שאלה 1

לאחר שעבדה ברציפות כשכירה אצל מעסיקים שונים במשך 29 שנים, פרשה ריטה מעבודתה, בהגיעה לגיל הפרישה. למעט קצבת האזרח הותיק שהיא זכאית לה מכוח חוק הביטוח הלאומי, הכנסתה היחידה לאחר פרישתה מקורה בפנסיה צְנוּעָה שהיא מקבלת מקרן פנסיה מקיפה, שנערכה עבורה מכוח הסכם קיבוצי. בשנות עבודתה חלו שינויים בהיקף משרתה. 12 שנים עבדה במשרה מלאה, 13 שנים עבדה בחצי משרה ו-4 שנים עבדה בשליש משרה. 

כיצד משפיע היקף המשרה של ריטה, בשנות עבודתה, על קצבת האזרח הותיק שישלם לה המוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 2

הכנסתו של נבו, בשנת 2023, הורכבה מהסכומים שלהלן: 

1. משכורת 28,384 ₪
2. גמלה לעובד בגין חוב שכר עבודה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח זכויות

       עובדים בהליכי חַדְלוּת פֵּרָעוֹן בחוק הרלוונטי (פש”ר)] 16,927 ₪

3. דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בַּחוֹק הרלוונטי) 3,538 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של נבו בשנת 2023?

שאלה 3

בין יואב, אָמַּן פַּנְטוֹמִימָה, ובין בֵּית הָאָבוֹת נֶעֱרַך מֵרֹאשׁ הסכם עבודה בִּכְתָב לתקופה של חודשיים. בהסכם נקבע כי יופיע בְּסִדְרָה של שש הופעות אָמָּנוּתִיּוֹת בבית האבות, ישתמש בְּצִיּוּד בית האבות, יהיה כָּפוּף לאחות הראשית בו, שֶׁתִּקְבַּע את מסגרת שעות עבודתו, ואין הוא רשאי לשלוח אדם אחר להופיע בִּמְקוֹמוֹ. מאחר שהוא מנהל תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, סוכם כי יַנְפִּיק לבית האבות חשבוניות מס תְּמוּרַת הַגְּמוּל שיקבל עבור העסקתו כָּאָמוּר.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, חייב בית האבות בתשלום דמי ביטוח בעד יואב? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים-

שאלה 4

ב-31/6/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “ריטה בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה ליגיל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-12 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/6/2023, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של יגיל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של יגיל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 14,384 ₪ (בשל יגיל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 7,291 ₪ (בשל יגיל). יצויין ששכר עבודתו של יגיל שולם לו בכל אותם חודשים.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, בשל חובות אלה של החברה (בשל יגיל), כיצד תיזקף הגימלה המרבית המגיעה לכל אחת מהן?

שאלה 5

רננה, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/12/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, במשכורת ספטמבר (בעד התקופה המסתיימת ב-30 בספטמבר).  מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/12/2021, עד 30/9/2022 רננה לא קיבלה עדיין דמי הבראה בעד כל תקופת עבודתה (ב-30/9/2022 לא עבדה עדיין שנה אחת אצל המעסיק).

אם מיום 1/12/2022 ועד (כולל) יום 31/12/2022 רננה שהתה בחופשה ללא תשלום, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 9/2023?

שאלה 6

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בנֹוסף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכָרה על יְֵדי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
[יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה].
הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל- 1/8/2019:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 7

לקראת שנת לימודיה האחרונה לתואר ראשון במכללה אקדמית מוכרת, עזבה רויה (רווקה בת 26) את בית הוריה בעפולה (שם התגוררה מאז שנולדה) והחל- ב1/10/2022 היתה לתושבת בישוב כנרת (מושבה). היא היתה תושבת הישוב כנרת (מושבה) עד 30/6/2023 אז סיימה את לימודיה במכללה. ב- 1/7/2023 חזרה לגור בבית הוריה בעפולה והתחילה לעבוד כמהנדסת תוכנה בחברה לפיתוח שבבים בבית שאן. סך הכנסתה בשנת 2023 היתה 99,467 ₪ כולה ממשכורתה כמהנדסת תוכנה בחברה לפיתוח שבבים בבית שאן.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית רויה בשנת 2023 (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שרויה חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי].

