שאלה 1

רננה, חשבת השכר, עובדת כשכירה אצל מעסיקה זה 3 שנים. ב-4/3/2023 (יום א’) נפגעה תוך כדי עבודתה ועקב עבודתה. רננה מסרה למעסיק אישור רפואי, לפיו, כְּתוֹצָאָה מהפגיעה, היא לא מסוגלת לעבוד 14 ימים, בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. למרות שֶׁנִּזְקְקָה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה, הגיעה לעבודה ב-8/3/2023 (יום ה’), כדי לשלם את משכורות העובדים, ועבדה יום מלא. 

אם הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, מהו הגמול שרננה זכאית לו בְּעַד ה-8/3/2023, היום בו עבדה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 2

ויקי עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד. שכרה משתלם לה על בסיס חודש. דמי מחלה משולמים לה לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 1/2023 עמדה על 46 ימים. ביום ה’ (31/1/2023), בשעות הערב, הֶחְלִיקָה בְּבֵיתָהּ וְשָׁבְרָה יד ורגל. עקב התאונה נגרם לה אובדן מלא של כושר הַתִּפְקוּד למשך 30 ימים. בכל אותם ימים נֶעֱדְּרָה מעבודתה. ויקי מסרה את כל המסמכים הדרושים לְהוֹכָחַת הַמִּקְרֶה, לְרַבּוֹת אישור מחלה כדין לכל התקופה האמורה.

האם ויקי עשויה להיות זכאית לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בְּעַד תקופה זו? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 3

האם נער שמלאו לו 17 שנים ושטרם מלאו לו 18 שנים, העובד כשכיר אצל מעסיקו, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 4

במהלך עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיקו לָקָה הלל, מהנדס הכימיה, בְּהַרְעָלַת נִיקֶל וְתִרְכּוֹבוֹתָיו, חומרים המזיקים לבריאות שעבודתו כְּרוּכָה בַּחֲשִׁיפָה אליהם. עקב ההרעלה הַחֲרִיפָה שֶׁלָּקָה בה, היה רָתוּק לביתו ולא היה מסוגל לעבוד כלל במשך 63 ימים. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. יצויין שהרעלת הניקל בה לקה נקבעה כמחלת מקצוע בתקנות הרלוונטיות.

האם ניתן לראות במחלה זו, בה לקה הלל, כפגיעה בעבודה, שֶׁעֲשׂוּיָה לזכות אותו בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 5

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה.]

הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/8/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 6

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אַלְמָנָה, עקרת בית, שֶׁעִמָּהּ 2 ילדיהם (בני 3 ו-5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שֶׁמִּזֶּה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בַּנְּסִיבּוֹת שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תִּיפָּגַע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 7

טדי עובד כשכיר אצל 2 מעסיקים זה 6 שנים. אצל שני המעסיקים משתלם לו שכרו על בסיס של חודש. ב-1/3/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק העיקרי. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד, אצל 2 המעסיקים, 16 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היה רָתוּק לְבֵיתוֹ וְנִזְקַק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי שילם לטדי דמי פגיעה (לָרִאשׁוֹנָה בחייו), כמתחייב בחוק.

הכנסתו של טדי מִמֶּנָּה מגיעים דמי ביטוח, אצל 2 המעסיקים, בעד החודשים שקדמו ל-1/3/23:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק המשני למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 8

ניצן עובד כִּמְתָאֵם הַעֲסָקָה אצל מעסיקו. במקום עבודתו מופסקת העבודה, בכל יום, מהשעה 12:55 ועד השעה 13:55, למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ניצן רשאי לצאת ממקום העבודה. ביום 22/1/2023, בשעה 12:55, יצא ניצן ממקום העבודה להפסקה. ברם, במקום לנצל אותה לסעודה במקום שבו הוא סועד (סמוך למקום העבודה), נסע לסידורים אישיים בבנק. בדרך חזרה מהבנק לעבודה, לפני שנכנס לרכבו, נִתְקַל בְּמִכְסֶה בִּיּוּב, מָעַד, נֶחְבָּל ואף איבד הכרתו לזמן קצר. הנפילה עיכבה את חזרתו לעבודה. הוא חזר לעבודה רק אחרי שלוש וחצי שעות.

