שאלה 1

פלג גר ועובד בחיפה באֹופן קבּוע. ב- 1/2023, שלח אותו מעבידו לעבוד 17 ימים בירושלים. הנסיעה לירושלים (המרוחקת 140 ק”מ מחיפה) וכל ימי השהּיָה בה היו הכֵרחּיִים לייצור הכנסתו של המעביד. המעביד שילם בעד פלג הוצאות לינה במלון בירושלים, 16 לינות, בסך של 358 דולרים לכל לינה) הוצאות בפועל מּוָכחֹות, בהתאם לתקנות). [למען הפשטּות, מוצגים בשאלה זו כל הסכומים בערכי דולר, כשהם מחושבים לפי השער היציג כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה].

מהו הסכום ֶׁשּיִּזקף לשכרו של פלג, לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לירושלים (בתרגום לערכים דולריים)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי על פי התקנות]

שאלה 2

תלוש 1/2023 של רני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 10,100 ₪, פרמיות בסך 646 ₪ ושווי ריבית בסך 16 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” (קרן פנסיה מקיפה חדשה) שילם רני 564 ₪ בתלוש זה (6% משכר היסוד). לקרן השתלמות שילם את חלקו – 235 ₪ (2.5% משכר היסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לרני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 3

הלל, בן ה- 56 הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מקבל פנְסּיָה בסך 6,780 ₪ (ממעסיקו לשעבר). הלל גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 2/2023 שלו אצל כל אחד מהם:
1. מעסיק ראשון – ₪ 2,361
2. מעסיק שני – ₪ 2,703

אם נַעשה תאּום דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של הלל בחודש 2/2023?

שאלה 4

פלג עובד זה 6 שנים כמוכר אצל מעסיקו (חנות לכלי בית). שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). פלג לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות העובד, לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

מה- 1/8/21 ועד 11/9/21 פלג שהה בחל”ת. ב- 12/9/21 חזר לעבודתו בחנות. פלג הוא הורה של ילד בן 16 שהוא אָדם עם מוּגְבלּות.
ב- 15/9/21 ליווה את ילדו לבדיקה רפואית (סיוע שילד זה נזְקק לו בשל מוגבלותו ושחייב היעדרּות כָאמּור). יְצוּּיַן שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימי היעדרות לצורך זה. פלג מסר למעסיקו את כל המסמכים והאישורים הנדרשים על פי החוק והתקנות.
ב- 20/9/21 נסע לׁשּוק ארבעת המינִים, במטרה להצטייד לקראת חג הסוכות, ונעדר מעבודתו באותו היום, בלי שהודיע מראש על כוונתו להיעדר וללא אישור המעסיק. בימים 29/9/21 ו- 30/9/21 שהה בבידוד בביתו, לאחר שב- 29/9/21  ב- 6:30 בבוקר, קיבל הודעה ממשרד הבריאות שעליו להכנס מיד לבידוד, עקב חשיפתֹו לחולה קורונה מאּומת (נמסרה הודעה למעסיק).

אם, למעט הימים האמורים, פלג לא החסיר ימי עבודה ב- 9/2023 בעבּור כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 5

יואב, תושב קבוע בישוב עתניאל, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד בישוב ערד. הכנסתו בשנת 2023 היתה 198,262 ₪, כולה מיגיעה אישית. מאחר שהפקיד כספים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך של 8,087 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי יואב בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שיואב חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 6

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ניצן, מהנדס חומרה בן 31, בשנת 2023, הורכב משכר יסוד בסך 53,060 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 3,320 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 3,377.72 ₪. מעסיקו משלם בעדו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קרן חדשה מקיפה – 3,568.85 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,924.04 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [ניצן משלם גם הוא את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לניצן, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד?

