שאלה 1

יואב, עובד שעתי, התחיל לעבוד ב-2/2/2017 אצל מעסיקו. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (ימים א’-ה’). יואב לא עובד בחגי ישראל.  מתוך לוח השנה לחודש 9/2023 –

ב-9/9/2023 יואב ניצל את זכותו לפי ס’ 6(ב) לחוק חופשה שנתית ולקח חופשה ביום זה (הודיע על כך למעסיק ב-6/8/2018). מ-12/9/2023 ועד 17/9/2023 נֶעֱדָר עקב שירות מילואים (מסר אישור מילואים לימים האלה). ב-18/9/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע על כך מראש למעסיקו ובלי אישורו. ב-23/9/2023 נעדר מפאת מחלה (מסר אישור מחלה ליום זה).

אם, לְמַעֵט ימים האלה, יואב לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 2

שכרה של לונה משתלם לה על בסיס שעות עבודה – 92 ₪ לכל שעת עבודה רגילה. שבוע עבודתה, במקום עבודתה, בן 6 ימים (א’-ו’). תחום יום עבודה רגיל – 8 שעות. יום ג’ הוא “יום מקוצר” במקום העבודה, בו מופחתת שעת עבודה אחת (לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שחל על הצדדים). בכל יום עבודה, משעה 8:00 עד שעה 9:00, מופסקת העבודה למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה לונה רשאית לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה לא נחשב כחלק משעות העבודה. 

להלן רישום מתוך שעון הנוכחות של לונה, בשבוע שהחל ב-3/7/2023 והסתיים ב-8/7/2023:

מהו השכר שיש לשלם ללונה בעד שעות עבודתה בשבוע זה?

שאלה 3

שכר היסוד של רִינִי קבוע – 23,594 ₪ בכל חודש. נוסף על שכר היסוד, מעסיקה העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה וטלפון סלולרי (רט”ן). שנת רישום הרכב: 2019, סוג הרכב: 2, קוד תוצר: 603, קוד דגם: 69. ברכב מותקן “דַּלְקָן”, הַמְּאַפְשֵׁר תִּדְלוּק ללא צורך בתשלום בְּמַעֲמַד הָרְכִישָׁה, תוך חִיּוּב אוֹטוֹמָטִי של המעסיק. ב-1/2023, עקב תקלה בדלקן, ריני שילמה מִכִּיסָהּ 110 ₪ בעד רכישת דלק לרכב הצמוד. המעסיק החזיר לה את ההוצאה (110 ₪) מהקופה הקטנה. ההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן, ב-1/2023, הורכבה מחיובים קבועים בסך 99.90 ₪, חיובים משתנים בסך 106.10 ₪ ומע”מ בסך 31.62 ₪. לפי הסכם העבודה של ריני, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-155.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 155.50 ₪.

מהו סך כל שכרה של ריני לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“) (סכום מעוגל)?

שאלה 4

מ-1/1/2023 הלל עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. הכנסתו של הלל אצל מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 41,241 ₪
2. עבודה במשמרת השניה 38,587 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 36,193 ₪
4. דמי נסיעות, דמי הבראה ושווי מתנות 5,086 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של הלל מעבודה במשמרות בשנת 2022, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 5

ב-3/2023 קיבלה גיטי 3 מתנות ממעסיקה. האחת – מתנה שערכה ועלותה 170 ₪, לרגל יום הולדתה. השניה – הַמְחָאַת שַׁי על סך 140 ₪, לרגל חגיגת בר המצווה של בנה. השלישית – זר פרחים מפואר שערכו ועלותו 150 ₪, לרגל יום האישה הבינלאומי. יְצוּיָן שב-1/2023, לרגל זכייתה בתואר “עובדת השנה”, קנה המעסיק שולחן עבודה חדש למשרדי החברה, שערכו ועלותו 130 ₪, וְיִעֵד אותו לשימושה של גיטי בעבודתה. 

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של גיטי, לצורך חישוב מס, בשל המתנות שקיבלה ב-3/2023?

שאלה 6

ב-31/5/2023 טוני פוטר מעבודתו כשכיר אצל מעסיקתו, חברה בע”מ, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לְפֵירוּקָהּ (לפי פרק ד’ לחלק ב’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). מְפָרֵק החברה קִבֵּל את תביעתו של טוני לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה ופיצויי פיטורים. המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פֵּירָעוֹן. חוב שכר העבודה שאושר, בְּעַד 11 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריו, עמד על 94,951 ₪ (8,632 ₪ בחודש). חוב פיצויי הפיטורים שאושר עמד על 30,492 ₪. 

מהי הגמלה לעובד שישלם המוסד לביטוח לאומי לטוני?

