שאלה 1

סיגי התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/12/2004. עד 30/11/2023 עבדה במשרה מלאה. החל ב-1/12/2023 היא מועסקת בהיקף משרה של 50%. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה 3 פעמים בשנה. בתלוש 12/2023 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/9/2023 ועד 31/12/2023. 

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה הנ“ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לסיגי בתלוש 12/2023?

שאלה 2

תלוש 1/2023 של ניצן, נציג הדרכת הלקוחות, הורכב משכר יסוד בסך 12,172 ₪, דמי חופשה בסך 2,148 ₪, שעות נוספות בסך 676 ₪, קצובת ביגוד בסך 743 ₪ ודמי מחלה בסך 716 ₪.

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר ניצן, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום הַמִּזְעָרִי שעל ניצן לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 3

האם, על פי הוראות סעיף 8 לפקודה ובכפוף לבקשת עובד מפקיד השומה בטופס המתאים (במסגרת תיאום מס או באמצעות הגשת דוח לשנת המס הרלוונטית), הוא
עשוי להנות מפריסת הכנסות מדמי פדיון ימי חופשה, שהתקבלו בשנת מס מסויימת, לשנות מס קודמות (על פני תקופת העבודה שבגינן שולמו)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר ִמבין המשפטים הבאים)

שאלה 4

סיגי, בת ה-32, עובדת כפקידה כללית אצל מעסיקה, מנהל חשבונות (עבודה שאיננה עבודת כפיים). שבוע עבודתה בן 5 ימי עבודה (א-ה), 7 שעות בכל יום – מהשעה 8:30 עד השעה 15:30.

האם רשאי המעסיק לְהַעֲבִידָהּ 7 שעות ללא הפסקה, לְמַעֵט הפסקות קצרות ומוסכמות שהוא נותן לה להחלפת כוח ואויר או לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לִצְרָכֶיהָ, שֶׁאוֹתָן הוא מחשיב לה כחלק משעות עבודתה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 5

יואב עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים. ב-2/10/2023 יצא ליום מילואים אחד (יום שלם). להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 יואב קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, בונוס שנתי בסך 3,372 ₪. 

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 6

ב-3/8/2023 סול חזרה לעבודתה אצל מעסיקה היחיד, לאחר תום תקופת לידה והורות בת 15 שבועות, בגינם קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אימהות בחוק הרלוונטי).

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו את דמי הלידה ששולמו לה, כהכנסה אצלה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 7

סול עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד 6 שנים ברציפות, עד שבתום יום 31/3/2023 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. הכנסתה, שממנה היו מגיעים דמי ביטוח, בכל אחד משישה החודשים שקדמו ל”יום הקובע”, היתה 22,380 ₪. סול קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (באוגוסט 2021) דמי לידה עבור 15 שבועות – סך 78,330 ₪ (לפי 746 ₪ ליום). 

ב-1/9/2023 סול חזרה לעבודה. באותו החודש (9/2021) קיבלה ממעסיקה, בנוסף לשכרה החודשי הרגיל, הפרשים (הפרשי שכר) בסך 2,376 ₪, בעד חודש 2/2023 .

מהם הפרשי דמי לידה שעשויה סול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, עקב הפרשי השכר שקיבלה ממעסיקה?

שאלה 8

יגיל ז”ל עבד אצל מעסיקו היחיד 9 שנים ברציפות, במשרה מלאה, עד שנפטר ב-30/6/2023, בגיל 62. שכרו השתלם לו על בסיס חודש. משכורתו החודשית, לרבות זו האחרונה לפני מותו (“המשכורת האחרונה”), היתה כלהלן:

משכורת יסוד (נורמה) 12,535 ₪

פרמיה קבוצתית (ממוצע 12 חודשים אחרונים) 890 ₪ 

קצובת אש”ל [כיסוי הוצאות ארוחה ושתיה, ממוצע 12 חודשים אחרונים] 521 ₪ 

סך מענק הַהוֹן שהמעסיק שילם עֵקֶב מותו של יגיל – 240,680 ₪. [יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של יגיל במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה.]

מהו החלק הפטור ממס של המענק האמור, לפי ס’ 9(7א) לפקודה?