שאלה 7

ב-2/2023 נשלח ניצן לקפריסין, ע”י מעסיקו, למשך 9 יממות. הנסיעה לקפריסין וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעסיק (היתה זו נסיעתו הראשונה של ניצן לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה לקפריסין:

1. כרטיס טיסה במח’ עסקים – 585 $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 340 $].
2. הוצאות לינה: 9 לינות במלון, במחיר 164 $ לכל לינה – סה”כ 1,476 $.
3. הוצאות אחרות: 96 $ בכל אחד מ-9 ימי הַשְּׁהִיָּה בקפריסין – סה”כ 756 $.
4. שכירת רכב בקפריסין: שְׂכִירַת רכב ל-9 ימים, במחיר 71 $ ליום – סה”כ 639 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעסיק, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות]

שאלה 8

סול, בת ה-44, תושבת זרה שֶׁאֵינָהּ ממדינת אמנה, מועסקת כדין (בחקלאות) אצל מעסיקה היחיד בכפר חושן שבגליל. תלוש 6/2023 שלה הוּרְכַּב משכר בסך 7,524 ₪ ושווי ארוחות בסך 486 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בְּגִין שכר 6/2023 של סול (סכום מעוגל) ?

שאלה 9

הלל, בן ה-54, עבד אצל מעסיקו היחיד במשכורת של 62,380 ₪ בחודש (הכנסתו היחידה בשנת 2023), עד שפרש מעבודתו ביום 31/10/2023. הלל הוא נכה 100% מִלֵּידָה (נכות יציבה).

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס‘ 9(5) לפקודה שהלל יכול לְנַצֵּל בשנת המס 2023 ?

שאלה 10

החל ב- 1/11/2013 ריקי עובדת אצל מעסיקה היחיד. בכל שנות עבודתה (כולל 2023) נשמר הקשר המשפטי בינָּה לבין המעסיק. בשנת 2023 עבדה 190 ימים בפועל [למען הסר ספק, ריקי הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימים בשבוע].
אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 11

סול, בת ה-32, עובדת נשואה ואם לילד שבשנת 2023 מלאו לו 3 שנים, התחילה ב-5/4/23 לעבוד אצל מעסיקה הַמִּשְׁנִי. בטופס ה-101 שמסרה לו, לא מילאה פרטים על הכנסות אחרות. המעסיק ניכה משכרה, בכל חודש, מס כַּנִּדְרָשׁ. ב-12/7/23 מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 81,400 ₪ עליו לְנַכּוֹת ממנה מס בשיעור 39%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. שכרה של סול אצל המעסיק, בכל אחד מחודשי עבודתה, היה כלהלן:

כמה מס הכנסה היה על המעסיק לנכות משכרה של סול בתלוש 10/2023?

שאלה 12

מ-1/1/2023 יואב עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שיואב היה זכאי לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 99,837 ₪
2. עבודה במשמרת השניה 23,162 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 20,089 ₪
4. שווי השימוש ברכב צמוד, קצובת הבראה ושווי מתנות לחגים 38,523 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של יואב מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 13

רני, החקלאי, התחיל להעסיק ב-10/2023 עובד זר, בהיתר (בענף החקלאות). הוא מועסק אצלו במשרה מלאה (לכל היותר 182 שעות בחודש). שכר עבודתו משולם על בסיס חודש – 6,500 ₪ בחודש. העובד מתגורר אצלו במושב, במגורים הולמים. לפי הסכם העבודה עימו, הוא מנכה בכל חודש משכרו של העובד 240 ₪, כהחזר הוצאות בגין המגורים. ב-10/2023 הִסְדִּיר לעובד, על חשבונו, גם ביטוח רפואי שכולל את סַל הַשֵּׁירוּתִים שֶׁקָּבַע שר הבריאות.

האם, לפי החוקים הנוגעים לעניין ותקנות עובדים זרים הרלוונטיות, רשאי רני לְנַכּוֹת משכר העובד הזר, בתלוש 10/2023, סכום שהוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי עבורו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 14

בהסכם העבודה של גיטי, שנחתם בינה לבין מעסיקה בתחילת עבודתה, נקבע כי במידה ותתמיד לעבוד שנתיים ותזְכה להֲעָרכת הממּוּנִים עליה, היא תקבל בתֹום אותן שנתיים, מענק התמָדה חד-פעמי בסך 2,500 ₪.
בתום שנת העבודה הראשונה התפטרה גיטי מהעבודה. היא פנתה למעסיק ודרשה את המענק, בטֲענָה ֶׁששלילתֹו ממּנָה מנּוֶּגֶדת לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

