שאלה 1

לונה, בת 47, נשואה + ילדה שבשנת 2023 מלאו לה 18 שנה, התחילה לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקה. ב-1/2023 עבדה 6 ימים. השכר שמשולם לה בעד כל יום עבודה – 1,430 ₪.

אם משכר העבודה של לונה יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לה (“נטו לתשלום”) בגין 6 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 2

נבו, אלמן בן 54, אב לילד מאושר ואהוב עם מוגבלות שִׂכְלִית-הִתְפַּתְּחוּתִית, יליד 6/6/2008, הנמצא אצלו. לילד בעל המוגבלות יש מטפלת, שאוספת אותו בכל יום מבית הספר, מביאה אותו הַבַּיְתָה, משגיחה עליו ודואגת לצרכיו, עד שׁוּב נבו מעבודתו. בשנת 2023 נבו שילם למטפלת 57,600 ₪ בעד עבודתה. הכנסתו החייבת של נבו בשנת 2023 – 313,440 ₪. לילד אין הכנסה. 

בהנחה שמולאו כל הטפסים הרלוונטיים וצורפו כל מסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שנבו יכול לקבל בשנת 2023 בְּעַד ילדו, לפי הסעיפים 44 / 45 לפקודה?

שאלה 3

טדי עובד אצל מעסיקו זה שנה וחצי. שכרו משתלם על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). ימי החופשה השנתית המגיעים לו – 14 ימים. זכותו לדמי מחלה נקבעת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הצבורה שלו – 27 ימים. ב-4/1/23 (ביום שבת, בשעה 03:00 לפנות בוקר) ילדה בת זוגו בן בריא. עד יום זה טדי לא נעדר מעבודתו (למעט חופשה ב-2019). טדי מבקש להיעדר מעבודתו חמישה ימים, הָחֵל ביום שֶׁלְּאַחַר יום הלידה של בת הזוג (כלומר, החל ביום א’, 5/1/23). 

בהנחה שניתנה הודעה כמתחייב ונמסרו בזמן כל המסמכים הַנִּדְרשים, מה יהיה דִּינָהּ של היעדרות זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 4

שאלה 5

שאלה 6

סיגי, בת ה-60, תושבת קבועה באילת זֶה 30 שנה ועובדת בישוב באר אורה שבחבל אילות. כל הכנסתה בשנת 2023, סך 260,680 ₪, הופקה בחבל אילות, כולה מיגיעה אישית. ב-6/2023 תרמה 3,600 ₪ ל”קרן רמון”, המוכרת על ידי רשות המיסים כמוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות סיגי לא  תרמה סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית סיגי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שסיגי חייבת בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 7

שאלה 8

שאלה 9

תלוש 1/2023 של טוני, טכנאי היצור, הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד (שכר נורמה) בסך 12,960 ₪, דמי מחלה בסך 688 ₪, מקדמת דמי מילואים בסך 1,032 ₪ (תשלום על חשבון תגמול המילואים בסכום שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים בחודש 1/2022 והמשיך לעבוד), דמי הבראה בגין 1/2023 בסך 252 ₪ (נכללים כמרכיב לפנסיה), ופריון עבודה (בשל ייצור גבוה מהנורמה) בסך 780 ₪. 

אם טוני ומעסיקו נוהגים לשלם בכל חודש תשלומים לקרן השתלמות, מהו הסכום הַמְּרַבִּי אותו רשאי המעסיק לשלם לקרן ההשתלמות עֲבוּר טוני (חלק מעסיק בלבד), בְּעַד שכר 1/2023, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו?

שאלה 10

שכרה של גיטי משתלם על בסיס שעות עבודה – 44 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 10:30, מופסקת העבודה למשך שעה אחת למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה גיטי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של גיטי, בשבוע שהחל ב-4/8/2023 והסתיים ב-8/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לגיטי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 11

שאלה 12

ב-31/3/2023, ביום שֶׁבּוֹ נִיתַּן על ידי בית המשפט צו לפירוק העמותה (שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות) שֶׁבָּהּ עבד טדי כשכיר, נותקו יחסי העבודה בינו (טדי) לְבֵינָהּ, עם פיטוריו מעבודתו בה.  

לאחר שלא שולם לו שכר עבודה בעד חודשים רבים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף למועד ניתוק יחסי העבודה, קִבֵּל מְפָרֵק העמותה את תביעתו של טדי לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר את זַכָּאוּתוֹ לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פירעון.

