שאלה 1

טדי, עובד במשרה מלאה, התחיל לעבוד אצל מעסיקו הפרטי ב-1/10/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש אוגוסט (בעד התקופה המסתיימת ב-31 באוגוסט). טדי עבד ברציפות אצל המעסיק עד 31/7/2023, אז הִתְפַּטֵּר מעבודתו (תום תקופת עבודתו נקבע לסוף יום 31/7/2023). מאחר שהתחיל לעבוד ב-1/10/2021, לא שולמו לטדי דמי הבראה בתלוש 8/2022 (גם לא עד 31/7/2023).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לטדי בתלוש 7/2023?

שאלה 2

שכרה של גיטי משתלם על בסיס שעות עבודה – 44 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על
הצדדים). בכל יום, בשעה 10:30 מופסקת העבודה למשך שעה אחת למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה גיטי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.
להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של גיטי, בשבוע שהחל ב- 4/8/2019 והסתיים ב- 8/8/2019:

מהו השכר שיש לשלם לגיטי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 3

תלוש 1/2023 של סול, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 11,450 ₪ ושווי רט”ן בסך 64 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קופת ביטוח”, שילמה סול בתלוש זה 6% משכר היסוד (כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש משכר היסוד לאותה קופה).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לסול (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיה ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 4

יואב, בן ה-45, הוא הורה של אדם עם מוּגְבָּלוּת קְבוּעָה שבשנת 2023 מלאו לו 19 שנה. זה 7 שנים שהוא עובד אצל אותו מעסיק, במשרה מלאה. ב-1/2/2023 נעדר מעבודתו במשך 4 שעות, לצורך מַתָּן סִיּוּעַ אִישִׁי שמחייב היעדרות לבנו עם המוגבלות (ליווי לטיפול רפואי). היתה זו היעדרותו הראשונה מעבודתו בשנת 2023. יואב מסר למעסיק הצהרה לפי ס’ 1ב לחוק האמור, אליה צירף אישור של רופא בדבר הִזְדַּקְּקוּת בנו עם המוגבלות לסיוע אישי, ואישור הַגּוֹרֵם הַמְּטַפֵּל המעיד על יום ושעה שבהם ניתן הטיפול, שֶׁתָּאַם לשעות היעדרותו. [למען הסר ספק, לא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדרות מכוח הַפִּסְקָה הנוגעת לעניין בחוק הרלוונטי.]

האם יואב זכאי להיעדרות האמורה, בְּלֹא ניכוי משכר עבודתו?

שאלה 5

האם, לפי חוק עבודת הנוער, רשאי בית קפה להעסיק נער בן 16 כְּמֶלְצַר ביום שבת, יום המנוחה השבועית שלו, בשעות הצהריים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 6

החל ב-1/5/2004 ויקי עובדת אצל מעסיקה הפרטי ובמקום עבודתה. היקף משרתה – 88%,  על הצדדים חַלּוֹת הוראות צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה בכל חודש. בתלוש 6/2023 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2023 ועד 30/6/2023. יצוין שבכל חודש 6/2023 ויקי היתה בחופשה שנתית וקיבלה דמי חופשה (בעד כל אותו החודש).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה הנ“ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לויקי בתלוש 6/2023?

שאלה 7

מעסיקו של טוני העמיד לרשותו רכב צמוד לשימושו ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן). 

שנת הרישום של הרכב: 2022, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 885, קוד דגם: 69.

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2023 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 59.90 ₪, שיחות לחו”ל בסך 29.84 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של טוני, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-85.50 ₪, הוא משלם את ההפרש מעל 85.50 ₪. 

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד (רט”ן מְאוּבְטָח). ב-1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 60.00 ₪, טוני לא משתתף בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרו של טוני בתלוש 1/2023, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט“ן)?

שאלה 8

יואב, תושב קבוע בישוב עתניאל, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד בישוב ערד. הכנסתו בשנת 2023 היתה 198,262 ₪, כולה מיגיעה אישית. מאחר שהפקיד כספים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך של 8,087 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי יואב בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שיואב חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 9

רני, רווק בן 27, הוא נכה מִפְּגִיעַת אֵיבָה (40% נכות יציבה). להלן מרכיבי הכנסתו בשנת 2023: 

 1. שכר עבודה 69,672 ₪ 

 2. קצבה המשתלמת בשל פגיעת איבה (כמשמעותה בחוק התגמ’ לנפגעי פעולות איבה) 24,786 ₪ 

 3. דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] 5,395 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של רני בשנת 2023?

