שאלה 1

ניצן עובד אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים ברציפות. ב-1/8/2023 יצא ל-19 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 2

תלוש 1/2023 של גיטי, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 8,671 ₪ גמול שעות נוספות בסך 869 ₪ ושווי ארוחות בסך 260 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילמה גיטי 520 ₪ בתלוש זה (6% משכר יסוד). לקרן השתלמות שילמה גיטי את חלקה  217₪ (2.5% משכר יסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לגיטי (“נטו לתשלום”) בתלוש זה, בהתחשב בתשלומיה לקופות הגמל ובזיכויי המס הרלוונטיים?(התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות).

שאלה 3

תלוש 1/2023 של ניצן, רווק בן 36, הורכב משכר יסוד בסך 14,994 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 475 ₪ ושווי הסעה בסך 118 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם את שווי ההסעה). עקב תשלומי המעסיק לקרן ההשתלמות, החורגים מהתקרה, נזקף לשכרו גם שווי קה”ל בסך 33 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם גם את שווי הקה”ל).

מהו סך כל שכרו של ניצן לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 4

ב-28/2/2023, בשעה 23:35 בערב, לונה ילדה בת בְּרִיאָה ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:

בחודשים שלא סומנו ב-‘ב או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, לונה היתה עקרת בית.

אם שכר העבודה הרגיל של לונה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 354 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?

שאלה 5

מעסיקו של נוני לא משלם לעובדיו בגין הפסקות, אלא אם כן הוא חייב לשלם עבורן לפי החוק.
יום העבודה אצל המעסיק מתחיל בשעה .07:50 בכל יום, משעה 12:29 ועד 13:20 מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. במהלך ההפסקה חופשיים העובדים לעשות כרצונם, לצאת ממקום העבודה וכמובן, גם ללכת לחדר השירותים. העובדים רשאים גם לצאת להפסקה לצרכי תפילה במהלך יום העבודה, בהתחשב בדרישות דתם (לא נקבע במקום העבודה זמן תפילה מסויים).
ביום ד’, 2/11/2023 נוני התחיל לעבוד בשעה 07:50. משעה 09:23 עד שעה 09:32 הפסיק את עבודתו לשם שימוש בשירותים (בהתאם לצרכיו). בשעה 12:29 יצא להפסקה, כמו כל העובדים, וחזר לעבוד בשעה 13:20 משעה 15:44 עד שעה 16:02 הפסיק את עבודתו לצורך תפילה (בהתאם לדרישות דתן). בשעה 17:14 סיים את עבודתו ויצא לביתו.
כמה שעות עבודה, כמשמעותן בחוק הנוגע לעניין, עבד נוני ביום זה? (יש לחשב שבר עשרוני)

שאלה 6

ניצן, בן ה-59, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 7,384 ₪ (ממעסיקו לשעבר). ניצן גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 9/2023 שלו אצל המעסיק הראשון – 3,482 ₪. שכר 9/2023 שלו אצל המעסיק השני – 1,625 ₪. 

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של ניצן בחודש 9/2023-

שאלה 7

לניצן עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,795 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/9/2023.]

אם המדד עלה ב-0.6% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 8

ריני וטדי נשואים ולהם ילד בן 3. הם עובדים עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקים שונים. שכרם מִשְׁתַּלֵּם להם על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתם בן 6 ימים (א’-ו’). בעד כל יום עבודה רגיל ריני מקבלת 246 ₪ וטדי מקבל 298 ₪. זכותם לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) של ריני עומדת על 9 ימים ושל טדי עומדת על 10 ימים.

בימים 3/5/2023 (יום א’) ו-4/5/2023 (יום ב’) ריני נעדרה מעבודתה בשל מחלת יַלְדָּם. טדי לא נעדר מעבודתו באותם ימים. ריני חזרה לעבודה ב-5/5/2023 (יום ג’). החל ביום זה טדי החליף אותה, שהה עם יַלְדָּם החולה ונעדר מעבודתו. ב-11/5/2023 (יום ב’) טדי חזר לעבודתו. ריני לא נעדרה מעבודתה באותם ימים שבהם טדי נעדר מעבודתו על מנת לטפל בילדם החולה. ריני וטדי מסרו, לשני מעסיקיהם, את כל ההצהרות והמסמכים הַנִּדְרָשִׁים לפי החוק והתקנות, לְרַבּוֹת אישור רפואי בדבר מחלת ילדם, לפיו היה חולה מ-3/5/2023ועד (כולל) 10/5/2023.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל מעסיקו של טדי לשלם לטדי בתלוש 5/2023?