כִּכְלָל, הגמלה האמורה שיקבל טדי, לא תעלה על התקרה הָקְבוּעָה בחוק, ולא תִּכְלֹול חוב שכר עבודה… (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים):

שאלה 13

תלוש 1/2023 של ריטה, רווקה בת 23, הורכב משכר יסוד בסך 20,410  ₪ (ברוטו), שווי הסעה לעבודה וממנה בסך 438 ₪ נטו ושווי ארוחות בסך 630 ₪ נטו (המעסיק מגלם את שווי ההסעה ואת שווי הארוחות).

מהו סך כל שכרה של ריטה לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 14

שאלה 15

שאלה 16

ויקי, בת 35, נשואה+5, מְעַצֶּבֶת פְּרָלִינִים במפעל שוקולד, מועסקת בהיקף משרה של 86% (מִשְׂרַת אֵם במפעל). גְּמוּל עבודתה מִשְׁתַּלֵּם לה עַל בָּסִיס של חודש. בחודש 3/2023 לא נעדרה מעבודתה. תלוש 3/2023 שלה (לפני בדיקת ההשלמה לשכר מינימום) הוּרְכַּב מהתשלומים הבאים: 

✔  שכר משולב 4,107 ₪

✔  פרמיה קבועה 129 ₪ 

✔  תוספת משפחה 129 ₪ 

✔  תוספת עבודת-ידיים חודשית קבועה המשתלמת לויקי עֵקֶב עבודתה 324 ₪

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 17

שכרה של לונה, נשואה+3, אצל מעסיקה היחיד (חנות בגדי נשים), משתלם על בסיס של חודש. שכר עבודתה בתלוש 2/2023 – 10,540 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 727 ₪. כמו כן, מנוכה משכרה, בתלוש זה, סך 632 ₪ – חלקה בתשלומים לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה.

אם היא חייבת למעסיקה 9,180 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתה בתלוש 2/2023, לכיסוי חוב זה (סכום מעוגל)?

שאלה 18

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 19

שאלה 20

מ-19/6/2021 סול עובדת במפעל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. סול אֵינָהּ עובדת יצור במפעל, אֶלָּא עובדת מינהלה שבעל המפעל הוֹכִיחַ, לַהֲנָחַת דעתו של פקיד השומה, כי עבודתה במשמרת השניה או השלישית חִיּוּנִית להפעלת קווי הייצור במפעל. 

ההכנסה שסול היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

עבודה במשמרת הראשונה 60,240 ₪

עבודה במשמרת השניה 46,718 ₪

עבודה במשמרת השלישית 41,896 ₪

החזקת רכב, דמי הבראה ושווי רט”ן 3,860 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של סול מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 21

שאלה 22

נוני עובד כטייס ריסוס אצל מעסיקו. ב4/2023- קיבל מהמעסיק סרבל טייסים חסין אׁש, מהסוג שהוא (נוני) לובש במהלך הטיסה, שערכו ועלותו 570 ₪ וזוג סנדלים מתוצרת “טבע נאות” שערכו ועלותו 220 .₪ בחודש זה קיבל מהמעסיק גם מתנה שערכה ועלותה 340 ₪ לרגל יום הולדתו ומתנה לרגל חג הפסח שערכה ועלותה 230 ₪. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנת 2023. ב 3/2023- קיבל ממעסיקו “משלוח מנות” שערכו ועלותו 110 ,₪ לרגל חג הפורים.

מהו הסכום שיש לזְקֹוף לשכרו של נוני, לצורך חישוב מס, בשל סרבל הטייסים, הסנדלים והמתנות שקיבל ב4/2023?

שאלה 23

תלוש 1/2024 של נוני, רווק בן ,28 הורכב ממשכורת יסוד בסך 14,377 ₪ (ברוטו), שווי רט”ן בסך 49 ₪ (ברוטו) ואחזקת רכב בסך 1,200 ₪ נטו (המעסיק מגלם את אחזקת הרכב). מהו סך כל שכרו של נוני לצורך חישוב מס ב- 1/2023 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות).