שאלה 10

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ניצן, מהנדס חומרה בן 31, בשנת 2023, הורכב משכר יסוד בסך 53,060 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 3,320 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 3,377.72 ₪. מעסיקו משלם בעדו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קרן חדשה מקיפה – 3,568.85 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,924.04 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [ניצן משלם גם הוא את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לניצן, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד?

שאלה 11

שכרה של לונה משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 92 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה, משעה 8:00 עד שעה 9:00, מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה לונה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של לונה, בשבוע שהחל ב-3/7/2023 והסתיים ב-8/7/2023:

מהו השכר שיש לשלם ללונה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 12

ויקי (בת 61) נשואה לעוזי (בן 69). עקב מחלה, עוזי הפך להיות בִּלְתִּי שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. ויקי שילמה 29,450 ₪ בשנת 2023 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ויקי בשנת 2023 – 124,400 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של עוזי בשנה זו – 131,640 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שויקי יכולה לקבל בשנת 2023 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 13

נבו, רווק בן 39, עָלָה לישראל ב-12/7/22. להלן שכרו (ברוטו למס, בשקלים חדשים) בכל חודש:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יגבה ממנו בתלוש 9/2023?

שאלה 14

סול עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד 6 שנים ברציפות, עד שבתום יום 31/3/2023 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. הכנסתה, שממנה היו מגיעים דמי ביטוח, בכל אחד משישה החודשים שקדמו ל”יום הקובע”, היתה 22,380 ₪. סול קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (באוגוסט 2021) דמי לידה עבור 15 שבועות – סך 78,330 ₪ (לפי 746 ₪ ליום). 

ב-1/9/2023 סול חזרה לעבודה. באותו החודש (9/2021) קיבלה ממעסיקה, בנוסף לשכרה החודשי הרגיל, הפרשים (הפרשי שכר) בסך 2,376 ₪, בעד חודש 2/2023 .

מהם הפרשי דמי לידה שעשויה סול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, עקב הפרשי השכר שקיבלה ממעסיקה?

שאלה 15

ריני עבדה אצל מעסיקה היחיד 8 שנים, עד שילדה בן בריא ויצאה ב-11/8/22 לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות, עד 8/2/23. משכורתה אצל מעסיקהּ היתה קבועה – 5,426 ₪ בכל חוד(לפי שכר מינימום 5300).

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שעל המעסיק לשלם בעד ריני, בעד חודש 1/2023, אם ב-23/11/2022 חל המועד שֶׁבּוֹ הסתיים תשלום גמלת דמי הלידה מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 16

ב-31/6/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “ריטה בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה ליגיל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-12 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/6/2023, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של יגיל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של יגיל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 14,384 ₪ (בשל יגיל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 7,291 ₪ (בשל יגיל). יצויין ששכר עבודתו של יגיל שולם לו בכל אותם חודשים.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, בשל חובות אלה של החברה (בשל יגיל), כיצד תיזקף הגימלה המרבית המגיעה לכל אחת מהן?

שאלה 17

ריני היא בָּהָאִית שבחרה ביום השישי בשבוע כיום המנוחה השבועית שלה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). שכרה משתלם לה על בסיס שעות עבודה. תחום יום עבודה רגיל שלה – 8.6 שעות עבודה (היום המקוצר בשבוע הוא יום ה’). בְּעַד כל שעת עבודה רגילה, ביום עבודה רגיל, היא מקבלת 126 ₪. בשבוע העבודה, עד יום ה’ (6/2/2023), ריני עבדה 41 שעות עבודה רגילות. ביום שישי (7/2/2023) התחילה לעבוד בשעה 9:12 וסיימה לעבוד בשעה 12:57 (ללא הפסקה).

כמה על המעסיק לשלם לריני בעד שעות העבודה שהועסקה בהן ביום שישי זה (7/2/2023)?