שאלה 7

ב-1/2/2023 התקבלה סול לעבודה אצל מעסיק א’ ובמקום עבודתה. ב-1/6/2023 הִתְחַלְּפוּ המעסיקים במקום העבודה. מאותו היום התחילה להיות מועסקת, באותו מקום עבודה, אצל מעסיק ב’. ב-13/9/2023 נערך לה שימוע כדין, בו אמר לה מעסיק ב’ כי הוא שוקל לפטרה. ביום 19/9/2023 זימן אותה מעסיק ב’ למשרדו ונתן לה הודעה מוקדמת לפיטורים, לפיו יִכָּנְסוּ פיטוריה לתוקף בתום תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לה. כשקיבלה את ההודעה האמורה, הודיעה סול למעסיק כי היא בהיריון. לִרְאָיָה, מסרה לו מכתב מרופא נשים, המאשר זאת.
האם, בנסיבות העניין, פיטוריה של סול באותו מועד תְּקֵפִים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 8

תלוש 1/2023 של סול, רווקה בת 25, הורכב משכר יסוד בסך 11,450 ₪ ושווי רט”ן בסך 64 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קופת ביטוח”, שילמה סול בתלוש זה 6% משכר היסוד (כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש משכר היסוד לאותה קופה).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לסול (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיה ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 9

יגיל, שֶׁגָּר ועובד בטבריה, נשלח ע”י מעסיקו ב-5/2023 למשך יומיים לעבוד בירושלים. הנסיעה  וְהַשְּׁהִיָּה בירושלים היו הֶכְרֵחִיִּים לְיִיצּוּר הכנסתו של המעסיק. יגיל הגיש למעסיק את החשבון ואת כל המסמכים הנִדְרָשִׁים וזה הֶחְזִיר לו את ההוצאות (לינה אחת במלון זוֹל בירושלים).

האם יובא התשלום האמור עבור הנסיעה לירושלים בחשבון הכנסתו של יגיל לְעִנְיַן דמי ביטוח לאומי המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 10

להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2023 של יואב, איש המכירות, ואחוזי ההפרשה לקופות הגמל:

אם כל תלושי 2023 היו זהים לתלוש 1/2023, מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של יואב, לצורך חישוב מס, בשנת 2023 (12 תלושי 2023), בשל הפרשות המעסיק למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקופות הגמל לקצבה ובשל הפרשת המעסיק לקרן ההשתלמות (סכום מעוגל)?

שאלה 11

ב-31/6/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “ריטה בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה ליגיל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-12 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/6/2023, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של יגיל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של יגיל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 14,384 ₪ (בשל יגיל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 7,291 ₪ (בשל יגיל). יצויין ששכר עבודתו של יגיל שולם לו בכל אותם חודשים.

אם המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, בשל חובות אלה של החברה (בשל יגיל), כיצד תיזקף הגימלה המרבית המגיעה לכל אחת מהן?

שאלה 12

סול התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/9/22. שכרה מִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס ימי עבודה. ב-5/9/23 נתנה למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרותה, בה הודיעה לו כי תסיים את עבודתה בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

כמה ימי הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי החוק הנוגע לעניין, היה על סול לָתֵת למעסיק?

שאלה 13

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אַלְמָנָה, עקרת בית, שֶׁעִמָּהּ 2 ילדיהם (בני 3 ו-5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שֶׁמִּזֶּה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תִּיפָּגַע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 14

לונה, עובדת במשרה מלאה, התחילה לעבוד אצל מעסיקה הפרטי ב-1/8/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש יולי (בעד התקופה המסתיימת ב-31 ביולי). לונה עבדה ברציפות אצל המעסיק עד 30/6/2023, אז פוטרה מעבודתה (תום תקופת עבודתה נקבע לסוף יום 30/6/2023). מאחר שהתחילה לעבוד ב-1/8/2021, לא שולמו לה דמי הבראה בתלוש 7/2022 (גם לא עד 30/6/2023).

אם ערך יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ ללונה בתלוש 6/2023?

שאלה 15

גיטי מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְּמוּל עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 8,640 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 26 ימים.

הָחֵל בְּיוֹם ג’ (2/4/23), גיטי נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילדה בן ה-9 (נמסרה הודעה למעסיק במועד). בן זוגה של גיטי, עובד במשרה מלאה, לא נעדר מעבודתו באותם ימים. גיטי חזרה לעבודה ביום ב’ (8/4/23) ומסרה למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מיום ג’ (2/4/23) ועד (כולל) יום א’ (7/4/23), והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ. יצוין שגיטי כלל לא נעדרה מעבודתה עד 4/2023.

