שאלה 1

שאלה 2

ריני, בת ה-39, היא “עובד זר חוקי” (עובדת זרה חוקית), המועסקת כדין בענף התעשייה. היא נשואה ואם לילד בן 17 שנשאר עם אביו ברומניה. ב-07/2012 סיימה לימודי תואר אקדמי ראשון במערכות מידע. ב-1/7/23 התחילה לעבוד בענף התעשייה בישראל כעובדת זרה חוקית. ריני עבדה אצל מעסיקה היחיד בישראל מ-1/7/23 עד 31/12/23 וְשָׁהֲתָה בישראל באותו זמן בלבד.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס על הכנסתה, בשנת 2023?

שאלה 3

ריני עבדה 4 שנים כְּמַחְסְנָאִית-סַדְרָנִית במחסן המוצרים, במפעל ליצור כַּסָּפוֹת. כשהיתה בחודש השלישי להריונה הביאה למעסיקה אישור מרופא לפיו סוג העבודה (מַחְסְנָאִית-סַדְרָנִית), אוֹפֶן בִּיצּוּעָהּ ומקום ביצוע העבודה (מחסן המוצרים) מְסַכְּנִים אותה בְּשֶׁל היותה בהיריון ומסכנים גם את עוּבָּרָהּ. מייד עם קבלת האישור מצא לה המעסיק עבודה חֲלוּפִית מתאימה כפקידת לוֹגִיסְטִיקָה במשרדי המפעל. העבודה החלופית היא בהיקף משרה זהה, נשמר בה מעמדה המקצועי של ריני, ושכרה לא נפגע. [למען הסר ספק, ריני לא זכאית לגמלה לשמירת הריון ולא זקוקה לשמירת הריון.]

האם, לפי חוק עבודת נשים, ריני זכאית להיעדר מעבודתה, תוך שהיא מתבססת על האישור מהרופא שהביאה למעסיק? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)?

שאלה 4

יגיל עובד זה 6 שנים אצל מעסיקו (שירותים לחברה לתקשורת  סלולרית). הוא בן הדת הַבָּהָאִית שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי ישראל. גְּמוּל עבודתו משתלם לו על בסיס שעות עבודה. שבוע עבודתו בן 5 ימים (א’-ה’), 7.5 שעות ביום. בעד כל שעת עבודה רגילה הוא מקבל שכר יסוד בסך 49.30 ₪ ותוספת מקצועית בסך 10.70 ₪. מעסיקו משלם לעובדיו, בְּכָפוּף לְזַכָּאוּתָם (על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת), דמי חגים בסכום זֵהֶה לסכום שאותו הם מקבלים בעד יום עבודה רגיל. ביום ב’, ה-10/10/2023, בו חל חג סוכות, עקב תקלה טכנית, דָּרַשׁ המעסיק מיגיל לעבוד. שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ בחירתו, אֶלָּא מתוך כּוֹרַח, יגיל עבד ביום זה, בשעות החג, החל בשעה 8:10 ועד השעה 13:55, ללא הפסקה.

אם יגיל לא החסיר ימי עבודה בחודש זה, מהו סך כל התשלום הכספי שעל המעסיק לשלם לו בעד יום זה (10/10/2022), בו נדרש לעבוד?

שאלה 5

שאלה 6

יואב, נשוי, יליד 8/3/1959, עובד אצל מעסיקו היחיד. הכנסתו בשנת 2023 – 263,457 ₪. בת זוגו הגיעה לגיל הפרישה ב-8/6/2023 ופרשה מעבודתה אצל מעסיקה בתום חודש 6/2023. הכנסתה המצטברת של בת הזוג עד (כולל) יוני 2023 – 149,084 ₪. הָחֵל ב-1/7/2023 היא לא עובדת.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של יואב בשנת המס 2023?

