שאלה 1

לרשותו של ניצן ולשימושו מעמיד המעסיק רכב צמוד. שנת רישום הרכב: 2018, סוג הרכב: 1, קוד תוצר: 490, קוד דגם: 21. בנוסף, הוא מעמיד לרשותו גם טלפון סלולרי (רט”ן). ההוצאה החודשית בשל הרט”ן קבועה ועומדת על 39.90 ₪ (כולל ב-7/2023). ניצן לא משתתף בהוצאות הרט”ן. בכל חודש 7/2023 ניצן שירת במילואים. בכל אותו החודש הרכב עמד בַּחֲנָיַת בסיס המילואים. את הרט”ן השאיר ניצן בְּבֵיתוֹ ולכן לא נעשה בו כל שימוש בכל תקופת המילואים.

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של ניצן, בתלוש 7/2023, בשל הרכב הצמוד והרט“ן?

שאלה 2

ניצן עובד כִּמְתָאֵם הַעֲסָקָה אצל מעסיקו. במקום עבודתו מופסקת העבודה, בכל יום, מהשעה 12:55 ועד השעה 13:55, למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ניצן רשאי לצאת ממקום העבודה. ביום 22/1/2023, בשעה 12:55, יצא ניצן ממקום העבודה להפסקה. ברם, במקום לנצל אותה לסעודה במקום שבו הוא סועד (סמוך למקום העבודה), נסע לסידורים אישיים בבנק. בדרך חזרה מהבנק לעבודה, לפני שנכנס לרכבו, נִתְקַל בְּמִכְסֶה בִּיּוּב, מָעַד, נֶחְבָּל ואף איבד הכרתו לזמן קצר. הנפילה עיכבה את חזרתו לעבודה. הוא חזר לעבודה רק אחרי שלוש וחצי שעות.

האם רואים בתאונה זו, שאירעה לניצן, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 3

טדי עובד אצל מעסיקו מ-16/6/17. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו מִשְׁתַּלֵּם על בסיס חודש. דמי חופשה משולמים לו לפי חוק חופשה שנתית. דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו – 54 ימים. הָחֵל ב-2/2/23 (יום א’) הוּצָא לחופשה שנתית שֶׁתּוּכְנְנָה להימשך 18 ימים רצופים, עד (כולל) 19/2/23 (יום ד’). ברם, ב-4/2/23 (יום ג’), בשעה 4:30 בבוקר, כשיצא  לטיול, מָעַד בדרכו וְנֶחְבָּל. עקב הפגיעה היה רָתוּק למיטתו 16 ימים, עד 19/2/23 (נמסרה מייד הודעה למעסיק). כשחזר לעבודה ב-20/2/23, טדי מסר למעסיק אישור מחלה כדין לימים 4/2/23 עד (כולל) 19/2/23. שכר העבודה שהיה זכאי לקבלו בִּתְקוּפַת היעדרותו, בת 18 הימים, אִילּוּ המשיך בעבודתו – 6,768 ₪ (376 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה משכרו בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו סך דמי החופשה וסך דמי המחלה הַמִּזְעָרִיִּים שהיה על המעסיק לשלם לטדי בעד תקופת היעדרותו זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 4

רני, רווק בן 27, הוא נכה מִפְּגִיעַת אֵיבָה (40% נכות יציבה). להלן מרכיבי הכנסתו בשנת 2023: 

 1. שכר עבודה 69,672 ₪ 

 2. קצבה המשתלמת בשל פגיעת איבה (כמשמעותה בחוק התגמ’ לנפגעי פעולות איבה) 24,786 ₪ 

 3. דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] 5,395 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של רני בשנת 2023?

שאלה 5

ריטה התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/4/2020. עד 31/5/2023 עבדה ברציפות בהיקף משרה של 75%. החל ב-1/6/2023 היא מועסקת ברציפות במשרה מלאה. עליה ועל מעסיקה חַלּוֹת הוֹרָאוֹת צַו הַהַרְחָבָה בִּדְבַר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה פעמיים בשנה. בתלוש 6/2023 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/1/2023 ועד 30/6/2023. 

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה הנ“ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לריטה בתלוש 6/2023?

שאלה 6

שכרה של רננה משתלם על בסיס שעות עבודה – 53.2 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע העבודה, במקום עבודתה, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק). 

להלן סיכום שעות העבודה של רננה, בכל יום, בשבוע שהחל ב-3/6/2023 והסתיים ב-7/6/2023:

מהו השכר שיש לשלם לרננה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 7

רני עובד זה 4 שנים אצל מעסיקו (שירותי תמיכה במשתמשי תוכנה). הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְּמוּל עבודתו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 6 ימים (א’-ו’), 8 שעות ביום. שכרו – 76 ₪ לשעה רגילה. מעסיקו משלם לעובדיו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום אותו הם מקבלים בעד 8 שעות עבודה רגילות. ביום ב’, ה-17/5/2023, בו חל חג שבועות, עקב בעיה אצל לקוח, דָּרַשׁ המעסיק מרני לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בחירתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, רני עבד 10.25 שעות עבודה ביום זה, הָחֵל בשעה 02:30 לפנות בוקר. 

אם רני לא החסיר ימי עבודה בחודש זה, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה (17/5/2023), בו נדרש לעבוד?

שאלה 8

לונה פוטרה לְאַלְתָּר מעבודתה אצל מעסיקה, בְּלִי שניתנה לה הודעה מוקדמת לפיטורים. בפיטוריה, היא זכאית לסכומים הבאים: 

✔ פיצויי פיטורים 9,287 ₪ 

✔ פדיון דמי הבראה (דמי הבראה שלא שולמו עד תאריך הפרישה) 1,529 ₪  

✔ פיצוי בגין אי הודעה על פרישה 6,894 ₪ 

✔ קְצוּבַּת ביגוד (הֶפְרֵשִׁים) 372 ₪

מהו סכום הרכיבים שניתן לכלול אותם בטופס ה-161 של לונה כ”מענק פרישה”?

שאלה 9

תלוש 1/2023 של גיטי, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 8,000 ₪, גמול שעות נוספות בסך  869 ₪ ושווי ארוחות בסך 260 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילמה גיטי 480 ₪ בתלוש זה (6% משכר יסוד). לקרן השתלמות שילמה גיטי את חלקה – 200 ₪ (2.5% משכר יסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לגיטי (“נטו לתשלום”) בתלוש זה, בהתחשב בתשלומיה לקופות הגמל ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 10

ב-3/5/2023 התחיל נבו, בן ה-69, לעבוד כשכיר אצל מעסיקו, מפעל תעשייתי. המעסיק הוא צַד לְהֶסְכֵּם קיבוצי, הַמַּסְדִּיר אֶת תְּנָאֵי הָעֲבוֹדָה של עוֹבְדָיו. לפי ההסכם הקיבוצי האמור, כל עובד נחשב כעובד בתקופת נסיון במשך שני החודשים הראשונים לעבודתו. נבו, עובד בתקופת נסיון, הועסק יומיים בלבד בשבוע (בכל יום שני ורביעי), 5 שעות בכל פעם. ב-14/6/2023 תַמּוּ יחסי העבודה בין הצדדים, לאחר שנבו התפטר מעבודתו. 

בנסיבות שתוארו בשאלה, לפי הוראות החוק הרלוונטי, האם חייב היה המעסיק לתת לנבו “הודעה על תנאי עבודה”, בה מְפוֹרָטִים תְּנָאֵי עבודתו, ובתוך כמה זמן היה עליו לעשות זאת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 11

טדי, בן ה-67 (אָח מוּמְחֶה בְּסִיעוּד גֵּרִיאַטְרִי), התקבל ב-3/6/2023 לעבודה (כעובד כְּלָלִי) אצל מַעֲסִיקָתוֹ – מַפְעִילַת מֶרְכַּז מְגוּרִים לִבְנֵי הַגִּיל הַשְּׁלִישִׁי. לְשֵׁם הַבְטָחַת הִישָּׁאֲרוּתוֹ בעבודה, דרשה ממנו המעסיקה לחתום על שְׁטָר, לפיו הוא מתחייב לשלם לה 1,000 ₪, אם יפרוש מעבודתו לפני שֶׁיַּשְׁלִים תקופת עבודה בת שנה. טדי חתם על השטר והתחיל לעבוד. אֲבָל, ב-8/12/2023 הודיע טדי למעסיקתו שהוא מתפטר, בתום תקופת ההודעה המוקדמת שהוא חייב לתת לה לפי החוק.

האם רשאית מעסיקתו של טדי לְמַמֵּשׁ את השטר ולנכות את הסכום האמור (1,000 ₪) משכר עבודתו האחרון? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 12

סול, בת ה-52, עבדה שנתיים כמלצרית אצל מעסיקה, מסעדת מזון מהיר, עד שמונתה ב-4/2/23 להיות אַחְרָאִית מִשְׁמֶרֶת בה. זמן רב חיפש המעסיק עובדים הַכְּשִׁירִים למלא תפקיד זה, עד שמצא שסול, החרוצה והיעילה, שימשה בעבר כאחראית משמרת במסעדות רבות שֶׁבָּהֶן עבדה. לשם הַבְטָחַת הִישָּׁאֲרוּתָהּ בעבודה, דרש ממנה המעסיק לחתום על שְׁטָר, לפיו היא מתחייבת לשלם לו סך 2,500 ₪, אם תפרוש מעבודתה לפני שֶׁתַּשְׁלִים שנת עבודה נוספת במסעדה. סול חתמה על השטר. אֲבָל, לאחר 5 חודשי עבודה נוספים, הודיעה למעסיק שהיא מתפטרת, בתום תקופת הודעה מוקדמת להתפטרות שהיא חייבת לתת לו, על מנת לעבור למקום עבודה אחר.

האם רשאי המעסיק לְמַמֵּשׁ את השטר ולנכות את הסכום האמור (2,500 ₪) משכר עבודתה האחרון של סול? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 13

יואב, עובד שעתי, התחיל לעבוד ב-2/2/2017 אצל מעסיקו. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (ימים א’-ה’). יואב לא עובד בחגי ישראל.  מתוך לוח השנה לחודש 9/2023 –

ב-9/9/2023 יואב ניצל את זכותו לפי ס’ 6(ב) לחוק חופשה שנתית ולקח חופשה ביום זה (הודיע על כך למעסיק ב-6/8/2018). מ-12/9/2023 ועד 17/9/2023 נֶעֱדָר עקב שירות מילואים (מסר אישור מילואים לימים האלה). ב-18/9/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע על כך מראש למעסיקו ובלי אישורו. ב-23/9/2023 נעדר מפאת מחלה (מסר אישור מחלה ליום זה).

אם, לְמַעֵט ימים האלה, יואב לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 14

סול עבדה כשכירה אצל מעסיקה היחיד 6 שנים ברציפות, עד שבתום יום 31/3/2023 ילדה בן בריא ויצאה לתקופת לידה והורות. הכנסתה, שממנה היו מגיעים דמי ביטוח, בכל אחד משישה החודשים שקדמו ל”יום הקובע”, היתה 22,380 ₪. סול קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (באוגוסט 2021) דמי לידה עבור 15 שבועות – סך 78,330 ₪ (לפי 746 ₪ ליום). 

ב-1/9/2023 סול חזרה לעבודה. באותו החודש (9/2021) קיבלה ממעסיקה, בנוסף לשכרה החודשי הרגיל, הפרשים (הפרשי שכר) בסך 2,376 ₪, בעד חודש 2/2023 .

מהם הפרשי דמי לידה שעשויה סול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, עקב הפרשי השכר שקיבלה ממעסיקה?

שאלה 15

יואב נשוי לבת זוגו, עקרת בית, ולהם (בחזקתם) 2 ילדים, שבשנת 2023 מלאו להם 6 ו-8 שנים. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. ב-16/9/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 5,400 ₪ על חשבון שכר העבודה. שכרו ברוטו, בתלוש 9/2023 – 8,552 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 462.00 ₪, דמי ביטוח לאומי בסך 206.34 ₪ ודמי ביטוח בריאות בסך 314.66 ₪.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר העבודה של יואב ב-9/2023, לכיסוי המקדמה?

שאלה 16

הלל, בן ה-56, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 6,780 ₪ (ממעסיקו לשעבר). הלל גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 2/2023 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  מעסיק ראשון 2,361 ₪.

2. מעסיק שני 2,703 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של הלל בחודש 2/2023?

שאלה 17

יואב, העובד זה 4 שנים אצל מעסיקו, נָשׂוּי לרננה. לְאַחַר שסִיימָה את יום העבודה, בְּתֹום יום 3/6/2023, ילדה רננה בן ויצאה לתקופת לידה והורות. לפני יציאתה לתקופת הלידה וההורות, עבדה 3 שנים אצל מעסיקה. כחודש לאחר תחילת התקופה, החליטו בני הזוג לְחַלֵּק את תקופת הלידה וההורות ביניהם. רננה הִסְכִּימָה בִּכְתָב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ולחזור לעבודתה. 

אִם בְּדַעְתּוֹ של יואב לצאת לתקופת לידה והורות חֶלְקִית, מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ובתקופה זו רננה תעבוד אצל מעסיקה, ובהנחה שנמסרו בזמן כל הַמִּסְמָכִים הַנִּדְרָשִׁים (לשני המעסיקים), מהי תקופת הלידה וההורות החלקית המרבית שתינתן לו?

שאלה 18

החל ב-1/5/2004 ויקי עובדת אצל מעסיקה הפרטי ובמקום עבודתה. היקף משרתה – 88%,  על הצדדים חַלּוֹת הוראות צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה. המעסיק משלם דמי הבראה בכל חודש. בתלוש 6/2023 הוא משלם דמי הבראה בעד התקופה שמ-1/6/2023 ועד 30/6/2023. יצוין שבכל חודש 6/2023 ויקי היתה בחופשה שנתית וקיבלה דמי חופשה (בעד כל אותו החודש).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי צו ההרחבה הנ“ל, מהו סכום דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לויקי בתלוש 6/2023?

שאלה 19

עקב פגיעת גוף, נקבעה לעוזי נכות של 100% לצמיתות, החל ב-1/1/2022. הכנסתו בשנת 2023:

 1. הכנסה מיגיעה אישית (ממשכורתו אצל מעסיקו היחיד) 67,254 ₪

 2. הכנסה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו בפיקדון אשר מְקוֹרָם בפיצויים שקיבל עוזי בְּשֶׁל פְּגִיעַת גּוּף 31,487 ₪

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס‘ 9(5) לפקודה שעוזי יכול לְנַצֵּל בשנת המס 2023 ? 

שאלה 20

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ גיטי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 10 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה מייד לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה גיטי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-8/2023, מבקשת גיטי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 86,178 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק לה, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 21

גיטי, בת ה-22, התחילה ב-28/8/2023 (יום ד’) לעבוד אצל מעסיקה החדש, לתקופת עבודה שֶׁאֵינָהּ קְצוּבָה בִּזְמַן. את משכורתה הראשונה היא צפויה לקבל ב-2/9/2023 (יום ב’). 

בתוך כמה זמן על המעסיק למסור לגיטי “הודעה על תנאי עבודה”, בה יְפָרֵט את תְּנָאֵי העבודה שלה לפי הוראות החוק הרלוונטי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 22

ב-31/5/2023 טוני פוטר מעבודתו כשכיר אצל מעסיקתו, חברה בע”מ, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לְפֵירוּקָהּ (לפי פרק ד’ לחלק ב’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). מְפָרֵק החברה קִבֵּל את תביעתו של טוני לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה ופיצויי פיטורים. המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פֵּירָעוֹן. חוב שכר העבודה שאושר, בְּעַד 11 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריו, עמד על 94,951 ₪ (8,632 ₪ בחודש). חוב פיצויי הפיטורים שאושר עמד על 30,492 ₪. 

מהי הגמלה לעובד שישלם המוסד לביטוח לאומי לטוני?

שאלה 23

מ-1/2/2020 לונה עובדת במפעל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שלונה היתה זכאית לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן: 

עבודה במשמרת הראשונה 119,280 ₪

עבודה במשמרת השניה 48,327 ₪

עבודה במשמרת השלישית 44,835 ₪

שווי מעון יום (השתתפות המעסיק במימון מעון יום לילדתה של לונה) 5,400 ₪ 

דמי נסיעות ודמי הבראה 4,666 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתה של לונה מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין (סכום מעוגל)?

שאלה 24

רננה, בת 43, נשואה + 2 בנות שבשנת המס 2023 מלאו להן 16 ו-21 שנים, התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/1/2023 ב”משכורת חודש”. משכורתה קבועה – 8,940 ₪ בחודש. בכל חודש, עד תלוש 3/2023, ניכה המעסיק מרננה מס רגיל לפי לוח הניכויים [לפי תוספת א’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)].  ב-16/4/2023, לְהַפְתָּעָתוֹ של המעסיק, רננה מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 32,520 ₪ יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 14%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה, עד שכר שנתי של 97,440 ₪, יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 20%. מֵעֵבֶר ל-97,440 ₪ יֵשׁ לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי.

כמה מס הכנסה על המעסיק לנכות מרננה בתלוש 4/2023?

שאלה 25

רננה, בת 39, עובדת כשכירה באופן קבוע אצל 2 מעסיקים. שכר 3/2023 אצל מעסיקה העיקרי עמד על 38,715 ₪. אצל מעסיקה הַמִּשְׁנִי עמד שכר אותו חודש (3/2023) על 4,842 ₪.

אם לא נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי מעסיקה המשני, בְּגִין שכר 3/2023?

שאלה 26

שכרו של עוזי, בן ה-30, משתלם לו על בסיס שעות עבודה – 36 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מוּפְחֶתֶת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה עוזי רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של עוזי, בשבוע שהחל ב-6/1/2023 והסתיים ב-11/1/2023:

מהו השכר שיש לשלם לעוזי בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 27

ריטה, חשבת שכר בכירה אצל מעסיקה, נשואה ליגיל ולהם תינוק בן 7 חודשים, הנמצא עימם. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה). ריטה מְמַמֶּשֶׁת בכל יום את זכותה לשעת הורות לפי ס’ 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים. ביום 7/3/2023 יצא בן זוגה יגיל לתקופת שירות מילואים רצופה בת 7 ימים. 

בהנחה שניתנה בַּזְּמַן הודעה למעסיק ונמסרו כל האישורים כדין, הַאִם בנוסף על היעדרותה שעה אחת ביום בשל מימוש הזכות לשעת הורות, ריטה זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת נוספת ביום, בכל התקופה הָאֲמוּרָה שבה יגיל שׁוֹהֶה במילואים, בלי שֶׁתְּנוּכֶּה משכרה (כלומר, היעדרות של שעתיים ביום כזה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 28

ב-19/1/23 התחילה סול, בת ה-28, לעבוד אצל מעסיקה. ב-3/2/23 (יום תשלום המשכורת אצל המעסיק) שולמה לסול משכורתה הראשונה. ב-14/2/23 מסר לה המעסיק הסכם עבודה בִּכְתָב.

האם בִּמְסִירַת הסכם עבודה בכתב, במועד הָאָמוּר, מילא המעסיק את חוֹבָתוֹ לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 29

יגיל ז”ל עבד אצל מעסיקו היחיד 9 שנים ברציפות, במשרה מלאה, עד שנפטר ב-30/6/2023, בגיל 62. שכרו השתלם לו על בסיס חודש. משכורתו החודשית, לרבות זו האחרונה לפני מותו (“המשכורת האחרונה”), היתה כלהלן:

משכורת יסוד (נורמה) 12,535 ₪

פרמיה קבוצתית (ממוצע 12 חודשים אחרונים) 890 ₪ 

קצובת אש”ל [כיסוי הוצאות ארוחה ושתיה, ממוצע 12 חודשים אחרונים] 521 ₪ 

סך מענק הַהוֹן שהמעסיק שילם עֵקֶב מותו של יגיל – 240,680 ₪. [יצויין שלא היו סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של יגיל במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה.]

מהו החלק הפטור ממס של המענק האמור, לפי ס’ 9(7א) לפקודה?

שאלה 30

מעסיקו של יואב העמיד לרשותו טלפון סלולרי (רט”ן) לשימושו. לפי חוזה העבודה שנחתם בין הצדדים, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן נמוכה מ-115 ₪, יואב לא מִשְׁתַּתֵּף בהוצאות הרט”ן. אם ההוצאה גבוהה מ-115 ₪, יואב ישלם 70% מהסכום הַחוֹרֵג (העולה על 105 ₪). 

ב-7/2023 הורכבה ההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן מחיובים קבועים בסך 101.81 ₪, שיחות לחו”ל (פרטיות של יואב) בסך 54.60 ₪ ומע”מ בסך 26.59 ₪.

מהו שווי הרט“ן שיזקף לשכרו של יואב בתלוש שכר 7/2023?

שאלה 31

הלל, בן ה-31, אזרח סין, הוא “עובד זר” כהגדרתו בחוק עובדים זרים [“חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)”], ששהייתו בישראל והעסקתו בישראל מותרות לפי דין.

האם, על פי החוק הרלוונטי, יְנוּכֶּה מהכנסתו של הלל ההיטל על העסקת עובד זר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 32

טוני, בן ה-58, נכה 100% מלידה. הכנסתו פטורה ממס הכנסה לפי ס’ 9(5) לפקודה. ביום 12/5/2023 פוטר מעבודתו אצל מעסיקו היחיד, בלי שניתנה לו הודעה מוקדמת לפיטוריו. תלוש 5/2023 שלו הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

1. משכורת משולבת 4,017 ₪
2. פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת, בעד התקופה שֶׁנִּקְבְּעָה בחוק (13 ימים) 6,429 ₪
3. פיצוי בגין אי תחרות (שולם על פי דין בניתוק יחסי העבודה ועקב ניתוקם) 9,885 ₪

מהו שכרו של טוני שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה?

שאלה 33

מעסיקו של נבו קיבל ב-20/1/2023 צו עיקול על שכרו (של נבו), עד לסכום של 3,036 ₪, לְשֵׁם תשלום מזונות. נבו הוא גרוש, אב לילד בן 17. שכר עבודתו, אצל המעסיק, משתלם על בסיס של יום. שכר העבודה היומי שלו – 650 ₪ (ליום). משכר עבודה יומי זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 130 ₪ (לפי אישור תיאום מס), ודמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 78 ₪ (על פי תיאום דמי ביטוח). בחודש 1/2023 עבד 6 ימים אצל המעסיק. סך כל שכר עבודתו ב-1/2023, אצל המעסיק, עמד על 3,900 ₪ (6×650). סך כל התשלום אשר המעסיק היה חייב לנכותו משכר העבודה על פי חיקוק, בחודש זה, עמד על 1,248 ₪ (6×6+78×130).

מהו הסכום שֶׁיְּעוּקַּל משכר עבודתו של נבו אצל המעסיק, בחודש 1/2023, לְפִי חוק הגנת השכר?

שאלה 34

ויקי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים. תלוש 7/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 23,129 ₪ ובונוס חד פעמי בסך 6,048 ₪.

אם מ-30/1/2023 ועד 14/5/2023 שָׁהֲתָה בתקופת לידה והורות (ולא קיבלה כל שכר ממעסיקה בתקופה זו), מהי הכנסתה של ויקי לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 35

כל אחד מ-12 תלושי השכר של נבו, איש המכירות, בשנת 2023, הורכב ממשכורת יסוד בסך 10,551 ₪, עמלות שוטפות בסך 13,449 (ממוצע בחודש), בונוסים מותנים בתנאי בסך 1,720 ₪ (ממוצע בחודש) ושווי רכב צמוד בסך 1,960 ₪. מעסיקו משלם בעדו, בכל חודש, לקופות גמל לקיצבה מסוג קרן חדשה מקיפה וקרן חדשה כללית, את הסכומים המרביים האפשריים למרכיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד [נבו משלם גם הוא את חלקו, כנדרש, לאותן קופות גמל].

מהו הסכום המרבי, מתוך תשלומי המעסיק למרכיב תגמולי המעביד בקופות הגמל לקצבה, בכל שנת 2023 במצטבר (12 תלושי שנת 2023 במצטבר), שלא חייב את נבו בשווי גמל (וכל סכום מעליו ראו כהכנסת עבודה של נבו, לפי ס‘ 3(ה3) לפקודה)?

שאלה 36

יגיל עבד ברציפות אצל מעסיקו (שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה), החל ב-1/1/22 ועד 3/4/23 (יום א’), אז חָדַל לעבוד, לְאַחַר שהתפטר מעבודתו. שכרו שולם לו על בסיס ימי עבודה. בשנת 2022 עבד 213 ימים בפועל ובשנת 2023 עבד 75 ימים בפועל. ב-2/6/22 ניתן לו, לפי בקשתו, יום חופשה אחד. ב-15/9/22 ניתן לו יום חופשה, לפי בקשתו, בערב יום כיפור. החל ביום 19/12/22 הוּצָא לחופשה רצופה בת 12 ימים קלנדריים, עד (כולל) 30/12/22. בשנת 2023 ניתנו לו, על פי בקשתו, יום חופשה אחד ב-8/2/22, ויום חופשה אחד ב-17/3/23, בחג הפורים.

אם זכויותיו של יגיל לחופשה נקבעו לפי חוק חופשה שנתית בלבד, ושכר העבודה הַיּוֹמִי הַמְּמוּצָּע שלו הוא 542 ₪, מהו סכום פדיון החופשה שעל המעסיק לשלם לו, לפי החוק האמור?

שאלה 37

גיטי מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְּמוּל עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 8,640 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 26 ימים.

הָחֵל בְּיוֹם ג’ (2/4/23), גיטי נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילדה בן ה-9 (נמסרה הודעה למעסיק במועד). בן זוגה של גיטי, עובד במשרה מלאה, לא נעדר מעבודתו באותם ימים. גיטי חזרה לעבודה ביום ב’ (8/4/23) ומסרה למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מיום ג’ (2/4/23) ועד (כולל) יום א’ (7/4/23), והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ. יצוין שגיטי כלל לא נעדרה מעבודתה עד 4/2023.

שכר העבודה שגיטי היתה זכאית לקבל בִּתְקוּפַת היעדרותה, אִילּוּ המשיכה בעבודתה – 1,728 ₪ (288 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה מִשְּׂכָרָהּ בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לגיטי בתלוש 4/2023?

שאלה 38

רני התחיל לעבוד ב-1/11/2022 אצל מעסיקו. תלוש 4/2023 שלו כלל את התשלומים הבאים:

✔ שכר יסוד 14,287 ₪

✔ שווי מתנה לרגל אירוע אישי 818 ₪

✔ שווי רכב צמוד 1,460 ₪

✔ קצובת ביגוד שנתית 576 ₪

מהי הכנסתו של רני לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 4/2023 ?

שאלה 39

ניצן, יליד 3/1/2005, מַחֲזִיק ב-5% מהון המניות שהוצא של “חברה בע”מ”, שהיא חברת מְעַטִּים. בַּת דּוֹדָתוֹ של ניצן (בַּת אָחוֹת שֶׁל אָבִיו) מחזיקה ב-8% מהון המניות שהוצא. ביתרת הון המניות שהוצא מחזיקים בני אדם שאינם קרובים של ניצן ואינם קרובים של בת דודתו. מ-1/4/2022 הועסק ניצן ברציפות כמנהל פרסום ושירות לקוחות בחברה (מעסיקתו היחידה) וקיבל שכר חודשי בעד עבודתו. ב-30/6/2023 הפסיק את עבודתו בחברה מֵרְצוֹנוֹ, בלי שהיתה הַצְדָּקָה לכך. סָמוּךְ לאחר הפסקת עבודתו נִרְשַׁם בלשכת שירות התעסוקה (לראשונה בחייו), התייצב בימים ובזמנים שֶׁנִּקְבְּעוּ לו, אך לא נמצאה עבורו עבודה מתאימה. מאז שהתפטר הוא מְחוּסַּר תעסוקה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ניצן עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 40

ב-30/6/2023 עוזי פוטר מעבודתו בעמותה, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לְפֵירוּקָהּ (שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות). מְפָרֵק העמותה קִבֵּל את תביעתו של עוזי לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. חוב שכר העבודה שאושר, בְּעַד 12 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריו, עמד על 108,144 ₪ (9,012 ₪ בחודש). 

נוסף על הגמלה לעובד שאושרה לעוזי, אישר המוסד לביטוח לאומי את זכאותה של קופת הגמל “ויקי” לגמלה מְרַבִּית לפי פרק זה, בשל חוב בסך 20,268 ₪, שהעמותה חייבת לה בעד עוזי.

מהי הגמלה לקופת גמל שישלם המוסד לביטוח לאומי לקופת הגמל “ויקי”?

שאלה 41

רננה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/4/2022. שכר עבודתה הִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס חודש. על הצדדים חל צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה. מֵאַחַר שלא היתה מְבוּטַּחַת בביטוח פנסיוני כשהתקבלה לעבודה, התחיל המעביד להפריש עבורה לפנסיה מקיפה מייד לאחר שהשלימה 6 חודשי עבודה.  המעסיק ניצל את זכותו לפי סעיף 9(א) לצו ושילם, בְּאֹופֶן שׁוֹטֵף, גם השלמת פיצויי פיטורים עד 8.33% מהשכר שבוטח בקרן הפנסיה [במקום להסתפק ב-6% שבסעיף 6(ד) לצו]. הוא גם הודיע בכתב לקרן (עם העתק לרננה) שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר הבסיס ששולם לה. נוֹסָף עליו, שולמה לה, בכל חודש, תוספת ותק בסך 1,266 ₪. בגין תוספת זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה.

ב-30/9/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין רננה למעסיקה, עם פיטוריה. שכרה המבוטח בקרן הפנסיה עמד על 9,906 ₪ (שכר הבסיס). השכר הרגיל שלא היה מבוטח – 1,266 ₪ (תוספת הותק). הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 9,784 ₪. 

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרננה (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 42

שכר היסוד של ענוה (רווקה בת 27), בחודש 1/2023, עמד על 9,552 ₪ (“ברוטו”). בנוסף לשכר היסוד, נזקף לשכרה, בכל חודש, שווי הסעה בסך 385 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם שווי ההסעה). כמו כן, נזקף לשכרה, בכל חודש, שווי רט”ן בסך 68 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם שווי הרט”ן).

מהו סך כל שכרה של ענוה לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 43

הלל, תושב קבוע במצפה רמון, זה 7 שנים, עבד 5 שנים אצל מעסיקו בדימונה, עד שפוטר ביום 29/11/2023. מאז ועד תום שנת המס לא היתה לו הכנסה. הכנסתו בשנת 2023 היתה כְּדִלְהַלָּן:

1. שכר משולב 170,667 ₪ 

2. פדיון חופשה 4,783 ₪

3. מענק פרישה פטור ממס הכנסה (לפי ס’ 9(7א) לפקודה) 59,945 ₪ 

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי הלל בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שהלל חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 44

גיטי, שכירה בת 48, התפטרה בתום 36 חודשי עבודה רצופים במשרה מלאה, לאחר שמעסיקה הפחית בְּדִיעֲבַד (מתחילת החודש) ולצמיתות את שכרה ב-20%, עבור אותה עבודה ואותן שעות. גיטי עשתה כל שניתן לעשות לביטול ההפחתה בשכר. היא הודיעה למעסיק, במועד, שאם לא יחזיר את שכרה לְקַדְמוּתוֹ, תיאלץ להתפטר עקב הֲרָעָה זו, אך המעסיק סירב לבטל את הַגְּזֵרָה. לגיטי לא נותרה ברירה אלא להתפטר (בתום תקופת הודעה מוקדמת שנתנה לו), מֵחֲמַת הֲרָעָה מוּחָשִׁית בתנאי העבודה. סמוך לאחר התפטרותה התייצבה בלשכת התעסוקה כדורשת עבודה, ומסרה את כל המסמכים הנדרשים לְהוֹכָחַת נסיבות ההתפטרות (לַהֲנָחַת דַּעְתּוֹ של המוסד לביטוח לאומי).

אם גיטי מתייצבת בלשכה, מוכנה ומסוגלת לעבוד במקצועה או בכל עבודה אחרת, אך עבודה כאמור לא נמצאה לה והיא נותרה מובטלת, האם היא עֲשׂוּיָה להיות זכאית לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 45

ב-31/8/2023, בתום 12 שנות עבודה רצופות אצל מעסיקו היחיד, הסתיימו יחסי העבודה בין ניצן (רווק בן 34) לבין המעסיק, עם פיטוריו. משכורתו החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לו לחודש 8/2023, היתה 13,840 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 8/2023, חוּשַּׁב לו מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 23,904 ₪, חייב במס. 

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של ניצן?

שאלה 46

סול, נשואה ועמה 2 ילדים (בני 6 ו-10). בעלה לומד ולא עובד. היא עבדה אצל מעסיקה חודשיים רצופים, עד 30/6/23, אז תמו יחסי העבודה בין הצדדים, עם התפטרותה מהעבודה (לאחר שקיבלה הצעת עבודה טובה יותר ממעסיק אחר). שכר עבודתה השתלם על בסיס של חודש. שכרה האחרון בתלוש 6/2023 – 14,138 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 2,157 ₪. ב-20/6/23 (כשבוע וחצי לפני שסיימה לעבוד אצלו) קיבל המעסיק צו עיקול על שכרה, עד לסכום של 9,780 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב לקבלן שערך שיפוץ בְּבֵיתָהּ.

מהו הסכום שהיה על המעסיק לעקל משכרה זה של סול, לְפִי חוק הגנת השכר (סכום מעוגל)?

שאלה 47

לטדי עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 1.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,650 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/2/2021.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של טדי, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 48

ב-28/2/2023, בשעה 23:35 בערב, לונה ילדה בת בְּרִיאָה ויצאה לתקופת לידה והורות. בטבלה שלהלן סומנו ב-‘ב החודשים שֶׁקָּדְמוּ ליום הַקּוֹבֵעַ, בהם שולמו בעדה דמי-ביטוח מִשְּׂכָרָהּ כעובדת וסומנו חודשים שבעדם קיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי:

בחודשים שלא סומנו ב-‘ב או שלא קיבלה בעדם גמלה לשמירת הריון, לונה היתה עקרת בית.

אם שכר העבודה הרגיל של לונה, לְעִנְיָן סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי, הוא 354 ₪ ליום, מהו סכום דמי הלידה לו היא עשויה להיות זכאית (סכום מעוגל)?

שאלה 49

על מעסיקו של טדי ועל עובדיו (כולל טדי) חלות הוראות הסכם קיבוצי מיוחד, לפיו דמי נסיעות ישולמו לעובד בסכום קָבוּעַ של 27 ₪ בְּעַד כל יום עבודה בְּפוֹעַל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע לעבודה. בכל יום טדי נוסע לעבודה וּמִמֶּנָּה בתחבורה ציבורית (מרחק 19 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוס בין ביתו למקום עבודתו – 9.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 423 ₪. בחודש 2/2023 טדי עבד בפועל 17 ימים.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות שעל המעסיק לשלם לטדי בגין חודש זה?

שאלה 50

עוזי, רווק בן 27, תושב קבוע בישוב כנרת (מושבה) זה 6 שנים, עובד קבוע אצל מעסיקו היחיד בטבריה, מִזֶּה שנתיים. סך הכנסתו בשנת 2023 היתה 193,000 ₪, כולה ממשכורת אצל מעסיקו היחיד. מאחר שהפקיד סכומים בקופת גמל לקיצבה כעמית עצמאי (בגין חלק מהכנסתו שאינו מבוטח), הוּתַּר לו ניכוי בסך 2,800 ₪ לפי ס’ 47 לפקודה.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי עוזי בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שעוזי חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]