מבחן בהפתעה - מכללת טסטמי

שאלה 1

ריני, בת ה-29, נשואה + ילד שבשנת 2023 מלאו לו 8 שנים (בן זוגה עובד). שכר היסוד שלה בחודש 1/2023 עמד על 18,530 ₪ (“ברוטו”). בְּנוֹסָף, משלם עבורה המעסיק שכר דירה בסך 2,690 ₪ (“נטו”) בכל חודש. המעסיק מְגַלֵּם את שכר הדירה וזוקף את השווי המגולם לשכרה של ריני.

מהו סך כל שכרה של ריני לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 2

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 3

שאלה 4

כן. ניתן לבקש לפרוס כאמור הכנסות אלה לתקופה שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה התקבלו ההכנסות כאמור, אך לא יותר משנות עבודתו של העובד.
לא. הכנסת עבודה של עובד שכיר ממוסה על בסיס מזומן. כלומר, המיסוי מתבצע במועד קבלת ההכנסה בפועל בלבד.
כן. ניתן לבקש פריסה כאמור של הכנסות אלה לתקופה שאינה עולה על שש שנות מס, אך הפריסה תהיה לשנות המס הבאות. על כל ארבע שנות עבודה תאושר שנת פריסה אחת, כאשר השנה הראשונה היא שנת המס שבה התקבלו ההכנסות כאמור.
לא. ניתן לפרוס אך ורק מענק פרישה, מענק עקב פטירה וסכום המתקבל מהיוון קצבה.

שאלה 5

לטדי עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 1.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,650 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/2/2021.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של טדי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 6

יגיל, אלמן בן 47, הוא “הורה עצמאי” לילד בן 15 שנמצא בְּהַחְזָקָתוֹ הַבִּלְעָדִית. הוא עובד עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 386 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) עומדת על 74 ימים. הָחֵל בְּיוֹם א’ (2/1/23) יגיל נעדר מעבודתו בשל מחלת דלקת רֵאוֹת בה חלה ילדו (נמסרה הודעה למעסיק במועד). יגיל חזר לעבודה ביום ב’ (17/1/23) ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מ-2/1/22 ועד (כולל) 16/1/23 והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ בתקנות. לְמַעֵט היעדרות זו, יגיל לא נעדר מעבודתו ב-1/2023.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם ליגיל בתלוש 1/2023?

שאלה 7

לא, מאחר שהכנסתה עלתה על שכר המינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום.
כן, ובלבד שהיא או שילדהּ, עיוורים או נכים כמשמעותם בסעיף 9(5) לפקודה.
לא, מאחר שהכנסתה החודשית הממוצעת עלתה על התקרה המזכה במענק כאמור.
כן. ענוה עשויה להיות זכאית למענק כאמור לעובד שכיר, בעד שנת 2023.

שאלה 8

הלל, יליד 7/7/1956, עבד 29 שנים ברציפות (עד 7/2022) כשכיר אצל מעסיקו הקודם. מ-8/2019 הוא עובד ברציפות כשכיר אצל מעסיקו הנוכחי.

אם הכנסתו אֵינָהּ עולה על ההכנסה הַמְּרַבִּית, כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בפרק ביטוח אזרחים וָתִיקִים וביטוח שאירים בחוק הרלוונטי, האם הלל זכאי לקצבת אזרח ותיק בחודש 8/2023 ? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

לא, מאחר שהוא ממשיך לעבוד כשכיר אצל מעסיקו.
כן, מאחר שהגיע לגיל הפרישה.
לא, מאחר שלא הגיע עדיין ל"גיל הזכאות" לקצבת אזרח ותיק.
כן, ובלבד שמעסיקו יחייב אותו לפרוש מעבודתו.

שאלה 9

שאלה 10

שאלה 11

לונה, רווקה בת 26, עובדת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימי עבודה. הֶיקֵּף שְׁעוֹת עבודתה שׁוֹנֶה מֵחֹודֶשׁ לְחֹודֶשׁ. להלן שכרה (ברוטו למס, בשקלים חדשים) בכל חודש:

חודש	1/2023	2/2023	3/2023	4/2023	5/2023
שכר	8,840	9,172	11,315	9,219	11,074

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יגבה ממנה בתלוש 5/2023?

שאלה 12

כן. בנסיבות שתוארו בשאלה, פלג זכאי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי.
לא, אלא אם כן נִגְרם על ידי התאונה אובדן כושר תפקוד לארבעה שבועות לפחות.
כן, אך הוא לא יהיה זכאי לגמלה לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום דמי מחלה.
לא. בנסיבות שתוארו בשאלה, פלג לא זכאי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי.

