שאלה 1

עוזי, רווק בן 27, תושב קבוע בישוב כנרת (מושבה) זה 6 שנים, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד בטבריה, מִזֶּה שנתיים. סך הכנסתו בשנת 2023 היתה 193,000 ₪, כולה ממשכורת אצל מעסיקו היחיד. מאחר שהפקיד סכומים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך 2,800 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי עוזי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שעוזי חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 2

שאלה 3

רננה, בת 43, נשואה + 2 בנות שבשנת המס 2023 מלאו להן 16 ו-21 שנים, התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/1/2023 ב”משכורת חודש”. משכורתה קבועה – 8,940 ₪ בחודש. בכל חודש, עד תלוש 3/2023, ניכה המעסיק מרננה מס רגיל לפי לוח הניכויים [לפי תוספת א’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)].  ב-16/4/2023, לְהַפְתָּעָתוֹ של המעסיק, רננה מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 32,520 ₪ יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 14%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה, עד שכר שנתי של 97,440 ₪, יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 20%. מֵעֵבֶר ל-97,440 ₪ יֵשׁ לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי.

כמה מס הכנסה על המעסיק לנכות מרננה בתלוש 4/2023?

שאלה 4

ב-29/12/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין גיטי לבין מעסיקה, לאחר שפוטרה. תלוש 12/2023 שלה הורכב ממשכורת בתקופת הודעה מוקדמת בסך 7,419 ₪, כיסוי הוצאות החזקת רכב בסך 367 ₪ ופיצוי עבור חודשֵי הִסְתַּגְּלוּת, בעד תקופה שֶׁלְּאַחַר תאריך הפרישה, בסך 4,404 ₪.

מהו שכרה של גיטי שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה (12/2022)?

שאלה 5

עובד נמצא בחופשה ללא תשלום תְּקוּפָה קָלֶנְדָּרִית הָעוֹלָה על שני חודשים תְּמִימִים רְצוּפִים.  באותה תקופה הוא אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי.

על מי חלה חובת תשלום דמי ביטוח בעד התקופה הקלנדרית הַבָּאָה אַחֲרֵי שני חודשים תמימים רצופים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 6

שאלה 7

המעסיק “אאא” הוא בית מלון קטן שהותר לו, לפי החוק הנוגע לענין, להעסיק עובדים בשעות המנוחה השבועית, בעבודה הקשורה באירוח. נבו התקבל לעבודה כמלצר בחדר האוכל של בית המלון (עבודה הקשורה באירוח). עם קבלתו לעבודה הודיע שֶׁאֵינוֹ מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, על פי איסור שֶׁבְּמִצְווֹת דתו שאותן הוא מקיים (נבו הוא יהודי). בית המלון שומר כשרות וּמַקְפִּיד על עבודה מותרת בשבתות ובחגים. הימנעות מהעסקתו של נבו בשבתות ובחגים דורשת מהמעסיק ומשאר העובדים ביצוע התאמות מַכְבִּידוֹת וּבִלְתִּי סְבִירוֹת. המעסיק הסביר לנבו כי יועסק בימים אלה כמלצר, בדברים שאין בהם איסור מלאכת שבת, אך נבו עמד בסירובו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, רשאי המעסיק לסרב לקבל את נבו לעבודה כמלצר בחדר האוכל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 8

תלוש 1/2023 של ניצן, נציג הדרכת הלקוחות, הורכב משכר יסוד בסך 12,172 ₪, דמי חופשה בסך 2,148 ₪, שעות נוספות בסך 676 ₪, קצובת ביגוד בסך 743 ₪ ודמי מחלה בסך 716 ₪.

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר ניצן, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום הַמִּזְעָרִי שעל ניצן לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 9

ב-28/2/2023, בשעה 23:35 בערב, לונה ילדה בת בְּרִיאָה ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:

בחודשים שלא סומנו ב-‘ב או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, לונה היתה עקרת בית.

אם שכר העבודה הרגיל של לונה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 354 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?

שאלה 10

מעסיקה של גיטי העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן). 

שנת הרישום של הרכב: 2019, סוג הרכב: 1, קוד תוצר:341, קוד דגם: 69.

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2023 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 40.00 ₪, שיחות בארץ ובחו”ל בסך 59.74 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של גיטי, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-72.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 72.50 ₪. 

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד. ב-1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 20.00 ₪, גיטי לא משתתפת בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי בתלוש 1/2023, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט“ן)?

שאלה 11

גיטי התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ב-1/11/2015, ועבדה אצלו ברציפות עד 15/9/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה מעבודתה. בכל תקופת עבודתה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה. בשנת 2023 עבדה 218 ימים בפועל.

אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 12

שאלה 13

עוזי, בן 39, נשוי + בן יליד 2017, התחיל לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקו. ב-1/2023 עבד 5 ימים. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 980 ₪.

אם משכר העבודה של עוזי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 5 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 14

שאלה 15

שאלה 16

שאלה 17

ריטה, בת ה-65, מועסקת בחצי משרה אצל מעסיקה. היא גרה במרחק של 415 מטרים ממקום עבודתה, אך מֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ בריאה והיא מוגבלת בְּנַיָּדוּת, היא מִתְקַשָּׁה להגיע לעבודתה ברגל. בבוקר היא משתמשת בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודתה (תחנת אוטובוס אחת). בתום יום העבודה היא נעזרת בִּשְׁכֵנָה טובת לב שעוברת באיזור במכוניתה, בדרך ממקום עבודתה (באותה שעה),  ומסיעה אותה בחזרה ממקום העבודה לביתה. דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. כ”אזרח וָתִיק”, ריטה זכאית להנחה בשיעור 50% בתחבורה הציבורית. מחיר נסיעה באוטובוס בין ביתה לעבודתה – 2.90 ₪ לאזרח וָתִיק, לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו חופשי חודשי, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה – 105 ₪ לאזרח וָתִיק. ב-4/2023 ריטה עבדה בפועל 20 ימים. 

מהו סכום דמי הנסיעות המינימלי שעל המעסיק לשלם לריטה בגין חודש זה?

שאלה 18

שאלה 19

טדי, עובד במשרה מלאה, התחיל לעבוד אצל מעסיקו הפרטי ב-1/10/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש אוגוסט (בעד התקופה המסתיימת ב-31 באוגוסט). טדי עבד ברציפות אצל המעסיק עד 31/7/2023, אז הִתְפַּטֵּר מעבודתו (תום תקופת עבודתו נקבע לסוף יום 31/7/2023). מאחר שהתחיל לעבוד ב-1/10/2021, לא שולמו לטדי דמי הבראה בתלוש 8/2022 (גם לא עד 31/7/2023).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לטדי בתלוש 7/2023?

שאלה 20

שאלה 21

הכנסתה של ריטה, בשנת 2023, הורכבה משכר עבודה בסך 72,648 ₪, גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אִמָּהוּת בחוק הביטוח הלאומי) בסך 9,129 ₪ ודמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אִמָּהוּת בחוק הרלוונטי) בסך 49,140 ₪. בשנה זו קיבלה גם מענק לידה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אִמָּהוּת בחוק הרלוונטי) בסך 1,826 ₪ וקצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אִמָּהוּת בחוק הרלוונטי) בסך 936 ₪.

מהי “הכנסה חייבת” של ריטה בשנת 2023?

שאלה 22

שאלה 23

ויקי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים. תלוש 7/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 23,129 ₪ ובונוס חד פעמי בסך 6,048 ₪.

אם מ-30/1/2023 ועד 14/5/2023 שָׁהֲתָה בתקופת לידה והורות (ולא קיבלה כל שכר ממעסיקה בתקופה זו), מהי הכנסתה של ויקי לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 24

ניצן עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/4/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 94 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה ניצן קיבל שכר מלא.]

הכנסתו של ניצן, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/4/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו ניצן זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 25

שאלה 26

שאלה 27

שבוע העבודה של טוני בן 5 ימי עבודה (א’-ה’). הוא עובד עבודה מלאה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. בעד כל יום עבודה הוא מקבל 536 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 27 ימים. טוני חלה במחלה מַמְאֶרֶת ונעדר בשל כך מעבודתו לְשֵׁם טיפול תקופתי, הָחֵל ב-7/11/2023 [יום ב’] ועד (כולל) 9/11/2023 [יום ד’]. כנדרש בחוק, הוא מסר למעסיק אישור רפואי בכתב כי הטיפול נִדְרַשׁ בְּקֶשֶׁר לאותה מחלה ממארת.

מהו, לפי חוק דמי מחלה, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לטוני בתלוש 11/2023?

שאלה 28

שאלה 29

סול התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/9/22. שכרה מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס ימי עבודה. ב-5/9/23 נתנה למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרותה, בה הודיעה לו כי תסיים את עבודתה בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

כמה ימי הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי החוק הנוגע לעניין, היה על סול לָתֵת למעסיק?

שאלה 30

ניצן עובד כִּמְתָאֵם הַעֲסָקָה אצל מעסיקו. במקום עבודתו מופסקת העבודה, בכל יום, מהשעה 12:55 ועד השעה 13:55, למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ניצן רשאי לצאת ממקום העבודה. ביום 22/1/2023, בשעה 12:55, יצא ניצן ממקום העבודה להפסקה. ברם, במקום לנצל אותה לסעודה במקום שבו הוא סועד (סמוך למקום העבודה), נסע לסידורים אישיים בבנק. בדרך חזרה מהבנק לעבודה, לפני שנכנס לרכבו, נִתְקַל בְּמִכְסֶה בִּיּוּב, מָעַד, נֶחְבָּל ואף איבד הכרתו לזמן קצר. הנפילה עיכבה את חזרתו לעבודה. הוא חזר לעבודה רק אחרי שלוש וחצי שעות.

האם רואים בתאונה זו, שאירעה לניצן, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 31

הלל התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-5/9/2022. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. ב-5/7/2023 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.

כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, על המעסיק לָתֵת להלל?

שאלה 32

על מעסיקו של טדי ועל עובדיו (כולל טדי) חלות הוראות הסכם קיבוצי מיוחד, לפיו דמי נסיעות ישולמו לעובד בסכום קָבוּעַ של 27 ₪ בְּעַד כל יום עבודה בְּפוֹעַל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע לעבודה. בכל יום טדי נוסע לעבודה וּמִמֶּנָּה בתחבורה ציבורית (מרחק 19 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוס בין ביתו למקום עבודתו – 9.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 423 ₪. בחודש 2/2023 טדי עבד בפועל 17 ימים.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות שעל המעסיק לשלם לטדי בגין חודש זה?

שאלה 33

סיגי, ילידת 7/9/2005, עובדת כשכירה אצל שני מעסיקים. מהשעה 10:30 עד 13:30 היא עובדת אצל מעסיק א’, ומהשעה 14:15 עד 16:30 אצל מעסיק ב’. מאחר ששני מקומות העבודה לא קרובים אל ביתה, היא נוהגת ללכת ממקום עבודה אֶחָד ישירות לְמִשְׁנֵהוּ. ביום 7/3/2023, כשהלכה בדרך הַמְּקוּבֶּלֶת מִמקום עבודתה אצל מעסיק א’ למקום עבודתה אצל מעסיק ב’, ועקב הליכתה זו, נפגעה בתאונה וְנִפְצְעָה. יְצוּיָן שלא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה של סיגי.

האם עשויים לראות בתאונה זו, שאירעה לסיגי, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 34

תלוש 231/20 של הלל, טכנאי ייצור העובד אצל מעסיקו במפעל, כָּלַל את הָרְכִיבִים הבאים: 

שכר יסוד 10,517 ₪

שווי סוף שבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 1,235 ₪ 

גילום שווי סוף השבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 582 ₪ 

החזר הוצאה בְּגִין כְּלֵי עֲבוֹדָה שהלל קנה מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי עֲבוּר מִפְעַל המעסיק 653 ₪ 

מהו שכרו של הלל לְצוֹרֶךְ תַּשְׁלוּם מס (“שכר בְּרוּטוֹ לְמַס”) בתלוש זה?

שאלה 35

נבו, בן ה-40, עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה חצי שנה. ב-1/10/2023, בְּעֵת שירד במדרגות עץ בחצר ביתו, נשברה לְפֶתַע אחת המדרגות תחת רגליו והוא נפל וְנֶחְבָּל. עקב התאונה האמורה (הראשונה מזה שנים רבות), אָבַד לו כּוֹשֶׁר הַתִּפְקוּד בְּמֶשֶׁךְ 11 ימים בְּנוֹסָף על יום התאונה. בכל אותם ימים היה רתוק לביתו שבירושלים, לא היה מסוגל לעבודה כלשהי ולא עסק למעשה בעבודה כלשהי. המוסד לביטוח לאומי הִכִּיר בו כְּמִי שעומד בִּתְנָאֵי הַזַּכָּאוּת לדמי תאונה. הכנסתו של נבו, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/10/2023 (הכנסתו היחידה):

אם נבו לא זכאי לכל תשלום שהוא, מכל גורם שהוא (לרבות המעסיק), בעד תקופת אי-הכושר האמורה, מהו סכום דמי התאונה אותו הוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 36

שאלה 37

סול עובדת כשכירה אצל מעסיקה זֶה 3 שנים, בחצי משרה. שכרה משתלם על בסיס חודש. דמי מחלה משולמים לה לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 5/2023, עמדה על 36 ימים. ב-31/5/23 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים, הָחֵל ב-1/6/23. סול נעדרה מעבודתה בכל אותם ימים, וחזרה לעבודתה רק ב-1/7/23. כמתחייב, מסרה את כל המסמכים הנדרשים לעניין, כולל אישור הרופא. יצויין שהיא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון.

האם סול עֲשׂוּיָה להיות זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי חוק הביטוח הלאומי, בְּעַד תקופה זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 38

לונה, בת ה-23, השתחררה ב-30/9/2020 משירות בצה”ל, לאחר ששירתה שירות סדיר (חובה) של 22 חודשים מלאים. לונה נישאה ב-9/5/2022 לטוני (בן ה-29) וב-8/8/2023 נולד להם בנם הבכור. הילד נמצא אצל לונה וטוני וכלכלתו עליהם. בשנת 2023, השנה שבה נולד יַלְדָּהּ הבכור, לונה בחרה שנקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית בעדו, תובא בחשבון בשנת המס שֶׁלְּאַחַר השנה שֶׁבָּהּ הוא נולד.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של לונה בשנת המס 2023?

שאלה 39

טדי, בן 33, נשוי ואב לילדה ילידת 8/1/2019. ב-5/2023 עבד 8 ימים רצופים כ”עובד יומי” אצל מעסיקו. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 1,235 ₪.

אם משכר העבודה של טדי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות הרלוונטיות], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 8 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 40

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ניצן, מהנדס חומרה בן 31, בשנת 2023, הורכב משכר יסוד בסך 53,060 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 3,320 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 3,377.72 ₪. מעסיקו משלם בעדו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קרן חדשה מקיפה – 3,568.85 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,924.04 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [ניצן משלם גם הוא את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לניצן, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד?

שאלה 41

שאלה 42

שאלה 43

יואב, בן ה-69, עבד ברציפות אצל מעסיקו, בהיקף משרה מלאה, החל ב-1/8/2022 ועד שהסתיימו יחסי העבודה ביניהם, בתום חודש 7/2023, עם פיטוריו. שכר היסוד שלו השתלם לו על בסיס חודש. נוסף עליו, קיבל בכל חודש גם “תוספת אחוזים” בסך 4% מהפדיון. ב-11/2022הועלה שכר היסוד שלו והועמד על 6,574 ₪. מאחר שהתקבל לעבודה אצל המעסיק לאחר שפרש מעבודתו אצל מעסיקו הקודם בגיל פרישת חובה והוא מקבל קצבה מקרן פנסיה, לא הופרשו בעדו כספים לקופת גמל בתקופת עבודתו.  התשלומים שקיבל ממעסיקו, בתקופת עבודתו:

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם ליואב לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו?

שאלה 44

גיטי מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְּמוּל עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 8,640 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 26 ימים.

הָחֵל בְּיוֹם ג’ (2/4/23), גיטי נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילדה בן ה-9 (נמסרה הודעה למעסיק במועד). בן זוגה של גיטי, עובד במשרה מלאה, לא נעדר מעבודתו באותם ימים. גיטי חזרה לעבודה ביום ב’ (8/4/23) ומסרה למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מיום ג’ (2/4/23) ועד (כולל) יום א’ (7/4/23), והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ. יצוין שגיטי כלל לא נעדרה מעבודתה עד 4/2023.

שכר העבודה שגיטי היתה זכאית לקבל בִּתְקוּפַת היעדרותה, אִילּוּ המשיכה בעבודתה – 1,728 ₪ (288 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה מִשְּׂכָרָהּ בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לגיטי בתלוש 4/2023?

שאלה 45

ריני, המנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, עוסקת בסוג עבודה המפורט בטור א’ בתוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), וּנְתוּנָה בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב’, נֶחְשֶׁבֶת לְעִנְיַן חוק הביטוח הלאומי כעובדת אצל טדי. בכל חודש היא מנפיקה לו חשבונית מס כנגד הגמול שהיא מקבלת ממנו.

האם, במקרה שינתן לְגַבֵּי טדי צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היא עשויה להיות זכאית לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פירעון בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 46

שאלה 47

שאלה 48

ניצן התחיל לעבוד ב-2/5/2023 אצל מעסיקו ובמקום עבודתו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה – 632 ₪ לכל יום עבודה.

החל ביום ג’, 22/6/2023, ועד (כולל) יום ב’, 28/6/2023, ניצן נעדר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל. ניצן חזר לעבודה ביום ג’, 29/6/2023.

כמה על המעסיק לשלם לניצן בשל היעדרותו זו?

שאלה 49

ב-7/2/2023 התחילה סיגי לעבוד אצל מעסיקה היחיד. עם קבלתה לעבודה, הודיעה לו כי היא מקבלת בכל חודש קצבת ילדים בסך 536 ₪, בעד 3 ילדיה, לפי חוק הביטוח הלאומי.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, רואים את קצבת הילדים האמורה, המשולמת לה, כהכנסה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 50