האם רואים בתאונה זו, שאירעה לניצן, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 9

ניצן עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/4/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 94 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה ניצן קיבל שכר מלא.]

הכנסתו של ניצן, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/4/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו ניצן זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 10

ניצן התחיל לעבוד ב-1/1/2021 אצל מעסיקו. תלוש 12/2023 שלו כלל את התשלומים הבאים:

✔ משכורת יסוד 12,853 ₪

✔ בונוס שנתי חד-פעמי לרגל סיום פרוייקט 1,254 ₪

✔ שווי מתנה מהמעסיק לרגל יום הולדתו של ניצן 198 ₪

✔ דמי חופשה 984 ₪

אם בכל החודש הקלנדרי 5/2023 נעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה, וקיבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותו חודש, מהי הכנסתו של ניצן לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 12/2023 ?

שאלה 11

סיגי, ילידת 7/9/2005, עובדת כשכירה אצל שני מעסיקים. מהשעה 10:30 עד 13:30 היא עובדת אצל מעסיק א’, ומהשעה 14:15 עד 16:30 אצל מעסיק ב’. מאחר ששני מקומות העבודה לא קרובים אל ביתה, היא נוהגת ללכת ממקום עבודה אֶחָד ישירות לְמִשְׁנֵהוּ. ביום 7/3/2023, כשהלכה בדרך הַמְּקוּבֶּלֶת מִמקום עבודתה אצל מעסיק א’ למקום עבודתה אצל מעסיק ב’, ועקב הליכתה זו, נפגעה בתאונה וְנִפְצְעָה. יְצוּיָן שלא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה של סיגי.

האם עשויים לראות בתאונה זו, שאירעה לסיגי, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 12

נבו, בן ה-40, עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה חצי שנה. ב-1/10/2023, בְּעֵת שירד במדרגות עץ בחצר ביתו, נשברה לְפֶתַע אחת המדרגות תחת רגליו והוא נפל וְנֶחְבָּל. עקב התאונה האמורה (הראשונה מזה שנים רבות), אָבַד לו כּוֹשֶׁר הַתִּפְקוּד בְּמֶשֶׁךְ 11 ימים בְּנוֹסָף על יום התאונה. בכל אותם ימים היה רתוק לביתו שבירושלים, לא היה מסוגל לעבודה כלשהי ולא עסק למעשה בעבודה כלשהי. המוסד לביטוח לאומי הִכִּיר בו כְּמִי שעומד בִּתְנָאֵי הַזַּכָּאוּת לדמי תאונה. הכנסתו של נבו, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/10/2023 (הכנסתו היחידה):

אם נבו לא זכאי לכל תשלום שהוא, מכל גורם שהוא (לרבות המעסיק), בעד תקופת אי-הכושר האמורה, מהו סכום דמי התאונה אותו הוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 13

לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי, המעביד יחזיר למוסד לביטוח לאומי את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לעובד שנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (הסכום ששילם המוסד לביטוח לאומי).

מהי “תקופת הזכאות הראשונה” לפי החוק האמור? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 14

טוני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 11 שנים ברציפות. ב-1/11/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. כתוצאה מהפגיעה נִגְרַם לו אי-כושר חֶלְקִי לעבוד למשך 13 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. שעות אי-הכושר שֶׁנִּקְבְּעוּ לו באישור הרפואי שנתן מי שֶׁהוּסְמַךְ לתת אישור כאמור לפי החוק, היו 5. כלומר, במקום לעבוד 8 שעות עבודה ביום עבודה רגיל שלו, הוּתַּר לו לעבוד רק 3 שעות ביום. בשעות אי-הכושר האמורות טוני לא עבד למעשה בכל עבודה. [ 3 שעות = 5 שעות אי כושר – 8 שעות ביום רגיל]

הכנסתו של טוני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/11/2022:

לאור הצמצום בשעות עבודתו עקב תאונת העבודה, מהו סך דמי הפגיעה שטוני עשוי להיות זכאי להם מהמוסד לביטוח לאומי (אם בכלל הוא עשוי להיות זכאי להם)?

