שאלה 1

נוני עבד אצל 2 מעסיקים:

כאשר פרש ממעסיק א’, נוני ביקש “רצף זכויות פיצויים”. פקיד השומה אישר את בקשתו. לאחר 3 חודשים התחיל לעבֹוד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורו, לאותה קופת גמל לקצבה, מתחילת עבודתו אצלו. עם פיטוריו ממעסיק ב’, ב,9/2023- מבקש נוני למׁשֹוְך את כל כספי הפיצויים שהצטברו משני המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל האמורה – 116,374 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים). יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של נוני במועד שבו שולמו לקופת הגמל לקצבה.

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הּנִיחּו שהפטור ֶׁשבסמכּות המנהל להענִיק, הּוגָדל אוטומטית].

שאלה 2

לאחר שעבדה ברציפות כשכירה אצל מעסיקים שונים במשך 29 שנים, פרשה ריטה מעבודתה, בהגיעה לגיל הפרישה. למעט קצבת האזרח הותיק שהיא זכאית לה מכוח חוק הביטוח הלאומי, הכנסתה היחידה לאחר פרישתה מקורה בפנסיה צְנוּעָה שהיא מקבלת מקרן פנסיה מקיפה, שנערכה עבורה מכוח הסכם קיבוצי. בשנות עבודתה חלו שינויים בהיקף משרתה. 12 שנים עבדה במשרה מלאה, 13 שנים עבדה בחצי משרה ו-4 שנים עבדה בשליש משרה. 

כיצד משפיע היקף המשרה של ריטה, בשנות עבודתה, על קצבת האזרח הותיק שישלם לה המוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 3

רננה, בת 34, עובדת אצל מעסיקה היחיד. ב-1/5/2020 נפתחה עבורה לראשונה קרן השתלמות ובאותו מועד שולם התשלום הראשון לחשבונה בקרן האמורה. רננה מבקשת, ב-5/9/2023, למשוך מחשבונה היחיד בקרן ההשתלמות שְׁלִישׁ מהסכומים שהצטברו בו, וּבִלְבַד שיהיה פטור ממס. יצויין שכל הסכומים שהופקדו בחשבונה בקרן האמורה, מְקוֹרָם היה ב”הפקדה מוּטֶבֶת”. יצויין גם שעד משיכה זו, שרננה מבקשת לבצע, היא לא משכה סכום כלשהו מחשבונה בַּקֶּרֶן.

האם סכום זה, שרננה מבקשת למשוך מחשבונה בקרן, עשוי להיות פטור ממס, לפי פקודת מס הכנסה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 4

עוזי, נער שֶׁמָּלְאוּ לו 17 שנה וְשֶׁטֶּרֶם מָלְאוּ לו 18 שנה, עובד פעמיים בשבוע, בחופשת הקיץ, בשטיפת כלים אצל מעסיקו במקום עבודתו (פיצריה). שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס שעות עבודה. ביום ג’, 6/8/2023, עבד 7 שעות ברציפות, בתוכן יצא לשתי הפסקות קצרות וּמוּסְכָּמוֹת להחלפת כוח ואויר (כ–5 דקות כל אחת) ופעם אחת הפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים. 

האם, לפי החוק הנוגע לָעִנְיָן, מעסיקו של עוזי פועל כדין כשהוא מעסיק את עוזי 7 שעות ברציפות כמתואר לעיל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 5

ב-28/2/2023, בשעה 23:35 בערב, לונה ילדה בת בְּרִיאָה ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:

בחודשים שלא סומנו ב-‘ב או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, לונה היתה עקרת בית.

אם שכר העבודה הרגיל של לונה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 354 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?