שאלה 9

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בנֹוסף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכָרה על יְֵדי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
[יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה].
הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל- 1/8/2019:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 10

ב-1/12/2022 טוני התחיל לעבוד כמנהל חשבונות אצל מעסיקו (רואה חשבון). שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס של חודש. ב-2/5/2023 (יום ב’), לקראת סוף יום העבודה, נתן לו המעסיק הודעה מוקדמת בכתב לפיטורים, לפיה יסיים את עבודתו בתום תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות.

אם ב-5/5/2023 (יום ה‘) חל יום העצמאות, האם ב-8/5/2023 (יום א‘) טוני צריך להתייצב לעבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 11

על הלל ועל מעסיקו חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. במקום העבודה (המרוחק 11 ק”מ מביתו של הלל) קיימת הַסָּעָה מְאוּרְגֶּנֶת לעבודה וממנה, על חשבון המעסיק. בכל יום אוספת ההסעה את הלל בשעה 7:00 מביתו. בשעה 16:30, בתום יום העבודה, יוצאת ההסעה ממקום העבודה לכיוון ביתו. 

מאחר שהלל לומד באוניברסיטה 3 פעמים בשבוע, בשעות הערב, הוא נוסע בימים אלה ישירות ממקום העבודה לאוניברסיטה (המרוחקת 4 ק”מ ממקום העבודה) באוטובוס ציבורי, ולא משתמש בהסעה. 

מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין מקום העבודה לאוניברסיטה, כמו גם בין ביתו למקום העבודה – 5.50 ₪ לכיוון אחד. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו, האוניברסיטה ואת מקום עבודתו – 143 ₪. בחודש 3/2023 הלל עבד בפועל 21 ימים, מִתּוֹכָם 13 ימים בָּהֶם נסע באוטובוס ציבורי ללימודיו באוניברסיטה, ומשם לביתו. 

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס‘ 2 לצו ההרחבה הנ“ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם להלל, בגין חודש 3/2022?

שאלה 12

יגיל עובד זה 6 שנים אצל מעסיקו (שירותים לחברה לתקשורת  סלולרית). הוא בן הדת הַבָּהָאִית שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְּמוּל עבודתו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’), 7.5 שעות ביום. בעד כל שעת עבודה רגילה הוא מקבל שכר יסוד בסך 49.30 ₪ ותוספת מקצועית בסך 10.70 ₪. מעסיקו משלם לעובדיו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום שאותו הם מקבלים בעד יום עבודה רגיל. ביום ב’, ה-10/10/2023, בו חל חג סוכות, עקב תקלה טכנית, דָּרַשׁ המעסיק מיגיל לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בחירתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, יגיל עבד ביום זה, בשעות החג, החל בשעה 8:10 ועד השעה 13:55, ללא הפסקה.

אם יגיל לא החסיר ימי עבודה בחודש זה, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה (10/10/2022), בו נדרש לעבוד?

שאלה 13

נבו, רווק בן 39, עָלָה לישראל ב-12/7/22. להלן שכרו (ברוטו למס, בשקלים חדשים) בכל חודש:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יגבה ממנו בתלוש 9/2023?

שאלה 14

לכל הָאִמָּהוֹת (נשים) העובדות אצל מעסיקו של יואב, לפי חוזה עבודה, נִיתֶּנֶת זְכוּת לְהִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בעלות החזקתו של הילד במעון. יואב נשוי ואב לילד בן 3. אִם היה עובדת (ולא עובד), היה זכאי להשתתפות זו. יואב ביקש מהמעסיק את ההשתתפות האמורה, ומסר לו הצהרה (בחתימתו ובחתימת בת זוגו) לפיה בת הזוג עובדת, לא נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילד, היא לא זכאית ליום עבודה מקוצר בשל היותה אֵם לְיֶלֶד ואין לה מעסיק המשתתף בעלות החזקת ילד בְּמָעוֹן או הַמַּעֲמִיד לִרְשׁוּת ילדי עובדיו שירותי מעון.

