שאלה 1

לניצן עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 3/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,795 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/9/2023.]

אם המדד עלה ב-0.6% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של ניצן, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (3/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 2

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ גיטי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 10 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה מייד לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה גיטי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-8/2023, מבקשת גיטי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 86,178 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק לה, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 3

תלוש 1/2023 של ניצן, רווק בן 36, הורכב משכר יסוד בסך 14,994 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 475 ₪ ושווי הסעה בסך 118 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם את שווי ההסעה). עקב תשלומי המעסיק לקרן ההשתלמות, החורגים מהתקרה, נזקף לשכרו גם שווי קה”ל בסך 33 ₪ “נטו” (המעסיק מְגַלֵּם גם את שווי הקה”ל).

מהו סך כל שכרו של ניצן לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.)

שאלה 4

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’, סול ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 6 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה, לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשפרשה מעבודתה אצל מעסיק ב’ ועברה לאחר 3 חודשים לַעֲבוֹד אצל מעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה סול “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-5/2023, מבקשת סול לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 127,257 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? [ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל לבקשת סול.]

שאלה 5

יואב עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים. ב-2/10/2023 יצא ליום מילואים אחד (יום שלם). להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 יואב קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, בונוס שנתי בסך 3,372 ₪. 

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 6

ענוה, מלצרית בת 33, פוטרה מעבודתה אצל מעסיקה היחיד (מסעדת שף) ב-5/8/2023, בלי שניתנה לה הודעה מוקדמת לפיטוריה. תלוש 8/2023 שלה הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

✔ שכר יסוד 1,215 ₪

✔ פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת, בעד התקופה שֶׁנִּקְבְּעָה בחוק 9,346 ₪

✔ תֶּשֶׁר מלקוחות המסעדה (“טיפים”) 1,329 ₪

✔ השלמת פיצויי פיטורים – סכום חייב במס הכנסה 1,554 ₪

✔ שווי ארוחות 225 ₪ 

מהו שכרה של ענוה שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה?

שאלה 7

שכרו של רני משתלם לו על בסיס שעות עבודה – 64 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (א’-ה’). תחום יום עבודה רגיל – 8.6 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום, בשעה 8:30, מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה רני רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של רני, בשבוע שהחל ב-4/7/2021 והסתיים ב-8/7/2021:

מהו השכר שיש לשלם לרני בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 8

ניצן התחיל לעבוד ב-2/5/2023 אצל מעסיקו ובמקום עבודתו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’). שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה – 632 ₪ לכל יום עבודה.

החל ביום ג’, 22/6/2023, ועד (כולל) יום ב’, 28/6/2023, ניצן נעדר מעבודתו על מנת לקיים חוֹבַת אֲבֵלוּת (“שִׁבְעָה”) בְּשֶׁל מוֹת אביו ז”ל. ניצן חזר לעבודה ביום ג’, 29/6/2023.

כמה על המעסיק לשלם לניצן בשל היעדרותו זו?

שאלה 9

נבו, אלמן בן 54, אב לילד מאושר ואהוב עם מוגבלות שִׂכְלִית-הִתְפַּתְּחוּתִית, יליד 6/6/2008, הנמצא אצלו. לילד בעל המוגבלות יש מטפלת, שאוספת אותו בכל יום מבית הספר, מביאה אותו הַבַּיְתָה, משגיחה עליו ודואגת לצרכיו, עד שׁוּב נבו מעבודתו. בשנת 2023 נבו שילם למטפלת 57,600 ₪ בעד עבודתה. הכנסתו החייבת של נבו בשנת 2023 – 313,440 ₪. לילד אין הכנסה. 

בהנחה שמולאו כל הטפסים הרלוונטיים וצורפו כל מסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שנבו יכול לקבל בשנת 2023 בְּעַד ילדו, לפי הסעיפים 44 / 45 לפקודה?

שאלה 10

יואב, בן ה-46, מנהל חשבונות בכיר (“מְדוּפְּלָם”), עובד אצל מעסיקו, משרד רואי חשבון. מאחר שהוא עובד מקצועי, וָתִיק וְנֶאֱמָן, ומאחר שהכנסתו אינה מְאַפְשֶׁרֶת לו זאת, החליט המעסיק לְמַמֵּן עבורו לימודים לתואר אקדמי ראשון בחשבונאות, במוסד אקדמי מוכר.  

