שאלה 1

גיטי עבדה כפקידה אצל מעסיק א’ (מתווך דירות) 3 שנים, עד שב-14/8/2024 הסתיימו יחסי העבודה בינה לבינו, עם התפטרותה. ביום 5/9/2024, התחילה לעבוד אצל מעסיק ב’ (מעסיק חדש) במקום עבודה חדש. ב-17/9/2024, יום הבחירות לכנסת, היא נעדרה מעבודתה. יצויין שגיטי הודיעה למעסיק ב’, שבוע לפני יום הבחירות, על כוונתה להיעדר מהעבודה ביום זה.

האם, לפי החוק הרלוונטי, על מעסיק ב’ לשלם לגיטי את השכר שהיתה משתכרת אצלו באותו היום אִילּוּלֵא נעדרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 2

ניצן, יליד 3/1/2005, מַחֲזִיק ב-5% מהון המניות שהוצא של “חברה בע”מ”, שהיא חברת מְעַטִּים. בַּת דּוֹדָתוֹ של ניצן (בַּת אָחוֹת שֶׁל אָבִיו) מחזיקה ב-8% מהון המניות שהוצא. ביתרת הון המניות שהוצא מחזיקים בני אדם שאינם קרובים של ניצן ואינם קרובים של בת דודתו. מ-1/4/2022 הועסק ניצן ברציפות כמנהל פרסום ושירות לקוחות בחברה (מעסיקתו היחידה) וקיבל שכר חודשי בעד עבודתו. ב-30/6/2023 הפסיק את עבודתו בחברה מֵרְצוֹנוֹ, בלי שהיתה הַצְדָּקָה לכך. סָמוּךְ לאחר הפסקת עבודתו נִרְשַׁם בלשכת שירות התעסוקה (לראשונה בחייו), התייצב בימים ובזמנים שֶׁנִּקְבְּעוּ לו, אך לא נמצאה עבורו עבודה מתאימה. מאז שהתפטר הוא מְחוּסַּר תעסוקה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ניצן עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 3

רני עובד כטבח אצל מעסיקו (שרותי הַסְעָדָה). ב-9/2023 השתתף ביום עיון מקצועי לטבחים בנושא “תנאים תברואיים נדרשים בעסקי הסעדה”. את עלות יום העיון, סך 95 ₪, שילם המעסיק יְשִׁירוֹת למארגניה (ב-9/2023). באותו החודש (9/2023) קיבל רני מהמעסיק גם מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל חגיגת נישואיו, והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג הסוכות. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנה זו. ב-3/2023 קיבל ממעסיקו מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל יום הולדתו והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג פסח. במטרה לְהִתְקַדֵּם לתפקידים בְּכִירִים יותר בעתיד, רני לומד לתואר אקדמי ראשון בהנדסת מזון במכללה אקדמית. בחודש 9/2023 שילם המעסיק 200 ₪ למכללה, הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ החודשית בשכר הלימוד של רני.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של רני, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבל ב-9/2023?

שאלה 4

תלוש 1/2023 של טוני, טכנאי היצור, הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד (שכר נורמה) בסך 12,960 ₪, דמי מחלה בסך 688 ₪, מקדמת דמי מילואים בסך 1,032 ₪ (תשלום על חשבון תגמול המילואים בסכום שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים בחודש 1/2022 והמשיך לעבוד), דמי הבראה בגין 1/2023 בסך 252 ₪ (נכללים כמרכיב לפנסיה), ופריון עבודה (בשל ייצור גבוה מהנורמה) בסך 780 ₪. 

אם טוני ומעסיקו נוהגים לשלם בכל חודש תשלומים לקרן השתלמות, מהו הסכום הַמְּרַבִּי אותו רשאי המעסיק לשלם לקרן ההשתלמות עֲבוּר טוני (חלק מעסיק בלבד), בְּעַד שכר 1/2023, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו?