האם צודקת גיטי, ומענק התמדה מּותנֶה זה מהווה הפָרה של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 15

ב-7/2/2023 התחילה סיגי לעבוד אצל מעסיקה היחיד. עם קבלתה לעבודה, הודיעה לו כי היא מקבלת בכל חודש קצבת ילדים בסך 536 ₪, בעד 3 ילדיה, לפי חוק הביטוח הלאומי.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, רואים את קצבת הילדים האמורה, המשולמת לה, כהכנסה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 16

שכר היסוד של ריקי קבוע – 28,345 ₪ בכל חודש. נוסף על שכר היסוד, מעסיקה העמיד לרשותה טלפון סלולרי (רט”ן) לשימושה. לפי הסכם העבודה, ריקי משתתפת ב- 15% מהוצאה החודשית בשל הרט”ן. ב- 8/2023 הורכבה ההוצאה החודשית בשל הרט”ן מדמי שימוש בסך 56 ₪ ומע”מ בסך 9.52 ₪.
מ- 29/7/2023 ועד 1/9/2023 ריקי שהתה בגרמניה, בשליחות מעסיקה. הנסיעה לגרמניה וכל יְמי השהּיָה בה היו הכֵרחּיִים ליִיּצּור הכנסתו של המעסיק. את הרט”ן ריקי ָׁשכחה ברכבּה, ֶׁשחנָה בחניון שדה התעופה. לפיכך, לא עשתה בו שימוש בכל תקופת שהייתה בגרמניה.

מהו סך כל שכרה של ריקי לצורך חישוב מס ב- 8/2023 (“שכר ברוטו למס”)(סכום מעוגל)?

שאלה 17

טוני, בן ה-25, סטודנט למשפטים, הִתְקַשָּׁה למצוא מקום לעשות בו את ההתמחות, הַחִיּוּנִית לו לצורך הַכְשָׁרָתוֹ להיות עורך דין. לאחר מַאֲמַצַי שִׁכְנוּעַ רבים, הסכים עורך דין להעסיקו כמתמחה במשרדו. עם קבלתו לעבודה אצל עורך הדין, נתן טוני את הסכמתו בכתב לְשַׁמֵּשׁ את עורך הדין ולעבוד אצלו בְּלֹא תשלום, בכל תקופת ההתמחות. 

בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים:

שאלה 18

שבוע העבודה של נבו בן 6 ימים (א’-ו’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בתום כל יום עבודה עומדת לשירות העובדים הסעה מאורגנת ממקום העבודה לביתם, על חשבון המעסיק. עד 26/6/2023 נהג נבו לנסוע לעבודה בתחבורה ציבורית (מרחק 8 ק”מ). בחזרה מהעבודה לביתו השתמש בְּהַסָּעָה הַמְּאוּרְגֶּנֶת על חשבון המעסיק. החל ב-27/6/2023 נבו נוסע לעבודה וממנה באופניים שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ, וכלל לא משתמש בתחבורה ציבורית או בהסעה המאורגנת. בחודש 7/2023 עבד בפועל 26 ימים. מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתו לעבודתו – 8.60 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 213 ₪.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס‘ 2 לצו ההרחבה הנ“ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לנבו בגין חודש 7/2023?

שאלה 19

נוני, בן ה- 35 עובד כשכיר מזה 5 שנים אצל מעסיק א’. עד 31/5/2023 היה מעסיק א’ מעסיקו היחיד. ב1/6/2023- התחיל לעבוד גם אצל מעסיק ב’ (מעסיק נוסף). לפי טפסי ה101- שמילא כנדרש אצל כל אחד מהמעסיקים – אצל מעסיק א’ (מעסיקו העיקרי) הוא מקבל “משכורת חודש” (אצלו הוא מקבל גם את נקודות הזיכוי ומדרגות המס). אצל מעסיק ב’ (המעסיק הנוסף) הוא נחשב “עובד יומי” והוא מקבל אצלו “שכר עבודה (עובד יומי)”. שכרו בחודש, 6/2023 אצל כל אחד מהם:
מעסיק א’ – מעסיק עיקרי  9,856 ₪
מעסיק ב’ – מעסיק נוסף  6,035 ₪

אם לא נַעשה תאּום דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיק א’ (העיקרי), בגין שכר 6/2023 של נוני (סכום מעוגל)?