שכר העבודה שגיטי היתה זכאית לקבל בִּתְקוּפַת היעדרותה, אִילּוּ המשיכה בעבודתה – 1,728 ₪ (288 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה מִשְּׂכָרָהּ בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לגיטי בתלוש 4/2023?

שאלה 16

עוזי גר ועובד בהרצליה בְּאוֹפֶן קָבוּעַ. ב-5/2023 שָׁלַח אותו מעבידו לעבוד 15 ימים בנהריה. הנסיעה לנהריה (המרוחקת 121 ק”מ מהרצליה) וכל ימי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור הכנסתו של המעביד. המעביד שילם בעד עוזי הוצאות לינה במלון בנהריה, 14 לינות, בסך של 164 דולרים לכל לינה (הוצאות בפועל מוּכָחוֹת, בהתאם לתקנות). [ לְמַעַן הַפַּשְׁטוּת, מוצגים בשאלה זו כל הסכומים בערכי דולר, כשהם מחושבים לפי השער היציג כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה.]

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרו של עוזי, לצורך חישוב מס, בְּשֶׁל הנסיעה לנהריה (בתרגום לערכים דולריים)? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי על פי התקנות ]

שאלה 17

יגיל עובד אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים ברציפות. שכרו משתלם לו על בסיס של ימי עבודה. ב-1/12/2023 יצא ל-12 ימי מילואים. להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו (סכום מעוגל)?

שאלה 18

ניצן עובד אצל מעסיקו 4 ימים בכל שבוע (א’-ד’), שעה ו-45 דקות בכל יום עבודה. שכרו משתלם לו על בסיס ימי עבודה.

בחלק ד’ בטופס ה-101, שֶׁכּוֹתַרְתּוֹ “פרטים על הכנסותי ממעביד זה”, מה עליו לסמן שהוא מקבל?

שאלה 19

מ-1/1/2023 יואב עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שיואב היה זכאי לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 99,837 ₪
2. עבודה במשמרת השניה 23,162 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 20,089 ₪
4. שווי השימוש ברכב צמוד, קצובת הבראה ושווי מתנות לחגים 38,523 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של יואב מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 20

סול עובדת אצל 2 מעסיקים שונים, באותם ימים. אצל מעסיק א’ (מרפאת שיניים), היא עובדת מ-8:00 עד 12:30. אצל מעסיק ב’ (חנות בגדים), היא עובדת מ-15:00 ועד 19:30. שני מקומות העבודה נמצאים בגרנד קניון בחיפה (מרכז קניות גדול), בְּקוֹמוֹת שונות. על סול ועל מעסיקיה חל צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום היא נזקקת לתחבורה ציבורית כדי להגיע לגרנד קניון ובחזרה לביתה (מרחק 5 ק”מ, 20 תחנות עירוניות לכל כיוון). מחיר נסיעה בודדת באוטובוס בין ביתה לגרנד קניון – 5.80 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת הגרנד קניון – 208.50 ₪. בצהריים, בין השעות 12:30 ל-15:00, היא נשארת לִפְעָמִים בגרנד קניון ואוכלת באחת המסעדות שבו, ולפעמים היא נוסעת לאכול ולנוח בביתה. בחודש 3/2023 סול עבדה 17 ימים, בתוכם נסעה 7 פעמים לביתה בצהריים, בתום עבודתה אצל מעסיק א’, לנוח ולאכול, וחזרה לעבודתה אצל מעסיק ב’.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל מעסיק ב’ (חנות הבגדים) לשלם לסול בגין חודש זה?

שאלה 21

תלוש 1/2023 של טוני, טכנאי היצור, הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד (שכר נורמה) בסך 12,960 ₪, דמי מחלה בסך 688 ₪, מקדמת דמי מילואים בסך 1,032 ₪ (תשלום על חשבון תגמול המילואים בסכום שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים בחודש 1/2022 והמשיך לעבוד), דמי הבראה בגין 1/2023 בסך 252 ₪ (נכללים כמרכיב לפנסיה), ופריון עבודה (בשל ייצור גבוה מהנורמה) בסך 780 ₪. 

אם טוני ומעסיקו נוהגים לשלם בכל חודש תשלומים לקרן השתלמות, מהו הסכום הַמְּרַבִּי אותו רשאי המעסיק לשלם לקרן ההשתלמות עֲבוּר טוני (חלק מעסיק בלבד), בְּעַד שכר 1/2023, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו?

שאלה 22

טדי, בן 33, נשוי ואב לילדה ילידת 8/1/2019. ב-5/2023 עבד 8 ימים רצופים כ”עובד יומי” אצל מעסיקו. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 1,235 ₪.