האם, לאור האמור לעיל, יואב זכאי להשתתפות האמורה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 15

ויקי (בת 61) נשואה לעוזי (בן 69). עקב מחלה, עוזי הפך להיות בִּלְתִּי שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. ויקי שילמה 29,450 ₪ בשנת 2023 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ויקי בשנת 2023 – 124,400 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של עוזי בשנה זו – 131,640 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שויקי יכולה לקבל בשנת 2023 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 16

טדי נשוי לריני (עקרת בית) וְעִמָּם 3 ילדים (שבשנת 2023 מלאו להם 11, 14 ו-17 שנים). הוא עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. שכרו משתלם על בסיס חודש. שכר עבודתו בתלוש 2/2023 – 10,128 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,412 ₪. 

אם המעסיק קיבל ב-18/2/23 צו עיקול על שכרו של טדי, עד לסכום של 8,716 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב לחנות למוצרי חשמל, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום שֶׁיְּעוּקַּל מטדי (סכום מעוגל)?

שאלה 17

הלל, עובד במשרה מלאה, התחיל ב- 1/5/2008 לעבוד אצל מעסיקו הפרטי היחיד. על הצדדים חּלֹות הֹוָראֹות צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר מאי. בתלוש 5/2023 קיבל דמי הבראה בעד התקופה שמ- 1/6/2022 ועד ה- 31/5/2023.

אם בתקופה שמ- 1/7/2022 ועד (כולל) 31/7/2022 הלל נעדר מעבודתו בשל שירות מילואים, ובעד תקופה זו שילם לו המעסיק תגמול מילואים, ואם מחיר יום הבראה הוא 418₪ לפי צו ההרחבה האמור, מהו סכום דמי ההבראה המגיע לו בתלוש 5/2023?

שאלה 18

גיטי עבדה אצל מעסיקה היחיד 5 שנים עד שב-1/1/2023 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות. בתום התקופה האמורה חזרה גיטי לעבודתה. בהתייעצות משותפת עם בן זוגה הלל (עובד בשכר מִזֶּה שנה אצל מעסיקו), החליטו בני הזוג שהלל יתפטר מעבודתו, עַל מְנַת לטפל בילדם, וגיטי תמשיך לעבוד כרגיל. הלל נתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, לפיה בתום תקופת ההודעה המוקדמת שהוא חייב בה, ב-8/8/2023, הוא מתפטר. 

האם בנסיבות שתוארו לעיל ולפי החוק הרלוונטי ותקנותיו, הלל יהיה זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 19

טדי עובד זה 9 שנים אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). הוא לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות עובד לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

ב-27/9/23 טדי נעדר מעבודתו. על היעדרותו זו הודיע למעסיק ב-13/9/23. בהודעה כתב: “הִנְנִי לְהוֹדִיעֲךָ כי איעדר ביום 27/9/23, בו חל ערב יום הכיפורים, לָרִאשׁוֹנָה על חשבון החופשה השנתית שֶׁמַּגִּיעָה לי בעד שנת 2023”. המעסיק לא אישר את ההיעדרות וְדָרַשׁ מטדי להגיע לעבודה באותו היום. המעסיק הוסיף שמדובר ביום קצר, ערב חג, שֶׁבּוֹ צפויה עבודה רבה בעסק. 

אם, לְמַעֵט יום זה (27/9/2020), טדי לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 20

ויקי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים. תלוש 7/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 23,129 ₪ ובונוס חד פעמי בסך 6,048 ₪.