שאלה 18

טדי עובד אצל מעסיקו מ-16/6/17. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו מִשְׁתַּלֵּם על בסיס חודש. דמי חופשה משולמים לו לפי חוק חופשה שנתית. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 54 ימים. הָחֵל ב-2/2/23 (יום א’) הוּצָא לחופשה שנתית שֶׁתּוּכְנְנָה להימשך 18 ימים רצופים, עד (כולל) 19/2/23 (יום ד’). ברם, ב-4/2/23 (יום ג’), בשעה 4:30 בבוקר, כשיצא  לטיול, מָעַד בדרכו וְנֶחְבָּל. עקב הפגיעה היה רָתוּק למיטתו 16 ימים, עד 19/2/23 (נמסרה מייד הודעה למעסיק). כשחזר לעבודה ב-20/2/23, טדי מסר למעסיק אישור מחלה כדין לימים 4/2/23 עד (כולל) 19/2/23. שכר העבודה שהיה זכאי לקבלו בִּתְקוּפַת היעדרותו, בת 18 הימים, אִילּוּ המשיך בעבודתו – 6,768 ₪ (376 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה משכרו בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו סך דמי החופשה וסך דמי המחלה הַמִּזְעָרִיִּים שהיה על המעסיק לשלם לטדי בעד תקופת היעדרותו זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 19

גיטי עבדה כפקידה אצל מעסיק א’ (מתווך דירות) 3 שנים, עד שב- 14/8/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינה לבינו, עם התפטרותה. ביום 5/9/2023, התחילה לעבוד אצל מעסיק ב’ (מעסיק חדש) במקום עבודה חדש. ב- 17/9/2023, יום הבחירות לכנסת, היא נעדרה מעבודתה. יצויין שגיטי הודיעה למעסיק ב’, שבוע לפני יום הבחירות, על כוונתה להיעדר מהעבודה ביום זה.
האם, לפי החוק הרלוונטי, על מעסיק ב’ לשלם לגיטי את השכר שהיתה משתכרת אצלו באותו היום איּלּולא נעדרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 20

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה.]

הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/8/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 21

האם עובד שמלאו לו 67 שנים ושטרם מלאו לו 70 שנים, העובד כשכיר אצל מעסיקו, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 22

רני, בן ה-19, הוא עובד עם מוּגְבָּלוּת בַּעַל יְכוֹלֶת עבודה מוּפְחֶתֶת, המועסק קבוע בהיקף משרה מלאה. גְּמוּל עבודתו מִשְׁתַּלֵּם לו עַל בָּסִיס חודש. נִקְבַּע כי יכולת עבודתו, עֵקֶב מוגבלותו, עומדת על 73% מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד (שהוא מְמַלֵּא במקום העבודה). מִשֶּׁכָּךְ, נקבע לו שכר מינימום מוּתְאָם לְגַבָּיו בשיעור הַמַּתְאִים מבין הַמְּפֹורָטִים בתקנה 4(א) לתקנות שכר מינימום הנוגעות לענין. ב-7/2023 רני עבד עבודה מְלֵאָה ולא נעדר מעבודתו. תלוש 7/2023 שלו (לפני בדיקת ההשלמה לשכר מינימום) הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 3,687 ₪ והוצאות כַּלְכָּלָה בסך 425 ₪.  

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 23

הלל, יליד 1/4/1993 התקבל לעבודה ב- 1/10/2010 כשהּוא אינֶּנּו מבּוטח בביטוח פנְסיֹונִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הֹוָראֹות צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חֹובה. כמתחייב, המעסיק הפריש עבורו לפנסיה מקיפה, לפי הוראות צו ההרחבה האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו, מהיום שבו הלל היה זַכאי לביטוח פנסיוני ולביצוע ההפרשות. מלֹוא שכרו, סך 8,904 ₪, בּוטח בקרן הפנסיה.
ב- 31/7/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין הלל למעסיקו, עם פיטוריו. מלוא שכרו, המבוטח בקרן הפנסיה, עמד על 8,904 ₪. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 50,634 ₪.

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים להלל (בחישוב חודשי, מקורב ומעוגל)?

שאלה 24

רני עובד אצל מעסיקתו, סוכנות נסיעות (בירושלים), כמשווק חופשות בבתי מלון. הוא עובד 5 ימים בשבוע, 4 שעות בכל יום. שכרו מורכב משכר יסוד בסך 4,650 ₪, מעמלות קבועות המחושבות על בסיס אחוזים מהמכירות שלו, לפי סוּגֵיהֶן (2.5% על חבילת חופשה בארץ, 2% על חבילת חופשה בחו”ל, 1% על טיסה בארץ ו-0.5% על טיסה לחו”ל), ומדמי נסיעות לעבודה וממנה.

