שאלה 1

ריטה, נשואה, בת 39, אם ל-4 ילדים שבשנת המס 2022 מלאו להם 2, 5, 14 ו-16 שנים. בכל אחד מהחודשים 1/2023, 2/2023 ו-3/2023 שכרה היה 16,500 ₪ (“ברוטו למס”). בחודש 4/2023 הוּפְחַת שכרה החודשי והועמד על 15,500 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנה בתלוש 4/2023?

שאלה 2

רננה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/4/2022. שכר עבודתה הִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס חודש. על הצדדים חל צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה. מֵאַחַר שלא היתה מְבוּטַּחַת בביטוח פנסיוני כשהתקבלה לעבודה, התחיל המעביד להפריש עבורה לפנסיה מקיפה מייד לאחר שהשלימה 6 חודשי עבודה.  המעסיק ניצל את זכותו לפי סעיף 9(א) לצו ושילם, בְּאֹופֶן שׁוֹטֵף, גם השלמת פיצויי פיטורים עד 8.33% מהשכר שבוטח בקרן הפנסיה [במקום להסתפק ב-6% שבסעיף 6(ד) לצו]. הוא גם הודיע בכתב לקרן (עם העתק לרננה) שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר הבסיס ששולם לה. נוֹסָף עליו, שולמה לה, בכל חודש, תוספת ותק בסך 1,266 ₪. בגין תוספת זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה.

ב-30/9/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין רננה למעסיקה, עם פיטוריה. שכרה המבוטח בקרן הפנסיה עמד על 9,906 ₪ (שכר הבסיס). השכר הרגיל שלא היה מבוטח – 1,266 ₪ (תוספת הותק). הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 9,784 ₪. 

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרננה (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 3

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 4

טוני עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים ברציפות. ב-1/9/2023 יצא ל-20 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 5

סול עובדת כשכירה אצל מעסיקה זֶה 3 שנים, בחצי משרה. שכרה משתלם על בסיס חודש. דמי מחלה משולמים לה לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 5/2023, עמדה על 36 ימים. ב-31/5/23 קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים, הָחֵל ב-1/6/23. סול נעדרה מעבודתה בכל אותם ימים, וחזרה לעבודתה רק ב-1/7/23. כמתחייב, מסרה את כל המסמכים הנדרשים לעניין, כולל אישור הרופא. יצויין שהיא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון.

האם סול עֲשׂוּיָה להיות זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי חוק הביטוח הלאומי, בְּעַד תקופה זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 6

רני עובד אצל מעסיקו היחיד זה 11 שנים ברציפות. ב-1/7/2023 יצא ל-34 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 7

טוני, עובד שכיר אצל מעסיקו זֶה 27 שנים. תלוש 7/2023 שלו כלל את הרכיבים הבאים:

1. משכורת יסוד 13,489 ₪
2. תוספת וותק 360 ₪
3. מענק יוֹבֵל (תשלום חד שנתי) 1,296  ₪
4. הפרשי שכר [בעד חודש 4/2022] 867 ₪ 

מהי הכנסתו של טוני לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 8

האם, על פי החוק הרלוונטי, יש לציין ב”הודעה על תנאי עבודה” את יום המנוחה השבועי של העובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 9

האם, לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), רַשַּׁאי עובד שמעבידו מַפְקִיד בַּעֲבוּרוֹ כספים לקופת גמל (בהתאם להוראות הסעיף הנוגע לענין בחוק), לִבְחוֹר בסוכן הפנסיוני שֶׁלּוֹ (של העובד), שהוא בעל רישיון לשיווק פנסיוני, לְשֵׁם מתן שיווק פנסיוני או ביצוע פעולות בקופת הגמל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 10

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ענוה, הנדסאית היצור, בשנת 2023, הורכב משכר יסוד בסך 15,300 ₪, פרמיות מותנות בתנאי בסך 2,900 (ממוצע בחודש) והחזקת רכב בסך 1,200 ₪. מעסיקה משלם בעדה, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח – 1,616.67 ₪ למרכיב הפיצויים, 1,261.00 ₪ למרכיב תגמולי המעביד ו-291.00 ₪ לביטוח אובדן כושר עבודה [למען הסר ספק, ענוה משלמת גם היא את חלקה, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לענוה, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים, מרכיב תגמולי המעביד וביטוח אבדן כושר העבודה (סכום מעוגל)?