אם מ-30/1/2023 ועד 14/5/2023 שָׁהֲתָה בתקופת לידה והורות (ולא קיבלה כל שכר ממעסיקה בתקופה זו), מהי הכנסתה של ויקי לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 21

רננה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/4/2022. שכר עבודתה הִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס חודש. על הצדדים חל צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה. מֵאַחַר שלא היתה מְבוּטַּחַת בביטוח פנסיוני כשהתקבלה לעבודה, התחיל המעביד להפריש עבורה לפנסיה מקיפה מייד לאחר שהשלימה 6 חודשי עבודה.  המעסיק ניצל את זכותו לפי סעיף 9(א) לצו ושילם, בְּאֹופֶן שׁוֹטֵף, גם השלמת פיצויי פיטורים עד 8.33% מהשכר שבוטח בקרן הפנסיה [במקום להסתפק ב-6% שבסעיף 6(ד) לצו]. הוא גם הודיע בכתב לקרן (עם העתק לרננה) שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר הבסיס ששולם לה. נוֹסָף עליו, שולמה לה, בכל חודש, תוספת ותק בסך 1,266 ₪. בגין תוספת זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה.

ב-30/9/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין רננה למעסיקה, עם פיטוריה. שכרה המבוטח בקרן הפנסיה עמד על 9,906 ₪ (שכר הבסיס). השכר הרגיל שלא היה מבוטח – 1,266 ₪ (תוספת הותק). הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 9,784 ₪. 

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרננה (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 22

שכר היסוד של ענוה קבוע – 11,138 ₪ בכל חודש. מתחילת עבודתה, ב-5/7/22, העמיד לרשותה מעסיקה רכב צמוד לשימושה וטלפון סלולרי (רט”ן). לפי הסכם העבודה, ענוה מִשְׁתַּתֶּפֶת ב-30% מההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן. ב-2/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשל הרט”ן על 89.90 ₪. שנת רישום הרכב: 2019, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 885, קוד דגם: 443. ב-31/1/23, בשעה שהרכב חָנָה בְּחַצְרֵי המעסיק, פגעה בו מַלְגֵּזָה וגרמה לו נזק כבד. בהוראת המעסיק, נִגְרַר הרכב באותו היום מֵחַצְרֵי הָעֵסֶק למוסך. מאחר שהמוסך הִמְתִּין לְחַלָּפִים מחו”ל, לצורך התיקון, הרכב תוקן והוחזר למעסיק רק ב-1/3/23. בכל חודש 2/2023 לא הועמד רכב לרשותה של ענוה ולשימושה. בחודש זה רָכַשׁ עֲבוּרָה המעסיק חוזה רב-קו חופשי חודשי, בסך 146 ₪, שֶׁהוּטְעַן בכרטיס הרב-קו שלה (דמי נסיעות לעבודה וממנה). ב-2/3/23 הוחזר הרכב לשימושה. 

מהו סך כל שכרה של ענוה לצורך חישוב מס בתלוש 2/2023 (“שכר ברוטו למס”) (סכום מעוגל)?

שאלה 23

החל ב- 1/9/2011 רויה עובדת אצל מעסיקה היחיד. בכל שנות עבודתה (כולל 2023) נשמר הקשר המשפטי בינָּה לבין המעסיק. בשנת 2023 עבדה 188 ימים בפועל [למען הסר ספק, רויה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימים בשבוע].
אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 24

מ-1/1/2023 יואב עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שיואב היה זכאי לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 99,837 ₪
2. עבודה במשמרת השניה 23,162 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 20,089 ₪
4. שווי השימוש ברכב צמוד, קצובת הבראה ושווי מתנות לחגים 38,523 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של יואב מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 25

שכרה של ריטה, אצל מעסיקה, משתלם על בסיס של חודש. בשנת עבודתה השניה אצל מעסיקה נכללה בתלוש המשכורת שלה “תוספת ותק”, בסך 64 ₪ בחודש (שלא היתה קיימת בשנת עבודתה הראשונה). בשנת עבודתה השלישית (2023) גדל סכום התוספת ל-96 ₪ בכל חודש. 

