שאלה 1

ב-9/2/2023 התחילה סול לעבוד אצל מעסיקה, חנות לכלי נגינה (שֶׁאֵינָהּ אחד מהשירותים הציבוריים שוועדת הבחירות קבעה כי יעבדו כְּסִדְרָם ביום הבחירות). שכרה משתלם לה על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). עד (כולל) 22/3/2023 (יום ב’) לא נעדרה מעבודתה. ב-23/3/2023 (יום ג’), יום הבחירות לכנסת, נעדרה ממקום העבודה. על כוונתה להיעדר ביום זה הודיעה למעסיק ב-21/3/2023 (יום א’) בבוקר.

האם על המעסיק לשלם לסול את השכר שהיתה מִשְׂתַּכֶּרֶת אצלו ביום הבחירות לכנסת אִילּוּלֵא נעדרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 2

הלל, עובד במשרה מלאה, התחיל ב-1/5/2008 לעבוד אצל מעסיקו הפרטי היחיד. על הצדדים חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר מאי. בתלוש 5/2022 קיבל דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2022 ועד 31/5/2023.   

אם בתקופה שמ-1/7/2022 ועד (כולל) 31/7/2022 הלל נעדר מעבודתו בְּשֶׁל שירות מילואים, ובעד תקופה זו שילם לו המעסיק תגמול מילואים, ואם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה האמור, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לו בתלוש 5/2023?

שאלה 3

מהו טופס 161ב? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 4

להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2023 של יואב, איש המכירות, ואחוזי ההפרשה לקופות הגמל:

אם כל תלושי 2023 היו זהים לתלוש 1/2023, מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של יואב, לצורך חישוב מס, בשנת 2023 (12 תלושי 2023), בשל הפרשות המעסיק למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקופות הגמל לקצבה ובשל הפרשת המעסיק לקרן ההשתלמות (סכום מעוגל)?

שאלה 5

שכרה של סיגי משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 56 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ה’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סיגי רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סיגי, בשבוע שהחל ב-20/6/2023 והסתיים ב-24/6/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסיגי בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 6

ב-2/3/2023 קיבלה ריטה הודעה בכתב ממעסיקה, לפיה הָחֵל בשכר 5/2023 לא יימסר לה תלוש השכר בְּדֶרֶךְ שֶׁל דְּפוּס, אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת שְׁלִיחָתוֹ לכתובת דואר אלקטרוני פרטית שלה.

ריטה, שלא מחזיקה בכתובת דואר אלקטרונית פרטית, מבקשת להמשיך לקבל את תלוש השכר מודפס. האם חייב המעסיק להמשיך למסור לה תלוש מודפס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 7

מִקְצָת משכרה של סיגי, נציגת שירות הלקוחות בחברה, משולם לה בחלק (5%) מִפִּדְיוֹן המכירות שהיא מבצעת בכל חודש במסגרת השירות. בתלוש השכר נקרא רכיב זה “מכירות מיוחדות”. תלוש 1/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 13,660 ₪, “מכירות מיוחדות” בסך 1,496, תשלום נוסף בסך 470 ₪ בְּשֶׁל מאמץ מיוחד בחודש זה, ודמי נסיעות בסך 136 ₪ (חופשי חודשי – תשלום קבוע בכל חודש). המעסיק הִפְרִישׁ עֲבוּר סיגי, בעד שכר 1/2023 שלעיל, סך 1,178.40 ₪ לקרן השתלמות [כנגד תשלום המעסיק לקה”ל, הפרישה סיגי את חלקה, כנדרש, לאותה קופה].

מהו שכרה של סיגי לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)?

שאלה 8

שכרו של עוזי, בן ה-30, משתלם לו על בסיס שעות עבודה – 36 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מוּפְחֶתֶת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה עוזי רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של עוזי, בשבוע שהחל ב-6/1/2023 והסתיים ב-11/1/2023:

מהו השכר שיש לשלם לעוזי בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 9

ניצן, עובד שכיר בן 29, סיים ב-8/2022 לימודי תואר אקדמי שלישי ברפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב (תואר אקדמי מוכר במוסד להשכלה גבוהה מוכר) וזכה בתואר “דוקטור לרפואה” הנכסף. את נקודות הזיכוי עבור לימודי התואר השלישי ברפואה ביקש ניצן לקבל מוקדם ככל שניתן [למען הסר ספק, נמסרו למעסיק כל הטפסים והאישורים הנדרשים לעניין]. ב-1/7/2023 נישא לסול, בת ה-26, סטודנטית לרפואה (שנה שניה). את כל זמנה מקדישה סול ללימודיה. היא לא עובדת מחוץ למשק הבית ולא היתה לה כל הכנסה בשנת 2023. כל כַּלְכָּלָתָהּ על ניצן. 

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של ניצן בשנת המס 2023?

שאלה 10

ענוה (ילידת 2/8/58) עובדת כפקידת לוגיסטיקה והזמנות אצל מעסיקה (שירותי שילוח בינלאומי). במסגרת תפקידה, היא אחראית על הֲפָקַת תעודות משלוח ועדכוני מלאי. מעסיקה מבקש לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן יהיה לחייב אותה לפרוש מעבודתה בְּשֶׁל גִּילָהּ יהיה גיל 65.

האם, לפי החוק הנוגע לעניין, הוא רשאי לקבוע זאת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 11

נוני, בן ה- 37 נשוי + 2 עובד זה 12 שנה כמסגר אצל מעסיקו (בית מלאכה לתיקון מקררים), בהיקף משרה של 90%. גמּול עבודתו משתלם לו על בסיס של חודש. בחודש 1/2023 לא נעדר מעבודתו. תלוש 1/2023 שלו הּורכב מהתשלומים הבאים:
שכר יסוד 4,582 ₪
תוספת ותק 98 ₪
תוספת זיווד קבועה (משתלמת עקב עבודה כמסגר) 105 ₪
תוספת משפחה 73 ₪
פרמיה קבוצתית 276 ₪
מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 12

יגיל, גרוש בן 34, מִשְׁתַּתֵּף בִּמְלוֹא כַּלְכָּלָתָם של 2 ילדיו, ילידי 2/2/2017 ו-3/3/2021. הילדים נמצאים אצל גרושתו (ממנה נפרד ב-1/2021) והיא זכאית, בשל אותם ילדים, לנקודות זיכוי לפי ס’ 40(ב)(1) לפקודה. יגיל חי לְבַדּוֹ, בְּנִפְרָד, וְאֵינוֹ מקיים משק בית משותף עם יחיד אחר.

יגיל סיים ב-8/2020 לימודי תואר אקדמי שלישי ברפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב (תואר  מוכר במוסד להשכלה גבוהה מוכר) וזכה בתואר “דוקטור לרפואת שיניים”. יגיל בחר שלא לקבל נקודות זיכוי עבור לימודי התואר השלישי האמור בשנת המס 2021, אלא לקבל אותם לראשונה רק בשנת המס 2022 [למען הסר ספק, נמסרו למעסיק כל הטפסים והאישורים הנדרשים לעניין]. 

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של יגיל בשנת המס 2023?

שאלה 13

ב-1/11/23, בשעה 2:30 בבוקר, ויקי (אשה נשואה) ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. אֲבָל, חודש לאחר יום הלידה, ויקי חלתה וְאוּשְׁפְּזָה בבית חולים למשך 4 שבועות. בכל ארבעה השבועות האלה טיפלה בתינוק סָבָתָהּ של ויקי. בטבלה שלהלן סומנו החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם ויקי עבדה (סומנו ב-‘ב) או שקיבלה בעדם דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי:

אם שכר העבודה הרגיל של ויקי, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 416 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית, אם היא הודיעה למוסד לביטוח לאומי על מימוש זכותה להאריך את תקופת הלידה וההורות הַמְּזַכָּה בִּדְמֵי לֵידָה, ככל שניתן (סכום מעוגל)? [למען הסר ספק, ויקי הגישה למוסד לביטוח לאומי את כל המסמכים והאישורים הנדרשים, במועד.]

שאלה 14

מ-19/6/2021 סול עובדת במפעל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. סול אֵינָהּ עובדת יצור במפעל, אֶלָּא עובדת מינהלה שבעל המפעל הוֹכִיחַ, לַהֲנָחַת דעתו של פקיד השומה, כי עבודתה במשמרת השניה או השלישית חִיּוּנִית להפעלת קווי הייצור במפעל. 

ההכנסה שסול היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

עבודה במשמרת הראשונה 60,240 ₪

עבודה במשמרת השניה 46,718 ₪

עבודה במשמרת השלישית 41,896 ₪

החזקת רכב, דמי הבראה ושווי רט”ן 3,860 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של סול מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 15

סול התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/9/22. שכרה מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס ימי עבודה. ב-5/9/23 נתנה למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרותה, בה הודיעה לו כי תסיים את עבודתה בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

כמה ימי הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי החוק הנוגע לעניין, היה על סול לָתֵת למעסיק?

שאלה 16

סול, בת ה-32, עובדת נשואה ואם לילד שבשנת 2023 מלאו לו 3 שנים, התחילה ב-5/4/23 לעבוד אצל מעסיקה הַמִּשְׁנִי. בטופס ה-101 שמסרה לו, לא מילאה פרטים על הכנסות אחרות. המעסיק ניכה משכרה, בכל חודש, מס כַּנִּדְרָשׁ. ב-12/7/23 מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 81,400 ₪ עליו לְנַכּוֹת ממנה מס בשיעור 39%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. שכרה של סול אצל המעסיק, בכל אחד מחודשי עבודתה, היה כלהלן:

כמה מס הכנסה היה על המעסיק לנכות משכרה של סול בתלוש 10/2023?

שאלה 17

יואב נשוי לבת זוגו, עקרת בית, ולהם (בחזקתם) 2 ילדים, שבשנת 2023 מלאו להם 6 ו-8 שנים. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. ב-16/9/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 5,400 ₪ על חשבון שכר העבודה. שכרו ברוטו, בתלוש 9/2023 – 8,552 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 462.00 ₪, דמי ביטוח לאומי בסך 206.34 ₪ ודמי ביטוח בריאות בסך 314.66 ₪.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר העבודה של יואב ב-9/2023, לכיסוי המקדמה?

שאלה 18

יואב, בן ה-45, הוא הורה של אדם עם מוּגְבָּלוּת קְבוּעָה שבשנת 2023 מלאו לו 19 שנה. זה 7 שנים שהוא עובד אצל אותו מעסיק, במשרה מלאה. ב-1/2/2023 נעדר מעבודתו במשך 4 שעות, לצורך מַתָּן סִיּוּעַ אִישִׁי שמחייב היעדרות לבנו עם המוגבלות (ליווי לטיפול רפואי). היתה זו היעדרותו הראשונה מעבודתו בשנת 2023. יואב מסר למעסיק הצהרה לפי ס’ 1ב לחוק האמור, אליה צירף אישור של רופא בדבר הִזְדַּקְּקוּת בנו עם המוגבלות לסיוע אישי, ואישור הַגּוֹרֵם הַמְּטַפֵּל המעיד על יום ושעה שבהם ניתן הטיפול, שֶׁתָּאַם לשעות היעדרותו. [למען הסר ספק, לא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדרות מכוח הַפִּסְקָה הנוגעת לעניין בחוק הרלוונטי.]

האם יואב זכאי להיעדרות האמורה, בְּלֹא ניכוי משכר עבודתו?

שאלה 19

יואב התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-1/4/2020. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 60 יום. ב-3/6/2023 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

אם הָחֵל ב-24/6/2023 (יום א‘) יואב נֶעֱדָר עקב מַחֲלַה, ואם מָסַר למעסיק אישור מחלה לתקופה של 5 ימים, מתי יִכָּנְּסוּ פיטוריו לתוקף?

שאלה 20

נבו, בן ה-40, עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה חצי שנה. ב-1/10/2023, בְּעֵת שירד במדרגות עץ בחצר ביתו, נשברה לְפֶתַע אחת המדרגות תחת רגליו והוא נפל וְנֶחְבָּל. עקב התאונה האמורה (הראשונה מזה שנים רבות), אָבַד לו כּוֹשֶׁר הַתִּפְקוּד בְּמֶשֶׁךְ 11 ימים בְּנוֹסָף על יום התאונה. בכל אותם ימים היה רתוק לביתו שבירושלים, לא היה מסוגל לעבודה כלשהי ולא עסק למעשה בעבודה כלשהי. המוסד לביטוח לאומי הִכִּיר בו כְּמִי שעומד בִּתְנָאֵי הַזַּכָּאוּת לדמי תאונה. הכנסתו של נבו, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/10/2023 (הכנסתו היחידה):

אם נבו לא זכאי לכל תשלום שהוא, מכל גורם שהוא (לרבות המעסיק), בעד תקופת אי-הכושר האמורה, מהו סכום דמי התאונה אותו הוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 21

תלוש 1/2023 של ניצן, נציג הדרכת הלקוחות, הורכב משכר יסוד בסך 12,172 ₪, דמי חופשה בסך 2,148 ₪, שעות נוספות בסך 676 ₪, קצובת ביגוד בסך 743 ₪ ודמי מחלה בסך 716 ₪.

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר ניצן, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום הַמִּזְעָרִי שעל ניצן לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 22

ענוה, גְּאוֹנִית תִּכְנוּת הָאַפְּלִיקַצְיוֹת, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/3/2022, בהיקף משרה מלאה. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש שכר אפריל (בעד התקופה המסתיימת ב-30 באפריל). מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/3/2022, לא שולמו לה עדיין דמי הבראה, מיום תחילת עבודתה.

אם בתקופה שמ-1/4/2022 ועד (כולל) 14/7/2022 ענוה שהתה בתקופת לידה והורות עפ”י חוק, ובתקופה שמ-1/3/2023 ועד (כולל) 31/3/2023 שהתה בחופשה ללא תשלום (לצורך סיום עבודת הַתֶּזָה שלה בלימודי התואר השני באוניברסיטה), ואם מחיר יום הבראה הוא 418₪, לפי צו ההרחבה, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לה בתלוש 4/2023 (סכום מעוגל)?

שאלה 23

יגיל עובד כשכיר אצל מעסיקו ברציפות זה 22 שנים. ב-1/6/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נעדר מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 12 הימים חזר לעבודה מלאה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 12/2022 עד 5/2023 היתה 31,570 ₪. ב-7/2023 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 9,471 ₪, בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל לעבוד בהם.

אם בתלוש 9/2023 יגיל קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (31,570 ₪), בונוס חד–פעמי בסך 5,640 ₪, מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 24

זה 4 שנים שניצן, בן ה-30, עובד אצל מעסיק א’, במשרה מלאה. שבוע עבודתו, אצל מעסיק זה, בן 5 ימי עבודה (א’-ה’). הוא מבוטח אצלו בפנסיה מקיפה, ומבוצעות בעדו הפרשות לביטוח פנסיוני בשיעור 18.5% משכרו (6% למרכיב הפיצויים, 6.5% לתגמולי מעסיק ו-6% לתגמולי עובד). 

ב-1/3/2023 התחיל לעבוד אצל מעסיק ב’ (מעסיק מִשְׁנִי). הוא מועסק אצלו בכל יום ו’ בבוקר, כ-3 שעות בכל פעם. שכרו אצל מעסיק ב’ משתלם לו על בסיס שעות עבודה. על מעסיק ב’ ועל עובדיו חל צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. מעסיק ב’ מבטח את עובדיו ומפריש בעדם לביטוח פנסיוני, לפי הוראות הצו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם.

האם, לפי צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, ניצן זַכַּאי לביטוח פנסיוני ולביצוע הפרשות על פי הצו, אצל מעסיק ב’? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 25

בשנת 2023 הלל שילם 23,585 ₪ בעד הַחְזָקַת אִמּוֹ האלמנה, בת ה-95, המרותקת למיטה בתמידות, במוסד סיעודי מיוחד. הכנסתו החייבת של הלל באותה השנה – 254,760 ₪. הכנסתה החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של האם – 93,480 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי הַמְּרַבִּי שיותר להלל בשנת 2023 בְּעַד הוצאות החזקת אמו במוסד?

שאלה 26

יגיל עבד ברציפות אצל מעסיקו (שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה), החל ב-1/1/22 ועד 3/4/23 (יום א’), אז חָדַל לעבוד, לְאַחַר שהתפטר מעבודתו. שכרו שולם לו על בסיס ימי עבודה. בשנת 2022 עבד 213 ימים בפועל ובשנת 2023 עבד 75 ימים בפועל. ב-2/6/22 ניתן לו, לפי בקשתו, יום חופשה אחד. ב-15/9/22 ניתן לו יום חופשה, לפי בקשתו, בערב יום כיפור. החל ביום 19/12/22 הוּצָא לחופשה רצופה בת 12 ימים קלנדריים, עד (כולל) 30/12/22. בשנת 2023 ניתנו לו, על פי בקשתו, יום חופשה אחד ב-8/2/22, ויום חופשה אחד ב-17/3/23, בחג הפורים.

אם זכויותיו של יגיל לחופשה נקבעו לפי חוק חופשה שנתית בלבד, ושכר העבודה הַיּוֹמִי הַמְּמוּצָּע שלו הוא 542 ₪, מהו סכום פדיון החופשה שעל המעסיק לשלם לו, לפי החוק האמור?

שאלה 27

סול עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד 6 שנים ברציפות, עד שבתום יום 31/3/2023 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. הכנסתה, שממנה היו מגיעים דמי ביטוח, בכל אחד משישה החודשים שקדמו ל”יום הקובע”, היתה 22,380 ₪. סול קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (באוגוסט 2021) דמי לידה עבור 15 שבועות – סך 78,330 ₪ (לפי 746 ₪ ליום). 

ב-1/9/2023 סול חזרה לעבודה. באותו החודש (9/2021) קיבלה ממעסיקה, בנוסף לשכרה החודשי הרגיל, הפרשים (הפרשי שכר) בסך 2,376 ₪, בעד חודש 2/2023 .

מהם הפרשי דמי לידה שעשויה סול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, עקב הפרשי השכר שקיבלה ממעסיקה?

שאלה 28

טוני, יליד 6/8/1988, התקבל לעבודה ב-1/6/2012, כשהוא אֵינֶנּוּ מבוטח בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליו ועל מעסיקו חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. החל ביום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני, הִפְרִישׁ עבורו המעסיק לפנסיה מקיפה לפי השיעורים מפורטים בס’ 6(ד) בצו האמור. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה מלוא השכר הרגיל ששולם לו, שעמד בשנה האחרונה על 9,400 ₪ בחודש. בחודשים שבהם הועסק בשעות נוספות, שולם לו “שכר שעות נוספות” – 91 ₪ בממוצע ב-12 החודשים האחרונים. בגין שכר השעות הנוספות לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. טוני עבד ברציפות עד (כולל) 31/8/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 63,756 ₪ (כולל רווחים).

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לטוני (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 29

ריני עובדת כשכירה אצל מעסיקהּ זה 5 שנים. ב-1/6/2022 יצאה לשירות מילואים חצי-יומי (בהתייצבות אחת), שהתחיל בשעה 17:00 ונמשך חמש ורבע שעות (כולל נסיעה למקום השירות וממנו).
להלן פרטי שכרה ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד שירות מילואים חצי יומי זה?

שאלה 30

מיום 27/10/21 ענוה עובדת אצל מעסיקה, עורך דין בתחום הפלילי, בתפקיד מזכירה משפטית. מֵאַחַר שהתחילה לעבוד כשנתיים ו-8 חודשים לִפְנֵי יום הַתְּחִילָּה של חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), לא קיבלה הודעה לעובד על תנאי עבודתה.

אם מִתְּחִילַּת עבודתה ועד 31/5/23 הממונה הישיר עליה היה עורך הדין ש’, והחל ב-1/6/23 הממונה הישיר עליה הוא עורך הדין ב’, האם על מעסיקה של ענוה למסור לה הודעה על שינוי בתנאי העבודה שלה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 31

סיגי, בת 46, עובדת כשכירה באופן קבוע אצל 2 מעסיקים. שכר 9/2023 אצל מעסיקה העיקרי עמד על 27,532 ₪. אצל מעסיקה המשני עמד שכר אותו חודש (9/2021) על 22,380 ₪.

אם לא נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקה המשני, בְּגִין שכר 9/2023?

שאלה 32

נוני עבד אצל 2 מעסיקים:

כאשר פרש ממעסיק א’, נוני ביקש “רצף זכויות פיצויים”. פקיד השומה אישר את בקשתו. לאחר 3 חודשים התחיל לעבֹוד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורו, לאותה קופת גמל לקצבה, מתחילת עבודתו אצלו. עם פיטוריו ממעסיק ב’, ב,9/2023- מבקש נוני למׁשֹוְך את כל כספי הפיצויים שהצטברו משני המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל האמורה – 116,374 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים). יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של נוני במועד שבו שולמו לקופת הגמל לקצבה.

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הּנִיחּו שהפטור ֶׁשבסמכּות המנהל להענִיק, הּוגָדל אוטומטית].

שאלה 33

לונה, רווקה בת 26, עובדת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימי עבודה. הֶיקֵּף שְׁעוֹת עבודתה שׁוֹנֶה מֵחֹודֶשׁ לְחֹודֶשׁ. להלן שכרה (ברוטו למס, בשקלים חדשים) בכל חודש:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יגבה ממנה בתלוש 5/2023?

שאלה 34

ניצן התחיל לעבוד ב-2/5/2023 אצל מעסיקו ובמקום עבודתו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה – 632 ₪ לכל יום עבודה.

החל ביום ג’, 22/6/2023, ועד (כולל) יום ב’, 28/6/2023, ניצן נעדר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל. ניצן חזר לעבודה ביום ג’, 29/6/2023.

כמה על המעסיק לשלם לניצן בשל היעדרותו זו?

שאלה 35

רננה, חשבת השכר, עובדת כשכירה אצל מעסיקה זה 3 שנים. ב-4/3/2023 (יום א’) נפגעה תוך כדי עבודתה ועקב עבודתה. רננה מסרה למעסיק אישור רפואי, לפיו, כְּתוֹצָאָה מהפגיעה, היא לא מסוגלת לעבוד 14 ימים, בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. למרות שֶׁנִּזְקְקָה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה, הגיעה לעבודה ב-8/3/2023 (יום ה’), כדי לשלם את משכורות העובדים, ועבדה יום מלא. 

אם הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, מהו הגמול שרננה זכאית לו בְּעַד ה-8/3/2023, היום בו עבדה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 36

ריטה, ילידת 1/2/2004, עבדה כְּשׁוֹזֶרֶת פְּרָחִים אצל מעסיקה ובמקום עבודתה מ-1/2/2022 ועד 31/7/2023. בסוף חודש 7/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה. שכרה השתלם לה על בסיס של חודש. מ-1/2/2022 ועד 31/5/2022 הועסקה בהיקף משרה של 70%. מ-1/6/2022 ועד 31/1/2023 הועסקה במשרה מלאה. מ-1/2/2023 ועד 31/7/2023 הועסקה בהיקף משרה של 75%. להלן התשלומים שקיבלה בחודשי עבודתה (בשקלים חדשים):

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לריטה, לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו?

שאלה 37

ניצן עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/4/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 94 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה ניצן קיבל שכר מלא.]

הכנסתו של ניצן, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/4/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו ניצן זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 38

סיגי, בת ה-39, נשואה לנבו (בן ה-42). לזוג 3 ילדים (בחזקתם), ילידי: 1/2010, 2/2018 ו-4/2022. בשנת 2022, השנה שבה נולד יַלְדָּהּ הצעיר, סיגי בחרה שנקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית בעדו, תובא בחשבון בשנת המס שֶׁלְּאַחַר השנה שֶׁבָּהּ הוא נולד. ביולי 2021 סיימה סיגי את לימודיה לתואר אקדמי שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן (שנמשכו שנתיים) וזכתה בתואר הנכסף. את נקודות הזיכוי עבור לימודי התואר השני, סיגי בָּחֲרָה לקבל לא בשנת המס שֶׁלְּאַחַר שנת המס שֶׁבָּהּ הסתיימו לימודיה לתואר, אֶלָּא בשנת המס שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של סיגי בשנת המס 2023?

שאלה 39

תלוש 231/20 של הלל, טכנאי ייצור העובד אצל מעסיקו במפעל, כָּלַל את הָרְכִיבִים הבאים: 

שכר יסוד 10,517 ₪

שווי סוף שבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 1,235 ₪ 

גילום שווי סוף השבוע לעובדי המפעל ובנות זוגם 582 ₪ 

החזר הוצאה בְּגִין כְּלֵי עֲבוֹדָה שהלל קנה מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי עֲבוּר מִפְעַל המעסיק 653 ₪ 

מהו שכרו של הלל לְצוֹרֶךְ תַּשְׁלוּם מס (“שכר בְּרוּטוֹ לְמַס”) בתלוש זה?

שאלה 40

ויקי, בת ה-60, אדריכלית מוכשרת, התקבלה לעבודה אצל מעסיקה החדש (משרד אדריכלים). היא ומעסיקה מבקשים לקבוע בהסכם העבודה שלה, כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן יהיה לחייב אותה לפרוש מעבודתה בשל גילה יהיה גיל 75.

האם, לפי החוק הנוגע לעניין, הם רשאים לקבוע זאת בהסכם? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 41

טדי (בן יחיד, רווק) משלם בְּעַד הַחְזָקָתָם של זוג הוריו הזקנים, המרותקים למיטה בתמידות, במוסד מיוחד. בשנת 2023 שילם למוסד, בעד אביו – 21,649 ₪ ובעד אמו – 20,663 ₪.

הכנסתו החייבת של טדי בשנת 2023 – 259,824 ₪. הכנסתם החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של הָאָב – 179,586, ושל הָאֵם (בת זוּגוֹ של האב) – 88,349 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי שיוּתַר לטדי, בשנת 2023, בְּעַד הוצאותיו בְּשֶׁל הַחְזָקַת זוג הוריו במוסד המיוחד?

שאלה 42

לרשותו של ניצן ולשימושו מעמיד המעסיק רכב צמוד. שנת רישום הרכב: 2018, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 490, קוד דגם: 21. בנוסף, הוא מעמיד לרשותו גם טלפון סלולרי (רט”ן). ההוצאה החודשית בשל הרט”ן קבועה ועומדת על 39.90 ₪ (כולל ב-7/2023). ניצן לא משתתף בהוצאות הרט”ן. בכל חודש 7/2023 ניצן שירת במילואים. בכל אותו החודש הרכב עמד בַּחֲנָיַת בסיס המילואים. את הרט”ן השאיר ניצן בְּבֵיתוֹ ולכן לא נעשה בו כל שימוש בכל תקופת המילואים.

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של ניצן, בתלוש 7/2023, בשל הרכב הצמוד והרט“ן?

שאלה 43

ב-6/2023 נשלח נבו לאנגולה, ע”י מעבידו, למשך 4 יממות. הנסיעה לאנגולה וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לְיִיצּוּר ההכנסה של המעביד (היתה זו נסיעתו הראשונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה זו: 

✔ כרטיס טיסה במחלקה ראשונה: 2,143 $ [מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה -1,987 $, מחיר כרטיס במחלקת תיירים באותה טיסה – 1,094 $].

✔ הוצאות לינה: 0 $ (לא נדרשו הוצאות בְּשֶׁל לינה).

✔ הוצאות אחרות: 185 $ לכל יום שְׁהִיָּה באנגולה – סה”כ 740 $.

✔ הוצאות שכירת רכב באנגולה: שְׂכִירַת רכב ל-4 ימים, במחיר 95 $ ליום – סה”כ 380 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעביד, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של נבו לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות ]

שאלה 44

ב-9/8/2023 רננה התחילה לעבוד ברציפות כמנהלת פרסום אצל מעסיקה, מתווך דירות. שבוע עבודתה בן 5 ימי עבודה, 8 שעות ביום. ביום שלישי, 30 באוקטובר 2023, נערכו בְּחִירוֹת כְּלָלִיּוֹת בָּרָשׁוּת הַמְּקוֹמִית שֶׁבָּהּ היא גרה. רננה, הרשומה בפנקס הבוחרים של אותה רשות מקומית, נעדרה מעבודתה באותו היום.

האם על המעסיק לשלם לה את השכר שהיתה מִשְׂתַּכֶּרֶת אצלו באותו היום אִילּוּלֵא נעדרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 45

רני, החקלאי, התחיל להעסיק ב-10/2023 עובד זר, בהיתר (בענף החקלאות). הוא מועסק אצלו במשרה מלאה (לכל היותר 182 שעות בחודש). שכר עבודתו משולם על בסיס חודש – 6,500 ₪ בחודש. העובד מתגורר אצלו במושב, במגורים הולמים. לפי הסכם העבודה עימו, הוא מנכה בכל חודש משכרו של העובד 240 ₪, כהחזר הוצאות בגין המגורים. ב-10/2023 הִסְדִּיר לעובד, על חשבונו, גם ביטוח רפואי שכולל את סַל הַשֵּׁירוּתִים שֶׁקָּבַע שר הבריאות.

האם, לפי החוקים הנוגעים לעניין ותקנות עובדים זרים הרלוונטיות, רשאי רני לְנַכּוֹת משכר העובד הזר, בתלוש 10/2023, סכום שהוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי עבורו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 46

טדי עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב-1/3/2023 יצא לשירות מילואים, למשך כל החודש, עד (כולל) 31/3/2023. בכל אחד מ-6 החודשים שקדמו ל-3/2023 כלל תלוש השכר שלו שכר יסוד ושווי שימוש ברכב צמוד שהעמיד המעסיק לרשותו. ב-27/2/2023, לִפְנֵי שיצא למילואים, הִשְׁאִיר את הרכב הצמוד בְּחַצְרֵי המעסיק. הרכב נשאר בחצרי המעסיק בכל ימי חודש 3/2023. בתלוש 3/2023 שילם המעסיק לטדי, על חשבון תגמול המילואים, את השכר שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. ב-27/4/2023 העביר המוסד לביטוח לאומי למעסיק את סכום תגמול המילואים המגיע לטדי בעד תקופת המילואים האמורה.

האם רַשַּׁאי המעסיק לנכות מִיִּתְרַת הַתַּגְמוּל שעליו להעביר לטדי את הסכום שהתקבל בגין שווי השימוש ברכב הצמוד? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים):

שאלה 47

טדי עובד כשכיר אצל 2 מעסיקים זה 6 שנים. אצל שני המעסיקים משתלם לו שכרו על בסיס של חודש. ב-1/3/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק העיקרי. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד, אצל 2 המעסיקים, 16 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היה רָתוּק לְבֵיתוֹ וְנִזְקַק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי שילם לטדי דמי פגיעה (לָרִאשׁוֹנָה בחייו), כמתחייב בחוק.

הכנסתו של טדי מִמֶּנָּה מגיעים דמי ביטוח, אצל 2 המעסיקים, בעד החודשים שקדמו ל-1/3/23:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק המשני למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 48

ב-7/2/2023 התחילה סיגי לעבוד אצל מעסיקה היחיד. עם קבלתה לעבודה, הודיעה לו כי היא מקבלת בכל חודש קצבת ילדים בסך 536 ₪, בעד 3 ילדיה, לפי חוק הביטוח הלאומי.

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, רואים את קצבת הילדים האמורה, המשולמת לה, כהכנסה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 49

טדי עובד זה 9 שנים אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). הוא לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות עובד לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

ב-27/9/23 טדי נעדר מעבודתו. על היעדרותו זו הודיע למעסיק ב-13/9/23. בהודעה כתב: “הִנְנִי לְהוֹדִיעֲךָ כי איעדר ביום 27/9/23, בו חל ערב יום הכיפורים, לָרִאשׁוֹנָה על חשבון החופשה השנתית שֶׁמַּגִּיעָה לי בעד שנת 2023”. המעסיק לא אישר את ההיעדרות וְדָרַשׁ מטדי להגיע לעבודה באותו היום. המעסיק הוסיף שמדובר ביום קצר, ערב חג, שֶׁבּוֹ צפויה עבודה רבה בעסק. 

אם, לְמַעֵט יום זה (27/9/2020), טדי לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 50

הלל עובד זה 11 שנה אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). הוא לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם על בסיס ימי עבודה (סכום קבוע של 500 ₪ בעד כל יום עבודה). המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות עובד לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

מיום 2/10/2023 ועד (כולל) 8/10/2023 הלל נֶעֱדָר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל (הלל מסר למעסיק את כל האישורים הרלוונטיים, כנדרש). ב-20/10/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע מראש על היעדרות זו וללא אישורו של המעסיק.

אם, לְמַעֵט ימים האלה, הלל לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023 וב-10/2023, בַּעֲבוּר כמה ימים בחודש זה (10/2019) הוא זכאי לתשלום בתלוש שכר 10/2023?