שאלה 5

טדי עובד אצל מעסיקו מ-16/6/17. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו מִשְׁתַּלֵּם על בסיס חודש. דמי חופשה משולמים לו לפי חוק חופשה שנתית. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 54 ימים. הָחֵל ב-2/2/23 (יום א’) הוּצָא לחופשה שנתית שֶׁתּוּכְנְנָה להימשך 18 ימים רצופים, עד (כולל) 19/2/23 (יום ד’). ברם, ב-4/2/23 (יום ג’), בשעה 4:30 בבוקר, כשיצא  לטיול, מָעַד בדרכו וְנֶחְבָּל. עקב הפגיעה היה רָתוּק למיטתו 16 ימים, עד 19/2/23 (נמסרה מייד הודעה למעסיק). כשחזר לעבודה ב-20/2/23, טדי מסר למעסיק אישור מחלה כדין לימים 4/2/23 עד (כולל) 19/2/23. שכר העבודה שהיה זכאי לקבלו בִּתְקוּפַת היעדרותו, בת 18 הימים, אִילּוּ המשיך בעבודתו – 6,768 ₪ (376 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה משכרו בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו סך דמי החופשה וסך דמי המחלה הַמִּזְעָרִיִּים שהיה על המעסיק לשלם לטדי בעד תקופת היעדרותו זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 6

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ גיטי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 10 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה מייד לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה גיטי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-8/2023, מבקשת גיטי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 86,178 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק לה, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 7

ריקי היא מוסלמית שבחרה ביום השישי בשבוע כיום המנוחה השבועית שלה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). שכרה משתלם על בסיס שעות עבודה. תחום יום עבודה רגיל שלה – 8.6 שעות עבודה (היום המקוצר בשבוע הוא יום ג’). בעד כל שעת עבודה רגילה, ביום עבודה רגיל, היא מקבלת 60 ₪. בשבוע העבודה, עד יום ה’ (12/8/2023), ריקי עבדה 39 שעות עבודה רגילות. עקב לחץ עבודה חריג, ביום שישי (13/8/2023) התחילה לעבוד בשעה 15:34 וסיימה לעבוד בשעה 22:39 בין
השעות 17:30 ל- 18:20 הופסקה עבודתה למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה היתה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. שעת כניסת השבת, לעובדים שבחרו בשבת )כמשמעותה בהקשר של “מֹוֶרשת ישָראל”( כיום המנוחה השבועית שלהם, ביום שישי זה (13/8/2023), במקום העבודה, היתה בשעה 19:00.

כמה על המעסיק לשלם לריקי בעד שעות העבודה האמורות ביום שישי זה?

שאלה 8

ב-1/2023, לרגל ט”ו בשבט, ניצן תרם 160 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, שהיא קרן לאומית לְעִנְיַן תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. ב-8/2023 שילם 250 ₪ למתנ”ס בעיר מגוריו, תמורת חוג ערבית מדוברת, אֵלָיו נִרְשַׁם וּבוֹ לָמַד. המתנ”ס האמור מוכר כמוסד ציבורי לענין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודה. כנגד התשלום ששילם בעד החוג, ניצן קיבל מהמתנ”ס קבלה שֶׁעַל גַּבֶּיהָ נרשם כי קיים אישור לעניין תרומות לפי הפקודה, ותרומות למתנ”ס יַקְנוּ לתורם זיכוי מהמס שהוא חייב בו. ב-10/2023 ניצן תרם 210 ₪ לעמותת ידידי בית החולים יוספטל באילת, שגם היא מוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות ניצן לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 162,300 ₪, מהו הזיכוי ממס שניצן עשוי לֵהָנוֹת ממנו, בשל התשלומים שלעיל, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 9

ב-3/3/2023 התחילה ענוה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה. שכר עבודתה השתלם לה על בסיס שעות עבודה. ב-29/6/2024 נערך לה שימוע. ב-4/7/2024 מסר לה המעסיק הודעה בכתב, בה פירט שֶׁלְּאַחַר שֶׁנָּתַן אֶת הַדַּעַת לדבריה בשימוע ושקל בכובד ראש וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה את טענותיה, ולאור הסיבות שנדונו בשימוע, הוא מודיע לה על פיטוריה, שיכנסו לתוקף בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.

כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, היה על המעסיק לָתֵת לה?