שאלה 15

האם עובד שמלאו לו 67 שנים ושטרם מלאו לו 70 שנים, העובד כשכיר אצל מעסיקו, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 16

יגיל עובד כשכיר אצל מעסיקו ברציפות זה 22 שנים. ב-1/6/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נעדר מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 12 הימים חזר לעבודה מלאה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 12/2022 עד 5/2023 היתה 31,570 ₪. ב-7/2023 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 9,471 ₪, בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל לעבוד בהם.

אם בתלוש 9/2023 יגיל קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (31,570 ₪), בונוס חד–פעמי בסך 5,640 ₪, מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 17

ריטה התחילה לעבוד כשכירה אצל מעסיקה ב-6/4/23. דמי מחלה משולמים לה לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 5/2023 עמדה על יום אחד. ב-19/6/23, במהלך שְׁטִיפַת הָרְצָפוֹת בביתה, ריטה הֶחְלִיקָה ונפלה על גַּבָּהּ. בבוקר יום 24/6/23 פָּנְתָה לקופת החולים ותיאמה תור לרופא המשפחה. הביקור נקבע ליום 10/7/23, במועד שֶׁהָיְתָה פְּנוּיָה בּוֹ. בביקור התלוננה לראשונה על כאבי גב שֶׁחָשָׁה מאז שנפלה. היא נשלחה על ידי הרופא לצילום רנטגן ובדיקות נוספות, שֶׁשָּׁלְלוּ נזק לטווח ארוך. בהוראת הרופא, נשארה לנוח בביתה במשך 15 ימים (עד החלמתה המלאה), מ-10/7/23 ועד (כולל) 24/7/23. בכל אותם 15 ימים נֶעֱדְרָה מעבודתה. 

האם ריטה זכאית לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בְּעַד תקופה זו, כולה או חלקה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 18

רני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב-1/11/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 18 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

הכנסתו של רני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל-1/11/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 19

ענוה, בת ה-65, עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד. נוסף על משכורתה, היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. ב-7/12/2023, תּוֹךְ-כְּדֵי נסיעתה לעבודה ועֵקֶב נסיעתה זו, אירעה לה תאונה. יצוין שענוה לא עצרה בדרכה לפני התאונה ולא סָטְתָה מהדרך המקובלת מביתה לעבודתה. כמו כן, לא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה. כתוצאה מהפגיעה לא היתה מסוגלת לכל עבודה 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היתה רתוקה למיטתה ונזקקה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, ענוה עשויה להיות זכאית לדמי פגיעה, לפי פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 20

ניצן התחיל לעבוד ב-1/1/2021 אצל מעסיקו. תלוש 12/2023 שלו כלל את התשלומים הבאים:

✔ משכורת יסוד 12,853 ₪

✔ בונוס שנתי חד-פעמי לרגל סיום פרוייקט 1,254 ₪

✔ שווי מתנה מהמעסיק לרגל יום הולדתו של ניצן 198 ₪

✔ דמי חופשה 984 ₪

אם בכל החודש הקלנדרי 5/2023 נעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה, וקיבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בעד אותו חודש, מהי הכנסתו של ניצן לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 12/2023 ?

שאלה 21

ניצן עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 8 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/4/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 94 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקָק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. [יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה ניצן קיבל שכר מלא.]