שאלה 6

ריני עבדה כשכירה אצל מַעְסִיקָהּ עד שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ב-30/1/2023, עם התפטרותה. שכרה בעד חודש 1/2023 היה 5,860 ₪. ב-23/2/2023 גילתה שלא שולם לה פדיון חופשה, סך 1,332 ₪, שהיתה זכאית לקבלו בניתוק יחסי העבודה וְעֵקֶב ניתוקם, עבור חופשה שלא נוצלה בתקופת עבודתה (ריני חָדְלָה לעבוד לפני שניתנה לה החופשה המגיעה לה לפי החוק עד ליום שבו חדלה לעבוד). ב-2/2023 נערך עֲבוּרָה תלוש הֶפְרֵשִׁים ושולם לה, על פי דין, פדיון החופשה הנ”ל. 

מהו סך דמי הביטוח שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בְּגִין תשלום זה ששולם לה בתלוש ההפרשים, לְאַחַר שהסתיימו יחסי העבודה בינה לבין המעסיק?

שאלה 7

עיקר שכר עבודתה של רויה, עובדת האריזה, משולם לה לפי כּמּות הּתֹוצֶרת. תלוש 1/2023 שלה הורכב משכר נֹורמה בסך 5,961 ₪ תוספת מחלקתית קבועה (נכללת כמרכיב לפנסיה) בסך 291 ₪ דמי חופשה בסך 374 ₪ שכר פרמיות בסך 654 ₪ וקצובת נסיעה בסך 149 ₪.

המעסיק הפריׁש עבּור רויה, בעד שכר 1/2023 שלעיל סך 546 ₪ לקרן השתלמות [כנגד תשלום המעסיק לקה”ל, הפרישה רויה את חלקה, כנדרש, לאותה קופה].

מהו שכרה של רויה לצורך חישוב מס ב- 1/2023 (“שכר ברוטו למס”)?

שאלה 8

טוני, עובד שכיר אצל מעסיקו זֶה 27 שנים. תלוש 7/2023 שלו כלל את הרכיבים הבאים:

1. משכורת יסוד 13,489 ₪
2. תוספת וותק 360 ₪
3. מענק יוֹבֵל (תשלום חד שנתי) 1,296  ₪
4. הפרשי שכר [בעד חודש 4/2022] 867 ₪ 

מהי הכנסתו של טוני לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 9

ריקי, עובדת גרושה בת 35, אם ל- 2 ילדים שנמצאים בחזקתה. להלן הכנסתה בשנת 2023:
שכר עבודה 73,440 ₪
דמי מזונות שהיא מקבלת בעד ילדיה מפלג, שהיה נשוי לה (גרּושּה, אב ילדיה) 28,080 ₪
קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אמהּות בחוק הרלוונטי) 4,128 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של ריקי בשנת 2023?

שאלה 10

ריני עבדה אצל מעסיקה היחיד 8 שנים, עד שילדה בן בריא ויצאה ב-11/8/2021 לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות, עד 8/2/2022. משכורתה אצל מעסיקהּ היתה קבועה – 5,426 ₪ בכל חודש.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שעל המעסיק לשלם בעד ריני, בעד חודש 1/2022, אם ב-23/11/2021 חל המועד שֶׁבּוֹ הסתיים תשלום גמלת דמי הלידה מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 11

בהסכם העבודה של גיטי, שנחתם בינה לבין מעסיקה בתחילת עבודתה, נקבע כי במידה ותתמיד לעבוד שנתיים ותזְכה להֲעָרכת הממּוּנִים עליה, היא תקבל בתֹום אותן שנתיים, מענק התמָדה חד-פעמי בסך 2,500 ₪.
בתום שנת העבודה הראשונה התפטרה גיטי מהעבודה. היא פנתה למעסיק ודרשה את המענק, בטֲענָה ֶׁששלילתֹו ממּנָה מנּוֶּגֶדת לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

האם צודקת גיטי, ומענק התמדה מּותנֶה זה מהווה הפָרה של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 12

רני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב-1/11/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 18 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

הכנסתו של רני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/11/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 13

תלוש 1/2023 של לונה, אשה נשואה בת 27, הורכב משכר יסוד בסך 40,088 ₪ (ברוטו), שווי קה”ל בסך 115 ₪ (ברוטו) ושווי שימוש ברכב צמוד בסך 3,640 ₪ נטו (המעסיק מגלם את שווי השימוש ברכב צמוד).

