שאלה 1

ריטה, חשבת שכר בכירה אצל מעסיקה, נשואה ליגיל ולהם תינוק בן 7 חודשים, הנמצא עימם. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה). ריטה מְמַמֶּשֶׁת בכל יום את זכותה לשעת הורות לפי ס’ 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים. ביום 7/3/2024 יצא בן זוגה יגיל לתקופת שירות מילואים רצופה בת 7 ימים.

בהנחה שניתנה בַּזְּמַן הודעה למעסיק ונמסרו כל האישורים כדין, הַאִם בנוסף על היעדרותה שעה אחת ביום בשל מימוש הזכות לשעת הורות, ריטה זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת נוספת ביום, בכל התקופה הָאֲמוּרָה שבה יגיל שׁוֹהֶה במילואים, בלי שֶׁתְּנוּכֶּה משכרה (כלומר, היעדרות של שעתיים ביום כזה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 2

ענר עובד זה 7 שנים אצל מעסיקו. הוא מוסלמי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. שכרו משתלם על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל שלו – 8 שעות עבודה (היום המקוצר בשבוע הוא יום ג’). בעד כל שעת עבודה רגילה הוא מקבל שכר יסוד בסך 70.85 ₪ ותוספת ותק בסך 3.15 ₪. המעסיק משלם לעובדים, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום אותו הם מקבלים בעד יום עבודה מלא בן 8 שעות עבודה.

ביום ה’, 9/4/2024, בו חל חג הפסח, דָּרַשׁ המעסיק מענר לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בְּחִירָתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, ענר עבד ביום זה, בשעות החג, החל בשעה 03:20 ועד השעה 13:55. מהשעה 07:30 עד השעה 08:20 ניתנה לו הפסקה, במהלכה היה רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב חלק משעות העבודה. יצוין שענר לא החסיר ימי עבודה בחודש 4/2024.

מהו סך התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום ה’ זה, בו נדרש לעבוד(סכום מעוגל)?

שאלה 3

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אַלְמָנָה, עקרת בית, שֶׁעִמָּהּ 2 ילדיהם (בני 3 ו-5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שֶׁמִּזֶּה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תִּיפָּגַע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 4

תלוש 1/2023 של טדי, עובד שכיר בן 29, הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

1. שכר משולב   9,213 ₪
2. שווי מתנה לרגל זְכִיָּתוֹ של טדי בתואר “העובד המצטיין לחודש 1/2023” 205 ₪
3. תשלום בְּשֶׁל החזקת רכב [כיסוי הוצאות רכב] 484 ₪
4. תשלום בעד השתלמות מקצועית בתחום עיסוקו של טדי, שהותר לו כהוצאה 842 ₪

מהו שכרו של טדי שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש 1/2023?

שאלה 5

מ-1/1/2019 ריקי עובדת כפועלת יצור אצל מעסיקה היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שריקי היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2024, היתה כלהלן:

עבודה במשמרת הראשונה                                                             49,294  ₪

עבודה במשמרת השניה                                                                 44,811  ₪

עבודה במשמרת השלישית                                                                39,143 ₪

דמי נסיעות, קצובת הבראה ושווי ארוחות                                           11,346  ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של ריקי מעבודה במשמרות בשנת 2024, לפי ס’ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 6

גאיה, קונדיטורית מוסמכת, עבדה ברציפות אצל מעסיקה היחיד 13 שנים, ב”משכורת חודש” ובמשרה מלאה, עד שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים בתום חודש 6/2022, עם פיטוריה. משכורתה החודשית (לְרַבּוֹת “המשכורת האחרונה” לפני הפרישה) היתה כִּלְהַלָּן:

שכר יסוד 7,608 ₪

שעות נוספות מדודות (ממוצע 12 חודשים אחרונים) 389 ₪

גמול מאמץ מיוחד (מותנה בביצוע 135% מהיעד החודשי, ממוצע 12 חודשים אחרונים) 225 ₪

קצובת נסיעה וכיסוי הוצאות אש”ל חייבים במס 412 ₪

אם גאיה קיבלה ממעסיקה מענק פרישה בסך 172,436 ₪, מהו החלק הפטור ממס של מענק זה, לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שגאיה ביקשה להגדיל את הפטור, מכוח סמכות המנהל, והפטור הוגדל בהתאם [גאיה מבקשת פטור מרבי על מענק הפרישה. כמו כן, לא היו במענק האמור סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה במועד שבו שולמו לקופת הגמל.]