שאלה 10

יגיל עובד אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים ברציפות. שכרו משתלם לו על בסיס של ימי עבודה. ב-1/12/2023 יצא ל-12 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 11

ב-3/2023 קיבלה גיטי 3 מתנות ממעסיקה. האחת – מתנה שערכה ועלותה 170 ₪, לרגל יום הולדתה. השניה – הַמְחָאַת שַׁי על סך 140 ₪, לרגל חגיגת בר המצווה של בנה. השלישית – זר פרחים מפואר שערכו ועלותו 150 ₪, לרגל יום האישה הבינלאומי. יְצוּיָן שב-1/2023, לרגל זכייתה בתואר “עובדת השנה”, קנה המעסיק שולחן עבודה חדש למשרדי החברה, שערכו ועלותו 130 ₪, וְיִעֵד אותו לשימושה של גיטי בעבודתה. 

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של גיטי, לצורך חישוב מס, בשל המתנות שקיבלה ב-3/2023?

שאלה 12

הלל, בן ה-31, אזרח סין, הוא “עובד זר” כהגדרתו בחוק עובדים זרים [“חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)”], ששהייתו בישראל והעסקתו בישראל מותרות לפי דין.

האם, על פי החוק הרלוונטי, יְנוּכֶּה מהכנסתו של הלל ההיטל על העסקת עובד זר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 13

ריקי, יועצת השירות, עבדה ברציפות אצל מעסיקה היחיד 11 שנים, ב”משכורת חודש” ובמשרה מלאה, עד שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים בתום חודש 4/2023, עם פיטוריה. משכורתה החודשית (לַרּבֹות “המשכורת האחרונה” לפני הפרישה) היתה כלהלן:
שכר יסוד ₪7,630
תוספת מיוחדת בשל מכירה של הסכמי שירות (ממוצע 12 חודשים אחרונים) 316 ₪
דמי הבראה (תשלום חודשי) 252 ₪
שווי השימוש ברכב צמוד ₪1,460

אם ריקי קיבלה ממעסיקה מענק פרישה בסך 148,921 ₪, מהו החלק הפטור ממס של מענק זה, לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הּנִיחּו שריקי ביקשה להגדיל את הפטור, מכוח סמכות המנהל, והפטור הוגדל בהתאם [ריקי מבקשת פטור מרבי על מענק הפרישה. כמו כן, לא היו במענק האמור סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה במועד שבו שולמו לקופת הגמל].

שאלה 14

סול, בת ה-32, עובדת נשואה ואם לילד שבשנת 2023 מלאו לו 3 שנים, התחילה ב-5/4/23 לעבוד אצל מעסיקה הַמִּשְׁנִי. בטופס ה-101 שמסרה לו, לא מילאה פרטים על הכנסות אחרות. המעסיק ניכה משכרה, בכל חודש, מס כַּנִּדְרָשׁ. ב-12/7/23 מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 81,400 ₪ עליו לְנַכּוֹת ממנה מס בשיעור 39%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. שכרה של סול אצל המעסיק, בכל אחד מחודשי עבודתה, היה כלהלן:

כמה מס הכנסה היה על המעסיק לנכות משכרה של סול בתלוש 10/2023?

שאלה 15

תלוש 11/2023 של ריקי, מעצבת האופנה השכירה, בת ה-51, הּורכבה מהסכּומים הבאים:
שכר יסוד 39,592 ₪
שווי פיצויים (תשלומי מעסיק למרכיב פיצויים בקופ”ג שעלו על התקרה – ס’ 3(ה3)(1א) לפק) 391 ₪
שווי קצבה (תשלומי מעסיק למרכיב תגמולים בקופ”ג שעלו על התקרה – ס’ 3(ה3)(1) לפק’) 595 ₪
שווי קרן השתלמות (תשלומי מעסיק לקה”ל שעלו על הגבולות – ס’ 3(ה) לפקודה) 291 ₪

מהו שכרה של ריקי שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש 11/2023?

שאלה 16

הלל, בן ה-36, הוא נכה (נכות רפואית של 100% מלידה) המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קִצְבַּת נָכוּת כְּלָלִית יַצִּיבָה בשיעור 100%. הלל נשוי לגיטי (עקרת בית) ולהם 2 ילדים שבשנת 2023 מלאו להם 8 ו-11 שנים. תלוש 7/2023 שלו, אצל מעסיקו היחיד, הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 6862  ₪ ושווי ארוחות ושתיה בסך 350 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר 7/2023 של הלל (סכום מעוגל) ?