שאלה 13

לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי, המעביד יחזיר למוסד לביטוח לאומי את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לעובד שנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (הסכום ששילם המוסד לביטוח לאומי).

מהי “תקופת הזכאות הראשונה” לפי החוק האמור? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

7 הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה.
12 הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה.
2 הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה.
דמי הפגיעה בעד יום הפגיעה שעל המעביד לשלם לנפגע לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה.

שאלה 14

ויקי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים. תלוש 7/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 23,129 ₪ ובונוס חד פעמי בסך 6,048 ₪.

אם מ-30/1/2023 ועד 14/5/2023 שָׁהֲתָה בתקופת לידה והורות (ולא קיבלה כל שכר ממעסיקה בתקופה זו), מהי הכנסתה של ויקי לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 15

רננה, בת ה-54, היתה בַּעַלת שְׁלִיטָה בְּחֶבְרַת מְעַטִים ושימשה בה כמנכ”לית. ב-2/9/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נגד החברה ורננה נֶאֶלְצָה לפרוש. אז גם התגלה שב-10 החודשים האחרונים לא הועברו כספים לקופת גמל בעד רננה. בשל כך, נוֹתַר סכום חוב שהחברה חייבת לקופת הגמל בעדהּ.

האם, לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד, תשולם לקופת הגמל גמלה בשל החוב שהחברה חייבת לה בעד רננה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

כן. הגמלה שתשולם לפי פרק זה לקופת גמל תהיה בגובה סכום החוב.
לא תשולם לקופת הגמל גמלה בשל החוב שהחברה חייבת לה בעד רננה.
כן, אבל אך ורק עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול שניים.
לא, אֶלָּא אִם כֵּן נותר חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים שהחברה חייבת לרננה.

שאלה 16

את משכורת 5/2023 של עובדיו שילם עוזי ב-3/6/2023 (יום ב’). לפי התקנות, מתי על עוזי לשלם את התשלומים לקופות הגמל של העובדים, בעד משכורת זו? (העזרו בלוח השנה שלהלן)

יום א’ 2/6	יום ב’ 3/6	יום ג’ 4/6	יום ד’ 5/6	יום ה’ 6/6	יום ו’ 7/6	יום שבת 8/6
						ערב שבועות
יום א’ 9/6	יום ב’ 10/6	יום ג’ 11/6	יום ד’ 12/6	יום ה’ 13/6	יום ו’ 14/6	יום שבת 15/6
שבועות
יום א’ 16/6	יום ב’ 17/6	יום ג’ 18/6	יום ד’ 19/6	יום ה’ 20/6	יום ו’ 21/6	יום שבת 22/6

שאלה 17

ב-1/12/2022 טוני התחיל לעבוד כמנהל חשבונות אצל מעסיקו (רואה חשבון). שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס של חודש. ב-2/5/2023 (יום ב’), לקראת סוף יום העבודה, נתן לו המעסיק הודעה מוקדמת בכתב לפיטורים, לפיה יסיים את עבודתו בתום תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות.

אם ב-5/5/2023 (יום ה‘) חל יום העצמאות, האם ב-8/5/2023 (יום א‘) טוני צריך להתייצב לעבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

כן. טוני צריך להתייצב לעבודה ביום א זה.
לא. טוני רשאי להיעדר מעבודתו ביום א זה, על חשבון ימי החופשה המגיעים לו.
כן, אלא אם כן ויתר המעסיק על נוֹכְחוּתוֹ ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה.
לא. טוני לא צריך להתייצב לעבודה ביום א זה.

שאלה 18

עוזי, חייל בשירות סדיר (חובה), יליד 3/1/2004, הוא בַּעַל שְׁלִיטָה בְּחֶבְרַת מְעַטִים. חברת המעטים היא מַעֲסִיקָתוֹ היחידה והוא מְשַׁמֵּשׁ בה כִּמְתַכְנֵת. שכרו החודשי בתלוש 2/2023 – 8,554 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקתו (חברת המעטים), בְּגִין שכר 2/2023 של עוזי (סכום מעוגל) ?

שאלה 19

לא. על ניצן לבחור מענק פטור המשולם על-ידי משלם אחד בלבד. המשלם הנותר ינכה מס בשיעור המירבי או יחיל רצף קיצבה על הסכומים שנצברו אצלו.
כן. המעסיק רשאי לחשב את סכום המענק הפטור ואת סכום הניכוי במקור מחלק המענק החייב, ולהורות בהתאם גם לקרן הפנסיה.
לא. המעסיק רשאי לחשב את הפטור למענק שהוא משלמו בלבד. קרן הפנסיה תחשב את הפטור למענק שהיא משלמת לניצן.
כן, אבל אך ורק אם על-פי חישובי המעסיק, סכום כל המענקים שיקבל ניצן, מכל המשלמים (קרן הפנסיה והמעסיק עצמו), אֵינוֹ עולה על תקרת הפטור בפקודה.

שאלה 20

שאלה 21

שאלה 22

יגיל עובד כשכיר אצל מעסיקו ברציפות זה 22 שנים. ב-1/6/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נעדר מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 12 הימים חזר לעבודה מלאה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 12/2022 עד 5/2023 היתה 31,570 ₪. ב-7/2023 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 9,471 ₪, בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל לעבוד בהם.

אם בתלוש 9/2023 יגיל קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (31,570 ₪), בונוס חד–פעמי בסך 5,640 ₪, מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 23

שכרו של יואב משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותו לדמי מחלה, בתום חודש 12/2022, עמדה על 56.93 ימים. ב-1/2023 לא עבד אצל מעסיקו בכל ימי העבודה שֶׁבְּאוֹתוֹ החודש (אלא רק בחלקם). מתוך 23 ימי עבודה אֶפְשָׁרִיִּים, שֶׁאֲמוּר היה לעבוד באותו החודש, עבד 22 ימים בִּלְבַד. יום אחד נעדר ללא סיבה מוּצְדֶּקֶת (ולא היה זכאי לשכר או לכל תשלום אחר שדינו כדין שכר בעד יום היעדרותו זה).

מהי, לפי חוק דמי מחלה, תקופת זכאותו לדמי מחלה בתום חודש 1/2023 ?

שאלה 24

עוזי, בן ה-24, סטודנט באוניברסיטה ועובד אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. החל ב-10/3/2023, בְּהַסְכָּמַת מעסיקו, יצא לחופשה ללא תשלום, למשך כל סֶמֶסְטֶר ב’, עד (כולל) 28/6/2023. למען הסר ספק, במהלך החל”ת, לא עבד אצל מעסיק אחר ולא היה עובד עצמאי.

האם המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח עֲבוּר עוזי, בְּעַד החודש מאי 2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

כן, אֲבָל אַךְ וְרַק אם עוזי היה זכאי לקבל מהמעסיק דמי חופשה בעד חודש זה.
לא. המעסיק לא חייב בתשלום דמי ביטוח עֲבוּר עוזי בְּעַד חודש זה.
כן. המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח עֲבוּר עוזי בְּעַד חודש זה.
לא. כסטודנט באוניברסיטה, עוזי לא נֶחְשָׁב כְּמִי שנמצא בחופשה ללא תשלום.

שאלה 25

שאלה 26

שאלה 27

שאלה 28

הלל, בן ה-31, אזרח סין, הוא “עובד זר” כהגדרתו בחוק עובדים זרים [“חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)”], ששהייתו בישראל והעסקתו בישראל מותרות לפי דין.

האם, על פי החוק הרלוונטי, יְנוּכֶּה מהכנסתו של הלל ההיטל על העסקת עובד זר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

לא. היטל לא ינוכה מהכנסתו של הלל, אלא אם כן היא עולה על פעמיים השכר הממוצע במשק.
כן. ההיטל ינוכה מהכנסתו של הלל, אלא אם כן הוא מועסק בענף החקלאות או בסיעוד.
לא. היטל כאמור לא ינוכה מהכנסתו של הלל, בכל מקרה.
כן. כמתחייב, שיעור השתתפות שלא יעלה על 25% מההיטל, ינוכה מהכנסתו של הלל.

שאלה 29

שאלה 30

לא. מענק כזה ואי תשלּומֹו, בנסיבות שתוארו, לא מהווים הפרה של החוק האמור.
כן, מאחר שמענק ההתמדה משתלם לה לשם ַה ְב ָט ַחת ִהי ָּׁשֲארּו ָתּה בעבודה.
לא, ובלבד שגיטי נתנה את הסכמתה, מראש ובכתב, לניכוי 2,500 ₪ משכרה, במקרה שלא תתמיד לעבוד במשך שנתיים אצל המעסיק.
כן, אלא אם כן המעסיק לא יְ ַמ ֵּמׁש את הסעיף ולא יִ ְׁשֹלול מגיטי את המענק, במקרה שתקופת עבודתה בפועל תהיה קצרה משנתיים.

שאלה 31

לויקי עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-1/1/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 5/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 6,240 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/9/2023.]

אם המדד עלה ב-0.7% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של ויקי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (5/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 32

שאלה 33

שאלה 34

על הלל ועל מעסיקו חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. במקום העבודה (המרוחק 11 ק”מ מביתו של הלל) קיימת הַסָּעָה מְאוּרְגֶּנֶת לעבודה וממנה, על חשבון המעסיק. בכל יום אוספת ההסעה את הלל בשעה 7:00 מביתו. בשעה 16:30, בתום יום העבודה, יוצאת ההסעה ממקום העבודה לכיוון ביתו.

מאחר שהלל לומד באוניברסיטה 3 פעמים בשבוע, בשעות הערב, הוא נוסע בימים אלה ישירות ממקום העבודה לאוניברסיטה (המרוחקת 4 ק”מ ממקום העבודה) באוטובוס ציבורי, ולא משתמש בהסעה.

מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין מקום העבודה לאוניברסיטה, כמו גם בין ביתו למקום העבודה – 5.50 ₪ לכיוון אחד. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו, האוניברסיטה ואת מקום עבודתו – 143 ₪. בחודש 3/2023 הלל עבד בפועל 21 ימים, מִתּוֹכָם 13 ימים בָּהֶם נסע באוטובוס ציבורי ללימודיו באוניברסיטה, ומשם לביתו.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס‘ 2 לצו ההרחבה הנ“ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם להלל, בגין חודש 3/2022?

שאלה 35

יגיל עובד אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים ברציפות. שכרו משתלם לו על בסיס של ימי עבודה. ב-1/12/2023 יצא ל-12 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

חודש	6/2023	7/2023	8/2023	9/2023	10/2023	11/2023
ימי עבודה	19	21	21	18	20	21
שכר חודשי רגיל	6,028 ₪	5,347 ₪	5,831 ₪	5,617 ₪	6,112 ₪	6,154 ₪
הֶפְרְשֵׁי שכר				1,404 ₪ בעד 7/2023

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 36

המעסיק “אאא” הוא בית מלון קטן שהותר לו, לפי החוק הנוגע לענין, להעסיק עובדים בשעות המנוחה השבועית, בעבודה הקשורה באירוח. נבו התקבל לעבודה כמלצר בחדר האוכל של בית המלון (עבודה הקשורה באירוח). עם קבלתו לעבודה הודיע שֶׁאֵינוֹ מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, על פי איסור שֶׁבְּמִצְווֹת דתו שאותן הוא מקיים (נבו הוא יהודי). בית המלון שומר כשרות וּמַקְפִּיד על עבודה מותרת בשבתות ובחגים. הימנעות מהעסקתו של נבו בשבתות ובחגים דורשת מהמעסיק ומשאר העובדים ביצוע התאמות מַכְבִּידוֹת וּבִלְתִּי סְבִירוֹת. המעסיק הסביר לנבו כי יועסק בימים אלה כמלצר, בדברים שאין בהם איסור מלאכת שבת, אך נבו עמד בסירובו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, רשאי המעסיק לסרב לקבל את נבו לעבודה כמלצר בחדר האוכל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

כן. הוא רשאי לסרב לקבל את נבו לעבודה זו, בשל סירובו לעבוד במנוחה השבועית.
לא. אין לסרב לקבל אדם לעבודה בשל כך שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.
כן, ובלבד שיוכיח כי מדובר בעבודה הקשורה בביטחון המדינה או בשמירת בטיחותם, שלומם או בריאותם של בני אדם.
לא, מאחר שבית מלון אינו מפעל או מוסד המופקדים על בטחון הציבור.

שאלה 37

שאלה 38

סיגי, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 3/2023, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/10/2023 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 19 ימים רצופים, החל ב-1/10/2023.

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/10/2021:

חודש	4/2023	5/2023	6/2023	7/2023	8/2023	9/2023
שכר	9,500 ₪	9,500 ₪	11,000 ₪	8,697 ₪	8,623 ₪	8,546 ₪
הפרשי שכר						3,000 ₪ בעד 6/2023

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 9/2023 סיגי קיבלה ממעסיקה, בְּנוֹסָף לשכרה החודשי הרגיל, הֶפְרְשֵׁי שכר רגיל בסך 3,000 ₪, בעד חודש 6/2023. [ למען הסר ספק, סיגי מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 19 הימים), ב-10/2023?

שאלה 39

שאלה 40

מעסיקו של עוזי קיבל ב-29/1/2023 צו עיקול על שכרו (של עוזי), עד לסכום של 21,026 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב שכר דירה. עוזי נשוי לויקי (עקרת בית) ולהם ילד בן 7. שכר עבודתו, אצל המעסיק, משתלם על בסיס של יום. שכר העבודה היומי שלו, הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעסיק חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק – 1,840 ₪. בחודש 1/2023 עבד 12 ימים אצל המעסיק.