שאלה 7

סול התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-8/2/23. היא מועסקת אצלו ברציפות, במשרה מלאה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). ב-15/7/21 הודיעה למעסיק שהיא לוקחת ב-22/8/23 יום אחד מן החופשה השנתית שמגיעה לה בעד שנת העבודה 2023 (יום חופשה ראשון שלה מתחילת עבודתה). בהודעתה למעסיק ציינה שבאותו היום (22/8/23), היא נִישֵּׂאת לַחֲתָנָהּ הַמְּיֹועָד ניצן. 

האם, בנסיבות שתוארו בשאלה, זכאית סול לקחת ב-22/8/23 יום חופשה, מתוך החופשה שמגיעה לה בעד שנת 2021? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 8

יואב קיבל הלוואה ממעסיקו. ההלוואה אֵינָהּ צמודה למדד והיא נושאת ריבית בשיעור 1.8% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת, לפי תנאי ההלוואה, על 8,403 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/11/2023.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של יואב, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם. שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודה, הקבוע בתקנות, מפורט בטבלאות מס הכנסה.]

שאלה 9

טדי עובד אצל מעסיקו, יְבוּאַן חומרי ניקוי. ב-4/2023, לפי הַנְחָיוֹת משרד הבריאות, הִתְקִין המעסיק מִתְקָן לחיטוי ידיים בכניסה לחדרו של טדי במשרד, לשימושו, בעלות של 125 ₪. מתוך דאגה לבריאות העובדים, הִתִּיר המעסיק לכל עובד, ביוזמתו ולפי צְרָכָיו, לקחת בחינם חומרי ניקוי וחיטוי בשווי כולל שלא יעלה על 150 ₪ בכל חודש. ב-4/2023 טדי לקח לְבֵיתוֹ טבליות לחיטוי ירקות בשווי 75 ₪. בנוסף, ב-4/2023 קיבל ממעסיקו מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 185 ₪, לרגל בר המצווה של בנו והמחאת שי על סך 100 ₪, לרגל חג הפסח. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנה זו. ב-1/2020 קיבל מתנה ממעסיקו שערכה ועלותה 160 ₪, לרגל יום הולדתו.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של טדי, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבל ב-4/2023?

שאלה 10

שאלה 11

עוזי, בן 39, נשוי + בן יליד 2017, התחיל לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקו. ב-1/2023 עבד 5 ימים. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 980 ₪.

אם משכר העבודה של עוזי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 5 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 12

שאלה 13

שכרה של סיגי משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 56 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ה’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סיגי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סיגי, בשבוע שהחל ב-20/6/2023 והסתיים ב-24/6/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסיגי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 14

תלוש 1/2023 של גיטי, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 8,000 ₪, גמול שעות נוספות בסך  869 ₪ ושווי ארוחות בסך 260 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילמה גיטי 480 ₪ בתלוש זה (6% משכר יסוד). לקרן השתלמות שילמה גיטי את חלקה – 200 ₪ (2.5% משכר יסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לגיטי (“נטו לתשלום”) בתלוש זה, בהתחשב בתשלומיה לקופות הגמל ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 15

ב-7/2/2023 התחילה סיגי לעבוד אצל מעסיקה היחיד. עם קבלתה לעבודה, הודיעה לו כי היא מקבלת בכל חודש קצבת ילדים בסך 536 ₪, בעד 3 ילדיה, לפי חוק הביטוח הלאומי.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, רואים את קצבת הילדים האמורה, המשולמת לה, כהכנסה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 16

נורה עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 6 שנים. שכר עבודתה קבוע – 5,820 ₪ בכל חודש. ב-1/9/2024 יצאה ל-14 ימי מילואים. ב-10/2024 שילם המוסד לביטוח לאומי את תגמול המילואים המלא בעד תקופת מילואים זו. ב-11/2024 נורה קיבלה מהמעסיק, נוסף על שכר עבודתה הקבוע, “משכורת 13” בסך 12,000 ₪.

מהו הפרש תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת המילואים האמורה, בשל “משכורת 13” זו ששולמה לה ב-11/2024?

שאלה 17

ב-30/11/2024, בשעה 23:40, ריקי ילדה תְּאוֹמִים פגים, שחייבים היו להישאר מְאוּשְׁפָּזִים בְּמַחְלֶקֶת פַּגִּים בבית החולים, לתקופה של 13 שבועות. ריקי החליטה לְהַאֲרִיךְ את תקופת הלידה וההורות שלה למשך 13 שבועות אלה, והודיעה על מִימּוּשׁ זכותה זו כנדרש. בטבלה שלהלן סומנו ב-“x” החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת:

בחודשים שלא שולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת, ריקי היתה עֲקֶרֶת בַּיִת.