שאלה 17

טוני, עובד שכיר אצל מעסיקו זֶה 27 שנים. תלוש 7/2023 שלו כלל את הרכיבים הבאים:

1. משכורת יסוד 13,489 ₪
2. תוספת וותק 360 ₪
3. מענק יוֹבֵל (תשלום חד שנתי) 1,296  ₪
4. הפרשי שכר [בעד חודש 4/2022] 867 ₪ 

מהי הכנסתו של טוני לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 18

מ- 1/1/2016 ריקי עובדת כפועלת יצור אצל מעסיקה היחיד – מפעל תֲעשּיָה ֶׁשעיקר ְּפעילּותֹו היא פעילות ייצורית כמשמעּותּה בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מתקּיֶמת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שריקי היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023 היתה כלהלן:

עבודה במשמרת הראשונה….   59,674 ₪
עבודה במשמרת השניה………  44,811 ₪
עבודה במשמרת השלישית….. 39,143 ₪
דמי נסיעות, קצובת הבראה ושווי ארוחות…. 11,346 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס,בשל הכנסתה של ריקי מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס’ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 19

החל ב-1/5/2004 ויקי עובדת אצל מעסיקה הפרטי ובמקום עבודתה. היקף משרתה – 88%,  על הצדדים חַלּוֹת הוראות צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה בכל חודש. בתלוש 6/2023 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2023 ועד 30/6/2023. יצוין שבכל חודש 6/2023 ויקי היתה בחופשה שנתית וקיבלה דמי חופשה (בעד כל אותו החודש).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה הנ“ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לויקי בתלוש 6/2023?

שאלה 20

ריקי, עובדת שכירה בת 32, פוטרה בתום 13 חודשי עבודה אצל מַעְסִיקָהּ, בלי שניתנה לה הודעה מוקדמת לפיטוריה. בתלוש השכר האחרון שילם לה המעסיק “פיצוי בְּשֶׁל אי מתן הודעה מוקדמת”, כְּחוֹבָתוֹ על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. ריקי נרשמה בשירות התעסוקה, הִתְיַצְּבָה כַּנִּדְרָשׁ, אך לא נמצאה עבורה כל עבודה והיא נותרה מחוסרת תעסוקה.

האם ריקי זכאית לדמי אבטלה בעד תקופה זו, שבה היא זכאית לפיצוי בשל אי מתן ההודעה המוקדמת לפי החוק הרלוונטי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 21

ריטה עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה 5 שנים, עד שילדה בת בריאה ויצאה ב-8/5/2024 לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות. ריטה חזרה לעבודה רגילה ב-6/11/2024.

על מי חלה חובת תשלום דמי הביטוח, בעד חודש 10/2024, אם ב-20/8/2024 חל המועד שֶׁבּוֹ הסתיים תשלום גמלת דמי הלידה מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 22

טוני עובד אצל מעסיקו כאיש תמיכה טכנית (Help Desk) בצוות תקשורת. ב-7/2023, עקב מחלה, הפך להיות “אדם עם מוגבלות”, הַמִּתְנַיֵּד באמצעות כסא גלגלים (טוני הוכר גם כנכה 100% לצמיתות במוסד לביטוח לאומי). הוא לא איבד את כושרו לעבוד כאיש תמיכה ומסוגל לעמוד בכל דרישות התפקיד במסגרת מקום העבודה. בתחילת כל יום עבודה נערכת ישיבת צוות באחד משני חדרי הישיבות במקום העבודה. שני חדרי הישיבות זהים, אך בכניסה לחדר ישיבות 1 יש שלוש מדרגות, בעוד שלחדר ישיבות 2 הַגִּישָׁה בכסא גלגלים אפשרית. 

טוני מבקש מהמעסיק שישיבות צוות שבהן הוא חייב להשתתף, תתקיימנה בחדר ישיבות 2 בלבד, או לַחֲלוּפִין, יַתְקִין המעסיק כֶּבֶשׁ (מַעֲבָר מְשׁוּפָּע) או מַעֲלוֹן שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ גישה בכסא גלגלים גם לחדר ישיבות 1. אם לא תיענה בקשתו, טוען טוני, יחשב הדבר כאפליה מֵחֲמַת מוגבלותו. 