שאלה 7

שאלה 8

שאלה 9

נבו, בן ה-21, מועסק אצל מעסיקו – חברה הַמְּסַפֶּקֶת תמיכה בתוכנה. בחברה מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות. המעסיק משלם לעובדי המשמרות תוספת בשל עבודה במשמרות. נבו מועסק במשמרות. גְּמוּל עבודתו מִשְׁתַּלֵּם לו עַל בָּסִיס של חודש. הוא מועסק בהיקף משרה של 85%. בחודש 7/2023 לא נעדר מעבודתו. תלוש 7/2023 שלו הוּרְכַּב מהתשלומים הבאים: 

✔  שכר בסיס משמרת ראשונה 1,930 ₪

✔  שכר משמרות שניה ושלישית 2,380 ₪ 

✔  שעות נוספות משמרת ראשונה 206 ₪ 

✔  תוספת בשל עבודה במשמרות 119 ₪ 

✔  החזקת רכב (נבו משתמש בְּקַטְנוֹעַ פרטי שלו כדי להגיע מביתו לעבודה וממנה) 238 ₪

מהו הסכום שעל המעסיק להוסיף בתלוש האמור, על מנת לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?

שאלה 10

רננה, בת 43, נשואה + 2 בנות שבשנת המס 2023 מלאו להן 16 ו-21 שנים, התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/1/2023 ב”משכורת חודש”. משכורתה קבועה – 8,940 ₪ בחודש. בכל חודש, עד תלוש 3/2023, ניכה המעסיק מרננה מס רגיל לפי לוח הניכויים [לפי תוספת א’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)].  ב-16/4/2023, לְהַפְתָּעָתוֹ של המעסיק, רננה מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 32,520 ₪ יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 14%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה, עד שכר שנתי של 97,440 ₪, יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 20%. מֵעֵבֶר ל-97,440 ₪ יֵשׁ לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי.

כמה מס הכנסה על המעסיק לנכות מרננה בתלוש 4/2023?

שאלה 11

לונה, בת ה-23, השתחררה ב-30/9/2020 משירות בצה”ל, לאחר ששירתה שירות סדיר (חובה) של 22 חודשים מלאים. לונה נישאה ב-9/5/2022 לטוני (בן ה-29) וב-8/8/2023 נולד להם בנם הבכור. הילד נמצא אצל לונה וטוני וכלכלתו עליהם. בשנת 2023, השנה שבה נולד יַלְדָּהּ הבכור, לונה בחרה שנקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית בעדו, תובא בחשבון בשנת המס שֶׁלְּאַחַר השנה שֶׁבָּהּ הוא נולד.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של לונה בשנת המס 2023?

שאלה 12

יואב, עובד שעתי, התחיל לעבוד ב-2/2/2017 אצל מעסיקו. שבוע עבודתו, במקום עבודתו, בן 5 ימים (ימים א’-ה’). יואב לא עובד בחגי ישראל.  מתוך לוח השנה לחודש 9/2023 –

ב-9/9/2023 יואב ניצל את זכותו לפי ס’ 6(ב) לחוק חופשה שנתית ולקח חופשה ביום זה (הודיע על כך למעסיק ב-6/8/2018). מ-12/9/2023 ועד 17/9/2023 נֶעֱדָר עקב שירות מילואים (מסר אישור מילואים לימים האלה). ב-18/9/2023 נעדר מעבודתו, לצורך סידורים אישיים, בלי שהודיע על כך מראש למעסיקו ובלי אישורו. ב-23/9/2023 נעדר מפאת מחלה (מסר אישור מחלה ליום זה).

אם, לְמַעֵט ימים האלה, יואב לא החסיר ימי עבודה ב-9/2023, בַּעֲבוּר כמה ימי חג היה על המעסיק לשלם לו דמי חגים בתלוש 9/2023, לפי צו ההרחבה הנוגע בעניין?

שאלה 13

לונה התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ב-1/9/2012, ועבדה אצלו ברציפות עד 25/8/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה מעבודתה. בכל תקופת עבודתה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה. בשנת 2023 עבדה 194 ימים בפועל.

אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה לונה זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 14

הלל, בן ה-36, הוא נכה (נכות רפואית של 100% מלידה) המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קִצְבַּת נָכוּת כְּלָלִית יַצִּיבָה בשיעור 100%. הלל נשוי לגיטי (עקרת בית) ולהם 2 ילדים שבשנת 2023 מלאו להם 8 ו-11 שנים. תלוש 7/2023 שלו, אצל מעסיקו היחיד, הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 6862  ₪ ושווי ארוחות ושתיה בסך 350 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקו, בְּגִין שכר 7/2023 של הלל (סכום מעוגל) ?

שאלה 15

גיטי מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְּמוּל עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 8,640 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 26 ימים.

הָחֵל בְּיוֹם ג’ (2/4/23), גיטי נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילדה בן ה-9 (נמסרה הודעה למעסיק במועד). בן זוגה של גיטי, עובד במשרה מלאה, לא נעדר מעבודתו באותם ימים. גיטי חזרה לעבודה ביום ב’ (8/4/23) ומסרה למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מיום ג’ (2/4/23) ועד (כולל) יום א’ (7/4/23), והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ. יצוין שגיטי כלל לא נעדרה מעבודתה עד 4/2023.

שכר העבודה שגיטי היתה זכאית לקבל בִּתְקוּפַת היעדרותה, אִילּוּ המשיכה בעבודתה – 1,728 ₪ (288 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה מִשְּׂכָרָהּ בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לגיטי בתלוש 4/2023?

שאלה 16

שאלה 17

הלל, בן ה-56, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 6,780 ₪ (ממעסיקו לשעבר). הלל גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 2/2023 שלו אצל כל אחד מהם:

1.  מעסיק ראשון 2,361 ₪.

2. מעסיק שני 2,703 ₪.

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של הלל בחודש 2/2023?

שאלה 18

יואב, אזרח ארה”ב, הוא עובד חִיּוּנִי שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 לפי חוק הכניסה לישראל, המועסק כַּדִּין בישראל בענף התעשייה (הובא מִטַּעֲמוֹ של מַשְׁקִיעַ זָר מארה”ב). בכל חודש הוא מועסק 130 שעות עבודה. שכר 3/2023 שלו (הכנסתו בעד 130 שעות עבודה) היה 8,652 ₪.

מהו, לפי חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), סכום “היטל העסקת עובד זר” שישולם בְּגִין שכרו זה של יואב?

שאלה 19

שאלה 20

ריטה התחילה לעבוד כשכירה אצל מעסיקה ב-6/4/24. דמי מחלה משולמים לה לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותה לדמי מחלה, בתום חודש 5/2024 עמדה על יום אחד. ב-19/6/24, במהלך שְׁטִיפַת הָרְצָפוֹת בביתה, ריטה הֶחְלִיקָה ונפלה על גַּבָּהּ. בבוקר יום 24/6/23 פָּנְתָה לקופת החולים ותיאמה תור לרופא המשפחה. הביקור נקבע ליום 10/7/24, במועד שֶׁהָיְתָה פְּנוּיָה בּוֹ. בביקור התלוננה לראשונה על כאבי גב שֶׁחָשָׁה מאז שנפלה. היא נשלחה על ידי הרופא לצילום רנטגן ובדיקות נוספות, שֶׁשָּׁלְלוּ נזק לטווח ארוך. בהוראת הרופא, נשארה לנוח בביתה במשך 15 ימים (עד החלמתה המלאה), מ-10/7/24 ועד (כולל) 24/7/24. בכל אותם 15 ימים נֶעֱדְרָה מעבודתה.

האם ריטה זכאית לדמי תאונה, לפי פרק ביטוח נפגעי תאונות בחוק הביטוח הלאומי, בְּעַד תקופה זו, כולה או חלקה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 21

יואב עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים. ב-2/10/2023 יצא ליום מילואים אחד (יום שלם). להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 יואב קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, בונוס שנתי בסך 3,372 ₪. 

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 22

טדי, בן 33, נשוי ואב לילדה ילידת 8/1/2019. ב-5/2023 עבד 8 ימים רצופים כ”עובד יומי” אצל מעסיקו. השכר שמשולם לו בעד כל יום עבודה – 1,235 ₪.