אם משכר העבודה של טדי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות הרלוונטיות], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 8 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 23

ויקי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 7 שנים. תלוש 7/2023 שלה הורכב משכר יסוד בסך 23,129 ₪ ובונוס חד פעמי בסך 6,048 ₪.

אם מ-30/1/2023 ועד 14/5/2023 שָׁהֲתָה בתקופת לידה והורות (ולא קיבלה כל שכר ממעסיקה בתקופה זו), מהי הכנסתה של ויקי לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 7/2023 ?

שאלה 24

ריני עבדה 4 שנים כְּמַחְסְנָאִית-סַדְרָנִית במחסן המוצרים, במפעל ליצור כַּסָּפוֹת. כשהיתה בחודש השלישי להריונה הביאה למעסיקה אישור מרופא לפיו סוג העבודה (מַחְסְנָאִית-סַדְרָנִית), אוֹפֶן בִּיצּוּעָהּ ומקום ביצוע העבודה (מחסן המוצרים) מְסַכְּנִים אותה בְּשֶׁל היותה בהיריון ומסכנים גם את עוּבָּרָהּ. מייד עם קבלת האישור מצא לה המעסיק עבודה חֲלוּפִית מתאימה כפקידת לוֹגִיסְטִיקָה במשרדי המפעל. העבודה החלופית היא בהיקף משרה זהה, נשמר בה מעמדה המקצועי של ריני, ושכרה לא נפגע. [למען הסר ספק, ריני לא זכאית לגמלה לשמירת הריון ולא זקוקה לשמירת הריון.]

האם, לפי חוק עבודת נשים, ריני זכאית להיעדר מעבודתה, תוך שהיא מתבססת על האישור מהרופא שהביאה למעסיק? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)?

שאלה 25

ב-3/3/2021 התחילה ענוה לעבוד אצל מעסיקה ובמקום עבודתה. שכר עבודתה השתלם לה על בסיס שעות עבודה. ב-29/6/2023 נערך לה שימוע. ב-4/7/2023 מסר לה המעסיק הודעה בכתב, בה פירט שֶׁלְּאַחַר שֶׁנָּתַן אֶת הַדַּעַת לדבריה בשימוע ושקל בכובד ראש וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה את טענותיה, ולאור הסיבות שנדונו בשימוע, הוא מודיע לה על פיטוריה, שיכנסו לתוקף בתום תקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק. 

כמה ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי החוק הנוגע לעניין, היה על המעסיק לָתֵת לה?

שאלה 26

מעסיקה של גיטי העמיד לרשותה רכב צמוד לשימושה ו-2 מכשירי טלפון סלולרי (רט”ן). 

שנת הרישום של הרכב: 2019, סוג הרכב: 1, קוד תוצר:341, קוד דגם: 69.

מכשיר הרט”ן הראשון פתוח לשיחות ללא הגבלה. ב-1/2023 ההוצאה החודשית בְּשֶׁלּוֹ הורכבה מחיובים קבועים בסך 40.00 ₪, שיחות בארץ ובחו”ל בסך 59.74 ₪ ומע”מ בסך 15.26 ₪. לפי הסכם העבודה של גיטי, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן גבוהה מ-72.50 ₪, היא משלמת את ההפרש מעל 72.50 ₪. 

ממכשיר הרט”ן השני ניתן להתקשר למקום העבודה בלבד. ב-1/2023 עמדה ההוצאה החודשית בשלו על 20.00 ₪, גיטי לא משתתפת בהוצאות רט”ן זה.

מהו השווי שיש לִזְקוֹף לשכרה של גיטי בתלוש 1/2023, בשל הרכב הצמוד ובשל 2 מכשירי הטלפון הסלולרי (רט“ן)?

שאלה 27

סיגי ונבו, הורים לילד שבשנת 2023 מלאו לו 3 שנים, הִתְגָּרְשׁוּ, והם חיים בְּנִפְרָד. הילד נמצא בחזקתה של סיגי, והיא מקבלת בגינו קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי.

האם סיגי, כאם לילד האמור, רשאית לסמן בכרטיס העובד (טופס 101/130) את הריבוע המתאים לבקשת הזיכוי ממס מהסיבה “אני הורה יחיד לילדי שבחזקתי”? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 28

לְפִי החוק הנוגע לענין ותקנותיו, כמה ימי היעדרות בשנה זַכַּאי עובד לִזְקוֹף (בהתקיים התנאים שבחוק ובתקנות), בְּשֶׁל מחלה קָשָׁה של ילדו בן ה-17.5 (מחלה שֶׁנִּדְרָשׁ לְגַבֶּיהָ טיפול קָבוּעַ בְּדִיאָלִיזָה), על חשבון תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, אם הוא עבד שנה לְפָחוֹת אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ובת זוּגוֹ (אֵם ילדו) עֲקֶרֶת בַּיִת?