שאלה 8

ניצן עובד כִּמְתָאֵם הַעֲסָקָה אצל מעסיקו. במקום עבודתו מופסקת העבודה, בכל יום, מהשעה 12:55 ועד השעה 13:55, למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ניצן רשאי לצאת ממקום העבודה. ביום 22/1/2023, בשעה 12:55, יצא ניצן ממקום העבודה להפסקה. ברם, במקום לנצל אותה לסעודה במקום שבו הוא סועד (סמוך למקום העבודה), נסע לסידורים אישיים בבנק. בדרך חזרה מהבנק לעבודה, לפני שנכנס לרכבו, נִתְקַל בְּמִכְסֶה בִּיּוּב, מָעַד, נֶחְבָּל ואף איבד הכרתו לזמן קצר. הנפילה עיכבה את חזרתו לעבודה. הוא חזר לעבודה רק אחרי שלוש וחצי שעות.

האם רואים בתאונה זו, שאירעה לניצן, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 9

לרני עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/6/2023. ההלוואה צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 0.1% לחודש. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 31, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 9,849 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/12/2023.]

אם המדד עלה ב-0.1% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של רני, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (10/2023)? [התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם.]

שאלה 10

ריטה, חשבת שכר בכירה אצל מעסיקה, נשואה ליגיל ולהם תינוק בן 7 חודשים, הנמצא עימם. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה). ריטה מְמַמֶּשֶׁת בכל יום את זכותה לשעת הורות לפי ס’ 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים. ביום 7/3/2023 יצא בן זוגה יגיל לתקופת שירות מילואים רצופה בת 7 ימים. 

בהנחה שניתנה בַּזְּמַן הודעה למעסיק ונמסרו כל האישורים כדין, הַאִם בנוסף על היעדרותה שעה אחת ביום בשל מימוש הזכות לשעת הורות, ריטה זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת נוספת ביום, בכל התקופה הָאֲמוּרָה שבה יגיל שׁוֹהֶה במילואים, בלי שֶׁתְּנוּכֶּה משכרה (כלומר, היעדרות של שעתיים ביום כזה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 11

שכר עבודתו של רני, נשוי+1, משתלם על בסיס של חודש. שכרו בתלוש 1/2023 – 9,628 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,259 ₪. 

אם הוא חייב למעסיקו 5,218 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, וב-18/1/2023 קיבל מהמעסיק מִקְדָּמָה בסך 950 ₪, על חשבון שכר העבודה לחודש זה, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו בתלוש 1/2021, לכיסוי החוב והמקדמה גם יחד?

שאלה 12

את משכורת 3/2023 של עובדיו שילם יואב ב-4/4/2023 (יום ד’). לפי התקנות, מתי עליו לשלם את התשלומים לקופות הגמל של העובדים, בעד משכורת זו?  העזרו בלוח השנה שלהלן –

שאלה 13

טדי עובד כשכיר אצל 2 מעסיקים זה 6 שנים. אצל שני המעסיקים משתלם לו שכרו על בסיס של חודש. ב-1/3/22 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק העיקרי. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד, אצל 2 המעסיקים, 16 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היה רָתוּק לְבֵיתוֹ וְנִזְקַק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי שילם לטדי דמי פגיעה (לָרִאשׁוֹנָה בחייו), כמתחייב בחוק.
הכנסתו של טדי מִמֶּנָּה מגיעים דמי ביטוח, אצל 2 המעסיקים, בעד החודשים שקדמו ל-1/3/2022:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק המשני למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 14

