שאלה 1

ניצן עובד עבודה מלאה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 388 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 88 ימים.

הָחֵל ב-6/1/23 [יום ד’] ועד 17/1/23 [יום א’] ניצן נעדר מעבודתו עקב מחלה (נמסרה הודעה למעסיק, כנדרש). ניצן חזר לעבודה ב-18/1/23 [יום ב’] ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין לכל ימי היעדרותו.

מהו, לפי חוק דמי מחלה, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לניצן בתלוש 1/2023?

שאלה 2

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ ויקי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 6 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה לאחר 3 חודשים לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה ויקי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-3/2023, מבקשת ויקי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 164,436 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 3

סיגי, בת 46, עובדת כשכירה באופן קבוע אצל 2 מעסיקים. שכר 9/2023 אצל מעסיקה העיקרי עמד על 27,532 ₪. אצל מעסיקה המשני עמד שכר אותו חודש (9/2021) על 22,380 ₪.

אם לא נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקה המשני, בְּגִין שכר 9/2023?

שאלה 4

יואב נשוי לבת זוגו, עקרת בית, ולהם (בחזקתם) 2 ילדים, שבשנת 2023 מלאו להם 6 ו-8 שנים. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. ב-16/9/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 5,400 ₪ על חשבון שכר העבודה. שכרו ברוטו, בתלוש 9/2023 – 8,552 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 462.00 ₪, דמי ביטוח לאומי בסך 206.34 ₪ ודמי ביטוח בריאות בסך 314.66 ₪.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר העבודה של יואב ב-9/2023, לכיסוי המקדמה?

שאלה 5

המעסיק “אאא” הוא בית מלון קטן שהותר לו, לפי החוק הנוגע לענין, להעסיק עובדים בשעות המנוחה השבועית, בעבודה הקשורה באירוח. נבו התקבל לעבודה כמלצר בחדר האוכל של בית המלון (עבודה הקשורה באירוח). עם קבלתו לעבודה הודיע שֶׁאֵינוֹ מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, על פי איסור שֶׁבְּמִצְווֹת דתו שאותן הוא מקיים (נבו הוא יהודי). בית המלון שומר כשרות וּמַקְפִּיד על עבודה מותרת בשבתות ובחגים. הימנעות מהעסקתו של נבו בשבתות ובחגים דורשת מהמעסיק ומשאר העובדים ביצוע התאמות מַכְבִּידוֹת וּבִלְתִּי סְבִירוֹת. המעסיק הסביר לנבו כי יועסק בימים אלה כמלצר, בדברים שאין בהם איסור מלאכת שבת, אך נבו עמד בסירובו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, רשאי המעסיק לסרב לקבל את נבו לעבודה כמלצר בחדר האוכל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 6

יגיל, בן ה-56, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 5,348 ₪ (ממעסיקו לשעבר). יגיל גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 4/2023 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  המעסיק הראשון 29,150 ₪.

2. המעסיק השני 18,825 ₪. 

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של יגיל בחודש 4/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 7

עובדת נשואה, בת 44 + 9 ילדים, עובדת זה 8 שנים אצל מעסיקה. ב-1/2/2023ילדה בת שֶׁלְּמַרְבֶּה הַצַּעַר לא היתה בחיים, ויצאה לתקופת לידה והורות. ב-12/2/2023 הודיעה למעסיק שהיא מבקשת לְקַצֵּר את תקופת הלידה וההורות ולחזור לעבודה ב-24/2/2023. העובדת צירפה לבקשה אישור בכתב מאת רופא ומסמכים מְאַמְּתִים נוספים. 

האם, לפי חוק עבודת נשים, רשאי מעסיקה של העובדת לְהַעֲסִיקָהּ החל ב-24/2/2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 8

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בנֹוסף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכָרה על יְֵדי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
[יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה].
הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל- 1/8/2019:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 9

מעסיקה של גיטי העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה ו- 2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן).
שנת הרישום של הרכב: 2022,  סוג הרכב: 1,  קוד תוצר: 481, קוד דגם: 69.
מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב- 1/2023 ההוצאה החודשית בשּלֹו הורכבה מחיובים קבועים בסך 50.00 ₪, שיחות בארץ ובחו”ל בסך 49.74 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪.
לפי הסכם העבודה של גיטי, אם ההֹוצָאה החודשית בשל הרט”ן גבוהה מ- 82.50 ₪ היא משלמת את ההפרש מעל 82.50 ₪.
ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד. ב- 1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 20.00 ₪, גיטי לא משתתפת בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לזְקֹוף לשכרה של גיטי בתלוש 1/2023 בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט”ן)?

שאלה 10

חברה בע”מ נמצאת בִּשְׁלִיטָתָם של לֹא יוֹתֵר מחמישה בני אדם. טוני מחזיק ב-3% מהון המניות שֶׁהוּצָא ואשתו לונה מחזיקה ב-2% מהון המניות שֶׁהוּצָא. את זכויותיהם בחברה רָכְשׁוּ אַחֲרֵי נִישּׂוּאֵיהֶם. אחיו הבכור של טוני, ויליאם, מחזיק ב-4% מהון המניות שֶׁהוּצָא, ואחותו הצעירה של טוני, שָׂרָה, מחזיקה ב-4% מהון המניות שֶׁהוּצָא. בְּיִתְרַת הון המניות שהוצא (87%) מחזיק אדם שֶׁאֵינוֹ קרוב של טוני, לונה, ויליאם או שרה. 

לצורך הגדרתו בתוכנת השכר, האם טוני הוא “חָבֵר בַּעַל שְׁלִיטָה” בחברה, לפי ס’ 32 לפקודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 11

נוני הוא “עובד זר חוקי”, המועסק כדין בענף החקלאות. הוא נשוי ואב לילד בן 5 שנשאר עם אימו בתאילנד. ב- 1/10/2023 התחיל לעבוד בענף החקלאות בישראל כעובד זר חוקי. נוני עבד אצל מעסיקו היחיד בישראל מ- 1/10/2022 עד 30/9/2023 ושהה בישראל באותו זמן בלבד.
כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס על הכנסתו, בשנת המס 2023?

שאלה 12

ב-1/2023, לרגל ט”ו בשבט, ניצן תרם 160 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, שהיא קרן לאומית לְעִנְיַן תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. ב-8/2023 שילם 250 ₪ למתנ”ס בעיר מגוריו, תמורת חוג ערבית מדוברת, אֵלָיו נִרְשַׁם וּבוֹ לָמַד. המתנ”ס האמור מוכר כמוסד ציבורי לענין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודה. כנגד התשלום ששילם בעד החוג, ניצן קיבל מהמתנ”ס קבלה שֶׁעַל גַּבֶּיהָ נרשם כי קיים אישור לעניין תרומות לפי הפקודה, ותרומות למתנ”ס יַקְנוּ לתורם זיכוי מהמס שהוא חייב בו. ב-10/2023 ניצן תרם 210 ₪ לעמותת ידידי בית החולים יוספטל באילת, שגם היא מוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות ניצן לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 162,300 ₪, מהו הזיכוי ממס שניצן עשוי לֵהָנוֹת ממנו, בשל התשלומים שלעיל, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 13

סיגי, בת ה-32, עובדת כפקידה כללית אצל מעסיקה, מנהל חשבונות (עבודה שאיננה עבודת כפיים). שבוע עבודתה בן 5 ימי עבודה (א-ה), 7 שעות בכל יום – מהשעה 8:30 עד השעה 15:30.

האם רשאי המעסיק לְהַעֲבִידָהּ 7 שעות ללא הפסקה, לְמַעֵט הפסקות קצרות ומוסכמות שהוא נותן לה להחלפת כוח ואויר או לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לִצְרָכֶיהָ, שֶׁאוֹתָן הוא מחשיב לה כחלק משעות עבודתה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 14

הלל, עובד במשרה מלאה, התחיל ב-1/5/2008 לעבוד אצל מעסיקו הפרטי היחיד. על הצדדים חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר מאי. בתלוש 5/2022 קיבל דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2022 ועד 31/5/2023.   

אם בתקופה שמ-1/7/2022 ועד (כולל) 31/7/2022 הלל נעדר מעבודתו בְּשֶׁל שירות מילואים, ובעד תקופה זו שילם לו המעסיק תגמול מילואים, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה האמור, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לו בתלוש 5/2023?

שאלה 15

יואב, תושב קבוע בישוב עתניאל, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד בישוב ערד. הכנסתו בשנת 2023 היתה 198,262 ₪, כולה מיגיעה אישית. מאחר שהפקיד כספים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך של 8,087 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי יואב בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שיואב חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 16

בהסכם העבודה של גיטי, שנחתם בינה לבין מעסיקה בתחילת עבודתה, נקבע כי במידה וְתַתְמִיד לעבוד שנתיים וְתִזְכֶּה לְהַעֲרָכַת הַמְּמוּנִּים עָלֶיהָ, היא תקבל, בְּתֹום אותן שנתיים, מענק הַתְמָדָה חד-פעמי בסך 2,500 ₪. 

בתום שנת העבודה הראשונה התפטרה גיטי מהעבודה. היא פנתה למעסיק ודרשה את המענק, בְּטַעֲנָה שֶׁשְּׁלִילָתוֹ מִמֶּנָּה מְנוּגֶּדֶת לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

האם צודקת גיטי, ומענק התמדה מוּתְנֶה זה מהווה הֲפָרָה של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 17

סול עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד 6 שנים ברציפות, עד שבתום יום 31/3/2023 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. הכנסתה, שממנה היו מגיעים דמי ביטוח, בכל אחד משישה החודשים שקדמו ל”יום הקובע”, היתה 22,380 ₪. סול קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (באוגוסט 2021) דמי לידה עבור 15 שבועות – סך 78,330 ₪ (לפי 746 ₪ ליום). 

ב-1/9/2023 סול חזרה לעבודה. באותו החודש (9/2021) קיבלה ממעסיקה, בנוסף לשכרה החודשי הרגיל, הפרשים (הפרשי שכר) בסך 2,376 ₪, בעד חודש 2/2023 .

מהם הפרשי דמי לידה שעשויה סול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, עקב הפרשי השכר שקיבלה ממעסיקה?

שאלה 18

מ-26/2/2008 ועד 31/10/2023 היה רני, רווק בן 32, תושב קבוע בעכו, שם גם עבד אצל מעסיק א’. החל ב-1/11/2023 הוא מתגורר בחדרה ועובד אצל מעסיקו החדש בעיר זו (חדרה) – מעסיק ב’. הכנסתו בשנת 2023 הורכבה משכר עבודה בסך 146,800 ₪ אצל מעסיק א’ (בעכו) ומשכר עבודה בסך 32,600 ₪ אצל מעסיק ב’ (בחדרה).

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי רני בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? 

[למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שרני חייב בו.]

שאלה 19

נוני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב- 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 15 ימים בנֹוסף על יום הפגיעה.
בכל אותם ימים נִזָקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכָרה על יְֵדי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
הכנסתו של נוני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל- 1/8/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 20

לכל הָאִמָּהוֹת (נשים) העובדות אצל מעסיקו של יואב, לפי חוזה עבודה, נִיתֶּנֶת זְכוּת לְהִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בעלות החזקתו של הילד במעון. יואב נשוי ואב לילד בן 3. אִם היה עובדת (ולא עובד), היה זכאי להשתתפות זו. יואב ביקש מהמעסיק את ההשתתפות האמורה, ומסר לו הצהרה (בחתימתו ובחתימת בת זוגו) לפיה בת הזוג עובדת, לא נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילד, היא לא זכאית ליום עבודה מקוצר בשל היותה אֵם לְיֶלֶד ואין לה מעסיק המשתתף בעלות החזקת ילד בְּמָעוֹן או הַמַּעֲמִיד לִרְשׁוּת ילדי עובדיו שירותי מעון.

האם, לאור האמור לעיל, יואב זכאי להשתתפות האמורה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 21

ניצן, איש אחזקה, עבד שנתיים אצל מעסיקו ובמקום עבודתו, כְּפַר נוֹפֶשׁ, עד שפוטר ביום 22/8/2023, בתום תקופת הודעה מוקדמת, כנדרש בחוק. להלן רכיבי תלוש 8/2023 שלו:

שכר יסוד בתקופת הודעה מוקדמת 7,469 ₪

פדיון חופשה 2,193 ₪ 

שווי דיור חינם 1,676 ₪ 

החזר הוצאה בְּגִין כלי עבודה שניצן קנה מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי עֲבוּר כפר הנופש 892 ₪ 

מהם סך כל הסכומים החייבים במס הכנסה כהכנסת עבודה, בתלוש זה?

שאלה 22

רני, רווק בן 27, הוא נכה מִפְּגִיעַת אֵיבָה (40% נכות יציבה). להלן מרכיבי הכנסתו בשנת 2023: 

 1. שכר עבודה 69,672 ₪ 

 2. קצבה המשתלמת בשל פגיעת איבה (כמשמעותה בחוק התגמ’ לנפגעי פעולות איבה) 24,786 ₪ 

 3. דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] 5,395 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של רני בשנת 2023?

שאלה 23

תלוש 1/2023 של יגיל, בן 42, נשוי+2 ילדים בני 15 ו-17 שנה, הורכב משכר יסוד בסך 14,842 ₪ ושווי אינטרנט ביתי בסך 130 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קופת ביטוח” (“ביטוח מנהלים”) שילם יגיל 7% משכר היסוד בתלוש זה. לקרן השתלמות שילם את חלקו – 2.5% משכר היסוד (תשלומיו אלה בוצעו כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש לאותן קופות).

מהו שכר ה”נטו” שישולם ליגיל (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 24

שכרה של גיטי משתלם על בסיס שעות עבודה – 44 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 10:30, מופסקת העבודה למשך שעה אחת למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה גיטי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של גיטי, בשבוע שהחל ב-4/8/2023 והסתיים ב-8/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לגיטי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 25

ב-24/10/2023 התחיל נבו לעבוד כפקיד הזמנות אצל מעסיקו, בחצי משרה. שבוע עבודתו בן 5 ימי עבודה (א-ה). שכרו משתלם על בסיס של חודש. נבו מבקש לקבוע, בחוזה העבודה האישי שלו [חוזה לתקופת עבודה לא קצובה], כי בשנת 2023 יהיה זכאי לתמורת חופשה בשיעור מסוים משכרו הרגיל, שתשולם לו בתלוש כל חודש, במקום שתינתן לו חופשה שנתית בְּעַיִן (ימי חופשה בְּפֹועַל) בעד שנה זו. 

האם רשאי המעסיק להיענות לבקשתו של נבו ולשלם לו תמורת חופשה בעד שנת 2023, במקום ימי חופשה בְּעַיִן (בְּפֹועַל)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 26

לגיטי עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-1/1/2023. ההלוואה צמודה למדד ונושאת ריבית של 1.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 8,840 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-31/10/2022.]

אם המדד עלה ב-0.3% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2022)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 27

רננה, בת 43, נשואה + 2 בנות שבשנת המס 2023 מלאו להן 16 ו-21 שנים, התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/1/2023 ב”משכורת חודש”. משכורתה קבועה – 8,940 ₪ בחודש. בכל חודש, עד תלוש 3/2023, ניכה המעסיק מרננה מס רגיל לפי לוח הניכויים [לפי תוספת א’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)].  ב-16/4/2023, לְהַפְתָּעָתוֹ של המעסיק, רננה מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 32,520 ₪ יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 14%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה, עד שכר שנתי של 97,440 ₪, יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 20%. מֵעֵבֶר ל-97,440 ₪ יֵשׁ לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי.

כמה מס הכנסה על המעסיק לנכות מרננה בתלוש 4/2023?

שאלה 28

הלל, בן ה-54, עבד אצל מעסיקו היחיד במשכורת של 62,380 ₪ בחודש (הכנסתו היחידה בשנת 2023), עד שפרש מעבודתו ביום 31/10/2023. הלל הוא נכה 100% מִלֵּידָה (נכות יציבה).

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס‘ 9(5) לפקודה שהלל יכול לְנַצֵּל בשנת המס 2023 ?

שאלה 29

ענוה מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). שכרה משתלם לה על בסיס חודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה – 76 ימים. ב-3 בכל חודש משלם לה המעסיק את שכר החודש הקודם. מ-25/4/2023 וְעַד (כּוֹלֵל) 28/4/2023 ענוה נעדרה מעבודתה עקב מחלה. היא חזרה לעבודה ב-29/4/2023 ומסרה למעסיק, באותו היום, תעודת מחלה כַּדִּין, לתקופה שמ-25/4/2023 ועד 28/4/2023.

לפי תקנות דמי מחלה הַנּוֹגְעוֹת לָעִנְיָן, מהו המועד לתשלום דמי מחלה במקרה זה?

שאלה 30

יגיל עובד אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים ברציפות. שכרו משתלם לו על בסיס של ימי עבודה. ב-1/12/2023 יצא ל-12 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 31

גיטי, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 8 שנים ברציפּות, קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עליה ְלהפסיק את עבודתה, לצֹוֶרְך ְׁשמירת הָריֹון, למשך 30 ימים רצופים, החל ב- 1/8/2023.
שכרה, בשישה החודשים שקדמו ל- 1/8/2023, הורכב מהתשלומים הבאים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 גיטי קיבלה ממעסיקה, בנֹוסף לשכרה החודשי הרגיל, ֶהפרשי שכר בסך 312 ₪, בעד חודש 3/2023.
[למען הסר ספק, גיטי קיבלה שכר מלא בששה החודשים שקדמו להפסקת העבודה. היא מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקּה. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אחר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שגיטי זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 32

לונה התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ב-1/9/2012, ועבדה אצלו ברציפות עד 25/8/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה מעבודתה. בכל תקופת עבודתה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה. בשנת 2023 עבדה 194 ימים בפועל.

אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה לונה זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 33

עוזי התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-1/3/1996. שכרו השתלם לו על בסיס חודש. ב-1/12/1996 התחיל המעסיק להפריש עבורו לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הרחבה ענפי שֶׁחָל על הצדדים. שיעור הפרשת המעסיק למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה – 6%. לפי צו ההרחבה האמור, תשלומי המעסיק לפיצויי פיטורים יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם 72% מפיצויי הפיטורים, בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים והתקופות שבגינם נעשתה ההפרשה. 

עוזי עבד אצל המעסיק, בכל השנים, בהיקף משרה מלאה. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה (לפי הוראות צו ההרחבה) היה שכר היסוד ששולם לו, שבשנים האחרונות עמד על 14,700 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שולמה לו, בכל חודש, באופן קבוע וללא כל תנאי, תוספת מקצועית שבשנים האחרונות עמדה על סך 944 ₪. בגין תוספת זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. 

ב-31/5/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינו לבין המעסיק, עם פיטוריו. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 249,165 ₪. 

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לעוזי (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 34

שכר היסוד של רִינִי קבוע – 23,594 ₪ בכל חודש. נוסף על שכר היסוד, מעסיקה העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה וטלפון סלולרי (רט”ן). שנת רישום הרכב: 2019, סוג הרכב: 2, קוד תוצר: 603, קוד דגם: 69. ברכב מותקן “דַּלְקָן”, הַמְּאַפְשֵׁר תִּדְלוּק ללא צורך בתשלום בְּמַעֲמַד הָרְכִישָׁה, תוך חִיּוּב אוֹטוֹמָטִי של המעסיק. ב-1/2023, עקב תקלה בדלקן, ריני שילמה מִכִּיסָהּ 110 ₪ בעד רכישת דלק לרכב הצמוד. המעסיק החזיר לה את ההוצאה (110 ₪) מהקופה הקטנה. ההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן, ב-1/2023, הורכבה מחיובים קבועים בסך 99.90 ₪, חיובים משתנים בסך 106.10 ₪ ומע”מ בסך 31.62 ₪. לפי הסכם העבודה של ריני, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-155.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 155.50 ₪.

מהו סך כל שכרה של ריני לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“) (סכום מעוגל)?

שאלה 35

תלוש 1/2023 של רויה, בת ,37 נשואה + ילד בן 15 שנים, הורכב משכר יסוד בסך 9,990 ₪ ושווי רט”ן בסך 65 ₪ למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה”, שילמה רויה 6% משכר היסוד בתלוש זה (כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש משכר היסוד לאותה קופה). 

מהו שכר ה”נטו” שישולם לרויה (“נטו לתשלום”) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיה ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 36

ב-3/8/2023 סול חזרה לעבודתה אצל מעסיקה היחיד, לאחר תום תקופת לידה והורות בת 15 שבועות, בגינם קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אימהות בחוק הרלוונטי).

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו את דמי הלידה ששולמו לה, כהכנסה אצלה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 37

הלל, יליד 1/4/1989, הִתְקַבֵּל לעבודה ב-1/10/2010, כְּשֶׁהוּא אֵינֶנּוּ מְבוּטָּח בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. כמתחייב, המעסיק הפריש עבורו לפנסיה מקיפה, לפי הוראות צו ההרחבה האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו, מהיום שבו הלל היה זַכָּאי לביטוח פנסיוני ולביצוע ההפרשות. מְלוֹא שכרו, סך 8,904 ₪, בּוּטַּח בקרן הפנסיה.

ב-31/7/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין הלל למעסיקו, עם פיטוריו. מלוא שכרו, המבוטח בקרן הפנסיה, עמד על 8,904 ₪. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 50,634 ₪.

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים להלל (בחישוב חודשי, מקורב ומעוגל)?

שאלה 38

שכרה של לונה, נשואה+3, אצל מעסיקה היחיד (חנות בגדי נשים), משתלם על בסיס של חודש. שכר עבודתה בתלוש 2/2023 – 10,540 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 727 ₪. כמו כן, מנוכה משכרה, בתלוש זה, סך 632 ₪ – חלקה בתשלומים לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה.

אם היא חייבת למעסיקה 9,180 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתה בתלוש 2/2023, לכיסוי חוב זה (סכום מעוגל)?

שאלה 39

שבוע העבודה של טוני בן 5 ימי עבודה (א’-ה’). הוא עובד עבודה מלאה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. בעד כל יום עבודה הוא מקבל 536 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 27 ימים. טוני חלה במחלה מַמְאֶרֶת ונעדר בשל כך מעבודתו לְשֵׁם טיפול תקופתי, הָחֵל ב-7/11/2023 [יום ב’] ועד (כולל) 9/11/2023 [יום ד’]. כנדרש בחוק, הוא מסר למעסיק אישור רפואי בכתב כי הטיפול נִדְרַשׁ בְּקֶשֶׁר לאותה מחלה ממארת.

מהו, לפי חוק דמי מחלה, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לטוני בתלוש 11/2023?

שאלה 40

ב-9/8/2023 רננה התחילה לעבוד ברציפות כמנהלת פרסום אצל מעסיקה, מתווך דירות. שבוע עבודתה בן 5 ימי עבודה, 8 שעות ביום. ביום שלישי, 30 באוקטובר 2023, נערכו בְּחִירוֹת כְּלָלִיּוֹת בָּרָשׁוּת הַמְּקוֹמִית שֶׁבָּהּ היא גרה. רננה, הרשומה בפנקס הבוחרים של אותה רשות מקומית, נעדרה מעבודתה באותו היום.

האם על המעסיק לשלם לה את השכר שהיתה מִשְׂתַּכֶּרֶת אצלו באותו היום אִילּוּלֵא נעדרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 41

יגיל, אלמן בן 47, הוא “הורה עצמאי” לילד בן 15 שנמצא בְּהַחְזָקָתוֹ הַבִּלְעָדִית. הוא עובד עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 386 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) עומדת על 74 ימים. הָחֵל בְּיוֹם א’ (2/1/23) יגיל נעדר מעבודתו בשל מחלת דלקת רֵאוֹת בה חלה ילדו (נמסרה הודעה למעסיק במועד). יגיל חזר לעבודה ביום ב’ (17/1/23) ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מ-2/1/22 ועד (כולל) 16/1/23 והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ בתקנות. לְמַעֵט היעדרות זו, יגיל לא נעדר מעבודתו ב-1/2023.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם ליגיל בתלוש 1/2023?

שאלה 42

הלל התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב- 5/9/2021. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. ב- 5/7/2023 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שּיִכנְסּו לתוקף בתֹום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.
כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, על המעסיק לתת להלל?

שאלה 43

זה חצי שנה שסיגי, בת ה-19, פקידת הקבלה, עובדת כשכירה בחברה המוגדרת כְּחֶבְרַת מְעַטִּים.

האם, לפי חוק הביטוח הלאומי, היא מבוטחת בפרק ביטוח זכויות עובדים בַּהֲלִיכֵי חַדְלוּת פֵּירָעוֹן? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 44

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 45

טוני עובד אצל מעסיקו כאיש תמיכה טכנית (Help Desk) בצוות תקשורת. ב-7/2023, עקב מחלה, הפך להיות “אדם עם מוגבלות”, הַמִּתְנַיֵּד באמצעות כסא גלגלים (טוני הוכר גם כנכה 100% לצמיתות במוסד לביטוח לאומי). הוא לא איבד את כושרו לעבוד כאיש תמיכה ומסוגל לעמוד בכל דרישות התפקיד במסגרת מקום העבודה. בתחילת כל יום עבודה נערכת ישיבת צוות באחד משני חדרי הישיבות במקום העבודה. שני חדרי הישיבות זהים, אך בכניסה לחדר ישיבות 1 יש שלוש מדרגות, בעוד שלחדר ישיבות 2 הַגִּישָׁה בכסא גלגלים אפשרית. 

טוני מבקש מהמעסיק שישיבות צוות שבהן הוא חייב להשתתף, תתקיימנה בחדר ישיבות 2 בלבד, או לַחֲלוּפִין, יַתְקִין המעסיק כֶּבֶשׁ (מַעֲבָר מְשׁוּפָּע) או מַעֲלוֹן שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ גישה בכסא גלגלים גם לחדר ישיבות 1. אם לא תיענה בקשתו, טוען טוני, יחשב הדבר כאפליה מֵחֲמַת מוגבלותו. 

האם, לפי החוק הנוגע לענין, אי ביצוע, אף לא אחת מבקשותיו האמורות, עלול להיחשב כהפליה של טוני מֵחֲמַת מוגבלותו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 46

יואב עובד שכיר אצל מעבידו היחיד זֶה 9 שנים. תלוש 8/2023 שלו כלל את התשלומים הבאים:

1. שכר יסוד 9,269 ₪
2. תוספת וותק 348 ₪
3. מענק הִשְׁתַּתְּפוּת ברווחי המעביד 1,236 ₪
4. הֶפְרְשֵׁי שכר (בעד חודש 6/2023) 864 ₪ 

מהי הכנסתו של יואב לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 8/2023 ?