שאלה 29

את משכורת 5/2023 של עובדיו שילם עוזי ב-3/6/2023 (יום ב’). לפי התקנות, מתי על עוזי לשלם את התשלומים לקופות הגמל של העובדים, בעד משכורת זו? (העזרו בלוח השנה שלהלן) 

שאלה 30

תלוש 1/2023 של רני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 10,100 ₪, פרמיות בסך 646 ₪ ושווי ריבית בסך 16 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” (קרן פנסיה מקיפה חדשה) שילם רני 564 ₪ בתלוש זה (6% משכר היסוד). לקרן השתלמות שילם את חלקו – 235 ₪ (2.5% משכר היסוד, כנגד 7.5% משכר היסוד שהפריש המעסיק לקה”ל).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לרני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 31

להלן רכיבי תלוש 1/2023 של יגיל: שכר יסוד בסך 9,600 ₪, גמול שעות נוספות בסך 400 ₪ ושווי שימוש ברכב צמוד (אופנוע) בסך 930 ₪. מעסיקו משלם בעדו, בתלוש 1/2023, לקופת גמל לקיצבה מסוג קופת ביטוח – 576 ₪ למרכיב פיצויים, 624 ₪ למרכיב תגמולי מעביד ו-240 ₪ לביטוח אובדן כושר עבודה [למען הסר ספק, יגיל משלם גם הוא את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף ליגיל, לצורך חישוב מס, בתלוש 1/2023, בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים, מרכיב תגמולי המעביד וביטוח אבדן כושר העבודה (סכום מעוגל)?

שאלה 32

הלל, בן ה-23, הוא חייל משוחרר משירות סדיר (חובה) בצה”ל. סָּמוּך לפני התגייסותו לשירות סדיר היה עובד קבוע (עבד יותר משנה) במפעל שבו יש לעובדים או למי שהיו עובדים, זכויות התלויות בוותק בעבודה, בְּתֹוקֶף חוק או מכוח חוזה עבודה. ביום התגייסותו לשירות סדיר מלאו לו 20 שנה. יום לאחר שִׁחְרוּרוֹ (בתום שירות חובה מלא) נִתְקַבֵּל בחזרה לעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, על פי סעיף 6 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה). למען הסר ספק, הלל לא קיבל מבעל המפעל פיצויי-פיטורים לִפְנֵי, עִם או אַחֲרֵי התגייסותו לצה”ל.

מה דינה של התקופה שבין התגייסותו לשירות סדיר ובין קבלתו לעבודה כאמור (תקופת שירותו הצבאי), לצורך חישוב הוותק שלו בעבודה, לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 33

ניצן, רווק, יליד 7/10/2000, השתחרר מצה”ל ב-16/1/2021, לאחר שירות סדיר (חובה) של 26 חודשים מלאים. בכל אחד מהחודשים 1/2023 ו-2/2023 עבד במשרה מלאה אצל מעסיקו היחיד ושכרו החודשי (“ברוטו למס”) היה 10,140 ₪. ב-3/2023, עם תחילת לימודיו במכללה, התחיל לעבוד ב-70% משרה, ומחודש זה (3/2023) הועמד שכרו החודשי על 7,065 ₪ (“ברוטו למס”).

אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה (1/1/2023), כמה מס הכנסה יגבה משכרו של ניצן (או כמה מס הכנסה יוחזר לו), בתלוש 3/2023 ?

שאלה 34

יואב הוא עובד רווק בן 37. ב-9/2023 הועסק, במשך שבוע אחד, 6 ימים רצופים, כ”עובד יומי” אצל מעסיקו. שכר העבודה שקיבל בעד כל יום עבודה – 2,375 ₪.

אם משכר העבודה של יואב יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 6 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 35

ב-3/5/2023 התחיל נבו, בן ה-69, לעבוד כשכיר אצל מעסיקו, מפעל תעשייתי. המעסיק הוא צַד לְהֶסְכֵּם קיבוצי, הַמַּסְדִּיר אֶת תְּנָאֵי הָעֲבוֹדָה של עוֹבְדָיו. לפי ההסכם הקיבוצי האמור, כל עובד נחשב כעובד בתקופת נסיון במשך שני החודשים הראשונים לעבודתו. נבו, עובד בתקופת נסיון, הועסק יומיים בלבד בשבוע (בכל יום שני ורביעי), 5 שעות בכל פעם. ב-14/6/2023 תַמּוּ יחסי העבודה בין הצדדים, לאחר שנבו התפטר מעבודתו. 

בנסיבות שתוארו בשאלה, לפי הוראות החוק הרלוונטי, האם חייב היה המעסיק לתת לנבו “הודעה על תנאי עבודה”, בה מְפוֹרָטִים תְּנָאֵי עבודתו, ובתוך כמה זמן היה עליו לעשות זאת? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 36

כל אחד מ-12 תלושי השכר של ניצן, מהנדס חומרה בן 31, בשנת 2023, הורכב משכר יסוד בסך 53,060 ₪, שעות נוספות גלובליות בסך 3,320 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 3,377.72 ₪. מעסיקו משלם בעדו, בכל חודש, לקופת גמל לקיצבה מסוג קרן חדשה מקיפה – 3,568.85 ₪ למרכיב הפיצויים ו-3,924.04 ₪ למרכיב תגמולי המעביד [ניצן משלם גם הוא את חלקו, כנדרש, לאותה קופת גמל].

מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לניצן, לצורך חישוב מס, בכל שנה זו (12 תלושי 2023), בשל תשלומי המעסיק האמורים למרכיב הפיצויים ולמרכיב תגמולי המעביד?

שאלה 37

להלן רְכִיבֵי תלוש 1/2023 של גיטי, מנהלת החנות, ואחוזי ההפרשה לקופות הגמל:

* פרמיות מותנות בהשגת יעדים אישיים (ממוצע לחודש בשנת20232).

** גמול מנהל – עמלה בשיעור 1% ממחזור המכירות בכל חודש (ממוצע לחודש בשנת2023).

אם כל תלושי 2023 היו זהים לתלוש 1/2023, מהו השווי שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של גיטי, לצורך חישוב מס, בשנת 2023 (12 תלושי 2023), בשל הפרשות המעסיק למרכיב הפיצויים ולמרכיב התגמולים בקופות הגמל לקצבה ובשל הפרשת המעסיק לקרן ההשתלמות (סכום מעוגל)?

שאלה 38

גיטי, העובדת אצל מעסיקה היחיד זה 8 שנים בִּרְצִיפוּת, קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי עָלֶיהָ לְהַפְסִיק את עבודתה, לְצוֹרֶךְ שְׁמִירַת הֵרָיוֹן, למשך 30 ימים רצופים, הָחֵל ב-1/8/2023.

שכרה, בשישה החודשים שקדמו ל-1/8/2023, הורכב מהתשלומים הבאים: 

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 גיטי קיבלה ממעסיקה, בְּנוֹסָף לשכרה החודשי הרגיל, הֶפְרְשֵׁי שכר בסך 312 ₪, בעד חודש 3/2023.

[ למען הסר ספק, גיטי קיבלה שכר מלא בששה החודשים שקדמו להפסקת העבודה. היא מעדיפה לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא לנצל ימי מחלה ולקבל את תמורתם ממעסיקהּ. כמו כן,  היא לא זכאית לתשלום מכל גוף אַחֵר בעד התקופה שבה היתה בשמירת הריון ].

מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שגיטי זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 39

ניצן, יליד 3/1/2005, מַחֲזִיק ב-5% מהון המניות שהוצא של “חברה בע”מ”, שהיא חברת מְעַטִּים. בַּת דּוֹדָתוֹ של ניצן (בַּת אָחוֹת שֶׁל אָבִיו) מחזיקה ב-8% מהון המניות שהוצא. ביתרת הון המניות שהוצא מחזיקים בני אדם שאינם קרובים של ניצן ואינם קרובים של בת דודתו. מ-1/4/2022 הועסק ניצן ברציפות כמנהל פרסום ושירות לקוחות בחברה (מעסיקתו היחידה) וקיבל שכר חודשי בעד עבודתו. ב-30/6/2023 הפסיק את עבודתו בחברה מֵרְצוֹנוֹ, בלי שהיתה הַצְדָּקָה לכך. סָמוּךְ לאחר הפסקת עבודתו נִרְשַׁם בלשכת שירות התעסוקה (לראשונה בחייו), התייצב בימים ובזמנים שֶׁנִּקְבְּעוּ לו, אך לא נמצאה עבורו עבודה מתאימה. מאז שהתפטר הוא מְחוּסַּר תעסוקה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ניצן עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 40

טדי עובד זה 9 שנים אצל מעסיקו. שבוע עבודתו בן 5 ימים (ימים א’-ה’). הוא לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות עובד לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

ב-27/9/23 טדי נעדר מעבודתו. על היעדרותו זו הודיע למעסיק ב-13/9/23. בהודעה כתב: “הִנְנִי לְהוֹדִיעֲךָ כי איעדר ביום 27/9/23, בו חל ערב יום הכיפורים, לָרִאשׁוֹנָה על חשבון החופשה השנתית שֶׁמַּגִּיעָה לי בעד שנת 2023”. המעסיק לא אישר את ההיעדרות וְדָרַשׁ מטדי להגיע לעבודה באותו היום. המעסיק הוסיף שמדובר ביום קצר, ערב חג, שֶׁבּוֹ צפויה עבודה רבה בעסק. 