האם, לפי החוק הנוגע לענין, אי ביצוע, אף לא אחת מבקשותיו האמורות, עלול להיחשב כהפליה של טוני מֵחֲמַת מוגבלותו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 23

הלל, בן ה-56, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 6,780 ₪ (ממעסיקו לשעבר). הלל גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 2/2023 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  מעסיק ראשון 2,361 ₪.

2. מעסיק שני 2,703 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של הלל בחודש 2/2023?

שאלה 24

יואב עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים. ב-2/10/2023 יצא ליום מילואים אחד (יום שלם). להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 יואב קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, בונוס שנתי בסך 3,372 ₪. 

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 25

האם, לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), רַשַּׁאי עובד שמעבידו מַפְקִיד בַּעֲבוּרוֹ כספים לקופת גמל (בהתאם להוראות הסעיף הנוגע לענין בחוק), לִבְחוֹר בסוכן הפנסיוני שֶׁלּוֹ (של העובד), שהוא בעל רישיון לשיווק פנסיוני, לְשֵׁם מתן שיווק פנסיוני או ביצוע פעולות בקופת הגמל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 26

תלוש 1/2023 של טוני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 10,200 ₪, דמי נסיעות בסך 173 ₪ ושווי ריבית בסך 4 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילם טוני 6% משכר היסוד בתלוש זה. לקרן השתלמות שילם את חלקו – 2.5% משכר היסוד (תשלומיו אלה בוצעו כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש לאותן קופות).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לטוני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 27

יגיל עובד זה 6 שנים אצל מעסיקו (שירותים לחברה לתקשורת  סלולרית). הוא בן הדת הַבָּהָאִית שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְּמוּל עבודתו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’), 7.5 שעות ביום. בעד כל שעת עבודה רגילה הוא מקבל שכר יסוד בסך 49.30 ₪ ותוספת מקצועית בסך 10.70 ₪. מעסיקו משלם לעובדיו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום שאותו הם מקבלים בעד יום עבודה רגיל. ביום ב’, ה-10/10/2024, בו חל חג סוכות, עקב תקלה טכנית, דָּרַשׁ המעסיק מיגיל לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בחירתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, יגיל עבד ביום זה, בשעות החג, החל בשעה 8:10 ועד השעה 13:55, ללא הפסקה.

אם יגיל לא החסיר ימי עבודה בחודש זה, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה (10/10/2022), בו נדרש לעבוד?

שאלה 28

ב-24/10/2023 התחיל נבו לעבוד כפקיד הזמנות אצל מעסיקו, בחצי משרה. שבוע עבודתו בן 5 ימי עבודה (א-ה). שכרו משתלם על בסיס של חודש. נבו מבקש לקבוע, בחוזה העבודה האישי שלו [חוזה לתקופת עבודה לא קצובה], כי בשנת 2023 יהיה זכאי לתמורת חופשה בשיעור מסוים משכרו הרגיל, שתשולם לו בתלוש כל חודש, במקום שתינתן לו חופשה שנתית בְּעַיִן (ימי חופשה בְּפֹועַל) בעד שנה זו. 

האם רשאי המעסיק להיענות לבקשתו של נבו ולשלם לו תמורת חופשה בעד שנת 2023, במקום ימי חופשה בְּעַיִן (בְּפֹועַל)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 29

תלוש 5/2023 של סיגי, בת ה-37, שפרשה מעבודתה ב-31/5/2023, הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

1. משכורת חודש 17,638 ₪
2. פדיון ימי מחלה צבורים שלא נוצלו עד תאריך הפרישה 1,831 ₪
3. שווי רכב צמוד 3,820 ₪
4. פיצוי עבור חודשֵי הִסְתַּגְּלוּת, בעד תקופה שֶׁלְּאַחַר תאריך הפרישה 9,765 ₪ 

מהו שכרה של סיגי שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה?