שאלה 20

ריני עבדה כשכירה אצל מַעְסִיקָהּ עד שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ב-30/1/2023, עם התפטרותה. שכרה בעד חודש 1/2023 היה 5,860 ₪. ב-23/2/2023 גילתה שלא שולם לה פדיון חופשה, סך 1,332 ₪, שהיתה זכאית לקבלו בניתוק יחסי העבודה וְעֵקֶב ניתוקם, עבור חופשה שלא נוצלה בתקופת עבודתה (ריני חָדְלָה לעבוד לפני שניתנה לה החופשה המגיעה לה לפי החוק עד ליום שבו חדלה לעבוד). ב-2/2023 נערך עֲבוּרָה תלוש הֶפְרֵשִׁים ושולם לה, על פי דין, פדיון החופשה הנ”ל. 

מהו סך דמי הביטוח שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בְּגִין תשלום זה ששולם לה בתלוש ההפרשים, לְאַחַר שהסתיימו יחסי העבודה בינה לבין המעסיק?

שאלה 21

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 22

סול, בת ה-36, התקבלה לעבודה ב-1/8/20, כשהיא מבוטחת בַּעֲלַת וֶתֶק קֹודֶם וּמוּכָּר בקרן חדשה מקיפה (פנסיה מקיפה). עליה ועל מעסיקה חל צַו הַרְחָבָה בענף התעשיה – מִסְגֶּרֶת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה, והיא זכאית לִהְיוֹת מבוטחת לְפִיו. עם קבלתה לעבודה, סול ביקשה להמשיך בתשלומים לאותה קרן פנסיה. מהיום שבו היתה זכאית לביטוח הפנסיוני ולביצוע הפרשות ועד 31/12/22, הִפְרִישׁ עבורה המעסיק לקרן הפנסיה 6% משכרה למרכיב הפיצויים (לפי הסעיפים 11, 12(א)(3) ו-13 בצו ההרחבה האמור). מיום 1/1/23 ועד 31/10/23 הפריש עבורה המעסיק 8.33% משכרה למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה (תוספת 2.33% לפי סעיף 12(ב)(1) בצו ההרחבה ולפי ס’ 11 ו-13 בו). מלוא שכרה הרגיל, שעמד על 18,640 ₪ בחודש, בּוּטַּח בקרן הפנסיה. בנוסף לשכר הרגיל, קיבלה בכל חודש החזקת רכב בסך 307.70 ₪. בגין החזקת הרכב לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. סול עבדה ברציפות עד (כולל) 31/10/23, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 47,116 ₪ (כולל רווחים), בגין עבודתה אצל מעסיק זה.

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לסול (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 23

טוני, בן ה-58, נכה 100% מלידה. הכנסתו פטורה ממס הכנסה לפי ס’ 9(5) לפקודה. ביום 12/5/2023 פוטר מעבודתו אצל מעסיקו היחיד, בלי שניתנה לו הודעה מוקדמת לפיטוריו. תלוש 5/2023 שלו הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

1. משכורת משולבת 4,017 ₪
2. פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת, בעד התקופה שֶׁנִּקְבְּעָה בחוק (13 ימים) 6,429 ₪
3. פיצוי בגין אי תחרות (שולם על פי דין בניתוק יחסי העבודה ועקב ניתוקם) 9,885 ₪

מהו שכרו של טוני שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה?

שאלה 24

שכרו של יואב משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותו לדמי מחלה, בתום חודש 12/2022, עמדה על 56.93 ימים. ב-1/2023 לא עבד אצל  מעסיקו בכל ימי העבודה שֶׁבְּאוֹתוֹ החודש (אלא רק בחלקם). מתוך 23 ימי עבודה אֶפְשָׁרִיִּים, שֶׁאֲמוּר היה לעבוד באותו החודש, עבד 22 ימים בִּלְבַד. יום אחד נעדר ללא סיבה מוּצְדֶּקֶת (ולא היה זכאי לשכר או לכל תשלום אחר שדינו כדין שכר בעד יום היעדרותו זה). 