מהו סך כל שכרה של לונה לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 14

פלג, העובד כָאנָליסט אצל מעסיקו, נשוי לריקי ולהם בת אחת, ילידת 12/8/2022 הנמצאת עימם. ב- 6/7/2023 יצאה ריקי (רֹופָאה במילואים) לתקופת שירות מילואים בת 7 ימים רצופים. [למען הסר ספק, לא קיים במקום עבודתו של פלג נוהג בעניין קיצור שעות עבודה בשל הורות].
בהנחה שפלג נתן הודעה מתאימה למעסיק והציג בפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בת זוגו ריקי, האם הוא רשאי להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום, בכל התקופה האמּוָרה שבה היא ׁשֹוהה במילואים, בלי ֶׁשתנּוכה משכרו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 15

ב-1/2023, לרגל ט”ו בשבט, ניצן תרם 160 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, שהיא קרן לאומית לְעִנְיַן תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. ב-8/2023 שילם 250 ₪ למתנ”ס בעיר מגוריו, תמורת חוג ערבית מדוברת, אֵלָיו נִרְשַׁם וּבוֹ לָמַד. המתנ”ס האמור מוכר כמוסד ציבורי לענין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודה. כנגד התשלום ששילם בעד החוג, ניצן קיבל מהמתנ”ס קבלה שֶׁעַל גַּבֶּיהָ נרשם כי קיים אישור לעניין תרומות לפי הפקודה, ותרומות למתנ”ס יַקְנוּ לתורם זיכוי מהמס שהוא חייב בו. ב-10/2023 ניצן תרם 210 ₪ לעמותת ידידי בית החולים יוספטל באילת, שגם היא מוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות ניצן לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 162,300 ₪, מהו הזיכוי ממס שניצן עשוי לֵהָנוֹת ממנו, בשל התשלומים שלעיל, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 16

רננה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 1/2023, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/8/2023 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 16 ימים רצופים, החל ב-1/8/2023.  

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/8/2018:

[ למען הסר ספק, רננה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 16 הימים), ב-8/2023?

שאלה 17

טדי, בן 33, נשוי ואב לילדה ילידת 8/1/2019. ב-5/2023 עבד 8 ימים רצופים כ”עובד יומי” אצל מעסיקו. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 1,235 ₪.

אם משכר העבודה של טדי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות הרלוונטיות], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 8 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 18

משכורתה של ויקי, אצל מעסיקה היחיד, משולמת לה בעד עבודה של 7.5 שעות, יום אחד בשבוע. 

בחלק ד’ בטופס ה-101, שֶׁכּוֹתַרְתּוֹ “פרטים על הכנסותי ממעביד זה”, מה עליה לסמן שהיא מקבלת?

שאלה 19

עקב פגיעת גוף, נקבעה לעוזי נכות של 100% לצמיתות, החל ב-1/1/2022. הכנסתו בשנת 2023:

 1. הכנסה מיגיעה אישית (ממשכורתו אצל מעסיקו היחיד) 67,254 ₪

 2. הכנסה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו בפיקדון אשר מְקוֹרָם בפיצויים שקיבל עוזי בְּשֶׁל פְּגִיעַת גּוּף 31,487 ₪

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס‘ 9(5) לפקודה שעוזי יכול לְנַצֵּל בשנת המס 2023 ? 

שאלה 20

סול התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/9/22. שכרה מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס ימי עבודה. ב-5/9/23 נתנה למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרותה, בה הודיעה לו כי תסיים את עבודתה בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

כמה ימי הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי החוק הנוגע לעניין, היה על סול לָתֵת למעסיק?