על הלל ועל מעסיקו חל צו ההרחבה בדבר השתתפּות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. במקום העבודה (המרוחק 11 ק”מ מביתו של הלל) קיימת הסעה ְמאּורגנֶת לעבודה וממנה, על חשבון המעסיק. בכל יום אוספת ההסעה את הלל בשעה 7:00 מביתו. בשעה 16:30 בתום יום העבודה, יוצאת ההסעה ממקום העבודה לכיוון ביתו.
מאחר שהלל לומד באוניברסיטה 3 פעמים בשבוע, בשעות הערב, הוא נוסע בימים אלה ישירות ממקום העבודה לאוניברסיטה (המרוחקת 4 ק”מ ממקום העבודה) באוטובוס ציבורי, ולא משתמש בהסעה.
מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין מקום העבודה לאוניברסיטה, כמו גם בין ביתו למקום העבודה –
5.50 ₪ לכיוון אחד. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הּכֹולל את אזֹור מגוריו, האוניברסיטה ואת מקום עבודתו – 143 ₪. בחודש 3/2023 הלל עבד בפועל 21 ימים, ִמּתֹוכם 13 ימים בהם נסע באוטובוס ציבורי ללימודיו באוניברסיטה, ומשם לביתו.

אם שיעור החזֵר הוצאות הנסיעה המַרבי הּנָקּוב בס’ 2 לצו ההרחבה הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות המזְערי שעל המעסיק לשלם להלל, בגין חודש 3/2023?

שאלה 15

ניצן, בן ה-59, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 7,384 ₪ (ממעסיקו לשעבר). ניצן גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 9/2023 שלו אצל המעסיק הראשון – 3,482 ₪. שכר 9/2023 שלו אצל המעסיק השני – 1,625 ₪. 

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של ניצן בחודש 9/2023-

שאלה 16

פלג עובד כַרתך אצל מעסיקו. שכרו משתלם על בסיס שעות עבודה. במטרה לעודד אותו להישאר אצל המעסיק, נקבע בהסכם העבודה שלו כי אם יַתמיד בעבודתו 60 חודשים לפחות, יקבל החל בחודש ה- 61 ואילך “תוספת סנְיֹור” של 12 ₪ לשכרו השעתי (לכל שעת עבודה), ללא התנָיָה נוספת. בחודש 6/2023 חודש עבודתו ה-61 ראה פלג את “תוספת הסניור” האמורה בתלוש השכר שלו.
האם “תוספת הסניור” האמורה תובא בחשבון שכר העבודה של פלג לענְיָן חישוב פיצויי הפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 17

הלל, עובד במשרה מלאה, התחיל ב-1/5/2008 לעבוד אצל מעסיקו הפרטי היחיד. על הצדדים חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר מאי. בתלוש 5/2022 קיבל דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2022 ועד 31/5/2023.   

אם בתקופה שמ-1/7/2022 ועד (כולל) 31/7/2022 הלל נעדר מעבודתו בְּשֶׁל שירות מילואים, ובעד תקופה זו שילם לו המעסיק תגמול מילואים, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה האמור, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לו בתלוש 5/2023?

שאלה 18

ריקי היא מוסלמית שבחרה ביום השישי בשבוע כיום המנוחה השבועית שלה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). שכרה משתלם על בסיס שעות עבודה. תחום יום עבודה רגיל שלה – 8.6 שעות עבודה (היום המקוצר בשבוע הוא יום ג’). בעד כל שעת עבודה רגילה, ביום עבודה רגיל, היא מקבלת 60 ₪. בשבוע העבודה, עד יום ה’ (12/8/2023), ריקי עבדה 39 שעות עבודה רגילות. עקב לחץ עבודה חריג, ביום שישי (13/8/2023) התחילה לעבוד בשעה 15:34 וסיימה לעבוד בשעה 22:39 בין
השעות 17:30 ל- 18:20 הופסקה עבודתה למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה היתה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. שעת כניסת השבת, לעובדים שבחרו בשבת )כמשמעותה בהקשר של “מֹוֶרשת ישָראל”( כיום המנוחה השבועית שלהם, ביום שישי זה (13/8/2023), במקום העבודה, היתה בשעה 19:00.