מהי, לפי חוק דמי מחלה, תקופת זכאותו לדמי מחלה בתום חודש 1/2023 ?

שאלה 25

תלוש 1/2023 של סול, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 11,450 ₪ ושווי רט”ן בסך 64 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קופת ביטוח”, שילמה סול בתלוש זה 6% משכר היסוד (כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש משכר היסוד לאותה קופה).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לסול (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיה ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 26

ריני התחילה לעבוד אצל מעסיקה ביום 20/4/2001. את עבודתה התחילה כעובדת פשוטה, ובמשך השנים התקדמה בְּתַפְקִידֶיהָ. ביום 1/5/2020 מונתה לתפקיד מנהלת מחסן המשלוחים אצל המעסיק. עם כניסתה לתפקיד זה (מנהלת המחסן), הודיע לה המעסיק כי למשכורתה החודשית הרגילה, שעמדה על 9,720 ₪ לחודש, תִּוָּסֵף תוספת בסך 2,000 ₪ בכל חודש, שתיקרא בתלוש השכר “תוספת מאמץ ניהולי”. התוספת נועדה לְפַצּוֹת את ריני בשל האחריות היום-יומית הַמּוּטֶּלֶת עַל כְּתֵפָיו של כל מנהל, הגדולה יותר מאשר בתפקידו של עובד זוּטָר, ולהעניק לה את הגמול הראוי בעד מִילּוּיוֹ. יצויין שלא חל כל שינוי בשעות עבודתה או בהיקף מִשְׂרָתָהּ של ריני.

האם רכיב השכר “תוספת מאמץ ניהולי” יובא בחשבון שכר העבודה של ריני לענין חישוב פיצויי הפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 27

רני, יליד 1/9/2000, התקבל לעבודה אצל מעסיקו ב-1/9/2019, בְּלִי שֶׁהָיָה מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו. המעסיק מפריש לעובדיו לביטוח פנסיוני לפי הוראות צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם וְחָלוּת הצו עליהם. החל ביום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני, הִפְרִישׁ עבורו המעסיק לפנסיה מקיפה לפי הוראות הצו האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו. כַּנִּדְרָשׁ, מְלוֹא שכרו הרגיל, שגדל עם השנים ועמד בשנה האחרונה על 6,800 ₪ בחודש, בּוּטַּח בקרן הפנסיה. רני עבד ברציפות עד (כולל) 30/11/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 9,870 ₪ (כולל רווחים). [למען הסר ספק, לא קיים לרני הסדר פנסיוני מֵטִיב כהגדרתו בצו ההרחבה האמור.]

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרני (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 28

יואב, בן ה-½19, הנשוי לרננה (עקרת בית) ואב לילד בן שנה, הוא מובטל שֶׁהִשְׁלִים את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק. הוא הַמְּפַרְנֵס היחיד של משפחתו. כל כלכלתם של בת זוגו וילדו עליו.

האם הוא עָשׂוּי להיות זכאי לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 29

ריני עובדת כשכירה אצל מעסיקהּ זה 5 שנים. ב-1/6/2022 יצאה לשירות מילואים חצי-יומי (בהתייצבות אחת), שהתחיל בשעה 17:00 ונמשך חמש ורבע שעות (כולל נסיעה למקום השירות וממנו).
להלן פרטי שכרה ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד שירות מילואים חצי יומי זה?

שאלה 30

שכרה של גיטי משתלם על בסיס שעות עבודה – 44 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על
הצדדים). בכל יום, בשעה 10:30 מופסקת העבודה למשך שעה אחת למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה גיטי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.
להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של גיטי, בשבוע שהחל ב- 4/8/2019 והסתיים ב- 8/8/2019:

מהו השכר שיש לשלם לגיטי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 31

פלג נשוי לריקי ולהם ילד שבשנת המס 2023 מלאו לו 3 שנים. שכר היסוד שלו, בחודש 1/2023 עמד על 43,654 ₪ (“ברוטו”). בנוסף לשכר היסוד, משלם לו המעסיק, בכל חודש, השתתפות במימון מעון יום לילד בסך 668 ₪ “נטו” (המעסיק מגלם את ההשתתפות האמורה במעון). כמו כן, נזקף לשכרו, בכל חודש, שווי רכב צמוד בסך 2,640 ₪ “נטו” (המעסיק מגלם שווי רכב צמוד זה).