בעד איזה פרק זמן זכאית ריקי לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי? [שימו לב למגבלות]

שאלה 18

שאלה 19

וילי התחיל לעבוד אצל מעסיקו היחיד ב-1/10/2008, ועבד אצלו ברציפות עד 31/8/2024, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו מעבודתו. בכל תקופת עבודתו הועסק שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה. בשנת 2024 עבד 199 ימים בפועל.

אם זכויות החופשה השנתית שלו נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה הוא זכאי בעד שנת 2024?

שאלה 20

שאלה 21

שאלה 22

יגיל, אלמן בן 47, הוא “הורה עצמאי” לילד בן 15 שנמצא בְּהַחְזָקָתוֹ הַבִּלְעָדִית. הוא עובד עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 386 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) עומדת על 74 ימים. הָחֵל בְּיוֹם א’ (2/1/24) יגיל נעדר מעבודתו בשל מחלת דלקת רֵאוֹת בה חלה ילדו (נמסרה הודעה למעסיק במועד). יגיל חזר לעבודה ביום ב’ (17/1/24) ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מ-2/1/24 ועד (כולל) 16/1/24 והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ בתקנות. לְמַעֵט היעדרות זו, יגיל לא נעדר מעבודתו ב-1/2024.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם ליגיל בתלוש 1/2024?

שאלה 23

שאלה 24

שאלה 25

במשך 15 חודשים היה פלג, עובד של קבלן השירות “ניקיון טוב”, מועסק כעובד ניקיון ב”קניון האופנה” (מזמין השירות). בפברואר 2024 הסתיימה הַהִתְקַשְּׁרוּת בין “ניקיון טוב” ובין “קניון האופנה”. פלג עבר להיות מועסק על ידי קבלן השירות “ניקיון נפלא” שהתקשר עם אותו מזמין שירות (“קניון האופנה”), לאותו עניין. הוא המשיך ברציפות להיות מועסק באותו תפקיד ב”קניון האופנה”, עכשיו כעובד של “ניקיון נפלא”. יצויין ש”ניקיון טוב” הציע לפלג עבודה חֲלוּפִית בקניון אחר, אך פלג, שגר סָמוּך ל”קניון האופנה”, סירב להצעתו.

לפי חוק פיצויי פיטורים, האם פלג, שֶׁצָּבַר תקופת העסקה הַמְּזַכָּה אותו בפיצויי פיטורים, זכאי לפיצויי פיטורים מ”ניקיון טוב”, הקבלן שֶׁהַהִתְקַשְּׁרוּת עִמּוֹ הסתיימה, כאילו פּוּטַּר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 26

מִקְצָת משכרה של סיגי, נציגת שירות הלקוחות בחברה, משולם לה בחלק (5%) מִפִּדְיוֹן המכירות שהיא מבצעת בכל חודש במסגרת השירות. בתלוש השכר נקרא רכיב זה “מכירות מיוחדות”. תלוש 1/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 13,660 ₪, “מכירות מיוחדות” בסך 1,496, תשלום נוסף בסך 470 ₪ בְּשֶׁל מאמץ מיוחד בחודש זה, ודמי נסיעות בסך 136 ₪ (חופשי חודשי – תשלום קבוע בכל חודש). המעסיק הִפְרִישׁ עֲבוּר סיגי, בעד שכר 1/2023 שלעיל, סך 1,178.40 ₪ לקרן השתלמות [כנגד תשלום המעסיק לקה”ל, הפרישה סיגי את חלקה, כנדרש, לאותה קופה].

מהו שכרה של סיגי לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)?

שאלה 27

שאלה 28

הלל התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-5/9/2022. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. ב-5/7/2024 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.

כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, על המעסיק לָתֵת להלל?

שאלה 29

הלל, בן ה-54, עבד אצל מעסיקו היחיד במשכורת של 69,080 ₪ בחודש (הכנסתו היחידה בשנת 2024), עד שפרש מעבודתו ביום 31/10/2024. הלל הוא נכה 100% מִלֵּידָה (נכות יציבה).

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס’ 9(5) לפקודה שהלל יכול לְנַצֵּל בשנת המס 2024 ?

שאלה 30

ב-28/2/2023, בשעה 23:35 בערב, לונה ילדה בת בְּרִיאָה ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:

בחודשים שלא סומנו ב-‘ב או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, לונה היתה עקרת בית.

אם שכר העבודה הרגיל של לונה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 354 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?