הכנסתו של ניצן, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/4/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו ניצן זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 22

ניצן עובד כִּמְתָאֵם הַעֲסָקָה אצל מעסיקו. במקום עבודתו מופסקת העבודה, בכל יום, מהשעה 12:55 ועד השעה 13:55, למנוחה ולסעודה. בְּעֵת ההפסקה ניצן רשאי לצאת ממקום העבודה. ביום 22/1/2023, בשעה 12:55, יצא ניצן ממקום העבודה להפסקה. ברם, במקום לנצל אותה לסעודה במקום שבו הוא סועד (סמוך למקום העבודה), נסע לסידורים אישיים בבנק. בדרך חזרה מהבנק לעבודה, לפני שנכנס לרכבו, נִתְקַל בְּמִכְסֶה בִּיּוּב, מָעַד, נֶחְבָּל ואף איבד הכרתו לזמן קצר. הנפילה עיכבה את חזרתו לעבודה. הוא חזר לעבודה רק אחרי שלוש וחצי שעות.

האם רואים בתאונה זו, שאירעה לניצן, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 23

נוני עבד 10 חודשים כמלצר אצל מעסיקו (בעל מסעדה), עד שב- 31/10/2023, תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו במסעדה, נִפגע בתאונה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כ”תאונת עבודה”.
כשהגיש נוני למוסד לביטוח לאומי את מסמכיה תביעה לדמי פגיעה, מצא שהשכר שקיבל בפועל, היה גבוה מהשכר שהמעסיק דיווח עליו למוסד לביטוח לאומי ושילם ְלפיו דמי ביטוח. ההפרש נָבע מהתשר שניתן למלצרים באופן וֹולּונְטרי על ידי הלקוחות, ֶׁשּנֱֶאסף על ידי המעסיק וחלקו היחסי שולם לו בתלוש השכר, בתום כל חודש, בנוסף לשכרו הרגיל.

האם, בּנסיּבֹות שתוארו לעיל, נוני זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי לפי שכר עבודתו כולל התשר?(בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים).

שאלה 24

נוני עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב- 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 15 ימים בנֹוסף על יום הפגיעה.
בכל אותם ימים נִזָקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכָרה על יְֵדי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
הכנסתו של נוני, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל- 1/8/2023:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 25

הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בנֹוסף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נִזְקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכָרה על יְֵדי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
[יצויין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה].
הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל- 1/8/2019:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 26

עובד ז”ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אלמנָה, עקרת בית, ֶׁשעמּה 2 ילדיהם (בני 3 ו- 5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שמּזֶה שנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.

האם, בּנסיּבֹות שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תיפגע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 27

במהלך עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיקו לקה הלל, מהנדס הכימיה, בהרעלת נִיקל ותרּכֹובֹותיו, חומרים המזיקים לבריאות שעבודתו כרּוכה בחשיפה אליהם. עקב ההרעלה החריפה ֶׁשלקה בה, היה רתּוק לביתו ולא היה מסוגל לעבוד כלל במשך 63 ימים. בכל אותם ימים נִזְקק לטיפול רפואי ולהחלמה. יצויין שהרעלת הניקל בה לקה נקבעה כמחלת מקצוע בתקנות הרלוונטיות.
האם ניתן לראות במחלה זו, בה לקה הלל, כפגיעה בעבודה, ֶׁשֲעׂשּויָה לזכות אותו בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 28

פלג עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. שכרו משתלם על בסיס חודש. תקופת זכאותו לדמי מחלה, בתום חודש 1/2023, עמדה על 9 ימים. ב- 31/1/2023- (יום א’) בשעת ערב מאוחרת, כשטייל עם כלבו,
ֶהחליק על קליפת בננה, נפל ונֶחבל בצָוארֹו. למחרת בצהריים (בתוך 14 שעות משעת התאונה), נבדק בדיקה רפואית. עקב התאונה נגרם לפלג אובדן מלא של כושר התפקוד למשך מספר שבועות. בכל אותם שבועות נעדר מעבודתו ולא עסק בעבודה כלשהי. ב- 4/2/2023 טס לחוץ לארץ (תאילנד) במטרה לנּוח ולהתעּנֵג במלון נֹופׁש “הכל כלול”. הוא שהה במלון בחוץ לארץ עד תום תקופת אובדן כושר התפקוד, אז חזר לישראל, לעבודתו הרגילה.
האם פלג זכאי לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בעד תקופה זו שבה נגרם לו אובדן כושר התפקּוד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר ִמבין המשפטים הבאים).