שאלה 21

שכר היסוד של ענר, רווק בן  28 בחודש 1/2023 עמד על 21,329 ₪ (“ברוטו”).
לשכרו נזקפים, בכל חודש, אחזקת רכב בסך 791 ₪ “נטו” ושווי רט”ן בסך 105 ₪ “נטו” (המעסיק מגלם את אחזקת הרכב ואת שווי הרט”ן).
מהו סך כל שכרו של ענר לצורך חישוב מס ב- 1/2023 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 22

מעסיקה של גיטי העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן). 

שנת הרישום של הרכב: 2019, סוג הרכב: 1, קוד תוצר:341, קוד דגם: 69.

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2023 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 40.00 ₪, שיחות בארץ ובחו”ל בסך 59.74 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של גיטי, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-72.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 72.50 ₪. 

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד. ב-1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 20.00 ₪, גיטי לא משתתפת בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי בתלוש 1/2023, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט“ן)?

שאלה 23

גאיה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב- 3/9/2022. בכל תקופת עבודתה אצלו, החל מהיום הראשון, נהגו היא והמעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל.
ב- 2/4/2023 בתום 9 חודשי הריון, ילדה בת בריאה ויצאה לתקופת לידה והורות.
האם, בתקופת הלידה וההורות, על המעסיק להמשיך ולשלם בעד גאיה את התשלומים לקופת הגמל החלים עליו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים).

שאלה 24

ב-3/8/2023 סול חזרה לעבודתה אצל מעסיקה היחיד, לאחר תום תקופת לידה והורות בת 15 שבועות, בגינם קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אימהות בחוק הרלוונטי).

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו את דמי הלידה ששולמו לה, כהכנסה אצלה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 25

טוני, בן ה-63, עובד כשכיר אצל 3 מעסיקים. שכרו בחודש 6/2023, אצל כל אחד מהם, לפי סֵדֶר ההכנסות שטוני בחר בו: 1.  מעסיק ראשון – מעסיק עיקרי 3,187 ₪. 

2. מעסיק שני – מעסיק מִשְׁנִי א’ 2,732 ₪.
3. מעסיק שלישי – מעסיק מִשְׁנִי ב’ 2,084 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי המעסיק השלישי, בְּגִין שכר 6/2023 של טוני?

שאלה 26

שכרה של סיגי משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 56 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ה’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סיגי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סיגי, בשבוע שהחל ב-20/6/2023 והסתיים ב-24/6/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסיגי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 27

ויקי עובדת ברציפות אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים. מחשש לחייה ולחיי יַלְדָּהּ, באישור משרד העבודה והרווחה, שָׁהֲתָה במקלט לנשים מוכות 9 ימים (לראשונה בחייה). בכל 9 ימים אלה ויקי נעדרה מעבודתה.  

אם ויקי הודיעה למעסיקה על היעדרותה זו בַּדֶּרֶךְ וּבַמּוֹעֵד הנדרשים, מה דינה של היעדרות זו לפי חוק עבודת נשים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 28

יואב עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים. ב-2/10/2023 יצא ליום מילואים אחד (יום שלם). להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 יואב קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, בונוס שנתי בסך 3,372 ₪. 

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 29

טוני, יליד 6/8/1988, התקבל לעבודה ב-1/6/2012, כשהוא אֵינֶנּוּ מבוטח בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. החל ביום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני, הִפְרִישׁ עבורו המעסיק לפנסיה מקיפה לפי השיעורים מפורטים בס’ 6(ד) בצו האמור. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה מלוא השכר הרגיל ששולם לו, שעמד בשנה האחרונה על 9,400 ₪ בחודש. בחודשים שבהם הועסק בשעות נוספות, שולם לו “שכר שעות נוספות” – 91 ₪ בממוצע ב-12 החודשים האחרונים. בגין שכר השעות הנוספות לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. טוני עבד ברציפות עד (כולל) 31/8/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 63,756 ₪ (כולל רווחים).

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לטוני (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 30

להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2023 של גיטי, מנהלת החנות, ואחוזי ההפרשה לקופות הגמל:

* פרמיות מותנות בהשגת יעדים אישיים (ממוצע לחודש בשנת20232).

** גמול מנהל – עמלה בשיעור 1% ממחזור המכירות בכל חודש (ממוצע לחודש בשנת2023).

אם כל תלושי 2023 היו זהים לתלוש 1/2023, מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של גיטי, לצורך חישוב מס, בשנת 2023 (12 תלושי 2023), בשל הפרשות המעסיק למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקופות הגמל לקצבה ובשל הפרשת המעסיק לקרן ההשתלמות (סכום מעוגל)?

שאלה 31

ב-30/6/2023 עוזי פוטר מעבודתו בעמותה, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לְפֵירוּקָהּ (שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות). מְפָרֵק העמותה קִבֵּל את תביעתו של עוזי לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. חוב שכר העבודה שאושר, בְּעַד 12 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריו, עמד על 108,144 ₪ (9,012 ₪ בחודש). 

נוסף על הגמלה לעובד שאושרה לעוזי, אישר המוסד לביטוח לאומי את זכאותה של קופת הגמל “ויקי” לגמלה מְרַבִּית לפי פרק זה, בשל חוב בסך 20,268 ₪, שהעמותה חייבת לה בעד עוזי.

מהי הגמלה לקופת גמל שישלם המוסד לביטוח לאומי לקופת הגמל “ויקי”?

שאלה 32

ניצן עובד עבודה מלאה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 388 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 88 ימים.

הָחֵל ב-6/1/23 [יום ד’] ועד 17/1/23 [יום א’] ניצן נעדר מעבודתו עקב מחלה (נמסרה הודעה למעסיק, כנדרש). ניצן חזר לעבודה ב-18/1/23 [יום ב’] ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין לכל ימי היעדרותו.

מהו, לפי חוק דמי מחלה, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לניצן בתלוש 1/2023?

שאלה 33

נבו, בן ה-40, עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה חצי שנה. ב-1/10/2023, בְּעֵת שירד במדרגות עץ בחצר ביתו, נשברה לְפֶתַע אחת המדרגות תחת רגליו והוא נפל וְנֶחְבָּל. עקב התאונה האמורה (הראשונה מזה שנים רבות), אָבַד לו כּוֹשֶׁר הַתִּפְקוּד בְּמֶשֶׁךְ 11 ימים בְּנוֹסָף על יום התאונה. בכל אותם ימים היה רתוק לביתו שבירושלים, לא היה מסוגל לעבודה כלשהי ולא עסק למעשה בעבודה כלשהי. המוסד לביטוח לאומי הִכִּיר בו כְּמִי שעומד בִּתְנָאֵי הַזַּכָּאוּת לדמי תאונה. הכנסתו של נבו, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/10/2023 (הכנסתו היחידה):

אם נבו לא זכאי לכל תשלום שהוא, מכל גורם שהוא (לרבות המעסיק), בעד תקופת אי-הכושר האמורה, מהו סכום דמי התאונה אותו הוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 34

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה שנתיים ב- 1/7/2023 יצא לשירות מילואים חצי-יומי (בהתייצבות אחת), שהתחיל בשעה 16:30 ונמשך חמש שעות (כולל נסיעה אל מקום השירות וממנו).
להלן פרטי שכרו ב- 6 החודשים שקדמו ל- 1 בחודש שבו החל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 הלל קיבל ממעסיקו, בנֹוסף לשכרו החודשי הרגיל, הפרשי שכר בסך 5,687 ,₪ בעד חודש 2/2023.
מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 35

גאיה, בת 42, נשואה לענר, אם ל- 3 ילדים שבשנת 2023 מלאו להם 11 14 ו- 16 שנה.
הילדים נמצאים אצלם וכלכלתם עליהם. שכרה (“ברוטו למס”) בחודשים 1/2023 עד 4/2023 היה כלהלן:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ- 1/1/2023 כמה מס הכנסה יִגבה ממנה בתלוש 4/2023?

שאלה 36

נבו מועסק זה 7 שנים אצל מעסיקו. שכרו משתלם על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותו לדמי מחלה, בתום חודש 8/2023, עמדה על 28.84 ימים. נבו לא עובד בחגי ישראל. ב-5 ימי החג שחלו בחודש 9/2023 – 2 ימי ראש השנה (7/9/23 ו-8/9/23), יום הכיפורים (16/9/23) ו-2 ימי סוכות (21/9/23 ו-28/9/23) לא עבד. בעד ימי חג אלה קיבל דמי חגים. בימים 1/9/23 ו-2/9/23 נבו נעדר מעבודתו ללא סיבה מוּצְדֶּקֶת (ולא היה זכאי לשכר או לכל תשלום אחר שדינו כדין שכר בעד ימי היעדרותו אלה).לְמַעֵט ימים אלה, נבו לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023. להלן תיאור חודש 9/2023:

מהי, לפי חוק דמי מחלה, תקופת זכאותו של נבו לדמי מחלה בתום חודש 9/2023 ?

שאלה 37

רני, החקלאי, התחיל להעסיק ב-10/2023 עובד זר, בהיתר (בענף החקלאות). הוא מועסק אצלו במשרה מלאה (לכל היותר 182 שעות בחודש). שכר עבודתו משולם על בסיס חודש – 6,500 ₪ בחודש. העובד מתגורר אצלו במושב, במגורים הולמים. לפי הסכם העבודה עימו, הוא מנכה בכל חודש משכרו של העובד 240 ₪, כהחזר הוצאות בגין המגורים. ב-10/2023 הִסְדִּיר לעובד, על חשבונו, גם ביטוח רפואי שכולל את סַל הַשֵּׁירוּתִים שֶׁקָּבַע שר הבריאות.

האם, לפי החוקים הנוגעים לעניין ותקנות עובדים זרים הרלוונטיות, רשאי רני לְנַכּוֹת משכר העובד הזר, בתלוש 10/2023, סכום שהוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי עבורו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 38

לגאיה עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה. ב- 1/1/2023 ההלוואה לא צמודה למדד ולא נושאת כל ריבית. בתקופת הּזְקיפה, חודש 10/2023 עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,740 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב- 31/12/2023].
אם המדד עלה ב- 0.3% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לזְקֹוף לשכרה של גאיה, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (10/2023)?
[התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם].

שאלה 39

טדי, רווק יליד 16/2/2002, עלה לישראל ב-1/3/2020. ב-1/3/2021 התגייס לשירות בצה”ל ושירת שירות סדיר (חובה) של 22 חודשים מלאים, עד 31/12/2022, אז השתחרר. ב-1/1/2023 פנה לפקיד השומה וביקש שֶבְּמִנְיָן החודשים שבהם הוא זכאי לנקודות זיכוי כעולה חדש, לא תּוּבָא בחשבון תקופת שירותו הסדיר בצה”ל. פקיד השומה אישר את הבקשה. 

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של טדי בשנת המס 2023?

שאלה 40

גאיה מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’).
גמּול עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 13,268 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקבעת לפי חוק דמי מחלה.
תקופת המחלה הצבּוָרה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 88 ימים.
ענר, בן זוגה של גאיה, חלה במחלה ממאֶרת והפך להיות תלוי לחלּוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום.
החל ביֹום ג’ (7/1/2023) ועד יום א’ (19/1/2023), גאיה נעדרה מעבודתה בשל מחלת בן זוגה, (נמסרה הודעה למעסיק במועד). גאיה חזרה לעבודה ביום ב’ (20/1/2023) ומסרה למעסיק את כל המסמכים הנדרשים, לפיהם בן זוגה היה זקוק לטיפול מ- 7/1/2023 ועד (כולל) 19/1/2023 (והיה באותם ימים, תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום), והצהרה חתומה כנדרש בתקנות.
שכר העבודה שהיתה זכאית לקבל בתקּופת היעדרותה, איּלּו המשיכה בעבודתה – 5,564 ₪ (428 ₪ בממּוצע ליום). סכום זה נּוכה משכָרּה בשל ההיעדרות.
מהו, לפי החוק הרלוונטי ותקנותיו, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לה בתלוש 1/2023?

שאלה 41

כל אחד מ-12 תלושי השכר של טדי הורכב משכר יסוד בסך 43,280 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 4,320 ₪ והחזקת רכב בסך 1,600 ₪. מעסיקו משלם עבורו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג “קרן חדשה כללית” – 3,319₪ למרכיב הפיצויים ו-3,198 ₪ למרכיב תגמולי המעביד. כנגד תשלומי המעסיק, משלם טדי 2,952 ₪ למרכיב תגמולי העובד באותה קופת גמל.

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של טדי, לצורך חישוב מס, בשנת 2023 (12 תלושים), בשל תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקופת הגמל לקצבה (סכום שנתי מעוגל)?

שאלה 42

רויה, בת 29, הנמצאת בחודש השישי להריונה, מחזיקה ב- 6% מהון המניות של “חברה בע”מ”, שהיא חברת מעטים. ב- 6% נוספים מהון המניות מחזיק אחיה.
רויה משמשת בחברה כמנהלת פרויקטים ומקבלת שכר חודשי בעד עבודתה. “חברה בע”מ” היא מקום עבודתה היחיד זה 6 שנים.
תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 8/2023, עמדה על 79 ימים. ב- 31/8/2023 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עליה להפסיק את עבודתה, לצֹוֶרְך ְׁשמירת הָריֹון, למשך 30 ימים רצופים, ָהחל ב- 1/9/2023 רויה נעדרה מעבודתה בכל אותם ימים, וחזרה לעבודתה רק ב- 2/10/2023.
יצויין שהיא לא זכאית לתשלום מכל גוף אחר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון.

האם רויה עׂשּויָה להיות זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי חוק הביטוח הלאומי,בעד תקופת היעדרותה זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 43

ב-3/2023 נשלח רני לקוריאה, ע”י מעסיקו, למשך 26 יממות. הנסיעה לקוריאה וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעסיק (היתה זו נסיעתו הראשונה של רני לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה לקוריאה:

1. כרטיס טיסה במח’ עסקים – 4,826 $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 2,736 $].
2. הוצאות לינה: 26 לינות במלון, במחיר 430$ לכל לינה – סה”כ 11,180 $.
3. הוצאות אחרות: 121$ בכל אחד מ-26 ימי הַשְּׁהִיָּה בקוריאה – סה”כ 3,146 $.
4. שכירת רכב בקוריאה: שְׂכִירַת רכב ל-26 ימים, במחיר 82 $ ליום – סה”כ 2,132 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעסיק, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של רני לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות]

שאלה 44

מ-1/1/2023 הלל עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. הכנסתו של הלל אצל מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 41,241 ₪
2. עבודה במשמרת השניה 38,587 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 36,193 ₪
4. דמי נסיעות, דמי הבראה ושווי מתנות 5,086 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של הלל מעבודה במשמרות בשנת 2022, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 45

הלל עובד זה 11 שנה אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). הוא לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם על בסיס ימי עבודה (סכום קבוע של 500 ₪ בעד כל יום עבודה). המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות עובד לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

מיום 2/10/2023 ועד (כולל) 8/10/2023 הלל נֱֶעדר מעבודתו על מנת לקיים חֹובת אבלּות (“שבעה”) ְּבשל מֹות אביו ז”ל (הלל מסר למעסיק את כל האישורים הרלוונטיים, כנדרש). ב- 20/10/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע מראש על היעדרות זו וללא אישורו של המעסיק.
אם, למעט ימים האלה, הלל לא החסיר ימי עבודה ב- 9/2023 וב- 10/2023, בעבּור כמה ימים בחודש זה (10/2023) הוא זכאי לתשלום בתלוש שכר 10/2023?

שאלה 46

שכרה של לונה, נשואה+3, אצל מעסיקה היחיד (חנות בגדי נשים), משתלם על בסיס של חודש. שכר עבודתה בתלוש 2/2023 – 10,540 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 727 ₪. כמו כן, מנוכה משכרה, בתלוש זה, סך 632 ₪ – חלקה בתשלומים לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה.

אם היא חייבת למעסיקה 9,180 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתה בתלוש 2/2023, לכיסוי חוב זה (סכום מעוגל)?

שאלה 47

אדי, יליד 1/7/91, התקבל לעבודה ב-1/8/12, כשהוא אֵינֶנּוּ מבוטח בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. המעסיק הִפְרִישׁ עבורו לפנסיה מקיפה, לפי הוראות צו ההרחבה האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו, מהיום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני ולביצוע ההפרשות. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר היסוד ששולם לו, שעמד ב-3 השנים האחרונות על 5,325 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שולמה לו בכל חודש השתתפות מעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה בסך 164 ₪. בגין השתתפות זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. ב-1/1/23 התחיל המעסיק לשלם לקרן הפנסיה 8.333% מהשכר המבוטח למרכיב הפיצויים (במקום 6%). המעסיק הודיע בכתב לקרן הפנסיה, עם העתק לטדי, שכספי השלמת פיצויי הפיטורים (עד 8.333%) שהוא מְשַׁלְּמָם הָחֵל ב-1/1/23, יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בְּהֶתְאֵם לָאָמוּר בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. בכל השנים הועסק טדי במשרה מלאה. ב-30/11/23 הסתיימו יחסי העבודה בינו לבין המעסיק, עם פיטוריו. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 31,398 ₪.

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לטדי (בחישוב חודשי, מקורב ומעוגל)?

שאלה 48

שכרה של גיטי משתלם על בסיס שעות עבודה – 44 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על
הצדדים). בכל יום, בשעה 10:30 מופסקת העבודה למשך שעה אחת למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה גיטי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.
להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של גיטי, בשבוע שהחל ב- 4/8/2019 והסתיים ב- 8/8/2019:

מהו השכר שיש לשלם לגיטי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 49

שבוע עבודתו של עוזי בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. 4 ימים בכל שבוע הוא עובד מביתו שבבית שמש (ולא מגיע למקום העבודה בירושלים), ויום אחד בכל שבוע הוא מגיע למקום העבודה בירושלים ועובד שם. מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתו למקום העבודה – 14.50 ₪ לכל כיוון (מרחק 38 ק”מ). מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 299 ₪. מחיר כרטיס “חופשי יומי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 26.5 ₪ ליום. בחודש 1/2023 עוזי עבד 23 ימים, מִתּוֹכָם 5 ימים שבהם הגיע ועבד במקום העבודה בירושלים. 

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס’ 2 לצו הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לעוזי בגין חודש זה?

שאלה 50

ב-29/12/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין גיטי לבין מעסיקה, לאחר שפוטרה. תלוש 12/2023 שלה הורכב ממשכורת בתקופת הודעה מוקדמת בסך 7,419 ₪, כיסוי הוצאות החזקת רכב בסך 367 ₪ ופיצוי עבור חודשֵי הִסְתַּגְּלוּת, בעד תקופה שֶׁלְּאַחַר תאריך הפרישה, בסך 4,404 ₪.

מהו שכרה של גיטי שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה (12/2022)?