שאלה 9

חברת איי בע”מ נמצאת בִּשְׁלִיטָתָם של לֹא יוֹתֵר מחמישה בני אדם. יגיל (בְּנוֹ של ישמעאל) מחזיק ב-5% מהון המניות שֶׁהוּצָא ובת דודו ריטה (בִּתּוֹ של יצחק) מחזיקה ב-5% מהון המניות שֶׁהוּצָא. בְּיִתְרַת הון המניות שהוצא (90%) מחזיקים אנשים שאינם קרובים של יגיל או של ריטה.

ישמעאל (אביו של יגיל) ויצחק (אביה של ריטה) הם אחים. לשניהם אין כל קשר לחברה ואין להם כל זכויות או מניות בה. 

לצורך הגדרתו בתוכנת השכר, האם יגיל הוא “חָבֵר בַּעַל שְׁלִיטָה” בחברה, לפי ס’ 32 לפקודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 10

יגיל, מְעַצֵּב הַפְּנִים, הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי הכנסיה הָאוֹרְתּוֹדוֹקְסִית. הוא עובד אצל מעסיקו (משרד אדריכלים) זה 26 שנה. תלוש 1/2023 שלו הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד בסך 12,429 ₪, תוספת יוקר בסך 119 ₪, דמי חגים בסך 2,762 ₪, וקצובת ביגוד בסך 402 ₪.  

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר יגיל, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום שעל יגיל לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 11

ויקי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד. שכרה משתלם לה על בסיס חודש. דמי מחלה משולמים לה לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 1/2023 עמדה על 46 ימים. ביום ה’ (31/1/2023), בשעות הערב, הֶחְלִיקָה בְּבֵיתָהּ וְשָׁבְרָה יד ורגל. עקב התאונה נגרם לה אובדן מלא של כושר הַתִּפְקוּד למשך 30 ימים. בכל אותם ימים נֶעֱדְּרָה מעבודתה. ויקי מסרה את כל המסמכים הדרושים לְהוֹכָחַת הַמִּקְרֶה, לְרַבּוֹת אישור מחלה כדין לכל התקופה האמורה.

האם ויקי עשויה להיות זכאית לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בְּעַד תקופה זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 12

טדי (בן יחיד, רווק) משלם בְּעַד הַחְזָקָתָם של זוג הוריו הזקנים, המרותקים למיטה בתמידות, במוסד מיוחד. בשנת 2023 שילם למוסד, בעד אביו – 21,649 ₪ ובעד אמו – 20,663 ₪.

הכנסתו החייבת של טדי בשנת 2023 – 259,824 ₪. הכנסתם החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של הָאָב – 179,586, ושל הָאֵם (בת זוּגוֹ של האב) – 88,349 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי שיוּתַר לטדי, בשנת 2023, בְּעַד הוצאותיו בְּשֶׁל הַחְזָקַת זוג הוריו במוסד המיוחד?

שאלה 13

ב-1/2023, לרגל ט”ו בשבט, ניצן תרם 160 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, שהיא קרן לאומית לְעִנְיַן תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. ב-8/2023 שילם 250 ₪ למתנ”ס בעיר מגוריו, תמורת חוג ערבית מדוברת, אֵלָיו נִרְשַׁם וּבוֹ לָמַד. המתנ”ס האמור מוכר כמוסד ציבורי לענין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודה. כנגד התשלום ששילם בעד החוג, ניצן קיבל מהמתנ”ס קבלה שֶׁעַל גַּבֶּיהָ נרשם כי קיים אישור לעניין תרומות לפי הפקודה, ותרומות למתנ”ס יַקְנוּ לתורם זיכוי מהמס שהוא חייב בו. ב-10/2023 ניצן תרם 210 ₪ לעמותת ידידי בית החולים יוספטל באילת, שגם היא מוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות ניצן לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 162,300 ₪, מהו הזיכוי ממס שניצן עשוי לֵהָנוֹת ממנו, בשל התשלומים שלעיל, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 14

מעסיקה של גיטי העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן). 

שנת הרישום של הרכב: 2019, סוג הרכב: 1, קוד תוצר:341, קוד דגם: 69.

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2023 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 40.00 ₪, שיחות בארץ ובחו”ל בסך 59.74 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של גיטי, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-72.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 72.50 ₪. 

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד. ב-1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 20.00 ₪, גיטי לא משתתפת בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי בתלוש 1/2023, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט“ן)?

שאלה 15

יואב התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-1/4/2020. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 60 יום. ב-3/6/2023 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

אם הָחֵל ב-24/6/2023 (יום א‘) יואב נֶעֱדָר עקב מַחֲלַה, ואם מָסַר למעסיק אישור מחלה לתקופה של 5 ימים, מתי יִכָּנְּסוּ פיטוריו לתוקף?

שאלה 16

רני, יליד 1/9/2000, התקבל לעבודה אצל מעסיקו ב-1/9/2019, בְּלִי שֶׁהָיָה מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו. המעסיק מפריש לעובדיו לביטוח פנסיוני לפי הוראות צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם וְחָלוּת הצו עליהם. החל ביום שבו היה זכאי לביטוח פנסיוני, הִפְרִישׁ עבורו המעסיק לפנסיה מקיפה לפי הוראות הצו האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו. כַּנִּדְרָשׁ, מְלוֹא שכרו הרגיל, שגדל עם השנים ועמד בשנה האחרונה על 6,800 ₪ בחודש, בּוּטַּח בקרן הפנסיה. רני עבד ברציפות עד (כולל) 30/11/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים, נצברו 9,870 ₪ (כולל רווחים). [למען הסר ספק, לא קיים לרני הסדר פנסיוני מֵטִיב כהגדרתו בצו ההרחבה האמור.]

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרני (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 17

עובדת נשואה, בת 44 + 9 ילדים, עובדת זה 8 שנים אצל מעסיקה. ב-1/2/2023ילדה בת שֶׁלְּמַרְבֶּה הַצַּעַר לא היתה בחיים, ויצאה לתקופת לידה והורות. ב-12/2/2023 הודיעה למעסיק שהיא מבקשת לְקַצֵּר את תקופת הלידה וההורות ולחזור לעבודה ב-24/2/2023. העובדת צירפה לבקשה אישור בכתב מאת רופא ומסמכים מְאַמְּתִים נוספים. 

האם, לפי חוק עבודת נשים, רשאי מעסיקה של העובדת לְהַעֲסִיקָהּ החל ב-24/2/2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 18

ב-3/8/2023 סול חזרה לעבודתה אצל מעסיקה היחיד, לאחר תום תקופת לידה והורות בת 15 שבועות, בגינם קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אימהות בחוק הרלוונטי).

האם, לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי, יראו את דמי הלידה ששולמו לה, כהכנסה אצלה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 19

לנבו עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/8/2023. ההלוואה צמודה למדד ונושאת ריבית של 0.5% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 9/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 17,800 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/1/2022.]

אם המדד עלה ב-0.2% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של נבו, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (9/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 20

החל ב- 1/9/2011 רויה עובדת אצל מעסיקה היחיד. בכל שנות עבודתה (כולל 2023) נשמר הקשר המשפטי בינָּה לבין המעסיק. בשנת 2023 עבדה 188 ימים בפועל [למען הסר ספק, רויה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימים בשבוע].
אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 21

טדי עובד כשכיר אצל 2 מעסיקים זה 6 שנים. אצל שני המעסיקים משתלם לו שכרו על בסיס של חודש. ב-1/3/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק העיקרי. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד, אצל 2 המעסיקים, 16 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היה רָתוּק לְבֵיתוֹ וְנִזְקַק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי שילם לטדי דמי פגיעה (לָרִאשׁוֹנָה בחייו), כמתחייב בחוק.

הכנסתו של טדי מִמֶּנָּה מגיעים דמי ביטוח, אצל 2 המעסיקים, בעד החודשים שקדמו ל-1/3/23:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק המשני למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 22

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זֶה 12 שנים. תלוש 5/2023 שלו כלל את הרכיבים הבאים:

1. שכר יסוד 16,212 ₪
2. שווי מתנה לרגל אירוע אישי 772 ₪
3. גילום שווי מתנה לרגל אירוע אישי 584 ₪
4. דמי חגים (יום העצמאות) 772 ₪

מהי הכנסתו של הלל לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 5/2023 ?

שאלה 23

ניצן עובד כִּמְתָאֵם הַעֲסָקָה אצל מעסיקו. במקום עבודתו מופסקת העבודה, בכל יום, מהשעה 12:55 ועד השעה 13:55, למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ניצן רשאי לצאת ממקום העבודה. ביום 22/1/2023, בשעה 12:55, יצא ניצן ממקום העבודה להפסקה. ברם, במקום לנצל אותה לסעודה במקום שבו הוא סועד (סמוך למקום העבודה), נסע לסידורים אישיים בבנק. בדרך חזרה מהבנק לעבודה, לפני שנכנס לרכבו, נִתְקַל בְּמִכְסֶה בִּיּוּב, מָעַד, נֶחְבָּל ואף איבד הכרתו לזמן קצר. הנפילה עיכבה את חזרתו לעבודה. הוא חזר לעבודה רק אחרי שלוש וחצי שעות.

האם רואים בתאונה זו, שאירעה לניצן, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 24

ללונה עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-6/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 7/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 6,250 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/1/2024.]

אם המדד עלה ב-1.1% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של לונה, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (7/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 25

תלוש 1/2023 של גיטי, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 8,000 ₪, גמול שעות נוספות בסך  869 ₪ ושווי ארוחות בסך 260 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילמה גיטי 480 ₪ בתלוש זה (6% משכר יסוד). לקרן השתלמות שילמה גיטי את חלקה – 200 ₪ (2.5% משכר יסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לגיטי (“נטו לתשלום”) בתלוש זה, בהתחשב בתשלומיה לקופות הגמל ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 26

יואב, נשוי, יליד 8/3/1959, עובד אצל מעסיקו היחיד. הכנסתו בשנת 2023 – 263,457 ₪. בת זוגו הגיעה לגיל הפרישה ב-8/6/2023 ופרשה מעבודתה אצל מעסיקה בתום חודש 6/2023. הכנסתה המצטברת של בת הזוג עד (כולל) יוני 2023 – 149,084 ₪. הָחֵל ב-1/7/2023 היא לא עובדת.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של יואב בשנת המס 2023?

שאלה 27

שבוע עבודתה של רננה, אצל מעסיק א’, במקום עבודתה העיקרי, הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום רננה נוסעת לעבודה וּמִמֶּנָּה בתחבורה ציבורית (מרחק 8 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 4.90 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה זה (העיקרי) – 149 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 20 ימים במקום עבודה זה.

אצל מעסיק ב’, במקום עבודתה המשני, רננה עובדת בימי שישי בלבד. גם למקום עבודה זה וממנו היא נוסעת בתחבורה ציבורית (מרחק 27 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 9.10 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודה זה (המשני) – 227 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 5 ימים בְּמָקוֹם זה.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סך כל דמי הנסיעות המינימליים שעל שני מעסיקיה לשלם לרננה בגין חודש זה?

שאלה 28

לרשותו של ניצן ולשימושו מעמיד המעסיק רכב צמוד. שנת רישום הרכב: 2018, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 490, קוד דגם: 21. בנוסף, הוא מעמיד לרשותו גם טלפון סלולרי (רט”ן). ההוצאה החודשית בשל הרט”ן קבועה ועומדת על 39.90 ₪ (כולל ב-7/2023). ניצן לא משתתף בהוצאות הרט”ן. בכל חודש 7/2023 ניצן שירת במילואים. בכל אותו החודש הרכב עמד בַּחֲנָיַת בסיס המילואים. את הרט”ן השאיר ניצן בְּבֵיתוֹ ולכן לא נעשה בו כל שימוש בכל תקופת המילואים.

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של ניצן, בתלוש 7/2023, בשל הרכב הצמוד והרט“ן?

שאלה 29

ריטה, בת ה-65, מועסקת בחצי משרה אצל מעסיקה. היא גרה במרחק של 415 מטרים ממקום עבודתה, אך מֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ בריאה והיא מוגבלת בְּנַיָּדוּת, היא מִתְקַשָּׁה להגיע לעבודתה ברגל. בבוקר היא משתמשת בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודתה (תחנת אוטובוס אחת). בתום יום העבודה היא נעזרת בִּשְׁכֵנָה טובת לב שעוברת באיזור במכוניתה, בדרך ממקום עבודתה (באותה שעה),  ומסיעה אותה בחזרה ממקום העבודה לביתה. דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. כ”אזרח וָתִיק”, ריטה זכאית להנחה בשיעור 50% בתחבורה הציבורית. מחיר נסיעה באוטובוס בין ביתה לעבודתה – 2.90 ₪ לאזרח וָתִיק, לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו חופשי חודשי, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה – 105 ₪ לאזרח וָתִיק. ב-4/2023 ריטה עבדה בפועל 20 ימים. 

מהו סכום דמי הנסיעות המינימלי שעל המעסיק לשלם לריטה בגין חודש זה?

שאלה 30

ריני וטדי נשואים ולהם ילד בן 3. הם עובדים עבודה מְלֵאָה אצל מעסיקים שונים. שכרם מִשְׁתַּלֵּם להם על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתם בן 6 ימים (א’-ו’). בעד כל יום עבודה רגיל ריני מקבלת 246 ₪ וטדי מקבל 298 ₪. זכותם לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) של ריני עומדת על 9 ימים ושל טדי עומדת על 10 ימים.

בימים 3/5/2023 (יום א’) ו-4/5/2023 (יום ב’) ריני נעדרה מעבודתה בשל מחלת יַלְדָּם. טדי לא נעדר מעבודתו באותם ימים. ריני חזרה לעבודה ב-5/5/2023 (יום ג’). החל ביום זה טדי החליף אותה, שהה עם יַלְדָּם החולה ונעדר מעבודתו. ב-11/5/2023 (יום ב’) טדי חזר לעבודתו. ריני לא נעדרה מעבודתה באותם ימים שבהם טדי נעדר מעבודתו על מנת לטפל בילדם החולה. ריני וטדי מסרו, לשני מעסיקיהם, את כל ההצהרות והמסמכים הַנִּדְרָשִׁים לפי החוק והתקנות, לְרַבּוֹת אישור רפואי בדבר מחלת ילדם, לפיו היה חולה מ-3/5/2023ועד (כולל) 10/5/2023.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל מעסיקו של טדי לשלם לטדי בתלוש 5/2023?

שאלה 31

בהסכם העבודה של גיטי, שנחתם בינה לבין מעסיקה בתחילת עבודתה, נקבע כי במידה וְתַתְמִיד לעבוד שנתיים וְתִזְכֶּה לְהַעֲרָכַת הַמְּמוּנִּים עָלֶיהָ, היא תקבל, בְּתֹום אותן שנתיים, מענק הַתְמָדָה חד-פעמי בסך 2,500 ₪. 

בתום שנת העבודה הראשונה התפטרה גיטי מהעבודה. היא פנתה למעסיק ודרשה את המענק, בְּטַעֲנָה שֶׁשְּׁלִילָתוֹ מִמֶּנָּה מְנוּגֶּדֶת לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

האם צודקת גיטי, ומענק התמדה מוּתְנֶה זה מהווה הֲפָרָה של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 32

ניצן הוא עובד אלמן, בן 58, אב לשני ילדים בוגרים ועצמאיים (בני 22 ו-26, שאינם סמוכים על שולחנו). שכר עבודתו משתלם לו על בסיס של חודש. שכר עבודתו בתלוש 1/2023 – 7,851 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 761 ₪. ב-17/1/2023 קיבל, לבקשתו, מִקְדָּמָה בסך 6,320 ₪ עַל חֶשְׁבּוֹן שכר עבודה זֶה.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו של ניצן ב-1/2023, לכיסוי המקדמה שקיבל (סכום מעוגל)?

שאלה 33

סיגי, עובדת נשואה בת 28, סיימה לימודי תואר שני בהנדסת כימיה וב-1/12/2022 התחילה לעבוד כשכירה אצל מעסיקה הראשון. היא עבדה אצלו ברציפות 9 חודשים, עד שב-31/8/2023 מסרה לו אישור רפואי בכתב מרופא מומחה למחלות נשים ולידה, לפיו היא בהריון, בחודש השלישי, וסוג העבודה שלה אצלו ומקום ביצוע העבודה מְסַכְּנִים אותה בשל הֱיוֹתָהּ בהיריון, וּמְסַכְּנִים גם את עוּבָּרָהּ. לאישור האמור צירפה גם חוות דעת רפואית דומה מרופא תַּעֲסוּקָתִי.