בהתחשב בהוראות ס’ 8(א1) לחוק הגנת השכר, העוסק בעיקול משכר עבודה המשתלם על בסיס של יום, מהו הסכום שֶׁיְּעוּקַּל משכרו של עוזי בחודש זה, לְפִי החוק האמור?

שאלה 41

שאלה 42

שאלה 43

ניצן התחיל לעבוד ב-2/5/2023 אצל מעסיקו ובמקום עבודתו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה – 632 ₪ לכל יום עבודה.

החל ביום ג’, 22/6/2023, ועד (כולל) יום ב’, 28/6/2023, ניצן נעדר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל. ניצן חזר לעבודה ביום ג’, 29/6/2023.

כמה על המעסיק לשלם לניצן בשל היעדרותו זו?

שאלה 44

האם משכורת ששולמה ב-13/1/2024, בשל חודש דצמבר 2023, תיכלל בדו“ח 126 כתשלום ששולם בשנת המס 2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

לא. מאחר ששולמה לאחר "היום הקובע".
כן. משכורת זו תיכלל בדו"ח 126 כתשלום ששולם בשנת המס 2023.
לא. מאחר שלא שולמה עם תום חודש דצמבר 2023.
כן, ובלבד שסכום המס שנוכה ממשכורת זו הועבר לפקיד השומה עד יום 31/12/2023.

שאלה 45

טדי, עובד במשרה מלאה, התחיל לעבוד אצל מעסיקו הפרטי ב-1/10/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש אוגוסט (בעד התקופה המסתיימת ב-31 באוגוסט). טדי עבד ברציפות אצל המעסיק עד 31/7/2023, אז הִתְפַּטֵּר מעבודתו (תום תקופת עבודתו נקבע לסוף יום 31/7/2023). מאחר שהתחיל לעבוד ב-1/10/2021, לא שולמו לטדי דמי הבראה בתלוש 8/2022 (גם לא עד 31/7/2023).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לטדי בתלוש 7/2023?

שאלה 46

כן, ובלבד שהוא עובד אצלה בְּאֹופֶן סָדִיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נַעֲשֵׂית בידי עובד.
לא, מאחר שקירבה משפחתית מִדַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה, שׁוֹלֶלֶת את קִיּוּמָם של יחסי עבודה.
כן. כל אדם שֶׁמּוּפָק עבורו תלוש שכר, נחשב "עובד", לפי חוק הביטוח הלאומי.
לא. לפי חוק הביטוח הלאומי, "בן משפחה" לא יכול להיחשב "עובד".

שאלה 47

על מנת לְעוֹדֵד הוֹפָעָה סְדִירָה לעבודה ולהימנע מאיחורים וחיסורים, משלמת רננה, לכל אחד מעובדיה, “תוספת אי היעדרות” של 200 ₪ בכל חודש בו עמד בתנאים הבאים: כלל לא החסיר ימי עבודה, לא איחר לעבודה, לא הקדים לצאת מהעבודה ולא עזב את מקום העבודה במהלך שעות העבודה. בחודשים שבהם לא מתקיימים כל התנאים הנ”ל, העובד לא מקבל את התוספת.

האם תּוּבָא התוספת האמורה בְּחֶשְׁבּוֹן שכר העבודה של העובד לְעִנְיָן תקנות פיצויי פיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

לא. התוספת האמורה לא תובא בחשבון שכר העבודה לענין תקנות פיצויי פיטורים.
כן, מאחר שמדובר בתוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו.
לא. הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין התקנות האמורות הם אך ורק: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר ותוספת משפחה.
כן, אבל אך ורק בחודשים שבהם העובד היה זכאי לתוספת האמורה.

שאלה 48

כן, ובלבד שהסכומים שהצטברו עבורה בקופת הגמל עולים על תקרת הפטור בפקודה.
לא, מאחר שהיא לא מבקשת לעשות כל שינוי או למשוך סכומים כלשהם מקופת הגמל.
כן. גם במקרה כזה על ענוה למלא טופס 161א ולמסור אותו למעסיק או לפקיד השומה.
לא, מאחר שזכויותיה נצברו בקופת גמל לקיצבה מסוג קרן פנסיה מקיפה חדשה.

שאלה 49

עוזי, רווק בן 27, תושב קבוע בישוב כנרת (מושבה) זה 6 שנים, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד בטבריה, מִזֶּה שנתיים. סך הכנסתו בשנת 2023 היתה 193,000 ₪, כולה ממשכורת אצל מעסיקו היחיד. מאחר שהפקיד סכומים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך 2,800 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי עוזי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שעוזי חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

תקציר המבחן

מידע

תוצאות