האם תּוּבָא התוספת האמורה (תוספת ותק) בְּחֶשְׁבּוֹן שכר העבודה של ריטה לְעִנְיַן תקנות פיצויי פיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 26

ב-1/2023, לרגל ט”ו בשבט, ניצן תרם 160 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, שהיא קרן לאומית לְעִנְיַן תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. ב-8/2023 שילם 250 ₪ למתנ”ס בעיר מגוריו, תמורת חוג ערבית מדוברת, אֵלָיו נִרְשַׁם וּבוֹ לָמַד. המתנ”ס האמור מוכר כמוסד ציבורי לענין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודה. כנגד התשלום ששילם בעד החוג, ניצן קיבל מהמתנ”ס קבלה שֶׁעַל גַּבֶּיהָ נרשם כי קיים אישור לעניין תרומות לפי הפקודה, ותרומות למתנ”ס יַקְנוּ לתורם זיכוי מהמס שהוא חייב בו. ב-10/2023 ניצן תרם 210 ₪ לעמותת ידידי בית החולים יוספטל באילת, שגם היא מוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות ניצן לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 162,300 ₪, מהו הזיכוי ממס שניצן עשוי לֵהָנוֹת ממנו, בשל התשלומים שלעיל, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 27

ענוה, גְּאוֹנִית תִּכְנוּת הָאַפְּלִיקַצְיוֹת, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/3/2022, בהיקף משרה מלאה. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר אפריל (בעד התקופה המסתיימת ב-30 באפריל). מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/3/2022, לא שולמו לה עדיין דמי הבראה, מיום תחילת עבודתה.

אם בתקופה שמ-1/4/2022 ועד (כולל) 14/7/2022 ענוה שהתה בתקופת לידה והורות עפ”י חוק, ובתקופה שמ-1/3/2023 ועד (כולל) 31/3/2023 שהתה בחופשה ללא תשלום (לצורך סיום עבודת הַתֶּזָה שלה בלימודי התואר השני באוניברסיטה), ואם מחיר יום הבראה הוא 418₪, לפי צו ההרחבה, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 4/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 28

יגיל עובד כשכיר אצל מעסיקו ברציפות זה 22 שנים. ב-1/6/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נעדר מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 12 הימים חזר לעבודה מלאה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 12/2022 עד 5/2023 היתה 31,570 ₪. ב-7/2023 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 9,471 ₪, בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל לעבוד בהם.

אם בתלוש 9/2023 יגיל קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (31,570 ₪), בונוס חד–פעמי בסך 5,640 ₪, מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 29

ניצן התחיל לעבוד ב-2/5/2023 אצל מעסיקו ובמקום עבודתו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה – 632 ₪ לכל יום עבודה.
החל ביום ג’, 22/6/2023, ועד (כולל) יום ב’, 28/6/2023, ניצן נעדר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל. ניצן חזר לעבודה ביום ג’, 29/6/2023.
כמה על המעסיק לשלם לניצן בשל היעדרותו זו?

שאלה 30

ב-3/5/2023 התחיל נבו, בן ה-69, לעבוד כשכיר אצל מעסיקו, מפעל תעשייתי. המעסיק הוא צַד לְהֶסְכֵּם קיבוצי, הַמַּסְדִּיר אֶת תְּנָאֵי הָעֲבוֹדָה של עוֹבְדָיו. לפי ההסכם הקיבוצי האמור, כל עובד נחשב כעובד בתקופת נסיון במשך שני החודשים הראשונים לעבודתו. נבו, עובד בתקופת נסיון, הועסק יומיים בלבד בשבוע (בכל יום שני ורביעי), 5 שעות בכל פעם. ב-14/6/2023 תַמּוּ יחסי העבודה בין הצדדים, לאחר שנבו התפטר מעבודתו. 

בנסיבות שתוארו בשאלה, לפי הוראות החוק הרלוונטי, האם חייב היה המעסיק לתת לנבו “הודעה על תנאי עבודה”, בה מְפוֹרָטִים תְּנָאֵי עבודתו, ובתוך כמה זמן היה עליו לעשות זאת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 31

את משכורת 5/2023 של עובדיו שילם טוני ב-2/6/2023 (יום ה’). לפי התקנות, מתי על טוני לשלם את התשלומים לקופות הגמל של העובדים, בעד משכורת זו? (העזרו בלוח השנה שלהלן) 

שאלה 32

עם קבלתה של לונה לעבודה אצל מעסיקה החדש, היא הוחתמה על חוזה עבודה, במסגרתו נכתב כי לשם הבטחת הִישָּׁאֲרוּתָהּ בעבודה, אם תַּתְמִיד לעבוד אצל המעסיק שלוש שנים, היא תהיה זכאית לקבל תמריץ חד-פעמי בסך 15,000 ₪ בתום אותן 3 שנים. לפי ההסכם, אם תבקש זאת מהמעסיק, תשולם לה מִקְדָּמָה על חשבון תמריץ זה, שתנוכה משכרה האחרון אם לא תתמיד לעבוד 3 שנים כאמור.

האם תמריץ זה, שנועד להבטיח את הישארותה של לונה בעבודה, מהווה הֲפָרָה של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 33

ליגיל עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/12/2022. ההלוואה צמודה למדד ונושאת ריבית של 2.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,540 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-30/11/2023. למען הסר ספק, יגיל גם אֵינוֹ בעל שליטה.]

אם המדד עלה ב-0.8% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של יגיל, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 34

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 35

יואב עבד ברציפות אצל מעסיקו מ-1/1/2022 עד שחדל לעבוד בתום יום א’, 18/3/2023, לאחר שפוטר (יום זה, ה-18/3/2023, היה היום האחרון לעבודתו). שכרו שולם לו על בסיס ימי עבודה. בשנת 2022 עבד 194 ימים בפועל ובשנת 2023 עבד 50 ימים בפועל. החל ביום 4/12/2022 הוּצָא לחופשה רצופה בת 14 ימים קלנדריים, עד (כולל) 17/12/2022. בשנת 2023 לא הוצא לחופשה כלל. [למען הסק ספק, יואב הועסק שבוע עבודה מלא בן 6 ימים בשבוע.]

אם שכר העבודה הַיּוֹמִי הַמְּמוּצָּע של יואב הוא 328 ₪, מהו סכום פדיון החופשה שעל המעסיק לשלם לו, לפי חוק חופשה שנתית?

שאלה 36

המעסיק “אאא” הוא בית מלון קטן שהותר לו, לפי החוק הנוגע לענין, להעסיק עובדים בשעות המנוחה השבועית, בעבודה הקשורה באירוח. נבו התקבל לעבודה כמלצר בחדר האוכל של בית המלון (עבודה הקשורה באירוח). עם קבלתו לעבודה הודיע שֶׁאֵינוֹ מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, על פי איסור שֶׁבְּמִצְווֹת דתו שאותן הוא מקיים (נבו הוא יהודי). בית המלון שומר כשרות וּמַקְפִּיד על עבודה מותרת בשבתות ובחגים. הימנעות מהעסקתו של נבו בשבתות ובחגים דורשת מהמעסיק ומשאר העובדים ביצוע התאמות מַכְבִּידוֹת וּבִלְתִּי סְבִירוֹת. המעסיק הסביר לנבו כי יועסק בימים אלה כמלצר, בדברים שאין בהם איסור מלאכת שבת, אך נבו עמד בסירובו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, רשאי המעסיק לסרב לקבל את נבו לעבודה כמלצר בחדר האוכל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 37

הלל, בן 37, נשוי + 2 ילדים שבשנת המס 2023 מלאו להם 9 ו-13 שנים. שכרו (“ברוטו למס”) בחודשים 1/2023 עד 5/2023 הורכב מהתשלומים הבאים:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו בתלוש 5/2023?

שאלה 38

ב-19/1/23 התחילה סול, בת ה-28, לעבוד אצל מעסיקה. ב-3/2/23 (יום תשלום המשכורת אצל המעסיק) שולמה לסול משכורתה הראשונה. ב-14/2/23 מסר לה המעסיק הסכם עבודה בִּכְתָב.

האם בִּמְסִירַת הסכם עבודה בכתב, במועד הָאָמוּר, מילא המעסיק את חוֹבָתוֹ לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 39

טדי, בן ה-26, תושב יפיע, סיים בהצטיינות לימודי משפטים והתחיל ב-1/7/2023 להיות מועסק כְּמִתְמַחֶה במשרדה של עו”ד ריני בנצרת, בְּהֶיקֵּף משרה של 94%. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. ב-7/2023 עבד עבודה מְלֵאָה ולא נעדר. תלוש 7/2023 שלו הוּרְכַּב מ”שכר מִתְמַחִים” (שכר יסוד) בסך 4,915 ₪ והחזר הוצאות רכב בסך 146 ₪ (בבעלותו של טדי אופנוע L3) שכר מינימום 5,300.

מהו הסכום שעל עו”ד ריני להוסיף בתלוש האמור, כדי לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 40

עיקר שכר עבודתו של רני, עובד היצור, משולם לו לְפִי כַּמּוּת הַתּוֹצֶרֶת. להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2023:

1. משכורת בסיס 5,300 ₪  
2. שכר קבלני (משתלם בכל חודש לפי כמות התוצרת – 3 ₪ עבור כל פָּרִיט שֶׁיִּצֵּר) 9,318 ₪
3. דמי הבראה בעד חודש 1/2023 (נכללים כמרכיב לפנסיה) 252 ₪
4. דמי חגים (בגין חג הנביא אלח’דר – רני הוא עובד דרוזי) 670 ₪
5. החזקת רכב 418 ₪ 

המעסיק הִפְרִישׁ עֲבוּר רני, בעד שכר 1/2023 שלעיל, סך 1,178.40 ₪ לקרן השתלמות [למען הסר ספק, כנגד תשלום המעסיק לקה”ל, הפריש רני  את חלקו, כנדרש, לאותה קופה].

מהו שכרו של רני לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס”)?

שאלה 41

ב-31/1/2023 רני פוטר מעבודתו כשכיר אצל מעסיקתו, חברה בע”מ, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לְפֵירוּקָהּ (לפי פרק ד’ לחלק ב’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). מְפָרֵק החברה קִבֵּל את תביעתו של רני לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פֵּירָעוֹן. חוב שכר העבודה שאושר, בְּעַד 12 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריו, עמד על 87,096 ₪ (7,258 ₪ בחודש). חוב פיצויי הפיטורים שאושר עמד על 28,799 ₪. נוסף על הגמלה לעובד שאושרה לרני, אישר המוסד לביטוח לאומי את זַכָּאוּתָהּ של קופת הגמל “ענוה” לגמלה לפי פרק זה, בשל חוב בסך 16,837 ₪, שהחברה חייבת לה בעד רני.

מהו סך הגמלאות שישלם המוסד לביטוח לאומי לעובד רני ולקופת גמל “ענוה”?

שאלה 42

רני, רווק בן 27, הוא נכה מִפְּגִיעַת אֵיבָה (40% נכות יציבה). להלן מרכיבי הכנסתו בשנת 2023: 

 1. שכר עבודה 69,672 ₪ 

 2. קצבה המשתלמת בשל פגיעת איבה (כמשמעותה בחוק התגמ’ לנפגעי פעולות איבה) 24,786 ₪ 

 3. דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] 5,395 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של רני בשנת 2023?

שאלה 43

סיגי התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/12/2004. עד 30/11/2023 עבדה במשרה מלאה. החל ב-1/12/2023 היא מועסקת בהיקף משרה של 50%. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה 3 פעמים בשנה. בתלוש 12/2023 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/9/2023 ועד 31/12/2023. 

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה הנ“ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לסיגי בתלוש 12/2023?

שאלה 44

בְּהַסְכָּמַת מעסיקהּ, לונה (רווקה בת 28) יצאה ב-4/1/2023 לחופשה ללא תשלום, עד 9/5/2023. בכל תקופת  החל”ת האמורה לא עבדה אצל מעסיק אחר ולא היתה עובדת עצמאית.

האם המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בְּעַד לונה, עֲבוּר חודש 3/2023 ? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 45

שכרו של עוזי, בן ה-30, משתלם לו על בסיס שעות עבודה – 36 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מוּפְחֶתֶת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה עוזי רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של עוזי, בשבוע שהחל ב-6/1/2023 והסתיים ב-11/1/2023:

מהו השכר שיש לשלם לעוזי בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 46

טוני עובד אצל מעסיקו כאיש תמיכה טכנית (Help Desk) בצוות תקשורת. ב-7/2023, עקב מחלה, הפך להיות “אדם עם מוגבלות”, הַמִּתְנַיֵּד באמצעות כסא גלגלים (טוני הוכר גם כנכה 100% לצמיתות במוסד לביטוח לאומי). הוא לא איבד את כושרו לעבוד כאיש תמיכה ומסוגל לעמוד בכל דרישות התפקיד במסגרת מקום העבודה. בתחילת כל יום עבודה נערכת ישיבת צוות באחד משני חדרי הישיבות במקום העבודה. שני חדרי הישיבות זהים, אך בכניסה לחדר ישיבות 1 יש שלוש מדרגות, בעוד שלחדר ישיבות 2 הַגִּישָׁה בכסא גלגלים אפשרית. 

טוני מבקש מהמעסיק שישיבות צוות שבהן הוא חייב להשתתף, תתקיימנה בחדר ישיבות 2 בלבד, או לַחֲלוּפִין, יַתְקִין המעסיק כֶּבֶשׁ (מַעֲבָר מְשׁוּפָּע) או מַעֲלוֹן שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ גישה בכסא גלגלים גם לחדר ישיבות 1. אם לא תיענה בקשתו, טוען טוני, יחשב הדבר כאפליה מֵחֲמַת מוגבלותו. 

האם, לפי החוק הנוגע לענין, אי ביצוע, אף לא אחת מבקשותיו האמורות, עלול להיחשב כהפליה של טוני מֵחֲמַת מוגבלותו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 47

ריני עבדה 4 שנים כְּמַחְסְנָאִית-סַדְרָנִית במחסן המוצרים, במפעל ליצור כַּסָּפוֹת. כשהיתה בחודש השלישי להריונה הביאה למעסיקה אישור מרופא לפיו סוג העבודה (מַחְסְנָאִית-סַדְרָנִית), אוֹפֶן בִּיצּוּעָהּ ומקום ביצוע העבודה (מחסן המוצרים) מְסַכְּנִים אותה בְּשֶׁל היותה בהיריון ומסכנים גם את עוּבָּרָהּ. מייד עם קבלת האישור מצא לה המעסיק עבודה חֲלוּפִית מתאימה כפקידת לוֹגִיסְטִיקָה במשרדי המפעל. העבודה החלופית היא בהיקף משרה זהה, נשמר בה מעמדה המקצועי של ריני, ושכרה לא נפגע. [למען הסר ספק, ריני לא זכאית לגמלה לשמירת הריון ולא זקוקה לשמירת הריון.]

האם, לפי חוק עבודת נשים, ריני זכאית להיעדר מעבודתה, תוך שהיא מתבססת על האישור מהרופא שהביאה למעסיק? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)?

שאלה 48

רננה, רווקה בת 23, השתחררה ב-14/2/21 משירות בצה”ל, לאחר ששירתה שירות סדיר (חובה) של 24 חודשים מלאים. ב-31/7/23, בתום 19 חודשי עבודה אצל מעסיקה היחיד, הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה. משכורתה החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לה לחודש 7/2023, הוּרְכְּבָה משכר יסוד בסך 8,648 ₪ ודמי נסיעות בסך 356 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 7/2023, חוּשַּׁב לה מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 3,108 ₪, חייב במס. 

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של רננה? 

שאלה 49

ענוה, גרושה בת 43 + 3 ילדים, עובדת אצל מעסיקה היחיד במשרה חלקית. המוסד לביטוח לאומי משלם לה בכל חודש גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו גמלה זו כהכנסה אצל ענוה והיא תדרש להמציא למעסיק תיאום דמי ביטוח? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 50

מ-19/6/2021 סול עובדת במפעל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. סול אֵינָהּ עובדת יצור במפעל, אֶלָּא עובדת מינהלה שבעל המפעל הוֹכִיחַ, לַהֲנָחַת דעתו של פקיד השומה, כי עבודתה במשמרת השניה או השלישית חִיּוּנִית להפעלת קווי הייצור במפעל. 

ההכנסה שסול היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

עבודה במשמרת הראשונה 60,240 ₪

עבודה במשמרת השניה 46,718 ₪

עבודה במשמרת השלישית 41,896 ₪

החזקת רכב, דמי הבראה ושווי רט”ן 3,860 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של סול מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?