שאלה 24

טוני, עובד שעתי, התחיל לעבוד ב-1/9/2021 כשליח אצל מעסיקו (חֶבְרָה הַמְּסַפֶּקֶת שירותי משלוחים בימים א’-ה’ מ-6:00 עד 24:00 וביום ו’ מ-6:00 עד 14:00). הוא מועסק במשמרות. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). הוא לא עובד בחגי ישראל.  המעסיק משלם דמי חגים בְּכָפוּף לזכאות

ב-21/4/2023 (ערב שביעי של פסח) המעסיק לא שִׁיבֵּץ את טוני למשמרת בעבודה. לפיכך, הוא לא עבד ביום זה. אם, לְמַעֵט יום זה, טוני לא החסיר ימי עבודה בחודש 4/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 4/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 25

שאלה 26

תלוש 1/2023 של סול, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 11,450 ₪ ושווי רט”ן בסך 64 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קופת ביטוח”, שילמה סול בתלוש זה 6% משכר היסוד (כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש משכר היסוד לאותה קופה).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לסול (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיה ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 27

שאלה 28

גיטי, עובדת בת 33, נשואה להלל (בן ה-38). לזוג 2 ילדים (בחזקתם), ילידי: 1/1/2018 ו-4/4/2023. גיטי בחרה שנקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית בעד יַלְדָּהּ הצעיר, תובא בחשבון בשנת המס שֶׁלְּאַחַר השנה בה הוא נולד. גיטי סיימה את לימודיה לתואר אקדמי שני באוניברסיטת חיפה (שנמשכו שנתיים) ב-30/6/2021 וזכתה בתואר הנכסף. את נקודות הזיכוי עבור לימודי התואר השני, גיטי בחרה לקבל לא בשנת המס שֶׁלְּאַחַר שנת המס שבה הסתיימו לימודיה לתואר, אלא בשנת המס שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של גיטי בשנת המס 2023?

שאלה 29

נבו התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-1/11/2023. לפי חוזה העבודה, על המעסיק להעמיד לרשותו ולשימושו רכב צמוד. המעסיק מציע לו לִבְחֹור בין שני כלי רכב מסוג 1, מאותו קוד תוצר, אותו קוד דגם ומאותה שנת רישום (2023). האחד חָדָשׁ והשני מְשׁוּמָּשׁ (תשעה חודשים). 

נבו שואל אתכם האם שווי השימוש שיזקף לשכרו, יהיה נמוך יותר אם יבחר ברכב המשומש ולא ברכב החדש. מה תענו לו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 30

ככלל, אם חָלִים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, אַחַר אֵיזוֹ הוראה הולכים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 31

שאלה 32

שאלה 33

תלוש 1/2023 של סיגי, רווקה בת 26, הורכב משכר בסיס בסך 21,472 ₪ (ברוטו), השתתפות מעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה בסך 149 ₪ נטו (המעסיק מגלם את ההשתתפות בהוצאות הנסיעה) והחזר הוצאות רט”ן פרטי בסך 64 ₪ נטו (המעסיק מגלם את החזר הוצאות הרט”ן הפרטי).

מהו סך כל שכרה של סיגי לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 34

מעסיקו של נבו קיבל ב-20/1/2023 צו עיקול על שכרו (של נבו), עד לסכום של 3,036 ₪, לְשֵׁם תשלום מזונות. נבו הוא גרוש, אב לילד בן 17. שכר עבודתו, אצל המעסיק, משתלם על בסיס של יום. שכר העבודה היומי שלו – 650 ₪ (ליום). משכר עבודה יומי זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 130 ₪ (לפי אישור תיאום מס), ודמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 78 ₪ (על פי תיאום דמי ביטוח). בחודש 1/2023 עבד 6 ימים אצל המעסיק. סך כל שכר עבודתו ב-1/2023, אצל המעסיק, עמד על 3,900 ₪ (6×650). סך כל התשלום אשר המעסיק היה חייב לנכותו משכר העבודה על פי חיקוק, בחודש זה, עמד על 1,248 ₪ (6×6+78×130).

מהו הסכום שֶׁיְּעוּקַּל משכר עבודתו של נבו אצל המעסיק, בחודש 1/2023, לְפִי חוק הגנת השכר?

