שאלה 1

ב-31/3/2023, ביום שֶׁבּוֹ נִיתַּן על ידי בית המשפט צו לפירוק העמותה (שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות) שֶׁבָּהּ עבד טדי כשכיר, נותקו יחסי העבודה בינו (טדי) לְבֵינָהּ, עם פיטוריו מעבודתו בה.  

לאחר שלא שולם לו שכר עבודה בעד חודשים רבים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף למועד ניתוק יחסי העבודה, קִבֵּל מְפָרֵק העמותה את תביעתו של טדי לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר את זַכָּאוּתוֹ לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פירעון.

כִּכְלָל, הגמלה האמורה שיקבל טדי, לא תעלה על התקרה הָקְבוּעָה בחוק, ולא תִּכְלֹול חוב שכר עבודה… (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים):

שאלה 2

טֵדִי הוא נכה צה”ל (30% נכות לִצְמִיתוּת). הכנסתו בשנת 2023 הורכבה משכר עבודה בסך 109,750 ₪ ומקיצבה המשתלמת בשל פצעי מלחמה בסך 16,943 ₪. לאחר ששילם 6,585 ₪ לקרן פנסיה מקיפה כעמית שכיר (חלקו בתשלומים לקרן זו, כנגד תשלומי המעסיק), נוכו משכר עבודתו בשנה זו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 10,868 ₪.

מהי “הכנסה חייבת” של טדי בשנת 2023?

שאלה 3

לונה, בת 47, נשואה + ילדה שבשנת 2023 מלאו לה 18 שנה, התחילה לעבוד ב-1/1/23 כ“עובד יומי” אצל מעסיקה. ב-1/2023 עבדה 6 ימים. השכר שמשולם לה בעד כל יום עבודה – 1,430 ₪.

אם משכר העבודה של לונה יש לנכות מס לפי לוח יומי [לפי תוספת ב’ לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)], מהו שכר ה”נטו” שעל המעסיק לשלם לה (“נטו לתשלום”) בגין 6 ימים אלו, אחרי ניכוי מס הכנסה? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 4

בין ריטה (מורה להנה”ח) ובין המכללה ללימודי מנהל וכלכלה נערך מראש הסכם עבודה לתקופה של חודש. בהסכם נקבע כי היא תְּלַמֵּד במכללה ב-8/2023, שלושה שיעורים בכל שבוע, כמורה, בזמנים שתקבע המכללה, ותהיה כפופה לרכזת האקדמית של הקורס להנה”ח. עוד סוכם כי אין היא רשאית להשתמש בעוזר או במחליף על חשבונה. מאחר שריטה, מנהלת חשבונות עצמאית, מנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, סוכם כי תַּנְפִּיק למכללה חשבוניות מס תמורת הגמול שתקבל עבור העסקתה כאמור. ריטה הִדְגִּישָׁה בפני המכללה כי היא משלמת למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח כעצמאית בגין הכנסותיה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, חייבת המכללה בתשלום דמי ביטוח בעד ריטה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 5

טדי, עובד במשרה מלאה, התחיל לעבוד אצל מעסיקו הפרטי ב-1/10/2021. על הצדדים חלות הוֹרָאוֹת צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (להלן: “הצו”). המעסיק משלם דמי הבראה פעם בשנה, בתלוש אוגוסט (בעד התקופה המסתיימת ב-31 באוגוסט). טדי עבד ברציפות אצל המעסיק עד 31/7/2023, אז הִתְפַּטֵּר מעבודתו (תום תקופת עבודתו נקבע לסוף יום 31/7/2023). מאחר שהתחיל לעבוד ב-1/10/2021, לא שולמו לטדי דמי הבראה בתלוש 8/2022 (גם לא עד 31/7/2023).

אם מחיר יום הבראה הוא 378 ₪, לפי הצו, מהו סך דמי ההבראה הַמַּגִּיעַ לטדי בתלוש 7/2023?

שאלה 6

ב-31/3/2023 ניתן צָו פֵּירוּק נֶגֶד חברת “גיטי בע”מ” ונותקו יחסי העבודה בין החברה להלל, העובד הַוָּתִיק, עם פיטוריו. באותו זמן גם נמצא שב-10 החודשים שקדמו בְּתָכוּף ל-31/3/2023, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של הלל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של הלל, שהיא “ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי”, נותר חוב בסך 12,986 ₪ (בשל הלל), ובקופת הגמל להשתלמות (“קרן ההשתלמות”) שלו נותר חוב בסך 6,566 ₪ (בשל הלל). יצויין ששכר עבודתו של הלל שולם לו בכל אותם חודשים.

ככל שהמוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ”ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון (זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד), בשל חובות אלה של החברה (בשל הלל), מהי הגימלה המרבית שתקבל כל אחת מהן? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים):

שאלה 7

המעסיק “אאא” הוא בית מלון קטן שהותר לו, לפי החוק הנוגע לענין, להעסיק עובדים בשעות המנוחה השבועית, בעבודה הקשורה באירוח. נבו התקבל לעבודה כמלצר בחדר האוכל של בית המלון (עבודה הקשורה באירוח). עם קבלתו לעבודה הודיע שֶׁאֵינוֹ מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, על פי איסור שֶׁבְּמִצְווֹת דתו שאותן הוא מקיים (נבו הוא יהודי). בית המלון שומר כשרות וּמַקְפִּיד על עבודה מותרת בשבתות ובחגים. הימנעות מהעסקתו של נבו בשבתות ובחגים דורשת מהמעסיק ומשאר העובדים ביצוע התאמות מַכְבִּידוֹת וּבִלְתִּי סְבִירוֹת. המעסיק הסביר לנבו כי יועסק בימים אלה כמלצר, בדברים שאין בהם איסור מלאכת שבת, אך נבו עמד בסירובו.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, רשאי המעסיק לסרב לקבל את נבו לעבודה כמלצר בחדר האוכל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 8

רננה, חשבת השכר, עובדת כשכירה אצל מעסיקה זה 3 שנים. ב-4/3/2023 (יום א’) נפגעה תוך כדי עבודתה ועקב עבודתה. רננה מסרה למעסיק אישור רפואי, לפיו, כְּתוֹצָאָה מהפגיעה, היא לא מסוגלת לעבוד 14 ימים, בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. למרות שֶׁנִּזְקְקָה לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה, הגיעה לעבודה ב-8/3/2023 (יום ה’), כדי לשלם את משכורות העובדים, ועבדה יום מלא. 

אם הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, מהו הגמול שרננה זכאית לו בְּעַד ה-8/3/2023, היום בו עבדה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 9

יואב עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים. ב-2/10/2023 יצא ליום מילואים אחד (יום שלם). להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 יואב קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, בונוס שנתי בסך 3,372 ₪. 

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 10

שאלה 11

נבו, בן ה-68, הוא בעל שְׁלִיטָה בְּחֶבְרַת מְעַטִים (מעסיקתו היחידה) ומשמש בָּהּ כמנכ”ל. נבו אֵינוֹ מקבל קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. תלוש 6/2023 שלו הוּרְכַּב משכר יסוד בסך 40,168 ₪ ושווי רכב צמוד בסך 8,257 ₪.

מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי, על ידי מעסיקתו, בְּגִין שכר 6/2023 של נבו (סכום מעוגל) ?

שאלה 12

שאלה 13

בשנת 2023 הלל שילם 23,585 ₪ בעד הַחְזָקַת אִמּוֹ האלמנה, בת ה-95, המרותקת למיטה בתמידות, במוסד סיעודי מיוחד. הכנסתו החייבת של הלל באותה השנה – 254,760 ₪. הכנסתה החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של האם – 93,480 ₪ בשנה.

מהו הזיכוי הַמְּרַבִּי שיותר להלל בשנת 2023 בְּעַד הוצאות החזקת אמו במוסד?

שאלה 14

שאלה 15

שאלה 16

יואב, בן ה-46, מנהל חשבונות בכיר (“מְדוּפְּלָם”), עובד אצל מעסיקו, משרד רואי חשבון. מאחר שהוא עובד מקצועי, וָתִיק וְנֶאֱמָן, ומאחר שהכנסתו אינה מְאַפְשֶׁרֶת לו זאת, החליט המעסיק לְמַמֵּן עבורו לימודים לתואר אקדמי ראשון בחשבונאות, במוסד אקדמי מוכר.  

בנסיבות שתוארו לעיל, האם מימון התואר האקדמי האמור בחשבונאות יזקף לשכרו של יואב, לצורך חישוב מס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 17

תלוש 1/2023 של ניצן, נציג הדרכת הלקוחות, הורכב משכר יסוד בסך 12,172 ₪, דמי חופשה בסך 2,148 ₪, שעות נוספות בסך 676 ₪, קצובת ביגוד בסך 743 ₪ ודמי מחלה בסך 716 ₪.

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר ניצן, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום הַמִּזְעָרִי שעל ניצן לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 18

ריני, בת ה-29, נשואה + ילד שבשנת 2023 מלאו לו 8 שנים (בן זוגה עובד). שכר היסוד שלה בחודש 1/2023 עמד על 18,530 ₪ (“ברוטו”). בְּנוֹסָף, משלם עבורה המעסיק שכר דירה בסך 2,690 ₪ (“נטו”) בכל חודש. המעסיק מְגַלֵּם את שכר הדירה וזוקף את השווי המגולם לשכרה של ריני.

מהו סך כל שכרה של ריני לצורך חישוב מס ב-1/2023 (“שכר ברוטו למס“)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות)

שאלה 19

טדי עובד כשכיר אצל 2 מעסיקים זה 6 שנים. אצל שני המעסיקים משתלם לו שכרו על בסיס של חודש. ב-1/3/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק העיקרי. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד, אצל 2 המעסיקים, 16 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים היה רָתוּק לְבֵיתוֹ וְנִזְקַק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי שילם לטדי דמי פגיעה (לָרִאשׁוֹנָה בחייו), כמתחייב בחוק.

הכנסתו של טדי מִמֶּנָּה מגיעים דמי ביטוח, אצל 2 המעסיקים, בעד החודשים שקדמו ל-1/3/23:

מהו סכום דמי הפגיעה אותו יחזיר המעסיק המשני למוסד לביטוח לאומי, לפי ס’ 94 לחוק הרלוונטי?

שאלה 20

ויקי (בת 61) נשואה לעוזי (בן 69). עקב מחלה, עוזי הפך להיות בִּלְתִּי שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. ויקי שילמה 29,450 ₪ בשנת 2023 בְּעַד הַחְזָקָתוֹ במוסד מיוחד. הכנסתה החייבת של ויקי בשנת 2023 – 124,400 ₪. הכנסתו החייבת (כמשמעותה בתקנות הרלוונטיות) של עוזי בשנה זו – 131,640 ₪.

בהנחה שמולאו כל הטפסים וצורפו כל המסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, מהו הזיכוי המרבי שויקי יכולה לקבל בשנת 2023 בְּעַד בן זוגה, לפי הסעיף הרלוונטי בפקודה ולפי תקנות מס הכנסה (זיכוי בְּעַד נטול יכולת וזיכוי בְּעַד הוצאות בְּשֶׁל החזקת קרוב במוסד)?

שאלה 21

טוני, מכונאי רכב בן 46, היה תושב קבוע בישוב שכניה מאז שנולד ועד 31/5/2023. מתחילת שנת 2023 ועד 31/5/2023 היה מובטל. ב-1/6/2023 עבר לגור בעפולה, לאחר שמצא בה עבודה במקצועו. הכנסתו בשנת 2023 הורכבה משכר משולב בסך 128,496 ₪ ומדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי [לפי פרק ביטוח אבטלה בַּחוֹק הרלוונטי] בסך 34,827 ₪.

מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאי טוני בשנת 2023 (סכום מעוגל) ? [למען הסר ספק, סכום הזיכוי האמור לא עולה על סכום המס שטוני חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי.]

שאלה 22

שאלה 23

משכורתה של ויקי, אצל מעסיקה היחיד, משולמת לה בעד עבודה של 7.5 שעות, יום אחד בשבוע. 