כמה על המעסיק לשלם לריקי בעד שעות העבודה האמורות ביום שישי זה?

שאלה 19

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה.]

הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/8/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 20

ענוה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה ב-3/1/2023. בתחילת אוקטובר 2023הודיעה למעסיק שקיבלה הודעה מאת עמותה מוכרת לעניין, ולפיה נִמְצָא בִּמְדִינַת חוּץ ילד בן 9, הַמַּתְאִים לאימוץ בְּיָדֶיהָ לפי חוק אימוץ בין-ארצי. ענוה מסרה למעסיק את כל המסמכים והאישורים הנוגעים לעניין, כנדרש ובזמן (לרבות הודעה של הורה מאמץ בדבר היעדרות מעבודתו לצורך נסיעה למדינת חוץ למטרת אימוץ בין-ארצי). ענוה חזרה לישראל עם הילד בן ה-9, והיתה ל”הורה מְאַמֵּץ”. ה-1/11/2023 נחשב יום קבלת הילד לביתה. ענוה ובן זוגה (עובד שכיר), לו היא נשואה באושר, בָּחֲרוּ שהיא תצא לחופשה, על מנת לטפל בילד (ובן הזוג ימשיך לעבוד כרגיל במשרה מלאה).

האם, לפי חוק עבודת נשים, זכאית ענוה לתקופת לידה והורות, ואם כן, מהי התקופה לה היא זכאית? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 21

ריני, בת ה-43, עובדת כשכירה אצל 3 מעסיקים. שכר 11/2023 שלה אצל כל אחד מהם:

מעסיק עיקרי (א.א. בע”מ) 4,241 ₪. 

מעסיק מִשְׁנִי (ב.ב. בע”מ) 2,090 ₪.

מעסיק מִשְׁנִי (ג.ג. בע”מ) 1,860 ₪.

אם לא נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי 3 מעסיקיה, בְּגִין שכר 11/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 22

שכרה של סול משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 84 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סול רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סול, בשבוע שהחל ב-1/8/2023 והסתיים ב-6/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסול בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 23

עוזי התחיל לעבוד אצל מעסיקו החדש. אצל המעסיק קיים מִזֶּה שָׁנִים נֹוהַג לְנַכּוֹת סכום קָבוּעַ משכר כל עובד, בגובה של 40 ₪ בחודש, וּלְיַעֲדוֹ לקרן אירועים (אותה מנהל המעסיק). כְּנֶגֶד תשלומי כל עובד מַפְקִיד גם המעסיק 40 ₪ בחודש לַקֶּרֶן. הקרן נועדה למימון השתלמויות מקצועיות, ימי עיון ומתנות בחגים. עוזי מבקש בְּתֹוקֶף מהמעסיק שהסכום החודשי האמור לא ינוכה משכרו.

האם, בנסיבות האמורות, רשאי המעסיק לנכות משכרו של עוזי את הסכום החודשי האמור? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 24

נבו, בן ה-68, הוא בעל שְׁלִיטָה בְּחֶבְרַת מְעַטִים (מעסיקתו היחידה) ומשמש בָּהּ כמנכ”ל. נבו אֵינוֹ מקבל קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. תלוש 6/2023 שלו הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 40,168 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 8,257 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקתו, בְּגִין שכר 6/2023 של נבו (סכום מעוגל) ?

שאלה 25

ב-3/3/2021 התחילה ענוה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה. שכר עבודתה השתלם לה על בסיס שעות עבודה. ב-29/6/2023 נערך לה שימוע. ב-4/7/2023 מסר לה המעסיק הודעה בכתב, בה פירט שֶׁלְּאַחַר שֶׁנָּתַן אֶת הַדַּעַת לדבריה בשימוע ושקל בכובד ראש וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה את טענותיה, ולאור הסיבות שנדונו בשימוע, הוא מודיע לה על פיטוריה, שיכנסו לתוקף בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, היה על המעסיק לָתֵת לה?