שאלה 11

ב-31/3/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “גיטי בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה להלל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-10 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/3/2023, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של הלל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של הלל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 12,986 ₪ (בשל הלל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 6,566 ₪ (בשל הלל). יצויין ששכר עבודתו של הלל שולם לו בכל אותם חודשים.

ככל שהמוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון (זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד), בשל חובות אלה של החברה (בשל הלל), מהי הגימלה המרבית שתקבל כל אחת מהן? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים):

שאלה 12

שכרה של סול משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 84 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סול רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סול, בשבוע שהחל ב-1/8/2023 והסתיים ב-6/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסול בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 13

יואב נשוי לבת זוגו, עקרת בית, ולהם (בחזקתם) 2 ילדים, שבשנת 2023 מלאו להם 6 ו-8 שנים. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. ב-16/9/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 5,400 ₪ על חשבון שכר העבודה. שכרו ברוטו, בתלוש 9/2023 – 8,552 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 462.00 ₪, דמי ביטוח לאומי בסך 206.34 ₪ ודמי ביטוח בריאות בסך 314.66 ₪.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר העבודה של יואב ב-9/2023, לכיסוי המקדמה?

שאלה 14

האם עובד שמלאו לו 67 שנים ושטרם מלאו לו 70 שנים, העובד כשכיר אצל מעסיקו, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 15

ב-24/10/2023 התחיל נבו לעבוד כפקיד הזמנות אצל מעסיקו, בחצי משרה. שבוע עבודתו בן 5 ימי עבודה (א-ה). שכרו משתלם על בסיס של חודש. נבו מבקש לקבוע, בחוזה העבודה האישי שלו [חוזה לתקופת עבודה לא קצובה], כי בשנת 2023 יהיה זכאי לתמורת חופשה בשיעור מסוים משכרו הרגיל, שתשולם לו בתלוש כל חודש, במקום שתינתן לו חופשה שנתית בְּעַיִן (ימי חופשה בְּפֹועַל) בעד שנה זו. 

האם רשאי המעסיק להיענות לבקשתו של נבו ולשלם לו תמורת חופשה בעד שנת 2023, במקום ימי חופשה בְּעַיִן (בְּפֹועַל)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 16

נוני עובד כטייס ריסוס אצל מעסיקו. ב4/2023- קיבל מהמעסיק סרבל טייסים חסין אׁש, מהסוג שהוא (נוני) לובש במהלך הטיסה, שערכו ועלותו 570 ₪ וזוג סנדלים מתוצרת “טבע נאות” שערכו ועלותו 220 .₪ בחודש זה קיבל מהמעסיק גם מתנה שערכה ועלותה 340 ₪ לרגל יום הולדתו ומתנה לרגל חג הפסח שערכה ועלותה 230 ₪. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנת 2023. ב 3/2023- קיבל ממעסיקו “משלוח מנות” שערכו ועלותו 110 ,₪ לרגל חג הפורים.

מהו הסכום שיש לזְקֹוף לשכרו של נוני, לצורך חישוב מס, בשל סרבל הטייסים, הסנדלים והמתנות שקיבל ב4/2023?

שאלה 17

רני מועסק אצל מעסיקו במשרה מלאה. בכל יום הוא נוסע, ברכב פרטי שבבעלותו, מביתו לעבודתו וּמִמֶּנָּה (מרחק 86 קילומטרים). לְפִי חוזה העבודה האישי שלו, במקום דְּמֵי נְסִיעוֹת, משלם לו המעסיק “החזקת רכב” בסך 238 ₪ בחודש. בחודש 2/2023 רני עבד 19 ימים בְּפוֹעַל. מחיר כרטיס נסיעה רגיל באוטובוסים בין ביתו לעבודתו – 10.60 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו חופשי חודשי הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מְגוּריו ואת מקום עבודתו – 414 ₪. שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה – 22.60 ₪ ליום עבודה.