שאלה 47

אדי, יליד 1/7/91, התקבל לעבודה ב-1/8/12, כשהוא אֵינֶנּוּ מבוטח בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. המעסיק הִפְרִישׁ עבורו לפנסיה מקיפה, לפי הוראות צו ההרחבה האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו, מהיום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני ולביצוע ההפרשות. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר היסוד ששולם לו, שעמד ב-3 השנים האחרונות על 5,325 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שולמה לו בכל חודש השתתפות מעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה בסך 164 ₪. בגין השתתפות זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. ב-1/1/23 התחיל המעסיק לשלם לקרן הפנסיה 8.333% מהשכר המבוטח למרכיב הפיצויים (במקום 6%). המעסיק הודיע בכתב לקרן הפנסיה, עם העתק לטדי, שכספי השלמת פיצויי הפיטורים (עד 8.333%) שהוא מְשַׁלְּמָם הָחֵל ב-1/1/23, יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בְּהֶתְאֵם לָאָמוּר בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. בכל השנים הועסק טדי במשרה מלאה. ב-30/11/23 הסתיימו יחסי העבודה בינו לבין המעסיק, עם פיטוריו. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 31,398 ₪.

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לטדי (בחישוב חודשי, מקורב ומעוגל)?

שאלה 48

טדי (בן יחיד, רווק) משלם בְּעַד הַחְזָקָתָם של זוג הוריו הזקנים, המרותקים למיטה בתמידות, במוסד מיוחד. בשנת 2023 שילם למוסד, בעד אביו – 21,649 ₪ ובעד אמו – 20,663 ₪.

הכנסתו החייבת של טדי בשנת 2023 – 259,824 ₪. הכנסתם החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של הָאָב – 179,586, ושל הָאֵם (בת זוּגוֹ של האב) – 88,349 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי שיוּתַר לטדי, בשנת 2023, בְּעַד הוצאותיו בְּשֶׁל הַחְזָקַת זוג הוריו במוסד המיוחד?

שאלה 49

נבו, אלמן בן 54, אב לילד מאושר ואהוב עם מוגבלות שִׂכְלִית-הִתְפַּתְּחוּתִית, יליד 6/6/2008, הנמצא אצלו. לילד בעל המוגבלות יש מטפלת, שאוספת אותו בכל יום מבית הספר, מביאה אותו הַבַּיְתָה, משגיחה עליו ודואגת לצרכיו, עד שׁוּב נבו מעבודתו. בשנת 2023 נבו שילם למטפלת 57,600 ₪ בעד עבודתה. הכנסתו החייבת של נבו בשנת 2023 – 313,440 ₪. לילד אין הכנסה. 

בהנחה שמולאו כל הטפסים הרלוונטיים וצורפו כל מסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שנבו יכול לקבל בשנת 2023 בְּעַד ילדו, לפי הסעיפים 44 / 45 לפקודה?

שאלה 50

נוני עבד אצל 2 מעסיקים:

כאשר פרש ממעסיק א’, נוני ביקש “רצף זכויות פיצויים”. פקיד השומה אישר את בקשתו. לאחר 3 חודשים התחיל לעבֹוד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורו, לאותה קופת גמל לקצבה, מתחילת עבודתו אצלו. עם פיטוריו ממעסיק ב’, ב,9/2023- מבקש נוני למׁשֹוְך את כל כספי הפיצויים שהצטברו משני המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל האמורה – 116,374 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים). יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של נוני במועד שבו שולמו לקופת הגמל לקצבה.

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הּנִיחּו שהפטור ֶׁשבסמכּות המנהל להענִיק, הּוגָדל אוטומטית].