שאלה 26

רננה, אלמנה בת 58, עובדת אצל מעסיקה היחיד. המוסד לביטוח לאומי משלם לה בכל חודש קצבת שאירים, לפי פרק י”א לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים).

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו קצבה זו כהכנסה אצל רננה והיא תידרש לתיאום דמי ביטוח? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 27

שכרה של ריטה משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 80 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ב’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה, משעה 8:15 עד שעה 9:00, מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ריטה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של ריטה, בשבוע שהחל ב-3/4/2023 והסתיים ב-7/4/2023:

מהו השכר שיש לשלם לריטה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 28

יואב, יליד 2/1/1977, פרש מעבודתו ב-31/1/2023 וְחָדַל לעבוד, בְּשֶׁל נכות יציבה בדרגה של 78% שנקבעה על פי פרק ט’ לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח נכות). החל ב-1/2/2023 הוא מקבל קִצְבָּה בסך של 8,931 ₪ בכל חודש, מקופת גמל לְקִיצְבָּה (פנסיה מקיפה) שֶׁעָרַך עבורו מעסיקו בעבר.

בהנחה שלא קיבל מענקי פרישה בגין שנות עבודתו ולא קיבל “קצבה מוּכֶּרֶת“, מהי הקצבה החייבת במס של יואב בשנת 2023 (סכום מקורב ומעוגל) ?

שאלה 29

תלוש 6/2023 של נוני, בן ה- 56, שפרש מעבודתו ב-30/6/2023, הּורכב מהסכּומים הבאים:
שכר משולב 13,861 ₪
פדיון חופשה (לפי ס’ 13 לחוק חופשה שנתית) 2,158 ₪
פיצויי פיטורים – סכום פטור ממס לפי ס’ 9(7א) לפקודה 21,493 ₪
פיצויי פיטורים – סכום חייב במס לפי ס’ 9(7א) לפקודה 724 ₪
פדיון דמי הבראה (יתרת דמי הבראה שלא שולמו עד תאריך הפרישה) 1,287 ₪

מהו סך כל הרכיבים החייבים בדמי ביטוח בתלוש 6/2023 של נוני?

שאלה 30

כל אחד מ-12 תלושי השכר של טדי הורכב משכר יסוד בסך 43,280 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 4,320 ₪ והחזקת רכב בסך 1,600 ₪. מעסיקו משלם עבורו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג “קרן חדשה כללית” – 3,319₪ למרכיב הפיצויים ו-3,198 ₪ למרכיב תגמולי המעביד. כנגד תשלומי המעסיק, משלם טדי 2,952 ₪ למרכיב תגמולי העובד באותה קופת גמל.

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של טדי, לצורך חישוב מס, בשנת 2023 (12 תלושים), בשל תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקופת הגמל לקצבה (סכום שנתי מעוגל)?

שאלה 31

ב-3/8/2023 סול חזרה לעבודתה אצל מעסיקה היחיד, לאחר תום תקופת לידה והורות בת 15 שבועות, בגינם קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אימהות בחוק הרלוונטי).

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו את דמי הלידה ששולמו לה, כהכנסה אצלה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 32

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ ויקי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 6 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה לאחר 3 חודשים לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה ויקי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-3/2023, מבקשת ויקי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 164,436 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 33

האם נער שמלאו לו 17 שנים ושטרם מלאו לו 18 שנים, העובד כשכיר אצל מעסיקו, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 34

רננה, בת 43, נשואה + 2 בנות שבשנת המס 2023 מלאו להן 16 ו-21 שנים, התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/1/2023 ב”משכורת חודש”. משכורתה קבועה – 8,940 ₪ בחודש. בכל חודש, עד תלוש 3/2023, ניכה המעסיק מרננה מס רגיל לפי לוח הניכויים [לפי תוספת א’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)].  ב-16/4/2023, לְהַפְתָּעָתוֹ של המעסיק, רננה מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 32,520 ₪ יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 14%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה, עד שכר שנתי של 97,440 ₪, יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 20%. מֵעֵבֶר ל-97,440 ₪ יֵשׁ לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי.

