שאלה 1

סיגי, ילידת 7/9/2005, עובדת כשכירה אצל שני מעסיקים. מהשעה 10:30 עד 13:30 היא עובדת אצל מעסיק א’, ומהשעה 14:15 עד 16:30 אצל מעסיק ב’. מאחר ששני מקומות העבודה לא קרובים אל ביתה, היא נוהגת ללכת ממקום עבודה אֶחָד ישירות לְמִשְׁנֵהוּ. ביום 7/3/2023, כשהלכה בדרך הַמְּקוּבֶּלֶת מִמקום עבודתה אצל מעסיק א’ למקום עבודתה אצל מעסיק ב’, ועקב הליכתה זו, נפגעה בתאונה וְנִפְצְעָה. יְצוּיָן שלא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה של סיגי.

האם עשויים לראות בתאונה זו, שאירעה לסיגי, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 2

רני התחיל לעבוד ב-1/11/2022 אצל מעסיקו. תלוש 4/2023 שלו כלל את התשלומים הבאים:

✔ שכר יסוד 14,287 ₪

✔ שווי מתנה לרגל אירוע אישי 818 ₪

✔ שווי רכב צמוד 1,460 ₪

✔ קצובת ביגוד שנתית 576 ₪

מהי הכנסתו של רני לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 4/2023 ?

שאלה 3

טדי, רווק יליד 16/2/2002, עלה לישראל ב-1/3/2020. ב-1/3/2021 התגייס לשירות בצה”ל ושירת שירות סדיר (חובה) של 22 חודשים מלאים, עד 31/12/2022, אז השתחרר. ב-1/1/2023 פנה לפקיד השומה וביקש שֶבְּמִנְיָן החודשים שבהם הוא זכאי לנקודות זיכוי כעולה חדש, לא תּוּבָא בחשבון תקופת שירותו הסדיר בצה”ל. פקיד השומה אישר את הבקשה. 

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של טדי בשנת המס 2023?

שאלה 4

שבוע עבודתו של נוני בן 5 ימים (א’-ה’) .דמי נְסיעֹות משולמים לו לפי צו ההרחבה בדבר השתתפּות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום הוא נוסע לעבודה בהסעה ְמאּורגנֶת על חשבון המעסיק (מרחק 25 ק”מ). בחזרה מהעבודה הוא נוסע באוטובוס ציבורי.
מחיר נסיעה באוטובוס בין עבודתו לביתו – 12 ₪ לנסיעה בודדת. מחיר “חופשי יומי” –
24 ₪ מחיר “חופשי ארצי” (נסיעות ללא הגבלה, כל החודש) – 225 ₪. ב- 9/2023 נוני עבד בפועל 19 ימים.
אם שיעור החזר הוצאות הנסיעה המַרבי הנקּוב בס’ 2 לצו ההרחבה הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות המזערי שעל המעסיק לשלם לנוני בגין חודש זה?

שאלה 5

שכרה של גיטי משתלם על בסיס שעות עבודה – 44 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 10:30, מופסקת העבודה למשך שעה אחת למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה גיטי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של גיטי, בשבוע שהחל ב-4/8/2023 והסתיים ב-8/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לגיטי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 6

ריטה (בת 49) נשואה ליגיל (בן 58). עקב מחלה, יגיל הפך להיות מְשׁוּתָּק לַחֲלוּטִין. ריטה שילמה 31,460 ₪ בשנת 2023 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ריטה בשנת 2023 – 118,240 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של יגיל בשנה זו – 126,980 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שריטה יכולה לקבל בשנת 2023 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 7

ניצן עובד אצל מעסיקו 4 ימים בכל שבוע (א’-ד’), שעה ו-45 דקות בכל יום עבודה. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה.

בחלק ד’ בטופס ה-101, שֶׁכּוֹתַרְתּוֹ “פרטים על הכנסותי ממעביד זה”, מה עליו לסמן שהוא מקבל?

שאלה 8

רני, יליד 1/9/2000, התקבל לעבודה אצל מעסיקו ב-1/9/2019, בְּלִי שֶׁהָיָה מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו. המעסיק מפריש לעובדיו לביטוח פנסיוני לפי הוראות צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם וְחָלוּת הצו עליהם. החל ביום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני, הִפְרִישׁ עבורו המעסיק לפנסיה מקיפה לפי הוראות הצו האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו. כַּנִּדְרָשׁ, מְלוֹא שכרו הרגיל, שגדל עם השנים ועמד בשנה האחרונה על 6,800 ₪ בחודש, בּוּטַּח בקרן הפנסיה. רני עבד ברציפות עד (כולל) 30/11/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 9,870 ₪ (כולל רווחים). [למען הסר ספק, לא קיים לרני הסדר פנסיוני מֵטִיב כהגדרתו בצו ההרחבה האמור.]

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרני (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 9

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 10

רני עובד זה 4 שנים אצל מעסיקו (שירותי תמיכה במשתמשי תוכנה). הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְּמוּל עבודתו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’), 8 שעות ביום. שכרו – 76 ₪ לשעה רגילה. מעסיקו משלם לעובדיו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום אותו הם מקבלים בעד 8 שעות עבודה רגילות. ביום ב’, ה-17/5/2023, בו חל חג שבועות, עקב בעיה אצל לקוח, דָּרַשׁ המעסיק מרני לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בחירתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, רני עבד 10.25 שעות עבודה ביום זה, הָחֵל בשעה 02:30 לפנות בוקר. 

אם רני לא החסיר ימי עבודה בחודש זה, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה (17/5/2023), בו נדרש לעבוד?

שאלה 11

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אלמנָה, עקרת בית, ֶׁשעמּה 2 ילדיהם (בני 3 ו- 5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שמּזֶה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בּנסיּבֹות שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תיפגע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 12

ענוה, נשואה בת 32, אם ל-2 ילדים שבשנת המס 2023 מלאו להם 3 ו-5 שנים, התחילה לעבוד ב-2/5/2023 אצל רני והיא מקבלת אצלו “משכורת בעד משרה נוספת”. בטופס ה-101 שמסרה לו, בפרטים על הכנסות אחרות, סימנה שיש לה הכנסה אחרת מ”משכורת חודש”, אך לא סימנה כל פרטים נוספים לְגַבֶּיהָ. משכורתה ב-5/2023 אצל רני – 14,200 ₪. בגין משכורת זו, רני הפריש עבורה 6.5% למרכיב תגמולי המעביד בקופת גמל לקצבה ו-7.5% לקרן השתלמות (חלק מעביד). כנגד תשלומיו אלה, ענוה שילמה את חֶלְקָהּ – 6% לקופ”ג לקצבה ו-2.5% לקרן ההשתלמות.

אם ענוה לא מסרה לרני אישור תיאום מס מפקיד שומה, כמה מס הכנסה עליו לנכות ממנה בתלוש 5/2023?

שאלה 13

רויה היא אמנית ומורה לאמנות בת 48. בינה ובין המוזיאון לאמנות נערך מראש הסכם עבודה לתקופה של שנה וחצי. בהסכם נקבע כי היא תלמד במוזיאון בתקופה זו, כמורה בחוג לאמנות לנשים בגיל השלישי, בזמנים שתקבע הנהלת המוזיאון. עוד סוכם כי תהיה כפופה למנהלת החוגים במוזיאון וכי אין היא רשאית להשתמש בעוזרת או במחליפה על חשבונה. מאחר שרויה מנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, סוכם כי תנְפיק למוזיאון חשבוניות מס תמורת הגמול
שתקבל עבור העסקתה כאמור. בתום תקופת ההסכם הסתיימה עבודתה של רויה במוזיאון. יום לאחר שהסתיימה עבודתה, נרשמה בשירות התעסוקה (לראשונה בחייה), התייצבה בימים ובזמנים ֶׁשּנִקבעּו לה, אך לא נמצאה עבורה כל עבודה.

האם בתקופת האכשרה של רויה, לצורך זכאותה לדמי אבטלה, יכולה לבוא בחשבון התקופה האמורה ֶׁשבּה הועסקה במוזיאון? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 14

רני, בן 64, מועסק זה 3 חודשים אצל בִּתּוֹ, בעלת המתפרה. שכרו משתלם על בסיס ימי עבודה.

האם הוא יכול להיחשב “עובד”, לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 15

ריני וטדי נשואים ולהם ילד בן 3. הם עובדים עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקים שונים. שכרם מִשְׁתַּלֵּם להם על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתם בן 6 ימים (א’-ו’). בעד כל יום עבודה רגיל ריני מקבלת 246 ₪ וטדי מקבל 298 ₪. זכותם לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) של ריני עומדת על 9 ימים ושל טדי עומדת על 10 ימים.

בימים 3/5/2023 (יום א’) ו-4/5/2023 (יום ב’) ריני נעדרה מעבודתה בשל מחלת יַלְדָּם. טדי לא נעדר מעבודתו באותם ימים. ריני חזרה לעבודה ב-5/5/2023 (יום ג’). החל ביום זה טדי החליף אותה, שהה עם יַלְדָּם החולה ונעדר מעבודתו. ב-11/5/2023 (יום ב’) טדי חזר לעבודתו. ריני לא נעדרה מעבודתה באותם ימים שבהם טדי נעדר מעבודתו על מנת לטפל בילדם החולה. ריני וטדי מסרו, לשני מעסיקיהם, את כל ההצהרות והמסמכים הַנִּדְרָשִׁים לפי החוק והתקנות, לְרַבּוֹת אישור רפואי בדבר מחלת ילדם, לפיו היה חולה מ-3/5/2023ועד (כולל) 10/5/2023.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל מעסיקו של טדי לשלם לטדי בתלוש 5/2023?

שאלה 16

לונה, בת ה-46, עבדה כמוכרת אצל מעסיקה היחיד 14 שנה, ב”משכורת חודש” ובמשרה מלאה, עד שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ב-31/07/2023, עם פיטוריה. משכורתה החודשית (לְרַבּוֹת “המשכורת האחרונה” לפני הפרישה) היתה כִּלְהַלָּן:

1. שכר משולב 6,871 ₪
2. עמלות – ממוצע 12 חודשים אחרונים 532 ₪
3. שכר שעות נוספות (ממוצע 12 חודשים אחרונים לפני הפרישה) 839 ₪
4. הוצאות אחזקת רכב – ממוצע 12 חודשים אחרונים 426 ₪

אם לונה קיבלה ממעסיקה מענק פרישה בסך 186,225 ₪, מהו החלק הפטור ממס של מענק זה, לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שלונה ביקשה להגדיל את הפטור, מכוח סמכות מנהל רשות המיסים, והפטור הוגדל בהתאם [למען הסר ספק, לונה מבקשת פטור מרבי על מענק הפרישה. כמו כן, לא היו במענק האמור סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של לונה במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה.]

שאלה 17

תלוש 1/2023 של טוני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 10,200 ₪, דמי נסיעות בסך 173 ₪ ושווי ריבית בסך 4 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילם טוני 6% משכר היסוד בתלוש זה. לקרן השתלמות שילם את חלקו – 2.5% משכר היסוד (תשלומיו אלה בוצעו כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש לאותן קופות).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לטוני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 18

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אַלְמָנָה, עקרת בית, שֶׁעִמָּהּ 2 ילדיהם (בני 3 ו-5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שֶׁמִּזֶּה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תִּיפָּגַע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 19

חברה בע”מ נמצאת בִּשְׁלִיטָתָם של לֹא יוֹתֵר מחמישה בני אדם. טוני מחזיק ב-3% מהון המניות שֶׁהוּצָא ואשתו לונה מחזיקה ב-2% מהון המניות שֶׁהוּצָא. את זכויותיהם בחברה רָכְשׁוּ אַחֲרֵי נִישּׂוּאֵיהֶם. אחיו הבכור של טוני, ויליאם, מחזיק ב-4% מהון המניות שֶׁהוּצָא, ואחותו הצעירה של טוני, שָׂרָה, מחזיקה ב-4% מהון המניות שֶׁהוּצָא. בְּיִתְרַת הון המניות שהוצא (87%) מחזיק אדם שֶׁאֵינוֹ קרוב של טוני, לונה, ויליאם או שרה. 

לצורך הגדרתו בתוכנת השכר, האם טוני הוא “חָבֵר בַּעַל שְׁלִיטָה” בחברה, לפי ס’ 32 לפקודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 20

סול עובדת אצל 2 מעסיקים שונים, באותם ימים. אצל מעסיק א’ (מרפאת שיניים), היא עובדת מ-8:00 עד 12:30. אצל מעסיק ב’ (חנות בגדים), היא עובדת מ-15:00 ועד 19:30. שני מקומות העבודה נמצאים בגרנד קניון בחיפה (מרכז קניות גדול), בְּקוֹמוֹת שונות. על סול ועל מעסיקיה חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום היא נזקקת לתחבורה ציבורית כדי להגיע לגרנד קניון ובחזרה לביתה (מרחק 5 ק”מ, 20 תחנות עירוניות לכל כיוון). מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין ביתה לגרנד קניון – 5.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת הגרנד קניון – 208.50 ₪. בצהריים, בין השעות 12:30 ל-15:00, היא נשארת לִפְעָמִים בגרנד קניון ואוכלת באחת המסעדות שבו, ולפעמים היא נוסעת לאכול ולנוח בביתה. בחודש 3/2023 סול עבדה 17 ימים, בתוכם נסעה 7 פעמים לביתה בצהריים, בתום עבודתה אצל מעסיק א’, לנוח ולאכול, וחזרה לעבודתה אצל מעסיק ב’.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל מעסיק ב’ (חנות הבגדים) לשלם לסול בגין חודש זה?

שאלה 21

סול, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/3/2013. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר יוני. בתלוש 6/2023 מקבלת סול דמי הבראה בעד התקופה שמיום 1/7/2022 ועד 30/6/2023. 

אם בתקופה שמ-1/2/2023 ועד (כולל) 28/2/2023 סול היתה בחופשה ללא תשלום, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 6/2023?

שאלה 22

רננה, רווקה בת 23, השתחררה ב-14/2/21 משירות בצה”ל, לאחר ששירתה שירות סדיר (חובה) של 24 חודשים מלאים. ב-31/7/23, בתום 19 חודשי עבודה אצל מעסיקה היחיד, הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה. משכורתה החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לה לחודש 7/2023, הוּרְכְּבָה משכר יסוד בסך 8,648 ₪ ודמי נסיעות בסך 356 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 7/2023, חוּשַּׁב לה מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 3,108 ₪, חייב במס. 

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של רננה? 

שאלה 23

שכר היסוד של ענוה (רווקה בת 27), בחודש 1/2023, עמד על 9,552 ₪ (“ברוטו”). בנוסף לשכר היסוד, נזקף לשכרה, בכל חודש, שווי הסעה בסך 385 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם שווי ההסעה). כמו כן, נזקף לשכרה, בכל חודש, שווי רט”ן בסך 68 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם שווי הרט”ן).

מהו סך כל שכרה של ענוה לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 24

סול, בת ה-52, עבדה שנתיים כמלצרית אצל מעסיקה, מסעדת מזון מהיר, עד שמונתה ב-4/2/23 להיות אַחְרָאִית מִשְׁמֶרֶת בה. זמן רב חיפש המעסיק עובדים הַכְּשִׁירִים למלא תפקיד זה, עד שמצא שסול, החרוצה והיעילה, שימשה בעבר כאחראית משמרת במסעדות רבות שֶׁבָּהֶן עבדה. לשם הַבְטָחַת הִישָּׁאֲרוּתָהּ בעבודה, דרש ממנה המעסיק לחתום על שְׁטָר, לפיו היא מתחייבת לשלם לו סך 2,500 ₪, אם תפרוש מעבודתה לפני שֶׁתַּשְׁלִים שנת עבודה נוספת במסעדה. סול חתמה על השטר. אֲבָל, לאחר 5 חודשי עבודה נוספים, הודיעה למעסיק שהיא מתפטרת, בתום תקופת הודעה מוקדמת להתפטרות שהיא חייבת לתת לו, על מנת לעבור למקום עבודה אחר.

האם רשאי המעסיק לְמַמֵּשׁ את השטר ולנכות את הסכום האמור (2,500 ₪) משכר עבודתה האחרון של סול? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 25

תלוש 1/2023 של ריטה, רווקה בת 23, הורכב משכר יסוד בסך 20,410  ₪ (ברוטו), שווי הסעה לעבודה וממנה בסך 438 ₪ נטו ושווי ארוחות בסך 630 ₪ נטו (המעסיק מגלם את שווי ההסעה ואת שווי הארוחות).

מהו סך כל שכרה של ריטה לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 26

תלוש 5/2023 של סיגי, בת ה-37, שפרשה מעבודתה ב-31/5/2023, הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

1. משכורת חודש 17,638 ₪
2. פדיון ימי מחלה צבורים שלא נוצלו עד תאריך הפרישה 1,831 ₪
3. שווי רכב צמוד 3,820 ₪
4. פיצוי עבור חודשֵי הִסְתַּגְּלוּת, בעד תקופה שֶׁלְּאַחַר תאריך הפרישה 9,765 ₪ 

מהו שכרה של סיגי שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה?

שאלה 27

יואב, בן 37, נשוי לרננה (עקרת בית בת 26). לזוג ילד אחד, יליד 14/11/2022. להלן שכרו (“ברוטו למס”) בכל אחד מחודשים 1/2023 עד 7/2023 (ההבדלים –  עקב שעות נוספות):

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו בתלוש 7/2023?

שאלה 28

תלוש 6/2023 של נוני, בן ה- 56, שפרש מעבודתו ב-30/6/2023, הּורכב מהסכּומים הבאים:
שכר משולב 13,861 ₪
פדיון חופשה (לפי ס’ 13 לחוק חופשה שנתית) 2,158 ₪
פיצויי פיטורים – סכום פטור ממס לפי ס’ 9(7א) לפקודה 21,493 ₪
פיצויי פיטורים – סכום חייב במס לפי ס’ 9(7א) לפקודה 724 ₪
פדיון דמי הבראה (יתרת דמי הבראה שלא שולמו עד תאריך הפרישה) 1,287 ₪

מהו סך כל הרכיבים החייבים בדמי ביטוח בתלוש 6/2023 של נוני?

שאלה 29

יגיל, מְעַצֵּב הַפְּנִים, הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי הכנסיה הָאוֹרְתּוֹדוֹקְסִית. הוא עובד אצל מעסיקו (משרד אדריכלים) זה 26 שנה. תלוש 1/2023 שלו הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד בסך 12,429 ₪, תוספת יוקר בסך 119 ₪, דמי חגים בסך 2,762 ₪, וקצובת ביגוד בסך 402 ₪.  

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר יגיל, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום שעל יגיל לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 30

נבו, בן ה-21, מועסק אצל מעסיקו – חברה הַמְּסַפֶּקֶת תמיכה בתוכנה. בחברה מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות. המעסיק משלם לעובדי המשמרות תוספת בשל עבודה במשמרות. נבו מועסק במשמרות. גְּמוּל עבודתו מִשְׁתַּלֵּם לו עַל בָּסִיס של חודש. הוא מועסק בהיקף משרה של 85%. בחודש 7/2023 לא נעדר מעבודתו. תלוש 7/2023 שלו הוּרְכַּב מהתשלומים הבאים: 

✔  שכר בסיס משמרת ראשונה 1,930 ₪

✔  שכר משמרות שניה ושלישית 2,380 ₪ 

✔  שעות נוספות משמרת ראשונה 206 ₪ 

✔  תוספת בשל עבודה במשמרות 119 ₪ 

✔  החזקת רכב (נבו משתמש בְּקַטְנוֹעַ פרטי שלו כדי להגיע מביתו לעבודה וממנה) 238 ₪

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 31

טוני, יליד 6/8/1988, התקבל לעבודה ב-1/6/2012, כשהוא אֵינֶנּוּ מבוטח בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. החל ביום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני, הִפְרִישׁ עבורו המעסיק לפנסיה מקיפה לפי השיעורים מפורטים בס’ 6(ד) בצו האמור. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה מלוא השכר הרגיל ששולם לו, שעמד בשנה האחרונה על 9,400 ₪ בחודש. בחודשים שבהם הועסק בשעות נוספות, שולם לו “שכר שעות נוספות” – 91 ₪ בממוצע ב-12 החודשים האחרונים. בגין שכר השעות הנוספות לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. טוני עבד ברציפות עד (כולל) 31/8/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 63,756 ₪ (כולל רווחים).

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לטוני (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 32

להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2023 של גיטי, מנהלת החנות, ואחוזי ההפרשה לקופות הגמל:

* פרמיות מותנות בהשגת יעדים אישיים (ממוצע לחודש בשנת20232).

** גמול מנהל – עמלה בשיעור 1% ממחזור המכירות בכל חודש (ממוצע לחודש בשנת2023).

אם כל תלושי 2023 היו זהים לתלוש 1/2023, מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של גיטי, לצורך חישוב מס, בשנת 2023 (12 תלושי 2023), בשל הפרשות המעסיק למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקופות הגמל לקצבה ובשל הפרשת המעסיק לקרן ההשתלמות (סכום מעוגל)?

שאלה 33

עוזי התחיל לעבוד אצל מעסיקו החדש. אצל המעסיק קיים מִזֶּה שָׁנִים נֹוהַג לְנַכּוֹת סכום קָבוּעַ משכר כל עובד, בגובה של 40 ₪ בחודש, וּלְיַעֲדוֹ לקרן אירועים (אותה מנהל המעסיק). כְּנֶגֶד תשלומי כל עובד מַפְקִיד גם המעסיק 40 ₪ בחודש לַקֶּרֶן. הקרן נועדה למימון השתלמויות מקצועיות, ימי עיון ומתנות בחגים. עוזי מבקש בְּתֹוקֶף מהמעסיק שהסכום החודשי האמור לא ינוכה משכרו.

האם, בנסיבות האמורות, רשאי המעסיק לנכות משכרו של עוזי את הסכום החודשי האמור? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 34

נוני, עובד נשוי בן 56 + 2 בנות שבשנת 2023 מלאו להן 16 ו20- שנה, התחיל ב-3/8/2023 לעבוד אצל מעסיק משני.  בטופס ה- 101 שמסר למעסיק, לא מילא פרטים על הכנסות אחרות. המעסיק ניכה משכרו, בכל חודש, מס כּנִדָרׁש. ב- 22/11/2023 מסר למעסיק אישור תאּום מס מפקיד שומה. לפי האישור, עד שכר שנתי של 36,200 ₪ יש לנַּכֹות ממנו מס
בשיעור 31%. מעבר לסכום זֶה יש לנַּכֹות מס בשיעור המַרבי. להלן שכרו של נוני אצל המעסיק, בכל אחד מחודשי עבודתו:

לפי תיאום המס, כמה מס הכנסה יִגבה ממנו, אצל המעסיק המשני, בתלוש 11/2023?

שאלה 35

שכר היסוד של עוזי, רווק בן 29, קבוע – 9,630 ₪ (“ברוטו”) בחודש. נוסף על שכר היסוד, נזקף לשכרו, בכל חודש, שווי החזקת טלפון ואינטרנט ביתי בסך 148 ₪ “נטו” בכל חודש (המעסיק מְגַלֵּם את החזקת הטלפון והאינטרנט הביתי שהוא משלם בעד עוזי).

מהו סך כל שכרו של עוזי לצורך חישוב מס ב-1/2023  (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 36

לונה, בת 47, נשואה + ילדה שבשנת 2023 מלאו לה 18 שנה, התחילה לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקה. ב-1/2023 עבדה 6 ימים. השכר שמשולם לה בעד כל יום עבודה – 1,430 ₪.

אם משכר העבודה של לונה יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לה (“נטו לתשלום”) בגין 6 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 37

ניצן, מנהל החשבונות, עבד אצל מעסיק א’ מיום 20/8/2021 ועד ליום 15/1/2022 (להלן: תקופת עבודה ראשונה) אז התפטר מעבודתו אצלו. החל ב-19/1/2022 ועד ליום 4/6/2022 עבד אצל מעסיק ב’ (מעסיק אחר במקום עבודה אחר). ב-7/6/2022 חזר לעבוד אצל מעסיק א’. הוא עבד אצלו ברציפות עד 25/3/2023 (להלן: תקופת עבודה שניה), אז פיטר אותו מעסיק א’ מעבודתו אצלו.
האם ניצן זכאי, בתום תקופת עבודה שניה (אצל מעסיק א’), לקבל פיצויי פיטורים ממעסיק א’ שפיטר אותו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 38

ב-14/8/2023 זימנה ריטה את כל עובדיה למפגש בו הודיעה להם בשמחה שֶׁלְּאוֹר הַצְלָחַת הָעֵסֶק, הוחלט להעלות את שכר עבודתם ב-3%, החל בתלוש 8/2023. “בתלושי השכר שתקבלו הָחֵל מהחודש”, אמרה ריטה, “תְּגַלּוּ ששכר היסוד שלכם גבוה ב-3% מִזֶּה שקיבלתם עד 7/2023”. 

האם עליה למסור לעובדים הודעה בכתב על שינוי בתנאי העבודה שלהם (העלאת שכר היסוד), לפי הטופס שבתוספת לתקנות הנוגעות לעניין? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 39

ב-1/2023, לרגל ט”ו בשבט, ניצן תרם 160 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, שהיא קרן לאומית לְעִנְיַן תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. ב-8/2023 שילם 250 ₪ למתנ”ס בעיר מגוריו, תמורת חוג ערבית מדוברת, אֵלָיו נִרְשַׁם וּבוֹ לָמַד. המתנ”ס האמור מוכר כמוסד ציבורי לענין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודה. כנגד התשלום ששילם בעד החוג, ניצן קיבל מהמתנ”ס קבלה שֶׁעַל גַּבֶּיהָ נרשם כי קיים אישור לעניין תרומות לפי הפקודה, ותרומות למתנ”ס יַקְנוּ לתורם זיכוי מהמס שהוא חייב בו. ב-10/2023 ניצן תרם 210 ₪ לעמותת ידידי בית החולים יוספטל באילת, שגם היא מוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות ניצן לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 162,300 ₪, מהו הזיכוי ממס שניצן עשוי לֵהָנוֹת ממנו, בשל התשלומים שלעיל, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 40

טדי עובד אצל מעסיקו מ-16/6/17. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו מִשְׁתַּלֵּם על בסיס חודש. דמי חופשה משולמים לו לפי חוק חופשה שנתית. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 54 ימים. הָחֵל ב-2/2/23 (יום א’) הוּצָא לחופשה שנתית שֶׁתּוּכְנְנָה להימשך 18 ימים רצופים, עד (כולל) 19/2/23 (יום ד’). ברם, ב-4/2/23 (יום ג’), בשעה 4:30 בבוקר, כשיצא  לטיול, מָעַד בדרכו וְנֶחְבָּל. עקב הפגיעה היה רָתוּק למיטתו 16 ימים, עד 19/2/23 (נמסרה מייד הודעה למעסיק). כשחזר לעבודה ב-20/2/23, טדי מסר למעסיק אישור מחלה כדין לימים 4/2/23 עד (כולל) 19/2/23. שכר העבודה שהיה זכאי לקבלו בִּתְקוּפַת היעדרותו, בת 18 הימים, אִילּוּ המשיך בעבודתו – 6,768 ₪ (376 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה משכרו בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו סך דמי החופשה וסך דמי המחלה הַמִּזְעָרִיִּים שהיה על המעסיק לשלם לטדי בעד תקופת היעדרותו זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 41

רני, רווק בן 27, הוא נכה מִפְּגִיעַת אֵיבָה (40% נכות יציבה). להלן מרכיבי הכנסתו בשנת 2023: 

 1. שכר עבודה 69,672 ₪ 

 2. קצבה המשתלמת בשל פגיעת איבה (כמשמעותה בחוק התגמ’ לנפגעי פעולות איבה) 24,786 ₪ 

 3. דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] 5,395 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של רני בשנת 2023?

שאלה 42

ב-30/6/2023, בתום 8 שנות עבודה רצופות אצל מעסיקו היחיד, הסתיימו יחסי העבודה בין נבו (רווק בן 30) לבין המעסיק, עם פיטוריו. משכורתו החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לו לחודש 6/2023, היתה 44,366 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 6/2023, חוּשַּׁב לו מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 17,712 ₪, חייב במס.

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של נבו?

שאלה 43

תלוש 1/2023 של סול, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 11,450 ₪ ושווי רט”ן בסך 64 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קופת ביטוח”, שילמה סול בתלוש זה 6% משכר היסוד (כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש משכר היסוד לאותה קופה).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לסול (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיה ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 44

סול התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-8/2/23. היא מועסקת אצלו ברציפות, במשרה מלאה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). ב-15/7/21 הודיעה למעסיק שהיא לוקחת ב-22/8/23 יום אחד מן החופשה השנתית שמגיעה לה בעד שנת העבודה 2023 (יום חופשה ראשון שלה מתחילת עבודתה). בהודעתה למעסיק ציינה שבאותו היום (22/8/23), היא נִישֵּׂאת לַחֲתָנָהּ הַמְּיֹועָד ניצן. 

האם, בנסיבות שתוארו בשאלה, זכאית סול לקחת ב-22/8/23 יום חופשה, מתוך החופשה שמגיעה לה בעד שנת 2021? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 45

ענוה עבדה ברציפות אצל מעסיקה ובמקום עבודתה מ-1/3/2022 ועד 31/1/2023, אז תמו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה. שכרה, בתקופת עבודתה, השתלם לה על בסיס שעות עבודה.

האם היא זכאית לקבל פיצויי פיטורים מִמַּעְסִיקָהּ שפיטר אותה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 46

הלל, בן 37, נשוי + 2 ילדים שבשנת המס 2023 מלאו להם 9 ו-13 שנים. שכרו (“ברוטו למס”) בחודשים 1/2023 עד 5/2023 הורכב מהתשלומים הבאים:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו בתלוש 5/2023?

שאלה 47

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’, סול ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 6 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה, לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשפרשה מעבודתה אצל מעסיק ב’ ועברה לאחר 3 חודשים לַעֲבוֹד אצל מעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה סול “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-5/2023, מבקשת סול לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 127,257 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל לבקשת סול.]

שאלה 48

טדי (בן יחיד, רווק) משלם בְּעַד הַחְזָקָתָם של זוג הוריו הזקנים, המרותקים למיטה בתמידות, במוסד מיוחד. בשנת 2023 שילם למוסד, בעד אביו – 21,649 ₪ ובעד אמו – 20,663 ₪.

הכנסתו החייבת של טדי בשנת 2023 – 259,824 ₪. הכנסתם החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של הָאָב – 179,586, ושל הָאֵם (בת זוּגוֹ של האב) – 88,349 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי שיוּתַר לטדי, בשנת 2023, בְּעַד הוצאותיו בְּשֶׁל הַחְזָקַת זוג הוריו במוסד המיוחד?

שאלה 49

זה חצי שנה שסיגי, בת ה-19, פקידת הקבלה, עובדת כשכירה בחברה המוגדרת כְּחֶבְרַת מְעַטִּים.

האם, לפי חוק הביטוח הלאומי, היא מבוטחת בפרק ביטוח זכויות עובדים בַּהֲלִיכֵי חַדְלוּת פֵּירָעוֹן? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 50

יואב, העובד זה 4 שנים אצל מעסיקו, נָשׂוּי לרננה. לְאַחַר שסִיימָה את יום העבודה, בְּתֹום יום 3/6/2023, ילדה רננה בן ויצאה לתקופת לידה והורות. לפני יציאתה לתקופת הלידה וההורות, עבדה 3 שנים אצל מעסיקה. כחודש לאחר תחילת התקופה, החליטו בני הזוג לְחַלֵּק את תקופת הלידה וההורות ביניהם. רננה הִסְכִּימָה בִּכְתָב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ולחזור לעבודתה. 

אִם בְּדַעְתּוֹ של יואב לצאת לתקופת לידה והורות חֶלְקִית, מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ובתקופה זו רננה תעבוד אצל מעסיקה, ובהנחה שנמסרו בזמן כל הַמִּסְמָכִים הַנִּדְרָשִׁים (לשני המעסיקים), מהי תקופת הלידה וההורות החלקית המרבית שתינתן לו?