מהו סך כל שכרו של פלג לצורך חישוב מס ב- 1/2023 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 32

סיגי, נשואה, ילידת 1/1/1955. מ-1/1/1973 עד 31/12/1985 עבדה כשכירה. ב-1/1986 התחתנה, ילדה 5 ילדים והיתה לעקרת בית. מאז שהגיעה לגיל הפרישה היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי (על פי פרק ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים בחוק). קצבת האזרח הותיק האמורה היא הקיצבה היחידה שסיגי זכאית לה. ב-1/9/2021 התחילה לעבוד אצל מעסיק א’ ופרשה אחרי 4 חודשי עבודה, בגיל פרישת חובה. ב-1/11/2023 התחילה לעבוד אצל מעסיק ב’. בכל הַקָּשׁוּר לביטוח עובדיו, פועל מעסיק ב’ על פי הוֹרָאוֹת צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. סיגי לא היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני כלשהו, כשהתקבלה לעבודה אצל מעסיק ב’.

בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים:

שאלה 33

לרויה עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב- 1/3/2023 ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 0.2% לחודש. בתקופת הּזְקיפה, חודש (9/2023) עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 22,740 ₪ [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב- 30/11/2023].

אם המדד עלה ב0.2%- בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לזְקֹוף לשכרה של רויה, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (9/2023)? [התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם].

שאלה 34

רויה, ילידת ,4/4/1957 עובדת כשכירה מּזֶה 12 שנה אצל מעסיקה היחיד. היא לא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. תלוש 8/2023 שלה הּורכב משכר יסוד בסך 40,370 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 7,970 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בגין שכר 8/2023 של רויה (סכום מעוגל)?

שאלה 35

מתי, לפי חוק הביטוח הלאומי, לראשונה, על מעסיק לשדר למוסד לביטוח לאומי דו“ח 126 (באופן מקוון) על שכר עבודה ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 342(ב), לגבי החודשים ינואר עד יוני של שנת 2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים) [בהנחה שלא נקבעה דחיה של המועד]

שאלה 36

יצן עובד כְּגֵאוֹלוֹג בחברה לשירותים גֵּאוֹטֶכְנִיִּים. בחברה נדרשת עבודת צוות. במטרה לשפר את יְעִילוּת העבודה, הזמינה הנהלת החברה את עובדי הצוותים ליום פעילות בים המלח. הפעילות נערכה ביום ב’, 1/3/2023 (מהשעה 8:00 עד 15:00), נחשבה יום עבודה ושולם שכר מלא בגינה. העובדים לא היו זכאים לצרף בת/בן זוג או כל קרוב אחר. לו”ז הפעילות נקבע ואושר על ידי הנהלת החברה. הפעילות כָּלְלָה הרצאות ותרגילים לגיבוש עבודת צוות, הרצאה מקצועית וסיור מודרך באיזור הַבּוֹלְעָנִים בים המלח (תּוֹפָעָה גֵּאוֹלוֹגִית שעל הצוותים להיות מעודכנים בה וּבְסִיכּוּנֶיהָ). בתום הפעילות הוענק במתנה, לכל משתתף, זוּג נַעַלֵי סְפּוֹרְט “אדידס” שערכו ועלותו 320 ₪. את עלות ההרצאות והתרגילים לגיבוש עבודת צוות, סך 130 ₪ לכל עובד, ואת עלות ההרצאה המקצועית והסיור המודרך, סך 110 ₪ לכל עובד, שילמה החברה ישירות למארגני הפעילות.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן, לצורך חישוב מס, בשל הנ”ל?