כמה מס הכנסה על המעסיק לנכות מרננה בתלוש 4/2023?

שאלה 35

נוני, עובד נשוי בן 56 + 2 בנות שבשנת 2023 מלאו להן 16 ו20- שנה, התחיל ב-3/8/2023 לעבוד אצל מעסיק משני.  בטופס ה- 101 שמסר למעסיק, לא מילא פרטים על הכנסות אחרות. המעסיק ניכה משכרו, בכל חודש, מס כּנִדָרׁש. ב- 22/11/2023 מסר למעסיק אישור תאּום מס מפקיד שומה. לפי האישור, עד שכר שנתי של 36,200 ₪ יש לנַּכֹות ממנו מס
בשיעור 31%. מעבר לסכום זֶה יש לנַּכֹות מס בשיעור המַרבי. להלן שכרו של נוני אצל המעסיק, בכל אחד מחודשי עבודתו:

לפי תיאום המס, כמה מס הכנסה יִגבה ממנו, אצל המעסיק המשני, בתלוש 11/2023?

שאלה 36

יצן עובד כְּגֵאוֹלוֹג בחברה לשירותים גֵּאוֹטֶכְנִיִּים. בחברה נדרשת עבודת צוות. במטרה לשפר את יְעִילוּת העבודה, הזמינה הנהלת החברה את עובדי הצוותים ליום פעילות בים המלח. הפעילות נערכה ביום ב’, 1/3/2023 (מהשעה 8:00 עד 15:00), נחשבה יום עבודה ושולם שכר מלא בגינה. העובדים לא היו זכאים לצרף בת/בן זוג או כל קרוב אחר. לו”ז הפעילות נקבע ואושר על ידי הנהלת החברה. הפעילות כָּלְלָה הרצאות ותרגילים לגיבוש עבודת צוות, הרצאה מקצועית וסיור מודרך באיזור הַבּוֹלְעָנִים בים המלח (תּוֹפָעָה גֵּאוֹלוֹגִית שעל הצוותים להיות מעודכנים בה וּבְסִיכּוּנֶיהָ). בתום הפעילות הוענק במתנה, לכל משתתף, זוּג נַעַלֵי סְפּוֹרְט “אדידס” שערכו ועלותו 320 ₪. את עלות ההרצאות והתרגילים לגיבוש עבודת צוות, סך 130 ₪ לכל עובד, ואת עלות ההרצאה המקצועית והסיור המודרך, סך 110 ₪ לכל עובד, שילמה החברה ישירות למארגני הפעילות.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן, לצורך חישוב מס, בשל הנ”ל?

שאלה 37

הלל עובד זה 11 שנה אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). הוא לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם על בסיס ימי עבודה (סכום קבוע של 500 ₪ בעד כל יום עבודה). המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות עובד לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

מיום 2/10/2023 ועד (כולל) 8/10/2023 הלל נֱֶעדר מעבודתו על מנת לקיים חֹובת אבלּות (“שבעה”) ְּבשל מֹות אביו ז”ל (הלל מסר למעסיק את כל האישורים הרלוונטיים, כנדרש). ב- 20/10/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע מראש על היעדרות זו וללא אישורו של המעסיק.
אם, למעט ימים האלה, הלל לא החסיר ימי עבודה ב- 9/2023 וב- 10/2023, בעבּור כמה ימים בחודש זה (10/2023) הוא זכאי לתשלום בתלוש שכר 10/2023?

שאלה 38

הכנסתו של נוני, בשנת ,2023 הורכבה מהסכומים שלהלן:

משכורת 78,267 ₪

סכום שמשך מחשבונו בקרן השתלמות, בפטֹור ממס (לפי ס’ 9(16)א לפקודה) 19,735 ₪

קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אזרחים ותיקים) 36,264 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של נוני בשנת 2023?