שאלה 30

נורה התחילה לעבוד ב-1/1/2024 אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה. שבוע עבודתה בן 6 ימים (א’-ו’). בשל סיבות אישיות, ביקשה נורה מהמעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום בת חודשיים. זה נַעֲנָה לבקשתה והחל ביום א’, 1/3/2024, ועד יום ה’, 30/4/2024, נורה שהתה בחל”ת. ברם, שבועיים לאחר יציאתה לחל”ת, נפטר אביה ז”ל (בגיל 99, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה). נורה, שהיא יהודיה, ישבה שבוע על מנת לקיים את חוֹבַת הָאֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹתו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, נורה זכאית לתשלום שכר עבור אותם ימי אבל (“שבעה”)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 31

ב-9/2023 קיבל טוני 3 מתנות. האחת – מתנה לְרֶגֶל גיוסו לצה”ל של בנו א’, מִוַּעַד העובדים במפעל, שערכה ועלותה 85 ₪, מִדְּמֵי הַוַּעַד שֶׁהִפְרִישׁוּ העובדים (כולל טוני) בכל חודש. השניה – מתנה מהמעסיק לרגל חג ראש השנה, שערכה ועלותה 95 ₪. השלישית – הַמְחָאַת שַׁי מהמעסיק, על סך 115 ₪, לרגל חגיגת בר המצווה של בנו ב’.

לא היו אלו המתנות הראשונות שטוני קיבל בשנת 2023. ב-6/2023 קיבל ממעסיקו המחאת שי על סך 125 ₪, לרגל בְּרִית הַמִּילָה של בנו ג’, והמחאת שי על סך 95 ₪, לרגל חג השבועות, וב-3/2023 קיבל מהמעסיק מתנה שערכה ועלותה 65 ₪, לרגל יום הולדתו.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של טוני, לצורך חישוב מס, בשל המתנות שקיבל ב-9/2023?

שאלה 32

זה 5 שנים שסול, נשואה בת 26, מְנַתַּחַת מַעַרְכוֹת מֵידָע, עובדת אצל מעסיקה בנהריה. מיום 1/1/22 ועד יום 30/9/23 היתה תושבת קבועה בירכא. ב-1/10/23 עברה עם בעלה להתגורר בקריית-ביאליק. הכנסתה בשנת 2023 הורכבה ממשכורת בסך 144,000 ₪ שֶׁהוּפְקָה בחודשים 1/2023 עד 9/2023, וממשכורת בסך 87,360 ₪ שֶׁהוּפְקָה בחודשים 10/2023 עד 12/2023.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית סול בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שסול חייבת בו.]

שאלה 33

מ-26/2/2011 ועד 31/10/2024 היה רני, רווק בן 32, תושב קבוע בעכו, שם גם עבד אצל מעסיק א’. החל ב-1/11/2024 הוא מתגורר בחדרה ועובד אצל מעסיקו החדש בעיר זו (חדרה) – מעסיק ב’. הכנסתו בשנת 2024 הורכבה משכר עבודה בסך 159,160 ₪ אצל מעסיק א’ (בעכו) ומשכר עבודה בסך 39,200 ₪ אצל מעסיק ב’ (בחדרה).

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי רני בשנת 2024 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שרני חייב בו.]

שאלה 34

רויה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה ב- 3/6/2019. בעבודתה חלו 2 הפסקות מחמת חופשה שלא בשכר (חל”ת”) שניתנו לה בהסכמת המעסיק: הראשונה החל ביום 14/3/2021 ועד 4/5/2021 )תקופת מגפת הקורונה (והשניה החל ביום 1/8/2022 ועד 12/9/2022) לצורך הכנתה למבחן חשבי שכר בכירים של לשכת רואי חשבון, אותו עברה בהצטיינות יתרה(. ב16/5/2023- פוטרה מעבודתה, ביחד עם כל העובדים, עקב סגירת העסק.
לפי תקנות פיצויי פיטורים הנוגעות לענין, לענְיַן קביעת סכום הפיצויים, מה דינן של אותן שתי פסקות בעבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר ִמ ֵּבין המשפטים הבאים)

שאלה 35

רויה, ילידת ,4/4/1957 עובדת כשכירה מּזֶה 12 שנה אצל מעסיקה היחיד. היא לא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. תלוש 8/2023 שלה הּורכב משכר יסוד בסך 40,370 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 7,970 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בגין שכר 8/2023 של רויה (סכום מעוגל)?

שאלה 36

ריטה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 6 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 2/2024, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/9/2024 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 17 ימים רצופים, החל ב-1/9/2024.

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/9/2022:

[ למען הסר ספק, ריטה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 17 הימים), ב-9/2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 37

לניצן עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,795 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/9/2023.]

אם המדד עלה ב-0.6% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 38

ענר, בן ה-52, עבד כשכיר אצל מעסיקו היחיד 7 שנים ברציפות, עד שב-18/9/24, בשל צִמְצוּמִים עֵקֶב נְגִיף הקורונה, הוצא לחל”ת עד 30/11/24. כשהגיש למוסד לביטוח לאומי את מִסְמְכֵי הַתְּבִיעָה לדמי אבטלה, נִמְצָא שלמעסיק חוב של דמי ביטוח בעד כל העובדים (כולל ענר).

בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים:

שאלה 39

ענר, רווק בן 28, התחיל לעבוד אצל מעסיקו היחיד ב- 1/1/2023.
תלוש 1/2023 שלו הורכב משכר יסוד בסך 14,520 ₪ ושווי הסעה בסך 127 ₪. בחודש זה (1/2023) שילם עבורו המעסיק, לקרן השתלמות, 5% משכר היסוד (חלק המעסיק). כנגד תשלום המעסיק, שילם ענר, בתלוש זה 2.5% משכר היסוד, לאותה קרן השתלמות (חלק עובד).
מהו שכר ה”נטו” שישולם לענר (“נטו לתשלום”) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 40

על פלג ועל מעסיקו חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. במקום העבודה (המרוחק 28 ק”מ מביתו של פלג) קיימת הַסָּעָה מְאוּרְגֶּנֶת לעבודה וּמִמֶּנָּה, על חשבון המעסיק. בכל יום, בשעה 7:00, יוצאת ההסעה לעבודה מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ של פלג. בשעה 16:30 יוצאת ההסעה ממקום העבודה לביתו. מֵאַחַר שפלג מועסק בחצי משרה ומסיים את עבודתו בשעה 12:00, הוא נהג, עד תום 4/2024, לנסוע לעבודה בהסעה של המעסיק, ולחזור לביתו בתחבורה ציבורית. מחיר נסיעה באוטובוס ציבורי בין ביתו לעבודתו – 12.30 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 238 ₪. מ-1/5/2024 פלג נוסע לעבודה וממנה בִּמְכוֹנִית שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ, וכלל לא משתמש בהסעה. ב-5/2024 עבד בפועל 20 ימים.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לפלג בגין חודש 5/2024?

שאלה 41

תלוש 1/2023 של טדי, רווק בן 25, כלל שני רכיבים – שכר נוֹרְמָה בסך 7,823 ₪ ופרמיה מְדוּדָה (מוּתְנֵית בִּתְנַאי) בסך 3,750 ₪ (סה”כ 11,570 ₪). התשלומים לקופות גמל, בתלוש חודש זה:

מהו הזיכוי ממס (לפי ס‘ 45א לפקודה) שיקבל טדי בתלוש 1/2023, בשל תשלומיו שלעיל?

שאלה 42

ב-31/6/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “ריטה בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה ליגיל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-12 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/6/2023, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של יגיל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של יגיל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 14,384 ₪ (בשל יגיל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 7,291 ₪ (בשל יגיל). יצויין ששכר עבודתו של יגיל שולם לו בכל אותם חודשים.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, בשל חובות אלה של החברה (בשל יגיל), כיצד תיזקף הגימלה המרבית המגיעה לכל אחת מהן?

שאלה 43

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה.]

הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/8/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 44

מעסיקו של נוני לא משלם לעובדיו בגין הפסקות, אלא אם כן הוא חייב לשלם עבורן לפי החוק.
יום העבודה אצל המעסיק מתחיל בשעה .07:50 בכל יום, משעה 12:29 ועד 13:20 מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. במהלך ההפסקה חופשיים העובדים לעשות כרצונם, לצאת ממקום העבודה וכמובן, גם ללכת לחדר השירותים. העובדים רשאים גם לצאת להפסקה לצרכי תפילה במהלך יום העבודה, בהתחשב בדרישות דתם (לא נקבע במקום העבודה זמן תפילה מסויים).
ביום ד’, 2/11/2023 נוני התחיל לעבוד בשעה 07:50. משעה 09:23 עד שעה 09:32 הפסיק את עבודתו לשם שימוש בשירותים (בהתאם לצרכיו). בשעה 12:29 יצא להפסקה, כמו כל העובדים, וחזר לעבוד בשעה 13:20 משעה 15:44 עד שעה 16:02 הפסיק את עבודתו לצורך תפילה (בהתאם לדרישות דתן). בשעה 17:14 סיים את עבודתו ויצא לביתו.
כמה שעות עבודה, כמשמעותן בחוק הנוגע לעניין, עבד נוני ביום זה? (יש לחשב שבר עשרוני)

שאלה 45

לגאיה עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-1/1/2024. ההלוואה לא צמודה למדד ולא נושאת כל ריבית. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 10/2024, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,740 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-31/12/2024.]

אם המדד עלה ב-0.3% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של גאיה, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (10/2024)? [התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם.]

שאלה 46

מ-1/1/2019 ריקי עובדת כפועלת יצור אצל מעסיקה היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שריקי היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2024, היתה כלהלן:

עבודה במשמרת הראשונה                                                             49,294  ₪

עבודה במשמרת השניה                                                                 44,811  ₪

עבודה במשמרת השלישית                                                                39,143 ₪

דמי נסיעות, קצובת הבראה ושווי ארוחות                                           11,346  ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של ריקי מעבודה במשמרות בשנת 2024, לפי ס’ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 47

ניצן, עובד שכיר בן 29, סיים ב-8/2022 לימודי תואר אקדמי שלישי ברפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב (תואר אקדמי מוכר במוסד להשכלה גבוהה מוכר) וזכה בתואר “דוקטור לרפואה” הנכסף. את נקודות הזיכוי עבור לימודי התואר השלישי ברפואה ביקש ניצן לקבל מוקדם ככל שניתן [למען הסר ספק, נמסרו למעסיק כל הטפסים והאישורים הנדרשים לעניין]. ב-1/7/2023 נישא לסול, בת ה-26, סטודנטית לרפואה (שנה שניה). את כל זמנה מקדישה סול ללימודיה. היא לא עובדת מחוץ למשק הבית ולא היתה לה כל הכנסה בשנת 2023. כל כַּלְכָּלָתָהּ על ניצן. 

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של ניצן בשנת המס 2023?

שאלה 48

המעסיק “אאא” הוא בית מלון קטן שהותר לו, לפי החוק הנוגע לענין, להעסיק עובדים בשעות המנוחה השבועית, בעבודה הקשורה באירוח. נבו התקבל לעבודה כמלצר בחדר האוכל של בית המלון (עבודה הקשורה באירוח). עם קבלתו לעבודה הודיע שֶׁאֵינוֹ מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, על פי איסור שֶׁבְּמִצְווֹת דתו שאותן הוא מקיים (נבו הוא יהודי). בית המלון שומר כשרות וּמַקְפִּיד על עבודה מותרת בשבתות ובחגים. הימנעות מהעסקתו של נבו בשבתות ובחגים דורשת מהמעסיק ומשאר העובדים ביצוע התאמות מַכְבִּידוֹת וּבִלְתִּי סְבִירוֹת. המעסיק הסביר לנבו כי יועסק בימים אלה כמלצר, בדברים שאין בהם איסור מלאכת שבת, אך נבו עמד בסירובו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, רשאי המעסיק לסרב לקבל את נבו לעבודה כמלצר בחדר האוכל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 49

שכרו החודשי של וילי קבוע – משכורת יסוד בסך 32,960 ₪, הוצאות רכב בסך 2,140 ₪ ותוספת ביצוע (מותנית בתנאי) בסך 17,680. מעסיקו מפריש עבורו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח (שאינה מבטיחה תשואה), סך של 3,656.90 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,737.95 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [וילי משלם את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לוילי, לצורך חישוב מס, בכל שנת 2024 (12 תלושי שכר 2024), בשל הפרשות המעסיק לְמַרְכִּיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד בקופת הגמל לקצבה (סכום מעוגל)?

שאלה 50

שכרה של גיטי משתלם על בסיס שעות עבודה – 44 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 10:30, מופסקת העבודה למשך שעה אחת למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה גיטי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של גיטי, בשבוע שהחל ב-4/8/2023 והסתיים ב-8/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לגיטי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?