אם, לְמַעֵט יום זה (27/9/2020), טדי לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 41

יואב עבד ברציפות אצל מעסיקו מ-1/1/2022 עד שחדל לעבוד בתום יום א’, 18/3/2023, לאחר שפוטר (יום זה, ה-18/3/2023, היה היום האחרון לעבודתו). שכרו שולם לו על בסיס ימי עבודה. בשנת 2022 עבד 194 ימים בפועל ובשנת 2023 עבד 50 ימים בפועל. החל ביום 4/12/2022 הוּצָא לחופשה רצופה בת 14 ימים קלנדריים, עד (כולל) 17/12/2022. בשנת 2023 לא הוצא לחופשה כלל. [למען הסק ספק, יואב הועסק שבוע עבודה מלא בן 6 ימים בשבוע.]

אם שכר העבודה הַיּוֹמִי הַמְּמוּצָּע של יואב הוא 328 ₪, מהו סכום פדיון החופשה שעל המעסיק לשלם לו, לפי חוק חופשה שנתית?

שאלה 42

מעסיקו של יואב העמיד לרשותו טלפון סלולרי (רט”ן) לשימושו. לפי חוזה העבודה שנחתם בין הצדדים, אם הַהוֹצָאָה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן נמוכה מ-115 ₪, יואב לא מִשְׁתַּתֵּף בהוצאות הרט”ן. אם ההוצאה גבוהה מ-115 ₪, יואב ישלם 70% מהסכום הַחוֹרֵג (העולה על 105 ₪). 

ב-7/2023 הורכבה ההוצאה החודשית בְּשֶׁל הרט”ן מחיובים קבועים בסך 101.81 ₪, שיחות לחו”ל (פרטיות של יואב) בסך 54.60 ₪ ומע”מ בסך 26.59 ₪.

מהו שווי הרט“ן שיזקף לשכרו של יואב בתלוש שכר 7/2023?

שאלה 43

שבוע עבודתה של רננה, אצל מעסיק א’, במקום עבודתה העיקרי, הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לה לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בכל יום רננה נוסעת לעבודה וּמִמֶּנָּה בתחבורה ציבורית (מרחק 8 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 4.90 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודתה זה (העיקרי) – 149 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 20 ימים במקום עבודה זה.

אצל מעסיק ב’, במקום עבודתה המשני, רננה עובדת בימי שישי בלבד. גם למקום עבודה זה וממנו היא נוסעת בתחבורה ציבורית (מרחק 27 ק”מ). מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתה לעבודתה זו – 9.10 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריה ואת מקום עבודה זה (המשני) – 227 ₪. בחודש 6/2023 רננה עבדה בפועל 5 ימים בְּמָקוֹם זה.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי, הַנָּקוּב בס’ 2 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סך כל דמי הנסיעות המינימליים שעל שני מעסיקיה לשלם לרננה בגין חודש זה?

שאלה 44

רני עובד זה 4 שנים כטכנאי אצל מעסיקו (מעבדה לתיקון טלפונים חכמים). שבוע עבודתו בן 6 ימים (ימים א’-ו’). רני לא עובד בחגי ישראל. שכר עבודתו משתלם לו על בסיס ימי עבודה. המעסיק משלם דמי חגים בכפוף לזכאות העובד, לפי צו הרחבה – הסכם מסגרת. מתוך לוח השנה:

אחיו ז”ל של רני הוא חלל מערכות ישראל. רני נעדר מעבודתו ב-14/4/23, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. על היעדרותו הַצְּפוּיָה ביום זה, הודיע למעסיק רק ב-6/4/23. המעסיק קיבל את ההודעה, אך לא הֵגִיב. ב-1/4/23, יום לפני ערב שביעי של פסח, נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע מראש על כוונתו להיעדר ביום זה וללא אישורו של המעסיק. 

אם, לְמַעֵט ימים אלה, רני לא החסיר ימי עבודה ב-4/2023, בַּעֲבוּר כמה ימים בחודש זה (4/2023) הוא זכאי לתשלום בתלוש שכר 4/2023?

שאלה 45

גיטי עבדה כפקידה אצל מעסיק א’ (מתווך דירות) 3 שנים, עד שב-14/8/2023 הסתיימו יחסי העבודה בינה לבינו, עם התפטרותה. ביום 5/9/2023, התחילה לעבוד אצל מעסיק ב’ (מעסיק חדש) במקום עבודה חדש. ב-17/9/2023, יום הבחירות לכנסת, היא נעדרה מעבודתה. יצויין שגיטי הודיעה למעסיק ב’, שבוע לפני יום הבחירות, על כוונתה להיעדר מהעבודה ביום זה.

האם, לפי החוק הרלוונטי, על מעסיק ב’ לשלם לגיטי את השכר שהיתה משתכרת אצלו באותו היום אִילּוּלֵא נעדרה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 46

שכר היסוד של עוזי, רווק בן 29, קבוע – 9,630 ₪ (“ברוטו”) בחודש. נוסף על שכר היסוד, נזקף לשכרו, בכל חודש, שווי החזקת טלפון ואינטרנט ביתי בסך 148 ₪ “נטו” בכל חודש (המעסיק מְגַלֵּם את החזקת הטלפון והאינטרנט הביתי שהוא משלם בעד עוזי).

מהו סך כל שכרו של עוזי לצורך חישוב מס ב-1/2023  (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 47

סול, בת ה-52, עבדה שנתיים כמלצרית אצל מעסיקה, מסעדת מזון מהיר, עד שמונתה ב-4/2/23 להיות אַחְרָאִית מִשְׁמֶרֶת בה. זמן רב חיפש המעסיק עובדים הַכְּשִׁירִים למלא תפקיד זה, עד שמצא שסול, החרוצה והיעילה, שימשה בעבר כאחראית משמרת במסעדות רבות שֶׁבָּהֶן עבדה. לשם הַבְטָחַת הִישָּׁאֲרוּתָהּ בעבודה, דרש ממנה המעסיק לחתום על שְׁטָר, לפיו היא מתחייבת לשלם לו סך 2,500 ₪, אם תפרוש מעבודתה לפני שֶׁתַּשְׁלִים שנת עבודה נוספת במסעדה. סול חתמה על השטר. אֲבָל, לאחר 5 חודשי עבודה נוספים, הודיעה למעסיק שהיא מתפטרת, בתום תקופת הודעה מוקדמת להתפטרות שהיא חייבת לתת לו, על מנת לעבור למקום עבודה אחר.

האם רשאי המעסיק לְמַמֵּשׁ את השטר ולנכות את הסכום האמור (2,500 ₪) משכר עבודתה האחרון של סול? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 48

ריני, בת ה-39, היא “עובד זר חוקי” (עובדת זרה חוקית), המועסקת כדין בענף התעשייה. היא נשואה ואם לילד בן 17 שנשאר עם אביו ברומניה. ב-07/2012 סיימה לימודי תואר אקדמי ראשון במערכות מידע. ב-1/7/23 התחילה לעבוד בענף התעשייה בישראל כעובדת זרה חוקית. ריני עבדה אצל מעסיקה היחיד בישראל מ-1/7/23 עד 31/12/23 וְשָׁהֲתָה בישראל באותו זמן בלבד.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס על הכנסתה, בשנת 2023?

שאלה 49

ריני, עובדת של קבלן כוח אדם, מועסקת אצל מעסיק בפועל בְּתַחְזוּקָה, פִּתּוּחַ וְהַטְמָעָה שֶׁל מַעַרְכוֹת מִחְשׁוּב. בְּקָרוֹב היא צפויה להשלים 9 חודשי עבודה רצופים אצל המעסיק בפועל.

האם, לפי החוק הנוגע לענין, רשאי המעסיק בפועל להמשיך ולהעסיק את ריני באמצעות קבלן כוח האדם, בתפקידי המחשוב האמורים, תקופה העולה על 9 חודשים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 50

יואב, העובד זה 4 שנים אצל מעסיקו, נָשׂוּי לרננה. לְאַחַר שסִיימָה את יום העבודה, בְּתֹום יום 3/6/2023, ילדה רננה בן ויצאה לתקופת לידה והורות. לפני יציאתה לתקופת הלידה וההורות, עבדה 3 שנים אצל מעסיקה. כחודש לאחר תחילת התקופה, החליטו בני הזוג לְחַלֵּק את תקופת הלידה וההורות ביניהם. רננה הִסְכִּימָה בִּכְתָב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ולחזור לעבודתה. 

אִם בְּדַעְתּוֹ של יואב לצאת לתקופת לידה והורות חֶלְקִית, מִתּוֹם 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ובתקופה זו רננה תעבוד אצל מעסיקה, ובהנחה שנמסרו בזמן כל הַמִּסְמָכִים הַנִּדְרָשִׁים (לשני המעסיקים), מהי תקופת הלידה וההורות החלקית המרבית שתינתן לו?