתו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה – 632 ₪ לכל יום עבודה.

החל ביום ג’, 22/6/2023, ועד (כולל) יום ב’, 28/6/2023, ניצן נעדר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל. ניצן חזר לעבודה ביום ג’, 29/6/2023.

כמה על המעסיק לשלם לניצן בשל היעדרותו זו?

שאלה 15

ריקי, בת 42, נשואה לפלג, אם ל-8 ילדים שבשנת 2024 מלאו להם 6 עד 16 שנים. הילדים נמצאים אצלם וכלכלתם עליהם. שכרה (“ברוטו למס”) היה כלהלן:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2024, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנה בתלוש 5/2024?

שאלה 16

רני, החקלאי, התחיל להעסיק ב-10/2023 עובד זר, בהיתר (בענף החקלאות). הוא מועסק אצלו במשרה מלאה (לכל היותר 182 שעות בחודש). שכר עבודתו משולם על בסיס חודש – 6,500 ₪ בחודש. העובד מתגורר אצלו במושב, במגורים הולמים. לפי הסכם העבודה עימו, הוא מנכה בכל חודש משכרו של העובד 240 ₪, כהחזר הוצאות בגין המגורים. ב-10/2023 הִסְדִּיר לעובד, על חשבונו, גם ביטוח רפואי שכולל את סַל הַשֵּׁירוּתִים שֶׁקָּבַע שר הבריאות.

האם, לפי החוקים הנוגעים לעניין ותקנות עובדים זרים הרלוונטיות, רשאי רני לְנַכּוֹת משכר העובד הזר, בתלוש 10/2023, סכום שהוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי עבורו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 17

ריטה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 6 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 2/2024, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/9/2024 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 17 ימים רצופים, החל ב-1/9/2024.

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/9/2022:

[ למען הסר ספק, ריטה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 17 הימים), ב-9/2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 18

ניצן, יליד 3/1/2005, מַחֲזִיק ב-5% מהון המניות שהוצא של “חברה בע”מ”, שהיא חברת מְעַטִּים. בַּת דּוֹדָתוֹ של ניצן (בַּת אָחוֹת שֶׁל אָבִיו) מחזיקה ב-8% מהון המניות שהוצא. ביתרת הון המניות שהוצא מחזיקים בני אדם שאינם קרובים של ניצן ואינם קרובים של בת דודתו. מ-1/4/2022 הועסק ניצן ברציפות כמנהל פרסום ושירות לקוחות בחברה (מעסיקתו היחידה) וקיבל שכר חודשי בעד עבודתו. ב-30/6/2023 הפסיק את עבודתו בחברה מֵרְצוֹנוֹ, בלי שהיתה הַצְדָּקָה לכך. סָמוּךְ לאחר הפסקת עבודתו נִרְשַׁם בלשכת שירות התעסוקה (לראשונה בחייו), התייצב בימים ובזמנים שֶׁנִּקְבְּעוּ לו, אך לא נמצאה עבורו עבודה מתאימה. מאז שהתפטר הוא מְחוּסַּר תעסוקה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ניצן עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 19

גיטי, שכירה בת 48, התפטרה בתום 36 חודשי עבודה רצופים במשרה מלאה, לאחר שמעסיקה הפחית בְּדִיעֲבַד (מתחילת החודש) ולצמיתות את שכרה ב-20%, עבור אותה עבודה ואותן שעות. גיטי עשתה כל שניתן לעשות לביטול ההפחתה בשכר. היא הודיעה למעסיק, במועד, שאם לא יחזיר את שכרה לְקַדְמוּתוֹ, תיאלץ להתפטר עקב הֲרָעָה זו, אך המעסיק סירב לבטל את הַגְּזֵרָה. לגיטי לא נותרה ברירה אלא להתפטר (בתום תקופת הודעה מוקדמת שנתנה לו), מֵחֲמַת הֲרָעָה מוּחָשִׁית בתנאי העבודה. סמוך לאחר התפטרותה התייצבה בלשכת התעסוקה כדורשת עבודה, ומסרה את כל המסמכים הנדרשים לְהוֹכָחַת נסיבות ההתפטרות (לַהֲנָחַת דַּעְתּוֹ של המוסד לביטוח לאומי).

אם גיטי מתייצבת בלשכה, מוכנה ומסוגלת לעבוד במקצועה או בכל עבודה אחרת, אך עבודה כאמור לא נמצאה לה והיא נותרה מובטלת, האם היא עֲשׂוּיָה להיות זכאית לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 20

טדי, בן ה-37, עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. ב-5/2022 תרם כִּלְיָה לשם הַשְׁתָּלָתָהּ בְּגוּפוֹ של אדם אחר (תושב ישראל), וקיבל אישור על פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות מהמוסד לביטוח לאומי. הניתוח לִנְטִילַת האיבר וניתוח ההשתלה בוצעו ב-5/2022 ועברו בהצלחה. 

אם תלוש 6/2023 של טדי הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 16,637 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 1,440 ₪, מהו סך דמי הביטוח שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר זה (סכום מעוגל) ?

שאלה 21

בשנים 2022, 2023ו-2024 וילי, בן ה-37, עבד כשכיר אצל 3 מעסיקים, ופוטר מעבודתו בתום מספר חודשי עבודה אצל כל אחד מהם. בין מעסיק אחד לשני לא עבד ולא היתה לו כל הכנסה (טִיֵּיל בישראל ובחו”ל באותם חודשים). להלן 3 תקופות עבודתו, שבהן שולמו בעדו דמי ביטוח אבטלה: הראשונה – מ-26/3/2022 ועד 7/8/2022, השניה – מ-11/12/2022 עד 7/5/2023, השלישית (האחרונה) – מ-1/9/2023 עד 31/1/2024. ב-1/2/2024 נרשם בשירות התעסוקה, התייצב בימים ובזמנים שֶׁנִּקְבְּעוּ לו, אך לא נמצאה עבורו כל עבודה והוא נותר מובטל. יצויין שעד 1/2/2024 לא תבע ולא קיבל מעולם דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

האם וילי הִשְׁלִים את תקופת האכשרה לגבי תקופת האבטלה האמורה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 22

את משכורת 9/2023 של עובדיו שילם הלל ב-2/10/2023 (יום ד’). לפי התקנות, מתי על הלל לשלם את התשלומים לקופות הגמל של העובדים, בעד משכורת זו? (העזרו בלוח השנה שלהלן) 

שאלה 23

רויה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה ב- 3/6/2019. בעבודתה חלו 2 הפסקות מחמת חופשה שלא בשכר (חל”ת”) שניתנו לה בהסכמת המעסיק: הראשונה החל ביום 14/3/2021 ועד 4/5/2021 )תקופת מגפת הקורונה (והשניה החל ביום 1/8/2022 ועד 12/9/2022) לצורך הכנתה למבחן חשבי שכר בכירים של לשכת רואי חשבון, אותו עברה בהצטיינות יתרה(. ב16/5/2023- פוטרה מעבודתה, ביחד עם כל העובדים, עקב סגירת העסק.
לפי תקנות פיצויי פיטורים הנוגעות לענין, לענְיַן קביעת סכום הפיצויים, מה דינן של אותן שתי פסקות בעבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר ִמ ֵּבין המשפטים הבאים)

שאלה 24

וילי, יליד 1/4/1957 נעשה לראשונה “תושב ישראל” ב- 5/5/2021 הוא עובד כשכיר מּזֶה שנה וחצי אצל מעסיקו היחיד. שכרו ב- 8/2023, 21,351 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בגין שכר 8/2023 של וילי (סכום מעוגל)?

שאלה 25

ריטה (בת 49) נשואה ליגיל (בן 58). עקב מחלה, יגיל הפך להיות מְשׁוּתָּק לַחֲלוּטִין. ריטה שילמה 31,460 ₪ בשנת 2024 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ריטה בשנת 2024 – 118,240 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של יגיל בשנה זו – 126,980 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שריטה יכולה לקבל בשנת 2024 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 26

מעסיקה של גיטי העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן).

שנת הרישום של הרכב: 2017, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 143, קוד דגם: 549(שווי 6300).

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2024 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 50.00 ₪, שיחות בארץ ובחו”ל בסך 49.74 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של גיטי, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-77.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 77.50 ₪.

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד. ב-1/2024 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 20.00 ₪, גיטי לא משתתפת בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי בתלוש 1/2024, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט”ן)?

שאלה 27

רני, יליד 1/9/1998, התקבל לעבודה אצל מעסיקו ב-1/9/2017, בְּלִי שֶׁהָיָה מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו. המעסיק מפריש לעובדיו לביטוח פנסיוני לפי הוראות צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם וְחָלוּת הצו עליהם. החל ביום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני, הִפְרִישׁ עבורו המעסיק לפנסיה מקיפה לפי הוראות הצו האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו. כַּנִּדְרָשׁ, מְלוֹא שכרו הרגיל, שגדל עם השנים ועמד בשנה האחרונה על 6,800 ₪ בחודש, בּוּטַּח בקרן הפנסיה. רני עבד ברציפות עד (כולל) 30/11/2024, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 9,870 ₪ (כולל רווחים). [למען הסר ספק, לא קיים לרני הסדר פנסיוני מֵטִיב כהגדרתו בצו ההרחבה האמור.]

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרני (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 28

פלג נשוי לריקי ולהם ילד שבשנת המס 2024 מלאו לו 3 שנים. שכר היסוד שלו, בחודש 1/2024, עמד על 45,164 ₪ (“ברוטו”). בנוסף לשכר היסוד, משלם לו המעסיק, בכל חודש, השתתפות במימון מעון יום לילד בסך 668 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם את ההשתתפות האמורה במעון). כמו כן, נזקף לשכרו, בכל חודש, שווי רכב צמוד בסך 2,640 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם שווי רכב צמוד זה).

מהו סך כל שכרו של פלג לצורך חישוב מס ב-1/2024 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 29

גיטי מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְּמוּל עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 8,640 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 26 ימים.

הָחֵל בְּיוֹם ג’ (2/4/24), גיטי נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילדה בן ה-9 (נמסרה הודעה למעסיק במועד). בן זוגה של גיטי, עובד במשרה מלאה, לא נעדר מעבודתו באותם ימים. גיטי חזרה לעבודה ביום ב’ (8/4/24) ומסרה למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מיום ג’ (2/4/24) ועד (כולל) יום א’ (7/4/24), והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ. יצוין שגיטי כלל לא נעדרה מעבודתה עד 4/2024.

שכר העבודה שגיטי היתה זכאית לקבל בִּתְקוּפַת היעדרותה, אִילּוּ המשיכה בעבודתה – 1,728 ₪ (288 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה מִשְּׂכָרָהּ בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לגיטי בתלוש 4/2024?

שאלה 30

ריקי, עובדת בהיקף משרה של 78% התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב- 1/5/2008. על הצדדים חּלֹות הוראות צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה בכל חודש. בתלוש 6/2023 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ- 1/6/2023 ועד 30/6/2023.
אם בכל חודש 6/2023 ריקי היתה מאושפזת בבית החולים עקב מחלת קורונה והיתה זכאית לדמי מחלה בעד כל ימי מחלתה, ואם מחיר יום הבראה הוא 418 ₪, לפי צו ההרחבה הנ”ל, מהו סכום דמי ההבראה המגיע לה בתלוש 6/2023?

שאלה 31

ריני, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 5 שנים בִּרְצִיפוּת, קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים, הָחֵל ב-1/11/2022.
שכרה, בשישה החודשים שקדמו ל-1/11/2022, הורכב מהתשלומים הבאים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 8/2022 ריני קיבלה ממעסיקה, בְּנוֹסָף לשכרה החודשי הרגיל, הֶפְרְשֵׁי שכר בסך 279 ₪, בעד חודש 5/2022.
[למען הסר ספק, ריני קיבלה שכר מלא בששה החודשים שקדמו להפסקת העבודה. היא מעדיפה לקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה הייתה בשמירת הריון].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שריני זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 32

לונה, בת ה-23, השתחררה ב-30/9/2020 משירות בצה”ל, לאחר ששירתה שירות סדיר (חובה) של 22 חודשים מלאים. לונה נישאה ב-9/5/2022 לטוני (בן ה-29) וב-8/8/2023 נולד להם בנם הבכור. הילד נמצא אצל לונה וטוני וכלכלתו עליהם. בשנת 2023, השנה שבה נולד יַלְדָּהּ הבכור, לונה בחרה שנקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית בעדו, תובא בחשבון בשנת המס שֶׁלְּאַחַר השנה שֶׁבָּהּ הוא נולד.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של לונה בשנת המס 2023?

שאלה 33

תלוש 1/2023 של ניצן, רווק בן 36, הורכב משכר יסוד בסך 14,994 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 475 ₪ ושווי הסעה בסך 118 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם את שווי ההסעה). עקב תשלומי המעסיק לקרן ההשתלמות, החורגים מהתקרה, נזקף לשכרו גם שווי קה”ל בסך 33 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם גם את שווי הקה”ל).

מהו סך כל שכרו של ניצן לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 34

מ-1/2/2020 לונה עובדת במפעל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שלונה היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן: 

עבודה במשמרת הראשונה 119,280 ₪

עבודה במשמרת השניה 48,327 ₪

עבודה במשמרת השלישית 44,835 ₪

שווי מעון יום (השתתפות המעסיק במימון מעון יום לילדתה של לונה) 5,400 ₪ 

דמי נסיעות ודמי הבראה 4,666 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של לונה מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין (סכום מעוגל)?

שאלה 35

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ענוה, הנדסאית היצור, בשנת 2023, הורכב משכר יסוד בסך 15,300 ₪, פרמיות מותנות בתנאי בסך 2,900 (ממוצע בחודש) והחזקת רכב בסך 1,200 ₪. מעסיקה משלם בעדה, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח – 1,616.67 ₪ למרכיב הפיצויים, 1,261.00 ₪ למרכיב תגמולי המעביד ו-291.00 ₪ לביטוח אובדן כושר עבודה [למען הסר ספק, ענוה משלמת גם היא את חלקה, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לענוה, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים, מרכיב תגמולי המעביד וביטוח אבדן כושר העבודה (סכום מעוגל)?

שאלה 36

רויה מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גמּול עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 15,690 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקבעת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה ַהצבּוָרה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 82 ימים.
ָהחל ביֹום א’ (12/6/23), רויה נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילדה בן ה- 13 (נמסרה הודעה למעסיק במועד). היתה זו היעדרותה הראשונה מעבודתה בשנת 2023.
בן זוגה של רויה, עובד במשרה מלאה, לא נעדר מעבודתו באותם ימים. רויה חזרה לעבודה ביום ב’ (20/6/23) ומסרה למעסיק אישור מחלה כדין, לפיו הילד היה חולה מיום א’ (12/6/23) ועד (כולל) יום א’ (19/6/23), והצהרה חתומה, ַּכּנִדָרׁש.
שכר העבודה שהיתה זכאית לקבל בתקּופת היעדרותה, איּלּו המשיכה בעבודתה – 4,184 ₪ (523 ₪בממּוצע ליום). סכום זה נּוכה משכָרּה בשל ההיעדרות.
מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לרויה בתלוש 6/2022?

שאלה 37

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 38

נבו, אלמן בן 54, אב לילד מאושר ואהוב עם מוגבלות שִׂכְלִית-הִתְפַּתְּחוּתִית, יליד 6/6/2008, הנמצא אצלו. לילד בעל המוגבלות יש מטפלת, שאוספת אותו בכל יום מבית הספר, מביאה אותו הַבַּיְתָה, משגיחה עליו ודואגת לצרכיו, עד שׁוּב נבו מעבודתו. בשנת 2023 נבו שילם למטפלת 57,600 ₪ בעד עבודתה. הכנסתו החייבת של נבו בשנת 2023 – 313,440 ₪. לילד אין הכנסה. 

בהנחה שמולאו כל הטפסים הרלוונטיים וצורפו כל מסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שנבו יכול לקבל בשנת 2023 בְּעַד ילדו, לפי הסעיפים 44 / 45 לפקודה?

שאלה 39

רני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב-1/11/2024 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 18 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

הכנסתו של רני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/11/2024:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 40

ב- 8/2023 הלל תרם 60 ₪ לוועד הבית שבו הוא גר, לצורך כיסוי חוב של שכן ֶׁשּנִקלע לקשיים כלכליים. ב- 9/2023 הלל תרם 100 ₪ ל”אגודה ישראלית לסוכרת” ו- 80 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, מוסד ציבורי וקרן לאומית לעניין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה.
[למען הסר ספק, בשנים קודמות הלל לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנת מס].
אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 158,000 ₪ מהו הזיכוי ממס שהלל עׂשּוי להנֹות ממנו, בשל תרומות אלה, לפי הסעיף הּנֹוגע לענְיָן בפקודה?

שאלה 41

במשך 15 חודשים היה פלג, עובד של קבלן השירות “ניקיון טוב”, מועסק כעובד ניקיון ב”קניון האופנה” (מזמין השירות). בפברואר 2024 הסתיימה הַהִתְקַשְּׁרוּת בין “ניקיון טוב” ובין “קניון האופנה”. פלג עבר להיות מועסק על ידי קבלן השירות “ניקיון נפלא” שהתקשר עם אותו מזמין שירות (“קניון האופנה”), לאותו עניין. הוא המשיך ברציפות להיות מועסק באותו תפקיד ב”קניון האופנה”, עכשיו כעובד של “ניקיון נפלא”. יצויין ש”ניקיון טוב” הציע לפלג עבודה חֲלוּפִית בקניון אחר, אך פלג, שגר סָמוּך ל”קניון האופנה”, סירב להצעתו.

לפי חוק פיצויי פיטורים, האם פלג, שֶׁצָּבַר תקופת העסקה הַמְּזַכָּה אותו בפיצויי פיטורים, זכאי לפיצויי פיטורים מ”ניקיון טוב”, הקבלן שֶׁהַהִתְקַשְּׁרוּת עִמּוֹ הסתיימה, כאילו פּוּטַּר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 42

מ-1/1/2023 הלל עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. הכנסתו של הלל אצל מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 41,241 ₪
2. עבודה במשמרת השניה 38,587 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 36,193 ₪
4. דמי נסיעות, דמי הבראה ושווי מתנות 5,086 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של הלל מעבודה במשמרות בשנת 2022, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 43

סול, בת ה-52, עבדה שנתיים כמלצרית אצל מעסיקה, מסעדת מזון מהיר, עד שמונתה ב-4/2/23 להיות אַחְרָאִית מִשְׁמֶרֶת בה. זמן רב חיפש המעסיק עובדים הַכְּשִׁירִים למלא תפקיד זה, עד שמצא שסול, החרוצה והיעילה, שימשה בעבר כאחראית משמרת במסעדות רבות שֶׁבָּהֶן עבדה. לשם הַבְטָחַת הִישָּׁאֲרוּתָהּ בעבודה, דרש ממנה המעסיק לחתום על שְׁטָר, לפיו היא מתחייבת לשלם לו סך 2,500 ₪, אם תפרוש מעבודתה לפני שֶׁתַּשְׁלִים שנת עבודה נוספת במסעדה. סול חתמה על השטר. אֲבָל, לאחר 5 חודשי עבודה נוספים, הודיעה למעסיק שהיא מתפטרת, בתום תקופת הודעה מוקדמת להתפטרות שהיא חייבת לתת לו, על מנת לעבור למקום עבודה אחר.

האם רשאי המעסיק לְמַמֵּשׁ את השטר ולנכות את הסכום האמור (2,500 ₪) משכר עבודתה האחרון של סול? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 44

נבו עבד אצל מעסיקו היחיד 10 שנים ברציפות, ב”משכורת חודש”, עד שפוטר ב-31/3/2023:

עם פיטוריו, ב-31/3/2023, נבו קיבל מענק פרישה בסך 119,384 ₪. [יצויין שלא היו במענק האמור סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של נבו במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה.]

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל לבקשת נבו.]

שאלה 45

עקב מחלה, נקבעה לריני (בת ה-52) נכות של 100% לתקופה שמ-1/5/2022 ועד 15/3/2023. סך הכנסתה מיגיעה אישית בשנת 2019 היתה 74,764 ₪. בשנת 2022 ניצלה פטור בסך 50,184 ₪, לפי ס’ 9(5) לפקודה. הסכום הנקוב בסעיף 9(5)(א)(2) לשנת 2022 היה 73,800 ₪. סך הכנסתה בשנת 2023 – 140,944 ₪, כּוּלָּהּ ממשכורת. [שִׂימוּ לֵב לְנִיצּוּל הפטור.]

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס‘ 9(5) לפקודה שריני יכולה לְנַצֵּל בשנת המס 2023  (סכום מעוגל)?

שאלה 46

נורה פוטרה מעבודתה אצל מעסיקה היחיד ב- 30/4/2023, בתֹום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.
מאחר שהיא נכה 100% מלידה, הכנסתה פטורה ממס הכנסה לפי ס’ 9(5) לפקודה. תלוש 4/2023 שלה הּורכב מהסכּומים הבאים:
1. משכורת בתקופת הודעה מוקדמת על פי החוק ₪ 9,871
2. פדיון הבראה (לפי ס’ 7(א) לצו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה) ₪1,024
3. פדיון חופשה (לפי ס’ 13 לחוק חופשה שנתית) ₪ 4,237

מהו שכרה של נורה שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה?

שאלה 47

טדי עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב-1/3/2022 יצא לשירות מילואים, למשך כל החודש, עד (כולל) 31/3/2022. בכל אחד מ-6 החודשים שקדמו ל-3/2022 כלל תלוש השכר שלו שכר יסוד ושווי שימוש ברכב צמוד שהעמיד המעסיק לרשותו. ב-27/2/2022, לִפְנֵי שיצא למילואים, הִשְׁאִיר את הרכב הצמוד בְּחַצְרֵי המעסיק. הרכב נשאר בחצרי המעסיק בכל ימי חודש 3/2022. בתלוש 3/2022 שילם המעסיק לטדי, על חשבון תגמול המילואים, את השכר שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. ב-27/4/2022 העביר המוסד לביטוח לאומי למעסיק את סכום תגמול המילואים המגיע לטדי בעד תקופת המילואים האמורה.

האם רַשַּׁאי המעסיק לנכות מִיִּתְרַת הַתַּגְמוּל שעליו להעביר לטדי את הסכום שהתקבל בגין שווי השימוש ברכב הצמוד? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים):

שאלה 48

מ- 1/4/2021 ענר עובד אצל מעסיקו. שכרו משתלם על בסיס ימי עבודה. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הְּצבּוָרה שלו – 17 ימים.
ב- 5/6/2023 בתום יום העבודה, הודיע לו המעסיק על פיטוריו, ֶׁשּיִכנְסּו לתוקף בתֹום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.
אם החל ב- 8/6/2023 (יום ב’) ענר נֶעדר מעבודתו 3 ימים עקב מחלה, ואם מסר למעסיק אישור מחלה לימי היעדרותו אלה, מתי יחול יום העבודה האחרון שלו אצל המעסיק?

שאלה 49

הלל התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-5/9/2022. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. ב-5/7/2023 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.

כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, על המעסיק לָתֵת להלל?

שאלה 50

ענוה, בת 36, עובדת כשכירה באופן קבוע אצל 3 מעסיקים. שכר 3/2024 אצל כל אחד מהם:

✔ מעסיק עיקרי                 35,632 ₪.

✔ מעסיק מִשְׁנִי א’              11,348 ₪.

✔ מעסיק מִשְׁנִי ב’               7,111   ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקה השלישי (מעסיק משני ב’), בְּגִין שכר 3/2024 (סכום מעוגל)?