שאלה 1

עוזי החל לעבוד אצל מעסיקו ובמקום עבודתו ב-1/5/2023. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. ב-3/6/2023 הודיע למעסיק כי ב-10/6/2023 הוא צפוי לצאת לשירות מילואים למשך שבוע אחד. לראיה, הציג בפני המעסיק את הזימון למילואים שקיבל. לאחר תום שירות המילואים, ב-17/6/2023, ביום שבו חזר לעבודה, הודיע לו המעסיק כי עקב חוסר יְעִילוּתוֹ לָעֵסֶק, הוא מוזמן לשימוע שייערך ב-20/6/2019. ב-23/6/2023, 3 ימים לאחר השימוע, הודיע לו המעסיק כי הוחלט לפטרו. מועד הפיטורים נקבע ל-26/6/2023.

האם רשאי היה המעסיק לפטר את עוזי ב-26/6/2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 2

ניצן עובד עבודה מלאה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 388 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 88 ימים.

הָחֵל ב-6/1/23 [יום ד’] ועד 17/1/23 [יום א’] ניצן נעדר מעבודתו עקב מחלה (נמסרה הודעה למעסיק, כנדרש). ניצן חזר לעבודה ב-18/1/23 [יום ב’] ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין לכל ימי היעדרותו.

מהו, לפי חוק דמי מחלה, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לניצן בתלוש 1/2023?

שאלה 3

לטדי עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 1.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,650 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/2/2021.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של טדי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 4

שכרה של ריני משתלם על בסיס שעות עבודה – 39 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 10:00, מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ריני רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של ריני, בשבוע שהחל ב-2/2/2023 והסתיים ב-6/2/2023:

מהו השכר שיש לשלם לריני בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 5

ריטה, רווקה בת 26, התחילה ב-10/1/2022 לעבוד אצל מעסיק משני. בתחילת עבודתה מסרה למעסיק אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 61,000 ₪ עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור 42%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. המעסיק המשני ניכה משכרה, בכל חודש, מס כנדרש. ב-21/9/2022 מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מְתַקֵּן מפקיד שומה (הַמְּבַטֵּל את האישור הראשון). לפי האישור המתקן (הֶחָדָשׁ), עד שכר שנתי של 74,000 ₪ על המעסיק לְנַכּוֹת משכרה מס בשיעור 39%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. שכרה של ריטה אצל המעסיק המשני, בכל אחד מחודשי עבודתה, היה כלהלן:

כמה מס הכנסה על המעסיק המשני לנכות משכרה של ריטה (או להחזיר לה) בתלוש 9/2022?

שאלה 6

עוזי, בן 39, נשוי + בן יליד 2017, התחיל לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקו. ב-1/2023 עבד 5 ימים. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 980 ₪.

אם משכר העבודה של עוזי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 5 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 7

ריני, המנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, עוסקת בסוג עבודה המפורט בטור א’ בתוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), וּנְתוּנָה בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב’, נֶחְשֶׁבֶת לְעִנְיַן חוק הביטוח הלאומי כעובדת אצל טדי. בכל חודש היא מנפיקה לו חשבונית מס כנגד הגמול שהיא מקבלת ממנו.

האם, במקרה שינתן לְגַבֵּי טדי צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היא עשויה להיות זכאית לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פירעון בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 8

ב-4/2023 נשלח יגיל לגרמניה, ע”י מעסיקו, למשך 19 יממות. הנסיעה לגרמניה וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעסיק (היתה זו נסיעתו הראשונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה לגרמניה:

1. כרטיס טיסה במח’ ראשונה – 1,676 $  [מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה – 1,459  $. מחיר כרטיס טיסה במחלקת תיירים באותה טיסה – 1,041 $].
2. הוצאות לינה: 19 לינות במלון, במחיר 394 $ לכל לינה – סה”כ 7,486 $.
3. הוצאות אחרות: 120 $ בכל אחד מ-19 ימי הַשְּׁהִיָּה בגרמניה – סה”כ 2,280 $.
4. שכירת רכב בגרמניה: שְׂכִירַת רכב ל-19 ימים, במחיר 88 $ ליום – סה”כ 1,672 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעסיק, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של יגיל לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות]