שאלה 29

גאיה נִפגעה בתאונה בביתה (כשעלתה על כיסא במטרה להחליף נּוָרה ְׂשרּוָפה ומֲעָדה ממנו).
עקב התאונה נגְרם לה אובדן מלא של כושר התפקּוד למשך 30 ימים רצופים (אובדן כושר עבודה מלא). באותם ימים היתה רתוקה למיטתה (בביתה), נעדרה מעבודתה ולא עסקה למעשה בעבודה כלשהי.
אם גאיה זכאית, על פי חוזה העבודה שלה, לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בעד כל תקופת אי הכושר האמורה, האם היא זכאית לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בעד אותה תקופה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר ִמ ֵּבין המשפטים הבאים)

שאלה 30

ענר עובד כשכיר אצל מעסיקו זה 8 שנים. ב- 1/9/2023 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו.
כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 20 ימים בנֹוסף על יום הפגיעה, נעדר בהם מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוּכָרה  על יְֵדי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 20 הימים חזר לעבודה מלאה רגילה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 3/2023 עד 8/2023 היתה 17,040 ₪.
באוקטובר 2023 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 8,520 ,₪ בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל כאמור לעבוד בהם.
אם בתלוש 12/2023 ענר קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (17,040 ₪) בונוס שנתי בסך 3,456 ₪,
מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי? (שכ”מ 5,300)

שאלה 31

נורה עובדת כשכירה אצל מעסיקה היחיד זה 5 שנים. ב- 1/4/2023 נפגעה תוך כדי עבודתה ועקב עבודתה.
הפגיעה הוּכָרה על יְֵדי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. כתוצאה מהפגיעה נִגְרם לה אי-כושר חלקי לעבוד למשך 8 ימים בנֹוסף על יום הפגיעה.
שעות אי-הכושר ֶׁשּנִקבעּו לה באישור הרפואי שנתן מי ֶׁשהּוסמְך לתת אישור כאמור לפי החוק, היו 4.5. כלומר, במקום לעבוד 8 שעות עבודה ביום עבודה רגיל שלה, הּותר לה לעבוד רק 3.5 שעות ביום. בשעות אי-הכושר האמורות נורה לא עבדה למעשה בכל עבודה. [3.5 שעות = 4.5 שעות אי כושר – 8 שעות עבודה ביום רגיל]
הכנסתה של נורה, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בחודשים שקדמו ל- 1/4/2023:

האם, לאור הצמצום בשעות עבודתה עקב תאונת העבודה, עשויה נורה להיות זכאית לדמי פגיעה כלשהם מהמוסד לביטוח לאומי וכמה היא עשויה לקבל?

שאלה 32

וילי ואשתו נורה מתגוררים בצפון תל אביב. מקום עבודתו של וילי במרכז תל אביב ומקום העבודה של אשתו נורה באזור התעשיה המערבי בהרצליה. מידי בוקר נוסעים בני הזוג לעבודה במכוניתם יחדיו. תחילה הם נוסעים מביתם להרצליה, שם יורדת נורה מהמכונית, ליד מקום עבודתה.
משם חוזר וילי לבּדֹו במכוניתם למרכז תל-אביב, למקום עבודתו. זוהי הדרך הרגילה של בני הזוג לעבודתם מּיָמים יָמימה.

ביום 10/5/2023 נפגע וילי בתאונת דרכים במחלף הרצליה, שאירעה במהלך הנסיעה עם נורה להרצליה. עקב התאונה איבד את כושרו לעבוד למשך שבוע.
האם רואים תאונה זו כתאונת עבודה אצל וילי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים).