שאלה 1

ענוה, בת ה-65, עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד. נוסף על משכורתה, היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. ב-7/12/2023, תּוֹךְ-כְּדֵי נסיעתה לעבודה ועֵקֶב נסיעתה זו, אירעה לה תאונה. יצוין שענוה לא עצרה בדרכה לפני התאונה ולא סָטְתָה מהדרך המקובלת מביתה לעבודתה. כמו כן, לא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה. כתוצאה מהפגיעה לא היתה מסוגלת לכל עבודה 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היתה רתוקה למיטתה ונזקקה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ענוה עשויה להיות זכאית לדמי פגיעה, לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 2

ענר עובד כשכיר אצל מעסיקו זה 8 שנים. ב-1/9/2024 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 20 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה, נעדר בהם מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 20 הימים חזר לעבודה מלאה רגילה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 3/2024 עד 8/2024 היתה 17,040 ₪. באוקטובר 2024 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 8,520 ₪, בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל כאמור לעבוד בהם.

אם בתלוש 12/2024 ענר קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (17,040 ₪), בונוס שנתי בסך 3,834 ₪, מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 3

רני מועסק אצל מעסיקו במשרה מלאה. בכל יום הוא נוסע, ברכב פרטי שבבעלותו, מביתו לעבודתו וּמִמֶּנָּה (מרחק 86 קילומטרים). לְפִי חוזה העבודה האישי שלו, במקום דְּמֵי נְסִיעוֹת, משלם לו המעסיק “החזקת רכב” בסך 238 ₪ בחודש. בחודש 2/2024 רני עבד 19 ימים בְּפוֹעַל. מחיר כרטיס נסיעה רגיל באוטובוסים בין ביתו לעבודתו – 10.60 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו חופשי חודשי הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מְגוּריו ואת מקום עבודתו – 414 ₪. שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה – 22.60 ₪ ליום עבודה.

מהו סכום דמי הנסיעות המינימלי שעל המעסיק להוסיף לרני בגין חודש 2/2024, מֵעֵבֶר להחזקת הרכב שהוא משלם לו בכל חודש (אם בִּכְלָל הוא חייב להוסיף סכום כלשהו)?

שאלה 4

ב-1/7/2022 התחיל טדי (פנסיונר בן 68) לעבוד אצל מעסיקו, כאיש מכירות. הוא הועסק בִּרְצִיפוּת עד שֶׁתַּמּוּ יחסי העבודה בין הצדדים ב-31/8/2023, עם פיטוריו. שכר היסוד השתלם לו על בסיס שעות עבודה. בעד כל שעת עבודה רגילה קיבל 32 ₪. נוסף על שכר היסוד, מִקְצָת משכרו הִשְׁתַּלֵּם לו בְּחֵלֶק מֵהַפִּדְיוֹן – עמלה חודשית בשיעור 3% מהפדיון. כמו כן, בחודש שבו סכום מכירות העסק גדל ב-25% לפחות בְּיַחַס לחודש הַמַּקְבִּיל בשנה הקודמת, טדי קיבל בונוס מכירות בשיעור של 2% מֵהַהֶפְרֵשׁ. הֶיקֵּף שְׁעוֹת עֲבוֹדָתוֹ הָיָה שׁוֹנֶה מֵחֹודֶשׁ לְחֹודֶשׁ. להלן שעות עבודתו [בשעות], העמלה החודשית ובונוס המכירות ששולמו לו [בשקלים חדשים], בכל תקופת עבודתו:

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לטדי, לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 5

טדי, נשוי, בן 28, אב לבת ילידת 2/1/2023. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 שכרו היה 11,895 ₪ (“ברוטו למס”). בחודש 3/2023 הוּפְחַת שכרו החודשי והועמד על 11,328₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו בתלוש 3/2023?

שאלה 6

תלוש 1/2023 של ענר, עובד שכיר בן 42, מּומחה לשיּמּור עתיקֹות, הּורכב מהסכּומים הבאים:
1. שכר יסוד 16,050 ₪
2. שכר פרמיות 5,886 ₪
3. החזר הוצאות נסיעה מביתו לעבודה וממנה (לפיעלּות מּוכחת) 459 ₪
4. שווי ריבית הלוואה 267 ₪
5. גילום שווי ריבית הלוואה 237 ₪
בחודש זה נוכו משכרו 963 ₪, חלקו בתשלומים לקרן הפנסיה (חלק עובד, כנגד תשלומי המעסיק).
מהו שכרו של ענר שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש 1/2023?

שאלה 7

ריני התחילה לעבוד אצל מעסיקה ביום 20/4/2001. את עבודתה התחילה כעובדת פשוטה, ובמשך השנים התקדמה בְּתַפְקִידֶיהָ. ביום 1/5/2020 מונתה לתפקיד מנהלת מחסן המשלוחים אצל המעסיק. עם כניסתה לתפקיד זה (מנהלת המחסן), הודיע לה המעסיק כי למשכורתה החודשית הרגילה, שעמדה על 9,720 ₪ לחודש, תִּוָּסֵף תוספת בסך 2,000 ₪ בכל חודש, שתיקרא בתלוש השכר “תוספת מאמץ ניהולי”. התוספת נועדה לְפַצּוֹת את ריני בשל האחריות היום-יומית הַמּוּטֶּלֶת עַל כְּתֵפָיו של כל מנהל, הגדולה יותר מאשר בתפקידו של עובד זוּטָר, ולהעניק לה את הגמול הראוי בעד מִילּוּיוֹ. יצויין שלא חל כל שינוי בשעות עבודתה או בהיקף מִשְׂרָתָהּ של ריני.

האם רכיב השכר “תוספת מאמץ ניהולי” יובא בחשבון שכר העבודה של ריני לענין חישוב פיצויי הפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 8

תלוש 1/2023 של טוני, טכנאי היצור, הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד (שכר נורמה) בסך 12,960 ₪, דמי מחלה בסך 688 ₪, מקדמת דמי מילואים בסך 1,032 ₪ (תשלום על חשבון תגמול המילואים בסכום שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים בחודש 1/2022 והמשיך לעבוד), דמי הבראה בגין 1/2023 בסך 252 ₪ (נכללים כמרכיב לפנסיה), ופריון עבודה (בשל ייצור גבוה מהנורמה) בסך 780 ₪. 

אם טוני ומעסיקו נוהגים לשלם בכל חודש תשלומים לקרן השתלמות, מהו הסכום הַמְּרַבִּי אותו רשאי המעסיק לשלם לקרן ההשתלמות עֲבוּר טוני (חלק מעסיק בלבד), בְּעַד שכר 1/2023, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו?

שאלה 9

תלוש 1/2023 של רויה, בת ,37 נשואה + ילד בן 15 שנים, הורכב משכר יסוד בסך 9,990 ₪ ושווי רט”ן בסך 65 ₪ למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה”, שילמה רויה 6% משכר היסוד בתלוש זה (כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש משכר היסוד לאותה קופה). 

מהו שכר ה”נטו” שישולם לרויה (“נטו לתשלום”) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיה ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 10

שכרה (“ברוטו למס”) של נורה, רווקה בת 26, בחודשים 1/2024 עד 4/2024 היה כלהלן:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2024, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנה בתלוש 4/2024?

שאלה 11

בהסכם העבודה של גיטי, שנחתם בינה לבין מעסיקה בתחילת עבודתה, נקבע כי במידה וְתַתְמִיד לעבוד שנתיים וְתִזְכֶּה לְהַעֲרָכַת הַמְּמוּנִּים עָלֶיהָ, היא תקבל, בְּתֹום אותן שנתיים, מענק הַתְמָדָה חד-פעמי בסך 2,500 ₪. 

בתום שנת העבודה הראשונה התפטרה גיטי מהעבודה. היא פנתה למעסיק ודרשה את המענק, בְּטַעֲנָה שֶׁשְּׁלִילָתוֹ מִמֶּנָּה מְנוּגֶּדֶת לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

האם צודקת גיטי, ומענק התמדה מוּתְנֶה זה מהווה הֲפָרָה של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 12

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אַלְמָנָה, עקרת בית, שֶׁעִמָּהּ 2 ילדיהם (בני 3 ו-5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שֶׁמִּזֶּה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תִּיפָּגַע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 13

נורה התחילה לעבוד ב-1/1/2024 אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה. שבוע עבודתה בן 6 ימים (א’-ו’). בשל סיבות אישיות, ביקשה נורה מהמעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום בת חודשיים. זה נַעֲנָה לבקשתה והחל ביום א’, 1/3/2024, ועד יום ה’, 30/4/2024, נורה שהתה בחל”ת. ברם, שבועיים לאחר יציאתה לחל”ת, נפטר אביה ז”ל (בגיל 99, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה). נורה, שהיא יהודיה, ישבה שבוע על מנת לקיים את חוֹבַת הָאֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹתו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, נורה זכאית לתשלום שכר עבור אותם ימי אבל (“שבעה”)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 14

יגיל הוא עובד אלמן בן 42, אב ל-3 ילדים שבשנת 2024 מלאו להם 9, 11 ו-14 שנים. הילדים נמצאים אצלו וכלכלתם עליו. הוא חי לבדו עם ילדיו ואין לו בת זוג (לרבות כזו הידועה בציבור כבת זוגו). הכנסתו החודשית הַמְּמוּצָּעַת בשנת 2024 היתה 10,375 ₪ (כולה מעבודה אצל מעסיקו היחיד). יגיל ו-3 ילדיו חיים לְבַדָּם בדירת מגורים יחידה שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ. אין להם כל נֶכֶס נוסף או זְכוּת נוספת בִּמְקַרְקְעִין (כמו דירה, חנות, מגרש וכו’) בישראל או בחו”ל. יצויין שמעסיקו של יגיל הִגִּישׁ למס הכנסה, ב-24/4/2024, דו”ח מעסיק מקוון לשנת המס 2021, לפי הוראות ס’ 166 לפקודה. [למען הסר ספק, יגיל לא קיבל מֵעוֹלָם הכנסה מֵאֵת קְרוֹבֶיו].

בְּכָפוּף לְהַגָּשַׁת תביעה ומסמכים מתאימים בַּמּוֹעֵד, האם יגיל עשוי להיות זכאי למענק לעובד שכיר, בעד שנת 2024, לפי החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וּלְצִמְצוּם פְּעָרִים חברתיים (מענק עבודה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 15

ענר, יליד 1/2/1990 התקבל לעבודה ב- 1/12/2012, כשהוא אינֶּנּו מבוטח בביטוח פנְסיֹונִי כלשהו.
עליו ועל מעסיקו חלות הֹוָראֹות צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חֹובה. החל ביום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני ולביצוע הפרשות, הפריׁש עבורו המעסיק לפנסיה מקיפה לפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בצו האמור.

ב- 1/1/2022 התחיל המעסיק לשלם לקרן הפנסיה 8.333% מהשכר המבוטח למרכיב הפיצויים (במקום 6%). המעסיק הודיע בכתב לקרן הפנסיה, עם העתק לענר, שכספי השלמת פיצויי הפיטורים (עד 8.333%) שהוא משלמם החל ב- 1/1/2022, יבואו במקום פיצויי
פיטורים, בהתאם לָאמּור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. בכל השנים הועסק ענר במשרה מלאה.

השכר ֶׁשּבּוטח בקרן הפנסיה היה שכר היסוד ששולם לו, שעמד בשנים האחרונות על 10,550 ₪ בחודש.
נֹוסף על שכר היסוד, שולמה לו בכל חודש תוספת מחלקתית בסך 652.60 ₪. בחודשים שבהם לא איחר לעבודה ולא החסיר שעות עבודה, שולמה לו תוספת “אי היעדרות” שעמדה על 730.90 ₪ בחודש בממוצע בשנה האחרונה (התוספת, שנועדה לעודד הימנעּות מאיחורים וחיסורים, לא שולמה בחודשים שבהם איחר או החסיר). בגין 2 תוספות אלה לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה.
ב- 31/12/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינו לבין המעסיק, עם פיטוריו. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 68,047 ₪ (כולל רווחים).
מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לענר (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 16

ב-2/2024 נשלח וילי לעומאן, ע”י מעבידו, למשך 6 יממות. הנסיעה לעומאן וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לְיִיצּוּר הכנסתו של המעביד (היתה זו נסיעתו הראשונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות הַמּוּכָחוֹת שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה:

✔  כרטיס טיסה במחלקה ראשונה: 1,693 $ [מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה -1,597 $, מחיר כרטיס במחלקת תיירים באותה טיסה – 1,489 $].

✔ הוצאות לינה: 0 $ (לא נדרשו הוצאות בְּשֶׁל לינה).

✔  הוצאות אחרות: 217$ לכל יום שְׁהִיָּה בעומאן – סה”כ 1,302 $.

✔  הוצאות שכירת רכב בעומאן: שְׂכִירַת רכב ל-6 ימים, במחיר 83 $ ליום – סה”כ 498 $.

וילי הגיש את החשבון ואת כל המסמכים הנִדְרָשִׁים למעבידו וזה הֶחְזִיר לו את כל ההוצאות.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של וילי לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות ]

שאלה 17

ענר הוא נוצרי שבחר ביום השבת כיום המנוחה השבועית שלו. בהודעה לעובד שלו פֹורׁש “יום שבת” בהקשר של “מורשת ישראל” – מכנִיסת השבת ביום שישי ועד יציאת השבת ביום שלמחרת.
שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). שכרו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. תחום יום עבודה רגיל שלו – 8 שעות עבודה (היום המקוצר בשבוע הוא יום ה’).
בעד כל ְׁשעת עבודה רגילה, ביום עבודה רגיל, הוא מקבל 36 ₪.
בימים א’ עד ה’ (26/3/2023-22/3/2023) ענר עבד 39 שעות עבודה רגילות. ביום שישי (27/3/2023) עבד ברציפות מהשעה 17:30 עד 23:15 (ללא הפסקה).
אם שעת כניסת השבת (בעיר ֶׁשָּבּה נמצא מקום העבודה), ביום שישי (27/3/2023), הייתה בשעה 18:15, כמה על המעסיק לשלם לענר בעד שעות העבודה שהועסק בהן ביום שישי זה?

שאלה 18

לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מהי “הֲפָרָה חוֹזֶרֶת” שֶׁחוֹשֶׂפֶת מעסיק שֶׁהֵפֵר הוראה הַמְּנוּיָה בַּתּוֹסֶפֶת השנייה לחוק, לְחִיּוּב בסכום שייווסף על העיצום הכספי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 19

את משכורת 9/2024 של עובדיו שילם הלל ב-2/10/2024 (יום ד’). לפי התקנות, מתי על הלל לשלם את התשלומים לקופות הגמל של העובדים, בעד משכורת זו? (העזרו בלוח השנה שלהלן)

שאלה 20

סול התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/9/22. שכרה מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס ימי עבודה. ב-5/9/23 נתנה למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרותה, בה הודיעה לו כי תסיים את עבודתה בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

כמה ימי הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי החוק הנוגע לעניין, היה על סול לָתֵת למעסיק?

שאלה 21

רני, רווק בן 27, הוא נכה מִפְּגִיעַת אֵיבָה (40% נכות יציבה). להלן מרכיבי הכנסתו בשנת 2023: 

 1. שכר עבודה 69,672 ₪ 

 2. קצבה המשתלמת בשל פגיעת איבה (כמשמעותה בחוק התגמ’ לנפגעי פעולות איבה) 24,786 ₪ 

 3. דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] 5,395 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של רני בשנת 2023?

שאלה 22

רני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב-1/11/2024 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 18 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

הכנסתו של רני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/11/2024:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 23

ב-1/3/2024, בשעה 3:25 בבוקר, נורה ילדה תְּאוֹמִים בריאים ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:

בחודשים שלא סומנו ב-‘×’ או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, נורה היתה עקרת בית.

אם שכר העבודה הרגיל של נורה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 286 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?

שאלה 24

ריקי היא מוסלמית שבחרה ביום השישי בשבוע כיום המנוחה השבועית שלה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). שכרה משתלם על בסיס שעות עבודה. תחום יום עבודה רגיל שלה – 8.6 שעות עבודה (היום המקוצר בשבוע הוא יום ג’). בעד כל שעת עבודה רגילה, ביום עבודה רגיל, היא מקבלת 60 ₪. בשבוע העבודה, עד יום ה’ (12/8/2023), ריקי עבדה 39 שעות עבודה רגילות. עקב לחץ עבודה חריג, ביום שישי (13/8/2023) התחילה לעבוד בשעה 15:34 וסיימה לעבוד בשעה 22:39 בין
השעות 17:30 ל- 18:20 הופסקה עבודתה למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה היתה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. שעת כניסת השבת, לעובדים שבחרו בשבת )כמשמעותה בהקשר של “מֹוֶרשת ישָראל”( כיום המנוחה השבועית שלהם, ביום שישי זה (13/8/2023), במקום העבודה, היתה בשעה 19:00.

כמה על המעסיק לשלם לריקי בעד שעות העבודה האמורות ביום שישי זה?

שאלה 25

יואב קיבל הלוואה ממעסיקו. ההלוואה אֵינָהּ צמודה למדד והיא נושאת ריבית בשיעור 1.8% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת, לפי תנאי ההלוואה, על 8,403 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/11/2023.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של יואב, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם. שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודה, הקבוע בתקנות, מפורט בטבלאות מס הכנסה.]

שאלה 26

גאיה מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְּמוּל עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 13,268 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 88 ימים. ענר, בן זוגה של גאיה, חלה במחלה מַמְאֶרֶת והפך להיות תלוי לַחֲלוּטִין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום.

הָחֵל בְּיוֹם ג’ (7/1/2024) ועד יום א’ (19/1/2024), גאיה נעדרה מעבודתה בשל מחלת בן זוגה, (נמסרה הודעה למעסיק במועד). גאיה חזרה לעבודה ביום ב’ (20/1/2024) ומסרה למעסיק את כל המסמכים הנדרשים, לפיהם בן זוגה היה זקוק לטיפול מ-7/1/2024 ועד (כולל) 19/1/2024 (והיה, באותם ימים, תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום), והצהרה חתומה כנדרש בתקנות. שכר העבודה שהיתה זכאית לקבל בִּתְקוּפַת היעדרותה, אִילּוּ המשיכה בעבודתה – 5,564 ₪ (428 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה מִשְּׂכָרָהּ בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו, לפי החוק הרלוונטי ותקנותיו, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לה בתלוש 1/2024?

שאלה 27

ריטה (בת 49) נשואה ליגיל (בן 58). עקב מחלה, יגיל הפך להיות מְשׁוּתָּק לַחֲלוּטִין. ריטה שילמה 31,460 ₪ בשנת 2024 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ריטה בשנת 2024 – 118,240 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של יגיל בשנה זו – 126,980 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שריטה יכולה לקבל בשנת 2024 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 28

וילי מועסק זה שנתיים כִּמְתַכְנֵת אצל מעסיקו, מְפַתֵּחַ תוכנה. חוק שעות עבודה ומנוחה חל לגביו. בחוזה העבודה האישי שלו נקבע כי יקבל בכל חודש שכר גְּלוֹבָּלִי בסך 13,104 ₪ (שכר כולל). שכר זה, לפי חוזה העבודה האישי, כולל תשלום בעד שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית. לפיכך, הוא אינו זכאי לתשלום שעות נוספות ולתשלום גמול עבודה במנוחה השבועית, בנוסף על שכר גלובלי זה. למען הסר ספק, לא חל על הצדדים הסכם קיבוצי כלשהו הַקּוֹבֵעַ הוראות לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית.

אם ב-1/2024 וילי הועסק 182 שעות עבודה רגילות, 18 שעות נוספות בימי חול (בימים א’-ה’) ו-4 שעות נוספות במנוחה השבועית, שכולן במסגרת שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, מה רואים כ”שכר רגיל” שלו בחודש זה (1/2024), לפי חוק הגנת השכר?

שאלה 29

פלג, איש מכירות, עובד אצל מעסיקו זֶה 7 שנים. תלוש 2/2023 שלו כלל את הרכיבים הבאים:
1. משכורת חודש 8,345 ₪
2.  עמלה חודשית 912 ₪
3. שווי פרס עובד מצטיין השנה (המחאת שי שהוענקה לו בטקס העובד המצטיין) 1,200 ₪
4. הפרשי שכר [בעד חודש 5/2023] 264 ₪

מהי הכנסתו של פלג לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה ְלענַין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023? (שכר מינימום 5,300)

שאלה 30

ב-31/6/2024 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “ריטה בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה ליגיל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-12 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/6/2024, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של יגיל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של יגיל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 14,384 ₪ (בשל יגיל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 7,291 ₪ (בשל יגיל). יצויין ששכר עבודתו של יגיל שולם לו בכל אותם חודשים.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, בשל חובות אלה של החברה (בשל יגיל), כיצד תיזקף הגימלה המרבית המגיעה לכל אחת מהן?

שאלה 31

עוזי, בן 39, נשוי + בן יליד 2017, התחיל לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקו. ב-1/2023 עבד 5 ימים. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 980 ₪.

אם משכר העבודה של עוזי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 5 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 32

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אַלְמָנָה, עקרת בית, שֶׁעִמָּהּ 2 ילדיהם (בני 3 ו-5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שֶׁמִּזֶּה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תִּיפָּגַע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 33

לרני עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/6/2024. ההלוואה צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 0.1% לחודש. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 10/2024, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 9,849 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/12/2024.]

אם המדד עלה ב-0.1% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של רני, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (10/2024)? [התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם.]

שאלה 34

בין יואב, אָמַּן פַּנְטוֹמִימָה, ובין בֵּית הָאָבוֹת נֶעֱרַך מֵרֹאשׁ הסכם עבודה בִּכְתָב לתקופה של חודשיים. בהסכם נקבע כי יופיע בְּסִדְרָה של שש הופעות אָמָּנוּתִיּוֹת בבית האבות, ישתמש בְּצִיּוּד בית האבות, יהיה כָּפוּף לאחות הראשית בו, שֶׁתִּקְבַּע את מסגרת שעות עבודתו, ואין הוא רשאי לשלוח אדם אחר להופיע בִּמְקוֹמוֹ. מאחר שהוא מנהל תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, סוכם כי יַנְפִּיק לבית האבות חשבוניות מס תְּמוּרַת הַגְּמוּל שיקבל עבור העסקתו כָּאָמוּר.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, חייב בית האבות בתשלום דמי ביטוח בעד יואב? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים-

שאלה 35

תלוש 1/2024 של הלל, טכנאי ייצור העובד אצל מעסיקו במפעל, כָּלַל את הָרְכִיבִים הבאים:

• שכר יסוד                                                                                                   10,517 ₪
• שווי סוף שבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם                                                        1,235 ₪
• גילום שווי סוף השבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם                                              582  ₪
• החזר הוצאה בְּגִין כְּלֵי עֲבוֹדָה שהלל קנה מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי עֲבוּר מִפְעַל המעסיק            653 ₪

מהו שכרו של הלל לְצוֹרֶךְ תַּשְׁלוּם מס (“שכר בְּרוּטוֹ לְמַס”) בתלוש זה?

שאלה 36

יגיל, אלמן בן 47, הוא “הורה עצמאי” לילד בן 15 שנמצא בְּהַחְזָקָתוֹ הַבִּלְעָדִית. הוא עובד עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 386 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) עומדת על 74 ימים. הָחֵל בְּיוֹם א’ (2/1/24) יגיל נעדר מעבודתו בשל מחלת דלקת רֵאוֹת בה חלה ילדו (נמסרה הודעה למעסיק במועד). יגיל חזר לעבודה ביום ב’ (17/1/24) ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מ-2/1/24 ועד (כולל) 16/1/24 והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ בתקנות. לְמַעֵט היעדרות זו, יגיל לא נעדר מעבודתו ב-1/2024.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם ליגיל בתלוש 1/2024?

שאלה 37

רני, יליד 1/1/1978, פרש מעבודתו ב-25/4/2024 וְחָדַל לעבוד, בְּשֶׁל נכות יציבה בדרגה של 78% שנקבעה על פי פרק ט’ לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח נכות). החל ב-1/5/2024 הוא מקבל קִצְבָּה בסך 5,875 ₪ בכל חודש, מקופת גמל לְקִיצְבָּה (פנסיה מקיפה) שֶׁעָרַך עבורו מעסיקו לשעבר.

יְצוּיַן שרני לא קיבל מענקי פרישה בגין שנות עבודתו (בכל פעם שפרש הודיע לפ”ש על רצונו להמשיך ולהשאיר את הסכומים העומדים לזכותו בקרן הפנסיה למטרת תשלום קיצבה. כמו כן, לא ביקש כל קיבוע זכויות).

בהנחה שלא קיבל “קצבה מוּכֶּרֶת”, מהי הקצבה החייבת במס של רני בשנת 2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 38

האם, לפי חוק עבודת הנוער, רשאי בית קפה להעסיק נער בן 16 כְּמֶלְצַר ביום שבת, יום המנוחה השבועית שלו, בשעות הצהריים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 39

הלל עובד כפקיד אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 90 יום. מ-3/11/2023 (א’) וְעַד (כּוֹלֵל) 5/11/2023 (ג’) הלל נעדר מעבודתו עקב מחלה. הוא חזר לעבודה ב-6/11/2023 ומסר למעסיק תעודת מחלה לתקופה האמורה. 

ברם, המעסיק קיבל הוכחות וּרְאָיוֹת (אותן אישר הלל) שבכל אותם 3 ימים הלל הועסק בְּמָסִיק זֵיתִים, על ידי בַּעַל מַטַּע זֵיתִים. בִּתְמוּרָה לעבודתו הלל קיבל מבעל המטע פַּח שֶׁמֶן זַיִת כָּתִית מְעוּלֶּה (18 ליטר), שעלותו 650 ₪, ו-10 ק”ג זיתים, שעלותם 180 ₪.

האם, לפי חוק דמי מחלה, הלל זכאי לתשלום דמי מחלה ממעסיקו עבור 3 ימים אלו, בהם נעדר מעבודתו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 40

ב-2/2023 נשלח ניצן לקפריסין, ע”י מעסיקו, למשך 9 יממות. הנסיעה לקפריסין וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעסיק (היתה זו נסיעתו הראשונה של ניצן לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה לקפריסין:

1. כרטיס טיסה במח’ עסקים – 585 $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 340 $].
2. הוצאות לינה: 9 לינות במלון, במחיר 164 $ לכל לינה – סה”כ 1,476 $.
3. הוצאות אחרות: 96 $ בכל אחד מ-9 ימי הַשְּׁהִיָּה בקפריסין – סה”כ 756 $.
4. שכירת רכב בקפריסין: שְׂכִירַת רכב ל-9 ימים, במחיר 71 $ ליום – סה”כ 639 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעסיק, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות]

שאלה 41

ריקי, יועצת השירות, עבדה ברציפות אצל מעסיקה היחיד 11 שנים, ב”משכורת חודש” ובמשרה מלאה, עד שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים בתום חודש 4/2024, עם פיטוריה. משכורתה החודשית (לְרַבּוֹת “המשכורת האחרונה” לפני הפרישה) היתה כִּלְהַלָּן:

שכר יסוד                                                                                                        7,630 ₪

תוספת מיוחדת בשל מכירה של הסכמי שירות (ממוצע 12 חודשים אחרונים)                  316    ₪

דמי הבראה (תשלום חודשי)                                                                                 252    ₪

שווי השימוש ברכב צמוד                                                                                   1,460 ₪

אם ריקי קיבלה ממעסיקה מענק פרישה בסך 148,921 ₪, מהו החלק הפטור ממס של מענק זה, לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שריקי ביקשה להגדיל את הפטור, מכוח סמכות המנהל, והפטור הוגדל בהתאם [ריקי מבקשת פטור מרבי על מענק הפרישה. כמו כן, לא היו במענק האמור סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה במועד שבו שולמו לקופת הגמל.]

שאלה 42

במשך 15 חודשים היה פלג, עובד של קבלן השירות “ניקיון טוב”, מועסק כעובד ניקיון ב”קניון האופנה” (מזמין השירות). בפברואר 2023 הסתיימה ההתקשרּות בין “ניקיון טוב” ובין “קניון האופנה”. פלג עבר להיות מועסק על ידי קבלן השירות “ניקיון נפלא” שהתקשר עם אותו מזמין שירות (“קניון האופנה”), לאותו עניין.
הוא המשיך ברציפות להיות מועסק באותו תפקיד ב”קניון האופנה”, עכשיו כעובד של “ניקיון נפלא”. יצויין ש”ניקיון טוב” הציע לפלג עבודה חלּופית בקניון אחר, אך פלג, שגר סמּוך ל”קניון האופנה”, סירב להצעתו.

לפי חוק פיצויי פיטורים, האם פלג, ֶׁשצבר תקופת העסקה המזַכה אותו בפיצויי פיטורים, זכאי לפיצויי פיטורים מ”ניקיון טוב”, הקבלן ֶׁשההתקשרּות עּמֹו הסתיימה, כאילו פּוטר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים).

שאלה 43

וילי עבד אצל מעסיקו היחיד 12 שנים ברציפות, ב”משכורת חודש”, עד שפוטר ב-31/5/2024:

עם פיטוריו, ב-31/5/2024, וילי קיבל מענק פרישה בסך 151,248 ₪. [יצויין שלא היו במענק האמור סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של וילי במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה.]

אִם וילי ביקש להגדיל את הפטור, מכוח סמכות מנהל רשות המיסים, והפטור הוגדל בהתאם, מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה האמור?

שאלה 44

גאיה נִפְגְּעָה בתאונה בביתה (כשעלתה על כיסא במטרה להחליף נוּרָה שְׂרוּפָה וּמָעֲדָה ממנו). עקב התאונה נִגְרַם לה אובדן מלא של כושר הַתִּפְקוּד למשך 30 ימים רצופים (אובדן כושר עבודה מלא). באותם ימים היתה רתוקה למיטתה (בביתה), נעדרה מעבודתה ולא עסקה למעשה בעבודה כלשהי.

אם גאיה זכאית, על פי חוזה העבודה שלה, לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בעד כל תקופת אי הכושר האמורה, האם היא זכאית לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בְּעַד אותה תקופה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 45

ענר עובד זה 4 שנים אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה [שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה]. בכל יום ענר נוסע לעבודה וממנה בתחבורה ציבורית (מרחק 16 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתו לעבודתו – 5.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו  208.50 ₪. מיום 1/6/2024 (יום ב’) ועד (כולל) 7/6/2024 (יום א’) ענר נֶעֱדָר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל. ענר מסר למעסיק את כל האישורים הרלוונטיים, כנדרש, וקיבל שכר מלא עבור אותם ימי אבל (“שבעה”).

מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לענר בגין חודש זה? [לצורך חישוב הימים, היעזרו בלוח השנה שבעמוד האחרון בטבלאות הביטוח הלאומי המצורפות למבחן.]

שאלה 46

גיטי התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ב-1/11/2015, ועבדה אצלו ברציפות עד 15/9/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה מעבודתה. בכל תקופת עבודתה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה. בשנת 2023 עבדה 218 ימים בפועל.

אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 47

ב-9/2/2023 התחילה סול לעבוד אצל מעסיקה, חנות לכלי נגינה (שֶׁאֵינָהּ אחד מהשירותים הציבוריים שוועדת הבחירות קבעה כי יעבדו כְּסִדְרָם ביום הבחירות). שכרה משתלם לה על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). עד (כולל) 22/3/2023 (יום ב’) לא נעדרה מעבודתה. ב-23/3/2023 (יום ג’), יום הבחירות לכנסת, נעדרה ממקום העבודה. על כוונתה להיעדר ביום זה הודיעה למעסיק ב-21/3/2023 (יום א’) בבוקר.

האם על המעסיק לשלם לסול את השכר שהיתה מִשְׂתַּכֶּרֶת אצלו ביום הבחירות לכנסת אִילּוּלֵא נעדרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 48

וילי, עובד במשרה מלאה, התחיל לעבוד אצל מעסיקו הפרטי ב-1/10/2009. על הצדדים חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש נובמבר. בתלוש 11/2024 מקבל וילי דמי הבראה בעד התקופה שמיום 1/12/23 ועד 30/11/24.

אם בתקופה שמ-1/7/24 ועד 31/7/24 וילי החליף את אשתו בתקופת לידה והורות וקיבל דמי לידה בעד חודש זה מהמוסד לביטוח לאומי, ואם מחיר יום הבראה הוא 418₪, לפי צו ההרחבה הנ”ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לוילי בתלוש 11/2024?

שאלה 49

פלג, מוֹרֶה דֶּרֶךְ הַמַּדְרִיךְ תַּיָּרִים בִּכְלִי-רֶכֶב שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ (“רֶכֶב אֶשְׁכּוֹל”), מנהל תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי. לפי הסכם שֶׁנֶּחְתַּם מֵרֹאשׁ בֵּינוֹ לְבֵין “ריקי” (משרד נסיעות), פלג מַדְרִיךְ (מורה דרך) בִּמְכוֹנִיתוֹ תַּיָּרִים בְּטִיּוּלִים הַמְּאוּרְגָּנִים על ידי “ריקי”. על פי ההסכם, “ריקי” מְשַׁלֶּמֶת לפלג גְּמוּל בעד העבודה.

האם, לפי צו הביטוח הלאומי הרלוונטי, לְעִנְיַן חוק הביטוח הלאומי, פלג נֶחְשַׁב כעובד של “ריקי”? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 50

פלג, בן ה-59, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 5,210 ₪ (ממעסיקו לשעבר). פלג גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 8/2024 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  מעסיק עיקרי  4,621   ₪.

2. מעסיק מִשְׁנִי 3,669 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי המעסיק המשני, בְּגִין שכר 8/2024 של פלג (סכום מעוגל)?