שאלה 1

ריטה (בת 49) נשואה ליגיל (בן 58). עקב מחלה, יגיל הפך להיות מְשׁוּתָּק לַחֲלוּטִין. ריטה שילמה 31,460 ₪ בשנת 2023 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ריטה בשנת 2023 – 118,240 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של יגיל בשנה זו – 126,980 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שריטה יכולה לקבל בשנת 2023 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 2

סיגי, בת 46, עובדת כשכירה באופן קבוע אצל 2 מעסיקים. שכר 9/2023 אצל מעסיקה העיקרי עמד על 27,532 ₪. אצל מעסיקה המשני עמד שכר אותו חודש (9/2021) על 22,380 ₪.

אם לא נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקה המשני, בְּגִין שכר 9/2023?

שאלה 3

שכר עבודתו של רני, נשוי+1, משתלם על בסיס של חודש. שכרו בתלוש 1/2023 – 9,628 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,259 ₪. 

אם הוא חייב למעסיקו 5,218 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, וב-18/1/2023 קיבל מהמעסיק מִקְדָּמָה בסך 950 ₪, על חשבון שכר העבודה לחודש זה, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו בתלוש 1/2021, לכיסוי החוב והמקדמה גם יחד?

שאלה 4

ריני, בת ה-29, נשואה + ילד שבשנת 2023 מלאו לו 8 שנים (בן זוגה עובד). שכר היסוד שלה בחודש 1/2023 עמד על 18,530 ₪ (“ברוטו”). בְּנוֹסָף, משלם עבורה המעסיק שכר דירה בסך 2,690 ₪ (“נטו”) בכל חודש. המעסיק מְגַלֵּם את שכר הדירה וזוקף את השווי המגולם לשכרה של ריני.

מהו סך כל שכרה של ריני לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 5

עוזי, בן ה-24, סטודנט באוניברסיטה ועובד אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. החל ב-10/3/2023, בְּהַסְכָּמַת מעסיקו, יצא לחופשה ללא תשלום, למשך כל סֶמֶסְטֶר ב’, עד (כולל) 28/6/2023. למען הסר ספק, במהלך החל”ת, לא עבד אצל מעסיק אחר ולא היה עובד עצמאי.

האם המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח עֲבוּר עוזי, בְּעַד החודש מאי 2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 6

טוני עובד אצל מעסיקו כאיש תמיכה טכנית (Help Desk) בצוות תקשורת. ב-7/2023, עקב מחלה, הפך להיות “אדם עם מוגבלות”, הַמִּתְנַיֵּד באמצעות כסא גלגלים (טוני הוכר גם כנכה 100% לצמיתות במוסד לביטוח לאומי). הוא לא איבד את כושרו לעבוד כאיש תמיכה ומסוגל לעמוד בכל דרישות התפקיד במסגרת מקום העבודה. בתחילת כל יום עבודה נערכת ישיבת צוות באחד משני חדרי הישיבות במקום העבודה. שני חדרי הישיבות זהים, אך בכניסה לחדר ישיבות 1 יש שלוש מדרגות, בעוד שלחדר ישיבות 2 הַגִּישָׁה בכסא גלגלים אפשרית. 

טוני מבקש מהמעסיק שישיבות צוות שבהן הוא חייב להשתתף, תתקיימנה בחדר ישיבות 2 בלבד, או לַחֲלוּפִין, יַתְקִין המעסיק כֶּבֶשׁ (מַעֲבָר מְשׁוּפָּע) או מַעֲלוֹן שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ גישה בכסא גלגלים גם לחדר ישיבות 1. אם לא תיענה בקשתו, טוען טוני, יחשב הדבר כאפליה מֵחֲמַת מוגבלותו. 

האם, לפי החוק הנוגע לענין, אי ביצוע, אף לא אחת מבקשותיו האמורות, עלול להיחשב כהפליה של טוני מֵחֲמַת מוגבלותו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 7

עוזי, בן ה-59, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 6,048 ₪ (ממעסיקו לשעבר). עוזי גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 1/2023 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  המעסיק השמן בע”מ 31,893 ₪.