שאלה 35

שאלה 36

שאלה 37

שאלה 38

ב-1/7/2022 התחיל טדי (פנסיונר בן 68) לעבוד אצל מעסיקו, כאיש מכירות. הוא הועסק בִּרְצִיפוּת עד שֶׁתַּמּוּ יחסי העבודה בין הצדדים ב-31/8/2023, עם פיטוריו. שכר היסוד השתלם לו על בסיס שעות עבודה. בעד כל שעת עבודה רגילה קיבל 32 ₪. נוסף על שכר היסוד, מִקְצָת משכרו הִשְׁתַּלֵּם לו בְּחֵלֶק מֵהַפִּדְיוֹן – עמלה חודשית בשיעור 3% מהפדיון. כמו כן, בחודש שבו סכום מכירות העסק גדל ב-25% לפחות בְּיַחַס לחודש הַמַּקְבִּיל בשנה הקודמת, טדי קיבל בונוס מכירות בשיעור של 2% מֵהַהֶפְרֵשׁ. הֶיקֵּף שְׁעוֹת עֲבוֹדָתוֹ הָיָה שׁוֹנֶה מֵחֹודֶשׁ לְחֹודֶשׁ. להלן שעות עבודתו [בשעות], העמלה החודשית ובונוס המכירות ששולמו לו [בשקלים חדשים], בכל תקופת עבודתו:

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לטדי, לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 39

סול עובדת אצל 2 מעסיקים שונים, באותם ימים. אצל מעסיק א’ (מרפאת שיניים), היא עובדת מ-8:00 עד 12:30. אצל מעסיק ב’ (חנות בגדים), היא עובדת מ-15:00 ועד 19:30. שני מקומות העבודה נמצאים בגרנד קניון בחיפה (מרכז קניות גדול), בְּקוֹמוֹת שונות. על סול ועל מעסיקיה חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום היא נזקקת לתחבורה ציבורית כדי להגיע לגרנד קניון ובחזרה לביתה (מרחק 5 ק”מ, 20 תחנות עירוניות לכל כיוון). מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין ביתה לגרנד קניון – 5.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת הגרנד קניון – 208.50 ₪. בצהריים, בין השעות 12:30 ל-15:00, היא נשארת לִפְעָמִים בגרנד קניון ואוכלת באחת המסעדות שבו, ולפעמים היא נוסעת לאכול ולנוח בביתה. בחודש 3/2023 סול עבדה 17 ימים, בתוכם נסעה 7 פעמים לביתה בצהריים, בתום עבודתה אצל מעסיק א’, לנוח ולאכול, וחזרה לעבודתה אצל מעסיק ב’.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל מעסיק ב’ (חנות הבגדים) לשלם לסול בגין חודש זה?

שאלה 40

שאלה 41

יגיל עובד כשכיר אצל מעסיקו ברציפות זה 22 שנים. ב-1/6/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נעדר מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 12 הימים חזר לעבודה מלאה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 12/2022 עד 5/2023 היתה 31,570 ₪. ב-7/2023 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 9,471 ₪, בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל לעבוד בהם.

אם בתלוש 9/2023 יגיל קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (31,570 ₪), בונוס חד–פעמי בסך 5,640 ₪, מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 42

ריני, בת ה-29, נשואה + ילד שבשנת 2023 מלאו לו 8 שנים (בן זוגה עובד). שכר היסוד שלה בחודש 1/2023 עמד על 18,530 ₪ (“ברוטו”). בְּנוֹסָף, משלם עבורה המעסיק שכר דירה בסך 2,690 ₪ (“נטו”) בכל חודש. המעסיק מְגַלֵּם את שכר הדירה וזוקף את השווי המגולם לשכרה של ריני.

מהו סך כל שכרה של ריני לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 43

שאלה 44

סול, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/3/2013. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר יוני. בתלוש 6/2023 מקבלת סול דמי הבראה בעד התקופה שמיום 1/7/2022 ועד 30/6/2023. 

אם בתקופה שמ-1/2/2023 ועד (כולל) 28/2/2023 סול היתה בחופשה ללא תשלום, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 6/2023?

שאלה 45

שאלה 46

שאלה 47

שאלה 48

ריטה (בת 49) נשואה ליגיל (בן 58). עקב מחלה, יגיל הפך להיות מְשׁוּתָּק לַחֲלוּטִין. ריטה שילמה 31,460 ₪ בשנת 2023 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ריטה בשנת 2023 – 118,240 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של יגיל בשנה זו – 126,980 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שריטה יכולה לקבל בשנת 2023 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 49

שאלה 50

טדי, נשוי, בן 28, אב לבת ילידת 2/1/2023. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 שכרו היה 11,895 ₪ (“ברוטו למס”). בחודש 3/2023 הוּפְחַת שכרו החודשי והועמד על 11,328₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו בתלוש 3/2023?