שאלה 1

בין ריטה (מורה להנה”ח) ובין המכללה ללימודי מנהל וכלכלה נערך מראש הסכם עבודה לתקופה של חודש. בהסכם נקבע כי היא תְּלַמֵּד במכללה ב-8/2023, שלושה שיעורים בכל שבוע, כמורה, בזמנים שתקבע המכללה, ותהיה כפופה לרכזת האקדמית של הקורס להנה”ח. עוד סוכם כי אין היא רשאית להשתמש בעוזר או במחליף על חשבונה. מאחר שריטה, מנהלת חשבונות עצמאית, מנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, סוכם כי תַּנְפִּיק למכללה חשבוניות מס תמורת הגמול שתקבל עבור העסקתה כאמור. ריטה הִדְגִּישָׁה בפני המכללה כי היא משלמת למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח כעצמאית בגין הכנסותיה.

האם, בנסיבות שתוארו לעיל, חייבת המכללה בתשלום דמי ביטוח בעד ריטה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 2

שאלה 3

שאלה 4

שאלה 5

שאלה 6

שאלה 7

שאלה 8

שאלה 9

שאלה 10

עוזי בן ה-29, נשוי + 3 ילדים שבשנת 2023 מלאו להם 2, 3, ו-5 שנים. ב-31/7/2023, בתום 7 שנות עבודה אצל מעסיקו יחיד, הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריו. משכורתו החודשית, לְרַבּוֹת משכורת החודש ששולמה לו לחודש 7/2023, היתה 14,164 ₪. בטופס ה-161 שֶׁמּוּלָא במועד תשלום שכר 7/2023, חוּשַּׁב לו מענק פרישה שֶׁחֶלְקוֹ, סך 30,492 ₪, חייב במס. 

בחישוב מס לפי התקנות, כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה החייב במס של עוזי?

שאלה 11

שאלה 12

על מנת לְעוֹדֵד הוֹפָעָה סְדִירָה לעבודה ולהימנע מאיחורים וחיסורים, משלמת רננה, לכל אחד מעובדיה, “תוספת אי היעדרות” של 200 ₪ בכל חודש בו עמד בתנאים הבאים: כלל לא החסיר ימי עבודה, לא איחר לעבודה, לא הקדים לצאת מהעבודה ולא עזב את מקום העבודה במהלך שעות העבודה. בחודשים שבהם לא מתקיימים כל התנאים הנ”ל, העובד לא מקבל את התוספת.

האם תּוּבָא התוספת האמורה בְּחֶשְׁבּוֹן שכר העבודה של העובד לְעִנְיָן תקנות פיצויי פיטורים? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 13

טדי עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 3 שנים. ב-1/3/2022 יצא לשירות מילואים, למשך כל החודש, עד (כולל) 31/3/2022. בכל אחד מ-6 החודשים שקדמו ל-3/2022 כלל תלוש השכר שלו שכר יסוד ושווי שימוש ברכב צמוד שהעמיד המעסיק לרשותו. ב-27/2/2022, לִפְנֵי שיצא למילואים, הִשְׁאִיר את הרכב הצמוד בְּחַצְרֵי המעסיק. הרכב נשאר בחצרי המעסיק בכל ימי חודש 3/2022. בתלוש 3/2022 שילם המעסיק לטדי, על חשבון תגמול המילואים, את השכר שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. ב-27/4/2022 העביר המוסד לביטוח לאומי למעסיק את סכום תגמול המילואים המגיע לטדי בעד תקופת המילואים האמורה.

האם רַשַּׁאי המעסיק לנכות מִיִּתְרַת הַתַּגְמוּל שעליו להעביר לטדי את הסכום שהתקבל בגין שווי השימוש ברכב הצמוד? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים):

שאלה 14

סיגי, בת ה-39, נשואה לנבו (בן ה-42). לזוג 3 ילדים (בחזקתם), ילידי: 1/2010, 2/2018 ו-4/2022. בשנת 2022, השנה שבה נולד יַלְדָּהּ הצעיר, סיגי בחרה שנקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית בעדו, תובא בחשבון בשנת המס שֶׁלְּאַחַר השנה שֶׁבָּהּ הוא נולד. ביולי 2021 סיימה סיגי את לימודיה לתואר אקדמי שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן (שנמשכו שנתיים) וזכתה בתואר הנכסף. את נקודות הזיכוי עבור לימודי התואר השני, סיגי בָּחֲרָה לקבל לא בשנת המס שֶׁלְּאַחַר שנת המס שֶׁבָּהּ הסתיימו לימודיה לתואר, אֶלָּא בשנת המס שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ.

כמה נקודות זיכוי יובאו בחשבון בחישוב המס של סיגי בשנת המס 2023?

שאלה 15

יואב קיבל הלוואה ממעסיקו. ההלוואה אֵינָהּ צמודה למדד והיא נושאת ריבית בשיעור 1.8% לשנה. בתקופת הַזְּקִיפָה, חודש 4/2023, עומדת יתרת הקרן המוסכמת, לפי תנאי ההלוואה, על 8,403 ₪. [קרן ההלוואה מוחזרת בתשלום אחד ב-1/11/2023.]

אם המדד עלה ב-0.4% בתקופת הזקיפה, מהו סכום שווי הריבית שיש לִזְקוֹף לשכרו של יואב, בגין ההלוואה, בתקופת זקיפה זו (4/2023)? [התעלמו מעניין המע“מ בחישוביכם. שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודה, הקבוע בתקנות, מפורט בטבלאות מס הכנסה.]

שאלה 16

נוני, עובד נשוי בן 56 + 2 בנות שבשנת 2023 מלאו להן 16 ו20- שנה, התחיל ב-3/8/2023 לעבוד אצל מעסיק משני.  בטופס ה- 101 שמסר למעסיק, לא מילא פרטים על הכנסות אחרות. המעסיק ניכה משכרו, בכל חודש, מס כּנִדָרׁש. ב- 22/11/2023 מסר למעסיק אישור תאּום מס מפקיד שומה. לפי האישור, עד שכר שנתי של 36,200 ₪ יש לנַּכֹות ממנו מס
בשיעור 31%. מעבר לסכום זֶה יש לנַּכֹות מס בשיעור המַרבי. להלן שכרו של נוני אצל המעסיק, בכל אחד מחודשי עבודתו:

לפי תיאום המס, כמה מס הכנסה יִגבה ממנו, אצל המעסיק המשני, בתלוש 11/2023?

שאלה 17

מ-1/1/2023 יואב עובד כפועל יצור אצל מעסיקו היחיד – מִפְעַל תַּעֲשִׂיָּה שֶׁעִיקַּר פְּעִילוּתוֹ היא פעילות ייצורית כְּמַשְׁמָעוּתָהּ בחוק עידוד התעשיה (מסים). במפעל מִתְקַיֶּמֶת עבודה במשמרות לענין ס’ 10 לפקודה. המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית. ההכנסה שיואב היה זכאי לה מאת מעסיק זה, בשנת 2023, היתה כלהלן:

1. עבודה במשמרת הראשונה 99,837 ₪
2. עבודה במשמרת השניה 23,162 ₪
3. עבודה במשמרת השלישית 20,089 ₪
4. שווי השימוש ברכב צמוד, קצובת הבראה ושווי מתנות לחגים 38,523 ₪

מהו סכום הזיכוי ממס, בְּשֶׁל הכנסתו של יואב מעבודה במשמרות בשנת 2023, לפי ס‘ 10 לפקודה ולפי התקנות הנוגעות לענין?

שאלה 18

יגיל, מְעַצֵּב הַפְּנִים, הוא נוצרי שבחר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, וזכותו לדמי חגים, יחולו לגביו על חגי הכנסיה הָאוֹרְתּוֹדוֹקְסִית. הוא עובד אצל מעסיקו (משרד אדריכלים) זה 26 שנה. תלוש 1/2023 שלו הורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד בסך 12,429 ₪, תוספת יוקר בסך 119 ₪, דמי חגים בסך 2,762 ₪, וקצובת ביגוד בסך 402 ₪.  

אם המעסיק שִׁילֵּם עֲבוּר יגיל, בעד שכר 1/2023, את הסכום הַמְּרַבִּי אותו הוא רשאי לשלם לקרן השתלמות, בְּלִי שֶׁיִּזָּקֵף שווי לשכרו, מהו הסכום שעל יגיל לשלם לקרן ההשתלמות בגין חודש זה (“חלק עובד“), כנגד חלקו של המעסיק, לפי תקנות מס הכנסה?

שאלה 19

שאלה 20

עוזי, נער שֶׁמָּלְאוּ לו 17 שנה וְשֶׁטֶּרֶם מָלְאוּ לו 18 שנה, עובד פעמיים בשבוע, בחופשת הקיץ, בשטיפת כלים אצל מעסיקו במקום עבודתו (פיצריה). שכרו מִשְׁתַּלֵּם לו על בסיס שעות עבודה. ביום ג’, 6/8/2023, עבד 7 שעות ברציפות, בתוכן יצא לשתי הפסקות קצרות וּמוּסְכָּמוֹת להחלפת כוח ואויר (כ–5 דקות כל אחת) ופעם אחת הפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים. 

האם, לפי החוק הנוגע לָעִנְיָן, מעסיקו של עוזי פועל כדין כשהוא מעסיק את עוזי 7 שעות ברציפות כמתואר לעיל? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הַבָּאִים)

שאלה 21

טדי, בן ה-67 (אָח מוּמְחֶה בְּסִיעוּד גֵּרִיאַטְרִי), התקבל ב-3/6/2023 לעבודה (כעובד כְּלָלִי) אצל מַעֲסִיקָתוֹ – מַפְעִילַת מֶרְכַּז מְגוּרִים לִבְנֵי הַגִּיל הַשְּׁלִישִׁי. לְשֵׁם הַבְטָחַת הִישָּׁאֲרוּתוֹ בעבודה, דרשה ממנו המעסיקה לחתום על שְׁטָר, לפיו הוא מתחייב לשלם לה 1,000 ₪, אם יפרוש מעבודתו לפני שֶׁיַּשְׁלִים תקופת עבודה בת שנה. טדי חתם על השטר והתחיל לעבוד. אֲבָל, ב-8/12/2023 הודיע טדי למעסיקתו שהוא מתפטר, בתום תקופת ההודעה המוקדמת שהוא חייב לתת לה לפי החוק.

האם רשאית מעסיקתו של טדי לְמַמֵּשׁ את השטר ולנכות את הסכום האמור (1,000 ₪) משכר עבודתו האחרון? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 22

גיטי התחילה לעבוד אצל מעסיקה היחיד ב-1/11/2015, ועבדה אצלו ברציפות עד 15/9/2023, אז הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, עם פיטוריה מעבודתה. בכל תקופת עבודתה הועסקה שבוע עבודה מלא בן 6 ימי עבודה. בשנת 2023 עבדה 218 ימים בפועל.

אם זכויות החופשה השנתית שלה נקבעות לפי חוק חופשה שנתית בלבד, מהו אורך החופשה השנתית לה היא זכאית בעד שנת 2023?

שאלה 23

ריני, המנהלת תיק עצמאי במס-הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי, עוסקת בסוג עבודה המפורט בטור א’ בתוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), וּנְתוּנָה בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב’, נֶחְשֶׁבֶת לְעִנְיַן חוק הביטוח הלאומי כעובדת אצל טדי. בכל חודש היא מנפיקה לו חשבונית מס כנגד הגמול שהיא מקבלת ממנו.

האם, במקרה שינתן לְגַבֵּי טדי צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היא עשויה להיות זכאית לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פירעון בחוק הביטוח הלאומי? (בחר/י את הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 24

הכנסתו של נוני, בשנת ,2023 הורכבה מהסכומים שלהלן:

משכורת 78,267 ₪

סכום שמשך מחשבונו בקרן השתלמות, בפטֹור ממס (לפי ס’ 9(16)א לפקודה) 19,735 ₪

קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי (לפי פרק ביטוח אזרחים ותיקים) 36,264 ₪

מהי “הכנסה חייבת” של נוני בשנת 2023?

שאלה 25

גיטי, בת 34, נשואה ואם לילד שבשנת 2023 מלאו לו 16 שנים. ביום 1/7/2023 התחילה לעבוד אצל מעסיקה, ב”משכורת חלקית”. בתחילת עבודתה מסרה למעסיק אישור תֵּאוּם מַס מפקיד שומה. לְפִי האישור, עד שכר שנתי של 15,800 ₪ יש לְנַכּוֹת מס בשיעור 44%. מֵעֵבֶר לסכום זֶה יֵשׁ לְנַכּוֹת מס בשיעור הַמְּרַבִּי. להלן רכיבי שכרה, בכל חודש, מתחילת עבודתה ועד 12/2023:

אם המעסיק ניכה, בכל חודש, מס לפי האישור, כמה מס הכנסה נוכה ממנה בתלוש 12/2023?

שאלה 26

שאלה 27

שאלה 28

מתי, לפי חוק הביטוח הלאומי, לראשונה, על מעסיק לשדר למוסד לביטוח לאומי דו“ח 126 (באופן מקוון) על שכר עבודה ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 342(ב), לגבי החודשים ינואר עד יוני של שנת 2023? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים) [בהנחה שלא נקבעה דחיה של המועד]

שאלה 29

שאלה 30

שאלה 31

שאלה 32

שאלה 33

גיטי מועסקת אצל מעסיקה היחיד. שבוע עבודתה בן 5 ימים (א’-ה’). גְּמוּל עבודתה משתלם לה על בסיס של חודש – 8,640 ₪ בחודש. זכותה לדמי מחלה נִקְבַּעַת לפי חוק דמי מחלה. תקופת המחלה הַצְּבוּרָה שלה (“תקופת הזכאות המקסימלית”) – 26 ימים.

הָחֵל בְּיוֹם ג’ (2/4/23), גיטי נעדרה מעבודתה בשל מחלת ילדה בן ה-9 (נמסרה הודעה למעסיק במועד). בן זוגה של גיטי, עובד במשרה מלאה, לא נעדר מעבודתו באותם ימים. גיטי חזרה לעבודה ביום ב’ (8/4/23) ומסרה למעסיק אישור מחלה כַּדִּין, לפיו הילד היה חולה מיום ג’ (2/4/23) ועד (כולל) יום א’ (7/4/23), והצהרה חתומה, כַּנִּדְרָשׁ. יצוין שגיטי כלל לא נעדרה מעבודתה עד 4/2023.

שכר העבודה שגיטי היתה זכאית לקבל בִּתְקוּפַת היעדרותה, אִילּוּ המשיכה בעבודתה – 1,728 ₪ (288 ₪ בִּמְמוּצָּע ליום). סכום זה נוּכָּה מִשְּׂכָרָהּ בְּשֶׁל ההיעדרות.

מהו, לפי החוק הרלוונטי, סך דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לגיטי בתלוש 4/2023?

שאלה 34

שכרו של יואב משתלם לו על בסיס ימי עבודה. שבוע עבודתו הוא בן 5 ימים (א’-ה’). דמי מחלה משולמים לו לפי חוק דמי מחלה. תקופת זכאותו לדמי מחלה, בתום חודש 12/2022, עמדה על 56.93 ימים. ב-1/2023 לא עבד אצל  מעסיקו בכל ימי העבודה שֶׁבְּאוֹתוֹ החודש (אלא רק בחלקם). מתוך 23 ימי עבודה אֶפְשָׁרִיִּים, שֶׁאֲמוּר היה לעבוד באותו החודש, עבד 22 ימים בִּלְבַד. יום אחד נעדר ללא סיבה מוּצְדֶּקֶת (ולא היה זכאי לשכר או לכל תשלום אחר שדינו כדין שכר בעד יום היעדרותו זה). 

מהי, לפי חוק דמי מחלה, תקופת זכאותו לדמי מחלה בתום חודש 1/2023 ?

שאלה 35

יואב עובד אצל מעסיקו היחיד זה 9 שנים. ב-2/10/2023 יצא ליום מילואים אחד (יום שלם). להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הֵחֵל שירות המילואים:

כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 6/2023 יואב קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, בונוס שנתי בסך 3,372 ₪. 

מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?

שאלה 36

רננה התחילה לעבוד אצל מעסיקה ב-1/4/2022. שכר עבודתה הִשְׁתַּלֵּם לה על בסיס חודש. על הצדדים חל צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה. מֵאַחַר שלא היתה מְבוּטַּחַת בביטוח פנסיוני כשהתקבלה לעבודה, התחיל המעביד להפריש עבורה לפנסיה מקיפה מייד לאחר שהשלימה 6 חודשי עבודה.  המעסיק ניצל את זכותו לפי סעיף 9(א) לצו ושילם, בְּאֹופֶן שׁוֹטֵף, גם השלמת פיצויי פיטורים עד 8.33% מהשכר שבוטח בקרן הפנסיה [במקום להסתפק ב-6% שבסעיף 6(ד) לצו]. הוא גם הודיע בכתב לקרן (עם העתק לרננה) שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו “במקום פיצויי פיטורים” בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה.

השכר שֶׁבּוּטַּח בקרן הפנסיה היה שכר הבסיס ששולם לה. נוֹסָף עליו, שולמה לה, בכל חודש, תוספת ותק בסך 1,266 ₪. בגין תוספת זו לא הפריש המעסיק לקרן הפנסיה.

ב-30/9/2023 הסתיימו יחסי העבודה בין רננה למעסיקה, עם פיטוריה. שכרה המבוטח בקרן הפנסיה עמד על 9,906 ₪ (שכר הבסיס). השכר הרגיל שלא היה מבוטח – 1,266 ₪ (תוספת הותק). הסכום שנצבר (כולל רווחים) במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, במועד הפיטורים – 9,784 ₪. 

מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק להשלים לרננה (סכום מקורב ומעוגל)?

שאלה 37

תלוש 1/2024 של נוני, רווק בן ,28 הורכב ממשכורת יסוד בסך 14,377 ₪ (ברוטו), שווי רט”ן בסך 49 ₪ (ברוטו) ואחזקת רכב בסך 1,200 ₪ נטו (המעסיק מגלם את אחזקת הרכב). מהו סך כל שכרו של נוני לצורך חישוב מס ב- 1/2023 (“שכר ברוטו למס”)? (התעלמו מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות).

שאלה 38

סיגי, ילידת 7/9/2005, עובדת כשכירה אצל שני מעסיקים. מהשעה 10:30 עד 13:30 היא עובדת אצל מעסיק א’, ומהשעה 14:15 עד 16:30 אצל מעסיק ב’. מאחר ששני מקומות העבודה לא קרובים אל ביתה, היא נוהגת ללכת ממקום עבודה אֶחָד ישירות לְמִשְׁנֵהוּ. ביום 7/3/2023, כשהלכה בדרך הַמְּקוּבֶּלֶת מִמקום עבודתה אצל מעסיק א’ למקום עבודתה אצל מעסיק ב’, ועקב הליכתה זו, נפגעה בתאונה וְנִפְצְעָה. יְצוּיָן שלא ניתן לְיַחֵס את התאונה לרשלנות מצידה של סיגי.

האם עשויים לראות בתאונה זו, שאירעה לסיגי, כתאונת עבודה? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)

שאלה 39

מעט לאחר שמלאו לו 20 שנה, התגייס יגיל לשירות סדיר בצה”ל (שירות חובה). סָמוּך לפני שהתגייס לצה”ל וּבְשֶׁל גיוסו זה, התפטר מעבודתו כְּמוֹכְרָן בחנות לְתַשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה, אצל מעסיקו, בעל החנות. מאחר שעבד כשכיר אצל המעסיק ובאותו מקום עבודה שנה וחצי ברציפות, ומאחר שהתפטרותו זו נחשבה על ידי הצדדים כפיטורים, הוא קיבל מהמעסיק פיצויי פיטורים לפני התגייסותו. שבוע לאחר שִׁחְרוּרוֹ (בתום שירות חובה מלא של 36 חודשים) מסר יגיל לאותו מעסיק בקשה בכתב לְהִתְקַבֵּל בַּחֲזָרָה לעבודה. בבקשה הודיע שהוא מוכן להתחיל לעבוד מייד. העתק מהבקשה שלח גם ללשכת העבודה. 

האם חלה על המעסיק חובה לקבל בחזרה את יגיל לעבודה בה עבד לפני התגייסותו, בתנאים שֶׁאֵינָם גרועים מאלה שבהם היה עובד אִלְמָלֵא התגייס? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים)

שאלה 40

ב-9/2023 קיבל טוני 3 מתנות. האחת – מתנה לְרֶגֶל גיוסו לצה”ל של בנו א’, מִוַּעַד העובדים במפעל, שערכה ועלותה 85 ₪, מִדְּמֵי הַוַּעַד שֶׁהִפְרִישׁוּ העובדים (כולל טוני) בכל חודש. השניה – מתנה מהמעסיק לרגל חג ראש השנה, שערכה ועלותה 95 ₪. השלישית – הַמְחָאַת שַׁי מהמעסיק, על סך 115 ₪, לרגל חגיגת בר המצווה של בנו ב’.

לא היו אלו המתנות הראשונות שטוני קיבל בשנת 2023. ב-6/2023 קיבל ממעסיקו המחאת שי על סך 125 ₪, לרגל בְּרִית הַמִּילָה של בנו ג’, והמחאת שי על סך 95 ₪, לרגל חג השבועות, וב-3/2023 קיבל מהמעסיק מתנה שערכה ועלותה 65 ₪, לרגל יום הולדתו.

מהו הסכום שיש לִזְקוֹף לשכרו של טוני, לצורך חישוב מס, בשל המתנות שקיבל ב-9/2023?

שאלה 41

שאלה 42

שאלה 43

ב-31/5/2023 טוני פוטר מעבודתו כשכיר אצל מעסיקתו, חברה בע”מ, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ ניתן על ידי בית המשפט צו לְפֵירוּקָהּ (לפי פרק ד’ לחלק ב’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). מְפָרֵק החברה קִבֵּל את תביעתו של טוני לְגַבֵּי חובות בְּעַד שכר עבודה ופיצויי פיטורים. המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלה לעובד לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חַדְלוּת פֵּירָעוֹן. חוב שכר העבודה שאושר, בְּעַד 11 החודשים האחרונים שֶׁקָּדְמוּ בְּתָכוּף לפיטוריו, עמד על 94,951 ₪ (8,632 ₪ בחודש). חוב פיצויי הפיטורים שאושר עמד על 30,492 ₪. 

מהי הגמלה לעובד שישלם המוסד לביטוח לאומי לטוני?

שאלה 44

שאלה 45

שאלה 46

שאלה 47

יגיל עובד כשכיר אצל מעסיקו ברציפות זה 22 שנים. ב-1/6/23 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 12 ימים בְּנוֹסָף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נעדר מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי וּלְהַחְלָמָה. הפגיעה הוּכְּרָה עַל יְדֵי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר תום 12 הימים חזר לעבודה מלאה. הכנסתו (לעניין גמלאות הביטוח הלאומי) בעד כל אחד מהחודשים 12/2022 עד 5/2023 היתה 31,570 ₪. ב-7/2023 קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 9,471 ₪, בעד הימים האמורים שלא היה מסוגל לעבוד בהם.

אם בתלוש 9/2023 יגיל קיבל ממעסיקו, בנוסף על שכרו החודשי הרגיל (31,570 ₪), בונוס חד–פעמי בסך 5,640 ₪, מהו הפרש דמי הפגיעה שהוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

שאלה 48

שאלה 49

שאלה 50