בחלק ד’ בטופס ה-101, שֶׁכּוֹתַרְתּוֹ “פרטים על הכנסותי ממעביד זה”, מה עליה לסמן שהיא מקבלת?

שאלה 24

שאלה 25

שאלה 26

יואב, בן ה-½19, הנשוי לרננה (עקרת בית) ואב לילד בן שנה, הוא מובטל שֶׁהִשְׁלִים את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק. הוא הַמְּפַרְנֵס היחיד של משפחתו. כל כלכלתם של בת זוגו וילדו עליו.

האם הוא עָשׂוּי להיות זכאי לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 27

שאלה 28

שאלה 29

שאלה 30

להלן רכיבי תלוש 1/2023 של עוזי: שכר יסוד 18,632 ₪

שווי השימוש ברכב צמוד 2,380 ₪

גילום שווי השימוש ברכב צמוד 2,010 ₪ 

שווי קרן השתלמות 219 ₪ 

אם בחודש זה נוכו משכרו מס הכנסה בסך 4,227 ₪, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 2,265, תגמולי עובד לקרן פנסיה בסך 1,118 ₪ (חלקו של העובד בתשלומים לקרן) וקרן השתלמות בסך 466 ₪, מהו שכרו לְצוֹרֶךְ תַּשְׁלוּם מס (“בְּרוּטוֹ לְמַס”) בתלוש זה?

שאלה 31

ליגיל עומדת הלוואה שקיבל ממעסיקו ב-1/12/2022. ההלוואה צמודה למדד ונושאת ריבית של 2.4% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת לפי תנאי ההלוואה על 7,540 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-30/11/2023. למען הסר ספק, יגיל גם אֵינוֹ בעל שליטה.]

אם המדד עלה ב-0.8% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של יגיל, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם.]

שאלה 32

יגיל הועסק כמתדלק בתחנת דלק אשר למעסיקו, החל ב-13/8/22. תחנת הדלק פעלה 24 שעות ביממה, והעבודה בה היתה בארבע משמרות. כשהתקבל לעבודה, נֶאֱמַר לו כי יהיה עליו לעבוד בלילות. יגיל, בן ה-71, ששמח למצוא עבודה בגילו, הסכים לעבוד בלילה. הוא הועסק ברציפות ובאופן קבוע, בימים א’-ה’, בין השעות 23:30 בערב ל-6:30 בבוקר (משמרת לילה). בחצי השנה הראשונה לעבודתו התרחשו בתחנת הדלק שלושה מקרי שוד. ב-16/8/23, לאחר שנת עבודה, פנה למעסיק וביקש שֶׁיְּסַדְּרוּהוּ גם בעבודת יום, וְלוּ מֵאַחַר שהוא מפחד להמשיך לעבוד באופן קבוע בלילה. המעסיק סירב לבקשתו. מִשֶּׁלֹּא נֶעֱתַר המעסיק לבקשה, הודיע יגיל למעסיק (בכתב) שאם ימשיך להיות מועסק ברציפות בלילה בלבד, הוא ישקול להתפטר מֵחֲמַת נְסִיבּוֹת הַעֲסָקָתוֹ.

האם יגיל עשוי להיות זכאי להתפטר מעבודתו, אם ימשיך להיות מועסק ברציפות ובאופן קבוע בְּמַתְכֹּונֶת השעות האמורה, וְיִרְאוּ לעניין חוק פיצויי פיטורים את התפטרותו זו כפיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 33

שאלה 34

שאלה 35

נוני עובד כטייס ריסוס אצל מעסיקו. ב4/2023- קיבל מהמעסיק סרבל טייסים חסין אׁש, מהסוג שהוא (נוני) לובש במהלך הטיסה, שערכו ועלותו 570 ₪ וזוג סנדלים מתוצרת “טבע נאות” שערכו ועלותו 220 .₪ בחודש זה קיבל מהמעסיק גם מתנה שערכה ועלותה 340 ₪ לרגל יום הולדתו ומתנה לרגל חג הפסח שערכה ועלותה 230 ₪. לא היו אלו המתנות הראשונות שקיבל בשנת 2023. ב 3/2023- קיבל ממעסיקו “משלוח מנות” שערכו ועלותו 110 ,₪ לרגל חג הפורים.

מהו הסכום שיש לזְקֹוף לשכרו של נוני, לצורך חישוב מס, בשל סרבל הטייסים, הסנדלים והמתנות שקיבל ב4/2023?

שאלה 36

שאלה 37

שאלה 38

סיגי, נשואה, ילידת 1/1/1955. מ-1/1/1973 עד 31/12/1985 עבדה כשכירה. ב-1/1986 התחתנה, ילדה 5 ילדים והיתה לעקרת בית. מאז שהגיעה לגיל הפרישה היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי (על פי פרק ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים בחוק). קצבת האזרח הותיק האמורה היא הקיצבה היחידה שסיגי זכאית לה. ב-1/9/2021 התחילה לעבוד אצל מעסיק א’ ופרשה אחרי 4 חודשי עבודה, בגיל פרישת חובה. ב-1/11/2023 התחילה לעבוד אצל מעסיק ב’. בכל הַקָּשׁוּר לביטוח עובדיו, פועל מעסיק ב’ על פי הוֹרָאוֹת צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חוֹבָה. סיגי לא היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני כלשהו, כשהתקבלה לעבודה אצל מעסיק ב’.

בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים:

שאלה 39

שאלה 40

שאלה 41

שאלה 42

שבוע עבודתו של עוזי בן 5 ימים (א’-ה’). דְּמֵי נְסִיעוֹת משולמים לו לְפִי צו ההרחבה בדבר הִשְׁתַּתְּפוּת המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. 4 ימים בכל שבוע הוא עובד מביתו שבבית שמש (ולא מגיע למקום העבודה בירושלים), ויום אחד בכל שבוע הוא מגיע למקום העבודה בירושלים ועובד שם. מחיר נסיעה באוטובוסים בין ביתו למקום העבודה – 14.50 ₪ לכל כיוון (מרחק 38 ק”מ). מחיר חוזה רב-קו “חופשי חודשי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 299 ₪. מחיר כרטיס “חופשי יומי”, הכּוֹלֵל את אֵזוֹר מגוריו ואת מקום עבודתו – 26.5 ₪ ליום. בחודש 1/2023 עוזי עבד 23 ימים, מִתּוֹכָם 5 ימים שבהם הגיע ועבד במקום העבודה בירושלים. 

אם שיעור הֶחְזֵר הוצאות הנסיעה הַמְּרַבִּי הַנָּקוּב בס’ 2 לצו הנ”ל הוא 22.60 ₪ ליום עבודה, מהו סכום דמי הנסיעות הַמִּזְעָרִי שעל המעסיק לשלם לעוזי בגין חודש זה?

שאלה 43

שאלה 44

שאלה 45

שאלה 46

שאלה 47

שאלה 48

שאלה 49

שאלה 50

מעט לאחר שמלאו לו 20 שנה, התגייס יגיל לשירות סדיר בצה”ל (שירות חובה). סָמוּך לפני שהתגייס לצה”ל וּבְשֶׁל גיוסו זה, התפטר מעבודתו כְּמוֹכְרָן בחנות לְתַשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה, אצל מעסיקו, בעל החנות. מאחר שעבד כשכיר אצל המעסיק ובאותו מקום עבודה שנה וחצי ברציפות, ומאחר שהתפטרותו זו נחשבה על ידי הצדדים כפיטורים, הוא קיבל מהמעסיק פיצויי פיטורים לפני התגייסותו. שבוע לאחר שִׁחְרוּרוֹ (בתום שירות חובה מלא של 36 חודשים) מסר יגיל לאותו מעסיק בקשה בכתב לְהִתְקַבֵּל בַּחֲזָרָה לעבודה. בבקשה הודיע שהוא מוכן להתחיל לעבוד מייד. העתק מהבקשה שלח גם ללשכת העבודה. 

האם חלה על המעסיק חובה לקבל בחזרה את יגיל לעבודה בה עבד לפני התגייסותו, בתנאים שֶׁאֵינָם גרועים מאלה שבהם היה עובד אִלְמָלֵא התגייס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)