אם משכר העבודה של טדי יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות הרלוונטיות], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לו (“נטו לתשלום”) בגין 8 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 23

האם משכורת ששולמה ב-13/1/2024, בשל חודש דצמבר 2023, תיכלל בדו“ח 126 כתשלום ששולם בשנת המס 2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 24

שאלה 25

החל ב-1/9/2020 עוזי עובד במפעל לייצור זְכוּכִית. הוא מועסק ברציפות, במשרה מלאה, שבוע עבודה מלא בן שישה ימים. בשנת 2023 עבד 236 ימים, מתוכם עבד 152 ימים בהכנת החומר הגלמי, הכנסתו לתנור והוצאת התוצרת מן התנור.

מהו אורך החופשה השנתית לו הוא זכאי, בעד שנת 2023, לפי החוק הַנּוֹגֵעַ לָעִנְיָן וְתַקָּנוֹתָיו?

שאלה 26

שאלה 27

האם, על פי החוק הרלוונטי, יש לציין ב”הודעה על תנאי עבודה” את יום המנוחה השבועי של העובד? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 28

תלוש 1/2023 של טוני, רווק בן 27, הורכב משכר יסוד בסך 10,200 ₪, דמי נסיעות בסך 173 ₪ ושווי ריבית בסך 4 ₪. למרכיב תגמולי העובד (“חלק העובד”) בקופת גמל לקצבה מסוג “קרן חדשה מקיפה” שילם טוני 6% משכר היסוד בתלוש זה. לקרן השתלמות שילם את חלקו – 2.5% משכר היסוד (תשלומיו אלה בוצעו כנגד תשלומי המעסיק בשיעור הנדרש לאותן קופות).

מהו שכר ה”נטו” שישולם לטוני (“נטו לתשלום“) בחודש זה, בהתחשב בתשלומיו ובזיכויי המס הרלוונטיים? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 29

סול, בת ה-32, עובדת נשואה ואם לילד שבשנת 2023 מלאו לו 3 שנים, התחילה ב-5/4/23 לעבוד אצל מעסיקה הַמִּשְׁנִי. בטופס ה-101 שמסרה לו, לא מילאה פרטים על הכנסות אחרות. המעסיק ניכה משכרה, בכל חודש, מס כַּנִּדְרָשׁ. ב-12/7/23 מסרה לו אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 81,400 ₪ עליו לְנַכּוֹת ממנה מס בשיעור 39%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה עליו לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. שכרה של סול אצל המעסיק, בכל אחד מחודשי עבודתה, היה כלהלן:

כמה מס הכנסה היה על המעסיק לנכות משכרה של סול בתלוש 10/2023?

שאלה 30

שאלה 31

שאלה 32

נבו התחיל לעבוד ב-2/5/2023 אצל מעסיקו. תלוש 9/2021 שלו כלל את התשלומים הבאים:

✔ שכר יסוד 16,348 ₪

✔ דמי חגים (ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות) 2,679 ₪

✔ החזקת רכב חודשית 750 ₪

✔ שווי ביטוח רכב (תשלום שנתי ששילם המעסיק בעד ביטוח רכבו הפרטי של נבו) 1,393 ₪

מהי הכנסתו של נבו לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לחוק (הכנסה לְעִנְיַן גמלאות הביטוח הלאומי) בעד חודש 9/2023 ?

שאלה 33

תלוש 1/2023 של ניצן, נציג הדרכת הלקוחות, הורכב משכר יסוד בסך 12,172 ₪, דמי חופשה בסך 2,148 ₪, שעות נוספות בסך 676 ₪, קצובת ביגוד בסך 743 ₪ ודמי מחלה בסך 716 ₪.

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר ניצן, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום הַמִּזְעָרִי שעל ניצן לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 34

תלוש 1/2023 של טוני, טכנאי היצור, הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד (שכר נורמה) בסך 12,960 ₪, דמי מחלה בסך 688 ₪, מקדמת דמי מילואים בסך 1,032 ₪ (תשלום על חשבון תגמול המילואים בסכום שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים בחודש 1/2022 והמשיך לעבוד), דמי הבראה בגין 1/2023 בסך 252 ₪ (נכללים כמרכיב לפנסיה), ופריון עבודה (בשל ייצור גבוה מהנורמה) בסך 780 ₪. 

אם טוני ומעסיקו נוהגים לשלם בכל חודש תשלומים לקרן השתלמות, מהו הסכום הַמְּרַבִּי אותו רשאי המעסיק לשלם לקרן ההשתלמות עֲבוּר טוני (חלק מעסיק בלבד), בְּעַד שכר 1/2023, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו?

שאלה 35

ב-24/10/2023 התחיל נבו לעבוד כפקיד הזמנות אצל מעסיקו, בחצי משרה. שבוע עבודתו בן 5 ימי עבודה (א-ה). שכרו משתלם על בסיס של חודש. נבו מבקש לקבוע, בחוזה העבודה האישי שלו [חוזה לתקופת עבודה לא קצובה], כי בשנת 2023 יהיה זכאי לתמורת חופשה בשיעור מסוים משכרו הרגיל, שתשולם לו בתלוש כל חודש, במקום שתינתן לו חופשה שנתית בְּעַיִן (ימי חופשה בְּפֹועַל) בעד שנה זו. 

האם רשאי המעסיק להיענות לבקשתו של נבו ולשלם לו תמורת חופשה בעד שנת 2023, במקום ימי חופשה בְּעַיִן (בְּפֹועַל)? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 36

שכר עבודתו של הלל, נשוי+1, אצל מעסיקו היחיד, משתלם על בסיס של יום. בעד כל יום עבודה הוא מקבל 424 ₪. בחודש 5/2023 עבד 17 ימים. משכרו בחודש זה, סך 7,208 ₪ (ברוטו), נוכו מס הכנסה בסך 266 ₪ ודמי ביטוח בסך 341 ₪. 

הלל חייב למעסיקו 2,064 ₪ על פי הִתְחַיְּבוּת בִּכְתָב. ב-21/5/2023 קיבל ממעסיקו מִקְדָּמָה בסך 1,640 ₪, על חשבון שכר העבודה לחודש זה. 

מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום הַמְּרַבִּי שהמעסיק רשאי לנכות משכרו, בתלוש 5/2023, לכיסוי החוב (2,064 ₪) ולכיסוי המקדמה (1,640 ₪)  גם יחד (סכום מעוגל)?

שאלה 37

להלן רכיבי תלוש 1/2023 של עוזי: שכר יסוד 18,632 ₪

שווי השימוש ברכב צמוד 2,380 ₪

גילום שווי השימוש ברכב צמוד 2,010 ₪ 

שווי קרן השתלמות 219 ₪ 

אם בחודש זה נוכו משכרו מס הכנסה בסך 4,227 ₪, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 2,265, תגמולי עובד לקרן פנסיה בסך 1,118 ₪ (חלקו של העובד בתשלומים לקרן) וקרן השתלמות בסך 466 ₪, מהו שכרו לְצוֹרֶךְ תַּשְׁלוּם מס (“בְּרוּטוֹ לְמַס”) בתלוש זה?

שאלה 38

ב-4/2022 קיבלה גאיה ממעסיקה מתנה שערכה ועלותה 125 ₪, לְרֶגֶל הולדת בִּתָּהּ הצעירה, וְהַמְחָאַת שַׁי על סך 110 ₪, לרגל חג הפסח. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבלה ממעסיקה בשנת 2022. ב-3/2022 קיבלה ממנו מתנה שערכה ועלותה 110 ₪, לרגל בת המצווה של בַּתֵּה הַבְּכוֹרָה, ומתנה שערכה ועלותה 125 ₪, לרגל יום האישה הבינלאומי. בִּתָּהּ הָאֶמְצָעִית של גאיה רשומה בְּחוּג הִתְעַמְּלוּת אָמָּנוּתִית. עֲלוּת החוג 275 ₪ בחודש. המעסיק משלם 20% מֵעֲלוּת החוג בכל חודש (כולל 4/2022), יְשִׁירוֹת לְמַזְכִּירוּת החוג, וגאיה משלמת את הַיִּתְרָה.

מהו הסכום שֶׁיִּזָּקֵף לשכרה של גאיה, לצורך חישוב מס, בשל ההטבות שקיבלה ב-4/2022?

שאלה 39

שאלה 40

סול, בת ה-52, עבדה שנתיים כמלצרית אצל מעסיקה, מסעדת מזון מהיר, עד שמונתה ב-4/2/23 להיות אַחְרָאִית מִשְׁמֶרֶת בה. זמן רב חיפש המעסיק עובדים הַכְּשִׁירִים למלא תפקיד זה, עד שמצא שסול, החרוצה והיעילה, שימשה בעבר כאחראית משמרת במסעדות רבות שֶׁבָּהֶן עבדה. לשם הַבְטָחַת הִישָּׁאֲרוּתָהּ בעבודה, דרש ממנה המעסיק לחתום על שְׁטָר, לפיו היא מתחייבת לשלם לו סך 2,500 ₪, אם תפרוש מעבודתה לפני שֶׁתַּשְׁלִים שנת עבודה נוספת במסעדה. סול חתמה על השטר. אֲבָל, לאחר 5 חודשי עבודה נוספים, הודיעה למעסיק שהיא מתפטרת, בתום תקופת הודעה מוקדמת להתפטרות שהיא חייבת לתת לו, על מנת לעבור למקום עבודה אחר.

האם רשאי המעסיק לְמַמֵּשׁ את השטר ולנכות את הסכום האמור (2,500 ₪) משכר עבודתה האחרון של סול? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 41

מעסיקו של נבו קיבל ב-20/1/2023 צו עיקול על שכרו (של נבו), עד לסכום של 3,036 ₪, לְשֵׁם תשלום מזונות. נבו הוא גרוש, אב לילד בן 17. שכר עבודתו, אצל המעסיק, משתלם על בסיס של יום. שכר העבודה היומי שלו – 650 ₪ (ליום). משכר עבודה יומי זה, על המעסיק לנכות מס הכנסה בסך 130 ₪ (לפי אישור תיאום מס), ודמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 78 ₪ (על פי תיאום דמי ביטוח). בחודש 1/2023 עבד 6 ימים אצל המעסיק. סך כל שכר עבודתו ב-1/2023, אצל המעסיק, עמד על 3,900 ₪ (6×650). סך כל התשלום אשר המעסיק היה חייב לנכותו משכר העבודה על פי חיקוק, בחודש זה, עמד על 1,248 ₪ (6×6+78×130).

מהו הסכום שֶׁיְּעוּקַּל משכר עבודתו של נבו אצל המעסיק, בחודש 1/2023, לְפִי חוק הגנת השכר?

שאלה 42

טדי נשוי לריני (עקרת בית) וְעִמָּם 3 ילדים (שבשנת 2023 מלאו להם 11, 14 ו-17 שנים). הוא עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד. שכרו משתלם על בסיס חודש. שכר עבודתו בתלוש 2/2023 – 10,128 ₪. משכר זה על המעסיק לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 1,412 ₪. 

אם המעסיק קיבל ב-18/2/23 צו עיקול על שכרו של טדי, עד לסכום של 8,716 ₪, לְשֵׁם תשלום חוב לחנות למוצרי חשמל, מהו, לפי חוק הגנת השכר, הסכום שֶׁיְּעוּקַּל מטדי (סכום מעוגל)?

שאלה 43

ניצן, בן ה-59, הוא פנסיונר בפרישה מוקדמת. בכל חודש הוא מְקַבֵּל פֶּנְסִיָּה בסך 7,384 ₪ (ממעסיקו לשעבר). ניצן גם עובד כשכיר באופן קבוע אצל שני מעסיקים. שכר 9/2023 שלו אצל המעסיק הראשון – 3,482 ₪. שכר 9/2023 שלו אצל המעסיק השני – 1,625 ₪. 

אם נַעֲשָׂה תֵּאוּם דמי ביטוח, מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שינוכה מהפנסיה החודשית של ניצן בחודש 9/2023-

שאלה 44

ריני, בת ה-39, היא “עובד זר חוקי” (עובדת זרה חוקית), המועסקת כדין בענף התעשייה. היא נשואה ואם לילד בן 17 שנשאר עם אביו ברומניה. ב-07/2012 סיימה לימודי תואר אקדמי ראשון במערכות מידע. ב-1/7/23 התחילה לעבוד בענף התעשייה בישראל כעובדת זרה חוקית. ריני עבדה אצל מעסיקה היחיד בישראל מ-1/7/23 עד 31/12/23 וְשָׁהֲתָה בישראל באותו זמן בלבד.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס על הכנסתה, בשנת 2023?

שאלה 45

ב-3/2023 נשלח טדי לקאטר, ע”י מעבידו, למשך 21 יממות. הנסיעה לקאטר וכל יְמֵי הַשְּׁהִיָּה בה היו הֶכְרֵחִיִּים לייצור ההכנסה של המעביד (היתה זו נסיעתו הראשונה לחו”ל בשנת המס). ההוצאות הַמּוּכָחוֹת שֶׁהוּצְאוּ בקשר לנסיעה לקאטר:

1. כרטיס טיסה במח’ עסקים – 986 $ [מחיר כרטיס במח’ תיירים באותה טיסה – 560.75 $].
2. הוצאות לינה: 21 לינות במלון, במחיר 216 $ לכל לינה – סה”כ 4,536 $.
3. הוצאות אחרות: 122 $ בכל אחד מ-21 ימי הַשְּׁהִיָּה בקאטר – סה”כ 2,562 $.
4. שכירת רכב בקאטר: שְׂכִירַת רכב ל-21 ימים, במחיר 81 $ ליום – סה”כ 1,701 $.

טדי הגיש את החשבון ואת כל המסמכים הנִדְרָשִׁים למעבידו וזה הֶחְזִיר לו את כל ההוצאות.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של טדי לצורך חישוב מס, בשל הנסיעה לחו”ל? [ למען הסר ספק, הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי עַל פִּי התקנות ]

שאלה 46

שאלה 47

שאלה 48

במקום עבודתו של טוני, המרוחק 62 ק”מ מביתו, קיימת הַסָּעָה מְאוּרְגֶּנֶת לעבודה וּמִמֶּנָּה מִטַּעַם המעסיק. בכל יום עבודה, בשעה 6:10, אוספת אותו ההסעה מתחנת איסוף שֶׁאֵינָהּ רחוקה מביתו. בשעה 7:00 הוא מגיע למקום העבודה ומתחיל לעבוד. בשעה 15:00 אוספת אותו ההסעה בחזרה לתחנת הורדה קרובה לביתו, אליה הוא מגיע ב-15:50. 

האם יש לִכְלֹול את הזמן בו מוּסָּע טוני למקום עבודתו ובחזרה ממנה, כשעות עבודה הַמְּזַכּוֹת בשכר? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 49

שבוע העבודה של נבו בן 6 ימים (א’-ו’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. בתום כל יום עבודה עומדת לשירות העובדים הסעה מאורגנת ממקום העבודה לביתם, על חשבון המעסיק. עד 26/6/2023 נהג נבו לנסוע לעבודה בתחבורה ציבורית (מרחק 8 ק”מ). בחזרה מהעבודה לביתו השתמש בְּהַסָּעָה הַמְּאוּרְגֶּנֶת על חשבון המעסיק. החל ב-27/6/2023 נבו נוסע לעבודה וממנה באופניים שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ, וכלל לא משתמש בתחבורה ציבורית או בהסעה המאורגנת. בחודש 7/2023 עבד בפועל 26 ימים. מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתו לעבודתו – 8.60 ₪ לכל כיוון. מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 213 ₪.

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס‘ 2 לצו ההרחבה הנ“ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לנבו בגין חודש 7/2023?

שאלה 50