שאלה 31

גאיה מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְּמוּל עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 13,268 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 88 ימים. ענר, בן זוגה של גאיה, חלה במחלה מַמְאֶרֶת והפך להיות תלוי לַחֲלוּטִין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום.

הָחֵל בְּיוֹם ג’ (7/1/2024) ועד יום א’ (19/1/2024), גאיה נעדרה מעבודתה בשל מחלת בן זוגה, (נמסרה הודעה למעסיק במועד). גאיה חזרה לעבודה ביום ב’ (20/1/2024) ומסרה למעסיק את כל המסמכים הנדרשים, לפיהם בן זוגה היה זקוק לטיפול מ-7/1/2024 ועד (כולל) 19/1/2024 (והיה, באותם ימים, תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום), והצהרה חתומה כנדרש בתקנות. שכר העבודה שהיתה זכאית לקבל בִּתְקוּפַת היעדרותה, אִילּוּ המשיכה בעבודתה – 5,564 ₪ (428 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה מִשְּׂכָרָהּ בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו, לפי החוק הרלוונטי ותקנותיו, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לה בתלוש 1/2024?

שאלה 32

שבוע עבודתה של רננה, אצל מעסיק א’, במקום עבודתה העיקרי, הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום רננה נוסעת לעבודה וּמִמֶּנָּה בתחבורה ציבורית (מרחק 8 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 4.90 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה זה (העיקרי) – 149 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 20 ימים במקום עבודה זה.

אצל מעסיק ב’, במקום עבודתה המשני, רננה עובדת בימי שישי בלבד. גם למקום עבודה זה וממנו היא נוסעת בתחבורה ציבורית (מרחק 27 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 9.10 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודה זה (המשני) – 227 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 5 ימים בְּמָקוֹם זה.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סך כל דמי הנסיעות המינימליים שעל שני מעסיקיה לשלם לרננה בגין חודש זה?

שאלה 33

ניצן, יליד 3/1/2005, מַחֲזִיק ב-5% מהון המניות שהוצא של “חברה בע”מ”, שהיא חברת מְעַטִּים. בַּת דּוֹדָתוֹ של ניצן (בַּת אָחוֹת שֶׁל אָבִיו) מחזיקה ב-8% מהון המניות שהוצא. ביתרת הון המניות שהוצא מחזיקים בני אדם שאינם קרובים של ניצן ואינם קרובים של בת דודתו. מ-1/4/2022 הועסק ניצן ברציפות כמנהל פרסום ושירות לקוחות בחברה (מעסיקתו היחידה) וקיבל שכר חודשי בעד עבודתו. ב-30/6/2023 הפסיק את עבודתו בחברה מֵרְצוֹנוֹ, בלי שהיתה הַצְדָּקָה לכך. סָמוּךְ לאחר הפסקת עבודתו נִרְשַׁם בלשכת שירות התעסוקה (לראשונה בחייו), התייצב בימים ובזמנים שֶׁנִּקְבְּעוּ לו, אך לא נמצאה עבורו עבודה מתאימה. מאז שהתפטר הוא מְחוּסַּר תעסוקה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ניצן עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 34

ב-1/3/2024, בשעה 3:25 בבוקר, נורה ילדה תְּאוֹמִים בריאים ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:

בחודשים שלא סומנו ב-‘×’ או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, נורה היתה עקרת בית.

אם שכר העבודה הרגיל של נורה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 286 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?

שאלה 35

שאלה 36

וילי, יליד 1/4/1959, נעשה לראשונה “תושב ישראל” ב-5/5/2022. הוא עובד כשכיר מִזֶּה שנה וחצי אצל מעסיקו היחיד. שכרו ב-8/2024 – 21,351 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר 8/2024 של וילי(סכום מעוגל)?

שאלה 37

לגיטי עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-1/1/2023. ההלוואה צמודה למדד ונושאת ריבית של 1.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 8,840 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-31/10/2022.]

אם המדד עלה ב-0.3% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2022)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 38

רני עובד זה 4 שנים כטכנאי אצל מעסיקו (מעבדה לתיקון טלפונים חכמים). שבוע עבודתו בן 6 ימים (ימים א’-ו’). רני לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות העובד, לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

אחיו ז”ל של רני הוא חלל מערכות ישראל. רני נעדר מעבודתו ב-14/4/21, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. על היעדרותו הַצְּפוּיָה ביום זה, הודיע למעסיק רק ב-6/4/21. המעסיק קיבל את ההודעה, אך לא הֵגִיב. ב-1/4/21, יום לפני ערב שביעי של פסח, נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע מראש על כוונתו להיעדר ביום זה וללא אישורו של המעסיק.

אם, לְמַעֵט ימים אלה, רני לא החסיר ימי עבודה ב-4/2024, בַּעֲבוּר כמה ימים בחודש זה (4/2024) הוא זכאי לתשלום בתלוש שכר 4/2024?

שאלה 39

האם, לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), רַשַּׁאי עובד שמעבידו מַפְקִיד בַּעֲבוּרוֹ כספים לקופת גמל (בהתאם להוראות הסעיף הנוגע לענין בחוק), לִבְחוֹר בסוכן הפנסיוני שֶׁלּוֹ (של העובד), שהוא בעל רישיון לשיווק פנסיוני, לְשֵׁם מתן שיווק פנסיוני או ביצוע פעולות בקופת הגמל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 40

שאלה 41

ענוה (ילידת 2/8/61) עובדת כפקידת לוגיסטיקה והזמנות אצל מעסיקה (שירותי שילוח בינלאומי). במסגרת תפקידה, היא אחראית על הֲפָקַת תעודות משלוח ועדכוני מלאי. מעסיקה מבקש לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן יהיה לחייב אותה לפרוש מעבודתה בְּשֶׁל גִּילָהּ יהיה גיל 63.

האם, לפי החוק הנוגע לעניין, הוא רשאי לקבוע זאת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 42

ענוה, מלצרית בת 33, פוטרה מעבודתה אצל מעסיקה היחיד (מסעדת שף) ב-5/8/2024, בלי שניתנה לה הודעה מוקדמת לפיטוריה. תלוש 8/2024 שלה הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

✔   שכר יסוד                                                                                           1,215   ₪

✔   פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת, בעד התקופה שֶׁנִּקְבְּעָה בחוק                     9,346   ₪

✔   תֶּשֶׁר מלקוחות המסעדה (“טיפים”)                                                             1,329   ₪

✔   השלמת פיצויי פיטורים – סכום חייב במס הכנסה                                        1,554   ₪

✔   שווי ארוחות                                                                                       225      ₪

מהו שכרה של ענוה שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה?

שאלה 43

שאלה 44

האם, על פי החוק הרלוונטי, יש לציין ב”הודעה על תנאי עבודה” את יום המנוחה השבועי של העובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 45

שאלה 46

ענר, עובד שכיר בן 24, השתחרר ב-30/9/2019 משירות בצה”ל, בתום 22 חודשים מלאים של שירות סדיר (חובה). ב-2/2/2021 נישא לגאיה (בת ה-25), אלמנה ואם לילד משותק יליד 3/3/2019. לילד אין הכנסה. הוא נמצא אצל גאיה וענר בְּבֵיתָם. גאיה עקרת בית ומטפלת בילד.

כמה נקודות זיכוי, לכל היותר, יובאו בחשבון בחישוב המס של ענר בשנת המס 2022?

שאלה 47

חברה בע”מ נמצאת בִּשְׁלִיטָתָם של חמישה בני אדם, שֶׁאֵינָם “קְרוֹבִים”. נבו, סמנכ”ל הכספים בחברה, מחזיק בזכות להחזיק 8% מהון המניות שֶׁהוּצָא, ומחזיק בזכות לקבל 8% מהרווחים.

לצורך הגדרתו בתוכנת השכר, האם נבו הוא “חָבֵר בַּעַל שְׁלִיטָה” בחברה, לפי ס’ 32 לפקודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 48

שאלה 49

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה שנתיים. ב-1/7/2024 יצא לשירות מילואים חצי-יומי (בהתייצבות אחת), שהתחיל בשעה 16:30 ונמשך חמש שעות (כולל נסיעה אל מקום השירות וממנו).

 להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2024 הלל קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, הֶפְרְשֵׁי שכר בסך 5,687 ₪, בעד חודש 2/2024.

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 50

טוני, בן ה-58, נכה 100% מלידה. הכנסתו פטורה ממס הכנסה לפי ס’ 9(5) לפקודה. ביום 12/5/2023 פוטר מעבודתו אצל מעסיקו היחיד, בלי שניתנה לו הודעה מוקדמת לפיטוריו. תלוש 5/2023 שלו הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

1. משכורת משולבת 4,017 ₪
2. פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת, בעד התקופה שֶׁנִּקְבְּעָה בחוק (13 ימים) 6,429 ₪
3. פיצוי בגין אי תחרות (שולם על פי דין בניתוק יחסי העבודה ועקב ניתוקם) 9,885 ₪

מהו שכרו של טוני שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה?