שאלה 1

נבו, בן ה-21, מועסק אצל מעסיקו – חברה הַמְּסַפֶּקֶת תמיכה בתוכנה. בחברה מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות. המעסיק משלם לעובדי המשמרות תוספת בשל עבודה במשמרות. נבו מועסק במשמרות. גְּמוּל עבודתו מִשְׁתַּלֵּם לו עַל בָּסִיס של חודש. הוא מועסק בהיקף משרה של 85%. בחודש 7/2023 לא נעדר מעבודתו. תלוש 7/2023 שלו הוּרְכַּב מהתשלומים הבאים: 

✔  שכר בסיס משמרת ראשונה 1,930 ₪

✔  שכר משמרות שניה ושלישית 2,380 ₪ 

✔  שעות נוספות משמרת ראשונה 206 ₪ 

✔  תוספת בשל עבודה במשמרות 119 ₪ 

✔  החזקת רכב (נבו משתמש בְּקַטְנוֹעַ פרטי שלו כדי להגיע מביתו לעבודה וממנה) 238 ₪

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 2

נוני גר ועובד בקריית ים באֹופן קבּוע. ב- 3/2023 שלח אותו מעבידו לעבוד 13 ימים באשדוד.

הנסיעה לאשדוד (המרוחקת 147 ק”מ מקריית ים) וכל ימיה ְּׁשהּיָה בה היו הכֵרחּיִים לייצור הכנסתו של המעביד. המעביד שילם בעד נוני הוצאות לינה במלון באשדוד, 12 לינות, בסך של 181 דולרים לכל לינה (הוצאות בפועל מּוָכחֹות, בהתאם לתקנות). [למען הפשטּות, מוצגים בשאלה זו כל הסכומים בערכי דולר, כשהם מחושבים לפי השער היציג כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה].

מהו הסכום ֶׁשּיִּזקף לשכרו של נוני, לצורך חישוב מס, ְּב ֶׁשל הנסיעה לאשדוד (בתרגום לערכים דולריים)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי על פי התקנות]

שאלה 3

נוני מועסק כנהג שכיר ברכב מסחרי שתוכנן, נבנה ויועד להובלת סחורה. משקלו הכולל המותר הוא 5,500 ק”ג וסיווגו 2N. הרכב נרשם לראשונה ב- 1/2024 ומחיר המחירון שלו 196,300 ₪. מאחר שנוני נדרש לצאת בכל יום לאסוף סחורה מִּספקים שונים, בשעות הבוקר המוקדמות, ולעיתים הוא נדרש לעשות זאת גם בשעות הלילה, אישר לו המעסיק לנסוע ברכב האמור לביתו.

האם, לפי תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) יש לזקוף לשכרו של נוני שווי שימוש ברכב צמוד, בשל הרכב הָּאָּמּור? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)  

שאלה 4

ענוה (ילידת 2/8/61) עובדת כפקידת לוגיסטיקה והזמנות אצל מעסיקה (שירותי שילוח בינלאומי). במסגרת תפקידה, היא אחראית על הֲפָקַת תעודות משלוח ועדכוני מלאי. מעסיקה מבקש לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן יהיה לחייב אותה לפרוש מעבודתה בְּשֶׁל גִּילָהּ יהיה גיל 63.

האם, לפי החוק הנוגע לעניין, הוא רשאי לקבוע זאת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 5

יגיל, אלמן בן 47, הוא “הורה עצמאי” לילד בן 15 שנמצא בְּהַחְזָקָתוֹ הַבִּלְעָדִית. הוא עובד עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 386 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) עומדת על 74 ימים. הָחֵל בְּיוֹם א’ (2/1/24) יגיל נעדר מעבודתו בשל מחלת דלקת רֵאוֹת בה חלה ילדו (נמסרה הודעה למעסיק במועד). יגיל חזר לעבודה ביום ב’ (17/1/24) ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מ-2/1/24 ועד (כולל) 16/1/24 והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ בתקנות. לְמַעֵט היעדרות זו, יגיל לא נעדר מעבודתו ב-1/2024.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם ליגיל בתלוש 1/2024?

שאלה 6

גאיה עבדה אצל מעסיקה 5 שנים, עד שתמו יחסי העבודה ביניהם, עם פיטוריה. יום עבודתה האחרון היה יום שישי, 7/8/2023.
3 ימים לאחר יום עבודתה האחרון, ביום שני ה- 10/8/2023, דרשה בכתב מהמעסיק לתת לה אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי העבודה.
לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, בנסיבות שתוארו בשאלה, מתי על המעסיק לתת לגאיה, לכל המאוחר, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי העבודה, בלי שיהיה חׂשּוף ְלסנְקציֹות ולעיצומים כספיים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 7

רני, בן ה-19, הוא עובד עם מוּגְבָּלוּת בַּעַל יְכוֹלֶת עבודה מוּפְחֶתֶת, המועסק קבוע בהיקף משרה מלאה. גְּמוּל עבודתו מִשְׁתַּלֵּם לו עַל בָּסִיס חודש. נִקְבַּע כי יכולת עבודתו, עֵקֶב מוגבלותו, עומדת על 73% מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד (שהוא מְמַלֵּא במקום העבודה). מִשֶּׁכָּךְ, נקבע לו שכר מינימום מוּתְאָם לְגַבָּיו בשיעור הַמַּתְאִים מבין הַמְּפֹורָטִים בתקנה 4(א) לתקנות שכר מינימום הנוגעות לענין. ב-7/2023 רני עבד עבודה מְלֵאָה ולא נעדר מעבודתו. תלוש 7/2023 שלו (לפני בדיקת ההשלמה לשכר מינימום) הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 3,687 ₪ והוצאות כַּלְכָּלָה בסך 425 ₪.  

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 8

ב- 30/6/2023 בשעה 23:50 בערב, רויה (אשה נשואה) ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. אבל, שבוע לאחר יום הלידה, רויה חלתה ואּושפזָה בבית חולים למשך 12 ימים. בכל אותם ימים טיפלה בתינוק אמּה של רויה. בטבלה שלהלן סומנו ב-“x “החודשים ֶׁשקדמּו ליום הּקֹובע, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח משכָרּה כעובדת (בכל שאר החודשים היתה עקרת בית):

אם שכר העבודה הרגיל של רויה, לענְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 388 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, רויה הגישה למוסד לביטוח לאומי את כל המסמכים והאישורים הנדרשים, במועד].

שאלה 9

טֵדִי הוא נכה צה”ל (30% נכות לִצְמִיתוּת). הכנסתו בשנת 2023 הורכבה משכר עבודה בסך 109,750 ₪ ומקיצבה המשתלמת בשל פצעי מלחמה בסך 16,943 ₪. לאחר ששילם 6,585 ₪ לקרן פנסיה מקיפה כעמית שכיר (חלקו בתשלומים לקרן זו, כנגד תשלומי המעסיק), נוכו משכר עבודתו בשנה זו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 10,868 ₪.

מהי “הכנסה חייבת” של טדי בשנת 2023?

שאלה 10

וילי ואשתו נורה מתגוררים בצפון תל אביב. מקום עבודתו של וילי במרכז תל אביב ומקום העבודה של אשתו נורה באזור התעשיה המערבי בהרצליה. מידי בוקר נוסעים בני הזוג לעבודה במכוניתם יחדיו. תחילה הם נוסעים מביתם להרצליה, שם יורדת נורה מהמכונית, ליד מקום עבודתה. משם חוזר וילי לְבַדּוֹ במכוניתם למרכז תל-אביב, למקום עבודתו. זוהי הדרך הרגילה של בני הזוג לעבודתם מִיָּמִים יָמִימָה. ביום 10/5/2024 נפגע וילי בתאונת דרכים בְּמֶחְלָף הרצליה, שאירעה במהלך הנסיעה עם נורה להרצליה. עֵקֶב התאונה איבד את כושרו לעבוד למשך שבוע.

האם רואים תאונה זו כתאונת עבודה אצל וילי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 11

שכר העבודה של פלג משתלם לו על בסיס של חודש. על פי הסכם העבודה, אמּור המעסיק לשלם לו ב-2  בכל חודש את שכר החודש הקודם. ב- 9/5/2023 נתן המעסיק לפלג המחָאה דחּויָה על סך 18,320 ₪, שכר חודש 4/2023 התאריך ֶׁשָרשם על גבי ההמחאה – 31/5/2023. בתאריך זה נפרעה ההמחאה ופלג זָכה לקבל את שכרו. בית הדין לעבודה פסק לפלג,בשל איחור זה של תשלום השכר, פיצויי הלנַת- ָׂשכר מלאים, לפי ס’ 17(א)(1) לחוק הגנת השכר.
מהו הפיצוי ֶׁשּיִָּוסף לשכר המּולן של פלג (18,320 ₪), על פי פסיקת בית הדין לעבודה?

שאלה 12

רני עובד כטבח אצל מעסיקו (שרותי הַסְעָדָה). ב-9/2024 השתתף ביום עיון מקצועי לטבחים בנושא “תנאים תברואיים נדרשים בעסקי הסעדה”. את עלות יום העיון, סך 95 ₪, שילם המעסיק יְשִׁירוֹת למארגניה (ב-9/2024). באותו החודש (9/2024) קיבל רני מהמעסיק גם מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל חגיגת נישואיו, והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג הסוכות. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנה זו. ב-3/2024 קיבל ממעסיקו מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל יום הולדתו והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג פסח. במטרה לְהִתְקַדֵּם לתפקידים בְּכִירִים יותר בעתיד, רני לומד לתואר אקדמי ראשון בהנדסת מזון במכללה אקדמית. בחודש 9/2024 שילם המעסיק 200 ₪ למכללה, הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ החודשית בשכר הלימוד של רני.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של רני, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבל ב-9/2024?

שאלה 13

עוזי, רווק בן 27, תושב קבוע בישוב כנרת (מושבה) זה 6 שנים, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד בטבריה, מִזֶּה שנתיים. סך הכנסתו בשנת 2023 היתה 193,000 ₪, כולה ממשכורת אצל מעסיקו היחיד. מאחר שהפקיד סכומים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך 2,800 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי עוזי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שעוזי חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 14

סיגי התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/12/2004. עד 30/11/2023 עבדה במשרה מלאה. החל ב-1/12/2023 היא מועסקת בהיקף משרה של 50%. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה 3 פעמים בשנה. בתלוש 12/2023 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/9/2023 ועד 31/12/2023. 

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה הנ“ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לסיגי בתלוש 12/2023?

שאלה 15

שכרו של פלג משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותו לדמי מחלה, בתום חודש 11/2024, עמדה על 34.89 ימים. ב-12/2024 לא עבד אצל  מעסיקו בכל ימי העבודה שֶׁבְּאוֹתוֹ החודש (אלא רק בחלקם). מתוך 23 ימי עבודה אֶפְשָׁרִיִּים, שֶׁאֲמוּר היה לעבוד באותו החודש, עבד 19 ימים בִּלְבַד. 4 ימים, בהם חל חג החנוכה, פלג נעדר ללא סיבה מוּצְדֶּקֶת (ולא היה זכאי לשכר או לכל תשלום אחר שדינו כדין שכר בעד ימי היעדרותו אלה).

מהי, לפי חוק דמי מחלה, תקופת זכאותו לדמי מחלה בתום חודש 12/2024 ?

שאלה 16

גאיה עבדה כשכירה בעמותה עד שפוטרה מעבודתה ב-30/9/2024, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לפירוק העמותה (שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות). מְפָרֵק העמותה קִבֵּל את תביעתה של גאיה לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה ופיצויי פיטורים, ואישר את הסכומים. חוב שכר העבודה, בְּעַד 12 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריה, עמד על 98,364 ₪ (8,197 ₪ בחודש). חוב פיצויי הפיטורים (המגיעים מכוח חוק פיצויי פיטורים) עמד על 46,873 ₪.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את זַכָּאוּתָהּ של גאיה לגמלה לעובד, לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון שבחוק הביטוח הלאומי (פש”ר), כיצד תִיזָקֵף גמלה זו (לְטוֹבַת איזה חוב, לפי הסעיף הרלוונטי בפרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, הדן בזקיפת חובות)?

שאלה 17

נבו, יליד 1/7/2003, עבד כטכנאי אצל מעסיקו ובמקום עבודתו מ-1/3/22 ועד 31/8/23. בסוף חודש 8/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. שכרו השתלם על בסיס חודש. מ-1/3/22 ועד 31/8/22 הועסק במשרה מלאה. מ-1/9/22 ועד 31/12/22 הועסק בהיקף משרה של 40%. מ-1/1/23 ועד 31/8/23 הועסק בהיקף משרה של 80%. בכל תקופת עבודתו קיבל תוספת מקצועית לטכנאי בשיעור 15% משכר היסוד. נבו נוסע מביתו לעבודה ברכב שבבעלותו, ומשתמש בו גם לצרכי העבודה. להלן התשלומים שקיבל בחודשי עבודתו (בשקלים חדשים):

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לנבו, לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו?

שאלה 18

שכרו של ענר משתלם לו על בסיס שעות עבודה – 36 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות רצופות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ענר רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של ענר, בשבוע שהחל ב-6/9/2024 והסתיים ב-11/9/2024:

מהו השכר שיש לשלם לענר בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 19

שכרה של סול משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 84 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סול רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סול, בשבוע שהחל ב-1/8/2023 והסתיים ב-6/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסול בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 20

מ-19/6/2021 סול עובדת במפעל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. סול אֵינָהּ עובדת יצור במפעל, אֶלָּא עובדת מינהלה שבעל המפעל הוֹכִיחַ, לַהֲנָחַת דעתו של פקיד השומה, כי עבודתה במשמרת השניה או השלישית חִיּוּנִית להפעלת קווי הייצור במפעל. 

ההכנסה שסול היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

עבודה במשמרת הראשונה 60,240 ₪

עבודה במשמרת השניה 46,718 ₪

עבודה במשמרת השלישית 41,896 ₪

החזקת רכב, דמי הבראה ושווי רט”ן 3,860 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של סול מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 21

ענר התחיל לעבוד ב- 1/9/2018 במקום עבודה מבּוקר (בו מתבצעות בדיקות מעבדה בקריָנה מַיּנֶֶנת), כעובד קרינָה בעל סיּכּון לחשיפה פנִימית לקרינָה מיַּנֶנֶת.
הוא מועסק ברציפּות, במשרה מלאה, שבוע עבודה מלא בן שישה ימים. בשנת 2023 עבד 229 ימים.
מהו אורך החופשה השנתית לו הוא זכאי, בעד שנת 2023, לפי החוק הּנֹוגע לענְיָן ותקנֹותיו?

שאלה 22

לאחר שעבדה ברציפות כשכירה אצל מעסיקים שונים במשך 29 שנים, פרשה ריטה מעבודתה, בהגיעה לגיל הפרישה. למעט קצבת האזרח הותיק שהיא זכאית לה מכוח חוק הביטוח הלאומי, הכנסתה היחידה לאחר פרישתה מקורה בפנסיה צְנוּעָה שהיא מקבלת מקרן פנסיה מקיפה, שנערכה עבורה מכוח הסכם קיבוצי. בשנות עבודתה חלו שינויים בהיקף משרתה. 12 שנים עבדה במשרה מלאה, 13 שנים עבדה בחצי משרה ו-4 שנים עבדה בשליש משרה. 

כיצד משפיע היקף המשרה של ריטה, בשנות עבודתה, על קצבת האזרח הותיק שישלם לה המוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 23

הלל עובד כפקיד אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 90 יום. מ-3/11/2023 (א’) וְעַד (כּוֹלֵל) 5/11/2023 (ג’) הלל נעדר מעבודתו עקב מחלה. הוא חזר לעבודה ב-6/11/2023 ומסר למעסיק תעודת מחלה לתקופה האמורה. 

ברם, המעסיק קיבל הוכחות וּרְאָיוֹת (אותן אישר הלל) שבכל אותם 3 ימים הלל הועסק בְּמָסִיק זֵיתִים, על ידי בַּעַל מַטַּע זֵיתִים. בִּתְמוּרָה לעבודתו הלל קיבל מבעל המטע פַּח שֶׁמֶן זַיִת כָּתִית מְעוּלֶּה (18 ליטר), שעלותו 650 ₪, ו-10 ק”ג זיתים, שעלותם 180 ₪.

האם, לפי חוק דמי מחלה, הלל זכאי לתשלום דמי מחלה ממעסיקו עבור 3 ימים אלו, בהם נעדר מעבודתו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 24

לונה, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/8/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש יולי (בעד התקופה המסתיימת ב-31 ביולי). לונה עבדה ברציפות אצל המעסיק עד 30/6/2023, אז פוטרה מעבודתה (תום תקופת עבודתה נקבע לסוף יום 30/6/2023). מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/8/2021, לא שולמו לה דמי הבראה בתלוש 7/2022 (גם לא עד 30/6/2023).

אם ערך יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ ללונה בתלוש 6/2023?

שאלה 25

פלג, איש מכירות, עובד אצל מעסיקו זֶה 7 שנים. תלוש 2/2023 שלו כלל את הרכיבים הבאים:
1. משכורת חודש 8,345 ₪
2.  עמלה חודשית 912 ₪
3. שווי פרס עובד מצטיין השנה (המחאת שי שהוענקה לו בטקס העובד המצטיין) 1,200 ₪
4. הפרשי שכר [בעד חודש 5/2023] 264 ₪

מהי הכנסתו של פלג לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה ְלענַין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023? (שכר מינימום 5,300)

שאלה 26

יואב קיבל הלוואה ממעסיקו. ההלוואה אֵינָהּ צמודה למדד והיא נושאת ריבית בשיעור 1.8% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת, לפי תנאי ההלוואה, על 8,403 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/11/2023.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של יואב, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם. שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודה, הקבוע בתקנות, מפורט בטבלאות מס הכנסה.]

שאלה 27

רויה היא אמנית ומורה לאמנות בת 48. בינה ובין המוזיאון לאמנות נערך מראש הסכם עבודה לתקופה של שנה וחצי. בהסכם נקבע כי היא תלמד במוזיאון בתקופה זו, כמורה בחוג לאמנות לנשים בגיל השלישי, בזמנים שתקבע הנהלת המוזיאון. עוד סוכם כי תהיה כפופה למנהלת החוגים במוזיאון וכי אין היא רשאית להשתמש בעוזרת או במחליפה על חשבונה. מאחר שרויה מנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, סוכם כי תנְפיק למוזיאון חשבוניות מס תמורת הגמול
שתקבל עבור העסקתה כאמור. בתום תקופת ההסכם הסתיימה עבודתה של רויה במוזיאון. יום לאחר שהסתיימה עבודתה, נרשמה בשירות התעסוקה (לראשונה בחייה), התייצבה בימים ובזמנים ֶׁשּנִקבעּו לה, אך לא נמצאה עבורה כל עבודה.

האם בתקופת האכשרה של רויה, לצורך זכאותה לדמי אבטלה, יכולה לבוא בחשבון התקופה האמורה ֶׁשבּה הועסקה במוזיאון? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 28

לכל הָאִמָּהוֹת (נשים) העובדות אצל מעסיקו של יואב, לפי חוזה עבודה, נִיתֶּנֶת זְכוּת לְהִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בעלות החזקתו של הילד במעון. יואב נשוי ואב לילד בן 3. אִם היה עובדת (ולא עובד), היה זכאי להשתתפות זו. יואב ביקש מהמעסיק את ההשתתפות האמורה, ומסר לו הצהרה (בחתימתו ובחתימת בת זוגו) לפיה בת הזוג עובדת, לא נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילד, היא לא זכאית ליום עבודה מקוצר בשל היותה אֵם לְיֶלֶד ואין לה מעסיק המשתתף בעלות החזקת ילד בְּמָעוֹן או הַמַּעֲמִיד לִרְשׁוּת ילדי עובדיו שירותי מעון.

האם, לאור האמור לעיל, יואב זכאי להשתתפות האמורה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 29

לויקי עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-1/1/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 5/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 6,240 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/9/2023.]

אם המדד עלה ב-0.7% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של ויקי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (5/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 30

יגיל עובד כשכיר אצל מעסיקו ברציפות זה 22 שנים. ב-1/6/24 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נעדר מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 12 הימים חזר לעבודה מלאה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 12/2022 עד 5/2024 היתה 31,570 ₪. ב-7/2024 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 9,471 ₪, בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל לעבוד בהם.

אם בתלוש 9/2024 יגיל קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (31,570 ₪), בונוס חד-פעמי בסך 5,640 ₪, מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 31

עקב מחלה, נקבעה לנוני (עובד בן 36), החל ביום 1/5/2024, נכות כללית רפואית קבועה בשיעור 100% לצמיתות. נוני עבד עד 30/4/2024 במשרה מלאה אצל מעסיקו, במשכורת בסך 56,873 ₪ בכל חודש (“ברוטו למס”). ב- 1/5/2024 צִּמצם את היקף משרתו והחל בחודש זה (5/2024) ואילך, עמדה משכורתו על סך 37,982 ₪ בכל חודש (“ברוטו למס”). משכורתו אצל מעסיקו היתה הכנסתו היחידה בשנת 2024. עקב הכנסתו החודשית הגבוהה, נוני לא היה זכאי לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. 

מהו הפטור הַמְרַבִי לְפִי ס’ 9(5) לפקודה שנוני יכול לְנַצֵל בשנת המס 2024 (סכום מעוגל)?

שאלה 32

ענוה, גרושה בת 43 + 3 ילדים, עובדת אצל מעסיקה היחיד במשרה חלקית. המוסד לביטוח לאומי משלם לה בכל חודש גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו גמלה זו כהכנסה אצל ענוה והיא תדרש להמציא למעסיק תיאום דמי ביטוח? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 33

ענר עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים ברציפות. ב- 1/9/2023 יצא ל- 17 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6  החודשים שקדמו ל- 1 בחודש שבו החל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 34

נוני עובד כשכיר בחצי משרה אצל מעסיקו היחיד. בהסכמת המעסיק, יצא ב- 27/3/2023 לחופשה ללא תשלום של 3 חודשים רצּופים. שכרו אצל המעסיק קבוע – 5,820 ₪ בחודש. נוני הוא גם עובד עצמאי, שעוסק במשלח יָדֹו כ- 21 שעות בשבוע בלבד. בזמן החל”ת המשיך לעסוק כרגיל במשלח ידו כעצמאי.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שעל המעסיק לשלם בעד נוני עבּור חודש 4/2023?

שאלה 35

ענוה, ילידת 1/3/1959, נעשתה לראשונה “תושב ישראל” ב-1/5/2021. היא עובדת כשכירה מִזֶּה שנתיים אצל מעסיקה היחיד. שכרה ב-8/2024 – 8,745 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בְּגִין שכר 8/2024 של ענוה  (סכום מעוגל)?

שאלה 36

רני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב-1/11/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 18 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

הכנסתו של רני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/11/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 37

תלוש 1/2023 של ריטה, רווקה בת 23, הורכב משכר יסוד בסך 20,410  ₪ (ברוטו), שווי הסעה לעבודה וממנה בסך 438 ₪ נטו ושווי ארוחות בסך 630 ₪ נטו (המעסיק מגלם את שווי ההסעה ואת שווי הארוחות).

מהו סך כל שכרה של ריטה לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 38

לפלג עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/9/2023. ההלוואה צמודה למדד בלבד, וְאֵינָהּ נוֹשֵׂאת ריבית. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2024, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 12,240 ₪. [ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-31/8/2024.]

אם המדד עלה ב-0.6% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של פלג, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2024)? [התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם.]

שאלה 39

גאיה נִפְגְּעָה בתאונה בביתה (כשעלתה על כיסא במטרה להחליף נוּרָה שְׂרוּפָה וּמָעֲדָה ממנו). עקב התאונה נִגְרַם לה אובדן מלא של כושר הַתִּפְקוּד למשך 30 ימים רצופים (אובדן כושר עבודה מלא). באותם ימים היתה רתוקה למיטתה (בביתה), נעדרה מעבודתה ולא עסקה למעשה בעבודה כלשהי.

אם גאיה זכאית, על פי חוזה העבודה שלה, לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בעד כל תקופת אי הכושר האמורה, האם היא זכאית לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בְּעַד אותה תקופה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 40

ריני עובדת כשכירה אצל מעסיקהּ זה 5 שנים. ב-1/6/2022 יצאה לשירות מילואים חצי-יומי (בהתייצבות אחת), שהתחיל בשעה 17:00 ונמשך חמש ורבע שעות (כולל נסיעה למקום השירות וממנו).
להלן פרטי שכרה ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד שירות מילואים חצי יומי זה?

שאלה 41

ענוה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 5 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 5/2023, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/12/2023 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 14 ימים רצופים, החל ב-1/12/2023.  

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/12/2023:

[ למען הסר ספק, ענוה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 14 הימים), ב-12/2023?

שאלה 42

וילי, בן ה-17, מועסק בחצי משרה אצל מעסיקו בחופשת הקיץ. בכל יום הוא נוסע לעבודה בתחבורה ציבורית (מרחק 11 ק”מ). בחזרה מהעבודה אימו מסיעה אותו בְּרִכְבָּהּ הַפְּרָטִי לביתם. דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. כ”נער”, וילי זכאי להנחה בשיעור 50% בתחבורה הציבורית. מחיר נסיעה באוטובוס בין ביתו לעבודתו – 2.90 ₪ לנער, לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו חופשי חודשי, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 104.00 ₪ לנער. ב-8/2024 וילי עבד בפועל 14 ימים.

מהו סכום דמי הנסיעות המינימלי שעל המעסיק לשלם לוילי בגין חודש זה?

שאלה 43

ב-31/3/2022, ביום שֶׁבּוֹ נִיתַּן על ידי בית המשפט צו לפירוק העמותה (שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות) שֶׁבָּהּ עבד טדי כשכיר, נותקו יחסי העבודה בינו (טדי) לְבֵינָהּ, עם פיטוריו מעבודתו בה.

לאחר שלא שולם לו שכר עבודה בעד חודשים רבים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף למועד ניתוק יחסי העבודה, קִבֵּל מְפָרֵק העמותה את תביעתו של טדי לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר את זַכָּאוּתוֹ לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פירעון.

כִּכְלָל, הגמלה האמורה שיקבל טדי, לא תעלה על התקרה הָקְבוּעָה בחוק, ולא תִּכְלֹול חוב שכר עבודה… (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים):

שאלה 44

בשנים 2022, 2023ו-2024 וילי, בן ה-37, עבד כשכיר אצל 3 מעסיקים, ופוטר מעבודתו בתום מספר חודשי עבודה אצל כל אחד מהם. בין מעסיק אחד לשני לא עבד ולא היתה לו כל הכנסה (טִיֵּיל בישראל ובחו”ל באותם חודשים). להלן 3 תקופות עבודתו, שבהן שולמו בעדו דמי ביטוח אבטלה: הראשונה – מ-26/3/2022 ועד 7/8/2022, השניה – מ-11/12/2022 עד 7/5/2023, השלישית (האחרונה) – מ-1/9/2023 עד 31/1/2024. ב-1/2/2024 נרשם בשירות התעסוקה, התייצב בימים ובזמנים שֶׁנִּקְבְּעוּ לו, אך לא נמצאה עבורו כל עבודה והוא נותר מובטל. יצויין שעד 1/2/2024 לא תבע ולא קיבל מעולם דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

האם וילי הִשְׁלִים את תקופת האכשרה לגבי תקופת האבטלה האמורה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 45

מתי, על פי התקנות הרלוונטיות, על מעביד ששילם משכורת לעובד בשנת המס 2023 , לתת לעובד אישור, בטופס 106, על המשכורת ששילם לו ועל המס שניכה ממנה, אם אותו עובד לא חָדַל להיות מועסק בידי המעביד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 46

ב-31/6/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “ריטה בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה ליגיל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-12 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/6/2023, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של יגיל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של יגיל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 14,384 ₪ (בשל יגיל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 7,291 ₪ (בשל יגיל). יצויין ששכר עבודתו של יגיל שולם לו בכל אותם חודשים.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, בשל חובות אלה של החברה (בשל יגיל), כיצד תיזקף הגימלה המרבית המגיעה לכל אחת מהן?

שאלה 47

חברה בע”מ נמצאת בִּשְׁלִיטָתָם של לֹא יוֹתֵר מחמישה בני אדם. טוני מחזיק ב-3% מהון המניות שֶׁהוּצָא ואשתו לונה מחזיקה ב-2% מהון המניות שֶׁהוּצָא. את זכויותיהם בחברה רָכְשׁוּ אַחֲרֵי נִישּׂוּאֵיהֶם. אחיו הבכור של טוני, ויליאם, מחזיק ב-4% מהון המניות שֶׁהוּצָא, ואחותו הצעירה של טוני, שָׂרָה, מחזיקה ב-4% מהון המניות שֶׁהוּצָא. בְּיִתְרַת הון המניות שהוצא (87%) מחזיק אדם שֶׁאֵינוֹ קרוב של טוני, לונה, ויליאם או שרה. 

לצורך הגדרתו בתוכנת השכר, האם טוני הוא “חָבֵר בַּעַל שְׁלִיטָה” בחברה, לפי ס’ 32 לפקודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 48

יואב, אזרח ארה”ב, הוא עובד חִיּוּנִי שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 לפי חוק הכניסה לישראל, המועסק כַּדִּין בישראל בענף התעשייה (הובא מִטַּעֲמוֹ של מַשְׁקִיעַ זָר מארה”ב). בכל חודש הוא מועסק 130 שעות עבודה. שכר 3/2023 שלו (הכנסתו בעד 130 שעות עבודה) היה 8,652 ₪.

מהו, לפי חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), סכום “היטל העסקת עובד זר” שישולם בְּגִין שכרו זה של יואב?

שאלה 49

מ-1/1/2019 ריקי עובדת כפועלת יצור אצל מעסיקה היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שריקי היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2024, היתה כלהלן:

עבודה במשמרת הראשונה                                                             49,294  ₪

עבודה במשמרת השניה                                                                 44,811  ₪

עבודה במשמרת השלישית                                                                39,143 ₪

דמי נסיעות, קצובת הבראה ושווי ארוחות                                           11,346  ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של ריקי מעבודה במשמרות בשנת 2024, לפי ס’ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 50

הלל התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-5/9/2022. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. ב-5/7/2024 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.

כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, על המעסיק לָתֵת להלל?