2. המעסיק הרזה בע”מ 16,529 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של עוזי בחודש 1/2023?

שאלה 8

ב-2/2023 נשלח ניצן לקפריסין, ע”י מעסיקו, למשך 9 יממות. הנסיעה לקפריסין וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעסיק (היתה זו נסיעתו הראשונה של ניצן לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה לקפריסין:

1. כרטיס טיסה במח’ עסקים – 585 $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 340 $].
2. הוצאות לינה: 9 לינות במלון, במחיר 164 $ לכל לינה – סה”כ 1,476 $.
3. הוצאות אחרות: 96 $ בכל אחד מ-9 ימי הַשְּׁהִיָּה בקפריסין – סה”כ 756 $.
4. שכירת רכב בקפריסין: שְׂכִירַת רכב ל-9 ימים, במחיר 71 $ ליום – סה”כ 639 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעסיק, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות]

שאלה 9

ויקי (בת 61) נשואה לעוזי (בן 69). עקב מחלה, עוזי הפך להיות בִּלְתִּי שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. ויקי שילמה 29,450 ₪ בשנת 2023 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ויקי בשנת 2023 – 124,400 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של עוזי בשנה זו – 131,640 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שויקי יכולה לקבל בשנת 2023 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 10

רננה, רווקה בת 23, השתחררה ב-14/2/21 משירות בצה”ל, לאחר ששירתה שירות סדיר (חובה) של 24 חודשים מלאים. ב-31/7/23, בתום 19 חודשי עבודה אצל מעסיקה היחיד, הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה. משכורתה החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לה לחודש 7/2023, הוּרְכְּבָה משכר יסוד בסך 8,648 ₪ ודמי נסיעות בסך 356 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 7/2023, חוּשַּׁב לה מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 3,108 ₪, חייב במס. 

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של רננה? 

שאלה 11

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 12

סיגי, בת ה-60, תושבת קבועה באילת זֶה 30 שנה ועובדת בישוב באר אורה שבחבל אילות. כל הכנסתה בשנת 2023, סך 260,680 ₪, הופקה בחבל אילות, כולה מיגיעה אישית. ב-6/2023 תרמה 3,600 ₪ ל”קרן רמון”, המוכרת על ידי רשות המיסים כמוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות סיגי לא  תרמה סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית סיגי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שסיגי חייבת בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 13

סיגי, נשואה, ילידת 1/1/1955. מ-1/1/1973 עד 31/12/1985 עבדה כשכירה. ב-1/1986 התחתנה, ילדה 5 ילדים והיתה לעקרת בית. מאז שהגיעה לגיל הפרישה היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי (על פי פרק ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים בחוק). קצבת האזרח הותיק האמורה היא הקיצבה היחידה שסיגי זכאית לה. ב-1/9/2021 התחילה לעבוד אצל מעסיק א’ ופרשה אחרי 4 חודשי עבודה, בגיל פרישת חובה. ב-1/11/2023 התחילה לעבוד אצל מעסיק ב’. בכל הַקָּשׁוּר לביטוח עובדיו, פועל מעסיק ב’ על פי הוֹרָאוֹת צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. סיגי לא היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני כלשהו, כשהתקבלה לעבודה אצל מעסיק ב’.

בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים:

שאלה 14

תלוש 1/2023 של הלל, טכנאי ייצור העובד אצל מעסיקו במפעל, כלל את הרכיבים הבאים:
שכר יסוד 10,517 ₪
שווי סוף שבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 1,235 ₪
גילום שווי סוף השבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 582 ₪
החזר הוצאה בגִין כלי עבֹוָדה שהלל קנה מכסּפֹו הפָרטי עבּור מפעל המעסיק 653 ₪
מהו שכרו של הלל לצֹוֶרְך תשלּום מס (“שכר ברּוטֹו למס”) בתלוש זה?

שאלה 15

לניצן עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,795 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/9/2023.]

אם המדד עלה ב-0.6% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 16

ב-24/10/2023 התחיל נבו לעבוד כפקיד הזמנות אצל מעסיקו, בחצי משרה. שבוע עבודתו בן 5 ימי עבודה (א-ה). שכרו משתלם על בסיס של חודש. נבו מבקש לקבוע, בחוזה העבודה האישי שלו [חוזה לתקופת עבודה לא קצובה], כי בשנת 2023 יהיה זכאי לתמורת חופשה בשיעור מסוים משכרו הרגיל, שתשולם לו בתלוש כל חודש, במקום שתינתן לו חופשה שנתית בְּעַיִן (ימי חופשה בְּפֹועַל) בעד שנה זו. 

האם רשאי המעסיק להיענות לבקשתו של נבו ולשלם לו תמורת חופשה בעד שנת 2023, במקום ימי חופשה בְּעַיִן (בְּפֹועַל)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 17

מתי, על פי התקנות הרלוונטיות, על מעביד ששילם משכורת לעובד בשנת המס 2022, לתת לעובד אישור, בטופס 106, על המשכורת ששילם לו ועל המס שניכה ממנה, אם אותו עובד לא חָדַל להיות מועסק בידי המעביד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 18

טדי נשוי לריני (עקרת בית) וְעִמָּם 3 ילדים (שבשנת 2023 מלאו להם 11, 14 ו-17 שנים). הוא עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. שכרו משתלם על בסיס חודש. שכר עבודתו בתלוש 2/2023 – 10,128 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,412 ₪. 

אם המעסיק קיבל ב-18/2/23 צו עיקול על שכרו של טדי, עד לסכום של 8,716 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב לחנות למוצרי חשמל, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום שֶׁיְּעוּקַּל מטדי (סכום מעוגל)?

שאלה 19

ניצן, איש אחזקה, עבד שנתיים אצל מעסיקו ובמקום עבודתו, כְּפַר נוֹפֶשׁ, עד שפוטר ביום 22/8/2023, בתום תקופת הודעה מוקדמת, כנדרש בחוק. להלן רכיבי תלוש 8/2023 שלו:

שכר יסוד בתקופת הודעה מוקדמת 7,469 ₪

פדיון חופשה 2,193 ₪ 

שווי דיור חינם 1,676 ₪ 

החזר הוצאה בְּגִין כלי עבודה שניצן קנה מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי עֲבוּר כפר הנופש 892 ₪ 

מהם סך כל הסכומים החייבים במס הכנסה כהכנסת עבודה, בתלוש זה?

שאלה 20

ויקי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים. תלוש 7/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 23,129 ₪ ובונוס חד פעמי בסך 6,048 ₪.

אם מ-30/1/2023 ועד 14/5/2023 שָׁהֲתָה בתקופת לידה והורות (ולא קיבלה כל שכר ממעסיקה בתקופה זו), מהי הכנסתה של ויקי לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 21

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אַלְמָנָה, עקרת בית, שֶׁעִמָּהּ 2 ילדיהם (בני 3 ו-5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שֶׁמִּזֶּה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תִּיפָּגַע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 22

ניצן הוא עובד אלמן, בן 58, אב לשני ילדים בוגרים ועצמאיים (בני 22 ו-26, שאינם סמוכים על שולחנו). שכר עבודתו משתלם לו על בסיס של חודש. שכר עבודתו בתלוש 1/2023 – 7,851 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 761 ₪. ב-17/1/2023 קיבל, לבקשתו, מִקְדָּמָה בסך 6,320 ₪ עַל חֶשְׁבּוֹן שכר עבודה זֶה.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו של ניצן ב-1/2023, לכיסוי המקדמה שקיבל (סכום מעוגל)?

שאלה 23

תלוש 1/2023 של ניצן, נציג הדרכת הלקוחות, הורכב משכר יסוד בסך 12,172 ₪, דמי חופשה בסך 2,148 ₪, שעות נוספות בסך 676 ₪, קצובת ביגוד בסך 743 ₪ ודמי מחלה בסך 716 ₪.

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר ניצן, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום הַמִּזְעָרִי שעל ניצן לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 24

שכר עבודתו של הלל, נשוי+1, אצל מעסיקו היחיד, משתלם על בסיס של יום. בעד כל יום עבודה הוא מקבל 424 ₪. בחודש 5/2023 עבד 17 ימים. משכרו בחודש זה, סך 7,208 ₪ (ברוטו), נוכו מס הכנסה בסך 266 ₪ ודמי ביטוח בסך 341 ₪. 

הלל חייב למעסיקו 2,064 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב. ב-21/5/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 1,640 ₪, על חשבון שכר העבודה לחודש זה. 

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שהמעסיק רשאי לנכות משכרו, בתלוש 5/2023, לכיסוי החוב (2,064 ₪) ולכיסוי המקדמה (1,640 ₪)  גם יחד (סכום מעוגל)?

שאלה 25

ב-7/2/2023 התחילה סיגי לעבוד אצל מעסיקה היחיד. עם קבלתה לעבודה, הודיעה לו כי היא מקבלת בכל חודש קצבת ילדים בסך 536 ₪, בעד 3 ילדיה, לפי חוק הביטוח הלאומי.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, רואים את קצבת הילדים האמורה, המשולמת לה, כהכנסה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 26

ב-31/8/2023, בתום 12 שנות עבודה רצופות אצל מעסיקו היחיד, הסתיימו יחסי העבודה בין ניצן (רווק בן 34) לבין המעסיק, עם פיטוריו. משכורתו החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לו לחודש 8/2023, היתה 13,840 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 8/2023, חוּשַּׁב לו מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 23,904 ₪, חייב במס. 

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של ניצן?

שאלה 27

את משכורת 5/2023 של עובדיו שילם טוני ב-2/6/2023 (יום ה’). לפי התקנות, מתי על טוני לשלם את התשלומים לקופות הגמל של העובדים, בעד משכורת זו? (העזרו בלוח השנה שלהלן) 

שאלה 28

גיטי עבדה אצל מעסיקה היחיד 5 שנים עד שב- 1/1/2023 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות. בתום התקופה האמורה חזרה גיטי לעבודתה. בהתייעצות משותפת עם בן זוגה הלל (עובד בשכר מּזֶה שנה אצל מעסיקו), החליטו בני הזוג שהלל יתפטר מעבודתו, על מנַת לטפל בילדם, וגיטי תמשיך לעבוד כרגיל. הלל נתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, לפיה בתום תקופת ההודעה המוקדמת שהוא חייב בה, ב- 8/8/2023, הוא מתפטר.
האם בנסיבות שתוארו לעיל ולפי החוק הרלוונטי ותקנותיו, הלל יהיה זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 29

ענוה התפטרה מעבודתה אצל מעסיקהּ. בגין עבודתה אצלו, היא זכאית למענק ו/או לקיצבה. אלה נצברו, בתקופת עבודתה זו, בקופת גמל לקיצבה מסוג קרן פנסיה מקיפה חדשה. המעסיק ממלא טופס 161 בו הוא מודיע לפקיד השומה על פרישתה מעבודתה ועל כך שהוא מעמיד לרשותה את כל הכספים שנצברו במרכיב הפיצויים בקרן.

אם ענוה לא מעוניינת להשאיר סכומים העומדים לזכותה במרכיב הפיצויים למטרת תשלום קצבה ולא מבקשת לִמְשֹׁוך עכשיו מהקרן כספים כלשהם, האם עָלֶיהָ למלא טופס 161א? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 30

שכרה של ריטה משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 80 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ב’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה, משעה 8:15 עד שעה 9:00, מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ריטה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של ריטה, בשבוע שהחל ב-3/4/2023 והסתיים ב-7/4/2023:

מהו השכר שיש לשלם לריטה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 31

עוזי, בן 39, נשוי + בן יליד 2017, התחיל לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקו. ב-1/2023 עבד 5 ימים. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 980 ₪.

אם משכר העבודה של עוזי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 5 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 32

האם, על פי הוראות סעיף 8 לפקודה ובכפוף לבקשת עובד מפקיד השומה בטופס המתאים (במסגרת תיאום מס או באמצעות הגשת דוח לשנת המס הרלוונטית), הוא
עשוי להנות מפריסת הכנסות מדמי פדיון ימי חופשה, שהתקבלו בשנת מס מסויימת, לשנות מס קודמות (על פני תקופת העבודה שבגינן שולמו)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר ִמבין המשפטים הבאים)

שאלה 33

כל אחד מ-12 תלושי השכר של טדי הורכב משכר יסוד בסך 43,280 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 4,320 ₪ והחזקת רכב בסך 1,600 ₪. מעסיקו משלם עבורו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג “קרן חדשה כללית” – 3,319₪ למרכיב הפיצויים ו-3,198 ₪ למרכיב תגמולי המעביד. כנגד תשלומי המעסיק, משלם טדי 2,952 ₪ למרכיב תגמולי העובד באותה קופת גמל.

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של טדי, לצורך חישוב מס, בשנת 2023 (12 תלושים), בשל תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקופת הגמל לקצבה (סכום שנתי מעוגל)?

שאלה 34

רויה, ילידת ,4/4/1957 עובדת כשכירה מּזֶה 12 שנה אצל מעסיקה היחיד. היא לא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. תלוש 8/2023 שלה הּורכב משכר יסוד בסך 40,370 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 7,970 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקה, בגין שכר 8/2023 של רויה (סכום מעוגל)?

שאלה 35

ענוה, בת ה-65, עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד. נוסף על משכורתה, היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. ב-7/12/2023, תּוֹךְ-כְּדֵי נסיעתה לעבודה ועֵקֶב נסיעתה זו, אירעה לה תאונה. יצוין שענוה לא עצרה בדרכה לפני התאונה ולא סָטְתָה מהדרך המקובלת מביתה לעבודתה. כמו כן, לא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה. כתוצאה מהפגיעה לא היתה מסוגלת לכל עבודה 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היתה רתוקה למיטתה ונזקקה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ענוה עשויה להיות זכאית לדמי פגיעה, לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 36

זה 5 שנים שסול, נשואה בת 26, מְנַתַּחַת מַעַרְכוֹת מֵידָע, עובדת אצל מעסיקה בנהריה. מיום 1/1/22 ועד יום 30/9/23 היתה תושבת קבועה בירכא. ב-1/10/23 עברה עם בעלה להתגורר בקריית-ביאליק. הכנסתה בשנת 2023 הורכבה ממשכורת בסך 144,000 ₪ שֶׁהוּפְקָה בחודשים 1/2023 עד 9/2023, וממשכורת בסך 87,360 ₪ שֶׁהוּפְקָה בחודשים 10/2023 עד 12/2023.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית סול בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שסול חייבת בו.]

שאלה 37

יואב, העובד זה 4 שנים אצל מעסיקו, נָשׂוּי לרננה. לְאַחַר שסִיימָה את יום העבודה, בְּתֹום יום 3/6/2023, ילדה רננה בן ויצאה לתקופת לידה והורות. לפני יציאתה לתקופת הלידה וההורות, עבדה 3 שנים אצל מעסיקה. כחודש לאחר תחילת התקופה, החליטו בני הזוג לְחַלֵּק את תקופת הלידה וההורות ביניהם. רננה הִסְכִּימָה בִּכְתָב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ולחזור לעבודתה. 

אִם בְּדַעְתּוֹ של יואב לצאת לתקופת לידה והורות חֶלְקִית, מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ובתקופה זו רננה תעבוד אצל מעסיקה, ובהנחה שנמסרו בזמן כל הַמִּסְמָכִים הַנִּדְרָשִׁים (לשני המעסיקים), מהי תקופת הלידה וההורות החלקית המרבית שתינתן לו?

שאלה 38

האם נער שמלאו לו 17 שנים ושטרם מלאו לו 18 שנים, העובד כשכיר אצל מעסיקו, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 39

תלוש 1/2023 של גיטי, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 8,671 ₪ גמול שעות נוספות בסך 869 ₪ ושווי ארוחות בסך 260 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילמה גיטי 520 ₪ בתלוש זה (6% משכר יסוד). לקרן השתלמות שילמה גיטי את חלקה  217₪ (2.5% משכר יסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לגיטי (“נטו לתשלום”) בתלוש זה, בהתחשב בתשלומיה לקופות הגמל ובזיכויי המס הרלוונטיים?(התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות).