שאלה 9

נוני עובד כשכיר בחצי משרה אצל מעסיקו היחיד. בהסכמת המעסיק, יצא ב- 27/3/2023 לחופשה ללא תשלום של 3 חודשים רצּופים. שכרו אצל המעסיק קבוע – 5,820 ₪ בחודש. נוני הוא גם עובד עצמאי, שעוסק במשלח יָדֹו כ- 21 שעות בשבוע בלבד. בזמן החל”ת המשיך לעסוק כרגיל במשלח ידו כעצמאי.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שעל המעסיק לשלם בעד נוני עבּור חודש 4/2023?

שאלה 10

לויקי עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-1/1/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 5/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 6,240 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/9/2023.]

אם המדד עלה ב-0.7% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של ויקי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (5/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 11

שכר היסוד של ענוה קבוע – 11,138 ₪ בכל חודש. מתחילת עבודתה, ב-5/7/22, העמיד לרשותה מעסיקה רכב צמוד לשימושה וטלפון סלולרי (רט”ן). לפי הסכם העבודה, ענוה מִשְׁתַּתֶּפֶת ב-30% מההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן. ב-2/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשל הרט”ן על 89.90 ₪. שנת רישום הרכב: 2019, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 885, קוד דגם: 443. ב-31/1/23, בשעה שהרכב חָנָה בְּחַצְרֵי המעסיק, פגעה בו מַלְגֵּזָה וגרמה לו נזק כבד. בהוראת המעסיק, נִגְרַר הרכב באותו היום מֵחַצְרֵי הָעֵסֶק למוסך. מאחר שהמוסך הִמְתִּין לְחַלָּפִים מחו”ל, לצורך התיקון, הרכב תוקן והוחזר למעסיק רק ב-1/3/23. בכל חודש 2/2023 לא הועמד רכב לרשותה של ענוה ולשימושה. בחודש זה רָכַשׁ עֲבוּרָה המעסיק חוזה רב-קו חופשי חודשי, בסך 146 ₪, שֶׁהוּטְעַן בכרטיס הרב-קו שלה (דמי נסיעות לעבודה וממנה). ב-2/3/23 הוחזר הרכב לשימושה. 

מהו סך כל שכרה של ענוה לצורך חישוב מס בתלוש 2/2023 (“שכר ברוטו למס”) (סכום מעוגל)?

שאלה 12

רני, רווק בן 27, הוא נכה מִפְּגִיעַת אֵיבָה (40% נכות יציבה). להלן מרכיבי הכנסתו בשנת 2023: 

 1. שכר עבודה 69,672 ₪ 

 2. קצבה המשתלמת בשל פגיעת איבה (כמשמעותה בחוק התגמ’ לנפגעי פעולות איבה) 24,786 ₪ 

 3. דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] 5,395 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של רני בשנת 2023?

שאלה 13

רני עובד כטבח אצל מעסיקו (שרותי הַסְעָדָה). ב-9/2023 השתתף ביום עיון מקצועי לטבחים בנושא “תנאים תברואיים נדרשים בעסקי הסעדה”. את עלות יום העיון, סך 95 ₪, שילם המעסיק יְשִׁירוֹת למארגניה (ב-9/2023). באותו החודש (9/2023) קיבל רני מהמעסיק גם מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל חגיגת נישואיו, והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג הסוכות. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנה זו. ב-3/2023 קיבל ממעסיקו מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 180 ₪, לרגל יום הולדתו והמחאת שי על סך 115 ₪, לרגל חג פסח. במטרה לְהִתְקַדֵּם לתפקידים בְּכִירִים יותר בעתיד, רני לומד לתואר אקדמי ראשון בהנדסת מזון במכללה אקדמית. בחודש 9/2023 שילם המעסיק 200 ₪ למכללה, הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ החודשית בשכר הלימוד של רני.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של רני, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבל ב-9/2023?

שאלה 14

ב-1/2/2023 התקבלה סול לעבודה אצל מעסיק א’ ובמקום עבודתה. ב-1/6/2023 הִתְחַלְּפוּ המעסיקים במקום העבודה. מאותו היום התחילה להיות מועסקת, באותו מקום עבודה, אצל מעסיק ב’. ב-13/9/2023 נערך לה שימוע כדין, בו אמר לה מעסיק ב’ כי הוא שוקל לפטרה. ביום 19/9/2023 זימן אותה מעסיק ב’ למשרדו ונתן לה הודעה מוקדמת לפיטורים, לפיו יִכָּנְסוּ פיטוריה לתוקף בתום תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לה. כשקיבלה את ההודעה האמורה, הודיעה סול למעסיק כי היא בהיריון. לִרְאָיָה, מסרה לו מכתב מרופא נשים, המאשר זאת.

האם, בנסיבות העניין, פיטוריה של סול באותו מועד תְּקֵפִים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 15

שכרה של ריטה משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 80 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ב’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה, משעה 8:15 עד שעה 9:00, מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ריטה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של ריטה, בשבוע שהחל ב-3/4/2023 והסתיים ב-7/4/2023:

מהו השכר שיש לשלם לריטה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 16

טדי התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-8/1/23. שכרו משתלם על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). ב-2/3/23 (יום ב’), יום הבחירות לכנסת, נקרא לְשֵׁרוּת מילואים למשך יומיים. טדי נעדר ביום הבחירות וביום שלאחריו, 2 הימים שֶׁבָּהֶם שירת במילואים. הוא הגיש תביעה אישית לתגמולי מילואים למוסד לביטוח לאומי וקיבל תגמול מילואים עבור ה-2 וה-3 במרץ 2023. יצויין שמתחילת עבודתו אצל המעסיק טדי עבד ברציפות וּלְמַעֵט היעדרות זו, לא נִפְקַד מעבודתו.

האם על המעסיק לשלם לטדי את השכר שהיה מִשְׂתַּכֵּר אצלו ביום בחירות לכנסת ב-2/3/2023 אִילּוּלֵא נעדר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 17

שבוע העבודה של טוני בן 5 ימי עבודה (א’-ה’). הוא עובד עבודה מלאה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. בעד כל יום עבודה הוא מקבל 536 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 27 ימים. טוני חלה במחלה מַמְאֶרֶת ונעדר בשל כך מעבודתו לְשֵׁם טיפול תקופתי, הָחֵל ב-7/11/2023 [יום ב’] ועד (כולל) 9/11/2023 [יום ד’]. כנדרש בחוק, הוא מסר למעסיק אישור רפואי בכתב כי הטיפול נִדְרַשׁ בְּקֶשֶׁר לאותה מחלה ממארת.

מהו, לפי חוק דמי מחלה, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לטוני בתלוש 11/2023?

שאלה 18

יצן עובד כְּגֵאוֹלוֹג בחברה לשירותים גֵּאוֹטֶכְנִיִּים. בחברה נדרשת עבודת צוות. במטרה לשפר את יְעִילוּת העבודה, הזמינה הנהלת החברה את עובדי הצוותים ליום פעילות בים המלח. הפעילות נערכה ביום ב’, 1/3/2023 (מהשעה 8:00 עד 15:00), נחשבה יום עבודה ושולם שכר מלא בגינה. העובדים לא היו זכאים לצרף בת/בן זוג או כל קרוב אחר. לו”ז הפעילות נקבע ואושר על ידי הנהלת החברה. הפעילות כָּלְלָה הרצאות ותרגילים לגיבוש עבודת צוות, הרצאה מקצועית וסיור מודרך באיזור הַבּוֹלְעָנִים בים המלח (תּוֹפָעָה גֵּאוֹלוֹגִית שעל הצוותים להיות מעודכנים בה וּבְסִיכּוּנֶיהָ). בתום הפעילות הוענק במתנה, לכל משתתף, זוּג נַעַלֵי סְפּוֹרְט “אדידס” שערכו ועלותו 320 ₪. את עלות ההרצאות והתרגילים לגיבוש עבודת צוות, סך 130 ₪ לכל עובד, ואת עלות ההרצאה המקצועית והסיור המודרך, סך 110 ₪ לכל עובד, שילמה החברה ישירות למארגני הפעילות.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן, לצורך חישוב מס, בשל הנ”ל?

שאלה 19

רני עובד אצל מעסיקתו, סוכנות נסיעות (בירושלים), כמשווק חופשות בבתי מלון. הוא עובד 5 ימים בשבוע, 4 שעות בכל יום. שכרו מורכב משכר יסוד בסך 4,650 ₪, מעמלות קבועות המחושבות על בסיס אחוזים מהמכירות שלו, לפי סוּגֵיהֶן (2.5% על חבילת חופשה בארץ, 2% על חבילת חופשה בחו”ל, 1% על טיסה בארץ ו-0.5% על טיסה לחו”ל), ומדמי נסיעות לעבודה וממנה.

האם, לפי חוק חופשה שנתית, יש לִכְלֹול את העמלות שרני מקבל, ב”שכר הרגיל” שלו לצורך חישוב דמי חופשה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 20

החל ב- 1/9/2011 רויה עובדת אצל מעסיקה היחיד. בכל שנות עבודתה (כולל 2023) נשמר הקשר המשפטי בינָּה לבין המעסיק. בשנת 2023 עבדה 188 ימים בפועל [למען הסר ספק, רויה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימים בשבוע].
אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 21

עובד נמצא בחופשה ללא תשלום תְּקוּפָה קָלֶנְדָּרִית הָעוֹלָה על שני חודשים תְּמִימִים רְצוּפִים.  באותה תקופה הוא אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי.

על מי חלה חובת תשלום דמי ביטוח בעד התקופה הקלנדרית הַבָּאָה אַחֲרֵי שני חודשים תמימים רצופים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 22

ויקי, בת ה-60, אדריכלית מוכשרת, התקבלה לעבודה אצל מעסיקה החדש (משרד אדריכלים). היא ומעסיקה מבקשים לקבוע בהסכם העבודה שלה, כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן יהיה לחייב אותה לפרוש מעבודתה בשל גילה יהיה גיל 75.

האם, לפי החוק הנוגע לעניין, הם רשאים לקבוע זאת בהסכם? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 23

עיקר שכר עבודתה של רויה, עובדת האריזה, משולם לה לפי כּמּות הּתֹוצֶרת. תלוש 1/2023 שלה הורכב משכר נֹורמה בסך 5,961 ₪ תוספת מחלקתית קבועה (נכללת כמרכיב לפנסיה) בסך 291 ₪ דמי חופשה בסך 374 ₪ שכר פרמיות בסך 654 ₪ וקצובת נסיעה בסך 149 ₪.

המעסיק הפריׁש עבּור רויה, בעד שכר 1/2023 שלעיל סך 546 ₪ לקרן השתלמות [כנגד תשלום המעסיק לקה”ל, הפרישה רויה את חלקה, כנדרש, לאותה קופה].

מהו שכרה של רויה לצורך חישוב מס ב- 1/2023 (“שכר ברוטו למס”)?

שאלה 24

סול עובדת כשכירה אצל מעסיקה זֶה 3 שנים, בחצי משרה. שכרה משתלם על בסיס חודש. דמי מחלה משולמים לה לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 5/2023, עמדה על 36 ימים. ב-31/5/23 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים, הָחֵל ב-1/6/23. סול נעדרה מעבודתה בכל אותם ימים, וחזרה לעבודתה רק ב-1/7/23. כמתחייב, מסרה את כל המסמכים הנדרשים לעניין, כולל אישור הרופא. יצויין שהיא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון.

האם סול עֲשׂוּיָה להיות זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי חוק הביטוח הלאומי, בְּעַד תקופה זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 25

ענוה, בת ה-65, עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד. נוסף על משכורתה, היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. ב-7/12/2023, תּוֹךְ-כְּדֵי נסיעתה לעבודה ועֵקֶב נסיעתה זו, אירעה לה תאונה. יצוין שענוה לא עצרה בדרכה לפני התאונה ולא סָטְתָה מהדרך המקובלת מביתה לעבודתה. כמו כן, לא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה. כתוצאה מהפגיעה לא היתה מסוגלת לכל עבודה 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היתה רתוקה למיטתה ונזקקה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ענוה עשויה להיות זכאית לדמי פגיעה, לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 26

לְפִי החוק הנוגע לענין ותקנותיו, כמה ימי היעדרות בשנה זַכַּאי עובד לִזְקוֹף (בהתקיים התנאים שבחוק ובתקנות), בְּשֶׁל מחלה קָשָׁה של ילדו בן ה-17.5 (מחלה שֶׁנִּדְרָשׁ לְגַבֶּיהָ טיפול קָבוּעַ בְּדִיאָלִיזָה), על חשבון תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, אם הוא עבד שנה לְפָחוֹת אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ובת זוּגוֹ (אֵם ילדו) עֲקֶרֶת בַּיִת?

שאלה 27

ב- 8/2023 הלל תרם 60 ₪ לוועד הבית שבו הוא גר, לצורך כיסוי חוב של שכן ֶׁשּנִקלע לקשיים כלכליים. ב- 9/2023 הלל תרם 100 ₪ ל”אגודה ישראלית לסוכרת” ו- 80 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, מוסד ציבורי וקרן לאומית לעניין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה.
[למען הסר ספק, בשנים קודמות הלל לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנת מס].
אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 158,000 ₪ מהו הזיכוי ממס שהלל עׂשּוי להנֹות ממנו, בשל תרומות אלה, לפי הסעיף הּנֹוגע לענְיָן בפקודה?

שאלה 28

רני, יליד 1/1/1980, פרש מעבודתו ב-25/4/2023 וְחָדַל לעבוד, בְּשֶׁל נכות יציבה בדרגה של 78% שנקבעה על פי פרק ט’ לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח נכות). החל ב-1/5/2023 הוא מקבל קִצְבָּה בסך 5,875 ₪ בכל חודש, מקופת גמל לְקִיצְבָּה (פנסיה מקיפה) שֶׁעָרַך עבורו מעסיקו לשעבר. 

יְצוּיַן שרני לא קיבל מענקי פרישה בגין שנות עבודתו (בכל פעם שפרש הודיע לפ”ש על רצונו להמשיך ולהשאיר את הסכומים העומדים לזכותו בקרן הפנסיה למטרת תשלום קיצבה. כמו כן, לא ביקש כל קיבוע זכויות). 

בהנחה שלא קיבל “קצבה מוּכֶּרֶת”, מהי הקצבה החייבת במס של רני בשנת 2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 29

לאחר שעבדה ברציפות כשכירה אצל מעסיקים שונים במשך 29 שנים, פרשה ריטה מעבודתה, בהגיעה לגיל הפרישה. למעט קצבת האזרח הותיק שהיא זכאית לה מכוח חוק הביטוח הלאומי, הכנסתה היחידה לאחר פרישתה מקורה בפנסיה צְנוּעָה שהיא מקבלת מקרן פנסיה מקיפה, שנערכה עבורה מכוח הסכם קיבוצי. בשנות עבודתה חלו שינויים בהיקף משרתה. 12 שנים עבדה במשרה מלאה, 13 שנים עבדה בחצי משרה ו-4 שנים עבדה בשליש משרה. 

כיצד משפיע היקף המשרה של ריטה, בשנות עבודתה, על קצבת האזרח הותיק שישלם לה המוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 30

לגיטי עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב- 1/1/2023 ההלוואה צמודה למדד ונושאת ריבית של 1.4% לשנה.
בתקופת הּזְקיפה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 9,240 ₪ [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב- 31/12/2023].
אם המדד עלה ב- 0.3% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לזְקֹוף לשכרה של גיטי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2023)?
[התעלמו מעניין המע”מ בחישוביכם].

שאלה 31

תלוש 231/20 של הלל, טכנאי ייצור העובד אצל מעסיקו במפעל, כָּלַל את הָרְכִיבִים הבאים: 

שכר יסוד 10,517 ₪

שווי סוף שבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 1,235 ₪ 

גילום שווי סוף השבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 582 ₪ 

החזר הוצאה בְּגִין כְּלֵי עֲבוֹדָה שהלל קנה מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי עֲבוּר מִפְעַל המעסיק 653 ₪ 

מהו שכרו של הלל לְצוֹרֶךְ תַּשְׁלוּם מס (“שכר בְּרוּטוֹ לְמַס”) בתלוש זה?

שאלה 32

תלוש 1/2023 של טוני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 10,200 ₪, דמי נסיעות בסך 173 ₪ ושווי ריבית בסך 4 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילם טוני 6% משכר היסוד בתלוש זה. לקרן השתלמות שילם את חלקו – 2.5% משכר היסוד (תשלומיו אלה בוצעו כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש לאותן קופות).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לטוני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 33

טדי (בן יחיד, רווק) משלם בְּעַד הַחְזָקָתָם של זוג הוריו הזקנים, המרותקים למיטה בתמידות, במוסד מיוחד. בשנת 2023 שילם למוסד, בעד אביו – 21,649 ₪ ובעד אמו – 20,663 ₪.

הכנסתו החייבת של טדי בשנת 2023 – 259,824 ₪. הכנסתם החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של הָאָב – 179,586, ושל הָאֵם (בת זוּגוֹ של האב) – 88,349 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי שיוּתַר לטדי, בשנת 2023, בְּעַד הוצאותיו בְּשֶׁל הַחְזָקַת זוג הוריו במוסד המיוחד?

שאלה 34

טדי, עובד במשרה מלאה, התחיל לעבוד אצל מעסיקו הפרטי ב-1/10/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש אוגוסט (בעד התקופה המסתיימת ב-31 באוגוסט). טדי עבד ברציפות אצל המעסיק עד 31/7/2023, אז הִתְפַּטֵּר מעבודתו (תום תקופת עבודתו נקבע לסוף יום 31/7/2023). מאחר שהתחיל לעבוד ב-1/10/2021, לא שולמו לטדי דמי הבראה בתלוש 8/2022 (גם לא עד 31/7/2023).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לטדי בתלוש 7/2023?

שאלה 35

תלוש 1/2023 של רני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 10,100 ₪, פרמיות בסך 646 ₪ ושווי ריבית בסך 16 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” (קרן פנסיה מקיפה חדשה) שילם רני 564 ₪ בתלוש זה (6% משכר היסוד). לקרן השתלמות שילם את חלקו – 235 ₪ (2.5% משכר היסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לרני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 36

בתלוש 1/2023 העניק מעסיקו של נוני לעובדים בונוס נדיב לרגל סיום מוצלח של שנת 2022. הבונוס שקיבל נוני היה בסך 3,000 .₪ הוצע לעובדים לתרום חלק מהבונוס, דרך תלוש השכר, לטובת עמותה המחלקת מזון לנִזְקקים, שקיבלה אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. נוני הסכים בכתב שבתלוש ,1/2023 תנוכה משכר עבודתו תרומה בסך 120 ₪ שתועבר לעמותה האמורה.
ביום 1/2/2023 כשקיבל את תלוש 1/2022 נוני ראה שסכום התרומה נוכה משכרו. ביום 9/6/2023 בשיחה עם העמותה האמורה, נודע לנוני שתרומתו עדיין לא הועברה אליה.
האם, בשל כך, עלול המעסיק להיות חׂשּוף לעיּצּום  כספי, לפי החוק להגבַרת האכיפה של דיני העבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 37

סול, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/3/2013. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר יוני. בתלוש 6/2023 מקבלת סול דמי הבראה בעד התקופה שמיום 1/7/2022 ועד 30/6/2023. 

אם בתקופה שמ-1/2/2023 ועד (כולל) 28/2/2023 סול היתה בחופשה ללא תשלום, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 6/2023?

שאלה 38

ריני היא בָּהָאִית שבחרה ביום השישי בשבוע כיום המנוחה השבועית שלה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). שכרה משתלם לה על בסיס שעות עבודה. תחום יום עבודה רגיל שלה – 8.6 שעות עבודה (היום המקוצר בשבוע הוא יום ה’). בְּעַד כל שעת עבודה רגילה, ביום עבודה רגיל, היא מקבלת 126 ₪. בשבוע העבודה, עד יום ה’ (6/2/2023), ריני עבדה 41 שעות עבודה רגילות. ביום שישי (7/2/2023) התחילה לעבוד בשעה 9:12 וסיימה לעבוד בשעה 12:57 (ללא הפסקה).

כמה על המעסיק לשלם לריני בעד שעות העבודה שהועסקה בהן ביום שישי זה (7/2/2023)?

שאלה 39

עובדת נשואה, בת 44 + 9 ילדים, עובדת זה 8 שנים אצל מעסיקה. ב-1/2/2023ילדה בת שֶׁלְּמַרְבֶּה הַצַּעַר לא היתה בחיים, ויצאה לתקופת לידה והורות. ב-12/2/2023 הודיעה למעסיק שהיא מבקשת לְקַצֵּר את תקופת הלידה וההורות ולחזור לעבודה ב-24/2/2023. העובדת צירפה לבקשה אישור בכתב מאת רופא ומסמכים מְאַמְּתִים נוספים. 

האם, לפי חוק עבודת נשים, רשאי מעסיקה של העובדת לְהַעֲסִיקָהּ החל ב-24/2/2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 40

סול, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/3/2013. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר יוני. בתלוש 6/2023 מקבלת סול דמי הבראה בעד התקופה שמיום 1/7/2022 ועד 30/6/2023. 

אם בתקופה שמ-1/2/2023 ועד (כולל) 28/2/2023 סול היתה בחופשה ללא תשלום, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 6/2023?

שאלה 41

רננה, בת 39, עובדת כשכירה באופן קבוע אצל 2 מעסיקים. שכר 3/2023 אצל מעסיקה העיקרי עמד על 38,715 ₪. אצל מעסיקה הַמִּשְׁנִי עמד שכר אותו חודש (3/2023) על 4,842 ₪.

אם לא נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקה המשני, בְּגִין שכר 3/2023?

שאלה 42

ענוה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה ב-3/1/2023. בתחילת אוקטובר 2023הודיעה למעסיק שקיבלה הודעה מאת עמותה מוכרת לעניין, ולפיה נִמְצָא בִּמְדִינַת חוּץ ילד בן 9, הַמַּתְאִים לאימוץ בְּיָדֶיהָ לפי חוק אימוץ בין-ארצי. ענוה מסרה למעסיק את כל המסמכים והאישורים הנוגעים לעניין, כנדרש ובזמן (לרבות הודעה של הורה מאמץ בדבר היעדרות מעבודתו לצורך נסיעה למדינת חוץ למטרת אימוץ בין-ארצי). ענוה חזרה לישראל עם הילד בן ה-9, והיתה ל”הורה מְאַמֵּץ”. ה-1/11/2023 נחשב יום קבלת הילד לביתה. ענוה ובן זוגה (עובד שכיר), לו היא נשואה באושר, בָּחֲרוּ שהיא תצא לחופשה, על מנת לטפל בילד (ובן הזוג ימשיך לעבוד כרגיל במשרה מלאה).

האם, לפי חוק עבודת נשים, זכאית ענוה לתקופת לידה והורות, ואם כן, מהי התקופה לה היא זכאית? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 43

טדי נשוי לריני (עקרת בית) וְעִמָּם 3 ילדים (שבשנת 2023 מלאו להם 11, 14 ו-17 שנים). הוא עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. שכרו משתלם על בסיס חודש. שכר עבודתו בתלוש 2/2023 – 10,128 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,412 ₪. 

אם המעסיק קיבל ב-18/2/23 צו עיקול על שכרו של טדי, עד לסכום של 8,716 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב לחנות למוצרי חשמל, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום שֶׁיְּעוּקַּל מטדי (סכום מעוגל)?

שאלה 44

רני עובד זה 4 שנים אצל מעסיקו (שירותי תמיכה במשתמשי תוכנה). הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְּמוּל עבודתו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’), 8 שעות ביום. שכרו – 76 ₪ לשעה רגילה. מעסיקו משלם לעובדיו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום אותו הם מקבלים בעד 8 שעות עבודה רגילות. ביום ב’, ה-17/5/2023, בו חל חג שבועות, עקב בעיה אצל לקוח, דָּרַשׁ המעסיק מרני לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בחירתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, רני עבד 10.25 שעות עבודה ביום זה, הָחֵל בשעה 02:30 לפנות בוקר. 

אם רני לא החסיר ימי עבודה בחודש זה, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה (17/5/2023), בו נדרש לעבוד?

שאלה 45

תלוש 1/2023 של ניצן, רווק בן 36, הורכב משכר יסוד בסך 14,994 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 475 ₪ ושווי הסעה בסך 118 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם את שווי ההסעה). עקב תשלומי המעסיק לקרן ההשתלמות, החורגים מהתקרה, נזקף לשכרו גם שווי קה”ל בסך 33 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם גם את שווי הקה”ל).

מהו סך כל שכרו של ניצן לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 46

טוני, עובד שעתי, התחיל לעבוד ב-1/9/2021 כשליח אצל מעסיקו (חֶבְרָה הַמְּסַפֶּקֶת שירותי משלוחים בימים א’-ה’ מ-6:00 עד 24:00 וביום ו’ מ-6:00 עד 14:00). הוא מועסק במשמרות. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). הוא לא עובד בחגי ישראל.  המעסיק משלם דמי חגים בְּכָפוּף לזכאות

ב-21/4/2023 (ערב שביעי של פסח) המעסיק לא שִׁיבֵּץ את טוני למשמרת בעבודה. לפיכך, הוא לא עבד ביום זה. אם, לְמַעֵט יום זה, טוני לא החסיר ימי עבודה בחודש 4/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 4/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 47

יואב נשוי לבת זוגו, עקרת בית, ולהם (בחזקתם) 2 ילדים, שבשנת 2023 מלאו להם 6 ו-8 שנים. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. ב-16/9/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 5,400 ₪ על חשבון שכר העבודה. שכרו ברוטו, בתלוש 9/2023 – 8,552 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 462.00 ₪, דמי ביטוח לאומי בסך 206.34 ₪ ודמי ביטוח בריאות בסך 314.66 ₪.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר העבודה של יואב ב-9/2023, לכיסוי המקדמה?

שאלה 48

רני, בן ה-19, הוא עובד עם מוּגְבָּלוּת בַּעַל יְכוֹלֶת עבודה מוּפְחֶתֶת, המועסק קבוע בהיקף משרה מלאה. גְּמוּל עבודתו מִשְׁתַּלֵּם לו עַל בָּסִיס חודש. נִקְבַּע כי יכולת עבודתו, עֵקֶב מוגבלותו, עומדת על 73% מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד (שהוא מְמַלֵּא במקום העבודה). מִשֶּׁכָּךְ, נקבע לו שכר מינימום מוּתְאָם לְגַבָּיו בשיעור הַמַּתְאִים מבין הַמְּפֹורָטִים בתקנה 4(א) לתקנות שכר מינימום הנוגעות לענין. ב-7/2023 רני עבד עבודה מְלֵאָה ולא נעדר מעבודתו. תלוש 7/2023 שלו (לפני בדיקת ההשלמה לשכר מינימום) הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 3,687 ₪ והוצאות כַּלְכָּלָה בסך 425 ₪.  

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 49

תלוש 1/2024 של נוני, רווק בן ,28 הורכב ממשכורת יסוד בסך 14,377 ₪ (ברוטו), שווי רט”ן בסך 49 ₪ (ברוטו) ואחזקת רכב בסך 1,200 ₪ נטו (המעסיק מגלם את אחזקת הרכב). מהו סך כל שכרו של נוני לצורך חישוב מס ב- 1/2023 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות).

שאלה 50

ריטה, חשבת שכר בכירה אצל מעסיקה, נשואה ליגיל ולהם תינוק בן 7 חודשים, הנמצא עימם. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה). ריטה מְמַמֶּשֶׁת בכל יום את זכותה לשעת הורות לפי ס’ 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים. ביום 7/3/2023 יצא בן זוגה יגיל לתקופת שירות מילואים רצופה בת 7 ימים. 

בהנחה שניתנה בַּזְּמַן הודעה למעסיק ונמסרו כל האישורים כדין, הַאִם בנוסף על היעדרותה שעה אחת ביום בשל מימוש הזכות לשעת הורות, ריטה זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת נוספת ביום, בכל התקופה הָאֲמוּרָה שבה יגיל שׁוֹהֶה במילואים, בלי שֶׁתְּנוּכֶּה משכרה (כלומר, היעדרות של שעתיים ביום כזה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)