האם, לפי חוק חופשה שנתית, יש לִכְלֹול את העמלות שרני מקבל, ב”שכר הרגיל” שלו לצורך חישוב דמי חופשה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 25

ניצן עובד אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים ברציפות. ב-1/8/2023 יצא ל-19 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 26

ריני, בת ה-29, נשואה + ילד שבשנת 2023 מלאו לו 8 שנים (בן זוגה עובד). שכר היסוד שלה בחודש 1/2023 עמד על 18,530 ₪ (“ברוטו”). בְּנוֹסָף, משלם עבורה המעסיק שכר דירה בסך 2,690 ₪ (“נטו”) בכל חודש. המעסיק מְגַלֵּם את שכר הדירה וזוקף את השווי המגולם לשכרה של ריני.

מהו סך כל שכרה של ריני לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 27

שכרה של ריטה, נערה שֶׁמָּלְאוּ לה 16 שנה וְשֶׁטֶּרֶם מָלְאוּ לה 17 שנה, מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס שעות עבודה. בחודש 8/2023 (בחופשת הקיץ) הועסקה 37 שעות. תלוש 8/2022 שלה היה כַּלְּהַלָּן:

שכר יסוד 724 ₪

דמי נסיעות לעבודה וממנה 50 ₪

החזר הוצאות אש”ל 59 ₪

כמה על המעסיק להוסיף בתלוש האמור, כדי לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום (סכום מעוגל)?

שאלה 28

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 29

ענוה, בת 36, עובדת כשכירה באופן קבוע אצל 3 מעסיקים. שכר 3/2023 אצל כל אחד מהם:

✔ מעסיק עיקרי 28,622 ₪.

✔ מעסיק מִשְׁנִי א’ 11,348 ₪.

✔ מעסיק מִשְׁנִי ב’ 7,111 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקה השלישי (מעסיק משני ב’), בְּגִין שכר 3/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 30

ב-9/2023 קיבל טוני 3 מתנות. האחת – מתנה לְרֶגֶל גיוסו לצה”ל של בנו א’, מִוַּעַד העובדים במפעל, שערכה ועלותה 85 ₪, מִדְּמֵי הַוַּעַד שֶׁהִפְרִישׁוּ העובדים (כולל טוני) בכל חודש. השניה – מתנה מהמעסיק לרגל חג ראש השנה, שערכה ועלותה 95 ₪. השלישית – הַמְחָאַת שַׁי מהמעסיק, על סך 115 ₪, לרגל חגיגת בר המצווה של בנו ב’.

לא היו אלו המתנות הראשונות שטוני קיבל בשנת 2023. ב-6/2023 קיבל ממעסיקו המחאת שי על סך 125 ₪, לרגל בְּרִית הַמִּילָה של בנו ג’, והמחאת שי על סך 95 ₪, לרגל חג השבועות, וב-3/2023 קיבל מהמעסיק מתנה שערכה ועלותה 65 ₪, לרגל יום הולדתו.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של טוני, לצורך חישוב מס, בשל המתנות שקיבל ב-9/2023?

שאלה 31

ריני, המנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, עוסקת בסוג עבודה המפורט בטור א’ בתוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), וּנְתוּנָה בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב’, נֶחְשֶׁבֶת לְעִנְיַן חוק הביטוח הלאומי כעובדת אצל טדי. בכל חודש היא מנפיקה לו חשבונית מס כנגד הגמול שהיא מקבלת ממנו.

האם, במקרה שינתן לְגַבֵּי טדי צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היא עשויה להיות זכאית לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פירעון בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 32

שבוע עבודתה של רננה, אצל מעסיק א’, במקום עבודתה העיקרי, הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום רננה נוסעת לעבודה וּמִמֶּנָּה בתחבורה ציבורית (מרחק 8 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 4.90 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה זה (העיקרי) – 149 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 20 ימים במקום עבודה זה.

אצל מעסיק ב’, במקום עבודתה המשני, רננה עובדת בימי שישי בלבד. גם למקום עבודה זה וממנו היא נוסעת בתחבורה ציבורית (מרחק 27 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 9.10 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודה זה (המשני) – 227 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 5 ימים בְּמָקוֹם זה.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סך כל דמי הנסיעות המינימליים שעל שני מעסיקיה לשלם לרננה בגין חודש זה?

שאלה 33

נוני מועסק כנהג שכיר ברכב מסחרי שתוכנן, נבנה ויועד להובלת סחורה. משקלו הכולל המותר הוא 5,500 ק”ג וסיווגו 2N. הרכב נרשם לראשונה ב1/2023- ומחיר המחירון שלו 196,300 ₪ מאחר שנוני נדרש לצאת בכל יום לאסוף סחורה מספקים שונים, בשעות הבוקר המוקדמות, ולעיתים הוא נדרש לעשות זאת גם בשעות הלילה, אישר לו המעסיק לנסוע ברכב האמור לביתו.

האם, לפי תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) יש לזקוף לשכרו של נוני שווי שימוש ברכב צמוד, בשל הרכב הָאמּור? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 34

לגיטי עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-1/1/2023. ההלוואה צמודה למדד ונושאת ריבית של 1.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 8,840 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-31/10/2022.]

אם המדד עלה ב-0.3% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2022)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 35

רויה, ילידת ,4/4/1957 עובדת כשכירה מּזֶה 12 שנה אצל מעסיקה היחיד. היא לא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. תלוש 8/2023 שלה הּורכב משכר יסוד בסך 40,370 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 7,970 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בגין שכר 8/2023 של רויה (סכום מעוגל)?

שאלה 36

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ענוה, הנדסאית היצור, בשנת 2023, הורכב משכר יסוד בסך 15,300 ₪, פרמיות מותנות בתנאי בסך 2,900 (ממוצע בחודש) והחזקת רכב בסך 1,200 ₪. מעסיקה משלם בעדה, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח – 1,616.67 ₪ למרכיב הפיצויים, 1,261.00 ₪ למרכיב תגמולי המעביד ו-291.00 ₪ לביטוח אובדן כושר עבודה [למען הסר ספק, ענוה משלמת גם היא את חלקה, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לענוה, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים, מרכיב תגמולי המעביד וביטוח אבדן כושר העבודה (סכום מעוגל)?

שאלה 37

רני מועסק אצל מעסיקו במשרה מלאה. בכל יום הוא נוסע, ברכב פרטי שבבעלותו, מביתו לעבודתו וּמִמֶּנָּה (מרחק 86 קילומטרים). לְפִי חוזה העבודה האישי שלו, במקום דְּמֵי נְסִיעוֹת, משלם לו המעסיק “החזקת רכב” בסך 238 ₪ בחודש. בחודש 2/2023 רני עבד 19 ימים בְּפוֹעַל. מחיר כרטיס נסיעה רגיל באוטובוסים בין ביתו לעבודתו – 10.60 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו חופשי חודשי הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מְגוּריו ואת מקום עבודתו – 414 ₪. שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה – 22.60 ₪ ליום עבודה.

מהו סכום דמי הנסיעות המינימלי שעל המעסיק להוסיף לרני בגין חודש 2/2023, מֵעֵבֶר להחזקת הרכב שהוא משלם לו בכל חודש (אם בִּכְלָל הוא חייב להוסיף סכום כלשהו)?

שאלה 38

ב-14/8/2023 זימנה ריטה את כל עובדיה למפגש בו הודיעה להם בשמחה שֶׁלְּאוֹר הַצְלָחַת הָעֵסֶק, הוחלט להעלות את שכר עבודתם ב-3%, החל בתלוש 8/2023. “בתלושי השכר שתקבלו הָחֵל מהחודש”, אמרה ריטה, “תְּגַלּוּ ששכר היסוד שלכם גבוה ב-3% מִזֶּה שקיבלתם עד 7/2023”. 

האם עליה למסור לעובדים הודעה בכתב על שינוי בתנאי העבודה שלהם (העלאת שכר היסוד), לפי הטופס שבתוספת לתקנות הנוגעות לעניין? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 39

רננה, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים ברציפות, היתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים, בחודש 1/2023, וקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותה תקופה.

ב-1/8/2023 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי שׁוּב עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת אוֹתוֹ הֵרָיוֹן, לְמֶשֶׁך תקופה נוֹסֶפֶת של 16 ימים רצופים, החל ב-1/8/2023.  

הכנסתהּ ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד שישה החודשים שקדמו ל-1/8/2018:

[ למען הסר ספק, רננה מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן, היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שיחושב על פי חוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה הנוספת של שמירת ההריון (בת 16 הימים), ב-8/2023?

שאלה 40

יגיל ז”ל עבד אצל מעסיקו היחיד 9 שנים ברציפות, במשרה מלאה, עד שנפטר ב-30/6/2023, בגיל 62. שכרו השתלם לו על בסיס חודש. משכורתו החודשית, לרבות זו האחרונה לפני מותו (“המשכורת האחרונה”), היתה כלהלן:

משכורת יסוד (נורמה) 12,535 ₪

פרמיה קבוצתית (ממוצע 12 חודשים אחרונים) 890 ₪ 

קצובת אש”ל [כיסוי הוצאות ארוחה ושתיה, ממוצע 12 חודשים אחרונים] 521 ₪ 

סך מענק הַהוֹן שהמעסיק שילם עֵקֶב מותו של יגיל – 240,680 ₪. [יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של יגיל במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה.]

מהו החלק הפטור ממס של המענק האמור, לפי ס’ 9(7א) לפקודה?

שאלה 41

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זֶה 12 שנים. תלוש 5/2023 שלו כלל את הרכיבים הבאים:

1. שכר יסוד 16,212 ₪
2. שווי מתנה לרגל אירוע אישי 772 ₪
3. גילום שווי מתנה לרגל אירוע אישי 584 ₪
4. דמי חגים (יום העצמאות) 772 ₪

מהי הכנסתו של הלל לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 5/2023 ?

שאלה 42

תלוש 231/20 של הלל, טכנאי ייצור העובד אצל מעסיקו במפעל, כָּלַל את הָרְכִיבִים הבאים: 

שכר יסוד 10,517 ₪

שווי סוף שבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 1,235 ₪ 

גילום שווי סוף השבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 582 ₪ 

החזר הוצאה בְּגִין כְּלֵי עֲבוֹדָה שהלל קנה מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי עֲבוּר מִפְעַל המעסיק 653 ₪ 

מהו שכרו של הלל לְצוֹרֶךְ תַּשְׁלוּם מס (“שכר בְּרוּטוֹ לְמַס”) בתלוש זה?

שאלה 43

ב-30/6/2023, בתום 6 שנות עבודה רצופות אצל מעסיקה היחיד, הסתיימו יחסי העבודה בין ריני (עובדת נשואה בת 29) לְבֵינוֹ, עם פיטוריה. משכורתה החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לה לחודש 6/2023, היתה 5,980 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 6/2023, חוּשַּׁב לה מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 10,344₪, חייב במס. 

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של ריני?

שאלה 44

ב-5/2023 נִשְׁלְחָה גיטי לממלכה המאוחדת (בריטניה), ע”י מעבידה, למשך 4 יממות. הנסיעה לבריטניה וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לְיִיצּוּר הכנסתו של המעביד (היתה זו נסיעתה הראשונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות הַמּוּכָחוֹת שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה: 

✔ כרטיס טיסה במחלקה ראשונה: 1,112 $ [מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה -1,033 $, מחיר כרטיס במחלקת תיירים באותה טיסה – 875 $].

✔ הוצאות לינה: 0 $ (לא נדרשו הוצאות בְּשֶׁל לינה).

✔ הוצאות אחרות: 169 $ לכל יום שְׁהִיָּה בבריטניה – סה”כ 676 $.

✔ הוצאות שכירת רכב בבריטניה: שְׂכִירַת רכב ל-4 ימים, במחיר 79 $ ליום – סה”כ 316 $.

גיטי הגישה את החשבון ואת כל המסמכים הנִדְרָשִׁים למעבידה וזה הֶחְזִיר לה את כל ההוצאות.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות ]

שאלה 45

לטדי עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 1.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,650 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/2/2021.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של טדי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 46

ריני, בת ה-39, היא “עובד זר חוקי” (עובדת זרה חוקית), המועסקת כדין בענף התעשייה. היא נשואה ואם לילד בן 17 שנשאר עם אביו ברומניה. ב-07/2012 סיימה לימודי תואר אקדמי ראשון במערכות מידע. ב-1/7/23 התחילה לעבוד בענף התעשייה בישראל כעובדת זרה חוקית. ריני עבדה אצל מעסיקה היחיד בישראל מ-1/7/23 עד 31/12/23 וְשָׁהֲתָה בישראל באותו זמן בלבד.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס על הכנסתה, בשנת 2023?

שאלה 47

רננה היא עובדת שכירה, המועסקת כְּלַבּוֹרַנְטִית בְּמַעְבָּדָה. ב-4/2023 קיבלה ממעסיקה, בנוסף על שכרה הרגיל, תשלום בסך 1,326 ₪, לכיסוי הוֹצָאוֹתֶיהָ לרכישת סַרְבַּל בְּטִיחוּת שהיא נִדְרֶשֶׁת ללבוש בְּמַהֲלַך עבודתה עם חומרים ביולוגיים מַזִּיקִים. מאחר שמדובר בבגד מָגֵן שאין בו מִשּׁוּם נוֹחוּת לרננה, הוא לא נחשב כהכנסת עבודה בְּיָדֶיהָ, לעניין תשלום מס הכנסה.

האם יובא התשלום האמור בחשבון הכנסתה לעניין דמי ביטוח לאומי?

שאלה 48

הלל, תושב קבוע במצפה רמון, זה 7 שנים, עבד 5 שנים אצל מעסיקו בדימונה, עד שפוטר ביום 29/11/2023. מאז ועד תום שנת המס לא היתה לו הכנסה. הכנסתו בשנת 2023היתה כדלהלן:
1. שכר משולב 170,667 ₪
2. פדיון חופשה 4,783 ₪
3. מענק פרישה פטור ממס הכנסה (לפי ס’ 9(7א) לפקודה) 59,945 ₪

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי הלל בשנת 2023(סכום מעוגל)?
[למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שהלל חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי].

שאלה 49

הלל עובד כפקיד אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. זכותו לדמי מחלה נִקבעת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הצבּוָרה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 90 יום. מ- 3/11/2023 (א’) ועד (כֹולל) 5/11/2023 (ג’) הלל נעדר מעבודתו עקב מחלה. הוא חזר לעבודה ב- 6/11/2023 ומסר למעסיק תעודת מחלה לתקופה האמורה.
ברם, המעסיק קיבל הוכחות ורָאיֹות (אותן אישר הלל) שבכל אותם 3 ימים הלל הועסק במסיק זֵיתים, על ידי בעל מטע זֵיתים. בתמּוָרה לעבודתו הלל קיבל מבעל המטע פח שמן זַיִת כתית מעּולה (18 ליטר), שעלותו 650 ₪ ו- 10 ק”ג זיתים, שעלותם 180 ₪.

האם, לפי חוק דמי מחלה, הלל זכאי לתשלום דמי מחלה ממעסיקו עבור 3 ימים אלו, בהם נעדר מעבודתו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים).

שאלה 50

רויה, ילידת 26/7/1993 התקבלה לעבודה ב- 1/2/2013 כשהיא אינָּה מבוטחת בביטוח פנְסיֹונִי כלשהו. החל ביום שבו היתה זכאית לביטוח פנסיוני ולביצוע הפרשות, מכוח הֹוָראֹות צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חֹובה,הפריׁש עבורה המעסיק לפנסיה מקיפה לפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בצו האמור. ב- 1/1/2020 התחיל המעסיק לשלם לקרן הפנסיה 8.333% מהשכר המבוטח למרכיב הפיצויים (במקום 6%). המעסיק הודיע בכתב לקרן הפנסיה, עם העתק לרויה, שכספי השלמת
פיצויי הפיטורים (עד 8.333%) שהוא משלמם החל ב- 1/1/2020, יבואו במקום פיצויי פיטורים, ְּבהתאם לָאמּור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
בכל השנים הועסקה רויה במשרה מלאה. השכר ֶׁשּבּוטח בקרן הפנסיה היה שכרה הרגיל, שעמד בשנתיים האחרונות על 9,750 ₪ בחודש. ב- 31/7/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינה לבין המעסיק, עם פיטוריה.
במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 62,692 ₪ (כולל רווחים).
מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרויה (סכום מקורב ומעוגל)?