שאלה 40

סול עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד 6 שנים ברציפות, עד שבתום יום 31/3/2023 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. הכנסתה, שממנה היו מגיעים דמי ביטוח, בכל אחד משישה החודשים שקדמו ל”יום הקובע”, היתה 22,380 ₪. סול קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (באוגוסט 2021) דמי לידה עבור 15 שבועות – סך 78,330 ₪ (לפי 746 ₪ ליום). 

ב-1/9/2023 סול חזרה לעבודה. באותו החודש (9/2021) קיבלה ממעסיקה, בנוסף לשכרה החודשי הרגיל, הפרשים (הפרשי שכר) בסך 2,376 ₪, בעד חודש 2/2023 .

מהם הפרשי דמי לידה שעשויה סול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, עקב הפרשי השכר שקיבלה ממעסיקה?

שאלה 41

רננה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/4/2022. שכר עבודתה הִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס חודש. על הצדדים חל צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה. מֵאַחַר שלא היתה מְבוּטַּחַת בביטוח פנסיוני כשהתקבלה לעבודה, התחיל המעביד להפריש עבורה לפנסיה מקיפה מייד לאחר שהשלימה 6 חודשי עבודה.  המעסיק ניצל את זכותו לפי סעיף 9(א) לצו ושילם, בְּאֹופֶן שׁוֹטֵף, גם השלמת פיצויי פיטורים עד 8.33% מהשכר שבוטח בקרן הפנסיה [במקום להסתפק ב-6% שבסעיף 6(ד) לצו]. הוא גם הודיע בכתב לקרן (עם העתק לרננה) שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר הבסיס ששולם לה. נוֹסָף עליו, שולמה לה, בכל חודש, תוספת ותק בסך 1,266 ₪. בגין תוספת זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה.

ב-30/9/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין רננה למעסיקה, עם פיטוריה. שכרה המבוטח בקרן הפנסיה עמד על 9,906 ₪ (שכר הבסיס). השכר הרגיל שלא היה מבוטח – 1,266 ₪ (תוספת הותק). הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 9,784 ₪. 

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרננה (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 42

ניצן עובד אצל מעסיקו 4 ימים בכל שבוע (א’-ד’), שעה ו-45 דקות בכל יום עבודה. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה.

בחלק ד’ בטופס ה-101, שֶׁכּוֹתַרְתּוֹ “פרטים על הכנסותי ממעביד זה”, מה עליו לסמן שהוא מקבל?

שאלה 43

יגיל, נשוי בן 42, אב לילד שבשנת המס 2023 מלאו לו 5 שנים, התחיל לעבוד ביום 1/5/2023 אצל מעסיקתו ריטה והוא מקבל אצלה “משכורת חודש”. בטופס ה-101 שמסר לה, בפרטים על הכנסות אחרות, סימן שיש לו הכנסות אחרות, אך לא סימן כל פרטים נוספים לגביהן. 

משכורתו ב-5/2023 אצל ריטה – 12,383 ₪. בגין משכורתו זו, ריטה הפרישה עבורו 6.5% למרכיב תגמולי המעביד בקופת גמל לקצבה ו-7.5% לקרן השתלמות (חלק מעביד). כנגד תשלומיה, יגיל שילם את חלקו (חלק העובד) – 6% לקופ”ג לקצבה ו-2.5% לקרן ההשתלמות.

אם יגיל לא מסר לריטה אישור תיאום מס מפקיד שומה, כמה מס

הכנסה עליה לנכות ממנו בתלוש 5/2022?

שאלה 44

ניצן עובד כִּמְתָאֵם הַעֲסָקָה אצל מעסיקו. במקום עבודתו מופסקת העבודה, בכל יום, מהשעה 12:55 ועד השעה 13:55, למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ניצן רשאי לצאת ממקום העבודה. ביום 22/1/2023, בשעה 12:55, יצא ניצן ממקום העבודה להפסקה. ברם, במקום לנצל אותה לסעודה במקום שבו הוא סועד (סמוך למקום העבודה), נסע לסידורים אישיים בבנק. בדרך חזרה מהבנק לעבודה, לפני שנכנס לרכבו, נִתְקַל בְּמִכְסֶה בִּיּוּב, מָעַד, נֶחְבָּל ואף איבד הכרתו לזמן קצר. הנפילה עיכבה את חזרתו לעבודה. הוא חזר לעבודה רק אחרי שלוש וחצי שעות.

האם רואים בתאונה זו, שאירעה לניצן, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 45

ב-30/6/2023, בתום 8 שנות עבודה רצופות אצל מעסיקו היחיד, הסתיימו יחסי העבודה בין נבו (רווק בן 30) לבין המעסיק, עם פיטוריו. משכורתו החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לו לחודש 6/2023, היתה 44,366 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 6/2023, חוּשַּׁב לו מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 17,712 ₪, חייב במס.

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של נבו?

שאלה 46

סיגי התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה (משרד עו”ד פְּרָטִי) ב-19/1/22. במקום העבודה נהוגה משרה מלאה שהיקפה 168 שעות בחודש. סיגי הועסקה ברציפות במשרה מלאה כזו (168 שעות בחודש). שבוע עבודתה בן 5 ימים (א-ה). ב-24/1/23 יצאה לתקופת לידה והורות, לאחר שֶׁיָּלְדָה 2 ילדים בלידה אחת (תְּאוֹמִים). בתום תקופת לידה והורות מְלֵאָה חָזְרָה לעבודתה הרגילה, והיא מועסקת באותו היקף משרה מלאה כִּבְעָבָר. סיגי מבקשת להיעדר מעבודתה שעה אחת ביום 1/12/23 (יום ד’), לְשֵׁם מִימּוּשׁ הזכות לשעת הוֹרוּת, בְּלִי שֶׁתְּנוּכֶּה משכר עבודתה.

הַאִם סיגי רשאית לְהֵיעָדְרוּת זו ב-1/12/2023, בלי שֶׁתְּנוּכֶּה משכרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים) [היעזרו בלוח השנה שבעמוד האחרון בטבלאות הביטוח הלאומי]

שאלה 47

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 48

שכרה של רויה משתלם על בסיס שעות עבודה – 42 ₪ לכל שעת עבודה רגילה.
שבוע העבודה במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ד’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק).
להלן סיכום שעות העבודה של רויה, בכל יום, בשבוע שהחל ב- 6/2/2023 והסתיים ב- 10/2/2023:

מהו השכר שיש לשלם לרויה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 49

נוני מועסק כנהג שכיר ברכב מסחרי שתוכנן, נבנה ויועד להובלת סחורה. משקלו הכולל המותר הוא 5,500 ק”ג וסיווגו 2N. הרכב נרשם לראשונה ב1/2023- ומחיר המחירון שלו 196,300 ₪ מאחר שנוני נדרש לצאת בכל יום לאסוף סחורה מספקים שונים, בשעות הבוקר המוקדמות, ולעיתים הוא נדרש לעשות זאת גם בשעות הלילה, אישר לו המעסיק לנסוע ברכב האמור לביתו.

האם, לפי תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) יש לזקוף לשכרו של נוני שווי שימוש ברכב צמוד, בשל הרכב הָאמּור? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 50

לאחר שעבדה ברציפות כשכירה אצל מעסיקים שונים במשך 29 שנים, פרשה ריטה מעבודתה, בהגיעה לגיל הפרישה. למעט קצבת האזרח הותיק שהיא זכאית לה מכוח חוק הביטוח הלאומי, הכנסתה היחידה לאחר פרישתה מקורה בפנסיה צְנוּעָה שהיא מקבלת מקרן פנסיה מקיפה, שנערכה עבורה מכוח הסכם קיבוצי. בשנות עבודתה חלו שינויים בהיקף משרתה. 12 שנים עבדה במשרה מלאה, 13 שנים עבדה בחצי משרה ו-4 שנים עבדה בשליש משרה. 

כיצד משפיע היקף המשרה של ריטה, בשנות עבודתה, על קצבת האזרח הותיק שישלם לה המוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)