מהו סכום דמי הנסיעות המינימלי שעל המעסיק להוסיף לרני בגין חודש 2/2023, מֵעֵבֶר להחזקת הרכב שהוא משלם לו בכל חודש (אם בִּכְלָל הוא חייב להוסיף סכום כלשהו)?

שאלה 18

עיקר שכר עבודתה של רויה, עובדת האריזה, משולם לה לפי כּמּות הּתֹוצֶרת. תלוש 1/2023 שלה הורכב משכר נֹורמה בסך 5,961 ₪ תוספת מחלקתית קבועה (נכללת כמרכיב לפנסיה) בסך 291 ₪ דמי חופשה בסך 374 ₪ שכר פרמיות בסך 654 ₪ וקצובת נסיעה בסך 149 ₪.

המעסיק הפריׁש עבּור רויה, בעד שכר 1/2023 שלעיל סך 546 ₪ לקרן השתלמות [כנגד תשלום המעסיק לקה”ל, הפרישה רויה את חלקה, כנדרש, לאותה קופה].

מהו שכרה של רויה לצורך חישוב מס ב- 1/2023 (“שכר ברוטו למס”)?

שאלה 19

ניצן עובד אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים ברציפות. ב-1/8/2023 יצא ל-19 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 20

סיגי, עובדת נשואה בת 28, סיימה לימודי תואר שני בהנדסת כימיה וב-1/12/2022 התחילה לעבוד כשכירה אצל מעסיקה הראשון. היא עבדה אצלו ברציפות 9 חודשים, עד שב-31/8/2023 מסרה לו אישור רפואי בכתב מרופא מומחה למחלות נשים ולידה, לפיו היא בהריון, בחודש השלישי, וסוג העבודה שלה אצלו ומקום ביצוע העבודה מְסַכְּנִים אותה בשל הֱיוֹתָהּ בהיריון, וּמְסַכְּנִים גם את עוּבָּרָהּ. לאישור האמור צירפה גם חוות דעת רפואית דומה מרופא תַּעֲסוּקָתִי.

אם לא נמצאה לה עבודה חלופית על ידי המעסיק, האם היעדרותה מהעבודה בתקופת ההיריון הַמִּתְחַיֶּבֶת בְּשֶׁל האמור לעיל, תיחשב “שמירת היריון”, לפי חוק הביטוח הלאומי?

שאלה 21

רני, רווק בן 27, הוא נכה מִפְּגִיעַת אֵיבָה (40% נכות יציבה). להלן מרכיבי הכנסתו בשנת 2023: 

 1. שכר עבודה 69,672 ₪ 

 2. קצבה המשתלמת בשל פגיעת איבה (כמשמעותה בחוק התגמ’ לנפגעי פעולות איבה) 24,786 ₪ 

 3. דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] 5,395 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של רני בשנת 2023?

שאלה 22

שכרה של רננה משתלם על בסיס שעות עבודה – 53.2 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק). 

להלן סיכום שעות העבודה של רננה, בכל יום, בשבוע שהחל ב-3/6/2023 והסתיים ב-7/6/2023:

מהו השכר שיש לשלם לרננה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 23

הלל, איש המכירות, הוא הוֹרֶה שילדו נִפְטַר (ב-1/2023), שהגיע ב-7/8/2023 לגיל פרישת חובה כְּמַשְׁמָעוּתוֹ בחוק גיל פרישה (גיל 67). הוא מועסק אצל מעסיקו (סַפַּק שירותי ניוּ-מֶדְיָה וְדִיגִיטָל מצליח), במקום עבודתו, זה 21 שנים. יצויין שהמעסיק הָאָמוּר מעסיק 39 עובדים. [למען הסר ספק, הלל כָּשִׁיר להמשיך בעבודתו.]

האם, לפי החוק הנוגע לעניין, בנסיבות שתוארו לעיל, רשאי המעסיק לחייב את הלל לפרוש מעבודתו בגיל 67, בשל גילו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 24

תלוש 1/2023 של טוני, טכנאי היצור, הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד (שכר נורמה) בסך 12,960 ₪, דמי מחלה בסך 688 ₪, מקדמת דמי מילואים בסך 1,032 ₪ (תשלום על חשבון תגמול המילואים בסכום שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים בחודש 1/2022 והמשיך לעבוד), דמי הבראה בגין 1/2023 בסך 252 ₪ (נכללים כמרכיב לפנסיה), ופריון עבודה (בשל ייצור גבוה מהנורמה) בסך 780 ₪. 

אם טוני ומעסיקו נוהגים לשלם בכל חודש תשלומים לקרן השתלמות, מהו הסכום הַמְּרַבִּי אותו רשאי המעסיק לשלם לקרן ההשתלמות עֲבוּר טוני (חלק מעסיק בלבד), בְּעַד שכר 1/2023, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו?

שאלה 25

יואב עובד שכיר אצל מעבידו היחיד זֶה 9 שנים. תלוש 8/2023 שלו כלל את התשלומים הבאים:

1. שכר יסוד 9,269 ₪
2. תוספת וותק 348 ₪
3. מענק הִשְׁתַּתְּפוּת ברווחי המעביד 1,236 ₪
4. הֶפְרְשֵׁי שכר (בעד חודש 6/2023) 864 ₪ 

מהי הכנסתו של יואב לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 8/2023 ?

שאלה 26

תלוש 1/2023 של ריטה, רווקה בת 23, הורכב משכר יסוד בסך 20,410  ₪ (ברוטו), שווי הסעה לעבודה וממנה בסך 438 ₪ נטו ושווי ארוחות בסך 630 ₪ נטו (המעסיק מגלם את שווי ההסעה ואת שווי הארוחות).

מהו סך כל שכרה של ריטה לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 27

ב-3/5/2023 התחיל נבו, בן ה-69, לעבוד כשכיר אצל מעסיקו, מפעל תעשייתי. המעסיק הוא צַד לְהֶסְכֵּם קיבוצי, הַמַּסְדִּיר אֶת תְּנָאֵי הָעֲבוֹדָה של עוֹבְדָיו. לפי ההסכם הקיבוצי האמור, כל עובד נחשב כעובד בתקופת נסיון במשך שני החודשים הראשונים לעבודתו. נבו, עובד בתקופת נסיון, הועסק יומיים בלבד בשבוע (בכל יום שני ורביעי), 5 שעות בכל פעם. ב-14/6/2023 תַמּוּ יחסי העבודה בין הצדדים, לאחר שנבו התפטר מעבודתו. 

בנסיבות שתוארו בשאלה, לפי הוראות החוק הרלוונטי, האם חייב היה המעסיק לתת לנבו “הודעה על תנאי עבודה”, בה מְפוֹרָטִים תְּנָאֵי עבודתו, ובתוך כמה זמן היה עליו לעשות זאת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 28

רני עובד זה 4 שנים כטכנאי אצל מעסיקו (מעבדה לתיקון טלפונים חכמים). שבוע עבודתו בן 6 ימים (ימים א’-ו’). רני לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות העובד, לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

אחיו ז”ל של רני הוא חלל מערכות ישראל. רני נעדר מעבודתו ב-14/4/23, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. על היעדרותו הַצְּפוּיָה ביום זה, הודיע למעסיק רק ב-6/4/23. המעסיק קיבל את ההודעה, אך לא הֵגִיב. ב-1/4/23, יום לפני ערב שביעי של פסח, נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע מראש על כוונתו להיעדר ביום זה וללא אישורו של המעסיק. 

אם, לְמַעֵט ימים אלה, רני לא החסיר ימי עבודה ב-4/2023, בַּעֲבוּר כמה ימים בחודש זה (4/2023) הוא זכאי לתשלום בתלוש שכר 4/2023?

שאלה 29

ריטה עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד ובמקום עבודתה 5 שנים, עד שילדה בת בריאה ויצאה ב-8/5/2023 לתקופת לידה והורות בת 26 שבועות. ריטה חזרה לעבודה רגילה ב-6/11/2023.

על מי חלה חובת תשלום דמי הביטוח, בעד חודש 10/2023, אם ב-20/8/2023 חל המועד שֶׁבּוֹ הסתיים תשלום גמלת דמי הלידה מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 30

ב-1/2023, לרגל ט”ו בשבט, ניצן תרם 160 ₪ ל”קרן קיימת לישראל”, שהיא קרן לאומית לְעִנְיַן תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודת מס הכנסה. ב-8/2023 שילם 250 ₪ למתנ”ס בעיר מגוריו, תמורת חוג ערבית מדוברת, אֵלָיו נִרְשַׁם וּבוֹ לָמַד. המתנ”ס האמור מוכר כמוסד ציבורי לענין תרומות, לפי הסעיף הנוגע לענין בפקודה. כנגד התשלום ששילם בעד החוג, ניצן קיבל מהמתנ”ס קבלה שֶׁעַל גַּבֶּיהָ נרשם כי קיים אישור לעניין תרומות לפי הפקודה, ותרומות למתנ”ס יַקְנוּ לתורם זיכוי מהמס שהוא חייב בו. ב-10/2023 ניצן תרם 210 ₪ לעמותת ידידי בית החולים יוספטל באילת, שגם היא מוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות ניצן לא תרם סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

אם הכנסתו החייבת בשנת 2023 היתה 162,300 ₪, מהו הזיכוי ממס שניצן עשוי לֵהָנוֹת ממנו, בשל התשלומים שלעיל, לפי הסעיף הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן בפקודה?

שאלה 31

ב-31/6/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “ריטה בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה ליגיל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-12 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/6/2023, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של יגיל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של יגיל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 14,384 ₪ (בשל יגיל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 7,291 ₪ (בשל יגיל). יצויין ששכר עבודתו של יגיל שולם לו בכל אותם חודשים.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, בשל חובות אלה של החברה (בשל יגיל), כיצד תיזקף הגימלה המרבית המגיעה לכל אחת מהן?

שאלה 32

סיגי, בת ה-60, תושבת קבועה באילת זֶה 30 שנה ועובדת בישוב באר אורה שבחבל אילות. כל הכנסתה בשנת 2023, סך 260,680 ₪, הופקה בחבל אילות, כולה מיגיעה אישית. ב-6/2023 תרמה 3,600 ₪ ל”קרן רמון”, המוכרת על ידי רשות המיסים כמוסד ציבורי לענין תרומות. [יצויין שבשנים קודמות סיגי לא  תרמה סכום העולה על התקרה לזיכוי באותה שנה.]

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית סיגי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שסיגי חייבת בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 33

טדי עובד אצל מעסיקו, יְבוּאַן חומרי ניקוי. ב-4/2023, לפי הַנְחָיוֹת משרד הבריאות, הִתְקִין המעסיק מִתְקָן לחיטוי ידיים בכניסה לחדרו של טדי במשרד, לשימושו, בעלות של 125 ₪. מתוך דאגה לבריאות העובדים, הִתִּיר המעסיק לכל עובד, ביוזמתו ולפי צְרָכָיו, לקחת בחינם חומרי ניקוי וחיטוי בשווי כולל שלא יעלה על 150 ₪ בכל חודש. ב-4/2023 טדי לקח לְבֵיתוֹ טבליות לחיטוי ירקות בשווי 75 ₪. בנוסף, ב-4/2023 קיבל ממעסיקו מתנה שֶׁעֶרְכָּהּ וַעֲלוּתָהּ 185 ₪, לרגל בר המצווה של בנו והמחאת שי על סך 100 ₪, לרגל חג הפסח. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנה זו. ב-1/2020 קיבל מתנה ממעסיקו שערכה ועלותה 160 ₪, לרגל יום הולדתו.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של טדי, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבל ב-4/2023?

שאלה 34

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ גיטי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 10 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה מייד לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה גיטי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-8/2023, מבקשת גיטי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 86,178 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק לה, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 35

עוזי גר ועובד בהרצליה בְּאוֹפֶן קָבוּעַ. ב-5/2023 שָׁלַח אותו מעבידו לעבוד 15 ימים בנהריה. הנסיעה לנהריה (המרוחקת 121 ק”מ מהרצליה) וכל ימי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור הכנסתו של המעביד. המעביד שילם בעד עוזי הוצאות לינה במלון בנהריה, 14 לינות, בסך של 164 דולרים לכל לינה (הוצאות בפועל מוּכָחוֹת, בהתאם לתקנות). [ לְמַעַן הַפַּשְׁטוּת, מוצגים בשאלה זו כל הסכומים בערכי דולר, כשהם מחושבים לפי השער היציג כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה.]

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של עוזי, לצורך חישוב מס, בְּשֶׁל הנסיעה לנהריה (בתרגום לערכים דולריים)? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי על פי התקנות ]

שאלה 36

סול עובדת אצל 2 מעסיקים שונים, באותם ימים. אצל מעסיק א’ (מרפאת שיניים), היא עובדת מ-8:00 עד 12:30. אצל מעסיק ב’ (חנות בגדים), היא עובדת מ-15:00 ועד 19:30. שני מקומות העבודה נמצאים בגרנד קניון בחיפה (מרכז קניות גדול), בְּקוֹמוֹת שונות. על סול ועל מעסיקיה חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום היא נזקקת לתחבורה ציבורית כדי להגיע לגרנד קניון ובחזרה לביתה (מרחק 5 ק”מ, 20 תחנות עירוניות לכל כיוון). מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין ביתה לגרנד קניון – 5.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת הגרנד קניון – 208.50 ₪. בצהריים, בין השעות 12:30 ל-15:00, היא נשארת לִפְעָמִים בגרנד קניון ואוכלת באחת המסעדות שבו, ולפעמים היא נוסעת לאכול ולנוח בביתה. בחודש 3/2023 סול עבדה 17 ימים, בתוכם נסעה 7 פעמים לביתה בצהריים, בתום עבודתה אצל מעסיק א’, לנוח ולאכול, וחזרה לעבודתה אצל מעסיק ב’.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל מעסיק ב’ (חנות הבגדים) לשלם לסול בגין חודש זה?

שאלה 37

יואב קיבל הלוואה ממעסיקו. ההלוואה אֵינָהּ צמודה למדד והיא נושאת ריבית בשיעור 1.8% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת, לפי תנאי ההלוואה, על 8,403 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/11/2023.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של יואב, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם. שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודה, הקבוע בתקנות, מפורט בטבלאות מס הכנסה.]

שאלה 38

ריני עבדה 4 שנים כְּמַחְסְנָאִית-סַדְרָנִית במחסן המוצרים, במפעל ליצור כַּסָּפוֹת. כשהיתה בחודש השלישי להריונה הביאה למעסיקה אישור מרופא לפיו סוג העבודה (מַחְסְנָאִית-סַדְרָנִית), אוֹפֶן בִּיצּוּעָהּ ומקום ביצוע העבודה (מחסן המוצרים) מְסַכְּנִים אותה בְּשֶׁל היותה בהיריון ומסכנים גם את עוּבָּרָהּ. מייד עם קבלת האישור מצא לה המעסיק עבודה חֲלוּפִית מתאימה כפקידת לוֹגִיסְטִיקָה במשרדי המפעל. העבודה החלופית היא בהיקף משרה זהה, נשמר בה מעמדה המקצועי של ריני, ושכרה לא נפגע. [למען הסר ספק, ריני לא זכאית לגמלה לשמירת הריון ולא זקוקה לשמירת הריון.]

האם, לפי חוק עבודת נשים, ריני זכאית להיעדר מעבודתה, תוך שהיא מתבססת על האישור מהרופא שהביאה למעסיק? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)?

שאלה 39

רני עובד זה 4 שנים אצל מעסיקו (שירותי תמיכה במשתמשי תוכנה). הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְּמוּל עבודתו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’), 8 שעות ביום. שכרו – 76 ₪ לשעה רגילה. מעסיקו משלם לעובדיו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום אותו הם מקבלים בעד 8 שעות עבודה רגילות. ביום ב’, ה-17/5/2023, בו חל חג שבועות, עקב בעיה אצל לקוח, דָּרַשׁ המעסיק מרני לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בחירתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, רני עבד 10.25 שעות עבודה ביום זה, הָחֵל בשעה 02:30 לפנות בוקר. 

אם רני לא החסיר ימי עבודה בחודש זה, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה (17/5/2023), בו נדרש לעבוד?

שאלה 40

עוזי התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-1/3/1996. שכרו השתלם לו על בסיס חודש. ב-1/12/1996 התחיל המעסיק להפריש עבורו לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הרחבה ענפי שֶׁחָל על הצדדים. שיעור הפרשת המעסיק למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה – 6%. לפי צו ההרחבה האמור, תשלומי המעסיק לפיצויי פיטורים יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם 72% מפיצויי הפיטורים, בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים והתקופות שבגינם נעשתה ההפרשה. 

עוזי עבד אצל המעסיק, בכל השנים, בהיקף משרה מלאה. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה (לפי הוראות צו ההרחבה) היה שכר היסוד ששולם לו, שבשנים האחרונות עמד על 14,700 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שולמה לו, בכל חודש, באופן קבוע וללא כל תנאי, תוספת מקצועית שבשנים האחרונות עמדה על סך 944 ₪. בגין תוספת זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. 

ב-31/5/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינו לבין המעסיק, עם פיטוריו. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 249,165 ₪. 

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לעוזי (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 41

ויקי עובדת ברציפות אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים. מחשש לחייה ולחיי יַלְדָּהּ, באישור משרד העבודה והרווחה, שָׁהֲתָה במקלט לנשים מוכות 9 ימים (לראשונה בחייה). בכל 9 ימים אלה ויקי נעדרה מעבודתה.  

אם ויקי הודיעה למעסיקה על היעדרותה זו בַּדֶּרֶךְ וּבַמּוֹעֵד הנדרשים, מה דינה של היעדרות זו לפי חוק עבודת נשים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 42

ניצן עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/4/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 94 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה ניצן קיבל שכר מלא.]

הכנסתו של ניצן, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/4/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו ניצן זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 43

ריטה, חשבת שכר בכירה אצל מעסיקה, נשואה ליגיל ולהם תינוק בן 7 חודשים, הנמצא עימם. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה). ריטה מְמַמֶּשֶׁת בכל יום את זכותה לשעת הורות לפי ס’ 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים. ביום 7/3/2023 יצא בן זוגה יגיל לתקופת שירות מילואים רצופה בת 7 ימים. 

בהנחה שניתנה בַּזְּמַן הודעה למעסיק ונמסרו כל האישורים כדין, הַאִם בנוסף על היעדרותה שעה אחת ביום בשל מימוש הזכות לשעת הורות, ריטה זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת נוספת ביום, בכל התקופה הָאֲמוּרָה שבה יגיל שׁוֹהֶה במילואים, בלי שֶׁתְּנוּכֶּה משכרה (כלומר, היעדרות של שעתיים ביום כזה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 44

ריטה, ילידת 6/9/1986, התקבלה לעבודה ב-1/9/2011, כשהיא מבוטחת בביטוח פנסיוני מסוג “פנסיה מקיפה חדשה”. החל ביום שבו היתה זכאית לביטוח פנסיוני ולביצוע הפרשות, מכוח הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה, הִפְרִישׁ עבורה המעסיק לפנסיה מקיפה לפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בצו האמור. בכל השנים הועסקה ריטה במשרה מלאה. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר היסוד ששולם לה, שעמד בשנה האחרונה על 6,850 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שולם לה בכל חודש גמול שעות נוספות גְּלוֹבָּלִיּוֹת בסך 252 ₪. תשלום זה היה תחליף גמול עבור ביצוע עבודה בשעות נוספות (שריטה עבדה בהן). בגין תשלום זה לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. ב-28/2/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינה לבין המעסיק, עם פיטוריה. במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה (מעסיק נוכחי), במועד הפיטורים, נצברו 46,093 ₪ (כולל רווחים).

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לריטה (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 45

לטדי עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 1.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,650 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/2/2021.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של טדי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 46

שבוע עבודתה של רננה, אצל מעסיק א’, במקום עבודתה העיקרי, הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום רננה נוסעת לעבודה וּמִמֶּנָּה בתחבורה ציבורית (מרחק 8 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 4.90 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה זה (העיקרי) – 149 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 20 ימים במקום עבודה זה.

אצל מעסיק ב’, במקום עבודתה המשני, רננה עובדת בימי שישי בלבד. גם למקום עבודה זה וממנו היא נוסעת בתחבורה ציבורית (מרחק 27 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 9.10 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודה זה (המשני) – 227 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 5 ימים בְּמָקוֹם זה.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סך כל דמי הנסיעות המינימליים שעל שני מעסיקיה לשלם לרננה בגין חודש זה?

שאלה 47

זה 5 שנים שסול, נשואה בת 26, מְנַתַּחַת מַעַרְכוֹת מֵידָע, עובדת אצל מעסיקה בנהריה. מיום 1/1/22 ועד יום 30/9/23 היתה תושבת קבועה בירכא. ב-1/10/23 עברה עם בעלה להתגורר בקריית-ביאליק. הכנסתה בשנת 2023 הורכבה ממשכורת בסך 144,000 ₪ שֶׁהוּפְקָה בחודשים 1/2023 עד 9/2023, וממשכורת בסך 87,360 ₪ שֶׁהוּפְקָה בחודשים 10/2023 עד 12/2023.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית סול בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שסול חייבת בו.]

שאלה 48

גיטי, שכירה בת 48, התפטרה בתום 36 חודשי עבודה רצופים במשרה מלאה, לאחר שמעסיקה הפחית בְּדִיעֲבַד (מתחילת החודש) ולצמיתות את שכרה ב-20%, עבור אותה עבודה ואותן שעות. גיטי עשתה כל שניתן לעשות לביטול ההפחתה בשכר. היא הודיעה למעסיק, במועד, שאם לא יחזיר את שכרה לְקַדְמוּתוֹ, תיאלץ להתפטר עקב הֲרָעָה זו, אך המעסיק סירב לבטל את הַגְּזֵרָה. לגיטי לא נותרה ברירה אלא להתפטר (בתום תקופת הודעה מוקדמת שנתנה לו), מֵחֲמַת הֲרָעָה מוּחָשִׁית בתנאי העבודה. סמוך לאחר התפטרותה התייצבה בלשכת התעסוקה כדורשת עבודה, ומסרה את כל המסמכים הנדרשים לְהוֹכָחַת נסיבות ההתפטרות (לַהֲנָחַת דַּעְתּוֹ של המוסד לביטוח לאומי).

אם גיטי מתייצבת בלשכה, מוכנה ומסוגלת לעבוד במקצועה או בכל עבודה אחרת, אך עבודה כאמור לא נמצאה לה והיא נותרה מובטלת, האם היא עֲשׂוּיָה להיות זכאית לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 49

החל ב- 1/9/2011 רויה עובדת אצל מעסיקה היחיד. בכל שנות עבודתה (כולל 2023) נשמר הקשר המשפטי בינָּה לבין המעסיק. בשנת 2023 עבדה 188 ימים בפועל [למען הסר ספק, רויה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימים בשבוע].
אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 50

ניצן עובד עבודה מלאה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’). בעד כל יום עבודה הוא מקבל 388 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 88 ימים.

הָחֵל ב-6/1/23 [יום ד’] ועד 17/1/23 [יום א’] ניצן נעדר מעבודתו עקב מחלה (נמסרה הודעה למעסיק, כנדרש). ניצן חזר לעבודה ב-18/1/23 [יום ב’] ומסר למעסיק אישור מחלה כַּדִּין לכל ימי היעדרותו.

מהו, לפי חוק דמי מחלה, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לניצן בתלוש 1/2023?