שאלה 1

שכרו של יגיל, נשוי+1, אצל מעסיקו היחיד, משתלם על בסיס של חודש. שכר עבודתו בחודש 7/2023 – 11,600 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,419 ₪. כמו כן, מנוכה משכרו סך 696 ₪ – חלקו בתשלומים לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. ב-31/7/23 יגיל נתן למעסיקו הודעה מוקדמת של חודש ימים להתפטרותו, לפיה יסיים את עבודתו בתום חודש 8/2023. כלומר, תלוש 7/2023 הוא התלוש שלפני האחרון, ותלוש 8/2023 יהיה התלוש האחרון (שני התלושים צפויים להיות זהים).

אם יגיל חייב למעסיקו 18,970 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו בתלוש 7/2023, לכיסוי חוב זה (סכום מעוגל)?

שאלה 2

ב-2/3/2023 קיבלה ריטה הודעה בכתב ממעסיקה, לפיה הָחֵל בשכר 5/2023 לא יימסר לה תלוש השכר בְּדֶרֶךְ שֶׁל דְּפוּס, אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת שְׁלִיחָתוֹ לכתובת דואר אלקטרוני פרטית שלה.

ריטה, שלא מחזיקה בכתובת דואר אלקטרונית פרטית, מבקשת להמשיך לקבל את תלוש השכר מודפס. האם חייב המעסיק להמשיך למסור לה תלוש מודפס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 3

שכרה של לונה, נשואה+3, אצל מעסיקה היחיד (חנות בגדי נשים), משתלם על בסיס של חודש. שכר עבודתה בתלוש 2/2023 – 10,540 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 727 ₪. כמו כן, מנוכה משכרה, בתלוש זה, סך 632 ₪ – חלקה בתשלומים לקרן פנסיה מקיפה, מכוח צו הַרְחָבָה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה.

אם היא חייבת למעסיקה 9,180 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתה בתלוש 2/2023, לכיסוי חוב זה (סכום מעוגל)?

שאלה 4

מעסיקו של נבו קיבל ב-20/1/2023 צו עיקול על שכרו (של נבו), עד לסכום של 3,036 ₪, לְשֵׁם תשלום מזונות. נבו הוא גרוש, אב לילד בן 17. שכר עבודתו, אצל המעסיק, משתלם על בסיס של יום. שכר העבודה היומי שלו – 650 ₪ (ליום). משכר עבודה יומי זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 130 ₪ (לפי אישור תיאום מס), ודמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 78 ₪ (על פי תיאום דמי ביטוח). בחודש 1/2023 עבד 6 ימים אצל המעסיק. סך כל שכר עבודתו ב-1/2023, אצל המעסיק, עמד על 3,900 ₪ (6×650). סך כל התשלום אשר המעסיק היה חייב לנכותו משכר העבודה על פי חיקוק, בחודש זה, עמד על 1,248 ₪ (6×6+78×130).

מהו הסכום שֶׁיְּעוּקַּל משכר עבודתו של נבו אצל המעסיק, בחודש 1/2023, לְפִי חוק הגנת השכר?

שאלה 5

ניצן הוא עובד אלמן, בן 58, אב לשני ילדים בוגרים ועצמאיים (בני 22 ו-26, שאינם סמוכים על שולחנו). שכר עבודתו משתלם לו על בסיס של חודש. שכר עבודתו בתלוש 1/2023 – 7,851 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 761 ₪. ב-17/1/2023 קיבל, לבקשתו, מִקְדָּמָה בסך 6,320 ₪ עַל חֶשְׁבּוֹן שכר עבודה זֶה.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר עבודתו של ניצן ב-1/2023, לכיסוי המקדמה שקיבל (סכום מעוגל)?

שאלה 6

טדי נשוי לריני (עקרת בית) וְעִמָּם 3 ילדים (שבשנת 2023 מלאו להם 11, 14 ו-17 שנים). הוא עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. שכרו משתלם על בסיס חודש. שכר עבודתו בתלוש 2/2023 – 10,128 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,412 ₪. 

אם המעסיק קיבל ב-18/2/23 צו עיקול על שכרו של טדי, עד לסכום של 8,716 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב לחנות למוצרי חשמל, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום שֶׁיְּעוּקַּל מטדי (סכום מעוגל)?

שאלה 7

שכר עבודתו של הלל, נשוי+1, אצל מעסיקו היחיד, משתלם על בסיס של יום. בעד כל יום עבודה הוא מקבל 424 ₪. בחודש 5/2023 עבד 17 ימים. משכרו בחודש זה, סך 7,208 ₪ (ברוטו), נוכו מס הכנסה בסך 266 ₪ ודמי ביטוח בסך 341 ₪. 

הלל חייב למעסיקו 2,064 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב. ב-21/5/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 1,640 ₪, על חשבון שכר העבודה לחודש זה. 

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שהמעסיק רשאי לנכות משכרו, בתלוש 5/2023, לכיסוי החוב (2,064 ₪) ולכיסוי המקדמה (1,640 ₪)  גם יחד (סכום מעוגל)?

שאלה 8

עוזי התחיל לעבוד אצל מעסיקו החדש. אצל המעסיק קיים מִזֶּה שָׁנִים נֹוהַג לְנַכּוֹת סכום קָבוּעַ משכר כל עובד, בגובה של 40 ₪ בחודש, וּלְיַעֲדוֹ לקרן אירועים (אותה מנהל המעסיק). כְּנֶגֶד תשלומי כל עובד מַפְקִיד גם המעסיק 40 ₪ בחודש לַקֶּרֶן. הקרן נועדה למימון השתלמויות מקצועיות, ימי עיון ומתנות בחגים. עוזי מבקש בְּתֹוקֶף מהמעסיק שהסכום החודשי האמור לא ינוכה משכרו.

האם, בנסיבות האמורות, רשאי המעסיק לנכות משכרו של עוזי את הסכום החודשי האמור? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 9

עוזי עובד זה 3 שנים אצל מעסיקו, מפעל יצור. בכל חודש מנוכה משכרו תשלום רגיל לְוַעַד העובדים במפעל, בשיעור 0.2% מהשכר (מכוח הסכם קיבוצי שחל על הצדדים). ב-4/9/2023 קיבל מכתב מִוַּעַד העובדים הַמַּתְרִיעַ כי מזה 7 חודשים לא הועברו לַוַּעַד התשלומים שנוכו מהעובדים. מבירור שערך עוזי נמצא שאכן, דמי הועד שנוכו משכרו לא הועברו לועד.

האם, בשל כך, עלול המעסיק להיות חָשׂוּף לְעִיצּוּם כַּסְפִּי, לפי החוק לְהַגְבָּרַת הָאֲכִיפָה של דיני העבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 10

יואב נשוי לבת זוגו, עקרת בית, ולהם (בחזקתם) 2 ילדים, שבשנת 2023 מלאו להם 6 ו-8 שנים. שכרו משתלם לו על בסיס חודש. ב-16/9/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 5,400 ₪ על חשבון שכר העבודה. שכרו ברוטו, בתלוש 9/2023 – 8,552 ₪. משכר זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 462.00 ₪, דמי ביטוח לאומי בסך 206.34 ₪ ודמי ביטוח בריאות בסך 314.66 ₪.

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שניתן לְנַכּוֹת משכר העבודה של יואב ב-9/2023, לכיסוי המקדמה?