בנסיבות שתוארו לעיל, האם מימון התואר האקדמי האמור בחשבונאות יזקף לשכרו של יואב, לצורך חישוב מס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 11

הלל התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-5/9/2022. שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס ימי עבודה. ב-5/7/2023 הודיע לו המעסיק על פיטוריו, שֶׁיִּכָּנְסוּ לתוקף בְּתוֹם תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק.

כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, על המעסיק לָתֵת להלל?

שאלה 12

טוני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 11 שנים ברציפות. ב-1/11/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. כתוצאה מהפגיעה נִגְרַם לו אי-כושר חֶלְקִי לעבוד למשך 13 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. שעות אי-הכושר שֶׁנִּקְבְּעוּ לו באישור הרפואי שנתן מי שֶׁהוּסְמַךְ לתת אישור כאמור לפי החוק, היו 5. כלומר, במקום לעבוד 8 שעות עבודה ביום עבודה רגיל שלו, הוּתַּר לו לעבוד רק 3 שעות ביום. בשעות אי-הכושר האמורות טוני לא עבד למעשה בכל עבודה. [ 3 שעות = 5 שעות אי כושר – 8 שעות ביום רגיל]

הכנסתו של טוני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/11/2022:

לאור הצמצום בשעות עבודתו עקב תאונת העבודה, מהו סך דמי הפגיעה שטוני עשוי להיות זכאי להם מהמוסד לביטוח לאומי (אם בכלל הוא עשוי להיות זכאי להם)?

שאלה 13

גיטי התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ב-1/11/2015, ועבדה אצלו ברציפות עד 15/9/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה מעבודתה. בכל תקופת עבודתה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה. בשנת 2023 עבדה 218 ימים בפועל.

אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 14

גיטי מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְּמוּל עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 8,640 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 26 ימים.

הָחֵל בְּיוֹם ג’ (2/4/23), גיטי נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילדה בן ה-9 (נמסרה הודעה למעסיק במועד). בן זוגה של גיטי, עובד במשרה מלאה, לא נעדר מעבודתו באותם ימים. גיטי חזרה לעבודה ביום ב’ (8/4/23) ומסרה למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מיום ג’ (2/4/23) ועד (כולל) יום א’ (7/4/23), והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ. יצוין שגיטי כלל לא נעדרה מעבודתה עד 4/2023.

שכר העבודה שגיטי היתה זכאית לקבל בִּתְקוּפַת היעדרותה, אִילּוּ המשיכה בעבודתה – 1,728 ₪ (288 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה מִשְּׂכָרָהּ בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לגיטי בתלוש 4/2023?

שאלה 15

הלל, יליד 7/7/1956, עבד 29 שנים ברציפות (עד 7/2022) כשכיר אצל מעסיקו הקודם. מ-8/2019 הוא עובד ברציפות כשכיר אצל מעסיקו הנוכחי. 

אם הכנסתו אֵינָהּ עולה על ההכנסה הַמְּרַבִּית, כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בפרק ביטוח אזרחים וָתִיקִים וביטוח שאירים בחוק הרלוונטי, האם הלל זכאי לקצבת אזרח ותיק בחודש 8/2023 ? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 16

טוני, גבר בריא, יליד 1/8/1956, פרש מעבודתו ב-1/9/2023. בכל חודש מחודשי שנת 2023 הוא מקבל קִצְבָּה חודשית בסך 6,349 ₪ מקרן פנסיה מקיפה חדשה, אשר ערך עבורו מעסיקו לשעבר. נוסף על הקצבה מקרן הפנסיה, הוא מקבל בכל חודש קצבת אזרח ותיק בסך 2,394 מהמוסד לביטוח לאומי (הַמִּשְׁתַּלֶּמֶת לפי פרק י”א לחוק הביטוח הלאומי – ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים).

אם לא קיבל מענקי פרישה בגין שנות עבודתו, לא ביקש בעבר כל קיבוע זכויות ולא קיבל “קצבה מוּכֶּרֶת“, מהי הקצבה החייבת במס של טוני בשנת 2023 (סכום מעוגל) ?

שאלה 17

שכרה של לונה, נשואה+3, אצל מעסיקה היחיד (חנות בגדי נשים), משתלם על בסיס של חודש. שכר עבודתה בתלוש 2/2023 – 10,540 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 727 ₪. כמו כן, מנוכה משכרה, בתלוש זה, סך 632 ₪ – חלקה בתשלומים לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה.

אם היא חייבת למעסיקה 9,180 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתה בתלוש 2/2023, לכיסוי חוב זה (סכום מעוגל)?

שאלה 18

טוני, מכונאי רכב בן 46, היה תושב קבוע בישוב שכניה מאז שנולד ועד 31/5/2023. מתחילת שנת 2023 ועד 31/5/2023 היה מובטל. ב-1/6/2023 עבר לגור בעפולה, לאחר שמצא בה עבודה במקצועו. הכנסתו בשנת 2023 הורכבה משכר משולב בסך 128,496 ₪ ומדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] בסך 34,827 ₪.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי טוני בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שטוני חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 19

שכרה של סול משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 84 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” קבוע במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום עבודה מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה סול רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של סול, בשבוע שהחל ב-1/8/2023 והסתיים ב-6/8/2023:

מהו השכר שיש לשלם לסול בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 20

ניצן הוא עובד אלמן, בן 58, אב לשני ילדים בוגרים ועצמאיים (בני 22 ו-26, שאינם סמוכים על שולחנו). שכר עבודתו משתלם לו על בסיס של חודש. שכר עבודתו בתלוש 1/2023 – 7,851 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 761 ₪. ב-17/1/2023 קיבל, לבקשתו, מִקְדָּמָה בסך 6,320 ₪ עַל חֶשְׁבּוֹן שכר עבודה זֶה.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו של ניצן ב-1/2023, לכיסוי המקדמה שקיבל (סכום מעוגל)?

שאלה 21

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה.]

הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/8/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 22

שכרו של יואב משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותו לדמי מחלה, בתום חודש 12/2022, עמדה על 56.93 ימים. ב-1/2023 לא עבד אצל  מעסיקו בכל ימי העבודה שֶׁבְּאוֹתוֹ החודש (אלא רק בחלקם). מתוך 23 ימי עבודה אֶפְשָׁרִיִּים, שֶׁאֲמוּר היה לעבוד באותו החודש, עבד 22 ימים בִּלְבַד. יום אחד נעדר ללא סיבה מוּצְדֶּקֶת (ולא היה זכאי לשכר או לכל תשלום אחר שדינו כדין שכר בעד יום היעדרותו זה). 

מהי, לפי חוק דמי מחלה, תקופת זכאותו לדמי מחלה בתום חודש 1/2023 ?

שאלה 23

ויקי, בת ה-42, נשואה + 2 ילדים שבשנת 2023 מלאו לָאֶחָד 16 שנים וְלַשֵּׁנִי 18 שנים. שכרה החודשי (“ברוטו למס”) בחודשים 1/2023 עד 5/2023 היה כלכלן:

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מ-1/1/2023, כמה מס הכנסה יִגָּבֶה ממנה בתלוש 5/2023?

שאלה 24

סיגי, ילידת 3/1/1995, התקבלה לעבודה ב-1/2/2015, כשהיא אֵינֶנָּהּ מבוטחת בביטוח פֶּנְסְיוֹנִי כלשהו. עליה ועל מעסיקה חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. כמתחייב, המעסיק הפריש עבורה לפנסיה מקיפה, לפי הוראות צו ההרחבה האמור ולפי השיעורים המפורטים בס’ 6(ד) בו, מהיום שבו היתה זכאית לביטוח פנסיוני ולביצוע ההפרשות. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר היסוד ששולם לה, שבשנה האחרונה לעבודתה עמד על 9,200 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שילם לה המעסיק, בכל חודש, השתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה. בגין השתתפותו זו בהוצאות הנסיעה לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. 

בכל שנות עבודתה הועסקה סיגי במשרה מלאה. ב-31/10/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינה לבין המעסיק, עם פיטוריה. ממוצע השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה ב-12 החודשים שֶׁקָּדְמוּ לפיטורים היה 155 ₪. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 52,832 ₪.

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לסיגי (בחישוב חודשי, מקורב ומעוגל)?

שאלה 25

טוני, בן ה-40, עובד זה 9 שנים אצל מעסיקו. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צַו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה וטוני מבוטח לְפִיו בקרן פנסיה מקיפה. בנוסף לתשלומיו השוטפים לקרן הפנסיה המקיפה (חלק עובד), שמבוצעים מכוח צו ההרחבה האמור, מנוכים משכרו של טוני תשלומים שוטפים לקופת הגמל “אאא” שטוני בִּלְבַד חייב לשלם לה, בְּגִין שכר שֶׁאֵינוֹ מבוטח (תשלום זה מזכה את טוני בהטבות מס לפי ס’ 45א ו-47(ב)(2) לפקודה). לאחרונה טוני הודיע למעסיקו בכתב על הִתְנַגְּדוּתוֹ לתשלומים האמורים לקופת הגמל “אאא” וְהוֹרָה לו שלא לנכותם יותר משכרו.

האם, בנסיבות האמורות, רשאי המעסיק להמשיך ולנכות משכרו של טוני את התשלומים השוטפים לקופת הגמל “אאא”? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 26

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 27

ב-6/2023 נשלח נבו לאנגולה, ע”י מעבידו, למשך 4 יממות. הנסיעה לאנגולה וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לְיִיצּוּר ההכנסה של המעביד (היתה זו נסיעתו הראשונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות שֶׁהוּצְאוּ בְּקֶשֶׁר לנסיעה זו: 

✔ כרטיס טיסה במחלקה ראשונה: 2,143 $ [מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה -1,987 $, מחיר כרטיס במחלקת תיירים באותה טיסה – 1,094 $].

✔ הוצאות לינה: 0 $ (לא נדרשו הוצאות בְּשֶׁל לינה).

✔ הוצאות אחרות: 185 $ לכל יום שְׁהִיָּה באנגולה – סה”כ 740 $.

✔ הוצאות שכירת רכב באנגולה: שְׂכִירַת רכב ל-4 ימים, במחיר 95 $ ליום – סה”כ 380 $.

החשבון וכל המסמכים הַנִּדְרָשִׁים לָעִנְיָן הוגשו למעביד, וזה שילם את כל ההוצאות הנ”ל.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של נבו לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות ]

שאלה 28

ב-9/2/2023 התחילה סול לעבוד אצל מעסיקה, חנות לכלי נגינה (שֶׁאֵינָהּ אחד מהשירותים הציבוריים שוועדת הבחירות קבעה כי יעבדו כְּסִדְרָם ביום הבחירות). שכרה משתלם לה על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). עד (כולל) 22/3/2023 (יום ב’) לא נעדרה מעבודתה. ב-23/3/2023 (יום ג’), יום הבחירות לכנסת, נעדרה ממקום העבודה. על כוונתה להיעדר ביום זה הודיעה למעסיק ב-21/3/2023 (יום א’) בבוקר.

האם על המעסיק לשלם לסול את השכר שהיתה מִשְׂתַּכֶּרֶת אצלו ביום הבחירות לכנסת אִילּוּלֵא נעדרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 29

שכרו של עוזי, בן ה-30, משתלם לו על בסיס שעות עבודה – 36 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מוּפְחֶתֶת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). במחצית כל יום מופסקת העבודה למשך 45 דקות למנוחה ולסעודה. בעת ההפסקה עוזי רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה.

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של עוזי, בשבוע שהחל ב-6/1/2023 והסתיים ב-11/1/2023:

מהו השכר שיש לשלם לעוזי בעד שעות עבודתו בשבוע זה?

שאלה 30

ב-14/8/2023 זימנה ריטה את כל עובדיה למפגש בו הודיעה להם בשמחה שֶׁלְּאוֹר הַצְלָחַת הָעֵסֶק, הוחלט להעלות את שכר עבודתם ב-3%, החל בתלוש 8/2023. “בתלושי השכר שתקבלו הָחֵל מהחודש”, אמרה ריטה, “תְּגַלּוּ ששכר היסוד שלכם גבוה ב-3% מִזֶּה שקיבלתם עד 7/2023”. 

האם עליה למסור לעובדים הודעה בכתב על שינוי בתנאי העבודה שלהם (העלאת שכר היסוד), לפי הטופס שבתוספת לתקנות הנוגעות לעניין? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 31

נבו, בן ה-21, מועסק אצל מעסיקו – חברה הַמְּסַפֶּקֶת תמיכה בתוכנה. בחברה מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות. המעסיק משלם לעובדי המשמרות תוספת בשל עבודה במשמרות. נבו מועסק במשמרות. גְּמוּל עבודתו מִשְׁתַּלֵּם לו עַל בָּסִיס של חודש. הוא מועסק בהיקף משרה של 85%. בחודש 7/2023 לא נעדר מעבודתו. תלוש 7/2023 שלו הוּרְכַּב מהתשלומים הבאים: 

✔  שכר בסיס משמרת ראשונה 1,930 ₪

✔  שכר משמרות שניה ושלישית 2,380 ₪ 

✔  שעות נוספות משמרת ראשונה 206 ₪ 

✔  תוספת בשל עבודה במשמרות 119 ₪ 

✔  החזקת רכב (נבו משתמש בְּקַטְנוֹעַ פרטי שלו כדי להגיע מביתו לעבודה וממנה) 238 ₪

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 32

ללונה עומדת הלוואה שקיבלה ממעסיקה ב-6/2/2023. ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של 2.0% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 7/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 6,250 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/1/2024.]

אם המדד עלה ב-1.1% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרה של לונה, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (7/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 33

שבוע העבודה של טוני בן 5 ימי עבודה (א’-ה’). הוא עובד עבודה מלאה אצל מעסיקו. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. בעד כל יום עבודה הוא מקבל 536 ₪. זכותו לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 27 ימים. טוני חלה במחלה מַמְאֶרֶת ונעדר בשל כך מעבודתו לְשֵׁם טיפול תקופתי, הָחֵל ב-7/11/2023 [יום ב’] ועד (כולל) 9/11/2023 [יום ד’]. כנדרש בחוק, הוא מסר למעסיק אישור רפואי בכתב כי הטיפול נִדְרַשׁ בְּקֶשֶׁר לאותה מחלה ממארת.

מהו, לפי חוק דמי מחלה, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לטוני בתלוש 11/2023?

שאלה 34

עוזי התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב-1/3/1996. שכרו השתלם לו על בסיס חודש. ב-1/12/1996 התחיל המעסיק להפריש עבורו לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הרחבה ענפי שֶׁחָל על הצדדים. שיעור הפרשת המעסיק למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה – 6%. לפי צו ההרחבה האמור, תשלומי המעסיק לפיצויי פיטורים יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם 72% מפיצויי הפיטורים, בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים והתקופות שבגינם נעשתה ההפרשה. 

עוזי עבד אצל המעסיק, בכל השנים, בהיקף משרה מלאה. השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה (לפי הוראות צו ההרחבה) היה שכר היסוד ששולם לו, שבשנים האחרונות עמד על 14,700 ₪ בחודש. נוֹסָף עַל שכר היסוד, שולמה לו, בכל חודש, באופן קבוע וללא כל תנאי, תוספת מקצועית שבשנים האחרונות עמדה על סך 944 ₪. בגין תוספת זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה. 

ב-31/5/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינו לבין המעסיק, עם פיטוריו. הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 249,165 ₪. 

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לעוזי (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 35

הלל, איש המכירות, הוא הוֹרֶה שילדו נִפְטַר (ב-1/2023), שהגיע ב-7/8/2023 לגיל פרישת חובה כְּמַשְׁמָעוּתוֹ בחוק גיל פרישה (גיל 67). הוא מועסק אצל מעסיקו (סַפַּק שירותי ניוּ-מֶדְיָה וְדִיגִיטָל מצליח), במקום עבודתו, זה 21 שנים. יצויין שהמעסיק הָאָמוּר מעסיק 39 עובדים. [למען הסר ספק, הלל כָּשִׁיר להמשיך בעבודתו.]

האם, לפי החוק הנוגע לעניין, בנסיבות שתוארו לעיל, רשאי המעסיק לחייב את הלל לפרוש מעבודתו בגיל 67, בשל גילו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 36

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ניצן, מהנדס חומרה בן 31, בשנת 2023, הורכב משכר יסוד בסך 53,060 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 3,320 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 3,377.72 ₪. מעסיקו משלם בעדו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קרן חדשה מקיפה – 3,568.85 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,924.04 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [ניצן משלם גם הוא את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לניצן, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד?

שאלה 37

ניצן עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/4/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 94 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה ניצן קיבל שכר מלא.]

הכנסתו של ניצן, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/4/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו ניצן זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 38

רננה, חשבת השכר, עובדת כשכירה אצל מעסיקה זה 3 שנים. ב-4/3/2023 (יום א’) נפגעה תוך כדי עבודתה ועקב עבודתה. רננה מסרה למעסיק אישור רפואי, לפיו, כְּתוֹצָאָה מהפגיעה, היא לא מסוגלת לעבוד 14 ימים, בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. למרות שֶׁנִּזְקְקָה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה, הגיעה לעבודה ב-8/3/2023 (יום ה’), כדי לשלם את משכורות העובדים, ועבדה יום מלא. 

אם הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, מהו הגמול שרננה זכאית לו בְּעַד ה-8/3/2023, היום בו עבדה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 39

רני עובד אצל מעסיקתו, סוכנות נסיעות (בירושלים), כמשווק חופשות בבתי מלון. הוא עובד 5 ימים בשבוע, 4 שעות בכל יום. שכרו מורכב משכר יסוד בסך 4,650 ₪, מעמלות קבועות המחושבות על בסיס אחוזים מהמכירות שלו, לפי סוּגֵיהֶן (2.5% על חבילת חופשה בארץ, 2% על חבילת חופשה בחו”ל, 1% על טיסה בארץ ו-0.5% על טיסה לחו”ל), ומדמי נסיעות לעבודה וממנה.

האם, לפי חוק חופשה שנתית, יש לִכְלֹול את העמלות שרני מקבל, ב”שכר הרגיל” שלו לצורך חישוב דמי חופשה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 40

בין ריטה (מורה להנה”ח) ובין המכללה ללימודי מנהל וכלכלה נערך מראש הסכם עבודה לתקופה של חודש. בהסכם נקבע כי היא תְּלַמֵּד במכללה ב-8/2023, שלושה שיעורים בכל שבוע, כמורה, בזמנים שתקבע המכללה, ותהיה כפופה לרכזת האקדמית של הקורס להנה”ח. עוד סוכם כי אין היא רשאית להשתמש בעוזר או במחליף על חשבונה. מאחר שריטה, מנהלת חשבונות עצמאית, מנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, סוכם כי תַּנְפִּיק למכללה חשבוניות מס תמורת הגמול שתקבל עבור העסקתה כאמור. ריטה הִדְגִּישָׁה בפני המכללה כי היא משלמת למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח כעצמאית בגין הכנסותיה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, חייבת המכללה בתשלום דמי ביטוח בעד ריטה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 41

מעסיקה של גיטי העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן). 

שנת הרישום של הרכב: 2019, סוג הרכב: 1, קוד תוצר:341, קוד דגם: 69.

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2023 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 40.00 ₪, שיחות בארץ ובחו”ל בסך 59.74 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של גיטי, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-72.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 72.50 ₪. 

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד. ב-1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 20.00 ₪, גיטי לא משתתפת בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי בתלוש 1/2023, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט“ן)?

שאלה 42

עקב מחלה, נקבעה לריני (בת ה-52) נכות של 100% לתקופה שמ-1/5/2022 ועד 15/3/2023. סך הכנסתה מיגיעה אישית בשנת 2019 היתה 74,764 ₪. בשנת 2022 ניצלה פטור בסך 50,184 ₪, לפי ס’ 9(5) לפקודה. הסכום הנקוב בסעיף 9(5)(א)(2) לשנת 2022 היה 73,800 ₪. סך הכנסתה בשנת 2023 – 140,944 ₪, כּוּלָּהּ ממשכורת. [שִׂימוּ לֵב לְנִיצּוּל הפטור.]

מהו הפטור הַמְּרַבִּי לְפִי ס‘ 9(5) לפקודה שריני יכולה לְנַצֵּל בשנת המס 2023  (סכום מעוגל)?

שאלה 43

ככלל, אם חָלִים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, אַחַר אֵיזוֹ הוראה הולכים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 44

ריני היא בָּהָאִית שבחרה ביום השישי בשבוע כיום המנוחה השבועית שלה. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). שכרה משתלם לה על בסיס שעות עבודה. תחום יום עבודה רגיל שלה – 8.6 שעות עבודה (היום המקוצר בשבוע הוא יום ה’). בְּעַד כל שעת עבודה רגילה, ביום עבודה רגיל, היא מקבלת 126 ₪. בשבוע העבודה, עד יום ה’ (6/2/2023), ריני עבדה 41 שעות עבודה רגילות. ביום שישי (7/2/2023) התחילה לעבוד בשעה 9:12 וסיימה לעבוד בשעה 12:57 (ללא הפסקה).

כמה על המעסיק לשלם לריני בעד שעות העבודה שהועסקה בהן ביום שישי זה (7/2/2023)?

שאלה 45

טוני, בן ה-58, נכה 100% מלידה. הכנסתו פטורה ממס הכנסה לפי ס’ 9(5) לפקודה. ביום 12/5/2023 פוטר מעבודתו אצל מעסיקו היחיד, בלי שניתנה לו הודעה מוקדמת לפיטוריו. תלוש 5/2023 שלו הוּרְכַּב מֵהַסְּכוּמִים הבאים:

1. משכורת משולבת 4,017 ₪
2. פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת, בעד התקופה שֶׁנִּקְבְּעָה בחוק (13 ימים) 6,429 ₪
3. פיצוי בגין אי תחרות (שולם על פי דין בניתוק יחסי העבודה ועקב ניתוקם) 9,885 ₪

מהו שכרו של טוני שיובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי) בחודש זה?

שאלה 46

ניצן עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/4/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 94 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה ניצן קיבל שכר מלא.]

הכנסתו של ניצן, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/4/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו ניצן זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 47

הלל, בן ה-31, אזרח סין, הוא “עובד זר” כהגדרתו בחוק עובדים זרים [“חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)”], ששהייתו בישראל והעסקתו בישראל מותרות לפי דין.

האם, על פי החוק הרלוונטי, יְנוּכֶּה מהכנסתו של הלל ההיטל על העסקת עובד זר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 48

כַּאֲשֶׁר פרשה ממעסיק א’ ויקי ביקשה “רצף זכויות פיצויים”. לאחר 6 חודשים התחילה לַעֲבוֹד אצל מעסיק ב’, שהפריש עבורה לאותה קופ”ג, מתחילת עבודתה אצלו. גם כשעברה לאחר 3 חודשים לַעֲבוֹד ממעסיק ב’ למעסיק ג’ (שגם הוא הפריש מייד לאותה קופ”ג), ביקשה ויקי “רצף זכויות פיצויים”. פקיד שומה אישר את כל בקשותיה. עם פיטוריה ממעסיק ג’, ב-3/2023, מבקשת ויקי לִמְשׁוֹךְ את כל כספי הפיצויים שהצטברו משלושה המעסיקים הנ”ל בקופת הגמל לקיצבה – 164,436 ₪ (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים).

מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה (כספי הפיצויים שהצטברו), לפי ס’ 9(7א) לפקודה? – ככל שהדבר דרוש, הַנִּיחוּ שהפטור שֶׁבְּסַמְכוּת המנהל לְהַעֲנִיק, הוּגְדָל אוֹטוֹמָטִית בהתאם.

שאלה 49

הלל, בן ה-36, הוא נכה (נכות רפואית של 100% מלידה) המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קִצְבַּת נָכוּת כְּלָלִית יַצִּיבָה בשיעור 100%. הלל נשוי לגיטי (עקרת בית) ולהם 2 ילדים שבשנת 2023 מלאו להם 8 ו-11 שנים. תלוש 7/2023 שלו, אצל מעסיקו היחיד, הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 6862  ₪ ושווי ארוחות ושתיה בסך 350 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר 7/2023 של הלל (סכום מעוגל) ?

שאלה 50

את משכורת 9/2023 של עובדיו שילם הלל ב-2/10/2023 (יום ד’). לפי התקנות, מתי על הלל לשלם את התשלומים לקופות הגמל של העובדים, בעד משכורת זו? (העזרו בלוח השנה שלהלן)