שאלה 39

הלל, בן ה-56, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 6,780 ₪ (ממעסיקו לשעבר). הלל גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 2/2023 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  מעסיק ראשון 2,361 ₪.

2. מעסיק שני 2,703 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של הלל בחודש 2/2023?

שאלה 40

תלוש 1/2023 של ניצן, רווק בן 36, הורכב משכר יסוד בסך 14,994 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 475 ₪ ושווי הסעה בסך 118 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם את שווי ההסעה). עקב תשלומי המעסיק לקרן ההשתלמות, החורגים מהתקרה, נזקף לשכרו גם שווי קה”ל בסך 33 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם גם את שווי הקה”ל).

מהו סך כל שכרו של ניצן לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 41

סול התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/9/22. שכרה מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס ימי עבודה. ב-5/9/23 נתנה למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרותה, בה הודיעה לו כי תסיים את עבודתה בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

כמה ימי הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי החוק הנוגע לעניין, היה על סול לָתֵת למעסיק?

שאלה 42

סיגי, נשואה, ילידת 1/1/1955. מ-1/1/1973 עד 31/12/1985 עבדה כשכירה. ב-1/1986 התחתנה, ילדה 5 ילדים והיתה לעקרת בית. מאז שהגיעה לגיל הפרישה היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי (על פי פרק ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים בחוק). קצבת האזרח הותיק האמורה היא הקיצבה היחידה שסיגי זכאית לה. ב-1/9/2021 התחילה לעבוד אצל מעסיק א’ ופרשה אחרי 4 חודשי עבודה, בגיל פרישת חובה. ב-1/11/2023 התחילה לעבוד אצל מעסיק ב’. בכל הַקָּשׁוּר לביטוח עובדיו, פועל מעסיק ב’ על פי הוֹרָאוֹת צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. סיגי לא היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני כלשהו, כשהתקבלה לעבודה אצל מעסיק ב’.

בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים:

שאלה 43

מעסיקו של נוני לא משלם לעובדיו בגין הפסקות, אלא אם כן הוא חייב לשלם עבורן לפי החוק.
יום העבודה אצל המעסיק מתחיל בשעה .07:50 בכל יום, משעה 12:29 ועד 13:20 מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. במהלך ההפסקה חופשיים העובדים לעשות כרצונם, לצאת ממקום העבודה וכמובן, גם ללכת לחדר השירותים. העובדים רשאים גם לצאת להפסקה לצרכי תפילה במהלך יום העבודה, בהתחשב בדרישות דתם (לא נקבע במקום העבודה זמן תפילה מסויים).
ביום ד’, 2/11/2023 נוני התחיל לעבוד בשעה 07:50. משעה 09:23 עד שעה 09:32 הפסיק את עבודתו לשם שימוש בשירותים (בהתאם לצרכיו). בשעה 12:29 יצא להפסקה, כמו כל העובדים, וחזר לעבוד בשעה 13:20 משעה 15:44 עד שעה 16:02 הפסיק את עבודתו לצורך תפילה (בהתאם לדרישות דתן). בשעה 17:14 סיים את עבודתו ויצא לביתו.
כמה שעות עבודה, כמשמעותן בחוק הנוגע לעניין, עבד נוני ביום זה? (יש לחשב שבר עשרוני)

שאלה 44

ענוה, גְּאוֹנִית תִּכְנוּת הָאַפְּלִיקַצְיוֹת, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/3/2022, בהיקף משרה מלאה. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר אפריל (בעד התקופה המסתיימת ב-30 באפריל). מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/3/2022, לא שולמו לה עדיין דמי הבראה, מיום תחילת עבודתה.

אם בתקופה שמ-1/4/2022 ועד (כולל) 14/7/2022 ענוה שהתה בתקופת לידה והורות עפ”י חוק, ובתקופה שמ-1/3/2023 ועד (כולל) 31/3/2023 שהתה בחופשה ללא תשלום (לצורך סיום עבודת הַתֶּזָה שלה בלימודי התואר השני באוניברסיטה), ואם מחיר יום הבראה הוא 418₪, לפי צו ההרחבה, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 4/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 45

ריקי, עובדת גרושה בת 35, אם ל- 2 ילדים שנמצאים בחזקתה. להלן הכנסתה בשנת 2023:
שכר עבודה 73,440 ₪
דמי מזונות שהיא מקבלת בעד ילדיה מפלג, שהיה נשוי לה (גרּושּה, אב ילדיה) 28,080 ₪
קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אמהּות בחוק הרלוונטי) 4,128 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של ריקי בשנת 2023?

שאלה 46

משכורתה של ויקי, אצל מעסיקה היחיד, משולמת לה בעד עבודה של 7.5 שעות, יום אחד בשבוע. 

בחלק ד’ בטופס ה-101, שֶׁכּוֹתַרְתּוֹ “פרטים על הכנסותי ממעביד זה”, מה עליה לסמן שהיא מקבלת?

שאלה 47

ב-3/2023 קיבלה גיטי 3 מתנות ממעסיקה. האחת – מתנה שערכה ועלותה 170 ₪, לרגל יום הולדתה. השניה – הַמְחָאַת שַׁי על סך 140 ₪, לרגל חגיגת בר המצווה של בנה. השלישית – זר פרחים מפואר שערכו ועלותו 150 ₪, לרגל יום האישה הבינלאומי. יְצוּיָן שב-1/2023, לרגל זכייתה בתואר “עובדת השנה”, קנה המעסיק שולחן עבודה חדש למשרדי החברה, שערכו ועלותו 130 ₪, וְיִעֵד אותו לשימושה של גיטי בעבודתה. 

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של גיטי, לצורך חישוב מס, בשל המתנות שקיבלה ב-3/2023?

שאלה 48

יואב, עובד שעתי, התחיל לעבוד ב-2/2/2017 אצל מעסיקו. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (ימים א’-ה’). יואב לא עובד בחגי ישראל.  מתוך לוח השנה לחודש 9/2023 –

ב-9/9/2023 יואב ניצל את זכותו לפי ס’ 6(ב) לחוק חופשה שנתית ולקח חופשה ביום זה (הודיע על כך למעסיק ב-6/8/2018). מ-12/9/2023 ועד 17/9/2023 נֶעֱדָר עקב שירות מילואים (מסר אישור מילואים לימים האלה). ב-18/9/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע על כך מראש למעסיקו ובלי אישורו. ב-23/9/2023 נעדר מפאת מחלה (מסר אישור מחלה ליום זה).

אם, לְמַעֵט ימים האלה, יואב לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 49

מעסיקו של טוני העמיד לרשותו רכב צמוד לשימושו ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן). 

שנת הרישום של הרכב: 2022, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 885, קוד דגם: 69.

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2023 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 59.90 ₪, שיחות לחו”ל בסך 29.84 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של טוני, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-85.50 ₪, הוא משלם את ההפרש מעל 85.50 ₪. 

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד (רט”ן מְאוּבְטָח). ב-1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 60.00 ₪, טוני לא משתתף בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרו של טוני בתלוש 1/2023, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט“ן)?

שאלה 50

מעסיקו של יואב העמיד לרשותו טלפון סלולרי (רט”ן) לשימושו. לפי חוזה העבודה שנחתם בין הצדדים, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן נמוכה מ-115 ₪, יואב לא מִשְׁתַּתֵּף בהוצאות הרט”ן. אם ההוצאה גבוהה מ-115 ₪, יואב ישלם 70% מהסכום הַחוֹרֵג (העולה על 105 ₪). 

ב-7/2023 הורכבה ההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן מחיובים קבועים בסך 101.81 ₪, שיחות לחו”ל (פרטיות של יואב) בסך 54.60 ₪ ומע”מ בסך 26.59 ₪.

מהו שווי הרט“ן שיזקף לשכרו של יואב בתלוש שכר 7/2023?