שאלה 37

טוני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 11 שנים ברציפות. ב-1/11/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. כתוצאה מהפגיעה נִגְרַם לו אי-כושר חֶלְקִי לעבוד למשך 13 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. שעות אי-הכושר שֶׁנִּקְבְּעוּ לו באישור הרפואי שנתן מי שֶׁהוּסְמַךְ לתת אישור כאמור לפי החוק, היו 5. כלומר, במקום לעבוד 8 שעות עבודה ביום עבודה רגיל שלו, הוּתַּר לו לעבוד רק 3 שעות ביום. בשעות אי-הכושר האמורות טוני לא עבד למעשה בכל עבודה. [ 3 שעות = 5 שעות אי כושר – 8 שעות ביום רגיל]

הכנסתו של טוני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/11/2022:

לאור הצמצום בשעות עבודתו עקב תאונת העבודה, מהו סך דמי הפגיעה שטוני עשוי להיות זכאי להם מהמוסד לביטוח לאומי (אם בכלל הוא עשוי להיות זכאי להם)?

שאלה 38

ניצן עובד כִּמְתָאֵם הַעֲסָקָה אצל מעסיקו. במקום עבודתו מופסקת העבודה, בכל יום, מהשעה 12:55 ועד השעה 13:55, למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ניצן רשאי לצאת ממקום העבודה. ביום 22/1/2023, בשעה 12:55, יצא ניצן ממקום העבודה להפסקה. ברם, במקום לנצל אותה לסעודה במקום שבו הוא סועד (סמוך למקום העבודה), נסע לסידורים אישיים בבנק. בדרך חזרה מהבנק לעבודה, לפני שנכנס לרכבו, נִתְקַל בְּמִכְסֶה בִּיּוּב, מָעַד, נֶחְבָּל ואף איבד הכרתו לזמן קצר. הנפילה עיכבה את חזרתו לעבודה. הוא חזר לעבודה רק אחרי שלוש וחצי שעות.

האם רואים בתאונה זו, שאירעה לניצן, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 39

ניצן, איש אחזקה, עבד שנתיים אצל מעסיקו ובמקום עבודתו, כְּפַר נוֹפֶשׁ, עד שפוטר ביום 22/8/2023, בתום תקופת הודעה מוקדמת, כנדרש בחוק. להלן רכיבי תלוש 8/2023 שלו:

שכר יסוד בתקופת הודעה מוקדמת 7,469 ₪

פדיון חופשה 2,193 ₪ 

שווי דיור חינם 1,676 ₪ 

החזר הוצאה בְּגִין כלי עבודה שניצן קנה מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי עֲבוּר כפר הנופש 892 ₪ 

מהם סך כל הסכומים החייבים במס הכנסה כהכנסת עבודה, בתלוש זה?

שאלה 40

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אלמנָה, עקרת בית, ֶׁשעמּה 2 ילדיהם (בני 3 ו- 5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שמּזֶה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בּנסיּבֹות שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תיפגע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 41

שבוע עבודתה של רננה, אצל מעסיק א’, במקום עבודתה העיקרי, הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום רננה נוסעת לעבודה וּמִמֶּנָּה בתחבורה ציבורית (מרחק 8 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 4.90 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה זה (העיקרי) – 149 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 20 ימים במקום עבודה זה.

אצל מעסיק ב’, במקום עבודתה המשני, רננה עובדת בימי שישי בלבד. גם למקום עבודה זה וממנו היא נוסעת בתחבורה ציבורית (מרחק 27 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 9.10 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודה זה (המשני) – 227 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 5 ימים בְּמָקוֹם זה.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סך כל דמי הנסיעות המינימליים שעל שני מעסיקיה לשלם לרננה בגין חודש זה?

שאלה 42

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זֶה 12 שנים. תלוש 5/2023 שלו כלל את הרכיבים הבאים:

1. שכר יסוד 16,212 ₪
2. שווי מתנה לרגל אירוע אישי 772 ₪
3. גילום שווי מתנה לרגל אירוע אישי 584 ₪
4. דמי חגים (יום העצמאות) 772 ₪

מהי הכנסתו של הלל לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 5/2023 ?

שאלה 43

הלל, עובד במשרה מלאה, התחיל ב-1/5/2008 לעבוד אצל מעסיקו הפרטי היחיד. על הצדדים חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר מאי. בתלוש 5/2022 קיבל דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2022 ועד 31/5/2023.   

אם בתקופה שמ-1/7/2022 ועד (כולל) 31/7/2022 הלל נעדר מעבודתו בְּשֶׁל שירות מילואים, ובעד תקופה זו שילם לו המעסיק תגמול מילואים, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה האמור, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לו בתלוש 5/2023?

שאלה 44

עוזי עובד אצל מעסיקו היחיד זה 6 שנים ברציפות. ב-1/5/2023 יצא ל-20 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 45

בין יואב, אָמַּן פַּנְטוֹמִימָה, ובין בֵּית הָאָבוֹת נֶעֱרַך מֵרֹאשׁ הסכם עבודה בִּכְתָב לתקופה של חודשיים. בהסכם נקבע כי יופיע בְּסִדְרָה של שש הופעות אָמָּנוּתִיּוֹת בבית האבות, ישתמש בְּצִיּוּד בית האבות, יהיה כָּפוּף לאחות הראשית בו, שֶׁתִּקְבַּע את מסגרת שעות עבודתו, ואין הוא רשאי לשלוח אדם אחר להופיע בִּמְקוֹמוֹ. מאחר שהוא מנהל תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, סוכם כי יַנְפִּיק לבית האבות חשבוניות מס תְּמוּרַת הַגְּמוּל שיקבל עבור העסקתו כָּאָמוּר.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, חייב בית האבות בתשלום דמי ביטוח בעד יואב? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים-

שאלה 46

יואב עובד שכיר אצל מעבידו היחיד זֶה 9 שנים. תלוש 8/2023 שלו כלל את התשלומים הבאים:

1. שכר יסוד 9,269 ₪
2. תוספת וותק 348 ₪
3. מענק הִשְׁתַּתְּפוּת ברווחי המעביד 1,236 ₪
4. הֶפְרְשֵׁי שכר (בעד חודש 6/2023) 864 ₪ 

מהי הכנסתו של יואב לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 8/2023 ?

שאלה 47

סיגי, ילידת 7/9/2005, עובדת כשכירה אצל שני מעסיקים. מהשעה 10:30 עד 13:30 היא עובדת אצל מעסיק א’, ומהשעה 14:15 עד 16:30 אצל מעסיק ב’. מאחר ששני מקומות העבודה לא קרובים אל ביתה, היא נוהגת ללכת ממקום עבודה אֶחָד ישירות לְמִשְׁנֵהוּ. ביום 7/3/2023, כשהלכה בדרך הַמְּקוּבֶּלֶת מִמקום עבודתה אצל מעסיק א’ למקום עבודתה אצל מעסיק ב’, ועקב הליכתה זו, נפגעה בתאונה וְנִפְצְעָה. יְצוּיָן שלא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה של סיגי.

האם עשויים לראות בתאונה זו, שאירעה לסיגי, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 48

רני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב-1/11/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 18 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

הכנסתו של רני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/11/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 49

בני הזוג ריני וטדי גָּרוּ יַחְדָּיו עד סוף 1/2023 בתל-אביב. טדי, מהנדס תוכנה, עבד עד תום 1/2023 בהרצליה, במרכז מחקר ופיתוח של חברת תוכנה בינלאומית גדולה. ב-2/2023 עבר להתגורר בעיר רֶדְמוֹנְד שבארצות הברית ולעבוד בְּמַטֵּה החברה שבעיר זו. במהלך חודש 3/2023 הִצְטָרְפָה אליו ריני והעתיקה גם היא את מקום מגוריה לרדמונד שבארה”ב. עֵקֶב העתקת מקום מגוריה וְהִצְטָרְפוּתָהּ לבן זוגה העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר, הנמצאים לפחות ארבעים קילומטרים ממקום מגוריה הקודם, התפטרה ריני מעבודתה. 

האם, לְעִנְיָן חוק פיצויי פיטורים, יראו התפטרותה זו של ריני כפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 50

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’, סול ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 6 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה, לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשפרשה מעבודתה אצל מעסיק ב’ ועברה לאחר 3 חודשים לַעֲבוֹד אצל מעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה סול “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-5/2023, מבקשת סול לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 127,257 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל לבקשת סול.]