אם לא נמצאה לה עבודה חלופית על ידי המעסיק, האם היעדרותה מהעבודה בתקופת ההיריון הַמִּתְחַיֶּבֶת בְּשֶׁל האמור לעיל, תיחשב “שמירת היריון”, לפי חוק הביטוח הלאומי?

שאלה 34

שכר היסוד של עוזי, רווק בן 29, קבוע – 9,630 ₪ (“ברוטו”) בחודש. נוסף על שכר היסוד, נזקף לשכרו, בכל חודש, שווי החזקת טלפון ואינטרנט ביתי בסך 148 ₪ “נטו” בכל חודש (המעסיק מְגַלֵּם את החזקת הטלפון והאינטרנט הביתי שהוא משלם בעד עוזי).

מהו סך כל שכרו של עוזי לצורך חישוב מס ב-1/2023  (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 35

טדי, עובד במשרה מלאה, התחיל לעבוד אצל מעסיקו הפרטי ב-1/10/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש אוגוסט (בעד התקופה המסתיימת ב-31 באוגוסט). טדי עבד ברציפות אצל המעסיק עד 31/7/2023, אז הִתְפַּטֵּר מעבודתו (תום תקופת עבודתו נקבע לסוף יום 31/7/2023). מאחר שהתחיל לעבוד ב-1/10/2021, לא שולמו לטדי דמי הבראה בתלוש 8/2022 (גם לא עד 31/7/2023).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לטדי בתלוש 7/2023?

שאלה 36

יגיל, נשוי בן 42, אב לילד שבשנת המס 2023 מלאו לו 5 שנים, התחיל לעבוד ביום 1/5/2023 אצל מעסיקתו ריטה והוא מקבל אצלה “משכורת חודש”. בטופס ה-101 שמסר לה, בפרטים על הכנסות אחרות, סימן שיש לו הכנסות אחרות, אך לא סימן כל פרטים נוספים לגביהן. 

משכורתו ב-5/2023 אצל ריטה – 12,383 ₪. בגין משכורתו זו, ריטה הפרישה עבורו 6.5% למרכיב תגמולי המעביד בקופת גמל לקצבה ו-7.5% לקרן השתלמות (חלק מעביד). כנגד תשלומיה, יגיל שילם את חלקו (חלק העובד) – 6% לקופ”ג לקצבה ו-2.5% לקרן ההשתלמות.

אם יגיל לא מסר לריטה אישור תיאום מס מפקיד שומה, כמה מס

הכנסה עליה לנכות ממנו בתלוש 5/2022?

שאלה 37

יואב, בן ה-½19, הנשוי לרננה (עקרת בית) ואב לילד בן שנה, הוא מובטל שֶׁהִשְׁלִים את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק. הוא הַמְּפַרְנֵס היחיד של משפחתו. כל כלכלתם של בת זוגו וילדו עליו.

האם הוא עָשׂוּי להיות זכאי לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 38

לניצן עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,795 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/9/2023.]

אם המדד עלה ב-0.6% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 39

רננה, בת 34, עובדת אצל מעסיקה היחיד. ב-1/5/2020 נפתחה עבורה לראשונה קרן השתלמות ובאותו מועד שולם התשלום הראשון לחשבונה בקרן האמורה. רננה מבקשת, ב-5/9/2023, למשוך מחשבונה היחיד בקרן ההשתלמות שְׁלִישׁ מהסכומים שהצטברו בו, וּבִלְבַד שיהיה פטור ממס. יצויין שכל הסכומים שהופקדו בחשבונה בקרן האמורה, מְקוֹרָם היה ב”הפקדה מוּטֶבֶת”. יצויין גם שעד משיכה זו, שרננה מבקשת לבצע, היא לא משכה סכום כלשהו מחשבונה בַּקֶּרֶן.

האם סכום זה, שרננה מבקשת למשוך מחשבונה בקרן, עשוי להיות פטור ממס, לפי פקודת מס הכנסה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 40

סיגי, בת 29, עובדת אצל מעסיקה היחיד. ב-1/3/2020 נפתחה עבורה לראשונה קרן השתלמות ובאותו מועד שולם התשלום הראשון לחשבונה בקרן האמורה. ב-1/5/2023 סיגי משכה מחשבונה היחיד בקרן ההשתלמות, לצורך השתלמות בישראל, בפטור ממס, חֵלֶק מהסכומים שהצטברו בו. יצויין שכל הסכומים שהופקדו בחשבונה בקרן האמורה, מְקוֹרָם היה ב”הפקדה מוּטֶבֶת”. יצוין גם שעד משיכה זו, שסיגי ביצעה, היא לא משכה כל סכום שהוא מחשבונה בַּקֶּרֶן.

האם, לפי ס’ 9(16א) לפקודה, עקב המשיכה החלקית שביצעה, ייסגר החשבון היחיד של סיגי בקרן האמורה לתשלומים נוספים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 41

ב-3/5/2023 התחיל נבו, בן ה-69, לעבוד כשכיר אצל מעסיקו, מפעל תעשייתי. המעסיק הוא צַד לְהֶסְכֵּם קיבוצי, הַמַּסְדִּיר אֶת תְּנָאֵי הָעֲבוֹדָה של עוֹבְדָיו. לפי ההסכם הקיבוצי האמור, כל עובד נחשב כעובד בתקופת נסיון במשך שני החודשים הראשונים לעבודתו. נבו, עובד בתקופת נסיון, הועסק יומיים בלבד בשבוע (בכל יום שני ורביעי), 5 שעות בכל פעם. ב-14/6/2023 תַמּוּ יחסי העבודה בין הצדדים, לאחר שנבו התפטר מעבודתו. 

בנסיבות שתוארו בשאלה, לפי הוראות החוק הרלוונטי, האם חייב היה המעסיק לתת לנבו “הודעה על תנאי עבודה”, בה מְפוֹרָטִים תְּנָאֵי עבודתו, ובתוך כמה זמן היה עליו לעשות זאת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 42

שכרה של סול משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 84 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סול רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סול, בשבוע שהחל ב-1/8/2023 והסתיים ב-6/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסול בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 43

ניצן, בן ה-32, פוטר מעבודתו אצל מעסיקו הראשון, בתום 11 שנות עבודה. בגין תקופת עבודתו אצל המעסיק, נצברו לו זכויות למענק (פיצויים) בקרן מקיפה חדשה (שערך עבורו המעסיק). בנוסף, הוא זכאי גם להשלמת פיצויי פיטורים מהמעסיק. המעסיק מבקש למלא טופס 161 בו הוא מודיע לפקיד השומה על פרישתו של ניצן ועל מענק פיצויי הפיטורים שמשולם לו. בטופס 161א שמסר לו, שהיה ממולא וחתום כנדרש, הצהיר ניצן שלא היו לו פרישות נוספות ממעסיקים אחרים בתקופת עבודתו אצל המעסיק, והוא מבקש פטור לפי ס’ 9(7א) למענק המשולם לו. 

האם רשאי המעסיק לחשב את סכום המענק הפטור ואת סכום הניכוי במקור מחלק המענק החייב, ולהורות בהתאם גם לקרן הפנסיה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 44

יואב, בן 37, נשוי לרננה (עקרת בית בת 26). לזוג ילד אחד, יליד 14/11/2022. להלן שכרו (“ברוטו למס”) בכל אחד מחודשים 1/2023 עד 7/2023 (ההבדלים –  עקב שעות נוספות):

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנו בתלוש 7/2023?

שאלה 45

ויקי, בת 35, נשואה+5, מְעַצֶּבֶת פְּרָלִינִים במפעל שוקולד, מועסקת בהיקף משרה של 86% (מִשְׂרַת אֵם במפעל). גְּמוּל עבודתה מִשְׁתַּלֵּם לה עַל בָּסִיס של חודש. בחודש 3/2023 לא נעדרה מעבודתה. תלוש 3/2023 שלה (לפני בדיקת ההשלמה לשכר מינימום) הוּרְכַּב מהתשלומים הבאים: 

✔  שכר משולב 4,107 ₪

✔  פרמיה קבועה 129 ₪ 

✔  תוספת משפחה 129 ₪ 

✔  תוספת עבודת-ידיים חודשית קבועה המשתלמת לויקי עֵקֶב עבודתה 324 ₪

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 46

לכל הָאִמָּהוֹת (נשים) העובדות אצל מעסיקו של יואב, לפי חוזה עבודה, נִיתֶּנֶת זְכוּת לְהִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בעלות החזקתו של הילד במעון. יואב נשוי ואב לילד בן 3. אִם היה עובדת (ולא עובד), היה זכאי להשתתפות זו. יואב ביקש מהמעסיק את ההשתתפות האמורה, ומסר לו הצהרה (בחתימתו ובחתימת בת זוגו) לפיה בת הזוג עובדת, לא נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילד, היא לא זכאית ליום עבודה מקוצר בשל היותה אֵם לְיֶלֶד ואין לה מעסיק המשתתף בעלות החזקת ילד בְּמָעוֹן או הַמַּעֲמִיד לִרְשׁוּת ילדי עובדיו שירותי מעון.

האם, לאור האמור לעיל, יואב זכאי להשתתפות האמורה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 47

ב-6/2023 נשלח נבו לאנגולה, ע”י מעבידו, למשך 4 יממות. הנסיעה לאנגולה וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לְיִיצּוּר ההכנסה של המעביד (היתה זו נסיעתו הראשונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה זו: 

✔ כרטיס טיסה במחלקה ראשונה: 2,143 $ [מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה -1,987 $, מחיר כרטיס במחלקת תיירים באותה טיסה – 1,094 $].

✔ הוצאות לינה: 0 $ (לא נדרשו הוצאות בְּשֶׁל לינה).

✔ הוצאות אחרות: 185 $ לכל יום שְׁהִיָּה באנגולה – סה”כ 740 $.

✔ הוצאות שכירת רכב באנגולה: שְׂכִירַת רכב ל-4 ימים, במחיר 95 $ ליום – סה”כ 380 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעביד, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של נבו לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות ]

שאלה 48

יגיל, רווק בן 35, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד במטולה, מִזֶּה 6 שנים. בכל חודשי שנת 2023 עבד קבוע במטולה. מיום שנולד ועד 30/9/2023 היה תושב בישוב קריית שמונה. ב-1/10/2023 עבר לגור בישוב גבעת אבני. סך הכנסתו בשנת 2022 היתה 241,244 ₪, כולה ממשכורת אצל מעסיקו. מאחר שהפקיד סכומים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך 3,619 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי יגיל בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שיגיל חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 49

גיטי עבדה אצל מעסיקה היחיד 5 שנים עד שב-1/1/2023 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות. בתום התקופה האמורה חזרה גיטי לעבודתה. בהתייעצות משותפת עם בן זוגה הלל (עובד בשכר מִזֶּה שנה אצל מעסיקו), החליטו בני הזוג שהלל יתפטר מעבודתו, עַל מְנַת לטפל בילדם, וגיטי תמשיך לעבוד כרגיל. הלל נתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, לפיה בתום תקופת ההודעה המוקדמת שהוא חייב בה, ב-8/8/2023, הוא מתפטר. 

האם בנסיבות שתוארו לעיל ולפי החוק הרלוונטי ותקנותיו, הלל יהיה זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 50

יואב, עובד שעתי, התחיל לעבוד ב-2/2/2017 אצל מעסיקו. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (ימים א’-ה’). יואב לא עובד בחגי ישראל.  מתוך לוח השנה לחודש 9/2023 –

ב-9/9/2023 יואב ניצל את זכותו לפי ס’ 6(ב) לחוק חופשה שנתית ולקח חופשה ביום זה (הודיע על כך למעסיק ב-6/8/2018). מ-12/9/2023 ועד 17/9/2023 נֶעֱדָר עקב שירות מילואים (מסר אישור מילואים לימים האלה). ב-18/9/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע על כך מראש למעסיקו ובלי אישורו. ב-23/9/2023 נעדר מפאת מחלה (מסר אישור מחלה ליום זה).

אם, לְמַעֵט ימים האלה, יואב לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?